Semantik:

1. 
   

   A) Sohn, i. eig. Sinn

   1. 
      

      A.I) v. Menschen

      1. 
         

         A.I.1) allgemein

         : קח את בנכה את ישחק "nimm deinen Sohn, den Isaak" 4Q225 frg. 2 i,11 (vgl. Gen 22,2); ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר "und sie sollen zu den Ältesten seiner Stadt sagen: Unser Sohn da ist widerspenstig" 11QT^a 64,4 (Dtn 21,20); בנים לך יסיר אותם ושא לָהֶם נשים בנעוריהם "Söhne hast du? Züchtige sie und nimm für sie Ehefrauen in ihrer Jugendzeit" Sir 7,23 (Ms.^A 2v,25–26; Ms.^D 0r,5–6 [L.u.]; Ms.^C 3v,7–8 ohne נשים); Grabinschrift שלום ובנה "Salome und ihr Sohn" CII 169,1, ähnl. בנה "ihr Sohn" 177,1 (i.u.K.)
      2. 
         

         A.I.2) || →אח‎ I "Bruder"

         1. 
            

            A.I.2.a) als בן אביך "Sohn deines Vaters" o.ä.

            : i. hymn. K. קטן הייתי מ^ן אחי וצעיר מבני אבי "kleiner war ich (scil. David) als meine Brüder und jünger als die Söhne meines Vaters" 11Q5 28,3; i. halakh. K. 11QT^a 54,19
         2. 
            

            A.I.2.b) als בן אמך "Sohn deiner Mutter" o.ä.

            : אחיכה בן אביכה או בן אמכה "dein Bruder, der Sohn deines Vaters oder der Sohn deiner Mutter" 11QT^a 54,19 (Dtn 13,7); ähnl. 11QT^a 66,13
      3. 
         

         A.I.3) neben anderen familiären Bez.

         1. 
            

            A.I.3.a) als Gegenüber zu →אב‎ I "Vater"

            : מה אב לבנים "was ist ein Vater für die Söhne?" 4Q299 frg. 6 ii,5; i.Bz.a. die Geltung des Gesetzes בין איש לאשתו ובין אב לבנו "zwischen einem Mann und seiner Frau und zwischen einem Vater und seinem Sohn" CD 7,8–9 (Num 30,17, wobei mas. לְבִתּוֹ anstelle לבנו; par. CD 19,5); להשיב לב אבות על בנים "das Herz der Väter wieder den Söhnen zuwenden zu lassen" Sir 48,10 (Ms.^B 17v,15)
         2. 
            

            A.I.3.b) neben →אב‎ I "Vater", →אם‎ II "Mutter" u. →אח‎ I "Bruder"

            : ^האמר לאביו לוא ○○○ ולאמו לא ‹‹י››ד^עתיכהי ואת אחיו לוא הכיר ואת בנו לוא ידע "der zu seinem Vater und zu seiner Mutter sagte: 'ich kenne dich nicht', und der seine Brüder nicht erkannte und seine Söhne nicht erkannte" 4Q175 1,15–17 (Dtn 33,9, dort als Ketib בנו, als Qere בָּנָיו)
         3. 
            

            A.I.3.c) neben →אשה‎ I i.S.v. "Ehefrau", →אהב "Freund" u. →רע‎ III "Nächster"

            : בן ואשה אהב ורע אל תמשיל בחייך "einen Sohn oder eine Ehefrau, einen Freund oder einen Nächsten mache nicht zum Herrn während deiner Lebenszeit" Sir 30,28a (Ms.^E 1v,7)
         4. 
            

            A.I.3.d) neben →בת‎ I "Tochter" als Hendiadyoin i.S.v. "(jegliche Art von) Kind"

            : i. halakh. K. לוא ימצא בכה מעביר בנו ובתו באש "keiner soll sich bei dir finden, der seinen Sohn oder seine Tochter durch das Feuer gehen lässt" 11QT^a 60,17–18 (Dtn 18,10); i. weisheitl. K. בתכה לאחר יפריד ובניכה[ "deine Tochter sondert er für einen anderen ab und deine Söhne ..." 4Q416 frg. 2 iv,4 (i.u.K.)
      4. 
         

         A.I.4) i.K. v. Schwangerschaft u. Geburt

         : ]ותלד לו בן ויקרא את שמ[ו שת] "und sie gebar ihm einen Sohn und er nannte ihn Set" 11Q12 frg. 1,5 (i.u.K., Jub 4,7; vgl. Gen 4,25); וגם ליצחק הקים בן "und auch für Isaak ließ er einen Sohn erstehen" Sir 44,22 (Ms.^B 14r,9); כי הנה בן נולד לישי "denn siehe, ein Sohn wird für Isai geboren" 4Q522 frg. 9 ii,3 (vgl. 1 Kön 13,2; 1 Chron 22,9)
      5. 
         

         A.I.5) pl. häufig i.S.v. "Kinder", nicht immer eindeutig von "Söhne" zu unterscheiden

         : רחל לוא ילדה בנים "Rahel gebar keine Kinder" 4Q215 frg. 1-3,9 (vgl. Gen 30,1); כיא באו בנים עד משברי מות "denn Kinder kamen, bis die Krampfwehen des Todes (einsetzten)" 1QH^a 11,9 (Suk. 3,8); ולקחו נשים והולידו בנים "und sie nehmen sich Frauen und zeugen Kinder" CD 7,6–7
      6. 
         

         A.I.6) zur Angabe d. Filiation

         1. 
            

            A.I.6.a) alleinstehend als Personenbezeichnung auf Ossuarien

            : i. einer Lohnliste auf einem Ossuar בן הציר ... בן תחנא " der Sohn des Bildners ... der Sohn des TḤNʾ CII 693 A,1–2; pl. mögl. בני אלעזר "Kinder des Elasar" CII 378a,1, vgl. CII 379,1 (od. aram.)
         2. 
            

            A.I.6.b) zweigliedrig

            : לאליפז בן עשיו "Elifas, der Sohn Esaus" 4Q252 4,1 (Gen 36,12); דויד בן ישי "David, der Sohn Isais" 11Q5 27,2 (vgl. 2 Sam 23,1 u.ö.); יהונתן בן מחנים "Jonatan, der Sohn Mahanajims" P. Yadin 44 1,18; ש]מעון בן כוסבא "Simeon, Sohn des Kosiba" Mur. 24B 1,2–3; יהוסף בן דניאל "Josef, der Sohn Daniels" CII 95,1
         3. 
            

            A.I.6.c) drei- u. mehrgliedrig

            : לישי בן פרץ בן יה[ודה "für Isai, den Sohn des Perez, des Sohnes Judas" 4Q522 frg. 9 ii,3; לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא "Simeon, der Sohn Jeschuas, des Sohnes Eleasars, des Sohnes Siras" Sir 50,27 (Ms.^B 20r,7); זה קבר והנפש שלאלעזר חניה בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה "dies ist (die) Grabanlage und das Grabmal des Elasars, Hanja, .., Söhne des Josefs, Sohn des Oved, (und) Josefs (und) Elasars, Söhne des Hanja" CII 137,1–2
         4. 
            

            A.I.6.d) שמעון בן ישוע שנקרא בן סירא "Simeon, der Sohn Jeschuas, der Ben Sira genannt wird" Sir 51,30 (Ms.^B 21v,13)

      7. 
         

         A.I.7) vom Schwiegersohn

         : ויומר רעואל לטוביה בני חך אתי "und Raguel sagte zu Tobias: Mein Sohn, warte zusammen mit mir" 4Q200 frg. 4,6–7 (Tob 10,9)
      8. 
         

         A.I.8) i.Bz.a. das Verhältnis v. Gott u. Mensch

         : ואת בני אוציא ממף "und meine Kinder werde ich aus Memphis herausführen" 4Q386 frg. 1 ii,6; ותיסרנו כיסר איש את בנו "und du hast uns zurechtgewiesen wie ein Mann seinen Sohn" 4Q504 frg. 1-2R iii,6–7 (vgl. Dtn 8,5); ואל יקראך בן ויחנך ויצילך משחת "und Gott wird dich Sohn nennen und er wird dir gnädig sein und er wird dich vor Verderben retten" Sir 4,10 (Ms.^A 1v,1)
      9. 
         

         A.I.9) i.Bz.a. das Verhältnis vom Aufseher zu den Vielen

         : וירחם עליהם כאב לבניו "und er soll sich über sie erbarmen wie ein Vater über seine Söhne" CD 13,9
   2. 
      

      A.II) v. Tieren "Junges"

      : ומבני היונה ומעשר מן הדבש אחד מן החמשים "und von den Tauben und der Zehntabgabe vom Honig/Sirup ein Fünfzigstel" 11QT^a 60,9
      1. 
         

         A.II.1) i.Bz.a. auf ein noch nicht ausgewachsenes Jungtier

         : ושור ושה אותו ואת בנו לוא תזבח ביום אחד "und ein Rind oder ein Schaf sollst du nicht mit seinem Jungen am selben Tag schlachten" 11QT^a 52,6; neben →אם‎ II i.S.v. "Muttertier" ולוא תכה אם על בנים "und du sollst nicht ein Muttertier zusammen mit den Jungen erschlagen" 11QT^a 52,6–7 (vgl. Dtn 22,6); בני בקר "Kälber" כמקריב עתודים ובני בקר "wie einer, der Böcke und Kälber darbringt" 11Q5 18,8 (od. zu D.II)
      2. 
         

         A.II.2) mit →יונה allgemeiner i.S.v. "junge Taube"

         :
   3. 
      

      A.III) v. übermenschlichen Wesen

      : בני המלך "die Söhne des Königs" als Bez. für göttliche Wesen || →אל‎ III pl. "Göttliche" ו]כבודי^א עם בני המלך "meine Herrlichkeit ist mit den Söhnen des Königs" 4Q491 frg. 11 i,18; v. den Wächtern (→עיר‎ II pl.) ובניהם אשר כרום ארזים גבהם "und ihre Söhne, deren Größe wie die Höhe von Zedern war" CD 2,19 (vgl. Gen 6,4)
2. 
   

   B) Nachfahre, Nachkomme

   1. 
      

      B.I) all­ge­mein

      : [טו]ב מות ערירי ממי שיהיו לו בנים רבים בני עולה ומאחרית זדון "besser ist der Tod eines Kinderlosen als desjenigen, der als viele Söhne boshafte Söhne hat, und als eine vermessene Nachkommenschaft" Sir 16,3 (Ms.^B 2v,12; par. Ms.^A 6v,5–7 ohne das wohl haplographisch ausgefallene בני); mit →אחר‎ I Sir 44,9 (Ms.^B 13v,13) כאשר לא היו היו ובניהם מאחריהם "wie solche, die nicht existiert haben, sind sie geworden und (ebenso) ihre Nachkommen nach ihnen"
   2. 
      

      B.II) i.Bz.a. das Volk Israel

      : למעאן יטב להמ ולבניהם לעולם "damit es ihnen und ihren Kindern gut geht" 4Q175 1,4 (Dtn 5,29); mit →אחר‎ I: לבניכם אחריכם "für eure Kinder nach euch" 4Q185 frg. 1-2 ii,2; ובניהם במצרים הלכו בשרירות לבם "und ihre Söhne in Ägypten wandelten in der Verstocktheit ihres Herzens" CD 3,5
   3. 
      

      B.III) i.Bz.a. ein Königtum bzw. ein königliches Geschlecht

      : לוא יכרת לו איש יושב מבניו על כסא מלכות ישראל "es wird stets einer seiner Söhne auf dem Thron der Königsherrschaft Israels sitzen" 11QT^a 59,17–18; mit →אחר‎ I "hinter": הוא ובניו אחריו "er und seine Söhne nach ihm" 11QT^a 59,21 (Dtn 17,20)
3. 
   

   C) zur Bez. eines Schülers od. Zöglings

   1. 
      

      C.I) allgemein

      : חכמות למדה בניה "die Weisheit hat ihre Söhne gelehrt" Sir 4,11 (Ms.^A 1v,1–2)
   2. 
      

      C.II) i.Bz.a. Priester

      : סביב לו עטרת בנים כשתילי ארזים בלבנון "rings um ihn (scil. Aaron) war ein Kranz von Söhnen wie Pflänzlinge von Zedern auf dem Libanon" Sir 50,12 (Ms.^B 19v,4)
   3. 
      

      C.III) als Anrede des Lehrers an den Schüler bzw. Leser

      1. 
         

         C.III.1) allgemein

         : ועתה בנים שמעו לי "und jetzt, Söhne, hört auf mich" CD 2,14; שמעתי בני "ich habe gehört, meine Söhne" 4Q185 frg. 1-2 ii,3; מוסר בשת שמעו בנים "hört die Lehre der Scham, Söhne!" Sir 41,14b (Ms.^B 11r,9; par.Ms.^Mas 3,18)
      2. 
         

         C.III.2) mit →בין‎ I hif. ptz.

         : i. weisheitl. K. ואתה בן מבין הבט "und du, verständiger Sohn (od.: Sohn eines Verständigen), betrachte" 4Q417 frg. 1 i,18
4. 
   

   D) zur Zuordnung zu einer Gattung

   1. 
      

      D.I) vom Menschen

      1. 
         

         D.I.1) mit →אדם‎ II, →איש u. →אנוש‎ I

         : ואני ידעתי כי ל^וא לאנוש צדקה ול^וא לבן אדם תום "denn ich weiß, dass beim Menschen keine Gerechtigkeit ist und beim Menschenkind kein vollkommener Wandel" 1QH^a 12,31 (Suk. 4,30); להשגות אנוש בדרכי שוחה ולפתות בחלקות בני איש "um den Menschen auf Wegen des Abgrunds in die Irre zu führen und um die Menschen durch Glattes zu verführen" 4Q184 frg. 1,17; ולבני אנוש כול נפלאותיכה "und (ich will erzählen) den Menschensöhnen all deine Wundertaten" 1QH^a 9,36 (Suk. 1,34); ]הכאנוש הם כי יעצל ובן אדם כי ידמה "sind sie (scil. die Engel) wie ein Mensch? Denn er ist träge! Oder (wie) ein Menschensohn? Denn er geht verloren" 4Q418 frg. 55,11; als Anrede Jhwhs an einen Propheten (vgl. Ez 2,1; 3,1; Dan 8,17 u.ö.) ]בן אדם הנבה על העצמות "Menschensohn, prophezeie über die Knochen" 4Q385 frg. 2,5 (vgl. Ez 37,3–4); || →בריאה‎ I "Geschöpf" Sir 16,16 (Ms.^A 6v,19–20); || →עם‎ II "Volksmasse" Sir 16,17 (Ms.^A 6v,21–22); ובני אדם מה יוסיף אומ[צ]〈ם〉 "und die Menschensöhne – was nützt ihre Kraft?" 11Q5 24,15; לא יומת כי על בני האדם משמרו "er (scil. der, über den die Geister Belials herrschen) soll nicht getötet werden, sondern seine Bewachung obliegt den Menschen" CD 12,4–5; בחטאת בני אדם "durch die Sünde der Menschen" 4Q181 frg. 1,1; בתולדות כול בני איש "über den Ursprung aller Menschen" 1QS 3,13
      2. 
         

         D.I.2) בני ארץ "Söhne der Welt, Erdenbürger"

         : Sir 38,8 (Ms.^B 8r,14; a.Rd. für מבני אדם)
      3. 
         

         D.I.3) בני תבל "Söhne der Welt, Erdenbürger"

         : i. Gegenüberstellung zu Gott bzw. der himml. Welt לפי טובו והפלא כבודו הגיש מבני תבל "gemäß seiner Güte und seiner wunderbaren Herrlichkeit hat er einige von den Söhnen der Erde nahegebracht" 4Q181 frg. 1,3 (od. "... und seiner wunderbaren Herrlichkeit"; wörtl. "... und dem wunderbaren Tun seiner Herrlichkeit"); i. Gegenüberstellung zu den Frommen ויתגברו על כל בני תבל "und sie werden sich als stark erweisen gegenüber allen Söhnen der Welt" CD 20,33–34
   2. 
      

      D.II) von Tieren (s.a. A.II)

      : ובני כנף "und die Vögel" 1QM 10,14; mögl. a. ושעיותיו עם בני בקר "und seine (scil. des Hirten) Gespräche sind mit den Rindern" Sir 38,25 (Ms.^B 8v,16; L.u.)
   3. 
      

      D.III) zur Bez. himmlischer Wesen

      1. 
         

         D.III.1) בני אל "Söhne Gottes"

         : 1QH^a 24,33–34 (Suk. frg. 6,10 + frg. 2 ii,14; i.u.K.); 11Q13 2,14 (i.u.K.)
      2. 
         

         D.III.2) בני אלים "Söhne der Göttlichen" (vgl. Ps 29,1; 89,7, nicht det.)

         : ובבני אלים "und unter den Söhnen der Göttlichen" 1QH^a 23,23 (Suk. frg. 2 i,3; i.u.K.); det. ומי בבני האילים "und wer (ist dir gleich) unter den Söhnen der Göttlichen?" 4Q381 frg. 15,6 (i.u.K.)
      3. 
         

         D.III.3) בני שמים "Söhne des Himmels"

         : i.K. der Zwei-Geister-Lehre || דעת עליון "die Erkenntnis des Höchsten" וחכמת בני שמים "und die Weisheit der Söhne des Himmels" 1QS 4,22; i.Bz.a. die Gemeinschaft der Menschen עם בני שמים "mit den Söhnen des Himmels" 1QH^a 23,30 (Suk. frg. 2 i,10; i.u.K.); || →קדוש pl. "Heilige" ועם בני שמים חבר סודם "und mit den Söhnen des Himmels hat er ihre Gemeinde verbunden" 1QS 11,8; i. Gegenüberstellung zu רוח בשר "Geist des Fleisches" 4Q416 frg. 1,12
5. 
   

   E) zum Ausdruck d. geographischen (s.a. D.I.2–3 u. D.III.3) od. ethnischen Zugehörigkeit

   1. 
      

      E.I) Bewohner einer Stadt

      : על בניה " ... über ihre (scil. Jerusalems) Söhne" 4Q179 frg. 2,9 (i.u.K.); 4Q265 frg. 1,4–5 (Jes 54,1; i.u.K.); v. Zion יגילו בניך בקרבך "deine Söhne werden in deiner Mitte frohlocken" 11Q5 22,7 (vgl. Ps 149,2)
   2. 
      

      E.II) Bewohner einer Gegend

      : Sir 47,3 (Ms.^B 16v,6)
   3. 
      

      E.III) Mitglieder eines Geschlechts od. Stammes

      : i.K. des endzeitl. Krieges gg. die Söhne der Finsternis בבני ארפכשד "gegen die Söhne Arpachschads" 1QM 2,11; בני לוי ובני יהודה ובני בנימין "die Söhne Levis und die Söhne Judas und die Söhne Benjamins" 1QM 1,2; i.Zshg. des Tempels שער יוסף לבני יוסף "das Tor Josefs für die Söhne Josefs" 11QT^a 44,13; כן יעשה לעולת בני יהודה "so soll er verfahren mit dem Brandopfer der Söhne Judas" 11QT^a 24,11
   4. 
      

      E.IV) als Volksbezeichnung

      : ובני עמון "Ammoniter" 1QM 1,1; בני ארם "Aramäer" 1QM 2,11; בני ישראל "Israeliten" 4Q385 frg. 2,4; 11QT^a 42,14
   5. 
      

      E.V) בני עם "Angehörige eines Volkes"

      : i. rechtlichen K. ולא תטור את בני עמך "und du sollst den Angehörigen deines Volkes nicht grollen" CD 9,2 (Lev 19,18); לזכרון לבני עמו "zur Erinnerung an die Angehörigen seines Volkes" Sir 45,9 (Ms.^B 14v,10)
6. 
   

   F) als Bez. soz. Zugehörigkeit

   1. 
      

      F.I) בני ישראל zur Bez. d. Laien

      : neben →כוהן "Priester" 4Q385a frg. 18 ia-c,5–6; 11QT^a 37,12; neben →כוהן "Priester" u. →לוי‎ II "Levit" 1Q22 1,3–4; 11QT^a 22,11; CD 14,4.5; neben →כוהן "Priester", →לוי‎ II "Levit" u. בני צדוק "die Söhne Zadoks" CD 3,21–4,2 (Ez 44,15)
   2. 
      

      F.II) i.Bz.a. Priesterdienstabteilungen

      1. 
         

         F.II.1) i. kalend. K.

         : בני גמול "die Söhne Gamuls" 4Q320 frg. 4 ii,14; בני מעוזיה "die Söhne Maosjas" 4Q320 frg. 4 iii,2
      2. 
         

         F.II.2) Grabinschrift

         : כהנים מבני חזיר "Priester von den Söhnen Hezirs" CII 137,3
   3. 
      

      F.III) i.Bz.a. Priester

      1. 
         

         F.III.1) בני אהרון "die Söhne Aarons"

         : 4Q394 frg. 3-7 i,19–frg. 3-7 ii,1 (MMT B,16–17); 4Q396 frg. 1-2 iv,8 (MMT B,79); Sir 50,13 (Ms.^B 19v,5)
      2. 
         

         F.III.2) בני לוי "die Söhne Levis"

         : 1QSa 1,22; 11QT^a 22,4
      3. 
         

         F.III.3) בני צדוק "die Söhne Zadoks"

         : 4Q174 frg. 1-2 i,17; CD 3,21–4,1; Sir 51,12i (Ms.^B 21r,2)
   4. 
      

      F.IV) ]שני בני היצהר "die beiden Söhne des Öls (d.h. die beiden Gesalbten)" 4Q254 frg. 4,5 (Sach 4,14; i.u.K.)

   5. 
      

      F.V) בני המחנה "Angehörige des Lagers"

      : אל ימשול איש מבני המחנה להביא איש אל העדה "nicht darf jemand von den Lagerangehörigen beanspruchen, jemanden in das Lager hineinzubringen" CD 13,12–13
   6. 
      

      F.VI) בן נכר "Fremder, Fremdling"

      : neben →גר‎ I "Fremdling" 4Q174 frg. 1-2 i,4; בן הנכר "der Fremde, Fremdling" (vgl. Jes 56,3) i.K. von Sabbatgesetzen CD 11,2; ferner 4Q372 frg. 1,15; 4Q501 frg. 1,1
   7. 
      

      F.VII) בן אמתך "Sohn deiner Magd" als demütige Selbstbezeichnung

      : stets neben →עבד‎ II "Knecht" (vgl. Ps 86,16; 116,16): 1QS 11,16; 1QH^a 8,36 (Suk. 16,18)
   8. 
      

      F.VIII) ובני סוד עולמים "und Glieder einer ewigen Gemeinde"

      : i.Bz.a. die Gemeinschaft 1QS 2,25
7. 
   

   G) Zuordnung zu einer Sache oder Eigenschaft

   : z.B. בן חיל "Mann von Kampfkraft" 1QM 15,7; Sir 46,1 (Ms.^B 15v,9); בני אור "Söhne des Lichts" 1QS 1,9; 2,16; 4Q177 frg. 12-13 i,7; בני אמת "Söhne der Wahrheit" 1QS 4,5.6; 1QH^a 19,14 (Suk. 11,11); בני חסד "Söhne der Gnade": i.Bz.a. die Gemeinschaft, neben אנשי מופת "Leute des Zeichens" 1QH^a 15,23–24 (Suk. 7,20–21); בני שחר "Söhne der Morgendämmerung", neben אנשי לבב "Männer von Verstand" 4Q298 frg. 1-2 i,1; בני אשמה "Söhne der Schuld" 1QH^a 14,33 (Suk. 6,30); בני חושך "Söhne der Finsternis" 1QS 1,10; בן חנף "Gottloser" Sir 41,10 (Ms.^B 11r,2); בן עול "Sohn des Unrechts, Frevler" 1QS 3,21; Sir 41,6 (Ms.^B 10v,15); בני השחת "Söhne der Grube" CD 6,15; 13,14
8. 
   

   H) zur Altersangabe

   1. 
      

      H.I) v. Menschen

      : בן מאה ואר[ב]עים שנה תרח בצאתו מאור כשדיים "hundertvierzig Jahre alt war Terach, als er aus Ur in Chaldäa auszog" 4Q252 2,8–9 (vgl. Gen 11,31); Altersgrenze ובן חמש ועשרים שנה יבוא "und wenn er fünfundzwanzig Jahre alt ist, darf er kommen" 1QSa 1,12; mit praep. →מן‎ I CD 10,7–8 ואל יתיצב עוד מבן ששים שנה ומעלה לשפוט את העדה "aber nicht soll weiterhin jemand im Alter von sechzig Jahren und darüber hinaus auftreten, um die Gemeinde zu richten" (vgl. Lev 27,7)
   2. 
      

      H.II) v. Tieren

      : וכבשים בני שנה שבעה "und sieben einjährige Lämmer" 11QT^a 17,13 (Num 28,19)
9. 
   

   I) in Ortsnamen

   : →בארות בני יעקן