Versionen

Ex SP

©

Copyright


1
1ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
  • (4Q11 frg. 1+39,5) אלה שמות בני יש֯[ראל הבאים מצר]י֯מה֯ [את יעקב איש] (4Q11 frg. 1+39,6) וביתו באו
  • (4Q13 frg. 1,3) אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ]את יעקוב אביהם איש [וביתו] (4Q13 frg. 1,4) [באו
  • (Ex 1,1) וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
2ראובן ושמעון ולוי ויהודה
  • (4Q11 frg. 1+39,6) ר[א]ו֯בן ש[מעון לוי ויהודה
  • (4Q13 frg. 1,4) ראובן שמעון לוי ויהודה
  • (Ex 1,2) רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃
3ויששכר וזבולן ובנימים
4דן ונפתלי גד ואשר
5ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
  • (4Q1 frg. 17-18,1) ויהי כל נפש] (4Q1 frg. 17-18,2) [יצאי ירך יעקב שבעים] וחמש נפש ויוס֯ף[ היה במצרים
  • (4Q11 frg. 1+39,7) ויהי כל נפש י]צ֯א֯ ירך י֯[עקב שבעים] (4Q11 frg. 1+39,8) נפש ויוסף היה במצ֯[רים
  • (4Q13 frg. 1,5) ויהי כל נפש ליעקוב ]חמש ושבעים נפש
  • (Ex 1,5) וֽ͏ַיְהִ֗י כָּל־ נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־ יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃
6וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
7ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם *
  • (4Q1 frg. 17-18,3) ובני ישראל פרו וישר[צו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא] (4Q1 frg. 17-18,4) [הארץ א]תם --
  • (Ex 1,7) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ
8ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
  • (4Q1 frg. 17-18,5) [ויקם מ]לך חדש על מצרים אשר לא֯[ ידע את יוסף
  • (Ex 1,8) וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־ חָדָ֖שׁ עַל־ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ יָדַ֖ע אֶת־ יוֹסֵֽף׃
9ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו
  • (4Q1 frg. 17-18,5) ויאמר אל עמו הנה עם בני] (4Q1 frg. 17-18,6) [ישרא]ל רב ועצום ממנו
  • (Ex 1,9) וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
10הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
  • (4Q1 frg. 17-18,6) הבה נתחכמה [לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה] (4Q1 frg. 17-18,7) [ונו]סף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ה֯[ארץ
  • (Ex 1,10) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־ יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־ תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־ הוּא֙ עַל־ שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־ בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־ הָאָֽרֶץ׃
11וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס
  • (2Q2 frg. 1,1) ויבנו] ערי מ[ס]כ֯[נות לפרעה את פתום ואת רעמסס ]
  • (4Q1 frg. 17-18,7) וישימו עליו שרי מסים] (4Q1 frg. 17-18,8) [למע]ן֯ ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנת לפרעה א[ת פתום ואת רעמסס
  • (Ex 1,11) וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־ פִּתֹ֖ם וְאֶת־ רַעַמְסֵֽס׃
12וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
  • (2Q2 frg. 1,2) [וכאשר י]ענו אותם כן י[ר]בו וכן ישרצו[ במאד מאד ויקוצו מצרים] (2Q2 frg. 1,3) [מפני ב]ני ישראל
  • (4Q1 frg. 17-18,8) וכאשר] (4Q1 frg. 17-18,9) [יענ]ו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקוצו מפני בני ישראל
  • (Ex 1,12) וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
13ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
  • (2Q2 frg. 1,3) ויעבדו מצרים את[ בני ישראל בפרך
  • (4Q1 frg. 17-18,9) ויעבדו מצרים את] (4Q1 frg. 17-18,10) [בני ]י֯שראל בפרך
  • (Ex 1,13) וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃
14וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך *
  • (2Q2 frg. 1,3) וימררו את] (2Q2 frg. 1,4) [חייהם ]בעבדה קשה בחמר ובלבנים [ובכל עבדה בשדה את] (2Q2 frg. 1,5) [כל ע]בודתם אשר עבדו בהם בפרך[
  • (4Q1 frg. 17-18,10) וימרר את חייהם בעבדה ]קשה בח[מר ובלבנים] (4Q1 frg. 17-18,11) [ובכל עבדה בשדה ]א֯ת כל עבדתם אשר ע֯ב֯דו֯ בהם בפרך[
  • (Ex 1,14) וַיְמָרְר֨וּ אֶת־ חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־ עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־ עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־ עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃
15ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
  • (4Q1 frg. 17-18,11) ויאמר מלך מצרים] (4Q1 frg. 17-18,12) [למילדת העברית אשר] שם האחת שפרה ושם השנית פועה[
  • (Ex 1,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶך מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה
  • (4Q1 frg. 17-18,12) ויאמר בילדכן] (4Q1 frg. 17-18,13) [את העבריות וראיתן על האב]נים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת֯[ היא וחיה ]
  • (4Q13 frg. 2,1) ויואמר ביל]ד֯כן [את העבריות וראיתן] (4Q13 frg. 2,2) [על האבנים אם בן הוא והמיתן אתו ואם בת היא חיי]תנה
  • (Ex 1,16) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־ הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־ הָאָבְנָ֑יִם אִם־ בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־ בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃
17ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים
  • (4Q1 frg. 17-18,14) [ותיראן המילדת את האלהים ולא ]עשו כאשר דבר אליה֯ן מלך מ֯[צרים ותחיין]
  • (4Q13 frg. 2,2) [ותיראן המילדות] (4Q13 frg. 2,3) [את האלוהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים] ותחיין את הילדים
  • (Ex 1,17) וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
18ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים
  • (4Q13 frg. 2,4) [ויקרא מלך מצרים למיל]ד֯ות הע֯בריות ויו֯אמר֯ להן מדוע עש[ית]ן [הדבר הזה] (4Q13 frg. 2,5) [ותחיין את הילדים
  • (Ex 1,18) וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
19ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו
  • (4Q13 frg. 2,5) ותואמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצ[ריות] (4Q13 frg. 2,6) [העבריות כי בטרם ]תבוא אליהנה המילדת וילדו
  • (Ex 1,19) וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־ חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃
20וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד
  • (4Q13 frg. 2,6) ויטב אלוהים למ[ילדות] (4Q13 frg. 2,7) [וירב העם ויעצמו מאד
  • (Ex 1,20) וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
21ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים
  • (4Q13 frg. 2,7) וכי יראו המי]ל[דות את הא]ל[והים ויעשו ]ל[הם בתים ]
  • (Ex 1,21) וַיְהִ֕י כִּֽי־ יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃
22ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון *
  • (4Q1 frg. 19 i,4) ויצו פרעה לכל עמו לאמר -- ]○[ -- הי]לד (4Q1 frg. 19 i,5) [היארה תשליכהו וכל הבת תחיון
  • (Ex 1,22) וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־ עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־ הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־ הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס
2
1וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
  • (4Q1 frg. 19 i,5) וילך איש מבי]ת֯ ל֯וי ויקח את בת לוי
  • (Ex 2,1) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־ בַּת־ לֵוִֽי׃
2ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
  • (4Q1 frg. 19 i,6) [ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב ]ה֯ו֯א ותצפנהו שלשת ירחים
  • (4Q13 frg. 3 i-4,1) [ותצפנהו שלשה ירח]ים
  • (Ex 2,2) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
3ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר
  • (4Q1 frg. 19 i,6) ולא (4Q1 frg. 19 i,7) [יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ]ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד (4Q1 frg. 19 i,8) [ותשם בסוף על שפת היאר
  • (4Q13 frg. 3 i-4,1) ולא יכלה [עו]ד֯ הצפ֯י֯נ֯ו֯ ו֯ת֯ק֯[ח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחמר] (4Q13 frg. 3 i-4,2) [ובזפת ותשים בה את ]הי֯לד ות֯ואמר לשפחתה לכי [ות]שים א֯ו֯ת֯ו֯ ב֯ס֯ו֯ף ע֯ל֯ ש֯פ֯ת ה֯י֯אר
  • (Ex 2,3) וְלֹא־ יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־ לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־ שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
4ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו
  • (4Q1 frg. 19 i,8) ותתצב אחתו מרחק ]לדעת מה יעשה לו
  • (4Q13 frg. 3 i-4,3) [ותתיצב אחותו מרחק לד]ע֯ת מה יעשה לו
  • (Ex 2,4) וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־ יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃
5ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה
  • (4Q1 frg. 19 i,8) ותרד (4Q1 frg. 19 i,9) [בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את ]ה֯תב֯[ה בתוך]
  • (4Q13 frg. 3 i-4,3) ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר (4Q13 frg. 3 i-4,4) [ונערותיה הולכות על יד הי]אר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה (4Q13 frg. 3 i-4,5) [ותקחה
  • (Ex 2,5) וַתֵּ֤רֶד בַּת־ פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־ הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־ יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־ הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־ אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ
6ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה
  • (4Q13 frg. 3 i-4,5) ותפתח ]ו֯תראה את הילד ו֯ה֯[נה] נ֯ע֯ר֯ [בוכה ותחמו]ל ע֯ל֯יו בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה
  • (Ex 2,6) וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־ נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
7ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד
  • (4Q13 frg. 3 i-4,5) בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה ותואמר אחו֯תו֯ אל בת פרעה האילך וקראתי֯ לך (4Q13 frg. 3 i-4,7) [אשה מינקת מן העבריות] והינקה לך את הילד
  • (Ex 2,7) וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־ בַּת־ פַּרְעֹה֒ הַאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־ הַיָּֽלֶד׃
8ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
  • (4Q13 frg. 3 i-4,7) ותואמר לה בת פרעה לכי ותלך (4Q13 frg. 3 i-4,8) [העלמה ותקרא את אם הי]ל[ד
  • (Ex 2,8) וַתֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ בַּת־ פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־ אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃
9ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו
  • (4Q13 frg. 3 i-4,8) ותואמר] לה֯ [ב]ת֯ פ֯ר֯ע֯ה֯ ה֯○לכ֯○ א֯ת֯ ה֯י֯לד֯ הזה (4Q13 frg. 3 i-4,9) [והיניקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותיניקהו
  • (Ex 2,9) וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־ פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־ הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵינִקִ֣הוּ לִ֔י וַאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־ שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃
10ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו *
  • (4Q11 frg. 2 i,4) ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא ]ש֯[מ]ו משה (4Q11 frg. 2 i,5) [ותאמר כי מן המים משיתהו ]
  • (4Q13 frg. 3 i-4,9) ויגדל הילד ותביאהו] (4Q13 frg. 3 i-4,10) [לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו מושה ותואמר כי מן המי]ם (4Q13 frg. 3 i-4,11) [משיתיהו -- -- ]
  • (Ex 2,10) וַיִגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־ פַּרְעֹ֔ה וֽ͏ַיְהִי־ לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־ הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
11ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
  • (4Q13 frg. 3 i-4,12) ויהי בימים ה]ר֯בים ההם [ויגדל מושה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם] (4Q13 frg. 3 i-4,13) [וירא איש מצרי מכה איש ע]ברי מאחיו
  • (Ex 2,11) וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־ אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
12ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
  • (4Q13 frg. 3 i-4,13) ו֯י֯פ֯ן כ֯[ה וכה ]ו֯י֯ר֯א [כי אין איש ויך את] (4Q13 frg. 3 i-4,14) [המצרי ויטמנהו בחול]
  • (Ex 2,12) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־ הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃
13ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
  • (4Q13 frg. 3 i-4,14) ו֯י֯צ֯א ביום השני וירא ו֯ה֯נה שני אנשים ע֯ב֯ר֯[ים] נ֯צ֯ים [ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,15) [לרשע למה תכה א]ת֯ רעך
  • (Ex 2,13) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־ אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃
14ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
  • (4Q13 frg. 3 i-4,15) ויואמר לו֯ מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהורגנ[י אתה] (4Q13 frg. 3 i-4,16) [אומר כאשר הרגתה ]את המצרי ויירא מושה מואדה֯ ויואמר אכן נ֯ו֯דע ה֯[דבר הזה ]
  • (Ex 2,14) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־ הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃
15וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר *
  • (4Q13 frg. 3 i-4,17) [וישמע פרעה את הדבר] הזה ויבקש להרוג את מוש֯ה֯ ו]יב֯רח מו֯שה [מפני פרעה] (4Q13 frg. 3 i-4,18) [ויבוא בארץ מדין וישב] על הבאר
  • (Ex 2,15) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־ מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־ מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־ הַבְּאֵֽר׃
16ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן
  • (4Q13 frg. 3 i-4,18) ולכוהן מ[ד]ין שבע בנות ר֯ו֯ע֯[ו]ת֯ [צאנו ותבואנה] (4Q13 frg. 3 i-4,19) [ותדלינה ותמלאנה ]את ה֯ר֯הט֯ים להשקו֯ת את צאן אביהן
  • (Ex 2,16) וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־ הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃
17ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם
  • (4Q13 frg. 3 i-4,19) ויב[ואו הרועים ויגרשום] (4Q13 frg. 3 i-4,20) [ויקם מושה וישי]ע֯ן֯ וישק את [צאנם
  • (Ex 2,17) וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ צֹאנָֽם׃
18ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום
  • (4Q13 frg. 3 i-4,20) ותבואנה א]ל֯ [רעואל אביהן ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,21) [מדוע מהרתן בוא ]הי֯[ום -- ]
  • (Ex 2,18) וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־ רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃
19ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן
  • (Ex 2,19) וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־ דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַצֹּֽאן׃
20ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם
  • (Ex 2,20) וַיֹּ֥אמֶר אֶל־ בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־ הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃
21ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה
  • (Ex 2,21) וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־ הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־ צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
22ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה *
  • (4Q11 frg. 3-4,1) [ותלד בן ויקרא את שמ]ו֯ ג֯ר֯ש[ו]ם֯[ כי אמר גר הייתי בארץ] (4Q11 frg. 3-4,2) [נכריה -- ]
  • (Ex 2,22) וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ פ
23ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
  • (4Q11 frg. 3-4,3) [ויהי בי]מים הרבים ההם וימ[ת מלך ]מ֯צ֯[רים ויאנחו בני] (4Q11 frg. 3-4,4) [ישראל ]מ֯ן֯ ה֯עבדה ויצעקו֯[ ותעל ש]ו֯[עתם] אל [האלהים מן העבדה ]
  • (Ex 2,23) וַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הֽ͏ָרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מָת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָנְח֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־ הָעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל־ הָאֱלֹהִ֖ים מִן־ הָעֲבֹדָֽה׃
24וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב
  • (4Q11 frg. 3-4,5) [וישמע ]אלהים את נאקתם [ויזכר א]ל[הים ]א֯ת֯ [בריתו את] (4Q11 frg. 3-4,6) [אברהם את יצ]חק ואת יעקב
  • (Ex 2,24) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־ נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־ בְּרִית֔וֹ אֶת־ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־ יַעֲקֹֽב׃
25וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
  • (4Q11 frg. 3-4,6) וי[רא אלהי]ם א֯ת֯ בני֯ י֯[שראל וידע] (4Q11 frg. 3-4,7) [אלהים -- -- ]
  • (Ex 2,25) וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃ ס
3
1ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה
  • (4Q11 frg. 3-4,8) [ומשה ]ה֯יה רעה את צאן֯ י֯[תרו חתנו כה]ן מדין֯[ וינהג] (4Q11 frg. 3-4,9) [את הצאן אחר המדבר ו]י֯בא [א]ל [הר האלהים חרבה
  • (Ex 3,1) וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־ צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־ הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־ הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
2וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
  • (4Q11 frg. 3-4,9) וירא] (4Q11 frg. 3-4,10) [מלאך יהוה אליו בלב]ת֯ אש מתוך הסנה ויר[א והנה הסנה בער] (4Q11 frg. 3-4,11) [באש והסנה איננו אכל
  • (Ex 3,2) וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־ אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
3ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה
  • (4Q11 frg. 3-4,11) ]ו֯יאמר משה אסרה נא ו[אראה את המראה] (4Q11 frg. 3-4,12) [הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה
  • (Ex 3,3) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־ נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־ הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־ יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃
4וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
  • (4Q11 frg. 3-4,12) ויר]א֯ יהוה [כי סר לראות ויקרא]
  • (Ex 3,4) וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
5ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא
  • (Ex 3,5) וַיֹּ֖אמֶר אַל־ תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־ נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־ קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
6ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים *
  • (Ex 3,6) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־ הָאֱלֹהִֽים׃
7ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו
  • (Ex 3,7) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־ עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־ צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־ מַכְאֹבָֽיו׃
8וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי
  • (4Q1 frg. 19 ii,1) טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקו[ם הכ]נ֯עני והחתי והפ[ר]ז֯י והאמרי (4Q1 frg. 19 ii,2) החוי הגרגשי והיבוסי
  • (Ex 3,8) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־ מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
9ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
  • (4Q1 frg. 19 ii,2) ועתה הנה צעקת֯ בני ישראל באה אלי וגם ראיתי (4Q1 frg. 19 ii,3) את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
  • (Ex 3,9) וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־ רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃
10ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים
  • (4Q1 frg. 19 ii,3) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את (4Q1 frg. 19 ii,4) עמי בני ישראל ממצרים
  • (Ex 3,10) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־ עַמִּ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
11ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
  • (4Q1 frg. 19 ii,4) ויאמר֯ מ[שה א]ל האלהים מי אנכי כי אלך אל (4Q1 frg. 19 ii,5) פרעה וכי אוציא את בני ישראל [ממצרים
  • (Ex 3,11) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
12ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
  • (4Q158 frg. 1-2,16) בהוציאכה את[ --] (4Q158 frg. 4,2) העם ממצרים תעבד֯[ון --]
  • (4Q1 frg. 19 ii,5) וי]אמר כי אהיה עמך וזה לך האות (4Q1 frg. 19 ii,6) כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצ[רים ]תעבדון את האלהים על ההר (4Q1 frg. 19 ii,7) הזה
  • (Ex 3,12) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־ אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־ לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־ הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
13ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם *
  • (4Q1 frg. 19 ii,7) ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי ב֯א֯ אל בני ישראל ואמרתי להם (4Q1 frg. 19 ii,8) אלהי אבו[תי]כ֯ם שלח֯נ֯י אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,1) [בא אל בני ישראל ואמרתי א]ל֯י֯ה֯ם אל֯ו֯ה֯י֯ [אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) [ש]מ֯[ו מה אומר א]ל֯יהם
  • (Ex 3,13) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־ לִ֣י מַה־ שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃
14ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם
  • (4Q1 frg. 19 ii,8) ויאמר֯ (4Q1 frg. 19 ii,9) אלהים אל[ משה א]ה֯יה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה (4Q1 frg. 19 ii,10) שלחני אל[יכם
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) ויואמר אלוהים אל[ מושה אהיה אשר אהיה ויואמר כה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,3) תואמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם --
  • (Ex 3,14) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
15ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור
  • (4Q1 frg. 19 ii,10) ו]יאמר עוד אלהים אל משה כי תא[מר ]אל בני יש[ראל יהוה] (4Q1 frg. 19 ii,11) אלהי[ אבתיכם ]אלהי אברה֯ם ואלהי[ יצחק וא]ל[הי יעקב שלחני אליכם זה שמי] (4Q1 frg. 19 ii,12) [לעלם וזה זכרי לדר דר
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,4) ויואמר אלוהים עוד אל מושה כה תואמר אל בני ישראל יהוה אל[והי אבותיכם אלוהי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,5) אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב שלחני אליכם זה שמי֯ ל֯[עולם וזה זכרי לדור ודור ]
  • (Ex 3,15) וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־ תֹאמַר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־ שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
16לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
  • (4Q1 frg. 19 ii,12) ]ל[ך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי]
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,6) לך ואספתה את זקני ב֯נ֯י֯ [ישרא]ל [ואמרת]ה אליהם יהוה אלו[הי אבותיכם נראה אלי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,7) אלוהי אברהם ואלוהי י֯ש֯[חק ואלוה]י֯ יעקוב לאמור פקוד [פקדתי אתכם ואת העשוי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) לכם במצרים
  • (Ex 3,16) לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־ הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
17ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
  • (4Q11 frg. 2 ii,1) ו֯דבש֯
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) ואומרה [אעלה אתכ]ם֯ מעני מצרים א֯ל[ ארץ הכנעני החתי האמורי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,9) הפרזי החוי והיבוס[י והגרגשי] אל ארץ זבת חלב ודב֯[ש
  • (Ex 3,17) וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
[18]ושמעו לקולך * ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו « » נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
19ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה
  • (4Q1 frg. 20,1) ואני ידעתי כי] (4Q1 frg. 20,2) [לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא בי]ד֯ חזק֯[ה
  • (4Q11 frg. 2 ii,3) ואני] (4Q11 frg. 2 ii,4) י֯ד֯ע[תי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ]
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,11) ואני ידעתי כי לא] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) יתן אתכם מלך [מצרים ל]ל֯כת כי אם ביד חזקה
  • (Ex 3,19) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־ יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
20ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
  • (4Q1 frg. 20,2) ושלחתי את ידי והכיתי] (4Q1 frg. 20,3) [את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקר]בו וא[חרי כן ישלח אתכם
  • (4Q11 frg. 2 ii,5) ושלחת֯י֯[ את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר ] (4Q11 frg. 2 ii,6) שה ב[קרבו ואחרי כן ישלח אתכם
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) ושלחתי א[ת ידי והכיתי את מצרים] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) ב֯כ֯ל נ֯פ֯לא֯ו֯תי֯ [אשר אעשה ]ב֯קרבו ואחרי כן ישלח אתכם וכן֯[
  • (Ex 3,20) וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־ יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־ מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־ כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃
21ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים
  • (4Q1 frg. 20,3) ונתתי] (4Q1 frg. 20,4) [את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי] תלכון[ לא תלכו ריקם ]
  • (4Q11 frg. 2 ii,6) ונתתי את חן העם הזה בעיני] (4Q11 frg. 2 ii,7) מצר֯[ים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ]
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) נתתי את חן העם הזה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) [בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם
  • (Ex 3,21) וְנָתַתִּ֛י אֶת־ חֵ֥ן הָֽעָם־ הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃
22ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,15) [כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ]
  • (Ex 3,22) וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־ כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־ בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־ בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־ מִצְרָֽיִם׃
4
1ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה *
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,16) ויען] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,17) [מושה ויואמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי ]יואמר֯ו֯ [ל]א֯ נ֯ר֯[אה אלי]ך [יהוה ]
  • (Ex 4,1) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־ יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃
2ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) [ויואמר אליו יהוה מ זה בידך ויואמר מטה
  • (Ex 4,2) וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מזה (מַה־ זֶּ֣ה) בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃
3ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) ויואמר הש]ליכהו נא ארצה וישליכהו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) [ארצה ויהי לנחש וינס מושה מפניו
  • (Ex 4,3) וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
4ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
  • (4Q1 frg. 21-22 i,1) ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו] וישלח [ידו] (4Q1 frg. 21-22 i,2) [ויחזק בו ויהי למטה בכפו
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) ויואמר יהוה אל מושה ]ש֯לח ידך והחזק בזנבו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) [וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
  • (Ex 4,4) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃
5למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב *
  • (4Q1 frg. 21-22 i,2) למען יאמינו כ]י נראה א֯ל[יך יהו]ה (4Q1 frg. 21-22 i,3) [אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעק]ו֯ב
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) למען יאמינו כי נרא]ה֯ אליך יהוה אלוהי (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) [אבותם אלוהי אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב
  • (Ex 4,5) לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
6ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג
  • (4Q1 frg. 21-22 i,3) ויאמ[ר יהוה לו עו]ד֯ (4Q1 frg. 21-22 i,4) [הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה ]מחיקו ו֯הנ֯[ה ידו מצר]עת (4Q1 frg. 21-22 i,5) [כשלג
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) ויואמר יה]וה אליו עוד הבא (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) [נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה מחיקו והנה ידו מצרעת] כשלג
  • (Ex 4,6) וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־ נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃
7ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו
  • (4Q1 frg. 21-22 i,5) ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו א]ל ח֯[יק]ו֯[ ויוצאה מחיק]ו
  • (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) ויואמר (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,23) [השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו למען ]
  • (Ex 4,7) וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־ חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־ חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־ שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃
8והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון
  • (4Q1 frg. 23,1) [והיה אם ל]א֯ י֯אמ֯[ינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת] (4Q1 frg. 23,2) [האחרון
  • (Ex 4,8) וְהָיָה֙ אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃
9והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת
  • (4Q1 frg. 23,2) והיה אם לא יאמינו ]גם לש֯[ני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת]
  • (Ex 4,9) וְהָיָ֡ה אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־ הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
10ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי *
  • (Ex 4,10) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־ פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃
11ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
  • (Ex 4,11) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־ יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃
12ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
  • (Ex 4,12) וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־ פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃
13ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
  • (Ex 4,13) וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־ נָ֖א בְּיַד־ תִּשְׁלָֽח׃
14ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו
  • (Ex 4,14) וַיִּֽחַר־ אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־ דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־ הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
15ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון
  • (Ex 4,15) וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־ פִּ֙יךָ֙ וְעִם־ פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃
16ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
  • (Ex 4,16) וְדִבֶּר־ ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־ הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־ לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־ לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃
17ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות
  • (Ex 4,17) וְאֶת־ הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־ בּ֖וֹ אֶת־ הָאֹתֹֽת׃ פ
18וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום *
  • (Ex 4,18) וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־ יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ אַחַ֣י אֲשֶׁר־ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
19ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
  • (Ex 4,19) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־ מֵ֙תוּ֙ כָּל־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־ נַפְשֶֽׁךָ׃
20ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו *
  • (Ex 4,20) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־ אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־ בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־ הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃
21ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם
  • (Ex 4,21) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־ הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃
22ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל
  • (4Q504 frg. 1-2R iii,6) בני בכורי
  • (Ex 4,22) וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
23ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך
  • (Ex 4,23) וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־ בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־ בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃
24ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
  • (Ex 4,24) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃
25ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
  • (Ex 4,25) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־ עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־ דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
26וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות *
  • (4Q1 frg. 24-25 i,1) ויר]ף֯ מ֯מ֯נו אז אמרה (4Q1 frg. 24-25 i,2) [חתן דמים למולת ]
  • (Ex 4,26) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ
27ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
  • (4Q158 frg. 1-2,14) אל אהרון לאמור לך לקרא֯[ת -- ]
  • (4Q1 frg. 24-25 i,3) [ויאמר יהוה אל ]אהרן לך[ לקראת משה המ]ד֯ברה וילך ויפגשהו בהר (4Q1 frg. 24-25 i,4) [האלהים וישק לו
  • (Ex 4,27) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־ לֽוֹ׃
28ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו
  • (4Q158 frg. 1-2,15) דברי יהוה אשר שלח֯ו ואת כול֯ [האותות -- ]
  • (4Q1 frg. 24-25 i,4) ויגד משה לאהרן את ]כ֯ל דברי יהוה אשר שלחו (4Q1 frg. 24-25 i,5) [ואת כל האתת אשר צוהו
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,2) ויגד מש]ה֯ [ל]א֯ה֯ר֯ן את כל דברי יהוה א֯[שר] (Mur. 1 frg. 4-5 i,3) שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
  • (Ex 4,28) וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־ דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־ הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃
29וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
30וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם
  • (4Q1 frg. 24-25 i,6) וידבר אהרן את כל הדברים ]א֯שר דבר יהוה אל משה (4Q1 frg. 24-25 i,7) [ויעש האתת לעיני העם
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,4) וידבר֯ (Mur. 1 frg. 4-5 i,5) אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל מש֯[ה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) [וי]עש האתת לעיני העם
  • (Ex 4,30) וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃
31ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו *
  • (2Q3 frg. 1,1) [ויאמן העם ]וישמע[ו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה] (2Q3 frg. 1,2) [את עונים ]ויקד[ו וישתחוו -- ]
  • (4Q1 frg. 24-25 i,7) ויאמן העם וישמעו כ]י֯ פקד יהוה את בני (4Q1 frg. 24-25 i,8) [ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) ויאמן֯ ה֯[עם וישמעו כי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,7) [פק]ד יהוה את בני יש֯[רא]ל [וכי ראה את ענים] (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) [ויקדו וי]ש[תחוו
  • (Ex 4,31) וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־ פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־ עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
5
1ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
  • (4Q1 frg. 24-25 i,8) ואח]ר֯ באו משה ואהרן (4Q1 frg. 24-25 i,9) [ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את ע]מ֯י ויחגו
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) ואחר באו משה ואהרן ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,9) [אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח] (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) [את עמי ויחגו לי במדבר
  • (Ex 5,1) וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃
2ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
  • (4Q1 frg. 39,1) י֯ש[ -- ]
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) ויאמר פרעה מי יהוה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,11) [אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) [את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
  • (Ex 5,2) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃
3ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים « » ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
  • (2Q4 frg. 1,1) נלכה[ נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או] (2Q4 frg. 1,2) בחר֯ב[
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,1) נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה] (4Q1 frg. 22 ii+26,2) לי֯[הוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 39,2) -- ]אלהי -- (4Q1 frg. 39,3) -- ]ר֯חה[ -- ] ונזבחה]
  • (4Q13 frg. 6 ii,1) [עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזב]חה ליהוה אלו[הינו פן יפגענו בדבר] (4Q13 frg. 6 ii,2) [או בחרב
  • (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,13) [אלהי העברים נקרא עלינו נל]כה נא דרך (Mur. 1 frg. 4-5 i,14) [שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה א]ל[ה]י֯נ֯ו֯ פן
  • (Ex 5,3) וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־ יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
4ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
  • (2Q4 frg. 1,2) ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ]
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,2) ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 22 ii+26,3) מלך מ[צרים ]למה מש[ה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ]
  • (4Q13 frg. 6 ii,2) ויואמר אליהם מלך מצרים] למה מושה ואהרון תפרידו[ את העם ממעשיו] (4Q13 frg. 6 ii,3) [לכו לסבלותיכם]
  • (Ex 5,4) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־ הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
5ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם *
  • (2Q4 frg. 1,3) [ו]יאמ֯[ר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ]
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,4) ויאמר פר֯ע֯ה הן רבים[ עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ]
  • (4Q13 frg. 6 ii,3) ויואמר פרעה הן֯ [רבים ע]ת֯ה עם האר[ץ והשבתם אותם מסבלותם ]
  • (Ex 5,5) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־ רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃
6ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,5) [וי]צו[ פרע]ה ביום ההוא[ את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
  • (4Q13 frg. 6 ii,4) ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם [ואת] שטריו לאמור
  • (Ex 5,6) וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־ הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־ שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
7לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,5) לא] (4Q1 frg. 22 ii+26,6) [תאספון לת]ת תבן לעם ללבן[ הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו] (4Q1 frg. 22 ii+26,7) [להם תבן
  • (4Q13 frg. 6 ii,4) [לא תואסיפו לתת] (4Q13 frg. 6 ii,5) תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלש[ם] הם ילכו֯ ו֯[קוששו להם תבן ]
  • (Ex 5,7) לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
8ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,7) ו]את מתכנת הלבני֯[ם אשר הם עשים תמול שלשם תשימו] (4Q1 frg. 22 ii+26,8) [עליהם לא ]ת֯גרעו ממ֯נ֯[ו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,9) נלכה ו֯נז֯בחה לאלהינו
  • (4Q13 frg. 6 ii,6) ואת מתכנת הלבנים אשר המ עושים כאתמול שלשום תשימ[ו עליהם לא] (4Q13 frg. 6 ii,7) תגרעו ממנו דבר֯ [כי נרפי]ם הם על כן הם הצ֯[ועקי]ם֯ לאמור נלכה ו֯נ֯[זבחה לאלוהינו ]
  • (Ex 5,8) וְאֶת־ מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־ נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־ כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
9תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר *
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,9) תכ֯[בד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל] (4Q1 frg. 22 ii+26,10) י֯שעו בדברי שקר
  • (4Q13 frg. 6 ii,8) תכבד העב֯[ודה] ע֯ל֯ ה[אנשים] ו֯ישעו בה ו֯א[ל ישע]ו֯ בדברי שק֯[ר
  • (Ex 5,9) תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־ הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־ בָ֑הּ וְאַל־ יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־ שָֽׁקֶר׃
10ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,10) ויצא[ו נגשי] העם ושט[ריו ויאמרו אל העם לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,11) [כה א]מ֯ר פרעה איננ֯[י נ]תן לכם תבן (4Q1 frg. 50,1) ]לאמר ○[ -- ] לאמר] [כה
  • (4Q13 frg. 6 ii,8) ויצאו נוגשי העם] (4Q13 frg. 6 ii,9) ושוטריו וידברו אל העם לאמור [כה אמר פר]עה א[יננ]י֯ נות[ן לכם תבן
  • (Ex 5,10) וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־ הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
11אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,11) אתם [לכו קחו לכם תבן] (4Q1 frg. 22 ii+26,12) [מאשר ]ת֯מצאו כי אין נ[ג]רע מעבדתכם דב[ר ויפץ העם בכל] (4Q1 frg. 50,2) -- ]○ ר[ -- ] תבן] [מאשר
  • (4Q13 frg. 6 ii,9) אתם לכו] (4Q13 frg. 6 ii,10) וקחו לכם תבן מאשר תמצאו כי א֯[ין נגרע מעבודתכם ד]בר
  • (Ex 5,11) אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃
12ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
13והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,13) והנגשים א[צים לאמר כלו מעשיכם] (4Q1 frg. 22 ii+26,14) [דבר יום בי]ומו כאשר בהיות התבן נ֯[תן לכם
  • (4Q13 frg. 6 ii,11) והנוגשים [אצים את עם ישראל לאמור כלו מעשיכם דבר] (4Q13 frg. 6 ii,12) יום ביומו כ֯א֯שר בהיו֯[ת התבן נתן לכם
  • (Ex 5,13) וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃
14ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום *
  • (4Q1 frg. 22 ii+26,14) ויכו שטרי בני] (4Q1 frg. 22 ii+26,15) [ישראל [ש]ר֯[ שמו ע]לה֯ם֯[ נג]שי֯[ פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן] (4Q1 frg. 27,1) כת[מול שלשם גם תמול גם היום
  • (4Q13 frg. 6 ii,12) ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם] (4Q13 frg. 6 ii,13) נוגשי פרעה֯[ לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום ]
  • (Ex 5,14) וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־ תְּמ֖וֹל גַּם־ הַיּֽוֹם׃
15ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
  • (4Q1 frg. 27,1) ויבאו שטרי בני ישראל] (4Q1 frg. 27,2) ויצע֯[קו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
  • (Ex 5,15) וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־ פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃
16תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
  • (4Q1 frg. 27,2) תבן אין נתן לעבדיך] (4Q1 frg. 27,3) ולבנים א֯[מרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
  • (Ex 5,16) תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃
17ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה
  • (4Q1 frg. 27,3) ויאמר] (4Q1 frg. 27,4) נר[פים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ]
  • (Ex 5,17) וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־ כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃
18ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו
  • (Ex 5,18) וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־ יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃
19ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו
  • (Ex 5,19) וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־ י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
20ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה
  • (Ex 5,20) וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃
21ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו
  • (Ex 5,21) וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־ רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־ חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃
22וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני
  • (Ex 5,22) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
23ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
  • (Ex 5,23) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־ פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־ הִצַּ֖לְתָּ אֶת־ עַמֶּֽךָ׃
6
1ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו *
  • (Ex 6,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ ס
2וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה
  • (Ex 6,2) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
3ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
  • (4Q19 frg. 1,1) [ושמי יהוה לא נודע]תי֯ [ל]ה֯ם
  • (Ex 6,3) וָאֵרָ֗א אֶל־ אַבְרָהָ֛ם אֶל־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה