1
1	ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
	(4Q11 frg. 1+39,5) אלה שמות בני יש֯[ראל הבאים מצר]י֯מה֯ [את יעקב איש] (4Q11 frg. 1+39,6) וביתו באו (4Q13 frg. 1,3) אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ]את יעקוב אביהם איש [וביתו] (4Q13 frg. 1,4) [באו (Ex 1,1) וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
2	ראובן ושמעון ולוי ויהודה
	(4Q11 frg. 1+39,6) ר[א]ו֯בן ש[מעון לוי ויהודה (4Q13 frg. 1,4) ראובן שמעון לוי ויהודה (Ex 1,2) רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃
3	ויששכר וזבולן ובנימים
	(4Q1 frg. 17-18,1) ]ו֯י֯שש֯כר ו֯ז֯[בולן ובנימן (4Q11 frg. 1+39,6) ]ו֯יששכר֯[ וזבולן ובנימן ] (4Q13 frg. 1,4) ]יששכר זבולון יוסף ובני[מין ] (Ex 1,3) יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃
4	דן ונפתלי גד ואשר
	(4Q1 frg. 17-18,1) דן ונפתלי גד ואשר (4Q11 frg. 1+39,7) דן ונפתלי[ ג]ד ו֯[אשר (4Q13 frg. 1,5) [דן ונפתלי גד ואשר (Ex 1,4) דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃
5	ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
	(4Q1 frg. 17-18,1) ויהי כל נפש] (4Q1 frg. 17-18,2) [יצאי ירך יעקב שבעים] וחמש נפש ויוס֯ף[ היה במצרים (4Q11 frg. 1+39,7) ויהי כל נפש י]צ֯א֯ ירך י֯[עקב שבעים] (4Q11 frg. 1+39,8) נפש ויוסף היה במצ֯[רים … (4Q13 frg. 1,5) ויהי כל נפש ליעקוב ]חמש ושבעים נפש (Ex 1,5) וֽ͏ַיְהִ֗י כָּל־ נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־ יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃
6	וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
	(4Q1 frg. 17-18,2) וימת יוסף וכל אחיו] (4Q1 frg. 17-18,3) [וכל הדור הה]ו֯א (4Q13 frg. 1,5) וימת[ יוסף] (4Q13 frg. 1,6) [וכל אחיו וכל הדור ההוא … (Ex 1,6) וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־ אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃
7	ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם *
	(4Q1 frg. 17-18,3) ובני ישראל פרו וישר[צו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא] (4Q1 frg. 17-18,4) [הארץ א]תם -- (Ex 1,7) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ
8	ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
	(4Q1 frg. 17-18,5) [ויקם מ]לך חדש על מצרים אשר לא֯[ ידע את יוסף (Ex 1,8) וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־ חָדָ֖שׁ עַל־ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ יָדַ֖ע אֶת־ יוֹסֵֽף׃
9	ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו
	(4Q1 frg. 17-18,5) ויאמר אל עמו הנה עם בני] (4Q1 frg. 17-18,6) [ישרא]ל רב ועצום ממנו (Ex 1,9) וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
10	הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
	(4Q1 frg. 17-18,6) הבה נתחכמה [לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה] (4Q1 frg. 17-18,7) [ונו]סף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ה֯[ארץ (Ex 1,10) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־ יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־ תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־ הוּא֙ עַל־ שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־ בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־ הָאָֽרֶץ׃
11	וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס
	(2Q2 frg. 1,1) ויבנו] ערי מ[ס]כ֯[נות לפרעה את פתום ואת רעמסס ] (4Q1 frg. 17-18,7) וישימו עליו שרי מסים] (4Q1 frg. 17-18,8) [למע]ן֯ ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנת לפרעה א[ת פתום ואת רעמסס (Ex 1,11) וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־ פִּתֹ֖ם וְאֶת־ רַעַמְסֵֽס׃
12	וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
	(2Q2 frg. 1,2) [וכאשר י]ענו אותם כן י[ר]בו וכן ישרצו[ במאד מאד ויקוצו מצרים] (2Q2 frg. 1,3) [מפני ב]ני ישראל (4Q1 frg. 17-18,8) וכאשר] (4Q1 frg. 17-18,9) [יענ]ו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקוצו מפני בני ישראל (Ex 1,12) וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
13	ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
	(2Q2 frg. 1,3) ויעבדו מצרים את[ בני ישראל בפרך (4Q1 frg. 17-18,9) ויעבדו מצרים את] (4Q1 frg. 17-18,10) [בני ]י֯שראל בפרך (Ex 1,13) וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃
14	וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך *
	(2Q2 frg. 1,3) וימררו את] (2Q2 frg. 1,4) [חייהם ]בעבדה קשה בחמר ובלבנים [ובכל עבדה בשדה את] (2Q2 frg. 1,5) [כל ע]בודתם אשר עבדו בהם בפרך[ … (4Q1 frg. 17-18,10) וימרר את חייהם בעבדה ]קשה בח[מר ובלבנים] (4Q1 frg. 17-18,11) [ובכל עבדה בשדה ]א֯ת כל עבדתם אשר ע֯ב֯דו֯ בהם בפרך[ (Ex 1,14) וַיְמָרְר֨וּ אֶת־ חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־ עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־ עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־ עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃
15	ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
	(4Q1 frg. 17-18,11) ויאמר מלך מצרים] (4Q1 frg. 17-18,12) [למילדת העברית אשר] שם האחת שפרה ושם השנית פועה[ (Ex 1,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶך מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
16	ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה
	(4Q1 frg. 17-18,12) ויאמר בילדכן] (4Q1 frg. 17-18,13) [את העבריות וראיתן על האב]נים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת֯[ היא וחיה ] (4Q13 frg. 2,1) ויואמר ביל]ד֯כן [את העבריות וראיתן] (4Q13 frg. 2,2) [על האבנים אם בן הוא והמיתן אתו ואם בת היא חיי]תנה (Ex 1,16) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־ הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־ הָאָבְנָ֑יִם אִם־ בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־ בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃
17	ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים
	(4Q1 frg. 17-18,14) [ותיראן המילדת את האלהים ולא ]עשו כאשר דבר אליה֯ן מלך מ֯[צרים ותחיין] (4Q13 frg. 2,2) [ותיראן המילדות] (4Q13 frg. 2,3) [את האלוהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים] ותחיין את הילדים (Ex 1,17) וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
18	ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים
	(4Q13 frg. 2,4) [ויקרא מלך מצרים למיל]ד֯ות הע֯בריות ויו֯אמר֯ להן מדוע עש[ית]ן [הדבר הזה] (4Q13 frg. 2,5) [ותחיין את הילדים (Ex 1,18) וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
19	ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו
	(4Q13 frg. 2,5) ותואמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצ[ריות] (4Q13 frg. 2,6) [העבריות כי בטרם ]תבוא אליהנה המילדת וילדו (Ex 1,19) וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־ חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃
20	וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד
	(4Q13 frg. 2,6) ויטב אלוהים למ[ילדות] (4Q13 frg. 2,7) [וירב העם ויעצמו מאד (Ex 1,20) וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
21	ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים
	(4Q13 frg. 2,7) וכי יראו המי]ל[דות את הא]ל[והים ויעשו ]ל[הם בתים ] (Ex 1,21) וַיְהִ֕י כִּֽי־ יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃
22	ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון *
	(4Q1 frg. 19 i,4) ויצו פרעה לכל עמו לאמר -- ]○[ -- הי]לד (4Q1 frg. 19 i,5) [היארה תשליכהו וכל הבת תחיון (Ex 1,22) וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־ עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־ הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־ הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס

2
1	וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
	(4Q1 frg. 19 i,5) וילך איש מבי]ת֯ ל֯וי ויקח את בת לוי (Ex 2,1) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־ בַּת־ לֵוִֽי׃
2	ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
	(4Q1 frg. 19 i,6) [ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב ]ה֯ו֯א ותצפנהו שלשת ירחים (4Q13 frg. 3 i-4,1) [ותצפנהו שלשה ירח]ים (Ex 2,2) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
3	ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר
	(4Q1 frg. 19 i,6) ולא (4Q1 frg. 19 i,7) [יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ]ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד (4Q1 frg. 19 i,8) [ותשם בסוף על שפת היאר (4Q13 frg. 3 i-4,1) ולא יכלה [עו]ד֯ הצפ֯י֯נ֯ו֯ ו֯ת֯ק֯[ח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחמר] (4Q13 frg. 3 i-4,2) [ובזפת ותשים בה את ]הי֯לד ות֯ואמר לשפחתה לכי [ות]שים א֯ו֯ת֯ו֯ ב֯ס֯ו֯ף ע֯ל֯ ש֯פ֯ת ה֯י֯אר (Ex 2,3) וְלֹא־ יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־ לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־ שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
4	ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו
	(4Q1 frg. 19 i,8) ותתצב אחתו מרחק ]לדעת מה יעשה לו (4Q13 frg. 3 i-4,3) [ותתיצב אחותו מרחק לד]ע֯ת מה יעשה לו (Ex 2,4) וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־ יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃
5	ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה
	(4Q1 frg. 19 i,8) ותרד (4Q1 frg. 19 i,9) [בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את ]ה֯תב֯[ה בתוך] (4Q13 frg. 3 i-4,3) ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר (4Q13 frg. 3 i-4,4) [ונערותיה הולכות על יד הי]אר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה (4Q13 frg. 3 i-4,5) [ותקחה (Ex 2,5) וַתֵּ֤רֶד בַּת־ פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־ הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־ יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־ הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־ אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ
6	ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה
	(4Q13 frg. 3 i-4,5) ותפתח ]ו֯תראה את הילד ו֯ה֯[נה] נ֯ע֯ר֯ [בוכה ותחמו]ל ע֯ל֯יו בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה (Ex 2,6) וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־ נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
7	ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד
	(4Q13 frg. 3 i-4,5) בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה ותואמר אחו֯תו֯ אל בת פרעה האילך וקראתי֯ לך (4Q13 frg. 3 i-4,7) [אשה מינקת מן העבריות] והינקה לך את הילד (Ex 2,7) וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־ בַּת־ פַּרְעֹה֒ הַאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־ הַיָּֽלֶד׃
8	ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
	(4Q13 frg. 3 i-4,7) ותואמר לה בת פרעה לכי ותלך (4Q13 frg. 3 i-4,8) [העלמה ותקרא את אם הי]ל[ד (Ex 2,8) וַתֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ בַּת־ פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־ אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃
9	ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו
	(4Q13 frg. 3 i-4,8) ותואמר] לה֯ [ב]ת֯ פ֯ר֯ע֯ה֯ ה֯○לכ֯○ א֯ת֯ ה֯י֯לד֯ הזה (4Q13 frg. 3 i-4,9) [והיניקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותיניקהו (Ex 2,9) וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־ פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־ הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵינִקִ֣הוּ לִ֔י וַאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־ שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃
10	ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו *
	(4Q11 frg. 2 i,4) ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא ]ש֯[מ]ו משה (4Q11 frg. 2 i,5) [ותאמר כי מן המים משיתהו ] (4Q13 frg. 3 i-4,9) ויגדל הילד ותביאהו] (4Q13 frg. 3 i-4,10) [לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו מושה ותואמר כי מן המי]ם (4Q13 frg. 3 i-4,11) [משיתיהו -- -- ] (Ex 2,10) וַיִגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־ פַּרְעֹ֔ה וֽ͏ַיְהִי־ לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־ הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
11	ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
	(4Q13 frg. 3 i-4,12) ויהי בימים ה]ר֯בים ההם [ויגדל מושה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם] (4Q13 frg. 3 i-4,13) [וירא איש מצרי מכה איש ע]ברי מאחיו (Ex 2,11) וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־ אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
12	ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
	(4Q13 frg. 3 i-4,13) ו֯י֯פ֯ן כ֯[ה וכה ]ו֯י֯ר֯א [כי אין איש ויך את] (4Q13 frg. 3 i-4,14) [המצרי ויטמנהו בחול (Ex 2,12) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־ הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃
13	ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
	(4Q13 frg. 3 i-4,14) ו֯י֯צ֯א ביום השני וירא ו֯ה֯נה שני אנשים ע֯ב֯ר֯[ים] נ֯צ֯ים [ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,15) [לרשע למה תכה א]ת֯ רעך (Ex 2,13) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־ אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃
14	ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
	(4Q13 frg. 3 i-4,15) ויואמר לו֯ מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהורגנ[י אתה] (4Q13 frg. 3 i-4,16) [אומר כאשר הרגתה ]את המצרי ויירא מושה מואדה֯ ויואמר אכן נ֯ו֯דע ה֯[דבר הזה ] (Ex 2,14) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־ הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃
15	וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר *
	(4Q13 frg. 3 i-4,17) [וישמע פרעה את הדבר] הזה ויבקש להרוג את מוש֯ה֯ ו]יב֯רח מו֯שה [מפני פרעה] (4Q13 frg. 3 i-4,18) [ויבוא בארץ מדין וישב] על הבאר (Ex 2,15) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־ מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־ מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־ הַבְּאֵֽר׃
16	ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן
	(4Q13 frg. 3 i-4,18) ולכוהן מ[ד]ין שבע בנות ר֯ו֯ע֯[ו]ת֯ [צאנו ותבואנה] (4Q13 frg. 3 i-4,19) [ותדלינה ותמלאנה ]את ה֯ר֯הט֯ים להשקו֯ת את צאן אביהן (Ex 2,16) וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־ הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃
17	ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם
	(4Q13 frg. 3 i-4,19) ויב[ואו הרועים ויגרשום] (4Q13 frg. 3 i-4,20) [ויקם מושה וישי]ע֯ן֯ וישק את [צאנם (Ex 2,17) וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ צֹאנָֽם׃
18	ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום
	(4Q13 frg. 3 i-4,20) ותבואנה א]ל֯ [רעואל אביהן ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,21) [מדוע מהרתן בוא ]הי֯[ום -- ] (Ex 2,18) וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־ רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃
19	ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן
	(Ex 2,19) וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־ דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַצֹּֽאן׃
20	ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם
	(Ex 2,20) וַיֹּ֥אמֶר אֶל־ בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־ הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃
21	ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה
	(Ex 2,21) וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־ הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־ צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
22	ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה *
	(4Q11 frg. 3-4,1) [ותלד בן ויקרא את שמ]ו֯ ג֯ר֯ש[ו]ם֯[ כי אמר גר הייתי בארץ] (4Q11 frg. 3-4,2) [נכריה -- ] (Ex 2,22) וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ פ
23	ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
	(4Q11 frg. 3-4,3) [ויהי בי]מים הרבים ההם וימ[ת מלך ]מ֯צ֯[רים ויאנחו בני] (4Q11 frg. 3-4,4) [ישראל ]מ֯ן֯ ה֯עבדה ויצעקו֯[ ותעל ש]ו֯[עתם] אל [האלהים מן העבדה ] (Ex 2,23) וַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הֽ͏ָרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מָת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָנְח֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־ הָעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל־ הָאֱלֹהִ֖ים מִן־ הָעֲבֹדָֽה׃
24	וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב
	(4Q11 frg. 3-4,5) [וישמע ]אלהים את נאקתם [ויזכר א]ל[הים ]א֯ת֯ [בריתו את] (4Q11 frg. 3-4,6) [אברהם את יצ]חק ואת יעקב (Ex 2,24) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־ נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־ בְּרִית֔וֹ אֶת־ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־ יַעֲקֹֽב׃
25	וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
	(4Q11 frg. 3-4,6) וי[רא אלהי]ם א֯ת֯ בני֯ י֯[שראל וידע] (4Q11 frg. 3-4,7) [אלהים -- -- ] (Ex 2,25) וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃ ס

3
1	ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה
	(4Q11 frg. 3-4,8) [ומשה ]ה֯יה רעה את צאן֯ י֯[תרו חתנו כה]ן מדין֯[ וינהג] (4Q11 frg. 3-4,9) [את הצאן אחר המדבר ו]י֯בא [א]ל [הר האלהים חרבה (Ex 3,1) וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־ צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־ הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־ הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
2	וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
	(4Q11 frg. 3-4,9) וירא] (4Q11 frg. 3-4,10) [מלאך יהוה אליו בלב]ת֯ אש מתוך הסנה ויר[א והנה הסנה בער] (4Q11 frg. 3-4,11) [באש והסנה איננו אכל (Ex 3,2) וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־ אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
3	ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה
	(4Q11 frg. 3-4,11) ]ו֯יאמר משה אסרה נא ו[אראה את המראה] (4Q11 frg. 3-4,12) [הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה (Ex 3,3) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־ נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־ הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־ יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃
4	וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
	(4Q11 frg. 3-4,12) ויר]א֯ יהוה [כי סר לראות ויקרא] (Ex 3,4) וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
5	ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא
	(Ex 3,5) וַיֹּ֖אמֶר אַל־ תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־ נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־ קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
6	ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים *
	(Ex 3,6) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־ הָאֱלֹהִֽים׃
7	ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו
	(Ex 3,7) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־ עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־ צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־ מַכְאֹבָֽיו׃
8	וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי
	(4Q1 frg. 19 ii,1) טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקו[ם הכ]נ֯עני והחתי והפ[ר]ז֯י והאמרי (4Q1 frg. 19 ii,2) החוי הגרגשי והיבוסי (Ex 3,8) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־ מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
9	ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
	(4Q1 frg. 19 ii,2) ועתה הנה צעקת֯ בני ישראל באה אלי וגם ראיתי (4Q1 frg. 19 ii,3) את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם (Ex 3,9) וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־ רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃
10	ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,3) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את (4Q1 frg. 19 ii,4) עמי בני ישראל ממצרים (Ex 3,10) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־ עַמִּ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
11	ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,4) ויאמר֯ מ[שה א]ל האלהים מי אנכי כי אלך אל (4Q1 frg. 19 ii,5) פרעה וכי אוציא את בני ישראל [ממצרים (Ex 3,11) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
12	ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
	(4Q158 frg. 1-2,16) בהוציאכה את[ --] (4Q158 frg. 4,2) העם ממצרים תעבד֯[ון --] (4Q1 frg. 19 ii,5) וי]אמר כי אהיה עמך וזה לך האות (4Q1 frg. 19 ii,6) כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצ[רים ]תעבדון את האלהים על ההר (4Q1 frg. 19 ii,7) הזה (Ex 3,12) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־ אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־ לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־ הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
13	ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם *
	(4Q1 frg. 19 ii,7) ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי ב֯א֯ אל בני ישראל ואמרתי להם (4Q1 frg. 19 ii,8) אלהי אבו[תי]כ֯ם שלח֯נ֯י אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,1) [בא אל בני ישראל ואמרתי א]ל֯י֯ה֯ם אל֯ו֯ה֯י֯ [אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) [ש]מ֯[ו מה אומר א]ל֯יהם (Ex 3,13) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־ לִ֣י מַה־ שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃
14	ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם
	(4Q1 frg. 19 ii,8) ויאמר֯ (4Q1 frg. 19 ii,9) אלהים אל[ משה א]ה֯יה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה (4Q1 frg. 19 ii,10) שלחני אל[יכם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) ויואמר אלוהים אל[ מושה אהיה אשר אהיה ויואמר כה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,3) תואמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם -- (Ex 3,14) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
15	ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור
	(4Q1 frg. 19 ii,10) ו]יאמר עוד אלהים אל משה כי תא[מר ]אל בני יש[ראל יהוה] (4Q1 frg. 19 ii,11) אלהי[ אבתיכם ]אלהי אברה֯ם ואלהי[ יצחק וא]ל[הי יעקב שלחני אליכם זה שמי] (4Q1 frg. 19 ii,12) [לעלם וזה זכרי לדר דר (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,4) ויואמר אלוהים עוד אל מושה כה תואמר אל בני ישראל יהוה אל[והי אבותיכם אלוהי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,5) אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב שלחני אליכם זה שמי֯ ל֯[עולם וזה זכרי לדור ודור ] (Ex 3,15) וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־ תֹאמַר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־ שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
16	לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,12) ]ל[ך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,6) לך ואספתה את זקני ב֯נ֯י֯ [ישרא]ל [ואמרת]ה אליהם יהוה אלו[הי אבותיכם נראה אלי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,7) אלוהי אברהם ואלוהי י֯ש֯[חק ואלוה]י֯ יעקוב לאמור פקוד [פקדתי אתכם ואת העשוי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) לכם במצרים (Ex 3,16) לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־ הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
17	ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
	(4Q11 frg. 2 ii,1) ו֯דבש֯ … (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) ואומרה [אעלה אתכ]ם֯ מעני מצרים א֯ל[ ארץ הכנעני החתי האמורי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,9) הפרזי החוי והיבוס[י והגרגשי] אל ארץ זבת חלב ודב֯[ש … (Ex 3,17) וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
[18]	ושמעו לקולך * ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו « » נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
19	ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה
	… (4Q1 frg. 20,1) ואני ידעתי כי] (4Q1 frg. 20,2) [לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא בי]ד֯ חזק֯[ה … (4Q11 frg. 2 ii,3) ואני] (4Q11 frg. 2 ii,4) י֯ד֯ע[תי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ] … (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,11) ואני ידעתי כי לא] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) יתן אתכם מלך [מצרים ל]ל֯כת כי אם ביד חזקה (Ex 3,19) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־ יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
20	ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
	(4Q1 frg. 20,2) ושלחתי את ידי והכיתי] (4Q1 frg. 20,3) [את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקר]בו וא[חרי כן ישלח אתכם (4Q11 frg. 2 ii,5) ושלחת֯י֯[ את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר ] (4Q11 frg. 2 ii,6) שה ב[קרבו ואחרי כן ישלח אתכם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) ושלחתי א[ת ידי והכיתי את מצרים] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) ב֯כ֯ל נ֯פ֯לא֯ו֯תי֯ [אשר אעשה ]ב֯קרבו ואחרי כן ישלח אתכם וכן֯[ (Ex 3,20) וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־ יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־ מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־ כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃
21	ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים
	(4Q1 frg. 20,3) ונתתי] (4Q1 frg. 20,4) [את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי] תלכון[ לא תלכו ריקם ] (4Q11 frg. 2 ii,6) ונתתי את חן העם הזה בעיני] (4Q11 frg. 2 ii,7) מצר֯[ים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) נתתי את חן העם הזה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) [בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם (Ex 3,21) וְנָתַתִּ֛י אֶת־ חֵ֥ן הָֽעָם־ הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃
22	ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,15) [כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ] (Ex 3,22) וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־ כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־ בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־ בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־ מִצְרָֽיִם׃

4
1	ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה *
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,16) ויען] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,17) [מושה ויואמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי ]יואמר֯ו֯ [ל]א֯ נ֯ר֯[אה אלי]ך [יהוה ] (Ex 4,1) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־ יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃
2	ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) [ויואמר אליו יהוה מ זה בידך ויואמר מטה (Ex 4,2) וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מזה (מַה־ זֶּ֣ה) בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃
3	ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) ויואמר הש]ליכהו נא ארצה וישליכהו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) [ארצה ויהי לנחש וינס מושה מפניו (Ex 4,3) וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
4	ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
	(4Q1 frg. 21-22 i,1) ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו] וישלח [ידו] (4Q1 frg. 21-22 i,2) [ויחזק בו ויהי למטה בכפו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) ויואמר יהוה אל מושה ]ש֯לח ידך והחזק בזנבו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) [וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו (Ex 4,4) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃
5	למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב *
	(4Q1 frg. 21-22 i,2) למען יאמינו כ]י נראה א֯ל[יך יהו]ה (4Q1 frg. 21-22 i,3) [אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעק]ו֯ב (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) למען יאמינו כי נרא]ה֯ אליך יהוה אלוהי (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) [אבותם אלוהי אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב (Ex 4,5) לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
6	ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג
	(4Q1 frg. 21-22 i,3) ויאמ[ר יהוה לו עו]ד֯ (4Q1 frg. 21-22 i,4) [הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה ]מחיקו ו֯הנ֯[ה ידו מצר]עת (4Q1 frg. 21-22 i,5) [כשלג (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) ויואמר יה]וה אליו עוד הבא (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) [נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה מחיקו והנה ידו מצרעת] כשלג (Ex 4,6) וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־ נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃
7	ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו
	(4Q1 frg. 21-22 i,5) ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו א]ל ח֯[יק]ו֯[ ויוצאה מחיק]ו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) ויואמר (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,23) [השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו למען ] (Ex 4,7) וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־ חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־ חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־ שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃
8	והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון
	(4Q1 frg. 23,1) [והיה אם ל]א֯ י֯אמ֯[ינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת] (4Q1 frg. 23,2) [האחרון (Ex 4,8) וְהָיָה֙ אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃
9	והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת
	(4Q1 frg. 23,2) והיה אם לא יאמינו ]גם לש֯[ני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת] (Ex 4,9) וְהָיָ֡ה אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־ הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
10	ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי *
	(Ex 4,10) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־ פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃
11	ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
	(Ex 4,11) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־ יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃
12	ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
	(Ex 4,12) וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־ פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃
13	ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
	(Ex 4,13) וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־ נָ֖א בְּיַד־ תִּשְׁלָֽח׃
14	ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו
	(Ex 4,14) וַיִּֽחַר־ אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־ דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־ הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
15	ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון
	(Ex 4,15) וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־ פִּ֙יךָ֙ וְעִם־ פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃
16	ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
	(Ex 4,16) וְדִבֶּר־ ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־ הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־ לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־ לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃
17	ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות
	(Ex 4,17) וְאֶת־ הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־ בּ֖וֹ אֶת־ הָאֹתֹֽת׃ פ
18	וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום *
	(Ex 4,18) וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־ יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ אַחַ֣י אֲשֶׁר־ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
19	ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
	(Ex 4,19) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־ מֵ֙תוּ֙ כָּל־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־ נַפְשֶֽׁךָ׃
20	ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו *
	(Ex 4,20) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־ אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־ בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־ הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃
21	ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם
	(Ex 4,21) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־ הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃
22	ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל
	(4Q504 frg. 1-2R iii,6) בני בכורי … (Ex 4,22) וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
23	ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך
	(Ex 4,23) וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־ בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־ בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃
24	ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
	(Ex 4,24) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃
25	ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
	(Ex 4,25) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־ עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־ דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
26	וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות *
	(4Q1 frg. 24-25 i,1) ויר]ף֯ מ֯מ֯נו אז אמרה (4Q1 frg. 24-25 i,2) [חתן דמים למולת ] (Ex 4,26) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ
27	ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
	(4Q158 frg. 1-2,14) אל אהרון לאמור לך לקרא֯[ת -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,3) [ויאמר יהוה אל ]אהרן לך[ לקראת משה המ]ד֯ברה וילך ויפגשהו בהר (4Q1 frg. 24-25 i,4) [האלהים וישק לו (Ex 4,27) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־ לֽוֹ׃
28	ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו
	(4Q158 frg. 1-2,15) דברי יהוה אשר שלח֯ו ואת כול֯ [האותות -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,4) ויגד משה לאהרן את ]כ֯ל דברי יהוה אשר שלחו (4Q1 frg. 24-25 i,5) [ואת כל האתת אשר צוהו (Mur. 1 frg. 4-5 i,2) ויגד מש]ה֯ [ל]א֯ה֯ר֯ן את כל דברי יהוה א֯[שר] (Mur. 1 frg. 4-5 i,3) שלחו ואת כל האתת אשר צוהו (Ex 4,28) וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־ דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־ הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃
29	וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
	(4Q1 frg. 24-25 i,5) וילך משה ואהר]ן֯ ויאספו את כל זקני (4Q1 frg. 24-25 i,6) [בני ישראל (Mur. 1 frg. 4-5 i,3) וילך משה (Mur. 1 frg. 4-5 i,4) ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל (Ex 4,29) וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־ כָּל־ זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
30	וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם
	(4Q1 frg. 24-25 i,6) וידבר אהרן את כל הדברים ]א֯שר דבר יהוה אל משה (4Q1 frg. 24-25 i,7) [ויעש האתת לעיני העם (Mur. 1 frg. 4-5 i,4) וידבר֯ (Mur. 1 frg. 4-5 i,5) אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל מש֯[ה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) [וי]עש האתת לעיני העם (Ex 4,30) וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃
31	ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו *
	(2Q3 frg. 1,1) [ויאמן העם ]וישמע[ו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה] (2Q3 frg. 1,2) [את עונים ]ויקד[ו וישתחוו -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,7) ויאמן העם וישמעו כ]י֯ פקד יהוה את בני (4Q1 frg. 24-25 i,8) [ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) ויאמן֯ ה֯[עם וישמעו כי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,7) [פק]ד יהוה את בני יש֯[רא]ל [וכי ראה את ענים] (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) [ויקדו וי]ש[תחוו (Ex 4,31) וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־ פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־ עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃

5
1	ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
	(4Q1 frg. 24-25 i,8) ואח]ר֯ באו משה ואהרן (4Q1 frg. 24-25 i,9) [ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את ע]מ֯י ויחגו (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) ואחר באו משה ואהרן ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,9) [אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח] (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) [את עמי ויחגו לי במדבר (Ex 5,1) וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃
2	ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
	(4Q1 frg. 39,1) י֯ש[ -- ] (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) ויאמר פרעה מי יהוה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,11) [אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) [את יהוה וגם את ישראל לא אשלח (Ex 5,2) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃
3	ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים « » ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
	(2Q4 frg. 1,1) נלכה[ נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או] (2Q4 frg. 1,2) בחר֯ב[ (4Q1 frg. 22 ii+26,1) נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה] (4Q1 frg. 22 ii+26,2) לי֯[הוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 39,2) -- ]אלהי -- (4Q1 frg. 39,3) -- ]ר֯חה[ -- ] ונזבחה] (4Q13 frg. 6 ii,1) [עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזב]חה ליהוה אלו[הינו פן יפגענו בדבר] (4Q13 frg. 6 ii,2) [או בחרב (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,13) [אלהי העברים נקרא עלינו נל]כה נא דרך (Mur. 1 frg. 4-5 i,14) [שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה א]ל[ה]י֯נ֯ו֯ פן (Ex 5,3) וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־ יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
4	ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
	(2Q4 frg. 1,2) ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ] (4Q1 frg. 22 ii+26,2) ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 22 ii+26,3) מלך מ[צרים ]למה מש[ה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ] (4Q13 frg. 6 ii,2) ויואמר אליהם מלך מצרים] למה מושה ואהרון תפרידו[ את העם ממעשיו] (4Q13 frg. 6 ii,3) [לכו לסבלותיכם (Ex 5,4) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־ הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
5	ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם *
	(2Q4 frg. 1,3) [ו]יאמ֯[ר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ] (4Q1 frg. 22 ii+26,4) ויאמר פר֯ע֯ה הן רבים[ עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ] (4Q13 frg. 6 ii,3) ויואמר פרעה הן֯ [רבים ע]ת֯ה עם האר[ץ והשבתם אותם מסבלותם ] (Ex 5,5) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־ רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃
6	ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר
	(4Q1 frg. 22 ii+26,5) [וי]צו[ פרע]ה ביום ההוא[ את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר (4Q13 frg. 6 ii,4) ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם [ואת] שטריו לאמור (Ex 5,6) וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־ הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־ שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
7	לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,5) לא] (4Q1 frg. 22 ii+26,6) [תאספון לת]ת תבן לעם ללבן[ הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו] (4Q1 frg. 22 ii+26,7) [להם תבן (4Q13 frg. 6 ii,4) [לא תואסיפו לתת] (4Q13 frg. 6 ii,5) תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלש[ם] הם ילכו֯ ו֯[קוששו להם תבן ] (Ex 5,7) לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
8	ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
	(4Q1 frg. 22 ii+26,7) ו]את מתכנת הלבני֯[ם אשר הם עשים תמול שלשם תשימו] (4Q1 frg. 22 ii+26,8) [עליהם לא ]ת֯גרעו ממ֯נ֯[ו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,9) נלכה ו֯נז֯בחה לאלהינו (4Q13 frg. 6 ii,6) ואת מתכנת הלבנים אשר המ עושים כאתמול שלשום תשימ[ו עליהם לא] (4Q13 frg. 6 ii,7) תגרעו ממנו דבר֯ [כי נרפי]ם הם על כן הם הצ֯[ועקי]ם֯ לאמור נלכה ו֯נ֯[זבחה לאלוהינו ] (Ex 5,8) וְאֶת־ מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־ נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־ כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
9	תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר *
	(4Q1 frg. 22 ii+26,9) תכ֯[בד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל] (4Q1 frg. 22 ii+26,10) י֯שעו בדברי שקר (4Q13 frg. 6 ii,8) תכבד העב֯[ודה] ע֯ל֯ ה[אנשים] ו֯ישעו בה ו֯א[ל ישע]ו֯ בדברי שק֯[ר (Ex 5,9) תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־ הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־ בָ֑הּ וְאַל־ יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־ שָֽׁקֶר׃
10	ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,10) ויצא[ו נגשי] העם ושט[ריו ויאמרו אל העם לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,11) [כה א]מ֯ר פרעה איננ֯[י נ]תן לכם תבן … (4Q1 frg. 50,1) ]לאמר ○[ -- ] לאמר] [כה (4Q13 frg. 6 ii,8) ויצאו נוגשי העם] (4Q13 frg. 6 ii,9) ושוטריו וידברו אל העם לאמור [כה אמר פר]עה א[יננ]י֯ נות[ן לכם תבן (Ex 5,10) וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־ הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
11	אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
	(4Q1 frg. 22 ii+26,11) אתם [לכו קחו לכם תבן] (4Q1 frg. 22 ii+26,12) [מאשר ]ת֯מצאו כי אין נ[ג]רע מעבדתכם דב[ר ויפץ העם בכל] (4Q1 frg. 50,2) -- ]○ ר[ -- ] תבן] [מאשר (4Q13 frg. 6 ii,9) אתם לכו] (4Q13 frg. 6 ii,10) וקחו לכם תבן מאשר תמצאו כי א֯[ין נגרע מעבודתכם ד]בר (Ex 5,11) אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃
12	ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,12) ויפץ העם בכל] (4Q1 frg. 22 ii+26,13) [ארץ מצרים] לקשש קש לתבן (4Q13 frg. 6 ii,10) ויפץ֯[ העם בכל ארץ] (4Q13 frg. 6 ii,11) מצרים לקשש קש לתבן (Ex 5,12) וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃
13	והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם
	(4Q1 frg. 22 ii+26,13) והנגשים א[צים לאמר כלו מעשיכם] (4Q1 frg. 22 ii+26,14) [דבר יום בי]ומו כאשר בהיות התבן נ֯[תן לכם (4Q13 frg. 6 ii,11) והנוגשים [אצים את עם ישראל לאמור כלו מעשיכם דבר] (4Q13 frg. 6 ii,12) יום ביומו כ֯א֯שר בהיו֯[ת התבן נתן לכם (Ex 5,13) וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃
14	ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום *
	(4Q1 frg. 22 ii+26,14) ויכו שטרי בני] (4Q1 frg. 22 ii+26,15) [ישראל ]א[ש]ר֯[ שמו ע]לה֯ם֯[ נג]שי֯[ פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן] (4Q1 frg. 27,1) כת[מול שלשם גם תמול גם היום (4Q13 frg. 6 ii,12) ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם] (4Q13 frg. 6 ii,13) נוגשי פרעה֯[ לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום ] (Ex 5,14) וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־ תְּמ֖וֹל גַּם־ הַיּֽוֹם׃
15	ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
	(4Q1 frg. 27,1) ויבאו שטרי בני ישראל] (4Q1 frg. 27,2) ויצע֯[קו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך (Ex 5,15) וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־ פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃
16	תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
	(4Q1 frg. 27,2) תבן אין נתן לעבדיך] (4Q1 frg. 27,3) ולבנים א֯[מרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך (Ex 5,16) תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃
17	ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה
	(4Q1 frg. 27,3) ויאמר] (4Q1 frg. 27,4) נר[פים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ] (Ex 5,17) וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־ כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃
18	ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו
	(Ex 5,18) וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־ יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃
19	ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו
	(Ex 5,19) וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־ י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
20	ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה
	(Ex 5,20) וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃
21	ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו
	(Ex 5,21) וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־ רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־ חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃
22	וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני
	(Ex 5,22) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
23	ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
	(Ex 5,23) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־ פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־ הִצַּ֖לְתָּ אֶת־ עַמֶּֽךָ׃

6
1	ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו *
	(Ex 6,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ ס
2	וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה
	(Ex 6,2) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
3	ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
	(4Q19 frg. 1,1) [ושמי יהוה לא נודע]תי֯ [ל]ה֯ם (Ex 6,3) וָאֵרָ֗א אֶל־ אַבְרָהָ֛ם אֶל־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
4	וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,1) בה (4Q19 frg. 1,1) וגם ה[קמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ] (4Q19 frg. 1,2) [כנען את ארץ מגריה]ם אשר גרו בה (Ex 6,4) וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־ בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־ אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־ גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
5	וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,1) וגם אני שמעתי את נאקת֯[ בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,2) את בריתי (4Q19 frg. 1,2) [וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל] (4Q19 frg. 1,3) [אשר מצרים מע]בידים אותם ו[אזכר את בריתי (Mur. 1 frg. 5 ii,1) [אשר מ]צ֯[רי]ם֯ [מעבדי]ם֯ א֯ת֯ם ו֯א֯ז֯כ֯ר֯ [את] (Mur. 1 frg. 5 ii,2) [בר]י֯תי (Ex 6,5) וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־ נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־ בְּרִיתִֽי׃
6	לכן אמר אל בני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,2) לכן אמר לבני ישר[אל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,3) סבלת מצרים והצלתי אתכם מע[בדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,4) ובשפטים גדלים (4Q19 frg. 1,3) לכן אמר לבני ישראל אני] (4Q19 frg. 1,4) [יהוה והוצאתי אתכ]ם מתח֯[ת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי] (Mur. 1 frg. 5 ii,2) לכן אמר לבני ישראל אני יהוה (Mur. 1 frg. 5 ii,3) [והו]צאתי אתכם מתחת סבלת מצרים (Mur. 1 frg. 5 ii,4) [וה]צלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרו֯ע֯ (Mur. 1 frg. 5 ii,5) [נט]ו֯י֯ה [ובשפטים גד]ל[ים (Ex 6,6) לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
7	ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,4) ולקחתי אתכם לי֯ [לעם והייתי לכם לאלהים] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,5) וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא[ אתכם מתחת סבלות מצרים ] (Mur. 1 frg. 5 ii,5) ו]ל֯[קחתי אתכם לי] (Mur. 1 frg. 5 ii,6) לעם והייתי לכם ל֯א֯ל֯ה[י]ם ו֯[י]ד֯[עתם כי אני] (Mur. 1 frg. 5 ii,7) יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת ס֯[בלות] (Mur. 1 frg. 5 ii,8) מצרים (Ex 6,7) וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃
8	והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,6) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשבעת֯[י לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,7) ונתתי אתה לכם למורשה[ אני יהוה (Mur. 1 frg. 5 ii,8) והבאתי אתכם אל הארץ אשר (Mur. 1 frg. 5 ii,9) נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק (Mur. 1 frg. 5 ii,10) [ו]ל[י]ע֯קב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה (Ex 6,8) וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־ יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
9	וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,7) ]ויד[בר משה כן אל בני ישראל] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,8) ולא שמעו אל משה מקצר[ רוח ומעבדה קשה ] (Mur. 1 frg. 5 ii,11) [וידב]ר֯ משה כן אל בני ישראל ולא שמעו (Mur. 1 frg. 5 ii,12) [אל משה] מקצר רוח ומעבדה קשה (Ex 6,9) וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ פ
9[א]	ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר *
10	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,9) וידבר יהוה אל משה לאמ֯[ר (Mur. 1 frg. 5 ii,14) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 6,10) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
11	בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,9) בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,10) [את בני ישרא]ל[ מארצו (Mur. 1 frg. 5 ii,14) בא דבר א]ל [פר]ע֯ה (Ex 6,11) בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־ פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃
12	וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים *
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,10) וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני] ישר[אל לא] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,11) [שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (Ex 6,12) וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־ שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ פ
13	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,11) וידבר] יהוה[ אל משה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,12) [ואל אהרן ויצום אל בני ישרא]ל ואל[ פרעה מל]ך מצר[ים להוציא] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,13) [את בני ישראל מארץ מצרים ] (Ex 6,13) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־ פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס
14	ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,14) [אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכ]ור ישראל[ חנוך ופלוא חצרון וכרמי] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,15) [אלה משפחת ראובן (Ex 6,14) אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־ אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃
15	ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,15) ]ו֯בני ש֯מ֯[עו]ן ימו[אל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,16) [בן הכנענית א]לה משפ֯חת שמעון (Ex 6,15) וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֙הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־ הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃
16	ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,16) ואל[ה שמות בני לוי לתלדתם גרשון] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,17) [וקהת] ומרר[י] ו֯שני חי֯י֯ ל[ו]י֯ שבע[ ושלשים ומאת שנה (Ex 6,16) וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־ לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
17	ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,17) בני גרשון] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,18) [לבני ושמעי ]ל[מ]שפ֯ח֯[תם (Ex 6,17) בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֛וֹן לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
18	ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,18) ובנ]י קהת[ עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,19) [חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה (Ex 6,18) וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
19	ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם *
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,19) ובני מררי מחלי ומושי אלה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,20) [משפחת הלוי לתולדת]ם֯ (Ex 6,19) וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃
20	ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,20) [ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,21) [ותלד לו את ]אהרן ואת משה ו֯[שני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,22) [שנה (Ex 6,20) וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־ יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־ אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־ מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
21	ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,22) ובני י]צ֯הר קרח ונפג ו֯[זכרי ] (Ex 6,21) וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃
22	ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי
	(Ex 6,22) וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃
23	ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
	(Ex 6,23) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־ אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־ עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־ נָדָב֙ וְאֶת־ אֲבִיה֔וּא אֶת־ אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־ אִֽיתָמָֽר׃
24	ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלה משפחות הקרחי
	(Ex 6,24) וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃
25	ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם
	(4Q1 frg. 32,1) [ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פו]ט֯יאל ל֯[ו לאשה ותלד לו את פינחס] (4Q22 1,1) [לקח לו מבנות פוטיאל לו ל]א֯שה֯ ו֯ת֯[לד לו את פ]י֯נחס (4Q22 1,2) [אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם (Ex 6,25) וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־ פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
26	הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
	(4Q22 1,2) ]הוא אהרון ומש֯ה֯ אשר (4Q22 1,3) [אמר יהוה ]ל֯הם הו֯צ֯י֯א֯ו את בנ[י] ישראל֯ מארץ מצרים על (4Q22 1,4) [צבאו]ת֯ם (Ex 6,26) ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־ צִבְאֹתָֽם׃
27	הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן
	(4Q22 1,4) הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני (4Q22 1,5) [ישראל] ממצרים הוא משה ואהרון (Ex 6,27) הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶך־ מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
28	ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים *
	(4Q22 1,5) ויהי ביום דבר (4Q22 1,6) [יהוה ]אל משה בארץ מצרים ו (Ex 6,28) וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
29	וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך
	(4Q22 1,7) [ידבר]י֯הוה אל משה לאמור אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים (4Q22 1,8) [את כל א]שר אני דובר אליך (Ex 6,29) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־ פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
30	ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה *
	(4Q22 1,8) ויאמר משה לפני יהוה (4Q22 1,9) [הן אני] ערל ש֯פתים ואיך ישמע אלי פרעה (Ex 6,30) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃ פ

7
1	ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
	(2Q2 frg. 2,2) [ויואמר יהוה אל מושה ראה נתתיך אלוהים ל]פרעה ו[אהרון] (2Q2 frg. 2,3) [אחיך יהיה נביאך (4Q22 1,9) ויאומר (4Q22 1,10) [יהוה ]אל משה ראה נתתיך אלהי֯ם לפרעה ואהרון אחיך יהיה (4Q22 1,11) [נביאך (Ex 7,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃
2	אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
	(2Q2 frg. 2,3) אתה תדבר את כול אשר אצוך] ואהרון (2Q2 frg. 2,4) [אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו (4Q22 1,11) א֯ת֯ה תדבר את כל א֯שר אצוך וא֯הרון אחי֯ך ידבר אל ] (4Q22 1,12) [פרעה ושלח ]א֯ת֯ בני֯ ישר[אל (Ex 7,2) אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃
3	ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים
	(2Q2 frg. 2,4) ואני אקש[ה את] (2Q2 frg. 2,5) [לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי באר]ץ֯ מצרים (4Q22 1,12) [ו]אני אקשה את לב פרעה (4Q22 1,13) [והרביתי את א]ת֯תי [וא]ת מופת֯י בא[ר]ץ מצ֯ר֯י֯ם (Ex 7,3) וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־ אֹתֹתַ֛י וְאֶת־ מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
4	ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים
	(2Q2 frg. 2,5) ולוא (2Q2 frg. 2,6) [ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי] (4Q22 1,13) ולא ישמע (4Q22 1,14) [אלכם פרעה -- ]○○[ א]ת ידי ב[מ]צ֯רים ו[הוצ]אתי את צבאותי (4Q22 1,15) [את עמי בני ישראל ]מ֯א֯ר֯ץ מצרים בשפטי֯[ם] גדולים (Ex 7,4) וְלֹֽא־ יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־ יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־ צִבְאֹתַ֜י אֶת־ עַמִּ֤י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
5	וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם
	(4Q1 frg. 33,1) [את ידי על מצרים] ו֯[הוצאתי את בני ישראל מתוכם (4Q22 1,15) וידעו (4Q22 1,16) [מצרים כי אני יה]ו֯ה֯ בנטתי את ידי על מ֯צ֯ר֯[ים] ו (4Q22 1,17) [הוצאתי-- ]○ יש֯ר֯א֯ל֯ מתוכם (Ex 7,5) וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־ יָדִ֖י עַל־ מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃
6	ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
	(4Q1 frg. 33,1) ויעש] (4Q1 frg. 33,2) [משה ו]א֯ה֯ר֯ן כאשר צוה יהוה אתם כן עש[ו (4Q22 1,17) ויעש משה֯ ו֯א֯[הר]ו֯ן֯[ כא]ש֯ר (4Q22 1,18) [צוה יהוה או]ת֯ם כן עשו (Ex 7,6) וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
7	ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה *
	(4Q1 frg. 33,2) ומשה בן שמנים] (4Q1 frg. 33,3) [שנה וא]ה֯ר֯ן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה[ (4Q22 1,18) ומשה בן שמונ֯[ים שנה וא]הרון֯ (4Q22 1,19) [בן שלש ושמנים] שנה בד֯[ב]רם אל פרעה ו (Ex 7,7) וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־ שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאֽ͏ַהֲרֹ֔ן בֶּן־ שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־ פַּרְעֹֽה׃ פ
8	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(4Q1 frg. 33,3) ויאמר] (4Q1 frg. 33,4) [יהוה א]ל משה ואל אהרן לאמר (4Q22 1,20) [יאמריהוה אל מש]ה[ ואל א]הרון לא֯מ֯ור (Ex 7,8) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
9	כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין
	(4Q1 frg. 33,4) כ֯י ידבר אל[כ]ם[ פרעה לאמר] (4Q1 frg. 33,5) [תנו לכם מופת] ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני[ פרעה] (4Q1 frg. 33,6) [יהי לתנין (4Q22 1,20) כ֯[י ידבר] אליכ֯ם֯[ ]פ֯רעה (4Q22 1,21) [לאמר תנו לכם מופת -- ]○[ -- קח את ]מ֯טך והשלך לפני (4Q22 1,22) [פרעה יהי ]ל֯תנין (Ex 7,9) כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־ מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־ פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
10	ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
	(4Q1 frg. 33,6) ויבא ]משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צו[ה יהוה] (4Q1 frg. 33,7) [וישלך ]א֯הרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי֯ לת֯[נין (4Q22 1,22) [ויבוא משה ואה]רון לפני פרעה (4Q22 1,23) [ויעשו כן ]כאשר צוה[ יהוה וישלך אהרן] א֯ת מטהו לפנ֯[י] (4Q22 1,24) [פרעה ולפ]נ֯י ע֯בד֯י[ו ויהי לתנין (Ex 7,10) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
11	ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
	(4Q1 frg. 33,7) ויקרא] (4Q1 frg. 33,8) גם פ֯[רעה ]לחכמים ולמ֯כ֯שפים וי[ע]ש֯ו֯ גם הם חרטמי מצרים[ בלהטיהם] (4Q1 frg. 33,9) כן (4Q22 1,24) ויקרא ג]ם [פרעה] (4Q22 1,25) [לחכמים -- ]○○[ -- וי]עשו [גם הם חרטמי מצרים בלהט]י֯הם (4Q22 1,26) [כן (Ex 7,11) וַיִּקְרָא֙ גַּם־ פַּרְעֹ֔ה לֽ͏ַחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־ הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃
12	וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם
	(4Q1 frg. 33,9) וישליכו איש מט[הו ויהיו לתנינם ויבלע מטה ]א֯הרן את מ֯[טתם ] (4Q22 1,26) וישל]יכו איש מטהו ו[יהיו לתנינם ויבלע] מטה (4Q22 1,27) [אהרון את] מטותם (Ex 7,12) וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־ אַהֲרֹ֖ן אֶת־ מַטֹּתָֽם׃
13	ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q1 frg. 33,10) ו֯י֯ח֯ז֯ק֯ ל[ב פרעה ו]ל[א שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q22 1,27) ויחזק֯[ לב פרעה ולא שמע אלהם כא]שר (4Q22 1,28) [דבר ]יהוה [ו ] (Ex 7,13) וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ פ
14	וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם
	(4Q22 1,29) ידבריהוה אל[ מ]שה [כבד לב פרעה מאן לשלח הע]ם (Ex 7,14) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃
15	לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
	(4Q1 frg. 34-35,1) נהפך לנחש ת֯[קח בידך (4Q22 1,29) לך א֯ל (4Q22 1,30) פרעה בבוקר והנה הוא֯[ יצא המימה -- ]○[ -- על] (4Q22 1,31) שפת היאר והמ[טה] אשר[ נהפך לנחש תקח בידך (Ex 7,15) לֵ֣ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־ שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־ נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃
16	ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
	(4Q1 frg. 34-35,1) ואמרת ]אליו יהוה֯[ אלהי העברים שלחני] (4Q1 frg. 34-35,2) אליך לאמר שלח֯ את ע֯[מי ויעב]ד֯ני במדבר[ והנה לא שמעת עד כה ] ]ה֯ לאמ֯[ר (4Q1 frg. 40,1) -- ]ה֯ לאמ֯[ר -- ] והנה לא שמעת (4Q22 1,31) ואמרת אליו] (4Q22 1,32) יהוה [אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי] (4Q22 2,1) ויע[בדני במדבר והנה לא שמעת עד כה (Ex 7,16) וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־ שָׁמַ֖עְתָּ עַד־ כֹּֽה׃ … (Ex SP 7,16) לא שמעת עד כה
17	כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
	(4Q1 frg. 34-35,3) כה [אמר ]י֯הוה בזאת תדע כי[ אני] יהוה [הנה אנכי מכה במטה אשר] (4Q1 frg. 34-35,4) [בידי על] המים אשר בי֯אר֯ ונ֯הפ֯[כו ]ל֯[דם (4Q14 1,12) [אשר בידי על המים אשר ביאר ונ]ה֯פכו ל֯ד֯[ם (4Q22 2,1) כה אמר יהוה] (4Q22 2,2) בז[את -- ]○○○[ -- הנה אנכי מכה במטה אשר] (4Q22 2,3) ב֯[ידי ]ע֯ל ה֯מ֯ים א֯[שר ביאר ונהפכו לדם (Ex 7,17) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־ בְּיָדִ֗י עַל־ הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃
18	והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
	(4Q1 frg. 34-35,4) והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר] (4Q1 frg. 34-35,5) [ו]נ֯לאו מצרים לשתות מ[ים מן היאר (4Q14 1,12) והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות] (4Q14 1,13) [מים מן היאר (4Q22 2,3) והדגה אשר] (4Q22 2,4) בת[וך ]ה֯יא֯ר תמות [ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות] (4Q22 2,5) מים֯ מן היא֯ר … (Ex 7,18) וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹֽר׃ ס
18[א]	וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
18[ב]	כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
[18[ג]]	והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
19	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
	(4Q1 frg. 34-35,5) ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן] (4Q1 frg. 34-35,6) קח את מטך ונטה את[ ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם] (4Q1 frg. 34-35,7) [ו]על אגמיהם ועל כל [מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ] (4Q1 frg. 34-35,8) מצרים ובעצ[ים ]וב[אבנים … (4Q14 1,13) ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך ע]ל מימי מצרים על[ נהרתם] (4Q14 1,14) [על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו] (4Q22 2,12) י[או]מריהוה[ אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך] (4Q22 2,13) על מימי מ[צרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם] (4Q22 2,14) ועל כל מק[וה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ] (Ex 7,19) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־ יָדְךָ֩ עַל־ מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־ נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־ יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־ אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־ מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־ דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃
20	ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם
21	והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים
	(4Q14 1,16) ו[הדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן] (4Q14 1,17) היור ויהי דם בכל ארץ מצ֯[רים (Ex 7,21) וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־ יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
22	ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה
	(4Q14 1,17) ויעשו כן חרטמי מצרים בל]ה֯טיהם[ ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם] (4Q14 1,18) [כאשר דב]ר[ יהוה (Ex 7,22) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃
23	ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
	(4Q14 1,18) ויפן פרעה ויבא אל בי]ת֯ו ולא שת[ לבו גם לזאת (Ex 7,23) וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־ בֵּית֑וֹ וְלֹא־ שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־ לָזֹֽאת׃
24	ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר
	(4Q14 1,18) ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים] (4Q14 1,19) [לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר (Ex 7,24) וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־ מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃
25	וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר *
	(4Q14 1,19) וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה] (4Q14 1,20) [את היאר -- ] (Ex 7,25) וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־ יְהוָ֖ה אֶת־ הַיְאֹֽר׃ פ
26	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
	(4Q14 1,21) [ויאמר יהוה א]ל משה֯ ב[א אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני (Ex 7,26) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
27	ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
	(4Q14 1,21) ואם מאן אתה] (4Q14 1,22) [לשלח הנה א]נ֯כי נוגף את֯ כ֯[ל גבולך בצפרדעים (Ex 7,27) וְאִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־ כָּל־ גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃
28	ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך
	(4Q14 1,22) ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר] (4Q14 1,23) [משכב]ך ועל מטותך ובבית֯[ עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך … (Ex 7,28) וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־ מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃
[29]	ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *
29[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
29[ב]	ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
29[ג]	ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך [
29[ד]]	ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *

8
1	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
	(4Q14 1,25) ויא֯[מ]ר יהוה אל[ משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל] (4Q14 1,26) את הצפרד[ע]י[ם על ארץ מצרים ] (4Q20 frg. 1-2,3) [ויאמר יהו]ה אל מוש[ה ]אמור֯[ אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות] (4Q20 frg. 1-2,4) [ועל היארים וע]ל האגמ֯[ים וה]על א֯[ת הצפרדעים על ארץ מצרים ] (4Q22 3,22) אמר אל אהרן נטה את מטך … (Ex 8,1) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־ יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־ הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־ הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־ הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
1[א]	ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים
2	ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
	(Ex 8,2) וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־ יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
3	ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים
	(Ex 8,3) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֥ן הֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
4	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה
	(Ex 8,4) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃
5	ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי העתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
	(4Q14 1,29) [ולעבדיך ]ו֯ל֯עמך להכ֯ר֯י֯[ת הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה (Ex 8,5) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
6	ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
	(4Q14 1,29) ויאמר למחר ויאמר כדברך] (4Q14 1,30) [למען תדע כי א]י֯ן֯ כיהוה א[להינו (Ex 8,6) וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־ אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
7	וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
	(4Q14 1,30) וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה (Ex 8,7) וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
8	ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
	(4Q14 1,30) ויצא] (4Q14 1,31) [משה ואהרן מע]ם פרע֯ה ויצעק משה֯[ אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה (Ex 8,8) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה עַל־ דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־ שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃
9	ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות
	(4Q14 1,31) ויעש יהוה כדבר] (4Q14 1,32) [משה וימ]תו הצפרדעים מ֯ן֯ ה֯[בתים מן החצרת ומן השדת (Ex 8,9) וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־ הַבָּתִּ֥ים מִן־ הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־ הַשָּׂדֹֽת׃
10	ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ
	(4Q14 1,32) ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ ] (Ex 8,10) וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃
11	וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q14 1,33) [וירא פרע]ה כי היתה הרוחה [והכבד את לבו ולא שמע אלהם] (4Q14 1,34) [כאשר דב]ר֯ י֯ה֯[וה ] (Ex 8,11) וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
12	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והכה את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים
	(4Q14 1,35) [ויאמר יהוה אל משה אמר א]ל אה[רן ]נטה את ידך[ במטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים ] (4Q22 3,23) [והיה ]ל֯כני[ם בכל ארץ מצרים … (Ex 8,12) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־ מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
13	ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
14	ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה
	(4Q365 frg. 2,3) ויע]ש֯ו כן ה]ח֯ורטומים בלהטיהמה להוציא את הכנים (4Q365 frg. 2,4) [ולוא יכולו ותהי הכנים באדם ובבה]מ֯ה (4Q11 frg. 5 i,5) ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את ]ה֯כנים (4Q11 frg. 5 i,6) [ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה (4Q14 1,37) וי[עשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם] (4Q14 1,38) [באדם ו]בבה֯[מה (4Q22 3,25) ארץ מ]צ֯רים֯[ ויעשו כן ה]חרטו֯מ֯י֯ם ○[ -- ] (4Q22 3,26) [להוציא את הכנים ולא י]כלו ויהי ה[כ]נ֯ים [באדם ובבהמה ] (Ex 8,14) וַיַּעֲשׂוּ־ כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
15	ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q365 frg. 2,4) ויואמרו החרטומים אל פרעוה אצבע (4Q365 frg. 2,5) [אלוהים היא ויחזק לב פרע]וה ולוא שמע א֯ליהמה כאשר דבר יהוה _____ (4Q11 frg. 5 i,6) ויאמרו החרטמים אל פרעה א]צבע (4Q11 frg. 5 i,7) [אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q14 1,38) ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q22 3,27) [ויאמרו החרטומי]ם אל פרעה אצב֯ע[ אלהים הוא ויחזק לב פרעה] (4Q22 3,28) [ולא שמע א]ל֯יהם כאש֯[ר דבר יהוה ] (Ex 8,15) וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
16	ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
	(4Q365 frg. 2,6) י֯ה֯ו֯ה֯ אל מושה השכם בבוקר והתיצבתה לפני פרע֯[וה] (4Q365 frg. 2,7) [הנה הוא יוצא ואמרתה אליו ]כוה֯ אמר יהוה שלח את עמי ויעובדוני (4Q14 1,40) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יו]צא[ המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה] (4Q14 1,41) [שלח ע]מ֯י֯[ ויעבדני (4Q22 3,29) [ויאמר יהוה אל משה] לאמור֯[ השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה] (4Q22 3,30) [יוצא המימה ואמרת ]א֯ליו[ כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני ] (Ex 8,16) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
17	כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
	(4Q365 frg. 2,7) וא[ם] (4Q365 frg. 2,8) [אינכה משלח את עמי הנני ]מ֯שלח בכה ובעבד֯י֯כ֯[ה ובע]מ֯כה ובביתכה א֯[ת] (4Q365 frg. 2,9) [הערוב ומלאו בתי מצרים את ה]ערוב וגם ה[אדמה א]שר ה֯מה על[יה (4Q14 1,41) כי אם אינך ]משלח את עמי הנני משלח בך וב֯[עבדיך ובעמך ובבתיך] (4Q14 1,42) [את הערב ו]מ֯לאו בת֯[י מצרים א]ת הערב וגם [ה]א֯דמה אשר המה[ ע]ל[יה (4Q22 3,31) [כי אם אינך מש]לח את עמ[י הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך] (4Q22 3,32) [ובבתיך את הער]וב ומלא[ו בתי מצרים את הערב וגם האדמה] (4Q22 3,33) [אשר ]המה עליה (Ex 8,17) כִּ֣י אִם־ אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־ עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־ הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־ הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־ הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃
18	והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
	(4Q365 frg. 2,9) והפליתי] (4Q365 frg. 2,10) [ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמ]י יושב עליה לב[לתי היות שם ערוב] (4Q365 frg. 2,11) [למען תדע כי אני יהוה בקרב הא]ר֯ץ֯ (4Q14 1,42) והפליתי ביום ההוא] (4Q14 1,43) [את ארץ ג]ש֯ן֯ א֯[שר עמי עמד ע]ל[יה ]ל[ב]ל[תי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ] (4Q22 3,33) ו[הפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי] (Ex 8,18) וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־ אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־ שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
19	ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה *
	(4Q365 frg. 2,11) ושמת[י פדות בין עמי ובין עמכה למחר] (4Q11 frg. 6,1) ]ת֯ ב֯י֯ן֯ ע֯מ֯י֯ ו֯ב֯[ין עמך למחר יהיה האת] (4Q11 frg. 6,2) [הזה (Ex 8,19) וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃
19[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
19[ב]	כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
19[ג]	והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
19[ד]	ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה
20	ויעש יהוה כן * ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב
	(4Q1 frg. 36,1) [תשחת הארץ מפני] הערב (4Q11 frg. 6,2) ויעש יהוה כן ויבא ]ערב כ[ב]ד … (4Q11 frg. 6,3) תשחת האר]ץ֯ מפני[ הערב (4Q22 4,10) ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד] מא֯ד ביתה פרעה[ ובית] (4Q22 4,11) [עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מ]פני הערוב (Ex 8,20) וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־ אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃
21	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
	(4Q1 frg. 36,1) ויקר֯[א פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו] (4Q1 frg. 36,2) [זבחו לאלהיכם בארץ (4Q11 frg. 6,3) ויקרא -- ] (4Q22 4,11) ו[יקרא] (4Q22 4,12) [פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו ]לאלהיכם בארץ (Ex 8,21) וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֽ͏ֵאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃
22	ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
	(4Q1 frg. 36,2) ו]י֯אמר משה ל֯[א נכון לעשות כן כי תועבת] (4Q14 2,4) [ויאמר משה לא נכון לעשות כ]ן֯[ כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו] (4Q14 2,5) [הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ו]לא יסקלנ֯[ו ] (4Q22 4,12) [ויאמר] (4Q22 4,13) [משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ]ל[י]הוה [אלהינו] (4Q22 4,14) [הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו -- ]○○ (Ex 8,22) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־ תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃
23	דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
	(Ex 8,23) דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
24	ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
	(Ex 8,24) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־ תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃
25	ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
	(Ex 8,25) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־ יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־ יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־ הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
26	ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
	(Ex 8,26) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־ יְהוָֽה׃
27	ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
	(Ex 8,27) וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃
28	ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם *
	(Ex 8,28) וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃ פ

9
1	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
	(Ex 9,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
2	כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
	(Ex 9,2) כִּ֛י אִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃
3	הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
	(4Q22 5,1) [ובחמורים ובגמל]י֯ם בבקר ובצאן דבר כבד מאד (Ex 9,3) הִנֵּ֨ה יַד־ יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
4	והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
	(4Q22 5,1) וה[פלה יהוה בין] (4Q22 5,2) [מקנה ישראל ובין ]מקנה מצריים ולא ימות מ֯כל[ לבני ישראל דבר (Ex 9,4) וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃
5	וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ *
	(4Q22 5,2) מחר] (4Q22 5,3) [יעשה יה]ו֯ה֯ הדבר הז֯ה בארץ (Ex 9,5) וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
5[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
5[ב]	כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
5[ג]	הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
5[ד]	והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
[5[ה]]	מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ
6	ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
	(4Q22 5,3) ויעש יהו[ה את הדבר הזה ממחרת וימת] (4Q22 5,4) [כ]ל֯ מקנה מצריים וממקנה בני ישראל לא [מת אחד (Ex 9,6) וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־ מֵ֥ת אֶחָֽד׃
7	וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם *
	(4Q22 5,4) וישלח] (4Q22 5,5) [פר]עה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד[ לב פרעה ולא שלח] (4Q22 5,6) [את] ה֯עם ו (Ex 9,7) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־ מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־ אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃ פ
8	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה
	(4Q1 frg. 37,1) ויא]מ֯ר֯ י֯[הוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח] (4Q1 frg. 37,2) [כבשן וזרקו משה ה]ש֯מימה[ לעיני פרעה -- ] (4Q22 5,7) [יאומריהוה א]ל משה ואל אהרון לאמור קחו לכם מלא חפנכם פ֯י[ח] (4Q22 5,8) [כבשן וזרקו משה] הש֯[מ]ים לעיני פרעה (Ex 9,8) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃
9	והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים
	(4Q365 frg. 3,1) ל[א]בק על֯ כ֯[ול ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח אבעבועות] … (4Q365 frg. 3,2) בכול ארץ מצרים … (4Q22 5,8) והיה לאבק על ארץ מצ[רים] (4Q22 5,9) [והיה על האדם ועל הבה]מ֯ה֯ ל[ש]ח֯י֯ן פ֯ורח א֯ב֯ע֯ב֯ע֯ות בכל ארץ מצר֯[ים ] (Ex 9,9) וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־ הָאָדָ֜ם וְעַל־ הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
10	ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה
	(4Q365 frg. 3,2) באד֯ם ובבהמ֯[ה בכול ארץ מצרים (4Q22 5,10) [ויקחו את פיח הכבשן ]ו֯יעמדו ל֯פ֯נ֯[י פרעה ]ו֯יזר֯ק אותו מ֯[שה] (4Q22 5,11) [השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמ]ה֯ (Ex 9,10) וַיִּקְח֞וּ אֶת־ פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
11	ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים
	(4Q365 frg. 3,2) ולוא יכולו החרטומים לעמוד לפני מושה] (4Q365 frg. 3,3) מפני ה֯[שח]י֯ן כי ה֯[יה השחין בחרטומים ובכול מצרים (4Q14 2,21) ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחר]טמים ובכל מ[צרים ] (4Q22 5,11) ולא יכלו [החרטמים] (4Q22 5,12) [לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין] בחרטומים[ ובכל מצרים ] (Ex 9,11) וְלֹֽא־ יָכְל֣וּ הֽ͏ַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־ הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בּֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־ מִצְרָֽיִם׃
12	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה *
	(4Q365 frg. 3,3) ויחזק יהוה את לב פרעוה] (4Q365 frg. 3,4) [ו]ל֯[וא שמע אליהמה כאשר דבר יהוה אל מושה _____?] (4Q14 2,22) [ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה -- ] (4Q22 5,13) [ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דב]ר יהוה[ אל משה ] (Ex 9,12) וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶֽׁה׃ ס
13	ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
	(4Q14 2,23) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי] (4Q14 2,24) [ויעבדני (4Q22 5,14) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו] (4Q22 5,15) [כה אמר י]הוה אל[הי העברים שלח את עמי ויעבדני (Ex 9,13) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
14	כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
	(4Q14 2,24) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל] (4Q14 2,25) [הארץ (4Q22 5,15) כי בפעם הזאת] (4Q22 5,16) [אני ש]ולח את [כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין] (4Q22 5,17) [כמני בכל ה]א֯רץ (Ex 9,14) כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־ כָּל־ מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־ לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־ הָאָֽרֶץ׃
15	כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
	(4Q14 2,25) כי עת]ה֯ שלחתי את֯[ ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ (4Q22 5,17) כ֯[י עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר] (4Q22 5,18) [ותכחד מן הארץ (Ex 9,15) כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־ יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־ עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־ הָאָֽרֶץ׃
16	ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
	(4Q14 2,25) ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור] (4Q14 2,26) [הרא]ת֯ך את כח[י ולמען ס]פ֯ר֯ שמי ב[כל … (4Q22 5,18) ו]א֯ולם֯[ בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי] (Ex 9,16) וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־ כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־ הָאָֽרֶץ׃
17	עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
	(Ex 9,17) עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃
18	הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
	… (4Q14 2,26) הנני ממטיר כעת] (4Q14 2,27) [מח]ר֯ ברד כבד[ מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד ]עתה (Ex 9,18) הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־ הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־ הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־ עָֽתָּה׃
19	ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה לא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו *
	(4Q14 2,27) ועתה שלח העז את֯[ מ]קנך וכל אשר֯[ ] (4Q14 2,28) [לך בשדה כ]ל[ האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף ה]ביתה֯ ויר[ד ע]ל[י]הם ה[ברד ומ]ת֯ו (Ex 9,19) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־ מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־ הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־ יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
19[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
19[ב]	כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
19[ג]	כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
19[ד]	ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
[19[ה]]	עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
19[ו]	הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
19[ז]	ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו
20	הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
	(4Q14 2,28) הירא [את דבר יהוה] (4Q14 2,29) [מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים (4Q22 5,32) הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ]ו֯את מקנה[ו] אל (4Q22 5,33) [הבתים (Ex 9,20) הַיָּרֵא֙ אֶת־ דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־ עֲבָדָ֥יו וְאֶת־ מִקְנֵ֖הוּ אֶל־ הַבָּתִּֽים׃
21	ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה *
	(4Q14 2,29) ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו] (4Q14 2,30) [ואת מקנהו בשדה ] (4Q22 5,33) ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנה]ו בש֯[דה ] (Ex 9,21) וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־ דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־ עֲבָדָ֥יו וְאֶת־ מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ
22	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
	(4Q14 2,31) [ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הש]מ֯ים ויהי ברד֯[ בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב] (4Q14 2,32) [השדה בארץ מצרים (Ex 9,22) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־ יָֽדְךָ֙ עַל־ הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־ הָאָדָ֣ם וְעַל־ הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
23	ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
	(4Q14 2,32) ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ]ארצה וימטר יה֯[ו]ה֯ ב֯רד[ על ארץ] (4Q14 2,33) [מצרים (Ex 9,23) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ מַטֵּהוּ֮ עַל־ הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
24	ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי
	(4Q14 2,33) ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה ]כ֯מהו[ ב]כ֯ל ארץ[ מצרים מאז היתה לגוי ויך] (Ex 9,24) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃
25	ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
26	רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד *
	(4Q11 frg. 5 ii,2) השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא] (4Q11 frg. 5 ii,3) [הי]ה֯[ ברד (4Q14 2,35) [רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד (Ex 9,26) רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃
27	וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
	(2Q2 frg. 3,1) [יהוה הצ]דיק ואני ועמי[ הר]ש֯[עים (4Q11 frg. 5 ii,3) ]וי[שלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי] (4Q11 frg. 5 ii,4) [הפע]ם יה[ו]ה֯ ה֯צ֯ד֯י֯[ק ואני ועמי הרשעים (4Q14 2,35) וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי] (4Q14 2,36) [הפעם יהוה הצד]י֯ק וא[ני ועמי הרשעים (Ex 9,27) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃
28	העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד
	(2Q2 frg. 3,1) העתירו ורב מהיות] (2Q2 frg. 3,2) [קולות אלו]הים וברד ואש [ואשלחה אתכם ולוא תוספון] (2Q2 frg. 3,3) [לעמוד (4Q11 frg. 5 ii,4) העתירו אל יהוה ורב מהית] (4Q11 frg. 5 ii,5) קל֯ות אלהים ו֯ב֯[רד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד (4Q14 2,36) העתירו אל יהוה] (4Q14 2,37) [ו]ר֯ב[ מהי]ו֯ת קלות[ … ולא ]ת֯ספון ל[עמד (Ex 9,28) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃
29	ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש « » כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
	(2Q2 frg. 3,3) ]ויואמר מושה[ אליו כצאתי את העיר אפרוש את כפי] (2Q2 frg. 3,4) [אל יהוה ]הקולות יח[דלון והברד לוא יהיה עוד למען] (2Q2 frg. 3,5) [תדע כי ]ל[י]הוה האר[ץ -- ] (4Q11 frg. 5 ii,5) ויאמר אליו] (4Q11 frg. 5 ii,6) משה כצאתי א֯ת֯ ה֯[עיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון] (4Q11 frg. 5 ii,7) ו֯ה֯[ב]ר֯ד֯ לא יה֯י֯ה֯ עוד֯ ל֯[מען תדע כי ליהוה הארץ ] (4Q14 2,37) ויאמר אליו משה כצאתי] (4Q14 2,38) [א]ת֯ העי֯ר֯ א֯[פר]ש כפי אל יהוה הקלות יחדלו [ו]ה֯ברד לא יה֯[יה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ] (Ex 9,29) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־ הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־ כַּפַּ֖י אֶל־ יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
30	ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה
	(4Q14 2,39) [וא]תה ועבדיך יד֯ע֯ת֯[י ]כ֯[י טרם תי]ר֯או מפני אדני יהוה (Ex 9,30) וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
31	והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל
	(4Q14 2,39) וה֯פ[שתה והשערה נכתה כי והפשתה] (4Q14 2,40) [גב]על והש[ערה ]○ב (Ex 9,31) וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃
32	והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה
	(4Q14 2,40) וה֯ח֯[טה ]ו֯הכסמת לא נ֯[כו כי אפי]לו֯ת֯[ הנה (Ex 9,32) וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃
33	ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה
	(4Q11 frg. 7 i+8,1) וי]צ֯א (4Q11 frg. 7 i+8,2) [משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקול]ו֯ת (4Q11 frg. 7 i+8,3) [והברד ומטר לא נתך ארצה … (4Q14 2,40) ויצא משה מעם פרעה את העיר] (4Q14 2,41) ויפרש כפ֯יו[ א]ל֯ י֯[הוה ו]יחד֯[לו הקלות ו]ה֯ברד [ומטר לא נתך ארצה (Ex 9,33) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־ הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־ יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־ נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃
34	וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
	(4Q11 frg. 7 i+8,4) [והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו (4Q14 2,41) וירא פרעה כי חדל המטר] (4Q14 2,42) והבר֯ד ו֯ה֯ק֯לות [ויס]ף֯[ ל]ח֯ט֯[א ויכבד לבו הוא ועבדיו (Ex 9,34) וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־ חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃
35	ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה *
	(4Q11 frg. 7 i+8,4) ויח]ז֯ק לב פרעה (4Q11 frg. 7 i+8,5) [ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד ]משה (4Q14 2,42) ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל] (4Q14 2,43) [כ]א֯שר דב֯[ר י]ה֯ו֯[ה ביד משה ] (4Q22 6,19) ויחזק לב פרעה ולא שלח ]את בני י[שראל כאשר דבר] (4Q22 6,20) [יהוה ביד משה ו ] (Ex 9,35) וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃ פ

10
1	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו
	(4Q11 frg. 7 i+8,7) [ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי א]ת ל[בו ]ו֯את לב (4Q11 frg. 7 i+8,8) [עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו (4Q14 3,1) כי אני הכבדתי את לבו ו]את לב עב֯[דיו למען שתי אתתי] (4Q14 3,2) [אלה בקרבו (4Q22 6,21) [יאומריהוה אל משה ]ב֯וא אל פ[רעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו] (4Q22 6,22) [למען שתי אתתי אלה ]ב֯קר֯[בו (Ex 10,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־ אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־ לִבּוֹ֙ וְאֶת־ לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
2	ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
	(4Q11 frg. 7 i+8,8) ולמען תספר באזני בנך ]ו֯בן בנך (4Q11 frg. 7 i+8,9) [את אשר התעללתי במצרים -- ]○[ -- ויד]ע֯תם כי (4Q11 frg. 7 i+8,10) [אני יהוה (4Q14 3,2) ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים וא]ת֯ אתתי[ אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה (4Q22 6,22) ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי] (Ex 10,2) וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־ בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־ אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
2[א]	ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
2[ב]	כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
[2[ג]]	וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
2[ד]	ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה *
3	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
	(4Q11 frg. 7 i+8,10) ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו ]אליו כה אמר י[הוה א]להי (4Q11 frg. 7 i+8,11) [העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח ]א֯ת עמי וי[עבדני (4Q14 3,2) ויבא משה ואהרן -- ]○ במצר○○[ ויא]מ֯רו אל[יו כה] (4Q14 3,3) [אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני (4Q22 6,30) עד היום הזה ויבא מ]ש֯ה (4Q22 6,31) [ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים ]ע֯ד (4Q22 6,32) [מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני (Ex 10,3) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־ פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־ מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
4	כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
	(4Q11 frg. 7 i+8,11) כי אם מאן אתה] (4Q11 frg. 7 i+8,12) [לשלח את עמי הנני מביא מחר א]ר֯בה בג֯[בולך (4Q14 3,3) ]כ֯י אם מאן את[ה לש]לח֯[ את עמי] (4Q14 3,4) [הנני מביא מחר ארבה בגבלך (4Q22 6,32) כי אם מאן את]ה (4Q22 6,33) [לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך (Ex 10,4) כִּ֛י אִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־ עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃
5	וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
	(4Q11 frg. 7 i+8,12) וכסה את ע]ין (4Q11 frg. 7 i+8,13) [הארץ ולא יוכל לראת את הארץ … (4Q14 3,4) וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראו]ת את הא[רץ ואכל את יתר הפלטה] (4Q14 3,5) [הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה (4Q22 6,33) וכסה את עין הארץ ולא יוכל לרא]ות (4Q22 7,1) [את] הארץ ואכל את֯ י[תר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את] (4Q22 7,2) כ֯[ל] עש֯ב הארץ ואת כל[ פרי העץ הצמח לכם מן השדה (Ex 10,5) וְכִסָּה֙ אֶת־ עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־ יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־ הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־ כָּל־ הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־ הַשָּׂדֶֽה׃
6	ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה * ויפן ויצא מעם פרעה
	(4Q14 3,5) ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי] (4Q14 3,6) [כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ] (4Q22 7,2) ומלאו בתיך] (4Q22 7,3) ובתי֯ כל עבדיך וב[תי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם] (4Q22 7,4) [ע]ל ה֯[אד]מה ע֯ד הי[ום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי] (Ex 10,6) וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־ עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־ רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
[7]	ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
8	וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
	(4Q14 3,9) ויוש]ב֯ א֯ת מש֯[ה ]ואת אהרן אל֯[ פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם] (4Q14 3,10) [מי ו]מ֯י ההולכים (4Q22 7,6) כי אבדה מצרים ויושב את משה] (4Q22 7,7) ו[א]ת֯ א֯הרון אל פ֯[רעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם] (4Q22 7,8) מ֯י ומ֯י ההולכים (Ex 10,8) וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־ מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹן֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃
9	ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
	(4Q14 3,10) ויא֯[מר משה ]בנ֯ער֯ינו ו֯[בזקנינו נלך ]בבנ[ינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו (4Q22 7,8) ו֯יא[מ]ר֯ [משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו] (4Q22 7,9) ובבנות֯ינ֯ו֯ בצאננו ובבק֯רנו [נלך כי חג יהוה לנו (Ex 10,9) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־ יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃
10	ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
	(4Q14 3,10) ויאמר] (4Q14 3,11) [אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם (4Q22 7,9) ויאמר] (4Q22 7,10) אליהם יהי כן יהוה עמכ[ם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי] (4Q22 7,11) [ר]עה נגד פניכם (Ex 10,10) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־ טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃
11	לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה *
	(4Q14 3,11) לא כן לכו נא הגברים] (4Q14 3,12) [ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה ] (4Q22 7,11) לא֯ כן[ -- ]○[ -- גברים ועבדו את יהוה כי אתה] (4Q22 7,12) אתם מבק[ש]ים ויג֯[רשו אתם מאת פני פרעה ו ] (Ex 10,11) לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־ נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ
12	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד
	(4Q14 3,14) [ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על אר]ץ֯ מצרי[ם בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את] (4Q14 3,15) [כל אשר השאיר ]ה֯ב֯רד (4Q22 7,13) [יא]ו֯מריהו[ה] אל מש֯[ה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על] (4Q22 7,14) [ארץ מצרים ויאכ]ל [את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ] (Ex 10,12) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃
13	ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה
	(4Q14 3,15) ויטה מ֯[ש]ה֯[ את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום] (4Q14 3,16) [ההוא ]ו֯כ֯ל ה֯לי֯לה הבקר הי֯[ה ורוח הק]ד֯ים נשא א֯ת [הארבה (Ex 10,13) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ מַטֵּהוּ֮ עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וֽ͏ַיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ־ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־ הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־ הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־ הָאַרְבֶּֽה׃
14	ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
	(4Q14 3,16) ויעל הארבה על כל ארץ מצרים] (4Q14 3,17) [וינח ]בכל גבול מ֯[צרים כבד מאד לפניו לא ]היה כן אר֯ב֯ה֯[ כמהו ואחריו לא יהיה כן (Ex 10,14) וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־ הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־ כֵּֽן׃
15	ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
	(4Q14 3,17) ויכס את עין] (4Q14 3,18) [כל ה]א֯ר֯ץ ותשחת[ הארץ -- ]○○[ -- כל ]ע֯שב ה֯א֯[רץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד] (4Q14 3,19) [ולא ]נ֯ותר כל י֯ר֯ק בעץ ובע֯ש֯ב֯[ הש]ד֯ה בכל אר[ץ מצרים (Ex 10,15) וַיְכַ֞ס אֶת־ עֵ֣ין כָּל־ הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־ פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־ נוֹתַ֨ר כָּל־ יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
16	וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
	(4Q14 3,19) וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן] (4Q14 3,20) [ויאמר חטאתי לי]ה֯ו֯ה אלהי֯כם ול֯[כם] (Ex 10,16) וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃
17	ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
	(4Q14 3,20) ועתה שאו נ֯[א חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם] (4Q14 3,21) [ויסר מעלי רק את המות הזה -- ]○[ -- (Ex 10,17) וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־ הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃
18	ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
	(4Q14 3,21) פר]עה ויעתר א[ל יהוה (Ex 10,18) וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־ יְהוָֽה׃
19	ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
	(4Q14 3,21) וי]ה֯פך[ יהוה רוח ים חזק] (4Q14 3,22) [מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף -- ]○○○[ -- בכל ג]בול [מצרים (4Q22 7,26) [בכל ]ג֯בול מ֯[צרים (Ex 10,19) וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־ יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־ הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
20	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל *
	(4Q14 3,22) ויחזק יהוה] (4Q14 3,23) [את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ] (4Q22 7,26) ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ] (4Q22 7,27) ראל -- ו (Ex 10,20) וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
21	יאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך
	(4Q14 3,24) [ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך (4Q22 7,28) ידבריהוה אל משה נט[ה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ ] (4Q22 7,29) רים (Ex 10,21) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־ הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃
22	ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
	(4Q14 3,24) ויט משה] (4Q14 3,25) [את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים (4Q22 7,29) ויט משה את י[דו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ ] (4Q22 7,30) רים שלשת ימים (Ex 10,22) וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־ יָד֖וֹ עַל־ הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־ אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
23	לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
	(4Q14 3,25) לא ראו איש] (4Q14 3,26) [את אחיו ול]א קמו אי֯[ש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם (4Q22 7,30) לא֯[ ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו] (4Q22 7,31) שלשת ימים ולכל בני֯[ ישראל היה אור במושבתם (Ex 10,23) לֹֽא־ רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־ אָחִ֗יו וְלֹא־ קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
24	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
	(4Q14 3,26) ויקרא] (4Q14 3,27) [פרעה אל מ]שה ויאמר ל֯[כו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ] (4Q22 7,31) ויקרא] (4Q22 7,32) פרעה למשה ולאהרון ויאמרו֯[ לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ו ] (4Q22 7,33) ק֯רכםיצג גם [טפכם י]לך[ עמכם ] (Ex 10,24) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־ יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־ טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ך עִמָּכֶֽם׃
25	ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
	(4Q22 8,1) זב[ח]ים ו[עלות ו]עשינ[ו ליהוה אלהינו (Ex 10,25) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־ אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
26	וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
	(4Q22 8,1) וגם מק]ננו י֯[לך] (4Q22 8,2) עמנו לא נשאר[ פרס]ה֯ כי֯[ ממנו נקח לעבד את יה]ו֯ה אלהי֯נ[ו] (4Q22 8,3) ואנחנו לא נדע[ מה נ]עבוד את[ יהוה עד באנו שמה (Ex 10,26) וְגַם־ מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־ נֵדַ֗ע מַֽה־ נַּעֲבֹד֙ אֶת־ יְהוָ֔ה עַד־ בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
27	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
	(4Q22 8,3) ויחזק֯ ] (4Q22 8,4) יהוה֯[ את ]לב [פרעה ו]לא֯ אבה[ לשלחם (Ex 10,27) וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
28	ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות
	(4Q22 8,4) ויאמר לו פרעה] לך מעל[י] (4Q22 8,5) [השמר לך … (Ex 10,28) וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־ תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃
29	ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך *
	(Ex 10,29) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־ אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃ פ

11
1	ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
	(Ex 11,1) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־ פַּרְעֹה֙ וְעַל־ מִצְרַ֔יִם אֽ͏ַחֲרֵי־ כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃
2	דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
	(Ex 11,2) דַּבֶּר־ נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־ כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃
3	ונתתי « » את חן העם הזה בעיני מצרים והשאילום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם *
	(2Q2 frg. 4,0) ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש מושה] (2Q2 frg. 4,1) [גדול מאד בתו]ך֯ ארץ[ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ] (Ex 11,3) וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־ חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־ פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ ס
4	ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים
	(2Q2 frg. 4,2) ויואמ]ר מושה אל פרע[ה כה אמר יהוה כחצות הלילה אני] (2Q2 frg. 4,3) [יוצא בתוך מ]צרים (4Q11 frg. 7 ii,1) ויא֯[מר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך] (4Q11 frg. 7 ii,2) מצ֯ר֯[י]ם (Ex 11,4) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
5	ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה
	(2Q2 frg. 4,3) ומת כל בכור[ בארץ מצרים מבכור פרעה] (2Q2 frg. 4,4) [היושב על כסא]ו עד בכור השפחה[ אשר אחר הרחים וכל בכור] (2Q2 frg. 4,5) [בהמה (4Q11 frg. 7 ii,2) [ומת] כל[ בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו] (4Q11 frg. 7 ii,3) עד [בכ]ו֯ר֯ ה֯ש֯פ֯ח֯[ה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה (Ex 11,5) וּמֵ֣ת כָּל־ בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
6	והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף
	(2Q2 frg. 4,5) והיתה צעק]ה גדולה בכל [ארץ מצרים אשר כמוהו לוא] (2Q2 frg. 4,6) [נהיתה וכמוהו לוא תוסף (4Q11 frg. 7 ii,3) והיתה צעקה] (4Q11 frg. 7 ii,4) גדולה בכ[ל] א֯ר֯ץ֯[ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף ] (Ex 11,6) וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃
7	ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל
	(2Q2 frg. 4,6) ]ולכל בני[ ישראל לוא יחרץ] (2Q2 frg. 4,7) [כלב לשונו למאיש ועד בהמה ]ל[מען תדעון אשר יפלה יהוה] (2Q2 frg. 4,8) [בין מצרים ובין ישראל -- ] (4Q11 frg. 7 ii,5) ולכל בנ֯י יש[ראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה] (4Q11 frg. 7 ii,6) למען ת֯[דע]ו֯ן אש֯ר֯[ יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל (Ex 11,7) וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־ כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־ בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃
8	וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף *
	(4Q11 frg. 7 ii,6) וירדו] (4Q11 frg. 7 ii,7) כל עבדיך אלה אל[י והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר] (4Q11 frg. 7 ii,8) ב֯ר֯גליך ו֯אח֯רי כ֯ן[ אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף ] (4Q22 8,27) [והשתחוו לי לאמר צא ]אתה וכל העם[ אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא] (4Q22 8,28) [מעם פרעה בחרי ]אף (Ex 11,8) וְיָרְד֣וּ כָל־ עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־ לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־ כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־ פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־ אָֽף׃ ס
9	ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים
	(4Q11 frg. 7 ii,10) [ו]י֯א֯מר יה֯וה אל מש[ה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי] (4Q11 frg. 7 ii,11) [ב]ארץ מצרים (4Q14 4,1) [לא ישמע אליכם פר]ע֯ה למען רבות מופתי באר[ץ] מצרים[ (4Q22 8,28) ויאמר [יהוה אל משה לא ישמע] (4Q22 8,29) [אליכם פרעה למען ]רבות מופתי בארץ מצרים[ (Ex 11,9) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה לֹא־ יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
10	ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו *
	(4Q11 frg. 7 ii,11) ומ֯[שה ואהרן עשו ]א֯ת֯ כ֯ל֯ ה֯מפ֯[תים האלה לפני] (4Q11 frg. 7 ii,12) [פר]ע֯ה ויח֯ז֯ק֯ י֯[הוה את לב פרע]ה֯ ולא שלח את֯ ב[נ]י֯[ ישראל מארצו ] (4Q14 4,1) ומשה ואהרן] (4Q14 4,2) [עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה וי]ח֯ז֯ק יה[וה ]א֯ת לב פ֯[רעה] (4Q22 8,29) ומשה ואהרן עשו] (4Q22 8,30) [את כל המפתים האלה לפני פרעה ]ויחזק יהוה את לב פר[עה ולא שלח] (4Q22 8,31) [את בני ישראל מארצו (Ex 11,10) וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־ כָּל־ הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־ שִׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ פ

12
1	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
	(4Q11 frg. 7 ii,14) ו֯יאמר י֯ה֯[וה אל משה ואל א]ה֯ר֯ן באר֯ץ֯ מצרי[ם לאמר (4Q22 8,31) ויאמר יהוה אל ]משה ואל אהרן בארץ[ מצרים] (4Q22 8,32) [לאמר (Ex 12,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
2	החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה
	(4Q11 frg. 7 ii,14) החדש] (4Q11 frg. 7 ii,15) ה֯ז֯ה֯ ל֯כ֯ם֯ ר֯א֯ש ]ח֯ד֯ש֯י֯ם ר֯[אשו]ן֯ הוא לכם לחדשי ה[שנה (4Q22 8,32) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא ל]כם לחדשי השנה[ -- ] (Ex 12,2) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
3	דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
	(4Q11 frg. 7 ii,15) דברו אל] (4Q11 frg. 7 ii,16) [כ]ל֯ עד֯[ת ]ב֯ני ישר[אל ]ל֯אמר֯ בעש֯ר ל[חד]ש֯ הזה ויקח֯ו֯[ להם] (4Q11 frg. 7 ii,17) [איש שה ]ל֯ב֯י֯ת ש֯[ה ל]ב֯ית א[בו]ת֯ (Ex 12,3) דַּבְּר֗וּ אֶֽל־ כָּל־ עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־ אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
4	ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה
	(4Q11 frg. 7 ii,17) ו֯אם ימעט הבית מ֯היות֯[ משה ולקח] (4Q11 frg. 7 ii,18) [הוא ושכנו הקרו]ב אל ביתו במכסת נפשות איש֯[ לפי אכלו תכסו] (4Q11 frg. 7 ii,19) [על השה (Ex 12,4) וְאִם־ יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־ בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־ הַשֶּֽׂה׃
5	שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו
	(4Q11 frg. 7 ii,19) שה תמים זכ]ר בן שנה יהיה לכם מן הכשב[ים ומן] (4Q11 frg. 7 ii,20) [העזים תקחו (Ex 12,5) שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־ שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־ הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־ הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃
6	והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים
	(4Q11 frg. 7 ii,20) והיה לכם למש]מ֯רת עד ארבעה עשר יום֯ לח[דש הזה] (4Q11 frg. 7 ii,21) [ושחטו אתו ]כל֯ קהל עדת֯[ בני ]ישראל בין֯ הע֯ר֯בים (4Q22 9,6) [ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחט]ו֯ אותם[ כל קהל עדת ישראל בין] (4Q22 9,7) [הערבים (Ex 12,6) וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־ יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
7	ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
	(4Q11 frg. 7 ii,21) ו֯ל[קחו מן] (4Q11 frg. 7 ii,22) [הדם ונתנו ע]ל֯ ש֯ת֯י֯ המז֯וז֯ות֯ ו֯על המשקוף על הבתי[ם אשר] (4Q11 frg. 7 ii,23) [יאכלו אתו ב]ה֯ם (4Q22 9,7) ולקחו מן] הדם ונתנו על֯[ שתי המזוזת ועל המשקוף על] (4Q22 9,8) [הבתים אשר] יאוכלו א[ותו בהם (Ex 12,7) וְלָֽקְחוּ֙ מִן־ הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־ שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־ הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־ יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃
8	ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו
	(4Q11 frg. 7 ii,23) ואכ֯ל֯ו֯ א֯ת֯ הבשר֯ ב֯לי֯לה֯ ה֯ז֯ה צלי א֯[ש ומצות] (4Q11 frg. 7 ii,24) [על מררים יאכלהו (4Q22 9,8) ואכלו את הבשר בלילה הזה] (4Q22 9,9) [צלי אש ומצות ]על[ מררים יאכלהו -- ] (Ex 12,8) וְאָכְל֥וּ אֶת־ הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־ אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־ מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
9	אל תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
	(4Q11 frg. 7 ii,24) אל ת]א֯כל֯ו ממנו נו ובשל ומבשל במ֯[ים כי אם] (4Q11 frg. 7 ii,25) [צלי אש ראשו על כרע]יו ועל ק֯רבו (Ex 12,9) אַל־ תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־ צְלִי־ אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־ כְּרָעָ֖יו וְעַל־ קִרְבּֽוֹ׃
10	ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
	(4Q11 frg. 7 ii,25) ולא תותירו מ֯מנו[ עד בקר] (4Q11 frg. 7 ii,26) [והנתר ממנו עד בקר באש] תשרפו (Ex 12,10) וְלֹא־ תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־ בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃
11	וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
	(4Q11 frg. 7 ii,26) וככה תאכלו אתו מתני֯כ֯[ם חגרים] (4Q11 frg. 7 ii,27) [נעליכם ברגליכם ומקלכם ביד]כם ואכלתם אתו בחפזון (4Q11 frg. 7 ii,28) [פסח הוא ליהוה (Ex 12,11) וְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נֽ͏ַעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה׃
12	ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה *
	(4Q11 frg. 7 ii,28) ועברתי בארץ מצרים] ב֯ל֯י֯לה ה֯ז֯ה֯ ו֯ה֯כ֯י֯ת֯י֯ כ֯ל֯[ בכור] (4Q11 frg. 7 ii,29) [בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל] א֯ל֯ה֯י֯ מ֯צ֯ר֯[ים אעשה שפטים אני] (4Q11 frg. 7 ii,30) [יהוה -- ]○[ ] (4Q14 4,16) [הזה והכיתי כל ]בכור֯[ ב]ארץ[ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים] (4Q14 4,17) אעשה [שפ]ט֯ים אני י֯ה֯וה (Ex 12,12) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־ מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־ בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־ בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־ אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
13	והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים
	(4Q14 4,17) ו[היה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם] (4Q14 4,18) וראיתי א[ת ]ה֯דם ופסחתי֯[ על]י֯כם [ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ] (4Q14 4,19) מצרים (4Q22 9,17) [אתם שם וראיתי את הדם ופסחת]י֯ ע֯ל[יכ]ם ול[א יהיה בכם נגף] (4Q22 9,18) [למשחית בהכתי בארץ ]מצרים (Ex 12,13) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
14	והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדורתיכם חקת עולם תחגהו
	(4Q14 4,19) וה֯יה הי֯ו֯ם [הז]ה [לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם] (4Q14 4,20) חקת עולם תחג֯הו (4Q22 9,18) והי֯ה הי[ום הזה לכם לזכרון ו]ח֯ג֯ו֯ת֯[ם] (4Q22 9,19) [אתו חג ]ליהו֯ה לדורותיכם חוק[ות עולם תחגהו (Ex 12,14) וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ׃
15	שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי
	(4Q14 4,20) שבעת י֯מ֯ים מ[צות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר] (4Q14 4,21) מבתיכ[ם כי כ]ל֯[ ]א֯[כ]ל[ ]חמץ[ ו]נ֯כרתה[ הנפש ההוא מישראל מיום הראשן] (4Q14 4,22) [עד יום השבעי (4Q22 9,19) ]שבעת (4Q22 9,20) [ימים מצות תאוכ]לו אך[ ביו]ם הראשו֯ן֯[ תשביתו שאר] מבתיכם כ[י] (4Q22 9,21) [כל אכל חמץ ונכרתה הנפש] הה[יא מישראל מיום ה]ראשו֯[ן ועד] (4Q22 9,22) [יום השבעי (Ex 12,15) שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־ אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־ י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
16	וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
	(4Q14 4,22) וביום ]ה֯ראשון[ מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה] (4Q22 9,22) וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי] (4Q22 9,23) [מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל] (4Q22 9,24) [לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם (Ex 12,16) וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־ קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־ קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־ מְלָאכָה֙ לֹא־ יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל־ נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
17	ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדורתיכם חקת עולם
	(4Q22 9,24) ושמרתם את המצות] כי (4Q22 9,25) [בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים] ו (4Q22 9,26) [שמרתםאת היום הזה לדרתיכם חקת עולם (Ex 12,17) וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־ הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־ צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
[18]	בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב
	(4Q22 9,26) בראשו]ן (4Q22 9,27) [בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצ]ו֯ת עד֯[ יום הא]ח֯ד (4Q22 9,28) [ועשרים לחדש בערב (Ex 12,18) בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃
19	שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
	(4Q22 9,28) שבעת ימים שאר לא ]י֯מצא ב֯[בתי]כ֯ם כי כל (4Q22 9,29) [אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת יש]ר֯אל בגר֯ ו֯באזר֯ח (4Q22 9,30) [הארץ (Ex 12,19) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־ אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃
20	כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות *
	(4Q22 9,30) כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאוכל]ו֯ מצ[ו]ת (Ex 12,20) כָּל־ מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ פ
21	ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
	(4Q22 9,31) [ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאומ]ר֯ אל[יה]ם (4Q22 9,32) [משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח (Ex 12,21) וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־ זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
22	ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
	(4Q22 9,32) ולקחת]ם (Ex 12,22) וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־ בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־ הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־ שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־ הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־ בֵּית֖וֹ עַד־ בֹּֽקֶר׃
23	ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
	(Ex 12,23) וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־ מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־ הַדָּם֙ עַל־ הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־ הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־ בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃
24	ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
	(Ex 12,24) וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־ לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־ עוֹלָֽם׃
25	והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
	(Ex 12,25) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ תָבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
26	והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
	(2Q3 frg. 2,1) [והיה כי יואמרו אליכם בניכ]ם מ[ה העבודה הזואת לכם ] (Ex 12,26) וְהָיָ֕ה כִּֽי־ יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃
27	ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו עשו הציל ויקדו העם וישתחוו
	(2Q3 frg. 2,2) [ואמרתם זבח פסח הוא ליה]וה אשר פ[סח על בתי] (2Q3 frg. 2,3) [בני ישראל במצרים בנוגפו א]ת מצ֯רים[ ואת בתינו הציל] (Ex 12,27) וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־ פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־ בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־ מִצְרַ֖יִם וְאֶת־ בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
28	וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן *
	(Ex 12,28) וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
29	ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
	(Ex 12,29) וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־ בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
30	ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
	(Ex 12,30) וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־ עֲבָדָיו֙ וְכָל־ מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־ אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ שָׁ֖ם מֵֽת׃
31	ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם
	(4Q14 5,1) ויקרא למ]ש֯ה ולאהר֯[ן ]לילה ויאמר (4Q14 5,2) [קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבר]כ֯ם (4Q22 10,19) וי֯[קרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו] (4Q22 10,20) [צאו ]מתוך עמ[י גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את] (4Q22 10,21) [יהוה כד]ברכם֯ (Ex 12,31) וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־ אַתֶּ֖ם גַּם־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־ יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃
32	גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
	(2Q2 frg. 5,1) גם צ]אנכ[ם גם בק]ר֯כ֯[ם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי ] (4Q14 5,2) גם צאנכם גם בקרכם (4Q14 5,3) [קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי (4Q22 10,21) [גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר] (4Q22 10,22) [דברתם ולכו] וב֯[רכתם גם אתי (Ex 12,32) גַּם־ צֹאנְכֶ֨ם גַּם־ בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־ אֹתִֽי׃
33	ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים
	(2Q2 frg. 5,2) [ותחזק מצר]ים[ על ה]עם למהר לש[לחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים (4Q14 5,3) ותחזק מצרים על הע]ם[ ל]מהר לשלחם מן הארץ כי אמרו (4Q14 5,4) [כלנו מתים (4Q22 10,22) ותחזק מצרים על העם] (4Q22 10,23) [למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים ] (Ex 12,33) וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־ הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־ הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃
34	וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צררות בשמלותם על שכמם
	(2Q2 frg. 5,2) וישא העם] (2Q2 frg. 5,3) [את בצקו טר]ם יחמץ משארותם צרו[רות בשמלותם על שכמם (4Q14 5,4) וישא העם ]את בצקו ]○[ טרם יחמץ[ משארתם צררת ב]שלמתם על שכמם (4Q22 10,24) [וישא העם -- ]○○[ -- טרם יחמץ משארתם צררת] (4Q22 10,25) [בשמלתם ע]ל שכמ֯[ם (Ex 12,34) וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־ בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־ שִׁכְמָֽם׃
35	ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות
	(2Q2 frg. 5,3) ובני ישראל עשו] (2Q2 frg. 5,4) [כדבר מו]שה וישאלו[ מ]מצרים כלי כ[סף וכלי זהב ושמלות (4Q14 5,4) ובני ישראל (4Q14 5,5) [עשו כדבר ]משה וישאלו כלי כ֯[ס]ף֯[ וכ]לי[ זהב ]ושמלות (4Q22 10,25) ובני ישראל עשו כדבר משה] (4Q22 10,26) [וישאל]ו מ[מ]צריים[ כלי כסף וכלי זהב ושמלת ] (Ex 12,35) וּבְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־ כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃
36	ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים *
	(2Q2 frg. 5,4) ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים] (2Q2 frg. 5,5) [וישא]לום [ו]ינצ[לו א]ת מצרים (4Q14 5,5) ויהוה נתן֯ א֯ת חן֯ העם בעיני (4Q14 5,6) [מצרים וישאלום וינצלו את מ]צ֯רים (4Q22 10,27) [ויהוה נ]תן את חן[ העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו] (4Q22 10,28) את מצר֯יים ו (Ex 12,36) וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־ חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־ מִצְרָֽיִם׃ פ
37	ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף
	(2Q2 frg. 5,6) [ויסעו ]בני ישראל מרעמסס סכתה כ[שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף (4Q14 5,7) [ויסעו בני ישראל מרעמסס סכ]ת[ה כ]שש אמאות אלף רגלי ה[גברים ]ל[בד מט]ף (4Q22 10,29) יסעובני י[שראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי] (4Q22 10,30) הגברים לבד מ[טף (Ex 12,37) וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־ מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃
38	וגם ערברב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
	(2Q2 frg. 5,6) וגם ערב רב] (2Q2 frg. 5,7) עלה אתם [ו]צאן ובקר מקנה כבד מ[אד (4Q14 5,7) וגם ע[רב ]ר֯ב (4Q14 5,8) [עלה אתם וצאן ובקר מקנה כב]ד֯ מאד (4Q22 10,30) וג]ם ערב ר֯[ב עלה אתם וצאן ובקר מקנה] (4Q22 10,31) כבד מאדה (Ex 12,38) וְגַם־ עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
39	ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
	(2Q2 frg. 5,7) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות] (2Q2 frg. 5,8) מצות כי לא חמץ כי גרשום מצר[י]ם ו[לא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם (4Q14 5,8) ויא[פו א]ת הב[צ]ק אשר הוציאו ממ[צרי]ם ע֯וגות מ֯צ֯[ות ]כי (4Q14 5,9) [לא חמץ כי גרשו ממצרים ול]א יכלו [להת]מהמה וגם צד֯[ה ]לא עשו להם (4Q22 10,31) וי֯[אופ]ו את֯ הבצ[ק אשר הוציאו ממצרים] (4Q22 10,32) עגות מצות כ֯[י לא חמץ … (Ex 12,39) וַיֹּאפ֨וּ אֶת־ הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־ גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־ צֵדָ֖ה לֹא־ עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃
40	ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
	(2Q2 frg. 5,8) ומושב] (2Q2 frg. 5,9) בני ישראל[ א]שר[ יש]ב[ו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה (4Q14 5,10) [ומושב בני ישראל אשר ישבו ]ב֯ארץ מ[צר]ים שלשים שנ[ה ]וארבע מאות שנ֯ה֯ (Ex 12,40) וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
41	ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
	(2Q2 frg. 5,9) ויהי מקץ] (2Q2 frg. 5,10) [שלשים ]שנה [וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים ] (4Q14 5,10) ויהי מקץ שלש֯י֯ם֯ (4Q14 5,11) [שנה וארבע מאות שנה וי]ה֯י בעצם ה[יום ]הזה יצאו כל צ֯[]○ת יהוה מארץ מ[צרי]ם לי֯ל[ שמרים] (Ex 12,41) וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל־ צִבְא֥וֹת יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
[42]	לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם *
43	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,4) [ויאמר יהוה אל משה ואהר]ן ז֯א֯ת֯ ח֯[קת] ה֯[פ]סח֯ כ֯ל֯[ בן נכר לא יאכל] (4Q11 frg. 9,5) [בו (4Q14 5,13) [ויאמר יהוה אל משה ואהרן ז]את חק֯ת֯ הפסח כל בן נכר לא יא֯[כ]ל בו (4Q37 9,12) ויו[אמר יהוה אל מושה ואהרון זאות חוקות הפסח] (4Q37 9,13) כול בן [נכר לוא יאוכל בו (4Q128 frg. 1,45) השמים מעל האר֯[ץ ויואמר יהוה אל מושה ואל א]ה֯רון זואת (4Q128 frg. 1,46) חוקת הפ֯ס֯[ח כול בן נכר לו]א יאכל בוה֯ … (4Q136 frg. 1,6) ויאמר יהוה אל משה] (4Q136 frg. 1,7) [ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו (8Q3 frg. 17-25,10) וי]דב[ר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפס]ח כל ○נ֯אט֯ לא (8Q3 frg. 17-25,11) [יאכל בו (XQ1 1,1) ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו (Ex 12,43) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־ בֶּן־ נֵכָ֖ר לֹא־ יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
44	וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,5) וכל עבד איש מקנת כ]ס[ף] ומ֯ל֯ת֯ה֯ א֯ת֯[ו] [אז יאכל בו (4Q14 5,13) וכל֯ [עבד אי]ש ○○○[ -- ] (4Q14 5,14) [ומלתה אתו אז יאכל בו (4Q37 9,13) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו] (4Q37 9,14) אז יא[וכל בו -- ] (4Q128 frg. 1,46) וכול עבד[ איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל ב]וה֯ (4Q136 frg. 1,7) וכל עבד אי]ש מקנת כשפו אז יכל בו (4Q140 frg. 1,1) ו]כול [ע]בד איש (4Q140 frg. 1,2) [מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו … (8Q3 frg. 17-25,11) ומלתה את ער]לתו א[ז יאכל בו (XQ1 1,1) כל עבד איש ומקנת (XQ1 1,2) כסף ומלתה א[ת]ו אז יאכל בו (Ex 12,44) וְכָל־ עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־ כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
45	תושב ושכיר לא יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,5) תושב] (4Q11 frg. 9,6) [ושכיר לא יאכל בו (4Q14 5,14) תושב ושכיר ]לא יאכל בו (4Q128 frg. 1,46) תוש[ב] (4Q128 frg. 1,47) וש○כיר לוא יוא֯כ֯[ל בוה (4Q136 frg. 1,7) תושב ושכיר לוא יכל ב[ו (8Q3 frg. 17-25,11) תושב ושכיר לא י]אכל[ בו ב]בית אחד (XQ1 1,2) תושב ושכיר לא יאכל בו (Ex 12,45) תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־ יֹ֥אכַל־ בּֽוֹ׃
46	בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו
	(4Q11 frg. 9,6) בבי]ת֯ א֯חד֯ י֯א֯[כל לא תוציא מן הבית מן הבשר] (4Q14 5,14) בבית אחד יא֯כ֯ל לא ת֯ו֯צ֯י֯א֯ מן ה֯[בית מן] (4Q14 5,15) [הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו (4Q37 10,1) [בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבש]ר לחוץ ועצם (4Q37 10,2) [לא תשברו בו (4Q128 frg. 1,47) בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו] (4Q128 frg. 1,48) בו ○ ○○○ (4Q136 frg. 1,7) בבית אחד יאכל לא] (4Q136 frg. 1,8) [תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו … (4Q140 frg. 1,2) בבית אחד יאכל] לו[א] (4Q140 frg. 1,3) [תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצ]ם֯ ל֯וא֯ תשברו ב֯[וה … (8Q3 frg. 17-25,12) [יאכל -- ל]א֯ ת֯וצא֯ן֯[ מן הבית מן הבשר חוצה (XQ1 1,2) בבית אחד יאכל לא תוציאו מן (XQ1 1,3) הביתה הבש[ר] חוצה ועצם לא תשברו בו (Ex 12,46) בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־ תוֹצִ֧יא מִן־ הַבַּ֛יִת מִן־ הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־ בֽוֹ׃
47	כל עדת ישראל יעשו אתו
	(4Q14 5,15) כל עדת ישר]א֯ל יעשו אתו֯[ (4Q37 10,2) כל עדת ישראל יעשו אתו (4Q128 frg. 1,48) י֯ש֯ר֯אל יעשו֯ [אותו (4Q136 frg. 1,8) כל עדת ישראל יע]שו אותו (8Q3 frg. 17-25,12) כל] עדת ישראל יעש[ו אתו (XQ1 1,3) כל עדת ישראל יעשו אותו (Ex 12,47) כָּל־ עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃
48	וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
	(4Q14 5,15) ו]כ֯י֯[ י]גור אתכם גר ו֯[עשה פסח] (4Q14 5,16) [ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכ]ל[ ער]ל ל[א יאכל בו ] (4Q37 10,2) וכי י]גור אתכםה (4Q37 10,3) [גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו] והיה כאזרח (4Q37 10,4) [הארץ וכל ערל לא יאכל בו (4Q128 frg. 1,48) וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז] (4Q128 frg. 1,49) יקרב לעשו֯ת֯ו והיה כי א[זר]ח֯ הארץ וכול [ערל לוא יואכל בו (4Q136 frg. 1,8) כיא יגור אתכם גר ועשה פשח ליהוה המול לו כ֯[ל ז]כ[ר ואז יקרב] (4Q136 frg. 1,9) [לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו (4Q140 frg. 1,4) וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה ]המול לוא כול ז֯[כר ואז יקר]ב לעשות֯ו והי֯ה֯ [כ]אזר֯[ח] (4Q140 frg. 1,5) [הארץ וכל ערל לא יאכל בו (8Q3 frg. 17-25,12) ]וכי י֯[גור] (8Q3 frg. 17-25,13) -- י]אכל בו (XQ1 1,3) וכי יגור אתכם (XQ1 1,4) גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ כל ערל (XQ1 1,5) לא יאכל בו (Ex 12,48) וְכִֽי־ יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־ זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־ עָרֵ֖ל לֹֽא־ יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
49	תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
	(4Q37 10,4) תורה אחת יהיה לאזר]ח ולגר הגר (4Q37 10,5) [בתוככם (4Q128 frg. 1,49) תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר] (4Q128 frg. 1,50) בתוככמה (4Q136 frg. 1,9) תורה אחת יהיה לאזרח ול]גר הגר בתוככם (4Q140 frg. 1,5) תו]רה אחת תהיה לה֯[אזרח ו]להגר הגר בתוככ֯מ֯[ה (8Q3 frg. 17-25,13) תור[ה אחת יהיה ל]נ֯ו֯כ֯ר֯י֯ ולגר הגר בתוככם (XQ1 1,5) תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם (Ex 12,49) תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
50	ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
	(4Q37 10,5) ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את ]מושה ואת אהרון כ[ן] (4Q37 10,6) [עשו (4Q128 frg. 1,50) ויעשו ב֯ני ישראל כאשר צוה יהוה את מ[ושה ו]את א[הרון כן עשו (4Q136 frg. 1,9) ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את֯[ משה ואת אהרן] (4Q136 frg. 1,10) [כן עשו (4Q140 frg. 1,5) ו]י֯ע֯שו (4Q140 frg. 1,6) [כל בני ישראל כאשר צוה יהוה ]את מושה ואת אהרו֯ן כן עשו (8Q3 frg. 17-25,13) יעשו כ֯[ל בני] (8Q3 frg. 17-25,14) [ישראל כאשר צוה יהוה ]את משה ואת[ א]הרן כן עשו (XQ1 1,5) ויעשו כל בני ישראל (XQ1 1,6) ככל אשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו (Ex 12,50) וַיּֽ͏ַעֲשׂ֖וּ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
51	ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם *
	(4Q18 frg. 2,2) ]ל מארץ[ --] (4Q37 10,6) ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את ]בני ישראל מארץ מצ֯[רים] (4Q37 10,7) [על צבאותם (4Q128 frg. 1,50) ויהי בעצם היום הזה הוציא] (4Q128 frg. 1,51) יהוה את בנ[י ישר]אל מארץ מצרים על צבאותמה (4Q136 frg. 1,10) ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל ]מארץ מצרים על צבא֯ו֯תם (4Q140 frg. 1,6) ויהי בעצם היום ה֯זה֯ (4Q140 frg. 1,7) [הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצ]ר֯ים ע֯ל צבאותמה (8Q3 frg. 17-25,14) ויהי בעצם היום הזה הוציאך יהוה את֯[ בני] (8Q3 frg. 17-25,15) [ישראל מארץ מצרים ]ע֯ל [צב]אתם (XQ1 1,6) ויהי בעצם היום הזה הוציא (XQ1 1,7) יהוה את בני ישר[א]ל מארץ מצרים על צבאותם (Ex 12,51) וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־ צִבְאֹתָֽם׃ פ

13
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q37 10,7) וידבר יהוה אל ]מושה ל[אמור (4Q128 frg. 1,51) וידבר יהוה אל מ[ושה לאמור (4Q130 frg. 1,1) וידבר יהו[ה אל משה לאמור (4Q132 frg. 1a+2,1) [וי]דב[ר] יה[ו]ה א֯[ל] מ֯ש[ה לאמר (4Q136 frg. 1,10) וידבר יהוה אל מושה ל֯[אמור (4Q140 frg. 1,7) וידבר יהוה א֯ל֯ (4Q140 frg. 1,8) [משה לאמר (4Q145 frg. 1R,1) [ו]י֯דבר [י]ה֯ו֯ה אל משה לאמר (4Q154 frg. 1,1) [וי]דב֯ר֯ יהוה אל[ משה לאמר (8Q3 frg. 1-11 i,1) וידב[ר יהוה אל משה ]לאמר (XQ1 1,7) וידבר יהוה אל משה לאמור (Mur. 4 frg. 1,1) וידבר (Mur. 4 frg. 1,2) יהוה אל (Mur. 4 frg. 1,3) משה (Mur. 4 frg. 1,4) לאמר (XHev/Se 5 frg. 1,1) וידבר יהוה אל משה לאמר (34Se1 frg. 1,1) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 13,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
	(1Q13 frg. 28-29,1) [קדש לי כל בכור פטר ]כ[ל ]ר֯חם[ בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q18 frg. 2,4) ]ש לי כ[ --] (4Q37 10,7) ]ק֯ד֯ש֯ ל֯[י] (4Q37 10,8) [כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל בא]דם [ובבהמה לי הוא ] (4Q128 frg. 1,51) קדש לי כול ]››בכור פטר כול‹‹ (4Q128 frg. 1,52) ר֯חם֯ [ב]ב֯נ֯[י י]שראל באדם ובבהמה לי הואה֯ (4Q130 frg. 1,1) קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q132 frg. 1a+2,1) קדש לי כ]ל֯ ב[כור פטר כל רחם בבני] (4Q132 frg. 1a+2,2) [ישראל באדם ובבהמ]ה֯ לי֯ ה[וא -- ] (4Q136 frg. 1,10) קדש לי כל בכור פטר] (4Q136 frg. 1,11) [כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q140 frg. 1,8) קדש לי כל בכור פטר כו]ל ר֯חם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q145 frg. 1R,1) קדש לי כ֯ל֯ [בכור פטר כל רחם בבני ] (4Q145 frg. 1R,2) ראל באד֯ם֯ ובבהמה לי הוא (4Q154 frg. 1,1) קדש לי כל בכור פטר כל] (4Q154 frg. 1,2) רחם֯ בבנ֯י ישראל באד֯[ם ובבהמה לי הוא (8Q3 frg. 1-11 i,1) קדש לי כל בכור פטר כל (8Q3 frg. 1-11 i,2) רחם בבנ[י ישראל בא]דם ובבהמה לי הוא (XQ1 1,8) קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (Mur. 4 frg. 1,4) קדש (Mur. 4 frg. 1,5) לי כל בכור פטר (Mur. 4 frg. 1,6) כל רחם בבני (Mur. 4 frg. 1,7) ישראל באדם (Mur. 4 frg. 1,8) ובבהמה לי הוא (XHev/Se 5 frg. 1,1) קדש לי כל בכ֯ו֯ר֯ בבני ישראל באדם ובה בהם לי הוא … (XHev/Se 5 frg. 1,2) ››פטר כל רחם‹‹ … (34Se1 frg. 1,1) קדש] לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה (34Se1 frg. 1,2) [לי הוא (Ex 13,2) קַדֶּשׁ־ לִ֨י כָל־ בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־ רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃
3	ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
	(1Q13 frg. 28-29,1) ויאמר משה] (1Q13 frg. 28-29,2) [אל העם זכור את היו]ם הזה אש[ר ]יצאתם [ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה] (1Q13 frg. 28-29,3) [אתכם מזה ו]לא יא[כ]ל חמץ -- (4Q16 frg. 1,1) [ויאמר מ]שה אל העם זכור א[ת היום הזה] (4Q16 frg. 1,2) [אשר י]צא֯תם מארץ מצרים כי בח֯[זק יד] (4Q16 frg. 1,3) [הוציא יהוה ]אתכם מזה ו֯לא יאכל[ חמץ ] (4Q22 11,19) [אל העם זכור ]את הי֯[ום הזה אשר יצאתם ממצרים] (4Q22 11,20) [מבית עבדים כי בחזק] יד הו֯[ציא יהוה אתכם מזה] (4Q22 11,21) [ולא יאכל חמץ (4Q37 10,9) [ויאמר משה אל העם זכ]ו֯ר֯ [את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים] (4Q37 10,10) [מבית עבדים כי בחו]ז֯ק [יד ]ה֯ו֯[ציא יהוה אתכם מזה ולא] (4Q37 10,11) [יאכל חמץ (4Q128 frg. 1,52) ויואמר מושה אל העם זכו֯[ר את היום הזה אשר יצאתם] (4Q128 frg. 1,53) מ֯א֯רץ מ֯צרים [מבי]ת עבדים כי בחוזק יד הוציא י֯[ה]וה אתכמה מ[זה ולא יאכל חמץ (4Q130 frg. 1,1) ויאמר] (4Q130 frg. 1,2) משה[ אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה] (4Q130 frg. 1,3) ולא יא[כל חמץ (4Q136 frg. 1,11) ויאמר מ]ו֯שה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם בו○ ››מ֯ארץ֯‹‹ מצרים מבית֯[ עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q136 frg. 1,12) [מזה ולא יאכל חמץ (4Q140 frg. 1,9) [ויאמר משה אל העם זכור את היום הז]ה אש[ר] יצאתמה בוה מארץ (4Q140 frg. 1,10) [מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוצ]י֯א יה[ו]ה אתכמה מז֯ה ולוא יאכל חמ֯ץ (4Q145 frg. 1R,2) ויאמר משה א֯[ל העם זכור את היום הזה] (4Q145 frg. 1R,3) אשר יצאת֯ם ממצרים מבית עבדים כ֯י בחוז֯[ק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q145 frg. 1R,4) מז[ה] ולא יאכ֯[ל ח]מ֯ץ (4Q154 frg. 1,2) ויאמר] (4Q154 frg. 1,3) משה אל ה֯[ע]ם זכ֯ו֯ר֯[ את היום הזה אשר יצאתם] (4Q154 frg. 1,4) ממצר֯י֯ם֯ מ֯ב֯י֯ת עבד֯[ים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q154 frg. 1,5) [מזה] ו֯ל[א י]א֯[כל] חמץ (8Q3 frg. 1-11 i,2) ויאמר (8Q3 frg. 1-11 i,3) משה אל העם[ זכור את ]היום הזה אשר יצאתם ממצרים (8Q3 frg. 1-11 i,4) [מ]בית עבדים כי[ בחזק יד ]הוציא יהוה אתכם מזה ולא (8Q3 frg. 1-11 i,5) [יאכל ח]מ[ץ (XQ1 1,8) ויאמר משה (XQ1 1,9) אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק (XQ1 1,10) יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (Mur. 4 frg. 1,9) ויאמר משה אל העם (Mur. 4 frg. 1,10) זכור את היום הזה (Mur. 4 frg. 1,11) אשר יצאתם (Mur. 4 frg. 1,12) ממצרים מבית עבדים (Mur. 4 frg. 1,13) כי בחזק יד הוציא (Mur. 4 frg. 1,14) יהוה אתכם מזה ולא (Mur. 4 frg. 1,15) יאכל חמץ (XHev/Se 5 frg. 1,1) ויאמר משה אל העם זכר את היום הז֯ה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (34Se1 frg. 1,2) ויאמר משה א]ל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית (34Se1 frg. 1,3) [עבדים כי בחזק יד הו]ציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (Ex 13,3) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃
[4]	היום ואתם יוצאים בחדש האביב *
	(4Q16 frg. 1,4) [היום אתם יצ]א֯ים בחדש ה֯א֯ב֯י֯[ב (4Q22 11,21) היום אתם ]י֯וציאי֯[ם בחדש האביב ] (4Q37 10,11) היו]ם֯ א֯[תמ]ה [יוצאים בחודש ה]אביב (4Q128 frg. 1,53) היום אתם] (4Q128 frg. 1,54) י֯וצאים [בחוד]ש האביב (4Q130 frg. 1,3) היום אתם יצאים ב]חודש [האביב (4Q136 frg. 1,12) היום אתם יצאים ב]ח֯דש האביב (4Q140 frg. 1,11) [היום אתם יצאים בחדש האב]יב (4Q145 frg. 1R,4) היום א֯תם יצאים בח֯[ד]ש ה֯[אביב (4Q154 frg. 1,5) הי֯[ום אתם יצאים בחדש האביב ] (8Q3 frg. 1-11 i,5) ה]יום[ א]ת[ם יצאים ]בחדש האביב (XQ1 1,10) היום אתם יצאים בחדש האביב (Mur. 4 frg. 1,15) היום (Mur. 4 frg. 1,16) אתם יצאים בחדש (Mur. 4 frg. 1,17) האביב (XHev/Se 5 frg. 1,1) היום אתם (XHev/Se 5 frg. 1,2) יציאים בחדש האביב ››פטר כל רחם‹‹ (34Se1 frg. 1,3) היום אתם יצאים (34Se1 frg. 1,4) [בחדש האביב (Ex 13,4) הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃
5	והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
	(4Q16 frg. 1,4) והיה] (4Q16 frg. 1,5) [כי יביא]ך[ יהו]ה אלוהיך אל אר[ץ ]הכ֯[נעני] (4Q16 frg. 1,6) ה֯חתי החוי האמרי היבוסי כאשר[ נשבע] (4Q16 frg. 1,7) לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב֯ וד֯[בש] (4Q16 frg. 1,8) [ו]ע֯בד[ת]ה֯ את העבדה הזא֯ת ב֯חדש[ הזה ] (4Q22 11,22) [והיה כי יביאך יהוה אל ארץ] הכנעני וה֯[חתי והאמרי] (4Q22 11,23) [והחוי והיבוסי ]אשר[ נש]בע ל[אבתיך לתת לך ארץ זבת] (4Q22 11,24) [חלב ודבש ועבדת את ]העבודה [הזאת בחדש הזה (4Q37 10,11) [והיה] (4Q37 10,12) [כי יביאך יהוה אלוהיכ]ה֯ אל ה֯[ארץ הכנעני] החתי וה֯[אמורי והפרזי] (4Q37 10,13) [החוי והיבוסי והג]ר֯גשי כאש[ר נשבע לאבו]תיכה לת[ת ]ל֯ה֯[ם ולזרעם] (4Q37 10,14) -- ו]ע֯בדתה את [העבודה הזא]ת בחו֯ד֯[ש ]ה֯זה -- (4Q128 frg. 1,54) והיה כי יביא֯כ֯[ה יהוה אל ארץ הכנעני והחתי] (4Q128 frg. 1,55) האמו֯[רי הפרזי ]ה֯ח֯וי היבוסי הגרג֯[שי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת] (4Q128 frg. 1,56) [חלב ודבש ועב]דתה את העבודה ה֯[זואת בחדש הזה (4Q130 frg. 1,3) והיה כי יביאך יהוה] א֯ל֯ הא֯[ר]ץ֯ הכנע[ני ו]ה֯חתי והאמרי (4Q130 frg. 1,4) [והחוי ו]ה֯יב[וסי אשר נשבע לאבות]ך לתת לך א[ר]ץ֯ [ז]בת חילב [ודבש ועב]דתה את העבודה הזא֯[ת] בחודש הזה (4Q132 frg. 3-4,1) ארץ זבת חלב ודבש ו]עבדת֯[ את העבדה הזאת בחדש הזה (4Q136 frg. 1,12) [ו]היה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני ה֯ח֯ת֯[י והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת] (4Q136 frg. 1,13) [לך ארץ זב]ת֯ חלב וד[ב]ש ועבדת את העבודה הזאת [ב]ח֯דש הזה (4Q140 frg. 1,11) והיה כי יביאכה יהוה אלוהיכה (4Q140 frg. 1,12) [אל ארץ הכנעני והח]ת֯י הא֯מ֯ו֯[ר]י֯ ה֯פרזי והחוי היבוסי הגרגשי כאשר (4Q140 frg. 1,13) [נשבע לאבותיכה ]ל֯תת לכה ארץ זבת חלב ודבש ועבדתה את העבודה הזואת (4Q140 frg. 1,14) [בחודש הזה (4Q145 frg. 1R,4) והיה כי יביאך] (4Q145 frg. 1R,5) יהו֯ה אלהיך אל ארץ֯ הכנעני החתי האמרי [והחוי -- ] (4Q145 frg. 1R,6) והיבסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זב֯[ת חלב ודבש ועבדת את] (4Q145 frg. 1R,7) [ה]ע֯ב֯דה הזאת֯ [בח]דש הזה (8Q3 frg. 1-11 i,5) והיה כי יביאך (8Q3 frg. 1-11 i,6) [יהוה אל ארץ הכנעני ו]החתי והאמרי והחוי והיבו[ס]י (8Q3 frg. 1-11 i,7) [אשר נשבע לאבתיך לת]ת לך ארץ זבת חלב ודבש[ ו]עבד[ת א]ת (8Q3 frg. 1-11 i,8) [הע]בדה הזאות בחדש ה[ז]ה (XQ1 1,10) והיה כי (XQ1 1,11) יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך (XQ1 1,12) לתת לך ארצ זבת חלב ודבש ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה (Mur. 4 frg. 1,17) והיה כי יביאך (Mur. 4 frg. 1,18) יהוה אל ארץ הכנעני (Mur. 4 frg. 1,19) והחתי והאמרי והחוי (Mur. 4 frg. 1,20) והיבוסי אשר נשבע (Mur. 4 frg. 1,21) לאבתיך לתת לך ארץ (Mur. 4 frg. 1,22) זבת חלב ודבש (Mur. 4 frg. 1,23) ועבדת את העבדה (Mur. 4 frg. 1,24) הזאת בחדש הזה (XHev/Se 5 frg. 1,2) והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזת בחדש הזה (34Se1 frg. 1,4) והיה כי] יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי (34Se1 frg. 1,5) [והיבוסי אשר נשבע ל]אבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את (34Se1 frg. 1,6) [העבדה הזאת בחדש הזה (Ex 13,5) וְהָיָ֣ה כִֽי־ יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־ אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־ הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃
6	ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה
	(4Q22 11,24) ש]בעת י[מ]י֯ם [תאכל] (4Q22 11,25) [מצת וביום ה]שביעי[ חג ליהוה (4Q128 frg. 1,56) שבעת ימים תאכל מצת] (4Q128 frg. 1,57) [וביום השבי]עי חג ליהוה[ (4Q130 frg. 1,5) שבעת ימים ת֯[אכל מצות וביום ה]שביעי חג ליהוה (4Q132 frg. 3-4,1) ש]שת֯ י֯[מים] (4Q132 frg. 3-4,2) [תאכל מצת וביום השביעי ח]ג֯ ל[י]ה֯ו[ה (4Q136 frg. 1,13) ששת ימ֯[ים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה (4Q140 frg. 1,14) ש]שת ימים תואכלו מצואת וביום השבעי חג ליהוה (4Q145 frg. 1R,7) ששת ימים ת[אכל מצות וביום השביעי חג] (4Q145 frg. 1R,8) ליהוה (8Q3 frg. 1-11 i,8) שבעת (8Q3 frg. 1-11 i,9) [ימי]ם תאכל מצת וביום השבי[ע]י חג ליהוה (XQ1 1,12) שבעת ימים (XQ1 1,13) תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה (Mur. 4 frg. 1,24) שבעת (Mur. 4 frg. 1,25) ימים תאכל מצת (Mur. 4 frg. 1,26) וביום השביעי חג ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,2) שבעת ימים (XHev/Se 5 frg. 1,3) תאכל מצת וביום השבעי חג ליהוה (34Se1 frg. 1,6) שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ] (34Se1 frg. 1,7) [ליהוה (Ex 13,6) שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃
[7]	מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך
	(1Q13 frg. 30-31,1) [שבעת הימים ולא יראה ]לך חמ[ץ ול]א[ יראה לך] שאר בכ[ל גבלך והגדת לבנך ביום] (1Q13 frg. 57,1) -- ]לגבלב○[ -- ] (4Q22 11,25) מצות יאכל] את שבעת[ הימים] (4Q22 11,26) [ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך ]○○○[ -- ] (4Q128 frg. 1,57) מצות יאכל את שבעת הימים ולא] (4Q128 frg. 1,58) [יראה ]ל[כ]ה חמץ ול֯[וא יראה לך שאר בכל גבלך ] (4Q130 frg. 1,5) מצות י[אכל את] שבעת הימים ולא יר[א] לך חמץ ולא (4Q130 frg. 1,6) ירא לך שאר ב[כול גבלך (4Q132 frg. 3-4,2) מצות יאכל את שבעת הימים ולא ]י֯רא֯[ה] (4Q136 frg. 1,13) מצות] (4Q136 frg. 1,14) [יאכל את שבעת הימים ולא יר]אה לך חמץ ולא יראה לך שאר [ב]כ֯ל גבולך (4Q140 frg. 1,14) מצואת (4Q140 frg. 1,15) [תואכלו א]ת שבעת הימים ולוא יראה לכה חמץ ולוא יראה לכה שואר (4Q140 frg. 1,16) [בכול ]ג֯בולכה (4Q145 frg. 1R,8) מצות י֯א֯כל את שבעת הימים ולא֯ [יראה לך חמץ ולא יראה לך] (4Q145 frg. 1R,9) שאר (4Q145 frg. 1 V,10) בכול גבולך (8Q3 frg. 1-11 i,10) מצ֯ו֯[ת יא]כל א[ת ש]בעת הימים ולא יראה (8Q3 frg. 1-11 i,11) [לך חמץ ו]לא ירא[ה ]לך שא[ר בכ]ל גבל[ך (XQ1 1,13) מצות יאכל את שבעת הימים ולא (XQ1 1,14) יראה לך חמצ ולא יראה לך שאר בכל גבולך (Mur. 4 frg. 1,27) מצות יאכל את שבעת (Mur. 4 frg. 1,28) הימים ולא יראה לך חמץ (Mur. 4 frg. 1,29) ולא יראה לך שאר בכל (Mur. 4 frg. 1,30) גבלך (XHev/Se 5 frg. 1,3) מצות יאכל את שבעת הימים ולא ירארה לך חמץ ולא יראה שאר בכל גבלך (34Se1 frg. 1,7) מצות יאכל את שב]עת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה (34Se1 frg. 1,8) [לך שאר בכל גבלך (Ex 13,7) מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־ יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־ יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־ גְּבֻלֶֽךָ׃ … (Ex SP 13,[7]) בכל גבולך
8	והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
	(1Q13 frg. 30-31,1) והגדת לבנך ביום] (1Q13 frg. 30-31,2) [ההוא לאמר בעבור זה ע]שה יהוה [לי בצא]תי ממצר[ים (4Q130 frg. 1,6) והגדת לב]נך ביום ההו֯א לאמור ב֯[עבור זה] עשה יהוה לי בצ֯א֯[תי] מ֯מצרים (4Q132 frg. 1b+5-6,3) בעבור זה ]עש[ה יהוה לי בצאתי ממצרים (4Q136 frg. 1,14) והגדת ל֯[בנך ביום ההוא לאמר בעבור] (4Q136 frg. 1,15) [זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (4Q140 frg. 1,16) והגדתה לבנכה ביום ההואה לאמור בעבור זה עשה לי יהוה (4Q140 frg. 1,17) ב֯צאתי ממצרים (4Q145 frg. 1 V,10) והגדת לבנך (4Q145 frg. 1 V,11) ביום ההוא לא֯מ֯ו֯ר ב֯עבור (4Q145 frg. 1 V,12) זה עשה י֯ה֯ו֯ה לי בצאתי מא››רץ (4Q145 frg. 1 V,13) צרי֯ם֯ (8Q3 frg. 1-11 i,11) ו]הגד[ת] (8Q3 frg. 1-11 i,12) [לבנך ביום ה]ה[וא לאמר ב]עבו[ר זה עשה יהוה לי] (8Q3 frg. 1-11 i,13) [בצאתי ממצרי]ם (XQ1 1,14) והגדת ל[ב]נך ביום ההוא (XQ1 1,15) לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (Mur. 4 frg. 1,30) והגדת לבנך (Mur. 4 frg. 1,31) ביום ההוא לאמר בעבור (Mur. 4 frg. 1,32) זה עשה יהוה לי בצאתי (Mur. 4 frg. 1,33) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,3) והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (34Se1 frg. 1,8) והג]דת לבנך ביו[ם הה]ו֯א לאמר בעבור זה עשה (34Se1 frg. 1,9) [יהוה לי בצאתי ממצרים (Ex 13,8) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
9	והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים
	(1Q13 frg. 30-31,2) והיה לך לאות על ידך ולזכרון] (1Q13 frg. 30-31,3) [בין עיניך למען תהיה ת]ורת י֯[הוה בפיך כ]י ביד חז[קה הוצאך יהוה ממצרים ] (4Q129 frg. 1 Va,1) למען ת֯ה֯י֯ה תורת יהוה בפיכה כי ביד חזקה הוצי[אכה יהוה ממצרים (4Q130 frg. 1,7) והיה לך לאות על יד[י]ך ו[לזכרון בין עיניך] למען תהי[ה תו]רת יהוה בפ[יך] כ֯י֯ בחוזק יד הצאנו יהוה ממצרים (4Q132 frg. 1b+5-6,3) והיה] (4Q132 frg. 1b+5-6,4) [לך לאות על יד]יך ולזכ[רון] בין [עיניך למען] תה֯[יה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה] (4Q136 frg. 1,15) והיה לך לאות ע]ל ידיך ולזכרון בי[ן עיניך] למען תהיה תור[ת יהוה בפיך כי ביד] (4Q136 frg. 1,16) [חזקה הוצאך יהוה ממצרים (4Q140 frg. 1,17) והיה לכה לאות על ידיכה ולזכרון בין עיניכה למען תהיה (4Q140 frg. 1,18) [תו]ר֯ת יהוה בפיכה כי ביד חזקה הוציאכה יהוה ממצרים (4Q145 frg. 1 V,13) ו֯ה֯יה לך לא[ו]ת על (4Q145 frg. 1 V,14) יך [ולז]כ֯רון בין ע֯י֯ניך למע֯ן֯ (4Q145 frg. 1 V,15) תהיה תורת יהוה בפיך כ֯י֯ (4Q145 frg. 1 V,16) ביד חזקה הציאך יהו[ה] (4Q145 frg. 1 V,17) ממצרים (8Q3 frg. 1-11 i,13) והי[ה לך לאות על ידך] (8Q3 frg. 1-11 i,14) [ולזכרון ]בין עיניך למען תהי[ה תורת] (8Q3 frg. 1-11 i,15) [יהוה בפיך כי ב]יד חזקה הוצאך יהו[ה ממצרים ] (XQ1 1,15) והיה לך לאות על ידיך (XQ1 1,16) ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ב[יד] חזקה הוציאך (XQ1 1,17) יהוה ממצרים (Mur. 4 frg. 1,33) והיה לך לאות על (Mur. 4 frg. 1,34) ידך ולזכ֯רון בין עיניך (Mur. 4 frg. 1,35) למען תהיה תורת (Mur. 4 frg. 1,36) יהוה בפיך כי ביד (Mur. 4 frg. 1,37) חזקה הוצאך יהוה (Mur. 4 frg. 1,38) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,3) והיה לך לאות על י֯ד֯י֯ך֯ (XHev/Se 5 frg. 1,4) ולאזכרון בין עיניך למען תהיה תרות יהוה בפיך כי ביד חזקה הציאך יהוה ממצרים (34Se1 frg. 1,9) וה]יה ל[ך לאות ]על ידך ולזכרון בין עיניך (34Se1 frg. 1,10) [למען תהיה תורת יהוה ב]פיך כי ביד ח֯ז֯קה הוצאך יהוה ממצרים (Ex 13,9) וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־ יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃
10	ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה *
	(4Q129 frg. 1 Va,1) ושמרתה את החקה הזאת] (4Q129 frg. 1 Va,2) למוע֯[ד]ו מימים יו֯מימוה (4Q130 frg. 1,8) ושמרת את החוקה הזא[ת למועדה מימים] ימימה (4Q136 frg. 1,16) ושמרת את החקה הזאת למועדה ]מיומים י[ומימה] (4Q140 frg. 1,18) ושמרתה את (4Q140 frg. 1,19) [ה]ח֯וקה הזואת למועדוה מ[יומי]ם יומימוה (4Q145 frg. 1 V,17) ו[ש]מ֯רת את (4Q145 frg. 1 V,18) [החק]ה֯ הזאת (4Q145 frg. 1 V,19) למעדוה מימים יומימה (8Q3 frg. 1-11 i,16) [ושמרת את החקה ה]זאת למועדה מי[מים ימימה ] (XQ1 1,17) ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה (Mur. 4 frg. 1,38) ושמרת א֯ת (Mur. 4 frg. 1,39) החקה הזאת למועדה (Mur. 4 frg. 1,40) מימים ימימה (XHev/Se 5 frg. 1,4) ושמרת את החקה הזת למועדה מימים ימימה (34Se1 frg. 1,11) [ושמרת את החקה הזאת למו]עדה מימים ימימה (Ex 13,10) וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־ הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ ס
11	והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
	(4Q129 frg. 1 Va,2) והיה כי יביאכה[ יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך] (4Q129 frg. 1 Va,3) ולאבותיכה ונתנה לכה (4Q130 frg. 1,8) והיה כי יבאך יהוה על הארץ הכנעני (4Q130 frg. 1,9) כאשר נשבע לך ולאבו֯[תך ונתנה לך (4Q133 frg. 1,1) [והיה] כ֯י יביאכה יה[וה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ו]לאבתיך ונתנ֯[ה] לך (4Q134 frg. 1,27) והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע ל֯[ך] (4Q134 frg. 1,28) ולאבות[י]ך ונת֯נ֯ה ל֯ך֯ (4Q155 frg. 1,1) והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני כ (4Q155 frg. 1,2) שרנשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (8Q3 frg. 1-11 i,17) והיה כ[י יבאך יהוה אל אר]ץ הכנעני כאשר נשב[ע לך ולאבתיך ונתנה לך ] (XQ3 1,29) כל אשר לרעך והיה כי יביאך (XQ3 1,30) יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (Mur. 4 frg. 1,42) והיה כי יבאך יהוה אל (Mur. 4 frg. 1,43) ארץ הכנעני כאשר (Mur. 4 frg. 1,44) נשבע לך ולאבתיך (Mur. 4 frg. 1,45) ונתנה לך (XHev/Se 5 frg. 1,4) והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע֯ לך (XHev/Se 5 frg. 1,5) ולאבותך ונתנה לך (34Se1 frg. 2,1) [והיה כי יבאך יהוה אל א]רץ הכנעני כאשר (34Se1 frg. 2,2) [נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (Ex 13,11) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־ אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃
12	והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה
	(4Q22 11,32) וכל פטר ש]ג֯ר֯ [בהמה] (4Q22 11,33) [אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (4Q129 frg. 1 Va,3) והעבר○››ת‹‹ה כול פטר רחם[ ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים] (4Q129 frg. 1 Va,4) ליהוה (4Q130 frg. 1,9) וה]ע֯ברת כול פטר רחם ליהוה וכול פטר שגר בבהמ֯[ה אשר] (4Q130 frg. 1,10) יהיה לך הז֯כרים ליהוה[ (4Q133 frg. 1,1) והעברת (4Q133 frg. 1,2) [כל פט]ר֯ רחם ליה֯ו[ה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה] לך ה֯[ז]כרים [ליהוה] (4Q134 frg. 1,28) וה֯עברת כול פטר רחם ליהוה [וכו]ל֯ (4Q134 frg. 1,29) ר שגר ב֯בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (4Q155 frg. 1,2) והעברת (4Q155 frg. 1,3) כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר ב (4Q155 frg. 1,4) בהמהאשר יהיה לך הזכרים ליהוה (8Q3 frg. 1-11 i,18) [והעבר]ת כל פטר[ ר]חם[ בבהמת]ך֯ אשר יהיה לך הזכרים ל[יהוה (XQ3 1,30) והעברת כל (XQ3 1,31) פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (Mur. 4 frg. 1,45) והעברת (Mur. 4 frg. 1,46) כל פטר רחם ליהוה (Mur. 4 frg. 1,47) וכל פטר שגר (Mur. 4 frg. 1,48) בהמה אשר יהיה (Mur. 4 frg. 1,49) לך הזכרים ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,5) והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה הזכרים ליהוה (34Se1 frg. 2,2) והעבר]ת כל פטר רחם ליהוה (34Se1 frg. 2,3) [וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך ה]זכרים ליהוה (Ex 13,12) וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־ פֶּֽטֶר־ רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכָל־ פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃
13	וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
	(4Q22 11,33) וכל פטר חמר ]ת֯פדה בשה [ואם] (4Q129 frg. 1 Va,4) וכול פטר חמור תפ֯ד ה בשה ואם לו֯[א תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה (4Q130 frg. 1,10) וכול פטר חמ]ר֯ תפדה בשה אם לא תפדנו וערפתו וכול בכור אדם בבניך (4Q130 frg. 1,11) תפדה (4Q133 frg. 1,3) [וכל פ]טר חמור ת[פ]ד֯ה [בשה] ו֯אם [לא] תפדה ו֯ער[פ]תו וכל בכור אדם֯ [בבניך] (4Q133 frg. 1,4) [תפ]דה (4Q155 frg. 1,5) וכל פט֯ר חמור תפדה בשה ו֯אם (4Q155 frg. 1,6) לא ת[פ]דנו וערפתו וכל בכור אדם (4Q155 frg. 1,7) בבניך תפדה (8Q3 frg. 1-11 i,18) וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה] (8Q3 frg. 1-11 i,19) [וערפתו ]וכל בכור אדם בבניך תפדה (XQ3 1,31) וכל (XQ3 1,32) פטר חמר [ת]פדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה (Mur. 4 frg. 1,50) וכל פטר חמר תפדה (Mur. 4 frg. 1,51) בשה ואם לא תפדה (Mur. 4 frg. 1,52) וערפתו וכל בכור (Mur. 4 frg. 1,53) אדם בבניך תפדה (XHev/Se 5 frg. 1,5) וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבנך תפדה (34Se1 frg. 2,3) וכל (34Se1 frg. 2,4) [פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה ו]ערפתו וכל בכור (34Se1 frg. 2,5) [אדם בבניך תפדה (Ex 13,13) וְכָל־ פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־ לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃
14	והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
	(4Q129 frg. 1 Va,4) והיה] (4Q129 frg. 1 Va,5) כי ישאלכה בנכה מחר לאמור מה זואת ואמרתה֯[ אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים] (4Q129 frg. 1 Va,6) מבית עבד֯ים (4Q130 frg. 1,11) והיה כי ישא[לך בנך מחר] לאמור מה זאת ואמרת לו כי בחוזק יד הצאנו יהוה (4Q130 frg. 1,12) ממצרים מבית עבדים (4Q133 frg. 1,4) והי[ה כי יש]אלך֯ בנך מח֯[ר ל]אמר מה [ז]את ואמרת אליו (4Q133 frg. 1,5) [כי] בח[זק יד הו]צי֯[אנו י]הוה מ[מצ]רים [מבית] עבדים (4Q135 frg. 1,13) כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצר››ים‹‹ (4Q135 frg. 1,14) מצרים מבית עבדים (4Q155 frg. 1,7) [והי]ה כי ישאלך בנך (4Q155 frg. 1,8) מחר לאמר מה֯ זאת ואמרת אליו (4Q155 frg. 1,9) [בחז]ק י֯ד֯ ה֯[וצי]אנו יהוה ממצרי[ם מ] (4Q155 frg. 1,10) [ביתע]בדים (8Q3 frg. 1-11 i,19) והיה כי ישאלך בנך[ מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו] (8Q3 frg. 1-11 i,20) [בחזק יד ]הוציאנו יהוה ממצרי[ם מב]ית עבדים (XQ3 1,33) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו (XQ3 1,34) יהוה ממצרים מבית עבדים (Mur. 4 frg. 1,54) והיה כי ישאלך (Mur. 4 frg. 1,55) בנך מחר לאמר (Mur. 4 frg. 1,56) מה זאת ואמרת (Mur. 4 frg. 1,57) אליו בחזק יד (Mur. 4 frg. 1,58) הוציאנו יהוה (Mur. 4 frg. 1,59) ממצרים מבית (Mur. 4 frg. 1,60) עבדים (XHev/Se 5 frg. 1,5) ויהיה כי (XHev/Se 5 frg. 1,6) ישאלך בנך מחר לאמר מא זת ואמרת א֯ל֯י֯ו֯ ב֯ח֯ז֯ק֯ י֯ד֯ ה֯ו֯צ֯י֯א֯נ֯ו֯ יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,5) והיה כי ישאלך ]בנך מחר לאמר (34Se1 frg. 2,6) [מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הו]ציאנו יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,7) [מבית עבדים (Ex 13,14) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־ זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
15	ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה
	(1Q13 frg. 44,2) ]כן ואניז֯[ -- ] (4Q15 frg. 1,1) [כי ]ה֯קשה פר֯ע֯ה לשלחנו ויהרג יהוה כל[ בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן] (4Q15 frg. 1,2) [א]נ֯כי זבח ל[יה]וה כל פטר רחם הזכרים[ וכל בכור בני אפדה (4Q129 frg. 1 Va,6) ויהי כי הקשה פרעוה לשלחנו וי֯ה֯[רוג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם] (4Q129 frg. 1 Va,7) ועד ב[כור] בה֯מה על כן אנוכי זו֯בח ליהוה וכול פט֯[ר רחם הזכרים] (4Q129 frg. 1 Va,8) וכול בכור אדם בבני אפדה (4Q130 frg. 1,12) ויה[י כי ה]קשה פרעה לשלחנו ויהרוג יהוה כול בכו[ר] בארץ (4Q130 frg. 1,13) מצרים מבכור אדם עד בכ[ור בה]מ֯ה על כן אנכי זובח ליהוה וכול פטר רחם הזכרים (4Q130 frg. 1,14) וכול בכור אדם בבני אפדה (4Q133 frg. 1,6) ויהי כ[י הקשה פר]ע֯ה֯ [לשל]חנו וי[הרג י]הו[ה] כ֯ל (4Q133 frg. 1,7) בכור [בארץ מצרי]ם֯ מב[כור אד]ם֯ ו֯[עד בכו]ר ב֯ה֯[מה] ע֯ל כ֯ן (4Q133 frg. 1,8) [אני זוב]ח֯ לי[הוה] כל פ[טר ר]חם [הזכרי]ם֯ (4Q133 frg. 1,9) [וכל בכור בני אפד]ה (4Q135 frg. 1,14) ויהי כי (4Q135 frg. 1,15) הקשה פרעה לשלחנו ויהרג (4Q135 frg. 1,16) יהוה כול בכור בארץ מצרים מ (4Q135 frg. 1,17) כוראדם ועד בכור בהמ֯[ה על כן זובח] (4Q135 frg. 1,18) אני֯ ליהוה וכול פטר רחם֯ [הזכרים ו ] (4Q135 frg. 1,19) לבכור בני אפדה (4Q155 frg. 1,10) [ויה]י כי הקשה פרעה לש֯[לחנו] (4Q155 frg. 1,11) [ויהר]ג֯ יהו֯[ה כל ב]כ֯ור בארץ מצרים מבכ[ר אדם] (4Q155 frg. 1,12) [ועד בכור ב]המה על כן אני זובח ל[יהוה כל פטר] (4Q155 frg. 1,13) [רחם הזכרי]ם וכל בכור בני אפ֯ד֯[ה (8Q3 frg. 1-11 i,20) ויהי כי הקשה פר[עה לשלחנו ויהרג יהוה] (8Q3 frg. 1-11 i,21) [כל בכור בא]רץ מצרים מבכר אד[ם ועד ]בכור בהמה על כן אני זבח ליה[וה כל פטר רחם הזכרים] (8Q3 frg. 1-11 i,22) [וכל בכו]ר בני אפדה (XQ3 1,34) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג (XQ3 1,35) יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה (XQ3 1,36) כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה (Mur. 4 frg. 1,60) ויהי כי (Mur. 4 frg. 1,61) הקשה פרעה (Mur. 4 frg. 1,62) לשלחנו ויהרג (Mur. 4 frg. 1,63) יהוה כל בכור בארץ (Mur. 4 frg. 1,64) מצרים מבכר אדם (Mur. 4 frg. 1,65) ועד בכור בהמה (Mur. 4 frg. 1,66) על כן אני זבח (Mur. 4 frg. 1,67) ליהוה כל פטר (Mur. 4 frg. 1,68) רחם הזכרים וכל (Mur. 4 frg. 1,69) בכור בני אפדה (XHev/Se 5 frg. 1,6) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם עד בכר בהמה על כן אני זבח ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,7) כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה (34Se1 frg. 2,7) ויהי כי הקשה פרע]ה לשלחנו ויהרג יהוה (34Se1 frg. 2,8) [כל בכור בארץ מצרים מבכר א]דם ועד בכור בהמה (34Se1 frg. 2,9) [על כן אני זבח ליהוה כל פטר ]רחם הזכרים וכל בכור (34Se1 frg. 2,10) [בני אפדה (Ex 13,15) וַיְהִ֗י כִּֽי־ הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כָּל־ בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־ בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־ כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־ פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־ בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ … (Ex SP 13,15) אני זבח …
16	והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים *
	(1Q13 frg. 44,3) בחז]קיד֯[ -- ] (4Q15 frg. 1,2) והיה לאות על ידכה] (4Q15 frg. 1,3) [ול]טטפות בין עיניך כי בחזק יד֯[ הוציאנו יהוה ממצרים ] (4Q129 frg. 1 Vb,1) והיה לכה לאות על ידיכה ולט֯וט֯פת בין עי[ניכה כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים ] (4Q130 frg. 1,14) [והיה ל]ך֯ לאות֯ ע֯ל ידיך ולט֯ו֯טפת בין עינך כי בחזק יד (4Q130 frg. 1,15) הצאנו יהוה ממצרים … (4Q133 frg. 1,9) ו֯[הי]ו֯ לאו[ת על ידיך] (4Q133 frg. 1,10) [ולטוטפת בין עיני]ך֯ [כי ב]ח֯זק [יד] (4Q133 frg. 1,11) [הוצ]יאנו֯ [י]הוה מ֯[מצרים ] (4Q135 frg. 1,19) והיה֯ [לאות על ] (4Q135 frg. 1,20) דיך ולטוטפת בין ע֯[יניך] (4Q155 frg. 1,13) והיה לאות על] (4Q155 frg. 1,14) [ידיך ולטו]טפת בין עיניך כ֯[י בחזק יד הוציאנו יהוה] (4Q155 frg. 1,15) [ממצרים] (8Q3 frg. 1-11 i,22) והיה לא[ות על י]דכה ולטוטפת בין עיניך כ[י בחז]ק יד ה[וציאנו] (8Q3 frg. 1-11 i,23) [יהוה ]ממצרים (XQ3 1,36) והיה לאות על ידכה ולט[ו]טפת (XQ3 1,37) בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים (Mur. 4 frg. 1,70) והיה לאות על (Mur. 4 frg. 1,71) ידכה ולטוטפת בין (Mur. 4 frg. 1,72) עיניך כי בחזק יד (Mur. 4 frg. 1,73) הוציאנו יהוה (Mur. 4 frg. 1,74) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,7) [ו]ה֯יה לאו֯ת על י֯ד֯כ֯ה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הציאנו יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,10) והיה לאות על ידכ]ה֯ ולטוטפת בין עיניך (34Se1 frg. 2,11) [כי בחזק יד הוציאנו יהוה מ]מ֯צרים (Ex 13,16) וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־ יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס … (Ex SP 13,16) בחזק יד …
17	ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה
	(Ex 13,17) וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־ הָעָם֒ וְלֹא־ נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־ יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
18	ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים
	(4Q14 5,36) ויסב אלהים א]ת֯ העם דרך המדבר (4Q14 5,37) [ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים (Ex 13,18) וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־ הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
19	ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
	(4Q14 5,37) ויקח מש]ה את ]ע֯צמו֯ת[ י]ו○ף י[ו]ס֯ף עמו כי השביע השב֯[יע] (4Q14 5,38) [את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם ]והעליתם את עצמתי מזה אתכם (Ex 13,19) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־ עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃
20	ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
	(4Q14 5,38) ויסעו (4Q14 5,39) [מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר (Ex 13,20) וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃
21	ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
	(4Q14 5,39) ויהוה הלך ]לפ֯ניהם[ יו]מ֯ם בע֯[מו]ד֯ ענן לנחותם הדר֯[ך] (4Q14 5,40) [ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם] ולילה (Ex 13,21) וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
22	לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם *
	(4Q14 5,40) לא ימיש עמוד ענן יומם ועמוד אש לילה (4Q14 5,41) [לפני העם ] (Ex 13,22) לֹֽא־ יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ פ

14
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q14 5,42) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 14,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים
	(4Q14 5,42) דבר אל בני] ישראל וישבו ויחנו לפ֯נ֯[י ]פ֯[י ]ה֯חי֯[ר]ת֯ בי֯ן מ֯ג֯ד֯ל ו֯בין (4Q14 5,43) [הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על ה]ים (Ex 14,2) דַּבֵּר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־ הַיָּֽם׃
3	ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
	(4Q14 5,43) ואמר פ֯[רע]ה֯ אל בני ישראל נבכים הם בארץ[ סגר ]עליהם (4Q14 6,1) המדבר֯[ (4Q22 12,23) [ישראל נבוכי]ם הם ב[ארץ סגר עליהם המדבר (Ex 14,3) וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃
4	והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן
	(4Q14 6,1) וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה] (4Q14 6,2) ויעשו֯[ כן (4Q22 12,23) וחזקתי] (4Q22 12,24) [את לב פרעה ]ורדף אח֯[ריהם -- ]○[ ]○[ -- ובכל חילו] (4Q22 12,25) [וידעו מצרי]ים כי א[ני יהוה ויעשו כן (Ex 14,4) וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־ לֵב־ פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיּֽ͏ַעֲשׂוּ־ כֵֽן׃
5	ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
	(4Q14 6,2) ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת] (4Q14 6,3) עש[ינ]ו כ[י שלחנו את ישראל מעבדנו (4Q22 12,25) ]ו֯יוגד למלך[ מצרים] (4Q22 12,26) [כי ברח העם ו]י֯[הפך לבב פרעה -- ]○ל העם וי֯[אומרו] (4Q22 12,27) [מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל ]מעבו֯ד֯[נו (Ex 14,5) וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־ הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־ זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־ שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃
6	ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו
	(4Q14 6,3) ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו (4Q22 12,27) ויאסר] (4Q22 12,28) [את רכבו ואת עמו לקח עמו (Ex 14,6) וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־ רִכְבּ֑וֹ וְאֶת־ עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ׃
7	ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו
	(4Q14 6,3) ויקח שש מאות רכב בחור] (4Q14 6,4) וכל ר֯[כב מצרים ושלשם על כלו (4Q22 12,28) ויקח שש מאות רכב בחור] (Ex 14,7) וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־ כֻּלּֽוֹ׃
8	ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה
	(4Q14 6,4) ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל] (4Q14 6,5) ו֯ב֯ני י[שראל יצאים ביד רמה (4Q22 12,29) ויחזק] יה֯[וה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי] (4Q22 12,30) [ב]נ֯י ישראל [ובני ישראל יצאים ביד רמה ] (Ex 14,8) וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־ לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃
9	וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחיליו על פי החירת לפני בעל צפון
	(4Q14 6,5) וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה] (4Q14 6,6) [ופרשיו וחילו על ]פי[ החירת לפני בעל צפן … (4Q22 12,31) וירדופו מצרי[ים אחריהם וישיגו אותם חנים] (4Q22 12,32) על הים[ כ]ל[ סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת] (4Q22 12,33) לפני ב֯[על צפן -- ] (Ex 14,9) וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־ הַיָּ֔ם כָּל־ סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־ פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃
[10]	ופרעה הקריב * וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה
11	ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
	… (4Q14 6,7) ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים] (4Q14 6,8) ל[קחתנו למו]ת במדבר מ[ה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים (Ex 14,11) וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־ קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־ זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃
12	הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר
	(4Q365 frg. 6a i,1) [עבוד את מצרי]ם֯ ממותנ֯ו֯ במדבר _____ (4Q14 6,8) הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים] (4Q14 6,9) ל[א]מ[ר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר (Ex 14,12) הֲלֹא־ זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־ מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־ מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃
13	ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם
	(4Q365 frg. 6a i,1) ויואמר מושה אל ה֯[עם ]אל תיראו (4Q365 frg. 6a i,2) [התיצבו וראו את ישועת יהו]ה אשר[ יעשה ]לכמה היום כי כא[שר] ר֯איתמה (4Q365 frg. 6a i,3) [את מצרים היום לוא תוסיפון? לראו]תו ע֯[וד ע]ד֯ עולם (4Q14 6,9) ויאמר משה אל] (4Q14 6,10) העם[ אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום] (Ex 14,13) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ הָעָם֮ אַל־ תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־ יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־ מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־ עוֹלָֽם׃
14	יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון *
	(4Q365 frg. 6a i,3) י[הו]ה ילחם לכמה֯[ וא]ת֯מ֯ה (4Q365 frg. 6a i,4) [תחרישון _____ (Ex 14,14) יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן׃ פ
15	ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
	(4Q365 frg. 6a i,4) ויואמר יה]ו֯ה[ א]ל מושה מה תזעק אלי דבר אל בני ישראל (4Q365 frg. 6a i,5) [ויסעו (4Q11 frg. 10 ii,1) ויאמר [יהוה אל ]מ֯ש֯ה֯ מ֯ה תצע[ק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ] (Ex 14,15) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מַה־ תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃
16	ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה
	(4Q365 frg. 6a i,5) ואתה הרם את מטכה ונטה את י]דכה על הי֯ם וב֯קעהו וי֯[בו]או בני (4Q365 frg. 6a i,6) [ישראל בתוך הים ביבשה (4Q11 frg. 10 ii,2) ואתה֯ הרם את מטך֯ ○ל ○○○ ונטה את ידך֯ ע֯ל ה֯ים ו֯ב֯[קעהו ויבאו בני ] (4Q11 frg. 10 ii,3) ר֯אל בתוך הים ביבשה (Ex 14,16) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־ מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־ יָדְךָ֛ עַל־ הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃
17	ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
	(4Q365 frg. 6a i,6) ו]אני ה[נני מחזק א]ת לבב פרעו֯ה֯ ואת לב[ מצר]י֯ם (4Q365 frg. 6a i,7) [ויבואו אחריהמה ואכבדה בפ]ר֯עוה[ ובכו]ל֯ חי֯לו ברכבו ו֯בפרשיו֯ (4Q11 frg. 10 ii,3) ואני ה[נני -- ]○○○○○○[ -- ויבאו] (4Q11 frg. 10 ii,4) אחריהם ואכבדה בפ֯רעה ובכל ח֯י֯לו ברכבו ו֯ב֯[פרשיו (Ex 14,17) וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־ לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
18	וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו *
	(4Q365 frg. 6a i,7) [וידעו? --] (4Q11 frg. 10 ii,4) וידעו ] (4Q11 frg. 10 ii,5) ים כ֯י אני י[ה]ו֯ה֯ בהכבדי בפ֯[רעה ]ב֯ר֯כ֯ב֯ו֯ ו֯ב֯[פרשיו ] (Ex 14,18) וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
19	ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
	(4Q365 frg. 6a i,8) ויסע מלאך ]ה֯א֯[לוהים ה]ה֯ולך֯ לפני מחנ֯ה ישרא֯ל֯ ו֯י֯[ל]ך֯ (4Q365 frg. 6a i,9) [מאחריהמה -- ויסע ע]מ֯וד ה[ענן … (4Q365 frg. 6a i,10) ויע֯מוד מאחר֯י֯ה֯מ֯ה (4Q11 frg. 10 ii,6) ו֯יס֯ע מלאך ה[אלה]י֯ם ההלך לפני[ מ]ח֯נה֯ יש֯[ראל וילך מאחריהם] (4Q11 frg. 10 ii,7) ויסע עמוד ה[ענן מפ]נ֯י֯הם ויעמד֯[ מא]ח֯רי֯[הם (Ex 14,19) וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיּֽ͏ַעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
20	ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה
	(4Q365 frg. 6a i,11) [ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה יש]ר֯א֯ל [_____] ויה֯[י] ה֯ענן חושך (4Q365 frg. 6a i,12) [ ?-- ויאי?ר את הלילה ולוא קרב זה אל זה כול ה]לי֯לה (4Q11 frg. 10 ii,7) ויבא בין] (4Q11 frg. 10 ii,8) [מ]חנה מצרי[ם וב]י֯ן מחנה י֯ש֯ר֯א֯[ל ויה]י֯[ הענן והחשך ויאר את] (4Q11 frg. 10 ii,9) [הלי]לה֯ ולא [קרב ז]ה֯ א֯ל זה כל[ הלילה (Ex 14,20) וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־ הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־ קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־ זֶ֖ה כָּל־ הַלָּֽיְלָה׃
21	ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
	(4Q365 frg. 6a i,12) ויט מושה (4Q365 frg. 6a i,13) [את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כול הלילה וישם ]א֯ת הים֯ (4Q11 frg. 10 ii,9) ויט משה] (4Q11 frg. 10 ii,10) [את ידו על הים ויולך י]ה֯ו֯ה[ את הים בר]ו֯ח קדי[ם עזה כל] (4Q11 frg. 10 ii,11) [הלילה וישם את הים לחרבה] ו֯יבקע[ו המים (4Q18 frg. 1,1) ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה א]ת הים (4Q18 frg. 1,2) [ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבק]עו המים (Ex 14,21) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ יָדוֹ֮ עַל־ הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־ הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־ הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
22	ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
	(4Q11 frg. 10 ii,11) ]ו֯יבאו֯ [בני ישראל] (4Q11 frg. 10 ii,12) [בתוך הים ביבשה והמים להם חו]מ֯ה מימ[ינ]ם֯ ו֯משמא֯לם֯[ (4Q18 frg. 1,2) ויבאו (4Q18 frg. 1,3) [בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמא]ל֯ם֯ (Ex 14,22) וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
23	וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
	(4Q11 frg. 10 ii,12) וירדפו] (4Q11 frg. 10 ii,13) [מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פ]ר֯עה ורכבו֯[ ו]פרשיו א֯ל תו֯[ך הים (4Q18 frg. 1,4) [וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו ]אל תוך[ הי]ם֯ (Ex 14,23) וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־ תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃
24	ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויחם את מחנה מצרים
	(4Q11 frg. 10 ii,13) ויהי] (4Q11 frg. 10 ii,14) [באשמרת הבקר וישקף ]י֯ה֯ו֯ה אל [מחנה ]מצ֯[רים בעמוד אש וענן] (4Q18 frg. 1,5) [ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד ]אש וע○ם (4Q18 frg. 1,6) [ויהם את מחנה מצרים (Ex 14,24) וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃
25	ויאסר את אפן מרכבתו וינחגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים *
	(4Q18 frg. 1,6) ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו ]בכבד֯ו֯ת ויאמר (4Q18 frg. 1,7) [מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים ] (4Q22 13,26) ויסר את א]ופן֯ מ֯[רכבתיו וינהגהו בכבדת] (4Q22 13,27) [ויאמר מצרים א]נוס[ה ]מפנ֯[י ישראל כי יהוה נלחם] (4Q22 13,28) [להם במצרים ו ] (Ex 14,25) וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם פ
26	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו
	(4Q18 frg. 1,8) [ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מ]צ֯רים (4Q18 frg. 1,9) [על רכבו ועל פרשיו (4Q22 13,29) [יאומריהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים] (Ex 14,26) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־ יָדְךָ֖ עַל־ הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם עַל־ רִכְבּ֖וֹ וְעַל־ פָּרָשָֽׁיו׃
27	ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים
	(4Q18 frg. 1,9) ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנ]ו֯ת בקר (Ex 14,27) וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־ יָד֜וֹ עַל־ הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־ מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
28	וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד
	(Ex 14,28) וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־ הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־ נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־ אֶחָֽד׃
29	ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
	(Ex 14,29) וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם
30	ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
	(Ex 14,30) וַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־ שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
31	וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו *
	(Ex 14,31) וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־ יְהוָ֑ה וַיּֽ͏ַאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ פ

15
1	אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים
	(4Q15 frg. 1,4) [אז ]ישיר [מ]שה ובני ישראל[ את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה] (4Q15 frg. 1,5) -- ]○[ -- גאה ]סוס ו֯רכבו[ רמה בים -- ] (Ex 15,1) אָ֣ז יָשִֽׁיר־ מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לֽ͏ַיהוָה֙ כִּֽי־ גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
2	עזי וזמרתיה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו
	(Ex 15,2) עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־ לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
3	יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו
	(Ex 15,3) יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃
4	מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף
	(Ex 15,4) מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־ סֽוּף׃
5	תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן
	(4Q392 frg. 2,5) במצולת כמו אב[ן --] (Ex 15,5) תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־ אָֽבֶן׃ … (Neh 9,11) בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־ אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃
6	ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
	(Ex 15,6) יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
7	וברב גאוניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש
	(Ex 15,7) וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
8	וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים
	(Ex 15,8) וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־ נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־ יָֽם׃
9	אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
	(4Q14 6,35) אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי] אריק ח[רבי תורישמו יד]י֯ (Ex 15,9) אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
10	נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
	(1QHa 16,20) ועצ֯[י -- ]כ֯עופרת במים אדירי֯[ם ○○○○] (4Q14 6,36) [נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים (Ex 15,10) נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃
11	מי כמוך באילים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה
	(4Q14 6,36) מי ]כ֯מוך באלים [יהו]ה֯ מ[י כמכה נאדר בקד]ש (4Q14 6,37) [נורא תהלת עשה פלא (Ex 15,11) מִֽי־ כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
12	נטית ימינך תבלעמו הארץ
	(4Q14 6,37) ]מימנך תבלעםו אר[ץ (Ex 15,12) נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
13	נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך
	(4Q14 6,37) נ֯חית בחסדך[ ע]ם֯[ זו ]גאל֯[ת נהלת בעז]ך אל (4Q14 6,38) [נוה קדשך (Ex 15,13) נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־ נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃
14	שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת
	(4Q14 6,38) שמעו עמי]ם וירגזו [חי]ל אחז יושבי פ֯[לשת (Ex 15,14) שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃
15	אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
	(4Q14 6,38) אז נב]ה֯לו אל[ופי אדום -- ] (4Q14 6,39) [א]י֯[לי ]מ֯[ו]אב יאחזםו ר[ע]ד֯[ נמג]ו֯[ כל יוש]בי כנען (Ex 15,15) אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
16	תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית
	(4Q14 6,39) תפל [עלי]הם אימה ופחד֯[ ]בגדול זרוע֯[ך ידמו] (4Q14 6,40) כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר֯ עם [ז]ו֯ קנית (Ex 15,16) תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־ יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־ יַעֲבֹ֖ר עַם־ ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
17	תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך
	(4Q174 frg. 1-2 i,3) מקדש אדני כ]ו֯ננו ידיכה (4Q14 6,40) תביאם ותטעם בהר נחלת[ך מכון לשבתך פעלת] (4Q14 6,41) יהוה מקדש יהוה כוננו ידך (Ex 15,17) תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
18	יהוה ימלך עולם ועוד
	(4Q174 frg. 1-2 i,3) יהוה ימלוך עולם ועד … (4Q174 frg. 1-2 i,5) ]עולם … (4Q14 6,41) יהוה ימלך עולם ועד (Ex 15,18) יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
19	כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
	(4Q14 6,41) כי בא סוס פ֯[רעה ב]ר֯כבו ובפ֯[רשיו בים וישב יהוה] (4Q14 6,42) עליהם את מי֯ הים ובני ישראל הלכו ביבש֯ה בתוך הים (Ex 15,19) כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־ מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ פ
20	ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות
	(4Q14 6,42) ותק[ח] מרים[ הנביאה אחות אהרן את התף] (4Q14 6,43) בידה ותצא֯נ֯ה֯ כ֯ול הנשים אחריה בתפים ובמחלת (Ex 15,20) וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־ הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־ הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
21	ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים *
	(4Q14 6,43) ותען להם מרים שירו לי[הוה כי גאה גאה סוס ורכבו] (Ex 15,21) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־ גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס
22	ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,8) ו֯יסע מושה א[ת ישרא]ל מים וילכו במדבר֯ ש[ור שלושת ימים ולוא מצאו מים _____?] (Ex 15,22) וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־ יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־ מִדְבַּר־ שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־ יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־ מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃
23	ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,9) וי֯בואו מרת֯ה [ולוא י]כ֯ולו לשתות מים ממרה כי מר֯[ים המה על כן קרא שמה מרה] (4Q22 15,7) ]ויבאו֯ מרתה[ ולא יכלו לשתת מים] (4Q22 15,8) [ממרה כי מרים ה]ם֯ על כן קרא [שמה מרה (Ex 15,23) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
24	וילן העם על משה לאמר מה נשתה
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,10) וילון֯ ה֯עם ע[ל מושה ל]אמור מה נשתה (4Q22 15,8) וילנו] (4Q22 15,9) [העם על משה לאמו]ר מה נשתה[ (Ex 15,24) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־ נִּשְׁתֶּֽה׃
25	ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,10) ויזעק מו֯שה֯ אל֯ [יהוה -- יהוה] (4Q365 frg. 6a ii+6c,11) ע֯ץ ו֯י֯ש֯לך אל֯[ המי]ם וימתוקו המים ש֯מה֯ שם לו חוק ו֯[משפט ושם נסהו (4Q22 15,9) ויצעק אל יהוה] (4Q22 15,10) [ויורהו יהוה עץ ו]ישלך אל המים[ וימתקו המים שם שם] (4Q22 15,11) [לו חק ומשפ]ט֯ ושם נסהו (Ex 15,25) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־ יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־ הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃
26	ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך *
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,11) ויואמר] (4Q365 frg. 6a ii+6c,12) אמ ש֯[מ]ו֯[ע תש]מ֯ע֯ [לק]ול יהוה אלו֯היכה [ו]ה֯ישר בעי֯נ֯ו תעשה ו֯[האזנתה למצוותיו] (4Q365 frg. 6a ii+6c,13) [?-- ושמרתה] א֯ת כול חוקותיו כול המחלים אשר ש[מ]ת֯י במ֯[צרים] (4Q365 frg. 6a ii+6c,14) [לוא אשים עליכה כי אני יהוה רופ]אכ֯ה _____ (4Q22 15,11) ו[יאמר אם שמוע תשמע] (4Q22 15,12) [לקול ]י֯ה[וה אלה]י֯ך֯ ו֯[הישר ב]עיניו[ תעשה והאזנת] (4Q22 15,13) [למצותיו ו]שמרת֯[ כל ]ח֯קיו[ כ]ל֯ המ֯[ח]ל֯ה אש[ר שמתי] (4Q22 15,14) [במצרים לא אשים ע]ליך[ כ]י אני יהוה רו֯[פ]אך (Ex 15,26) וַיֹּאמֶר֩ אִם־ שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהֽ͏ַאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־ חֻקָּ֑יו כָּֽל־ הַמּֽ͏ַחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־ שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־ אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס
27	ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים
	(4Q22 15,14) ו[יבאו] (4Q22 15,15) [אילמה ו]שם [ש]ת֯ים עשרה עינות[ מים ושבעים] (4Q22 15,16) [תמרים ויחנו ]שם[ על ה]מ֯ים (Ex 15,27) וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־ שָׁ֖ם עַל־ הַמָּֽיִם׃

16
1	ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
	(4Q22 15,16) ויסע֯ו֯ מ[אילים ויבאו] (4Q22 15,17) [כל עדת בני י]ש[ראל אל מ]דבר סין אש[ר בין אילם] (Ex 16,1) וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־ עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ מִדְבַּר־ סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין־ אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
2	וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר
	(4Q11 frg. 11,2) ו]י֯לנו֯[ ]כ[ל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר (Ex 16,2) וילינו (וַיִּלּ֜וֹנוּ) כָּל־ עֲדַ֧ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־ מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃
3	ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב *
	(4Q11 frg. 11,2) ויאמרו] (4Q11 frg. 11,3) [אלהם בני ישראל מי ]י֯תן מו֯תנו֯ ב֯[יד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר] (4Q11 frg. 11,4) [הבשר באכלנו לחם ]לשבע כי֯ ה֯ו֯צ֯[אתם אתנו אל המדבר הזה להמית] (4Q11 frg. 11,5) [את כל הקהל הזה ברעב ] (Ex 16,3) וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־ יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־ יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־ סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־ הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־ הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־ כָּל־ הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ ס
4	ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא
	(4Q11 frg. 11,6) [ויאמר יהו]ה֯ א֯ל מ֯שה֯ ה֯נ֯[ני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו] (4Q11 frg. 11,7) [דבר ]י֯ום ביומו למען֯[ אנסנו הילך בתורתי אם לא (4Q22 15,25) [ולקטו דבר יום ביומו למען ]אנסנו֯[ הילך בתורתי אם לא (Ex 16,4) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־ הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־ לֹֽא׃
5	והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום
	(4Q11 frg. 11,7) והיה ביום] (4Q11 frg. 11,8) [הששי והכ]ינ֯ו את֯ א֯ש֯ר֯ י֯[ביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ] (4Q22 15,25) והיה] (4Q22 15,26) [ביום הששי והכינו] את [אשר יביאו והיה משנה על] (4Q22 15,27) [אשר ילקטו יום יום (Ex 16,5) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־ יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ ס
6	ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
	(4Q11 frg. 11,9) [ויאמר מ]ש֯ה֯ ו֯א֯ה֯ר֯[ן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי] (4Q11 frg. 11,10) [יהוה הוצי]א֯ א֯ת֯כ֯[ם מארץ מצרים -- ] (4Q22 15,27) ויאמר משה ואהרן אל כל בני] (4Q22 15,28) [ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ] (Ex 16,6) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
7	ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו
	(4Q11 frg. 12,3) [בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי ]תלינו֯ ע֯[לינו -- ] (4Q22 15,29) [ובקר וראיתם את כ]ב֯ו֯ד֯[ יהוה בשמעו את תלנתיכם] (4Q22 15,30) [על יהוה ונחנו מה כי תלינו] עלינו֯[ (Ex 16,7) וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־ תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־ יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו (תַלִּ֖ינוּ) עָלֵֽינוּ׃
8	ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
	(4Q22 15,30) ויאמר משה] (4Q22 15,31) [בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם ]בבוק֯[ר לשבע] (Ex 16,8) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־ תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־ עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־ יְהוָֽה׃
9	ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
	(Ex 16,9) וַיֹ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־ כָּל־ עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃
10	ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן *
	(Ex 16,10) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־ כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־ הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ פ
11	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 16,11) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
12	שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
	(1Q2 frg. 1,1) [ויד]עתם כי [א]ני יהוה[ אלהיכם (Ex 16,12) שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־ תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֙יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־ לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
13	ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
	(1Q2 frg. 1,1) ויהי בערב ותעל השלו ותכס את] (1Q2 frg. 1,2) המחנ[ה וב]בקר היתה[ שכבת הטל סביב למחנה (4Q11 frg. 13,1) ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה] (4Q11 frg. 13,2) [ובבקר היתה שכבת הטל סבי]ב למחנ[ה (Ex 16,13) וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃
14	ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ
	(1Q2 frg. 1,2) ותעל שכבת הטל] (1Q2 frg. 1,3) והנה על [פ]נ֯י המדבר דק כחספס[ דק ככפר על הארץ (4Q11 frg. 13,2) ותעל שכבת הטל] (4Q11 frg. 13,3) [והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר ע]ל[ הארץ ] (Ex 16,14) וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־ פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־ הָאָֽרֶץ׃
15	ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
	(1Q2 frg. 1,3) ויראו בני] (1Q2 frg. 1,4) ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן ה[וא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה] (1Q2 frg. 1,5) [א]להם הוא [הלח]ם א֯שר נת֯[ן יהוה לכם לאכלה (Ex 16,15) וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־ אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
16	זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
	(1Q2 frg. 1,5) זה הדבר אשר צוה] (1Q2 frg. 1,6) יהוה ל[קטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש] (Ex 16,16) זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃
17	ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
	(Ex 16,17) וַיַּעֲשׂוּ־ כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃
18	וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
	(4Q11 frg. 14,2) [וימדו בעמר ולא הע]ד֯יף המרב֯[ה והממעיט לא החסיר איש] (4Q11 frg. 14,3) [לפי אכלו לקטו (Ex 16,18) וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־ אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃
19	ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר
	(4Q11 frg. 14,3) וי]א֯מר֯ משה [אלהם איש אל יותר ממנו עד] (4Q11 frg. 14,4) [בקר (Ex 16,19) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־ יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּֽקֶר׃
20	ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה
	(4Q11 frg. 14,4) ולא שמעו ]א֯ל משה [ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם] (4Q11 frg. 14,5) [תולעים … (Ex 16,20) וְלֹא־ שָׁמְע֣וּ אֶל־ מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־ בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
21	וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס *
	(Ex 16,21) וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃
22	ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה
	(Ex 16,22) וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
23	ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר
	(4Q11 frg. 15,1) וי]א֯מר אל[יהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת] (4Q11 frg. 15,2) [קדש ליהוה מחר א]ת אשר תא֯[פו אפו ואת אשר תבשלו] (4Q11 frg. 15,3) [בשלו ואת כל העדף הניחו לכ]ם֯ למשמרת֯[ עד הבקר (Ex 16,23) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־ קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־ תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־ תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־ הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־ הַבֹּֽקֶר׃
24	ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
	(4Q11 frg. 15,3) ויניחו] (4Q11 frg. 15,4) [אתו עד הבקר כאשר צוה משה] ולא ה֯באי[ש ורמה לא] (4Q11 frg. 15,5) [היתה בו (Ex 16,24) וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־ הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־ הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃
25	ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה
	(4Q11 frg. 15,5) ויאמר משה אכלהו היום כי] שב֯ת֯ ה֯[יום ליהוה -- ] (Ex 16,25) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־ שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
26	ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
	(4Q11 frg. 16,1) ששת ימים ]ת֯ל֯[ק]ט֯[הו ]ו֯בי֯ום (4Q11 frg. 16,2) [השביעי שבת לא יהיה בו -- ]○○○[ -- (Ex 16,26) שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־ בּֽוֹ׃
27	ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו *
	(4Q11 frg. 16,2) ביום ה]ש֯ב֯י֯עי י֯צאו (4Q11 frg. 16,3) [מן העם ללקט ולא מצאו ] (Ex 16,27) וֽ͏ַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־ הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ ס
28	ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
	(4Q11 frg. 16,5) [ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצות]י[ ו]ת֯ו֯ר֯תי (Ex 16,28) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה עַד־ אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
29	ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו ביום השבת
	(4Q11 frg. 16,6) [ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא ]נ֯ת֯ן֯ לכם בי֯ו֯ם֯ (4Q11 frg. 16,7) [הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל י]צ֯א א֯י֯ש֯ ממ֯[קומו] (4Q11 frg. 16,8) [ביום השביעי (Ex 16,29) רְא֗וּ כִּֽי־ יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַׁבָּת֒ עַל־ כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־ יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
30	וישבת העם ביום השביעי
	(4Q11 frg. 16,8) וישבתו העם ביום הש]ב֯יעי (Ex 16,30) וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
31	ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש
	(4Q11 frg. 16,8) ויק֯ר֯א֯ו֯ בית֯[ ישראל] (4Q11 frg. 16,9) [את שמו מן … (4Q22 16,32) ויקראו ]בית ישראל את ש֯[מו מן והוא כזרע גד לבן] (4Q22 16,33) [וטעמו כצפיחת בדב]ש (Ex 16,31) וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃
32	ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדורתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים
	(4Q22 16,33) וי[אומר] מש[ה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא] (4Q22 17,1) [העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ]יראו֯[ א]ת֯ הלחם אשר האכ֯[לתי] (4Q22 17,2) [אתכ]ם֯ במדב֯[ר בהוציאי אתכם מארץ ]מצרים (Ex 16,32) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־ הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
33	ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
	(4Q11 frg. 17-18,1) [ויאמ]ר֯ מ֯ש֯ה֯ א֯ל֯ א֯הר֯ן ק֯[ח] צנצ֯[נת אחת ותן שמה מלא העמר מן] (4Q11 frg. 17-18,2) [והני]ח֯ א֯ת֯ו֯ לפני יהוה למשמרת֯[ לדרתיכם (4Q22 17,2) ויאמר מ֯[שה] (4Q22 17,3) [אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלו]א העמר מן [ו]הנח אותו[ ] (4Q22 17,4) [לפנ]י יה[וה למשמרת לדרתיכם (Ex 16,33) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־ שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־ הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
34	כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת
	(4Q11 frg. 17-18,2) כאשר צוה יהוה] (4Q11 frg. 17-18,3) [אל ]מ֯ש֯ה֯ ו֯י֯ניח֯ה֯ו֯ א֯הרן לפני[ העדת למשמרת (4Q22 17,4) כאש]ר צוה[ יהוה א]ת מ֯[שה] (4Q22 17,5) [וי]נ֯יחהו[ אהרן לפני העדת למשמרת (Ex 16,34) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃
35	ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען *
	(4Q11 frg. 17-18,3) ובני ישראל] (4Q11 frg. 17-18,4) [אכלו ]את ה֯מן ארבעים ש֯נ֯ה֯ ע֯[ד באם אל ארץ נושבת את המן] (4Q11 frg. 17-18,5) [אכל]ו֯ ע֯ד֯ בא֯ם אל ק֯צ֯ה֯ ארץ כ֯[נע]ן֯[ (4Q22 17,5) ובני ישראל אכלו] (4Q22 17,6) [את המן ]ארב֯[עים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו] (4Q22 17,7) [עד באם אל קצה ארץ כנען (Ex 16,35) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֽ͏ָכְל֤וּ אֶת־ הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־ בֹּאָ֖ם אֶל־ אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־ הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־ בֹּאָ֕ם אֶל־ קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
36	והעמר עשרית האיפה הוא
	(4Q11 frg. 17-18,5) והעמר עשרית האיפה הוא ] (4Q22 17,7) והעמר עשרית האיפה הוא ו ] (Ex 16,36) וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פ

17
1	ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם
	(4Q11 frg. 17-18,7) [ויסעו ]כ֯ל[ עדת בני ]י֯ש֯ר֯א֯ל[ ]ל[מ]ס֯[עיה]ם֯ מ֯[מדבר סין על פי יהוה] (4Q11 frg. 17-18,8) [ויחנו ברפידים ואין מים ]לש֯ת֯[ו]ת הע֯ם (4Q14 8,5) [ויסעו כל עדת בני ישר]א֯ל֯ למסעיהם ממדבר֯[ סין על פי יהוה ויחנו ברפידים] (4Q14 8,6) [ואין מים לשתת העם (4Q22 17,8) [יסעוכל עדת בני ישר]א֯ל֯ מ֯[מדבר ס]ין למ[סעיהם על פי יהוה] (4Q22 17,9) [ויחנו ברפידי]ם֯ ואין[ מים לשתת העם (Ex 17,1) וַ֠יִּסְעוּ כָּל־ עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־ סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃
2	וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה
	(4Q11 frg. 17-18,8) ו֯[ירב העם עם משה ויאמרו] (4Q11 frg. 17-18,9) [תנו לנו מים ונשתה] ו֯י֯א֯מ֯ר֯ לה֯ם מ֯ש֯[ה מה תריבון עמדי מה] (4Q11 frg. 17-18,10) [תנסון את יהוה (4Q14 8,6) וירב ]העם עם משה ויא[מרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם] (4Q14 8,7) [מה תריבון ע]מ֯ד֯י ומה תנסו את יה[וה (4Q22 17,9) וירב העם עם משה] (4Q22 17,10) [ויאמרו ]תנה לנו֯[ מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון] (4Q22 17,11) [עמדי] ומה ת[נסו את יהוה (Ex 17,2) וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־ מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־ לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־ תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־ תְּנַסּ֖וּן אֶת־ יְהוָֽה׃
3	ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה « » העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא
	(4Q11 frg. 17-18,10) וי]צ֯מ֯א֯ ש֯ם ה֯ע֯ם ל֯מ֯י֯ם֯ ו֯[ילן העם על משה ויאמר] (4Q11 frg. 17-18,11) [למה זה העליתנו ממצרים ]לה֯מ֯י֯ת את֯י֯[ ואת בני ואת מקני בצמא ] (4Q14 8,7) ויצמא שם העם למים וילן העם על משה] (4Q14 8,8) [ויאמר ]למה זה ה[ע]ליתנו ממצר[ים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא (4Q22 17,11) ויצמא שם העם למים וילן העם] (4Q22 17,12) [על] משה [ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת] (4Q22 17,13) [בני] וא֯ת֯[ מקני בצמא (Ex 17,3) וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־ בָּנַ֥י וְאֶת־ מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
4	ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני *
	(4Q14 8,8) ויצעק] (4Q14 8,9) משה אל יהוה[ לאמר ]מ֯ה֯[ אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ] (4Q22 17,13) ויצעק משה אל יהוה לאמר מה] (4Q22 17,14) [אעשה ל]עם הזה [עוד מעט וסקלני ] (Ex 17,4) וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃
5	ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת
	(4Q11 frg. 19,1) [ומטך אשר הכית בו את היאר קח בי]ד֯ך ו֯ה֯[ל]כ֯ת֯[ (4Q14 8,10) ו֯יאמר יהוה עבר ל֯פ֯נ֯י ה[עם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו] (4Q14 8,11) [את היאר קח ]בידך והלכת (4Q22 17,15) [ויאמר יה]וה אל משה [עבר לפני העם וקח אתך מזקני] (4Q22 17,16) [ישראל ומ]טך אשר הכית[ בו את ה]יאר[ קח בידך] (4Q22 17,17) [והלכת (Ex 17,5) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־ הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
6	הנני עמד לפניך שם על הצור בחוריב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
	(4Q11 frg. 19,1) הנני עמד] (4Q11 frg. 19,2) [לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ו]○○○ מ֯מ֯נ֯ו֯ מים ו[שתה העם] (4Q11 frg. 19,3) [ויעש כן משה לעיני זקני יש]ר֯אל (4Q14 8,11) הנ֯נ֯[י עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו] (4Q14 8,12) [ממנו ]מים ושת֯[ה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל (4Q22 17,17) הנני עמד] לפניך שם[ על הצ]ור בחו֯[רב והכית] (4Q22 17,18) [בצור ויצאו ממנו מים וש]תה ה֯ע֯ם וי֯[עש כן ]משה[ ] (4Q22 17,19) [לעיני ]ז֯קני [ישראל (Ex 17,6) הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־ הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
7	ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין *
	(4Q11 frg. 19,3) ו֯י֯ק֯ר֯א֯ ש֯ם ה֯מ֯ק֯ום מ֯[סה] (4Q11 frg. 19,4) [ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסת]ם֯ א֯[ת] י֯ה֯[ו]ה֯ לא֯מר ה֯י֯ש֯ (4Q11 frg. 19,5) [יהוה בקרבנו אם אין ] (4Q14 8,12) ויקרא שם] (4Q14 8,13) [המקום מ]שה ומ[ריבה ]על ר֯[י]ב בני[ ישראל ועל ]נ֯ס֯[ת]ם[ את יהוה לאמר היש יהוה] (4Q14 8,14) בקרבנו ואם אין (4Q22 17,19) ויקרא שם המקום מסה ומריבה] (4Q22 17,20) [על רי]ב֯ בני יש[ראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש] (4Q22 17,21) [יהוה] בקרב֯[נו אם אין ו ] (Ex 17,7) וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־ רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־ יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־ אָֽיִן׃ פ
8	ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים
	(4Q11 frg. 19,7) [ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפי]ד֯[י]ם֯[ (4Q14 8,15) ויבא עמלך וילחם [ע]ם ישרא[ל ברפדי]ם (4Q22 17,22) י֯ב֯ואעמלק [וילחם עם ישראל ברפידם (Ex 17,8) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־ יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃
9	ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
	(4Q11 frg. 19,7) וי]א֯[מר ]מ֯[ש]ה֯ אל י֯ה֯[ושע] (4Q11 frg. 19,8) [בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצ]ב֯ ע֯ל֯ ○○○[ -- ] (4Q14 8,15) וי[א]מ֯ר֯ משה[ אל יהושע בחר לנו אנשים] (4Q14 8,16) וצא הלח֯ם בעמלק מחר אנכי נצב על ר֯א֯[ש הגבע]ה ו֯[מטה האלהים בידי (4Q22 17,22) ויאמר משה אל] (4Q22 17,23) י֯השו֯[ע ]ב֯[חר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי] (4Q22 17,24) נצב ע֯[ל ראש הגבעה] ו[מטה האלהים בידי (Ex 17,9) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־ לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃
10	ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה
	(4Q11 frg. 19,9) ויעש יהושע כאשר אמר לו מש]ה֯ לה֯ל֯ח֯ם (4Q11 frg. 19,10) [בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה (4Q14 8,16) ויעש יהושע] (4Q14 8,17) [כאשר אמר ]לו מ֯שה֯ להלחם בעמלק[ ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה (4Q22 17,24) ויעש יהושע] (4Q22 17,25) [כא]שר אמר ל֯[ו משה ]להלחם בע[מ]ל֯ק ו[משה אהרן וחור] (4Q22 17,26) [עלו ראש ה]גבעה[ (Ex 17,10) וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־ לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃
11	והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק
	(4Q11 frg. 19,10) והיה כ]א֯ש֯ר֯ י֯ר֯ים (4Q11 frg. 19,11) [משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק ] (4Q14 8,17) והיה] (4Q14 8,18) [כאשר ירי]ם֯ משה֯ ידו וגבר ישראל וכאשר[ יניח ידו וגבר עמלק (4Q22 17,26) והיה] כאשר ירים משה [ידו וגבר ישראל] (4Q22 17,27) [וכאשר יניח ]ידו [וגבר ע]מלק (Ex 17,11) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃
12	וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש
	(4Q14 8,18) וידי משה] (4Q14 8,19) [כבדים ]ו֯י֯ק֯ח֯ו֯ אבן ו֯[ישי]מ֯ו֯ תחתיו וישב על֯[יה ואהרן וחור תמכו בידיו ]מזה (4Q14 8,20) [אחד ו]מ֯ז֯[ה אח]ד֯ ויהיו ידיו אמונה עד בוא֯[ השמש (4Q22 17,27) וידי משה כב֯[דים ויקחו] (4Q22 17,28) [אבן ויש]מו תחתי[ו ]ו֯ישב עליה ואהרון[ וחור תמכו] (4Q22 17,29) [בידיו מזה ]א֯חד ומז[ה א]חד ויה֯יו ידיו֯[ אמונה עד בא] (4Q22 17,30) [השמש (Ex 17,12) וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־ אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־ בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃
13	ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב *
	(4Q14 8,20) וי]חלש יהו֯ש[ע את ע]מ֯לק (4Q14 8,21) ו֯את עמו לפ֯[י ]ח֯רב (4Q22 17,30) ויחלש] יהשוע[ את] עמלק ואת עמו ויכם לפי [חרב ] (Ex 17,13) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־ עַמּ֖וֹ לְפִי־ חָֽרֶב׃ פ
14	ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים
	(4Q14 8,22) [ו]יאמר֯ י֯[הו]ה֯ אל משה֯ כתב זאת ז֯כרון בספר ושי֯[ם באזני י]ה֯ושע[ כי ]מחה (4Q14 8,23) [אמחה את זכר ע]מ֯לק מתחת השמים (4Q22 17,31) [ויאמר יהוה אל מש]ה כתוב זאת זכרון בספר ו[שים באזני יהושע] (4Q22 17,32) [כי מחה] אמחה את זכר עמלק מתח֯[ת השמים (Ex 17,14) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־ מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
15	ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
	(4Q14 8,23) ויבן[ משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ] (4Q22 17,32) ויבן משה] (4Q22 17,33) [מזבח ו]יקרא שמו יהוה נסי (Ex 17,15) וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃
16	ויאמר כי יד על כסא « » מלחמה ליהוה בעמלק מדור ודור *
	(4Q14 8,24) [ויאמר כי יד ע]ל[ כס יה מלח]מה ליהוה בעמל[ק מדר דר ] (4Q22 17,33) ויאמר כי יד[ על כס יה] (4Q22 18,1) [מלחמה ליהוה ]בעמלק עד דור ודו[ר (Ex 17,16) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־ יָד֙ עַל־ כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ פ

18
1	וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים
	(4Q14 8,25) [וישמע יתרו כהן מדין חתן ]משה את כל א֯[שר עשה אלהים למשה ולישראל] (4Q14 8,26) [עמו כי הוציא יהוה את יש]ראל ממצרים (4Q22 18,1) וישמע יתרו כהן] (4Q22 18,2) [מדין ]חתן משה את כל אש[ר עשה אלה]י֯ם למשה [ולישראל] (4Q22 18,3) [עמו כ]י הוציא יהוה את֯[ ישראל מ]מצרים (Ex 18,1) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־ הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
2	ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה
	(4Q14 8,26) וי[קח יתר]ו֯ ח֯תן משה א֯[ת צפרה] (4Q14 8,27) [אשת משה אחר שלוחיה (4Q22 18,3) וי[קח יתרו חתן] (4Q22 18,4) [משה א]ת צפורה א[שת משה אחר]י שלוחיה (Ex 18,2) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־ צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
3	ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
	(4Q14 8,27) ו]א֯ת שנ֯י֯ ב֯נ֯יה אשר שם האחד גרש[ם כי אמר גר] (4Q14 8,28) [הייתי בארץ נכריה (4Q22 18,4) וא[ת שני בניה] (4Q22 18,5) [אשר שם האחד גרשם כי] אמר֯[ גר הי]יתי בארץ נוכריה[ (Ex 18,3) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃
4	ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
	(4Q14 8,28) ושם ]האחד אליעזר כי א֯[לה]י֯ א֯[בי ]ב֯ע֯ז֯ר֯[י ]ויצ֯[לני] (4Q14 8,29) [מחרב פרעה (4Q22 18,5) ושם] (4Q22 18,6) [האחד א]ל֯יעז[ר כי אל]הי אב[י] בעזרי ויצילני מח[ר]ב [פרעה ] (Ex 18,4) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־ אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃
5	ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים
	(4Q14 8,29) ויבא יתרו חתן ]מ֯שה ובניו ואשתו אל מ[שה ]א֯ל המדבר א[שר] (4Q14 8,30) [הוא חנה שם הר האלהים (4Q22 18,7) [ויבא] יתרו[ חתן ]משה ובני֯[ו] ואשתו אל משה[ א]ל֯ המד[בר אשר] (4Q22 18,8) [הוא ח]נ֯ה שם הר האלהים (Ex 18,5) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־ מֹשֶׁ֑ה אֶל־ הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
6	ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
	(4Q14 8,30) ו]י֯א֯מר אל משה אנ֯י יתרו ח֯[תנך ]בא א֯ל[יך] (4Q14 8,31) [ואשתך ושני בניה עמה (4Q22 18,8) [ו]י֯אמר אל משה הנה חתנך֯[ יתרו] (4Q22 18,9) [בא אליך ]ואשתך ו֯[ש]ני ב֯נ֯[יה] עמה (Ex 18,6) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃
7	ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה *
	(4Q14 8,31) ויצא ]משה לקר֯את חת[נו ]וישתח֯[ו וישק לו וישאלו איש] (4Q14 8,32) [לרעהו לשלו]ם ויביאה֯ו האהלה֯[ (4Q22 18,9) ויצא[ מש]ה֯ ל[ק]ר֯[את ]ח֯[תנו] (4Q22 18,10) [וישתחו וי]שק לו[ ו]י֯שאלו אי[ש ל]רע֯[הו] לשלום וי[באו האהלה ] (Ex 18,7) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־ לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
8	ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
	(4Q14 8,32) ויספר משה לחתנו את כל אשר] (4Q14 8,33) [עשה יהוה לפ]ר֯עה ולמצרים על אדו֯ת֯ ישראל את[ כל התלאה אשר מצאתם] (4Q14 8,34) [בדרך ויצלם יהו]ה (4Q22 18,11) [ויספר משה] לחת֯[נו א]ת כל אשר[ ע]שה יהוה לפ֯[רעה ולמצרים] (4Q22 18,12) [על אדו]ת ישראל[ את כל התלא]ה֯ אשר מ[צאתם בדרך] (4Q22 18,13) [ויצלם יהוה (Ex 18,8) וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־ הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃
9	ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
	(4Q14 8,34) ויחד יתרו֯ על כל הטובה א[שר עשה יהוה לישראל אשר] (4Q14 8,35) [הצילו מיד ]מצרים (4Q22 18,13) ]ו֯יחד יתר֯[ו על כל הטובה] אשר עש֯[ה יהוה] (4Q22 18,14) [לישר]א֯ל א֯שר הצילו מיד[ מצריים (Ex 18,9) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־ עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃
10	ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים
	(4Q14 8,35) ויאמר יתרו [בר]וך יהו[ה אשר הציל אתכם מיד מצרים] (4Q14 8,36) [ומיד פרעה אש]ר֯ הציל את העם מתחת יד מצ֯[רים (4Q22 18,14) ו]י֯אמר יתרו[ ברוך] (4Q22 18,15) יהוה אשר הציל אתכם[ מיד מצריי]ם ומיד פרעה[ אשר הציל] (4Q22 18,16) א֯ת העם מתחת יד מצריי֯[ם (Ex 18,10) וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־ הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־ מִצְרָֽיִם׃
11	עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
	(4Q14 8,36) עתה ידעתי כי גדול יהוה] (4Q14 8,37) [מכל האלהים כי בדבר אשר זדו] על[י]ה֯ם֯ (4Q22 18,16) עתה ]ידעתי כ[י גדול יהוה] (4Q22 18,17) [מכל] האלהים כי בדבר֯ אש֯[ר זדו עלי]הם (Ex 18,11) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־ גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־ הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃
12	ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים *
	(4Q14 8,37) ויק֯ח ית֯[רו חתן משה עלה וזבחים] (4Q14 8,38) [לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל ]ל[חם עם חתן משה לפני האלהים ] (4Q22 18,17) [ויקח יתרו חתן] (4Q22 18,18) [משה] עולה וז[ב]ח֯ים֯ ל[אלה]ים וי[ב]וא אהרון ו֯[כל זקני] (4Q22 18,19) [ישראל ל]אכול ל֯[חם עם חת]ן֯ משה לפני האלהי[ם (Ex 18,12) וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־ לֶ֛חֶם עִם־ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
13	ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב
	(4Q22 18,19) ויהי] (4Q22 18,20) מ֯מחר֯[ת ויש[ב משה לשפו]ט֯ את העם ויעמד ה֯[עם על משה] (4Q22 18,21) מן בוקר [עד ]ע֯רב֯[ (Ex 18,13) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־ הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־ מֹשֶׁ֔ה מִן־ הַבֹּ֖קֶר עַד־ הָעָֽרֶב׃
14	וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב
	(4Q22 18,21) וירא חתן ]משה את כל אשר [הוא עשה] (4Q22 18,22) [לע]ם ו֯[יאומר מה הדבר הזה אשר אתה] עושה ל[עם מדוע אתה] (4Q22 18,23) יושב֯ לבד֯[ך וכל העם נצב עליך -- ]○○[ -- (Ex 18,14) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁר־ ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־ הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־ בֹּ֥קֶר עַד־ עָֽרֶב׃
15	ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים
	(4Q22 18,23) ויאמר] (4Q22 18,24) משה לחתנ[ו כי יבא אלי העם לדרש אלהים (Ex 18,15) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־ יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
16	כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו *
	(4Q22 18,24) כי יהיה] (4Q22 18,25) להם דבר ו[בו]א אלי[ ושפטתי בי]ן איש ובי֯[ן רעהו והודעתי] (4Q22 18,26) את חוקי֯[ ]האלהים[ ואת תורתיו (Ex 18,16) כִּֽי־ יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־ חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־ תּוֹרֹתָֽיו׃
17	ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה
	(4Q11 frg. 20,2) [ויא]מ֯[ר חת]ן֯[ מש]ה֯[ א]ל֯י֯ו֯ לא ט[וב הדבר אשר אתה עשה (4Q22 18,26) ויאמר חתן משה ] (4Q22 18,27) אלי[ו לא] טוב ה֯דב֯[ר אשר אתה עשה (Ex 18,17) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־ טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
18	נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך
	(4Q11 frg. 20,2) נבל תבל] (4Q11 frg. 20,3) ג֯ם א֯תה ג֯ם֯ העם הז֯ה֯ א֯ש֯[ר ע]מ֯ך֯[ ]כ֯י֯[ כ]ב֯[ד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך ] (4Q22 18,27) נבל תבל גם אתה גם העם] (4Q22 18,28) הז[ה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו] (4Q22 18,29) לבד[ך (Ex 18,18) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־ אַתָּ֕ה גַּם־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־ כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־ תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃
19	עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים
	(4Q11 frg. 20,4) עתה ש֯מע בקולי איע֯צ֯ך֯ ו[יהי ]א֯לה֯י֯ם[ ע]מ֯[ך היה אתה לעם מול] (4Q11 frg. 20,5) האלה֯י֯[ם] ○○[ ]י○○○ א֯ת֯ ה֯ד֯ב֯ר֯י֯ם א֯ל ה֯א֯להי֯ם ○ ○○○○[ (4Q22 18,29) עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך -- ] (4Q22 18,30) ]○[ -- והבאת אתה את הדברים אל האלהים ] (Ex 18,19) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים אֶל־ הָאֱלֹהִֽים׃
20	והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון
	(4Q11 frg. 20,5) אתה]ם֯ א֯ת֯[ ]ה֯ (4Q11 frg. 20,6) יםו֯א֯ת֯ התו֯רות וה[ודעת להם ]את ה֯ד֯רך אשר֯ י֯לכ֯ו֯ ב֯ה֯ ו֯א֯ת֯ ה֯מעש֯ה֯ (4Q11 frg. 20,7) אשר יעשון (4Q22 18,31) [והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת לה]ם֯ א[ת] (4Q22 18,32) הדרך אש֯[ר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון (Ex 18,20) וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־ הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־ הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־ הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃
21	ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות
	(2Q3 frg. 3,1) ו֯א֯[תה תחזה מכול העם אנשי חיל] (2Q3 frg. 3,2) [יראי אלוהים ]אנשי אמ[ת שונאי בצע ושמת עליהם] (2Q3 frg. 3,3) [שרי אלפים ש]רי מאיות[ שרי חמשים ושרי עשרות ] (4Q11 frg. 20,7) ואתה֯[ תחזה ]מ֯כ֯ל ה֯עם אנש֯י ח֯יל יר֯א֯י֯ י֯הוה (4Q11 frg. 20,8) אנ֯[ש]י אמת שנא֯י [בצע ושמת ]א֯תם עלי֯ה֯ם ש֯רי אלפים֯[ ש]ר֯י מא|ות (4Q11 frg. 20,9) ש֯רי ח֯[משים ושרי עשרת (4Q22 18,32) ואת]ה֯ תחז[ה] (4Q22 18,33) מכל העם[ אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת ש]ונאי בצ[ע] (4Q22 19,1) [ושמת עליה]ם֯ שרי [אלפ]י֯ם ושר֯י מא֯ות וש֯[רי חמשים ושרי] (4Q22 19,2) [עשרת (Ex 18,21) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־ הָ֠עָם אַנְשֵׁי־ חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
22	ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך
	(2Q3 frg. 3,4) [ושפטו את העם ב]כ֯ו֯ל[ עת והיה כל הדבר הגדל] (4Q11 frg. 20,9) ושפ]ט֯ו את ה֯עם בכ֯ל[ עת והיה] (4Q11 frg. 20,10) כ֯ל ה֯[ד]ב֯ר֯ ה֯ג֯[דול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם] (4Q11 frg. 20,11) [ו]ה֯ק֯ל֯ מ֯עליך ו֯נ֯[שאו אתך (4Q22 19,2) ושפטו[ את ]העם בכל עת ו[הי]ה֯[ כל הדבר] (4Q22 19,3) [הגדל יביאו אליך וכל הדבר ]ה֯[ק]טן ישפו[טו הם והקל] (4Q22 19,4) [מעליך ונשאו אתך (Ex 18,22) וְשָׁפְט֣וּ אֶת־ הָעָם֮ בְּכָל־ עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־ הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־ הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־ הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃
23	אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום
	(4Q11 frg. 20,11) אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים] (4Q11 frg. 20,12) [ו]יכלת עמד ו֯ג֯ם כל ה֯עם ה֯זה על[ מקמו יבא בשלום (4Q22 19,4) אם את הד]ב֯ר הזה [ת]ע֯[שה וצוך] (4Q22 19,5) [אלהים ויכלת עמד וגם כל הע]ם֯ ה[זה] אל מקו[מו יבוא בשלום ו ] (Ex 18,23) אִ֣ם אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־ מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃
24	וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר *
	(4Q11 frg. 20,12) וישמע משה] (4Q11 frg. 20,13) [לקו]ל[ חתנו ויע]ש֯ כ֯ל א֯ש֯ר֯ א֯מ֯[ר -- ] (4Q22 19,6) [ישמעמשה לקול] חתנ[ו ויעש כל א]שר א֯[מר ו ] (Ex 18,24) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃
24[א]	ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם
[24	[ב]] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
24[ג]	יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
24[ד]	איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם
24[ה]	הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
24[ו]	ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
24[ז]	ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים
25	« » ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיהם
	(4Q22 19,14) שרי אלפים ושרי מאות שרי] (4Q22 19,15) חמשים[ ושרי עשרת ושוטרים לש]בטיה֯[ם ו] (Ex 18,25) יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־ הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
25[א]	ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
25[ב]	לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו
25[ג]	ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון
26	וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם
	(4Q22 19,21) וכל הדבר הקטן] (4Q22 19,22) [ישפו]טו הם (Ex 18,26) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־ הָעָ֖ם בְּכָל־ עֵ֑ת אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־ מֹשֶׁ֔ה וְכָל־ הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃
27	וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו *
	(4Q22 19,22) [וישלח משה] (4Q22 19,23) [את חתנו ]ו֯ילך אל[ ארצו ] (Ex 18,27) וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־ חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־ אַרְצֽוֹ׃ פ

19
1	בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
	(4Q22 19,24) [בחדש] השל[ישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום] (Ex 19,1) בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
2	ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר
	(Ex 19,2) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־ שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
3	ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
	(Ex 19,3) וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־ הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4	אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי
	(Ex 19,4) אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־ כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
5	ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ
	(Ex 19,5) וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־ הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־ לִ֖י כָּל־ הָאָֽרֶץ׃
6	ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל
	(Ex 19,6) וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־ לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
7	ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה
	(4Q22 20,1) [וישם לפניהם את כל הדברים ]האל֯[ה אשר צוהו] (4Q22 20,2) [יהוה (Ex 19,7) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃
8	ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה
	(4Q22 20,2) ויענו כל העם יחדו ויאמרו ]כל [אשר דבר] (4Q22 20,3) [יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יה]ו֯ה ו (Ex 19,8) וַיַּעֲנ֨וּ כָל־ הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃
9	ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה *
	(2Q3 frg. 8,0) העם בדברי עמך וגם בכה יאמינו] (2Q3 frg. 8,1) [לעול]ם ויגד מושה[ את דברי העם אל יהוה ] (4Q22 20,4) [יאומריהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב ]ה֯ענן [בעבור] (4Q22 20,5) [ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ו]יגד מש[ה] (4Q22 20,6) [את דברי העם אל יהוה (Ex 19,9) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־ בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃
10	ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
	(2Q3 frg. 8,3) [וי]ו֯א֯מ֯[ר י]הוה א[ל מושה … (4Q22 20,6) ויאמר יהוה אל משה] לך אל [העם] (4Q22 20,7) [וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם … (Ex 19,10) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־ הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
11	והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם אל הר סיני
	(4Q22 20,8) [נכנים ליו]ם הש֯[לישי כי ביום השלישי ירד יהוה] (4Q22 20,9) [לעיני כל ]העם על הר ס[יני (Ex 19,11) וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־ הָעָ֖ם עַל־ הַ֥ר סִינָֽי׃
12	והגבלת את ההר סביב ואל העם תאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת
	(4Q22 20,9) והגבלת את העם סבי]ב לא֯מ֯ור הש֯[מרו] (4Q22 20,10) [לכם ע]לות בהר ונג[ע בקצהו כל הנגע בהר] מות יומת[ ] (Ex 19,12) וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־ הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃
13	לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירא יראה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היובל הם יעלו בהר
	(4Q22 20,11) [לא תגע ב]ו יד כי סק[ול יסקל או ירה יירה] א[ם בהמה] (4Q22 20,12) [אם איש לא] יחיה ב[משך היבל המה יעלו בהר (Ex 19,13) לֹא־ תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־ סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־ יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־ בְּהֵמָ֥ה אִם־ אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃
14	וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם
	(4Q22 20,12) וירד משה] (4Q22 20,13) [מן ההר אל העם ויקדש את הע]ם֯ ויכבסו שמלתם[ (Ex 19,14) וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־ הָהָ֖ר אֶל־ הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־ הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
15	ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת הימים אל תגשו אל אשה *
	(4Q22 20,13) ויאמר] (4Q22 20,14) [אל העם היו נכנים לשלשת ]ימים אל֯ תג֯שו אל[ אשה (Ex 19,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־ תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־ אִשָּֽׁה׃
16	ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול השופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה
	(4Q22 20,14) ויהי] (4Q22 20,15) [ביום השלישי בהית ]ה֯[בו]ק֯ר֯ וי֯[הי קלת וברקים וענן כבד על] (4Q22 20,16) [ההר וקל ]שופר חזק מא֯[ד ויחרד כל העם אשר במחנה (Ex 19,16) וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־ הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
17	ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
	(4Q158 frg. 5,1) בתח]תית (4Q364 frg. 14,1) [ויתיצבו?] (4Q364 frg. 14,2) בתחתית֯ ההר _____ [ ] (4Q22 20,16) ויוצא] (4Q22 20,17) [משה את העם ]לקראת ה֯[אלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר ] (Ex 19,17) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־ הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃
18	והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד יהוה עליו באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד