Semantik:

1. 
   

   A) sg.

   1. 
      

      A.I) Nase (belegt nur i.A.v. bibl. Stellen), meist mit →ב‎ II

      1. 
         

         A.I.1) von Menschen

         : mit →נשמה "Atem, Hauch" (s.a. 2.b) i. Zit. v. Jes 2,22 i. 1QS 5,17 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו "lasst un euretwillen ab, ihr, vom Menschen, in dessen Nase (nur) Hauch ist"; vgl. wahrsch. i.Zshg. d. Erschaffung Adams נשמת חיים נ]פחתה באפו "Lebensatem hast du in seine Nase geblasen" 4Q504 frg. 8R,5 (i.u.K.; vgl. Gen 2,7, dort בְּאַפָּיו du.)
      2. 
         

         A.I.2) von Gott

         1. 
            

            A.I.2.a) i.K. der Opferdarbringung

            : i. Zit. v. Dtn 33,10 יש^ים^ו קטורה באפך "sie setzen Räucherung in deine Nase" 4Q175 1,18; 4Q174 frg. 6-7,5; vgl. allg. i. übertragenem Sinn ערבה באף תשבחתך "angenehm in der Nase ist dein Lobpreis" 11Q5 22,11 (par. 4Q88 8,7–8)
         2. 
            

            A.I.2.b) i.K. des Zornigwerdens bzw. Zorns

            : עלה באפ[ו עשן "Rauch stieg auf in seiner Nase" 4Q381 frg. 24a+b,10–11 (L.u.; vgl. Ps 18,9 = 2 Sam 22,9) u. mit →נשמה "Atem, Hauch" (s.a. 1) + →רוח‎ III frg. 29,3 מנש]מת רוח אפך ^יאבדו כל בש[ר "durch den Hauch des Atems deiner Nase wird alles Fleich zugrunde gehen" (vgl. Ps 18,16 = 2 Sam 22,16)
   2. 
      

      A.II) Zorn (s.a. B.II)

      1. 
         

         A.II.1) von Menschen

         1. 
            

            A.II.1.a) i.K. von Regeln der Gemeinschaft

            : ואל ידבר איש אל רעהו באף "und keiner soll zu seinem Nächsten im Zorn sprechen" 4Q258 2,5, vgl. par. 1QS 5,25 u. CD 9,4.6 (s.u. e); ואפיא לוא אשיב מאנשי עולה ... לוא אטור באפ לשבי פשע "aber meinen Zorn werde ich nicht von den Männern des Frevels abwenden ... ich will nicht im Zorn grollen gegen die, die sich von der Sünde abgewandt haben" 1QS 10,19–20 (par. 4Q260 4,8–10 ohne באפ)
         2. 
            

            A.II.1.b) von einem Weisen

            : ובידכה להשיב אף מאנשי רצון "und es ist in deiner Macht, Zorn von wohlgefälligen Menschen abzuwenden" 4Q418 frg. 81+81a,10
         3. 
            

            A.II.1.c) von Salomo

            : [--] אף על צאצאיך _____ ואנחה אל משכבך "... Zorn über deine Sprösslinge und Seufzen auf dein Lager" Sir 47,20 (Ms.^B 17r,13) (i.u.K.; mögl. mit →בוא hif.)
         4. 
            

            A.II.1.d) בעל אף "Jähzorniger, Choleriker" (vgl. Prov 22,24)

            : עם בעל אף אל תעיז מצח "einem Jähzornigen biete nicht die Stirn" Sir 8,16 (Ms.^A 3r,23–24; Ms.^D 0v,16–17)
         5. 
            

            A.II.1.e) חרון אף "Zornesglut, Wut"

            : והביאו בחרון אפו "und er bringt sie (scil. die Angelegenheit) in seiner Wut vor" CD 9,4 (par. 4Q270 frg. 6 iii,18) u. ובחרון אפו בו דבר בו "und er dann in seiner Wut über ihn gegen ihn spricht" 6 (par. 4Q270 frg. 6 iii,19 ובחר[ו]ת אפו L.u., zu →חרה)
         6. 
            

            A.II.1.f) זעף אף "Zorneswut, grimmiger Zorn" (vgl. B.I.3)

            : זעף אף הסירותה [ממני ותשם] [לי רוח אר]וך אפים "grimmigen Zorn hast du von mir beseitigt und mir einen langmütigen Geist gegeben" 4Q436 frg. 1 ii,2–3, erg. nach par. 4Q435 frg. 2 i,4–5; רום לבב זאף אף "Hochmut des Herzens, grimmiger Zorn" 4Q184 frg. 2,6 (Strugnell 1970, 268)
         7. 
            

            A.II.1.g) mit Abl. v. →עזז "stark, mächtig sein"

            : עזות אף i.S.v. "übermäßiger Zorn" לא נאוה לאנוש זדון ועזות אף לילוד אשה "unpassend für einen Menschen ist Vermessenheit und übermäßiger Zorn für einen von einer Frau Geborenen" Sir 10,18 (Ms.^A 4r,5–6); עזוז אף i.S.v. "heftigem Zorn" ויקנאו בו במדבר אנשי דתן ואבירם ועדת קרח בעזוז אפם "aber es ereiferten sich gegen ihn in der Wüste die Männer Datans und Abirams und die Gemeinschaft Korachs in ihrem heftigen Zorn" Sir 45,18 (Ms.^B 15r,9–10; s.a. h)
         8. 
            

            A.II.1.h) neben →קנאה "Eifer" (vgl. g)

            : קנאה ואף לבאי בריתי "Eifer und Zorn für die, die in meinen Bund eingetreten waren" 1QH^a 13,25 (Suk. 5,23)
         9. 
            

            A.II.1.i) || →חמה‎ II "Wut"

            : Zit. i. P. הרף מאף ועזוב חמה "lass ab vom Zorn und lass los die Wut" 4Q171 frg. 1-2 ii,1 (Ps 37,8); mögl. a. 4Q381 frg. 78,2 באף וחמה "in Zorn und Wut" (i.u.K.; od. zu 2.h)
      2. 
         

         A.II.2) von Gott

         1. 
            

            A.II.2.a) allgemein

            : als Gegenbegriff zu →רחם‎ II pl. "Erbarmen" כי רחמים ואף עמו "denn Erbarmen und Zorn sind bei ihm" Sir 16,11 (Ms.^A 6v,14) = Sir 5,6 (Ms.^C 2r,10; Ms.^A 1v,26); häufig i.Bz.a. Gottes Gericht, z.B. באפכה כול משפטי נגע "durch deinen Zorn entstehen alle Plagegerichte" 1QH^a 19,11 (Suk. 11,8); vgl. 4Q405 frg. 23 i,12 (s.u. 2.d)
         2. 
            

            A.II.2.b) אף אל "Zorn Gottes"

            : als Beschriftung eines Feldzeichens bzw. Speers 1QM 4,1; 6,3; i. geschichtlichem Rückblick CD 1,21–2,1 (par. 4Q266 frg. 2 ii,1); CD 3,8; 8,13 (par. CD 19,26); mögl. ]אף אל PAM 43.698 frg. 50,1 (i.u.K.)
         3. 
            

            A.II.2.c) אף יהוה "Zorn Jhwhs"

            : Zit. i. P. על כן חרה אף יהוה "deshalb ist der Zorn Jhwhs entbrannt" 4Q162 2,8 (Jes 5,25)
         4. 
            

            A.II.2.d) אפ כבודו "Zorn seiner Herrlichkeit"

            : לוא ישפוט במושבי אפ כבודו "er richtet nicht in den Sitzungen des Zorns seiner Herrlichkeit" 4Q405 frg. 23 i,12 (Newsom 1985, 331; weniger wahrsch. "... die durch den Zorn seiner Herrlichkeit zur Umkehr gebracht worden sind", so Qimron 1986b, 363–4; DJD XI, 360, vgl. zu →שוב u. →שפט‎ I)
         5. 
            

            A.II.2.e) חרון אף "Zornesglut, Wut" (s.o. 1.e u. unten 2.l)

            : ובחרון אף אל "und in Gottes Zornesglut" CD 10,9 (par. 4Q270 frg. 6 iv,19); חרון אף י[הוה] 1Q15 frg. 1,3 (Zeph 2,2); 11Q11 4,11 (i.u.K.); ]בחרון אפו 4Q169 frg. 1-2,11 (Zit. i. P., Nah 1,6); 11Q11 4,5; מחרון אפי "von meiner Zornesglut" 11QT^a 55,11 (Dtn 13,18 אַפּוֹ für אפי); וירא ייי ויתאנף _____ ויכלם בחרון אפו "und Jhwh sah und ergrimmte und vernichtete sie durch seine Zornesglut" Sir 45,19 (Ms.^B 15r,11; zum K. s.o. 1.g); בכול חרון אפכה "mit all deiner Zornesglut" 4Q504 frg. 1-2R iii,11; mit pl. frg. 1-2R v,4–5 חמתך וחר^וני אפו‹‹כ››^ה באש קנאתכה "deine Wut und deine Zornesgluten mit dem Feuer deines Eifers"; mit →שוב u. →מן‎ I i.S.v. "ablassen von" (s.a. 2.o) 4Q375 frg. 1 i,3 ושב אלוהיכה מחרון אפו הגדול "dann wird dein Gott von seiner großen Zornesglut ablassen", 11QT^a 55,11 למען אשוב מחרון אפי "darum werde ich ablassen von meiner Zornesglut" (vgl. Dtn 13,18)
         6. 
            

            A.II.2.f) נקמת אף "Rache des Zorns"

            : als Trompetenaufschriften סדרי דגלי אל לנקמת אפו בכול בני חושך "Ordnungen der Abteilungen Gottes zur Rache seines Zornes an allen Söhnen der Finsternis" 1QM 3,6; ונורא הואה בנקמת אפו "und gefürchtet ist er wegen der Rache seines Zorns" 4Q301 frg. 3a-b,5
         7. 
            

            A.II.2.g) גורל אף "Los des Zorns"

            : i.K. des Endgerichts 1QH^a 11,28–29 (Suk. 3,27–28) בנפול קו על משפט וגורל אף על נעזבים "wenn die Messschnur in Bezug auf das Urteil fällt und die Entscheidung des Zorns auf Verlassene" (par. 4Q428 frg. 5,2) || →חמה‎ II u. →חרון Z. 29
         8. 
            

            A.II.2.h) neben →חמה‎ II "Wut"

            : als Aufforderung העיר אף ושפוך חמה "wecke den Zorn und gieße die Wut aus" Sir 33,8 (Ms.^B 6v,6), vgl. ישוב נא אפכה וחמתכה ממנו "möge doch dein Zorn und deine Wut von uns ablassen" 4Q504 frg. 1-2R vi,11 u. ישוב נא אפכה וחמתכה מעמכה ישראל "möge doch dein Zorn und deine Wut von deinem Volk Israel ablassen" frg. 1-2R ii,11; zu frg. 1-2R v,4–5 s.o. 2.e; mögl. a. 4Q381 frg. 78,2 באף וחמה "in Zorn und Wut" (i.u.K.; od. zu 1.i)
         9. 
            

            A.II.2.i) neben →קנאה "Eifer"

            : i.K. der Verfluchung am Bundeserneuerungsfest אפ אל וקנאת משפטיו יבערו בו "der Zorn Gottes und der Eifer seiner Gerichte werden gegen ihn entbrennen" 1QS 2,15; i.u.K. 4Q286 frg. 20,9 (par. 4Q288 frg. 1,6)
         10. 
             

             A.II.2.j) mit →נקמה "Rache"

             : i.K. der Verfluchung am Bundeserneuerungsfest von Gott ישא פני אפו לנקמתכה "er erhebe sein zorniges Angesicht zur Rache an dir" 9, vgl. 1QS 4,12 (s.u. 2.k); 5,12; s. auch 2.f
         11. 
             

             A.II.2.k) mit →עברה "Wut"

             : i. Gerichtskontext i. d. Zwei-Geister-Lehre לשחת עולמים באפ עברת אל נקמות "zu ewigem Verderben durch den Zorn der Wut des Gottes der Rache" 4,12 (so d. urspr. Text, vgl. Ps 94,1; korr. zu נקמת i.S.v. "den Zorn der rächenden Wut Gottes", weniger wahrsch. zu נקמה als mögl. Var. zu Ps 94,1); 4Q286 frg. 7 ii,10; 4Q418 frg. 147,3 (i.u.K., od. vom Menschen)
         12. 
             

             A.II.2.l) mit →חרה "entbrennen" (vgl. a. →בער‎ I, s.o. 2.i)

             : häufig in geschichtlichem Rückblick in Dam., CD 1,21–2,1 (par. 4Q266 frg. 2 ii,1); CD 2,21; 3,8; 5,16; 8,13 (par. CD 19,26); CD 8,18 (par. CD 19,31); Zit. i. P. כן חרה אף יהוה "deshalb ist der Zorn Jhwhs entbrannt" 4Q162 2,8 (Jes 5,25); in Ermahnung 1Q22 2,9 וחרה אף "und entbrennt der Zorn" (i.u.K.); וחרה אפו "und es entbrennt/entbrannte sein Zorn" 4Q415 frg. 11,8 (i.u.K.)
         13. 
             

             A.II.2.m) mit →עור‎ I hif. "wecken"

             : העיר אף "wecke den Zorn" Sir 33,8 (Ms.^B 6v,6; s.o. 2.h)
         14. 
             

             A.II.2.n) mit →עלה‎ I "aufsteigen"

             : אוי לנו כי אף אל עלה[ "wehe uns, denn der Zorn Gottes ist aufgestiegen" 4Q179 frg. 1 ii,1; i.K. v. Gemeinderegeln bei absichtlicher Übertretung לעלות אפ למשפט ולנקום נקם באלות ברית "so dass Zorn zum Gericht aufsteigt und Vollstreckung der Rache durch die Flüche des Bundes" 1QS 5,12
         15. 
             

             A.II.2.o) mit →שוב "abwenden" i.S.v. "ablassen", "sich legen"

             : ושב אפו "dann lässt sein Zorn ab" 4Q417 frg. 2 i,15 (par. 4Q418 frg. 7a,1) u. Zit. i. P. שב אפו "sein Zorn lässt (nicht) ab" 4Q163 frg. 4-7 i,18 (Jes 9,20), vgl. als Trompetenaufschrift נגף אל כול בני חושך לוא ישוב אפו עד כלותם "Gott hat alle Söhne der Finsternis geschlagen und sein Zorn lässt nicht ab bis zu ihrer Vernichtung" 1QM 3,9; ישוב נא אפכה וחמתכה ממנו "möge doch dein Zorn und deine Wut von uns ablassen" 4Q504 frg. 1-2R vi,11; ישוב נא אפכה וחמתכה מעמכה ישראל "es möge doch ablassen dein Zorn und deine Wut von deinem Volk Israel" frg. 1-2R ii,11
         16. 
             

             A.II.2.p) mit →שבת‎ I hif.

             : להשבית אף "um dem Zorn ein Ende zu machen" Sir 48,10 (Ms.^B 17v,14)
   3. 
      

      A.III) אורך אף Langmut (s.a. →ארך‎ II und unten B.III–V)

      : sg. nur belegt i. 4Q461 frg. 4,3 ]לאורך אפך "für deine Langmut" (i.u.K.)
   4. 
      

      A.IV) mit →ארך‎ I hif. i.S.v. Leben

      : Sir 30,22 (Ms.^B 3r,15) שמחת לבב הם חיי איש וגיל אדם האריך אפו "die Freude des Herzens ist das Leben des Menschen und der Jubel eines Menschen verlängert sein Leben"
2. 
   

   B) Dual

   1. 
      

      B.I) Angesicht

      : מהשב אפי רעך "(schäme dich) davor, zurückzuweisen das Angesicht deines Nächsten" 41,21a (Ms.^B 11r,15); ]בזעת אפ[ "im Schweiße des Angesichts von" 4Q422 frg. N,2 (i.u.K., vgl. Gen 3,19); qb. נתתי אפי ארצה[ "ich richtete mein Angesicht zur Erde" 6Q7 frg. 2-5,14 für נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה Dan 10,15
   2. 
      

      B.II) Zorn (s.a. A.II)

      1. 
         

         B.II.1) abs.

         : כדבריך באפים "entsprechend deinen Worten im Zorn" 4Q302 frg. 1 i,3 (i.u.K.)
      2. 
         

         B.II.2) אפי אלוהים "Zorn Gottes" 4Q511 frg. 35,2

      3. 
         

         B.II.3) זעף אפים "Zorneswut", "grimmiger Zorn" (vgl. A.II.1.f)

         : i. P. zu Hab 1,8–9 ובחמה ...[... וב]חרן אף וזעף אפים ידברו "und in Zorn ... und in Zornesglut und in Zorneswut reden sie (scil. die Kittäer)" 1QpHab 3,12–13
   3. 
      

      B.III) אפים ארך Langmut, Geduld

      1. 
         

         B.III.1) von Gott

         : לספר צדקותיך וארוך אפים "um zu erzählen von deinen gerechten Taten(,) und Langmut" 1QH^a 4,29 (Suk. 17,17; i.u.K.); ארך אפים עמו ורוב סליחות "Langmut ist bei ihm und eine Fülle von Vergebungen" CD 2,4
      2. 
         

         B.III.2) als menschl. Tugend

         : in der Zwei-Geister-Lehre ורוח ענוה וא^ורך אפים ורוב רחמים וטוב עולמים "und einen Geist der Demut und Langmut und Fülle an Erbarmen und ewige Güte" 1QS 4,3 (Ggs. קצור אפים "Jähzorn" 10); ]ותשם לי רוח ארוך [אפים "und du gabst mir einen Geist der Langmut" 4Q435 frg. 2 i,4–5 (אפים erg. nach par. 4Q436 frg. 1 ii,3); ]בארוך אפים ישיב פתגם "mit Langmut soll er eine Antwort geben" 4Q420 frg. 1a ii-b,2 (par. 4Q421 frg. 1a ii-b,14)
      3. 
         

         B.III.3) Langmut und Zorn

         : neben →חמה‎ II 4Q301 frg. 3a-b,4 ונכבד הו[א] בא[ו]רך אפיו [וגדו]ל הואה ברוב חמת[ו "und geehrt ist er in seiner Langmut, aber groß ist er in der Fülle seines Zorns"
   4. 
      

      B.IV) ארוך אפים langmütig, gelassen (s.a. zu →ארוך)

      : von Gott ]וארוך אפים במשפטיך "und langmütig in deinen (?) Urteilen" 1QH^a 9,8 (Suk. 1,6) (i.u.K.); אל תאמר חטאתי ומה יעשה לי מאומה כי אל ארך אפים הוא "sag nicht: ich habe gesündigt, aber wie sollte mir etwas geschehen? Denn Gott ist langmütig" Sir 5,4 (Ms.^A 1v,23; Ms.^C 2r,4–6); i.A.v. Ex 34,6 ]וארוך אפים רב החסד "und langmütig und reich an Güte" 4Q511 frg. 52+54-5+57-9,1 u. 1QH^a 8,34 (Suk. 16,16) (L.u.)
   5. 
      

      B.V) ארך אפים langmütig sein, geduldig sein

      : האריכו אפים "seid langmütig" 1QH^a 9,38–39 (Suk. 1,36–37)
   6. 
      

      B.VI) mit Abl. von →קצר‎ II

      1. 
         

         B.VI.1) קצור אפים Jähzorn, Ungeduld

         : in der Zwei-Geister-Lehre i.K. schlechter Eigenschaften קצור אפים ורוב אולת "Jähzorn und eine Fülle von Dummheit" 1QS 4,10 (Ggs. וא^ורך אפים "Langmut" 3; s.a. III); i.K. v. Gemeinderegeln ישוב את רעהו בקשי עורפ ודבר בקוצר אפים "er antwortet seinem Nächsten mit Halsstarrigkeit und redet in Jähzorn" 6,25–26
      2. 
         

         B.VI.2) קצר אפים jähzornig

         : i.K. v. Zurechtweisungen in der Gemeinschaft הואה קצר אפים "und er war jähzornig" 4Q477 frg. 2 ii,4
3. 
   

   C) in unsicherer Zuordnung

   : 4Q378 frg. 18 ii,2 (mögl. eher von →אף‎ I)