Versionen

Dtn SP

©

Copyright


1
1אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פראן ובין תפל ולבן וחצרות ודי זהב
  • (4Q364 frg. 20a-c,1) הדברים אשר דבר מושה אל כול] (4Q364 frg. 20a-c,2) [ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה ]מול סופ בי֯[ן פא?רא?ן ובין תופל ולבן] (4Q364 frg. 20a-c,3) [וחצרות ודי זהב
  • (4Q35 frg. 1,1) [משה א]ל כ֯ל ישראל֯[ בע]בר [הי]רדן ב֯מדבר בערבה מול[ סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי] (4Q35 frg. 1,2) [זהב
  • (Dtn 1,1) אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־ פָּארָ֧ן וּבֵֽין־ תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃
2אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
  • (4Q364 frg. 20a-c,3) אחד עשר יום מחורב ד]רך הר ש֯[עיר עד קדש ברנע]
  • (4Q35 frg. 1,2) אחד עשר יום מחרב דרך הר ]ש֯ע֯יר עד קדש ברנע
  • (Dtn 1,2) אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־ שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
3ויהי בארבעים שנה בעשתה עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אליהם
  • (4Q364 frg. 20a-c,4) [ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר מושה אל] (4Q364 frg. 20a-c,5) [בני ישראל ככול אשר צוה יהוה אותו אליהם
  • (4Q35 frg. 1,2) ויהי באר֯[בעים שנה בעש]ת֯י֯ ע֯שר חדש באחד לחדש (4Q35 frg. 1,3) [דבר משה אל בני ישראל ככל אש]ר֯ צוה יהוה א[תו] אליהם
  • (Dtn 1,3) וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־ עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ אֲלֵהֶֽם׃
4אחרי הכותו את סיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר ישב בעשתרות באדרעי
  • (4Q364 frg. 20a-c,5) אחרי הכותו את] (4Q364 frg. 20a-c,6) [סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת ע]ו֯ג מ[לך] הב[שן] (4Q364 frg. 20a-c,7) [אשר יושב ]ב֯[עשתרו]ת ב֯א֯דרעה[
  • (4Q35 frg. 1,3) אחרי הכתו את סיחון מלך האמרי אשר יושב (4Q35 frg. 1,4) [בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יו]שב בעשתרת באדרעי
  • (11Q3 frg. 1,1) [סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבו]ן֯ ו֯את עוג (11Q3 frg. 1,2) [מלך הבשן אשר יושב בעשתרות ב]אדרעי
  • (Dtn 1,4) אַחֲרֵ֣י הַכֹּת֗וֹ אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־ יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃
5בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר את התורה הזאת לאמר
  • (4Q364 frg. 20a-c,7) בעבר הי]ר֯ד֯ן בארץ מואב ה֯[ו]אלה מ֯[ושה] (4Q364 frg. 20a-c,8) באר את התורה הזואת לאמור _____ [--]
  • (4Q35 frg. 1,4) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את (4Q35 frg. 1,5) [התורה הזאת לאמר
  • (11Q3 frg. 1,2) בעבר (11Q3 frg. 1,3) [הירדן בארץ מואב הואיל משה ב]אר את התור֯[ה]
  • (Dtn 1,5) בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־ הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃
6יהוה אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
  • (4Q364 frg. 20a-c,9) [יה]וה[ א]ל[והינו דב]ר֯ א֯לי֯[נ]ו֯ ב֯[חורב לאמור ]ר֯[ב לכמה שבת בהר]
  • (4Q35 frg. 1,5) יהוה אלהינו דבר ]אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
  • (Dtn 1,6) יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־ לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃
7פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכיניו בערבה בהר ובשפלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת
  • (2Q10 frg. 1,1) [כול שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחו]ף֯[ הים ארץ הכנעני] (2Q10 frg. 1,2) [והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת
  • (4Q35 frg. 1,5) פנו וסעו לכם ובאו הר (4Q35 frg. 1,6) [האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובש]פלה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר (4Q35 frg. 1,7) [פרת
  • (Dtn 1,7) פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־ כָּל־ שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־ פְּרָֽת׃
8ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת « » לזרעם אחריהם *
  • (2Q10 frg. 1,2) ר]או נתתי לפ[ניכם את הארץ] (2Q10 frg. 1,3) [בואו ורשו את הארץ אשר נשבע יהו]ה לאבותיכ[ם לאברהם] (2Q10 frg. 1,4) [ליצחק וליעקוב לתת להם ולזרעם אחריה]ם
  • (4Q35 frg. 1,7) ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו א]ת֯ הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם וליצחק וליעקב (4Q35 frg. 1,8) [לתת להם ולזרעם אחריהם
  • (4Q45 frg. 1,1) ראה נתתי לפניכם] את [הארץ באו ורשו] (4Q45 frg. 1,2) [את הארץ אשר נשבע יהוה ל]אבות[יכם לאברהם] (4Q45 frg. 1,3) [ליצחק ]וליע֯[קב לתת להם ולזרעם אחריהם]
  • (Dtn 1,8) רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־ הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃
9ואמר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם
  • (1Q5 frg. 1,1) ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי ]שאת אתכם֯
  • (2Q10 frg. 1,4) ואומר[ אלכם בעת] (2Q10 frg. 1,5) [ההוא לאמור לא אוכל לבדי שאת אתכם ]
  • (4Q22 19,7) [יאומרמשה אל העם ל]א֯ א֯וכ֯ל֯[ ל]בדי[ שאת] אתכם
  • (4Q35 frg. 1,8) ואמר אלכם בעת הה]יא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם
  • (Dtn 1,9) וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־ אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃
10יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
  • (1Q5 frg. 1,2) [יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
  • (4Q22 19,7) יהוה [אלהיכם] (4Q22 19,8) הר֯בה֯[ אתכם והנכם ]היום ככוכבי֯[ הש]מ֯ים ל[ר]וב
  • (4Q35 frg. 1,8) יהוה אלהיכם הרבה אתכם (4Q35 frg. 1,9) [והנכם היום ככוכבי השמים לרב
  • (Dtn 1,10) יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃
11יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
  • (1Q5 frg. 1,2) יהו]ה אלהי (1Q5 frg. 1,3) [אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר ]לכם[
  • (4Q22 19,8) יהוה[ אלהי] (4Q22 19,9) אבות[יכם יסף עלי]כם ככם אל[ף פעמי]ם ו֯[יבר]ך אתכ[ם כאשר] (4Q22 19,10) דבר לכם֯[
  • (4Q35 frg. 1,9) יהוה אלהי א]בתיכם יוסיף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר (4Q35 frg. 1,10) [דבר לכם
  • (Dtn 1,11) יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃
12איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם
  • (1Q5 frg. 1,3) איכה] (1Q5 frg. 1,4) [אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם
  • (4Q35 frg. 1,10) איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכ]ם
  • (Dtn 1,12) אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃
13הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
  • (1Q5 frg. 1,4) הבו לכם אנשים חכמים ונבני]ם ו֯[ידעים]
  • (4Q35 frg. 1,10) הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ו֯[אשי]מם (4Q35 frg. 1,11) [בראשיכם ונבונים]
  • (Dtn 1,13) הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃
14ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
  • (4Q35 frg. 1,11) ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר ]דברת לעשות
  • (Dtn 1,14) וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֽוֹב־ הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־ דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֽׂוֹת׃
15ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכם
  • (4Q35 frg. 1,11) ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמ[ים ונבונים] (4Q35 frg. 1,12) [וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ]ו֯שרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות ושטרים לשבטיכ[ם]
  • (Dtn 1,15) וָאֶקַּ֞ח אֶת־ רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵא֗וֹת וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃
16ואצוה את שפטיכם בעת ההיא לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
  • (4Q35 frg. 1,13) [ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפ]ט֯תם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
  • (Dtn 1,16) וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־ שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־ אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־ אִ֥ישׁ וּבֵין־ אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֽוֹ׃
17לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו
  • (4Q364 frg. 21a-k,1) [פנים] במשפט כקטן כגדול תשמ[עון לוא תגורו מפני איש] כיא המ֯[שפט] (4Q364 frg. 21a-k,2) [לאלוהים הוא (4Q364 frg. 21a-k,3) [והדבר אשר יקשה מכמה תקריבו]ן֯ אלי [ו]ש֯מ֯[ע]ת֯י֯ו֯
  • (4Q35 frg. 1,13) לא תכירו פנ֯י[ם] (4Q35 frg. 1,14) [במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלה]ים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ו֯[שמעתיו]
  • (Dtn 1,17) לֹֽא־ תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־ אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃
18ואצוה אתכם בעת ההיא את כל הדברים אשר תעשון *
  • (4Q364 frg. 21a-k,3) [ואצוה אתכמה] (4Q364 frg. 21a-k,4) [בעת ההיא את כול הדברים אשר תע]ש֯ון _____ [ ]
  • (Dtn 1,18) וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃
19ונסעה מחורב ונלכה את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבוא עד קדש ברנע
  • (4Q364 frg. 21a-k,5) ונסע[ מחורב ונלך את כול המדבר הגדול וה]נ֯ו֯ר֯[א ההוא אשר ראיתמה] (4Q364 frg. 21a-k,6) [דרך הר האמורי כאשר צוה יהוה אל]ו֯הינ֯[ו אותנו ונבוא עד קדש]
  • (Dtn 1,19) וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־ הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הֽ͏ָאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
20ואמר אליכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו
  • (4Q364 frg. 21a-k,7) ואומר אליכם ב]א֯תמה עד הר[ האמורי אשר יהוה] (4Q364 frg. 21a-k,8) [אלוהינו נותן לנו
  • (Dtn 1,20) וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־ הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
21ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת
  • (4Q364 frg. 21a-k,8) ראה נתן יהו]ה֯ אלוהינו לפ֯[ניכה את הארץ עלה] (4Q364 frg. 21a-k,9) [רש כאשר דבר יהוה אלוהי אבותיכה לך אל תירא ואל תחת
  • (Dtn 1,21) רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־ הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־ תִּירָ֖א וְאַל־ תֵּחָֽת׃
22ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן
  • (4Q364 frg. 21a-k,9) ותקרבון] (4Q364 frg. 21a-k,10) [אלי כולכם ותואמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישיבו] (4Q364 frg. 21a-k,11) [אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן]
  • (1Q4 frg. 1,1) [דבר את הדרך ]אש[ר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן
  • (4Q35 frg. 2-4,18) אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנש֯[ים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת] (4Q35 frg. 2-4,19) הערים אשר נבוא אליהן֯[
  • (Dtn 1,22) וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־ לָ֖נוּ אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־ בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃
23וייטב בעיני הדבר * ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
  • (4Q364 frg. 21a-k,12) [וייטב בעיני הדבר ואקח מ]כ֯מ֯[ה שנים עשר אנשים איש אחד לשבט]
  • (1Q4 frg. 1,1) וייטב] (1Q4 frg. 1,2) [בעיני הדבר ואקח ]מכמה שני עשר א[נשים איש אחד לשבט
  • (4Q35 frg. 2-4,19) וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט
  • (Dtn 1,23) וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃
24ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכול וירגלו אתה
  • (4Q364 frg. 21a-k,13) [ויפנו ויעלו ההרה ויבואו] עד נחל [אשכול וירגלו אותה
  • (1Q4 frg. 1,2) ויפנו ויעלו] (1Q4 frg. 1,3) [ההרה ויבאו עד נחל אשכ]ל[ ויר]ג֯ל[ו] הארץ
  • (4Q35 frg. 2-4,19) ויפנו ויעלו] (4Q35 frg. 2-4,20) [ההרה ויבאו עד נח]ל[ אשכל וירגלו אתה -- ]
  • (Dtn 1,24) וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־ נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃
25ויקחו בידם מפרי הארץ ויורידו אלינו וישיבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
  • (4Q364 frg. 21a-k,13) ויקחו] (4Q364 frg. 21a-k,14) [בידם מפרי הארץ ויורידו א]לי֯נו[ וישיבו א]ו֯תנ֯[ו דבר ויואמרו טובה] (4Q364 frg. 21a-k,15) [האר]ץ֯[ אשר יהוה אלוהינו נ]ו֯תן לנו
  • (1Q4 frg. 1,3) וי[קחו בידם מפרי הארץ]
  • (Dtn 1,25) וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיּוֹרִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טוֹבָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
26ולא אביתם לעלות ותמרו את פי יהוה אלהיכם
  • (4Q364 frg. 21a-k,15) ולוא[ אביתמה לעלות ותמרו] (4Q364 frg. 21a-k,16) את פי[ יהוה אלוהיכם
  • (Dtn 1,26) וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־ פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
27ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
  • (4Q364 frg. 21a-k,16) ותרגנ]ו֯ בא[וה]ליכמ[ה ותואמרו בשנאת יהוה אותנו] (4Q364 frg. 21a-k,17) [הו]צ֯י֯א֯נ֯[ו] מארץ מ[צרים לתת אות]נו בי֯[ד האמורי להשמידנו
  • (Dtn 1,27) וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהוָה֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃
28אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם *
  • (4Q364 frg. 21a-k,17) אנה אנחנו] (4Q364 frg. 21a-k,18) [עו]לימ ואחי[נו המי?סו את לבבנו ]ל[אמור עם גדול ורב ממנו ערים] (4Q364 frg. 21a-k,19) [גדולות ו]בצורו[ת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם
  • (Dtn 1,28) אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־ לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּד֤וֹל וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־ בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃
29ואמר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם
30יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם
  • (4Q364 frg. 21a-k,20) יהוה אלוהיכם ההולך] (4Q364 frg. 21a-k,21) [לפניכם הוא ילחם לכם ככול אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם]
  • (4Q35 frg. 2-4,24) יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם ]
  • (Dtn 1,30) יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃
31ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה
  • (4Q364 frg. 21a-k,22) [ובמדבר אשר ראיתה אשר נשאכה יהוה אלוהיכה כאשר ישא איש] (4Q364 frg. 21a-k,23) א֯[ת בנו בכול הדרך אשר הלכתמה עד בואכם עד המקום הזה
  • (4Q35 frg. 2-4,25) [ובמדבר ]אשר רא[ית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד] (4Q35 frg. 2-4,26) [המקום הזה
  • (Dtn 1,31) וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־ אִ֖ישׁ אֶת־ בְּנ֑וֹ בְּכָל־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־ בֹּאֲכֶ֖ם עַד־ הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃
32והבדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם
33ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנותכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם *
  • (4Q364 frg. 21a-k,24) ההולך לפניכם בדרך] (4Q364 frg. 21a-k,25) ל[ת]ור לכמ[ה מקום לחנותכם באש לילה --]
  • (4Q35 frg. 2-4,26) ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש ]ל֯י֯לה להראות (4Q35 frg. 2-4,27) [בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם
  • (Dtn 1,33) הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָק֖וֹם לֽ͏ַחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־ בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יוֹמָֽם׃
34וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
  • (4Q35 frg. 2-4,27) וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר
  • (Dtn 1,34) וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־ ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃
35אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי « » לאבתיכם
  • (4Q35 frg. 2-4,27) אם ירא]ה איש באנשים (4Q35 frg. 2-4,28) [האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם
  • (Dtn 1,35) אִם־ יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
36זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען כי מלא אחרי יהוה
  • (4Q35 frg. 2-4,28) זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה] ולו אתן את (4Q35 frg. 2-4,29) [הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה
  • (Dtn 1,36) זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־ יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־ אֶתֵּ֧ן אֶת־ הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־ בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃
37גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבוא שמה
  • (4Q35 frg. 2-4,29) גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה ל]א֯ תבוא שמה
  • (Dtn 1,37) גַּם־ בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־ אַתָּ֖ה לֹא־ תָבֹ֥א שָֽׁם׃
38יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבוא שמה אתו אחזיק כי הוא ינחלנה את ישראל
  • (4Q35 frg. 2-4,29) יהושע (4Q35 frg. 2-4,30) [בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל
  • (Dtn 1,38) יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי־ ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃
39וטפכם אשר אמרתם לבוז יהיה ובניכם « » הם יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה
  • (4Q35 frg. 2-4,30) וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר ל]א ידע היום טוב
  • (Dtn 1,39) וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־ יָדְע֤וּ הַיּוֹם֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָּ׃
40ואתם פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף
  • (Dtn 1,40) וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־ סֽוּף׃
41ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אלהינו אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלות ההרה *
  • (4Q35 frg. 5-6,1) ]ותענו (4Q35 frg. 5-6,2) [ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש ]א֯ת֯ (4Q35 frg. 5-6,3) [כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה
  • (Dtn 1,41) וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתּ֔וֹ וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃
42ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
  • (4Q35 frg. 5-6,3) ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו -- ולא תנגפו לפני איביכם
  • (Dtn 1,42) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תֽ͏ַעֲלוּ֙ וְלֹא־ תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃
43ואדברה אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ותזידו ותעלו ההרה
  • (4Q35 frg. 5-6,3) ואדבר] (4Q35 frg. 5-6,4) [אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ]ה֯הרה
  • (Dtn 1,43) וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃
44ויצא העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשיהן הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה
  • (4Q364 frg. 22,1) [אתכם בשעיר עד חורמה
  • (4Q35 frg. 5-6,4) ו֯י֯[צא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם] (4Q35 frg. 5-6,5) [וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם ]ב֯שעיר עד החרמה
  • (Dtn 1,44) וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וֽ͏ַיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־ חָרְמָֽה׃
45ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקולכם ולא האזין אליכם
  • (4Q364 frg. 22,1) ותשו]ב֯[ו ות]ב֯כ֯[ו לפני יהוה ולוא שמע] (4Q364 frg. 22,2) [יהוה בקולכם] ו֯לוא הזין אליכמ
  • (4Q35 frg. 5-6,5) ו֯[תשבו ותבכו לפני] (4Q35 frg. 5-6,6) [יהוה ולא שמע יהוה בקלכ]ם֯ ולא האזין אליכם
  • (Dtn 1,45) וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־ שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃
46ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם
  • (4Q364 frg. 22,2) ותשבו ב֯[קדש ימים רבים כימים] (4Q364 frg. 22,3) [אשר ישבתם -- ]ל֯[ --]
  • (4Q35 frg. 5-6,6) ותשבו בקדש ימים[ רבים כימים אשר ישבתם]
  • (Dtn 1,46) וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃
2
1ונפנה ונסעה המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסוב את הר שעיר ימים רבים *
  • (4Q35 frg. 5-6,7) [ונפן ונסע המדברה דרך ים ]סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימי[ם רבים]
  • (Dtn 2,1) וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־ הַר־ שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס
2ויאמר יהוה אלי לאמר
  • (4Q35 frg. 5-6,8) [ויאמר יהו]ה אלי לאמר
  • (Dtn 2,2) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
3רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
  • (4Q35 frg. 5-6,8) רב לך סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
  • (Dtn 2,3) רַב־ לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־ הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃
4ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד
  • (4Q35 frg. 5-6,8) ואת[ העם צו לאמר אתם] (4Q35 frg. 5-6,9) [עברים בגבול אחיכם בני עשו הישב]ים בשעיר ויראו מ֯[כ]ם֯ ונשמרתם מאד
  • (Dtn 2,4) וְאֶת־ הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־ עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃
5אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר
  • (4Q35 frg. 5-6,9) אל תתגרו[ בם כי לא אתן] (4Q35 frg. 5-6,10) [לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר]
  • (Dtn 2,5) אַל־ תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־ אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־ רָ֑גֶל כִּֽי־ יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־ הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃
6אכל תשבירו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם
  • (4Q35 frg. 5-6,10) אכל ת֯ש֯[ברו מאתם בכסף]
  • (Dtn 2,6) אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־ מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃
7כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידיך ידע לכתך את המדבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר *
  • (Dtn 2,7) כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־ הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃
7[א]ואשלחה מלאכים אל מלך אדום לאמר
7][ב]]אעברה בארצך לא אטה בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך
7[ג]ויאמר לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
8ונעברה מאת אחינו בני עשו היושבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעציון גבר ונפנה ונעברה דרך מדבר מואב *
  • (4Q42 frg. 1,2) ונפן ונ]ע֯בר דרך מדבר֯ [מואב -- ]
  • (Dtn 2,8) וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־ עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מוֹאָֽב׃
9ויאמר יהוה אלי אל תצור את מואב ואל תתגר בו « » כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
  • (Dtn 2,9) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־ תָּ֙צַר֙ אֶת־ מוֹאָ֔ב וְאַל־ תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־ אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצוֹ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־ ל֔וֹט נָתַ֥תִּי אֶת־ עָ֖ר יְרֻשָּֽׁה׃
10האימים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
  • (Dtn 2,10) הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃
11« » והמואבים יקראו להם אימים
  • (Dtn 2,11) וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃
12ובשעיר ישבו החרי לפנים ובני עשו יירשום וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם
  • (Dtn 2,12) וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃
13ועתה קומו סעו ועברו לכם את נחל זרד ונעברה את נחל זרד
  • (Dtn 2,13) עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־ נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־ נַ֥חַל זָֽרֶד׃
14והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם
  • (Dtn 2,14) וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־ הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־ עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־ נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־ תֹּ֨ם כָּל־ הַדּ֜וֹר אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃
15וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם
  • (Dtn 2,15) וְגַ֤ם יַד־ יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃
16ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם *
  • (Dtn 2,16) וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־ תַּ֜מּוּ כָּל־ אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס
17ויאמר יהוה אלי לאמר
  • (Dtn 2,17) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
18אתה עבר היום את גבול מואב את ער
  • (Dtn 2,18) אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיּ֛וֹם אֶת־ גְּב֥וּל מוֹאָ֖ב אֶת־ עָֽר׃
19וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה
  • (Dtn 2,19) וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן אַל־ תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־ תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־ אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־ עַמּ֤וֹן לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־ ל֖וֹט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃
20ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזמים
  • (Dtn 2,20) אֶֽרֶץ־ רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־ הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־ בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃
21עם גדול ורב ורם כענקים וישמדם יהוה מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם
  • (Dtn 2,21) עַ֣ם גָּד֥וֹל וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃
22כאשר עשה לבני עשו היושבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשום וישבו תחתיהם עד היום הזה
  • (Dtn 2,22) כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־ הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
23והעוים היושבים בחצרים עד עזה כפתרים היוצאים מכפתר השמידם וישבו תחתיהם
  • (Dtn 2,23) וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־ עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתּ֔וֹר הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃
24קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה
  • (4Q31 1,5) [את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש וה]ת֯ג֯ר בו מלח[מה
  • (Dtn 2,24) ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־ נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־ סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־ חֶשְׁבּ֧וֹן הֽ͏ָאֱמֹרִ֛י וְאֶת־ אַרְצ֖וֹ הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בּ֖וֹ מִלְחָמָֽה׃
25היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך *
  • (4Q31 1,5) היום הזה] (4Q31 1,6) [אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל] הש֯מ֯ים אשר ישמעו֯ן א[ת שמעך] (4Q31 1,7) [ורגזו וחלו מפניך
  • (Dtn 2,25) הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־ פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־ הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ׃
26ואשלחה מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר
  • (4Q31 1,7) ואשלח מלאכים מ]מדבר קדמת אל סיחן מלך חשבון [דברי שלום] (4Q31 1,8) [לאמר
  • (Dtn 2,26) וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמ֔וֹת אֶל־ סִיח֖וֹן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם לֵאמֹֽר׃
27אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל
  • (4Q31 1,8) אעברה בארצך בד]רך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאל
  • (Dtn 2,27) אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
28אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי
  • (4Q31 1,8) א[כל בכס]ף֯ (4Q31 1,9) [תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ו]שתיתי רק אעברה ברגלי
  • (4Q35 frg. 7,1) תשבירני ואכלתי ומים בכסף[ תתן לי ושתיתי] (4Q35 frg. 7,2) ר֯ק֯ אעברה ברגלי
  • (11Q3 frg. 2,1) ומים בכסף תתן לי ]ו֯שת֯[יתי] (11Q3 frg. 2,2) [רק אעברה ברגלי
  • (Dtn 2,28) אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־ לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃
29כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער עד אשר אעברה את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו
  • (4Q31 1,9) כאשר עשו לי (4Q31 1,10) [בני עשו הישבים בשעיר והמואבים ]הישבים ב֯ע֯ר֯[ עד אשר אעבר א]ת הירדן (4Q31 1,11) [אל הא]ר֯ץ אש[ר יהוה אלהינו נתן לנו
  • (4Q35 frg. 7,2) כאשר עשו֯[ לי בני עשו הישבים] (4Q35 frg. 7,3) בש֯[ע]י֯ר֯ והמואבים היושבי[ם בער עד אשר אעבר] (4Q35 frg. 7,4) ○ת הירדן אל הארץ אש֯[ר יהוה אלהינו נתן לנו
  • (11Q3 frg. 2,2) כאשר עשו לי ]ב֯ני עישו (11Q3 frg. 2,3) [היושבים בשעיר והמואבים היו]שבים (11Q3 frg. 2,4) [בער עד אשר אעבור את הירד]ן אל הארץ (11Q3 frg. 2,5) [אשר יהוה אלוהינו נותן לנו
  • (Dtn 2,29) כַּאֲשֶׁ֨ר עֽ͏ָשׂוּ־ לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמּ֣וֹאָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־ אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־ הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃
30ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה *
  • (4Q364 frg. 24a-c,1) [א]ת֯ ר֯ו֯ח֯ו֯ ואמץ֯[ את לבבו למען תתו בידכה כיום] (4Q364 frg. 24a-c,2) [הז]ה _____ [ ]
  • (4Q31 1,11) ולא] אבה סיח[ן מלך חשבון ה]ע֯ברנו בו כי (4Q31 1,12) [הקשה יה]ו֯ה֯[ אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו ]ל֯מ֯ען תתו [ב]ידך כיום ה[זה
  • (4Q35 frg. 7,4) ולא] (4Q35 frg. 7,5) אבה סיחו[ן מ]ל[ך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה]
  • (11Q3 frg. 2,5) ולוא אב]ה סיח֯[ון]
  • (Dtn 2,30) וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַעֲבִרֵ֖נוּ בּ֑וֹ כִּֽי־ הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־ רוּח֗וֹ וְאִמֵּץ֙ אֶת־ לְבָב֔וֹ לְמַ֛עַן תִּתּ֥וֹ בְיָדְךָ֖ כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
31ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו
  • (4Q364 frg. 24a-c,3) [ויואמר ]יהוה[ א]ל[י ]ראה ה֯[חלותי תת לפניכה את סיחון ואת] (4Q364 frg. 24a-c,4) [ארצו החל ]ראש לרשת את א֯[רצו
  • (4Q31 1,12) וי]א֯מ֯ר֯ (4Q31 1,13) [יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את ס֯י֯ח֯ן֯ [ואת ]ארצו החל רש לר֯[שת את א]רצו
  • (Dtn 2,31) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־ סִיחֹ֖ן וְאֶת־ אַרְצ֑וֹ הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־ אַרְצֽוֹ׃
32ויצא סיחון לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יחצה
33ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונכה אתו ואת בניו ואת כל עמו
  • (4Q364 frg. 24a-c,6) וי[תנהו? --] (4Q364 frg. 24a-c,7) [יהוה ]א֯לוהינו בידנו ונ[כה? ]א֯ו֯[תו ואת בניו ואת? --] (4Q364 frg. 24a-c,8) [כול עמו
  • (4Q31 1,14) ויתנהו יהוה אלהינו[ לפני]נו (4Q31 1,15) [ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו
  • (Dtn 2,33) וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת־ בנו (בָּנָ֖יו) וְאֶת־ כָּל־ עַמּֽוֹ׃
34ונלכדה את כל עריו בעת ההיא ונחרימה את כל עריו מתם הנשים והטף לא השאירנו שריד
  • (4Q364 frg. 24a-c,8) ונ]ל[כ]ו֯ד את כול עריו ב֯[עת ההיא ונחרם את] (4Q364 frg. 24a-c,9) [כול? -- ]בהמ כול איש ואשה[ ? --] (4Q364 frg. 24a-c,10) [ ?-- הח]רמנו לוא השארנו שריד
  • (4Q31 1,15) ונלכד את כ]ל[ ערי]ו֯ בעת ה֯ה֯י֯[א ונחרם את כ]ל (4Q31 1,16) [עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד
  • (Dtn 2,34) וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־ כָּל־ עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־ כָּל־ עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃
35רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו
  • (4Q364 frg. 24a-c,10) [רק הבהמה] (4Q364 frg. 24a-c,11) [ ?בזזנו לנו ושלל ]הערימ אשר ל֯כד֯נו
  • (4Q31 1,16) רק] הבהמה[ בזזנו לנו ושלל הע]ר֯ים (4Q31 1,17) [אשר לכדנו
  • (Dtn 2,35) רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃
36מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו בידנו
  • (4Q364 frg. 24a-c,11) מער֯וער אש֯[ר] (4Q364 frg. 24a-c,12) [על שפת נחל ארנון ]ו֯ה֯[עיר] אשר בתו֯ך ה֯[נחל ו]עד ה֯ג֯ל֯ע֯ד֯ ל֯ו֯א֯ (4Q364 frg. 24a-c,13) [היתה? -- הק]ר֯יה֯ אשר[ ? -- ה]כ֯ול נתן יה[וה]
  • (4Q31 1,17) מערער אשר על שפת נחל ארנן והע]יר אשר בנחל ועד הגלעד[ ל]א֯ הי֯ת֯ה
  • (Dtn 2,36) מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־ שְׂפַת־ נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־ הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־ הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃
37רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל היבק וערי ההר וכל אשר צונו יהוה אלהינו
  • (4Q364 frg. 24a-c,14) [לוא קרבת]ה֯ כול יד נחל היבוק ו[ער]י ההר[ וכול אשר צוה? ]ל֯[נו] (4Q364 frg. 24a-c,15) [יהו]ה אלוהינו
  • (Dtn 2,37) רַ֛ק אֶל־ אֶ֥רֶץ בְּנֵי־ עַמּ֖וֹן לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־ יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
3
1ונפנה ונעלה דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי *
  • (4Q364 frg. 24a-c,15) ונעלה דרך הבש֯ן למלחמה ו[יצא עוג מלך הבשן] (4Q364 frg. 24a-c,16) [ ?-- לקראתנ]ו֯ה הוא[ ו]כ֯ול עמו למלחמה א֯[דרעי _____]
  • (Dtn 3,1) וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־ הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־ עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃
2ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון
  • (4Q364 frg. 24a-c,18) [ויואמר יהוה אלי אל ת]י֯רא אותו וא֯ת֯ כול עמו כ֯[י בידכה] (4Q364 frg. 24a-c,19) [נתתי אותו ואת כול עמו ]ואת כול ארצו וע[שית]ה ל֯[ו כאשר עשיתה] (4Q364 frg. 24a-c,20) [לסיחון מלך האמורי? -- ]ל֯[ ? --]
  • (Dtn 3,2) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־ תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־ כָּל־ עַמּ֖וֹ וְאֶת־ אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃
3ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכנו עד בלתי השאיר לו שריד
  • (Dtn 3,3) וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־ ע֥וֹג מֶֽלֶךְ־ הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־ כָּל־ עַמּ֑וֹ וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־ בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ ל֖וֹ שָׂרִֽיד׃
4ונלכדה את כל עריו בעת ההיא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל הארגב ממלכת עוג בבשן
  • (Dtn 3,4) וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־ כָּל־ עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־ חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃
5כל אלה ערים בצרות חומה גבחה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד
  • (Dtn 3,5) כָּל־ אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻר֛וֹת חוֹמָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
6ונחרימה אתם כאשר עשינו לסיחון מלך חשבון החרים כל עיר מתם הנשים והטף
  • (Dtn 3,6) וַנַּחֲרֵ֣ם אוֹתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֑וֹן הַחֲרֵם֙ כָּל־ עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃
7וכל הבהמה ושלל הערים בזזנו לנו *
  • (Dtn 3,7) וְכָל־ הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזּ֥וֹנוּ לָֽנוּ׃
8ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן ועד הר חרמון
  • (Dtn 3,8) וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־ הַ֥ר חֶרְמֽוֹן׃
9צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר
  • (Dtn 3,9) צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמ֖וֹן שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־ ל֖וֹ שְׂנִֽיר׃
10כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן
  • (Dtn 3,10) כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל־ הַגִּלְעָד֙ וְכָל־ הַבָּשָׁ֔ן עַד־ סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת ע֖וֹג בַּבָּשָֽׁן׃
11כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלוא היא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש *
  • (Dtn 3,11) כִּ֣י רַק־ ע֞וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשׂוֹ֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן תֵּ֧שַׁע אַמּ֣וֹת אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמּ֛וֹת רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־ אִֽישׁ׃
12ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערער אשר על שפת נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי
  • (Dtn 3,12) וְאֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־ עַל־ נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־ הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֽ͏ֻאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃
13ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים
  • (Dtn 3,13) וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־ הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת ע֔וֹג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־ הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃
14ויאיר בן מנשה לקח את כל חבל הארגב עד גבול הגישורי והמכעתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה
  • (4Q31 2,1) [גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן ח]ו֯ת[ יאיר ע]ד֯ הי֯[ום הזה]
  • (Dtn 3,14) יָאִ֣יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־ כָּל־ חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־ גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־ שְׁמ֤וֹ אֶת־ הַבָּשָׁן֙ חַוֺּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
15ולמכיר נתתי את הגלעד
  • (4Q31 2,2) [ולמכיר נתתי את הגלעד
  • (Dtn 3,15) וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־ הַגִּלְעָֽד׃
16ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבול עד יבק הנחל גבול בני עמון
  • (4Q31 2,2) ולראובני ולגד]י֯[ נת]ת֯י מן הגלעד עד נח[ל ארנן] (4Q31 2,3) [תוך הנחל וגבל ועד יבק הנח]ל֯ גבול בני עמון
  • (Dtn 3,16) וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־ הַגִּלְעָד֙ וְעַד־ נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תּ֥וֹךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
17והערבה והירדנה וגבול מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדות הפסגה מזרחה *
  • (4Q31 2,3) והערבה וה[ירדן וגבול] (4Q31 2,4) [מ]כנרת ועד[ ים הערבה ים ]המלח תחת אשדת הפסגה מזר֯[חה
  • (Dtn 3,17) וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃
18ואצוה אתכם בעת ההיא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל
  • (4Q31 2,4) ]ואצו אתכם (4Q31 2,5) [בע]ת[ ההיא לאמר יהו]ה֯ אלהיכם נתן לכם את הארץ֯ הז֯את לרשתה חלצים (4Q31 2,6) [תעברו לפני א]ח֯י֯כ֯ם בני ישראל כל בני חיל
  • (4Q40 frg. 1-3,1) [ההוא ל]א֯מור יהוה אלוהי֯[כמה נתן לכמה את הארץ הזאת] לרשתה[ חלוצים תעברו] (4Q40 frg. 1-3,2) [לפני אחיכם בני ]ישראל כול ב[ני חיל
  • (Dtn 3,18) וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־ הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תּֽ͏ַעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־ בְּנֵי־ חָֽיִל׃
19רק טפכם ונשיכם ומקניכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם
  • (4Q31 2,6) רק֯ נ֯ש֯[יכ]ם טפ֯[כם] ומקנכם ידעת֯י֯ (4Q31 2,7) [כי מ]קנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם֯[
  • (4Q40 frg. 1-3,2) רק ]נ֯ש֯יכמה וט֯פ֯כ֯[מ]ה֯ [ומ]ק֯נ֯יכמה ידעתי [כי מקנה] (4Q40 frg. 1-3,3) [רב לכם ישבו בעריכם אש]ר֯ נתתי ל֯כ֯[מ]ה֯
  • (Dtn 3,19) רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־ מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃
20עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם ויירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם
  • (4Q31 2,7) עד ]א֯שר יני֯ח י֯הוה ל[אחיכם] (4Q31 2,8) [ככם] וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אל֯ה֯[י]כ֯ם נתן להם בעב֯[ר הירדן] (4Q31 2,9) ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם
  • (4Q40 frg. 1-3,3) ע֯ד֯ א֯ש֯ר֯ יניח יהוה אלוהיכמה לאחיכמה ככמה֯[ וירשו גם] (4Q40 frg. 1-3,4) [ה]מ֯ה את הא[רץ אשר יהוה ]אלוהכימה נותן להמה בעבר הי[רדן ו]ש֯ב֯[תמה איש] (4Q40 frg. 1-3,5) ]○○[ -- אשר נתתי לכם
  • (Dtn 3,20) עַ֠ד אֲשֶׁר־ יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לֽ͏ַאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־ הֵ֔ם אֶת־ הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃
21ואת יהושע צויתי בעת ההיא לאמר עיניך הראות את « » אשר עשה יהוה « » לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה
  • (4Q31 2,9) ואת יהושע צויתי בעת[ ההיא] (4Q31 2,10) לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה י[הוה א]ל֯היכם לשני המלכים֯ הא֯[לה] (4Q31 2,11) כן יעשה יהוה לכל הממלכת אשר אתה[ עבר שמה
  • (4Q40 frg. 1-3,5) ו]את יהושוע צויתי בעת ההיאה לא[מור עיניך הראת] (4Q40 frg. 1-3,6) [את כל אשר עשה יהוה אלהיכם ]לשני המלכים האלה כן יע[שה יהוה] (4Q40 frg. 1-3,7) [לכל הממלכות אשר אתה -- ]○ [ש]ם֯
  • (Dtn 3,21) וְאֶת־ יְהוֹשׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־ יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־ הַמַּמְלָכ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃
22לא תיראם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם *
  • (4Q31 2,11) ]ל֯א תיראם כי יהוה (4Q31 2,12) אלהי֯כ֯ם֯ ה֯ו֯א הנלחם לכם
  • (4Q40 frg. 1-3,7) ולו֯א֯[ תי]רא֯ו֯ם֯[ כי יהוה אלהיכם]
  • (Dtn 3,22) לֹ֖א תִּ͏ְירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ס
23ואתחננה אל יהוה בעת ההיא לאמר
  • (4Q31 2,12) ואתחנן א[ל יהוה בעת הה]י֯א לאמר
  • (Dtn 3,23) וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־ יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃
24אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך
  • (4Q31 2,12) אדני (4Q31 2,13) יהוה אתה החלת להראת את[ עבדך את גדלך ואת ]ידך החזקה אשר (4Q31 2,14) מי אל בשמים וב֯א֯[ר]ץ֯[ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך
  • (4Q32 frg. 1,1) אדני ]י֯ה֯ו֯ה֯ א֯ת֯ה֯ ה֯חלת להראות א֯[ת עבדך -- ]
  • (Dtn 3,24) אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֙וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת־ עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־ גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־ יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־ אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃
25אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון
  • (4Q30 frg. 1,1) [אעברה נא ואראה את האר]ץ֯ הט[ובה אשר בעבר הירדן] (4Q30 frg. 1,2) [ההר הטוב הזה והלב]נון
  • (4Q31 2,14) א]ע֯ברה נא ואראה (4Q31 2,15) את הארץ הטבה אשר בעב[ר הירדן ההר הטוב ]הזה והלבנון
  • (Dtn 3,25) אֶעְבְּרָה־ נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטּ֛וֹב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֽוֹן׃
26ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי * ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה
  • (4Q30 frg. 1,2) ויתעב[ר יהוה בי למענכם ולא] (4Q30 frg. 1,3) [שמע אלי ויאמר ]יה֯ו֯[ה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד]
  • (4Q31 2,15) ויתעבד (4Q31 2,16) יהוה בי למענכם ולא שמע[ אלי ויאמר יהוה אלי ר]ב֯ לך אל תסף דבר (4Q31 2,17) אלי עוד ב֯ד֯ב֯[ר הזה
  • (Dtn 3,26) וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־ לָ֔ךְ אַל־ תּ֗וֹסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
27עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה
  • (4Q31 2,17) ע]לה֯ על ראש הפסגה[ וש]א עיניך֯ ים וצפנה תימנה (4Q31 2,18) ומזרחה֯[ וראה בעי]נ֯י֯ך֯ כי לא֯ תעבר את הירדן הזה
  • (Dtn 3,27) עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־ לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־ הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃
28וצוי את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה
  • (4Q31 2,18) וצ֯[ו א]ת֯ יהושע וחזקהו (4Q31 2,19) [ואמצהו כי ]הוא יעבר לפני֯ העם הזה והוא ינ֯ח֯ל אתם את[ האר]ץ֯[ אשר] (4Q31 2,20) [תראה
  • (Dtn 3,28) וְצַ֥ו אֶת־ יְהוֹשֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אוֹתָ֔ם אֶת־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃
29ונשב בגיא מול בית פעור *
  • (4Q31 2,20) ונשב] ב֯גיא מול בית פעור
  • (Dtn 3,29) וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֽוֹר׃ פ
4
1ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיון ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבותיכם נתן לכם
  • (4Q30 frg. 63,1) ]○ות למ[ -- ] (4Q30 frg. 63,2) -- ]אלהי --
  • (4Q31 2,21) [ועתה ישראל שמע ]אל ה֯[חקים ו]אל המשפטים֯[ אשר אנכי מלמד אתכם לעשות]
  • (Dtn 4,1) וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־ הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
2לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם היום ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם
  • (Dtn 4,2) לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־ הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־ מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃
3עיניכם הראות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך
  • (Dtn 4,3) עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת אֲשֶׁר־ עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כָל־ הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־ פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃
4ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום *
  • (Dtn 4,4) וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
5ראו למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה
  • (Dtn 4,5) רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
6ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעו את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכום ונבון הגוי הגדול הזה
  • (Dtn 4,6) וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־ חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃
7כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו
  • (Dtn 4,7) כִּ֚י מִי־ ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָּל־ קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃
8ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום *
  • (Dtn 4,8) וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃
9רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך
  • (Dtn 4,9) רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־ תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־ הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־ רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־ יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃
10יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחורב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון
  • (Dtn 4,10) י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־ לִי֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־ דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־ הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־ בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃
11ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לבב השמים חשך ענן וערפל *
  • (Dtn 4,11) וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־ לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃
12וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול
  • (Dtn 4,12) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתּ֣וֹךְ הָאֵ֑שׁ ק֤וֹל דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֽוֹל׃
13ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחת אבנים
  • (4Q30 frg. 2-3 i,1) [לע]שות עש[רת הדברים ויכתבם על שני לח]ות אבנים
  • (Dtn 4,13) וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־ בְּרִית֗וֹ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשׂ֔וֹת עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־ שְׁנֵ֖י לֻח֥וֹת אֲבָנִֽים׃
14ואתי צוה יהוה בעת ההיא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה
  • (4Q30 frg. 2-3 i,2) [ו]אותי צו[ה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם ]ח֯קים ומשפטים (4Q30 frg. 2-3 i,3) ל֯עשותכם א֯[ותם בארץ אשר אתם עברים ה]ירדן שמה (4Q30 frg. 2-3 i,4) [לרשתה
  • (Dtn 4,14) וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃
15ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחורב מתוך האש
  • (4Q30 frg. 2-3 i,4) ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ]ר֯איתם כל תמונ֯[ה] (4Q30 frg. 2-3 i,5) [ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש פן