1
1	וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
	(4Q365 frg. 26a-b,4) [וידבר יהוה אל מושה ב]מ֯דבר סיני באוהל מועד באח֯[ד לחודש השני] (4Q365 frg. 26a-b,5) [בשנה השנית לצאתם מ]א֯צ֯ר מצרים לאמור (4Q23 frg. 27,24) [וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית] (4Q23 frg. 27,25) לצאתם מארץ [מצרים לאמר (Num 1,1) וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־ מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
2	שאו את ראש « » עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם
	(4Q365 frg. 26a-b,5) שא את רו֯[א]ש עדת ב֯[ני ישראל] (4Q365 frg. 26a-b,6) [למשפחותם לבית אבות]ם֯ במספר כתב שמות לגולגלותם (4Q23 frg. 27,25) שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם] (4Q23 frg. 27,26) במספר שמות כ[ל זכר לגלגלתם (Num 1,2) שְׂא֗וּ אֶת־ רֹאשׁ֙ כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת כָּל־ זָכָ֖ר לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
3	מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקד אתם לצבאתם אתה ואהרן
	(4Q365 frg. 26a-b,6) מבן עשר[ים שנה ומעלה] (4Q365 frg. 26a-b,7) [כול יוצא צבא בי]ש֯ר֯א֯ל ת֯פקוד אותם לצבאותם אתה ואהרון (4Q23 frg. 27,26) מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו] (4Q23 frg. 27,27) אתם לצבא[תם אתה ואהרן (Num 1,3) מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־ יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
4	ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא
	(4Q365 frg. 26a-b,7) וא֯[תכם] (4Q365 frg. 26a-b,8) [יהיו איש איש] למטה איש֯ רואש לבית אבותו יה[י]ו֯[ (4Q23 frg. 27,27) ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו] (4Q23 frg. 27,28) הו֯א֯ (Num 1,4) וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־ אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃
5	ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור
	(4Q365 frg. 26a-b,8) וא]ל֯[ה שמות] (4Q23 frg. 27,28) ו֯א֯ל[ה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור ] (Num 1,5) וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃
6	לשמעון שלמיאל בן צורישדי
	(Num 1,6) לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽישַׁדָּֽי׃
7	ליהודה נחשון בן עמינדב
	(Num 1,7) לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָֽב׃
8	ליששכר נתנאל בן צוער
	(Num 1,8) לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־ צוּעָֽר׃
9	לזבולן אליאב בן חילן
	(Num 1,9) לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֹֽן׃
10	לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמלאל בן פדהצור
	(Num 1,10) לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָהצֽוּר׃
11	לבנימים אבידן בן גדעוני
	(Num 1,11) לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעֹנִֽי׃
12	לדן אחיעזר בן עמישדי
	(Num 1,12) לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּֽישַׁדָּֽי׃
13	לאשר פגעיאל בן עכרן
	(Num 1,13) לְאָשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־ עָכְרָֽן׃
14	לגד אליסף בן דעואל
	(Num 1,14) לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ דְּעוּאֵֽל׃
15	לנפתלי אחירע בן עינן
	(Num 1,15) לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃
16	אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם
	(Num 1,16) אֵ֚לֶּה קריאי (קְרוּאֵ֣י) הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃
17	ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות
	(Num 1,17) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֽוֹת׃
18	ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם
	(Num 1,18) וְאֵ֨ת כָּל־ הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־ מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃
19	כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני *
	(Num 1,19) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ
20	ויהיו בני ראובן בכור ישראל תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,20) וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־ רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־ זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
21	פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות *
	(4Q23 frg. 28,38) פקדיהם למטה ראובן ששה] וארבע[ים] (4Q23 frg. 28,39) [אלף וחמש מאות (Num 1,21) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
22	לבני שמעון תולדתם למשפחותם לבית אבותם פקדיהם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(4Q23 frg. 28,39) לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פק]ד֯י֯ו֯ במספ[ר] (Num 1,22) לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־ זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
23	פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות *
	(Num 1,23) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
24	לבני גד תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,24) לִבְנֵ֣י גָ֔ד תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
25	פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים *
	(Num 1,25) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ פ
26	לבני יהודה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,26) לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
27	פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות *
	(Num 1,27) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
28	לבני יששכר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,28) לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
29	פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות *
	(Num 1,29) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
30	לבני זבולן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,30) לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
31	פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות *
	(Num 1,31) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
32	לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,32) לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
33	פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות *
	(Num 1,33) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
34	לבני מנשה תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,34) לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
35	פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים *
	(Num 1,35) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ פ
36	לבני בנימים תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(4Q23 frg. 29,1) י֯צא צבא (Num 1,36) לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
37	פקדיהם למטה בנימים חמשה ושלשים אלף וארבע מאות *
	(4Q23 frg. 29,1) פ֯[קדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות ] (Num 1,37) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
38	לבני דן תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(4Q23 frg. 29,2) לבן דן תולדתם למש[פחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא] (4Q23 frg. 29,3) צ֯בא (Num 1,38) לִבְנֵ֣י דָ֔ן תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
39	פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות *
	(4Q23 frg. 29,3) פקדיהם ל[מטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות ] (Num 1,39) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
40	לבני אשר תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(4Q23 frg. 29,4) לבני֯ א֯[שר תו]ל[דתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל] (Num 1,40) לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
41	פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות *
	(Num 1,41) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ פ
42	לבני נפתלי תולדתם למשפחותם לבית אבותם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
	(Num 1,42) בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
43	פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות *
	(Num 1,43) פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ פ
44	אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד למטה אחד למטה בית אבותם היו
	(Num 1,44) אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־ אֶחָ֥ד לְבֵית־ אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃
45	ויהיו כל פקדי בני ישראל לצבאתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל
	(Num 1,45) וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־ פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־ יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
46	ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
	(Num 1,46) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
47	והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם *
	(Num 1,47) וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתוֹכָֽם׃ פ
48	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(1Q3 frg. 8,1) ו]י[דבר יהוה אל משה לאמר (Num 1,48) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
49	אך את מטה הלוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל
	(1Q3 frg. 8,1) אך] (1Q3 frg. 8,2) [את מטה לוי לא ]תפקד ו[את ראשם לא תשא בתוך בני] (1Q3 frg. 8,3) [ישראל (Num 1,49) אַ֣ךְ אֶת־ מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־ רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
50	ואתה הפקד את הלוים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו הם ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו
	(1Q3 frg. 8,3) ואתה הפק]ד את[ הלוים על משכן העדת ועל] (Num 1,50) וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־ הַלְוִיִּם֩ עַל־ מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־ כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־ אֲשֶׁר־ לוֹ֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּ אֶת־ הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
51	ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנות המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת
	(Num 1,51) וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יוֹרִ֤ידוּ אֹתוֹ֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹת֖וֹ הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
52	וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על ידו לצבאתם
	(Num 1,52) וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־ מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־ דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
53	והלוים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
	(Num 1,53) וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־ יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־ עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔ם אֶת־ מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃
54	ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו *
	(Num 1,54) וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ

2
1	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(Num 2,1) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
2	איש על דגליו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו
	(Num 2,2) אִ֣ישׁ עַל־ דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־ מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃
3	והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב
	(Num 2,3) וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָֽב׃
4	וצבאו ופקדיו ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
	(Num 2,4) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
5	והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער
	(Num 2,5) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־ צוּעָֽר׃
6	וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
	(Num 2,6) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
7	ומטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חילן
	(Num 2,7) מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֹֽן׃
8	וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
	(Num 2,8) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
9	כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראישונה יסעו *
	(Num 2,9) כָּֽל־ הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־ אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־ מֵא֖וֹת לְצִבְאֹתָ֑ם רִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ ס
10	דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
	(Num 2,10) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃
11	וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות
	(Num 2,11) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
12	והחנים עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי
	(Num 2,12) וְהַחוֹנִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְע֑וֹן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽי־ שַׁדָּֽי׃
13	וצבאו ופקדיו תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
	(Num 2,13) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
14	ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל
	(Num 2,14) וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ רְעוּאֵֽל׃
15	וצבאו ופקדיו חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
	(Num 2,15) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
16	כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו
	(Num 2,16) כָּֽל־ הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־ מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ ס
17	ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם *
	(Num 2,17) וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־ יָד֖וֹ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ ס
18	דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
	(4Q23 frg. 30,1) לצבאת]ם ימה ונשיא[ לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד -- ] (Num 2,18) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃
19	וצבאו ופקדיו ארבעים אלף וחמש מאות
	(Num 2,19) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
20	ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור
	(4Q23 frg. 30,2) וע]ל[יו מטה מנשה -- ] (Num 2,20) וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָהצֽוּר׃
21	וצבאו ופקדיו שנים ושלשים אלף ומאתים
	(Num 2,21) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃
22	ומטה בנימים ונשיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני
	(Num 2,22) וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעֹנִֽי׃
23	וצבאו ופקדיו חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
	(Num 2,23) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
24	כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלישים יסעו *
	(Num 2,24) כָּֽל־ הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־ אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ ס
25	דגל מחנה דן צפונה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
	(Num 2,25) דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּֽישַׁדָּֽי׃
26	וצבאו ופקדיו שנים וששים אלף ושבע מאות
	(Num 2,26) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃
27	והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
	(Num 2,27) וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־ עָכְרָֽן׃
28	וצבאו ופקדיו אחד וארבעים אלף וחמש מאות
	(Num 2,28) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
29	ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
	(Num 2,29) וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃
30	וצבאו ופקדיו שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
	(Num 2,30) וּצְבָא֖וֹ וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
31	כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם *
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,1) מאות לאחרנה י֯[סעו לדגליהם (Num 2,31) כָּל־ הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵא֑וֹת לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּ לְדִגְלֵיהֶֽם׃ פ
32	אלה פקדי בני ישראל לבית אבותם כל פקדי המחנות לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,1) אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת] (4Q23 frg. 31-32 i+33,2) לצבאת[ם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ] (Num 2,32) אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־ פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
33	והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
	(Num 2,33) וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
34	ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחותיו על בית אבותיו *
	(Num 2,34) וֽ͏ַיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־ צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־ מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־ חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־ בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃

3
1	ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני
	(Num 3,1) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּי֗וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
2	ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר
	(Num 3,2) וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־ אַהֲרֹ֖ן הַבְּכ֣וֹר ׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃
3	אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,6) אלה שמות בני אהרן הכהנים המשח]י֯ם[ אשר מל]א֯ו ידם ל֯[כה]ן (Num 3,3) אֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַכֹּהֲנִ֖ים הַמְּשֻׁחִ֑ים אֲשֶׁר־ מִלֵּ֥א יָדָ֖ם לְכַהֵֽן׃
4	וימת נדב ואביהוא « » בהקריבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם *
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,7) [וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה ]במדבר ס֯יני ו֯ב֯נ֯ים לא היו להם (4Q23 frg. 31-32 i+33,8) [ויכהן] אלעז֯ר֯[ ואיתמר על פני אהרן אביהם ] (Num 3,4) וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־ הָי֣וּ לָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־ פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ פ
5	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,9) [ויד]בר יהוה אל משה [ל]אמ֯ר֯ (Num 3,5) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
6	הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,9) ה֯[קרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני ]אהרן הכהן ושרתו אתו (Num 3,6) הַקְרֵב֙ אֶת־ מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְהֽ͏ַעֲמַדְתָּ֣ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֽוֹ׃
7	ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,10) ושמרו את משמרתו ו֯א֯[ת מ]ש֯מרת כל [העדה לפני אהל מועד לעבד את ]עבדת המשכן (Num 3,7) וְשָׁמְר֣וּ אֶת־ מִשְׁמַרְתּ֗וֹ וְאֶת־ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לַעֲבֹ֖ד אֶת־ עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃
8	ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,10) ושמ[רו] (4Q23 frg. 31-32 i+33,11) [את] כל כלי אה֯[ל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבד]ת המשכן (Num 3,8) וְשָׁמְר֗וּ אֶֽת־ כָּל־ כְּלֵי֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶת־ מִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲבֹ֖ד אֶת־ עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃
9	ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,11) ונתת את הלוים (4Q23 frg. 31-32 i+33,12) [לאהרן ו]ל֯[בניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל (Num 3,9) וְנָתַתָּה֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֙מָּה֙ ל֔וֹ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
10	ואת אהרן ואת בניו תפקיד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת *
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,12) ו]א֯ת אהרן ואת בניו תפ֯קד ו֯שמרו֯ את (4Q23 frg. 31-32 i+33,13) [כהנתם והזר הקרב יומת (Num 3,10) וְאֶת־ אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־ בָּנָיו֙ תִּפְקֹ֔ד וְשָׁמְר֖וּ אֶת־ כְּהֻנָּתָ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ פ
11	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,13) וידב]ר יהוה אל משה לאמ[ר (Num 3,11) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
12	ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל פדויהם יהיו והיו לי הלוים
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,13) ואני] (4Q23 frg. 31-32 i+33,14) [הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם ]בבני ישראל והיו לי הל֯[וים ] (Num 3,12) וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־ הַלְוִיִּ֗ם מִתּוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־ בְּכ֛וֹר פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃
13	כי לי כל בכור ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה *
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,15) [כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כ]ל בכור בישראל מאדם ע[ד] (4Q23 frg. 31-32 i+33,16) [בהמה לי יהיו אני יהוה (Num 3,13) כִּ֣י לִי֮ כָּל־ בְּכוֹר֒ בְּיוֹם֩ הַכֹּתִ֨י כָל־ בְּכ֜וֹר בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־ בְּכוֹר֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖ם עַד־ בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס
14	וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,16) וידבר יהוה אל משה במדבר סיני] לאמר (Num 3,14) וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃
15	פקד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,16) פקוד את ב֯[ני לוי] (4Q23 frg. 31-32 i+33,17) [לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם (Num 3,15) פְּקֹד֙ אֶת־ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־ זָכָ֛ר מִבֶּן־ חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃
16	ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוהו
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,17) ויפ]ק֯ד אתם משה ע[ל פי יהוה] (4Q23 frg. 31-32 i+33,18) [כאשר צוה (Num 3,16) וַיִּפְקֹ֥ד אֹתָ֛ם מֹשֶׁ֖ה עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צֻוָּֽה׃
17	ויהיו אלה בני לוי בשמותם גרשון קהת ומררי
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,18) ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי (Num 3,17) וַיִּֽהְיוּ־ אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־ לֵוִ֖י בִּשְׁמֹתָ֑ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃
18	ואלה שמות בני גרשון למשפחותם לבני ושמעי
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,18) וא]לה שמות ב[ני גרשון] (4Q23 frg. 31-32 i+33,19) [למשפחתם לבני ושמעי (Num 3,18) וְאֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת בְּֽנֵי־ גֵרְשׁ֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם לִבְנִ֖י וְשִׁמְעִֽי׃
19	ובני קהת למשפחותם עמרם ויצהר חברון ועזיאל
	(4Q23 frg. 31-32 i+33,19) ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיא]ל[ -- ] (Num 3,19) וּבְנֵ֥י קְהָ֖ת לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר חֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵֽל׃
20	ובני מררי למשפחותם מחלי ומושי אלה הם משפחות הלוי לבית אבותם
	(Num 3,20) וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֛ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
21	לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחות הגרשוני
	(Num 3,21) לְגֵ֣רְשׁ֔וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַלִּבְנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְעִ֑י אֵ֣לֶּה הֵ֔ם מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃
22	ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות
	(Num 3,22) פְּקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־ זָכָ֔ר מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
23	משפחת הגרשוני אחרי המשכן יחנו ימה
	(Num 3,23) מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃
24	ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל
	(Num 3,24) וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־ אָ֖ב לַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ לָאֵֽל׃
25	ומשמרת בני גרשון באהל מוער המשכן והאהל ומכסהו ומסך פתח אהל מועד
	(Num 3,25) וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵֽי־ גֵרְשׁוֹן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן וְהָאֹ֑הֶל מִכְסֵ֕הוּ וּמָסַ֕ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
26	וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו *
	(4Q365 frg. 27,1) [החצר ו]את מסך פתח החצר אשר על המש[כן ועל המזבח סביב] (4Q365 frg. 27,2) [ואת מיתרי]ו֯ לכול עבודתו (Num 3,26) וְקַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֗ר וְאֶת־ מָסַךְ֙ פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֔ר אֲשֶׁ֧ר עַל־ הַמִּשְׁכָּ֛ן וְעַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִ֑יב וְאֵת֙ מֵֽיתָרָ֔יו לְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃
27	ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברוני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחות הקהתי
	(4Q365 frg. 27,2) לקחת משפחות העמרמי ו֯מ[שפחות היצהרי] (4Q365 frg. 27,3) [ומשפח]ו֯ת החברוני ומשפחות העוזיאלי אלה משפחות֯[ הקהתי] (Num 3,27) וְלִקְהָ֗ת מִשְׁפַּ֤חַת הֽ͏ַעַמְרָמִי֙ וּמִשְׁפַּ֣חַת הַיִּצְהָרִ֔י וּמִשְׁפַּ֙חַת֙ הֽ͏ַחֶבְרֹנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הָֽעָזִּיאֵלִ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקְּהָתִֽי׃
28	במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש
	(4Q365 frg. 27,4) ]במספר שמות כול ז֯כר מבן חודש ולמעל[ה שמונת אלפים] (4Q365 frg. 27,5) [ושש מאות שומר]י֯ מ֯שמרת קודש (Num 3,28) בְּמִסְפַּר֙ כָּל־ זָכָ֔ר מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃
29	משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה
	(4Q365 frg. 27,5) משפח֯[ות בני קהת יחנו על] (4Q365 frg. 27,6) [ירך המשכן תימנה (Num 3,29) מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־ קְהָ֖ת יַחֲנ֑וּ עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָֽנָה׃
30	ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עזיאל
	(4Q365 frg. 27,6) ונשיא בית א]ב֯ ל֯[משפח]ו֯ת֯[ הקהתי אליצפן בן עוזיאל] (Num 3,30) וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־ אָ֖ב לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י אֶלִיצָפָ֖ן בֶּן־ עֻזִּיאֵֽל׃
31	ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך והכיור וכנו וכל עבדתם
	(Num 3,31) וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃
32	ונשיא נשיאי הלוים אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש *
	(Num 3,32) וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוִ֔י אֶלְעָזָ֖ר בֶּן־ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן פְּקֻדַּ֕ת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃
33	למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחות מררי
	(Num 3,33) לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַמַּחְלִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַמּוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת מְרָרִֽי׃
34	ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים
	(Num 3,34) וּפְקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־ זָכָ֔ר מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃
35	ונשיא בית אב למשפחות מררי צוריאל בן אביחל על ירך המשכן יחנו צפונה
	(Num 3,35) וּנְשִׂ֤יא בֵֽית־ אָב֙ לְמִשְׁפְּחֹ֣ת מְרָרִ֔י צוּרִיאֵ֖ל בֶּן־ אֲבִיחָ֑יִל עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ צָפֹֽנָה׃
36	ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו
	(Num 3,36) וּפְקֻדַּ֣ת מִשְׁמֶרֶת֮ בְּנֵ֣י מְרָרִי֒ קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֣יו וַאֲדָנָ֑יו וְכָל־ כֵּלָ֔יו וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ׃
37	ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם
	(Num 3,37) וְעַמֻּדֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב וְאַדְנֵיהֶ֑ם וִיתֵדֹתָ֖ם וּמֵֽיתְרֵיהֶֽם׃
38	והחנים את פני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה אהרן ובניו שמרי משמרת הקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת
	(2Q6 frg. 1,0) משה ואהרן ובניו שמרים] (2Q6 frg. 1,1) מש[מרת המקדש למשמרת בני ישראל] (2Q6 frg. 1,2) וה[זר הקרב יומת (Num 3,38) וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֨ד ׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה ׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙ מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃
39	כל פקדי הלוים אשר פקד משה « » על פי יהוה למשפחותם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף *
	(2Q6 frg. 1,2) כל פקודי הלוים] (2Q6 frg. 1,3) אש[ר פקד משה ואהרן על פי יהוה] (2Q6 frg. 1,4) למש[פחתם כל זכר מבן חדש ומעלה] (2Q6 frg. 1,5) שני[ם ועשרים אלף ] (Num 3,39) כָּל־ פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־ זָכָר֙ מִבֶּן־ חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ ס
40	ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכור זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמותם
	(2Q6 frg. 1,6) ויא[מר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר] (2Q6 frg. 1,7) לבני[ ישראל מבן חדש ומעלה ושא את] (2Q6 frg. 1,8) מספ[ר שמתם (Num 3,40) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה פְּקֹ֨ד כָּל־ בְּכֹ֤ר זָכָר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֶּן־ חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה וְשָׂ֕א אֵ֖ת מִסְפַּ֥ר שְׁמֹתָֽם׃
41	ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל
	(2Q6 frg. 1,8) ולקחת את הלוים לי] (2Q6 frg. 1,9) אני[ יהוה תחת כל בכר בבני ישראל] (2Q6 frg. 1,10) [ו]את[ בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת] (Num 3,41) וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־ הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה תַּ֥חַת כָּל־ בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־ בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
42	ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל
	(Num 3,42) וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ אֶֽת־ כָּל־ בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
43	ויהיו כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומתים *
	(Num 3,43) וַיְהִי֩ כָל־ בְּכ֨וֹר זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמ֛וֹת מִבֶּן־ חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף שְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ פ
44	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 3,44) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
45	קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה
	(Num 3,45) קַ֣ח אֶת־ הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־ בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־ בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־ לִ֥י הַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
46	ואת פדוי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכורי בני ישראל
	(Num 3,46) וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־ הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכ֖וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
47	ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל
	(Num 3,47) וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֙דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃
48	ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדוי העדפים בהם
	(Num 3,48) וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃
49	ויקח משה את כסף הפדוים מאת העדפים על פדוי הלוים
	(Num 3,49) וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְי֑וֹם מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃
50	מאת בכורי בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש
	(Num 3,50) מֵאֵ֗ת בְּכ֛וֹר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־ הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֛וֹת וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
51	ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה *
	(2Q6 frg. 2,0) ויתן משה את כסף הפדים] (2Q6 frg. 2,1) [לאהרן ו]לבני[ו על פי יהוה כאשר צוה] (2Q6 frg. 2,2) [יהוה ]את משה[ ] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,5) לאהרן ו]לבניו (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,6) [על פי יהוה כאשר צוה י]ה֯ו֯ה א֯ת֯[ מש]ה֯ (Num 3,51) וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־ כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ

4
1	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(2Q6 frg. 2,3) [וידב]ר יהוה א[ל משה ואל אהרן לאמר ] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,7) וי֯ד֯ב֯ר֯[ יהוה ]א֯ל משה[ וא]ל֯ אהרן לאמר (Num 4,1) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
2	נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם
	(2Q6 frg. 2,4) [נשא ]את ראש[ בני קהת מתוך בני לוי] (2Q6 frg. 2,5) [למשפ]חתם לבית[ אבתם (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,7) נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,8) אבתם (Num 4,2) נָשֹׂ֗א אֶת־ רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
3	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד
	(2Q6 frg. 2,5) מבן שלשים] (2Q6 frg. 2,6) [שנ]ה ומעל[ה ועד בן חמשים שנה] (2Q6 frg. 2,7) [כ]ל בא[ לצבא לעשות מלאכה באהל מועד] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,8) מבן של֯שים [שנה ומ]ע֯לה ועד בן ח[מ]ש֯י֯ם שנה כל[ ב]א֯ לצ֯ב֯א֯ ל[ע]שות מלאכה באהל מ֯ועד (Num 4,3) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
4	זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,9) [זא]ת עבדת֯[ בני קהת ]ב֯אהל מ[ועד ק]דש [הק]ד֯ש֯י֯ם֯ (Num 4,4) זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי־ קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃
5	ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורידו את פרכת המסך וכסו בה את ארון העדות
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,9) ו֯ב֯[א אהרן ובנ]י֯ו בנסע[ המחנה והורדו] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,10) את פרכת ה[מסך וכסו ]בה את ארון העדות[ (Num 4,5) וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהוֹרִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־ בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃
6	ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו עליו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,10) ונתנו עליו כסוי עור ת]חש ופר[שו בגד כליל תכלת] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,11) מלמעלה [ושמו בדיו] (Num 4,6) וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־ כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃
7	ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות ואת המנקיות ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,11) ועל שלחן [הפנ]י֯ם יפר֯[שו בגד תכלת ונתנו עליו ]את ה֯[קערת ואת הכפת] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,12) ואת המנ○[ ואת ק]שות הנסך ולח֯[ם התמיד עליו יהיה (Num 4,7) וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־ הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־ הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־ הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃
8	ופרשו עליהם כסוי בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו « » בדיו
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,12) ופרשו ע]ל֯יהם ב֯גד֯[ תולעת שני] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,13) ו֯כסו אתו֯[ במכסה עו]ר תחש ושמו את בדיו (Num 4,8) וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־ בַּדָּֽיו׃
9	ולקחו בגד תכלת וכסו את מנורת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתיתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,13) ו[לקחו בגד תכלת וכסו ]את מ֯נורת֯[ המאור ואת נרתיה] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,14) [ואת מלקחי]ה ואת מחתתיה ואת כל כלי[ שמנה אשר ישרתו לה ]בהם[ (Num 4,9) וְלָקְח֣וּ ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־ מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת־ נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־ מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־ מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כָּל־ כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־ לָ֖הּ בָּהֶֽם׃
10	ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,14) ונתנו אתה ואת כל כליה] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,15) [אל מכסה עו]ר֯ תחש ונתנו על המו֯[ט (Num 4,10) וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלֶ֔יהָ אֶל־ מִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־ הַמּֽוֹט׃
11	ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,15) ועל מזבח הזהב יפרשו ]בג[ד ת]כ֯לת וכסו את[ו במכסה עור] (4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,16) [תחש ושמו את בדיו (Num 4,11) וְעַ֣ל ׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־ בַּדָּֽיו׃
12	ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בהם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אתם במכסה עור תחש ונתנו על המוט *
	(4Q23 frg. 32 ii+34 i-43,16) ו]ל[קחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בק]ד֯ש֯ ו֯נ֯תנ֯ו֯ אל֯[ ]בגד ת[כלת] (Num 4,12) וְלָקְחוּ֩ אֶת־ כָּל־ כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־ בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־ הַמּֽוֹט׃
13	ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן
	(Num 4,13) וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃
14	ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתות ואת המזלגות ואת היעים ואת המזרקות כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו
	(Num 4,14) וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶֽת־ כָּל־ כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־ הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־ הַמִּזְלָגֹת֙ וְאֶת־ הַיָּעִ֣ים וְאֶת־ הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי ע֥וֹר תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃
14[א]	ולקחו בגד ארגמן וכסו את הכיור ואת כנו ונתנו אתם אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
15	וכלה אהרן ובניו לכסות את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משאי בני קהת באהל מועד
	(Num 4,15) וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־ וּ֠בָנָיו לְכַסֹּ֨ת אֶת־ הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־ כָּל־ כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הֽ͏ַמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־ כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי־ קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא־ יִגְּע֥וּ אֶל־ הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־ קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
16	ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו *
	(Num 4,16) וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר ׀ בֶּן־ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־ הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־ אֲשֶׁר־ בּ֔וֹ בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ ס
17	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(Num 4,17) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
18	אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים
	(Num 4,18) אַל־ תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־ שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם׃
19	זאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אתם « » איש על עבדתו ועל משאו
	(Num 4,19) וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־ קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־ עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־ מַשָּׂאֽוֹ׃
20	ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו *
	(Num 4,20) וְלֹא־ יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־ הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ פ
21	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 4,21) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
22	נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם
	(Num 4,22) נָשֹׂ֗א אֶת־ רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם־ הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
23	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקד אתם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד
	(Num 4,23) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אוֹתָ֑ם כָּל־ הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥ד עֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
24	זאת עבדת משפחת הגרשוני לעבד ולמשא
	(Num 4,24) זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃
25	ונשאו את יריעות המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד
	(Num 4,25) וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־ יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־ עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה וְאֶ֨ת־ מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
26	ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו
	(Num 4,26) וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־ מָסַ֣ךְ ׀ פֶּ֣תַח ׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־ הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙ מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם וְאֶֽת־ כָּל־ כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־ אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃
27	על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשוני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם
	(Num 4,27) עַל־ פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כָּל־ עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכָל־ מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙ בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כָּל־ מַשָּׂאָֽם׃
28	זאת עבדת משפחת בני הגרשוני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן *
	(Num 4,28) זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ פ
29	בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקד אתם
	(Num 4,29) בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית־ אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
30	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד
	(Num 4,30) מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כָּל־ הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
31	וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו
	(Num 4,31) וְזֹאת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת מַשָּׂאָ֔ם לְכָל־ עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמּוּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃
32	ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמות תפקדו את כל כלי משמרת משאם
	(Num 4,32) וְעַמּוּדֵי֩ הֶחָצֵ֨ר סָבִ֜יב וְאַדְנֵיהֶ֗ם וִֽיתֵדֹתָם֙ וּמֵ֣יתְרֵיהֶ֔ם לְכָל־ כְּלֵיהֶ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּבְשֵׁמֹ֣ת תִּפְקְד֔וּ אֶת־ כְּלֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת מַשָּׂאָֽם׃
33	זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן *
	(Num 4,33) זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י לְכָל־ עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
34	ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחותם לבית אבותם
	(Num 4,34) וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־ בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
35	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
	(Num 4,35) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
36	ויהיו פקדיהם למשפחותם אלפים ושבע מאות וחמשים
	(Num 4,36) וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
37	אלה פקדי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה *
	(Num 4,37) אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י כָּל־ הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃ ס
38	ופקדי בני גרשון למשפחותם לבית אבותם
	(Num 4,38) וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
39	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
	(Num 4,39) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
40	ויהיו פקדיהם למשפחותם לבית אבותם אלפים ושש מאות ושלשים
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,5) פקדיהם למש֯[פחת]ם֯[ לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים (Num 4,40) וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃
41	אלה פקדי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה *
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,5) אלה פקודי] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,6) משפחת בני גרשון כל העבד[ בא]ה֯ל מ֯[ועד אשר פקד משה ואהרן על פי] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,7) יהוה (Num 4,41) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשׁ֔וֹן כָּל־ הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־ פִּ֥י יְהוָֽה׃
42	ופקדי משפחת בני מררי למשפחותם לבית אבותם
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,7) ופקדי משפחת בני מררי למש[פחת]ם [לבית אבתם (Num 4,42) וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
43	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,7) מבן שלשים] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,8) [שנ]ה ו֯מ֯עלה ועד בן חמ[שי]ם֯ שנה כל [הב]א לצבא֯[ לעבדה באהל מועד ] (Num 4,43) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
44	ויהיו פקדיהם למשפחותם שלשת אלפים ומאתים
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,9) [ויהיו פ]קדיהם למשפחתם שלש֯ת א֯[לפי]ם֯ ומאתים (Num 4,44) וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃
45	אלה פקדי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,9) א[לה פקודי משפחת בני] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,10) [מררי אשר פקד משה ו]א֯הרן על[ פי יהוה ]ביד משה (Num 4,45) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃
46	כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחותם לבית אבותם
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,10) כ[ל הפקד]י֯ם אש[ר] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,11) [פקד משה ואהרן ]ו֯נ֯[שיאי ישר]אל[ את הלוים] למשפחת֯[ם ולבית ]אבתם (Num 4,46) כָּֽל־ הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־ הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃
47	מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד
	(4Q365 frg. 28,1) [כול ]ה֯ב֯א֯ ל֯ע֯בוד עבודת עבודה[] עבו[דה?] [וע]ב֯[ודת משא באוהל מועד (4Q23 frg. 34 ii+44-50,12) [מבן שלש]י֯ם ש֯נ֯ה ומעלה֯[ ועד בן חמשים שנה כל הבא ]ל֯[עבד עבדת עבדה] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,13) [ועבדת מש]א באהל מו֯ע֯ד (Num 4,47) מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־ הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
48	ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים
	(4Q365 frg. 28,1) ויהיו] (4Q365 frg. 28,2) פקודיהם שמונת אלפים וחמש מאות וששים ע[ל (4Q23 frg. 34 ii+44-50,13) ו[יהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,14) [ושמנים (Num 4,48) וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים׃
49	על פי יהוה פקד אתם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q365 frg. 28,2) פי יהוה פקד אותם ביד] (4Q365 frg. 28,3) [מו]ש֯ה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדו אשר[ צוה יהוה את מושה] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,14) על פ]י֯ יהוה פקד֯[ אותם ביד משה איש איש על] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,15) [עבדתו ועל משאו ופקד]י֯ו֯ אש[ר צוה יהוה את משה ] (Num 4,49) עַל־ פִּ֨י יְהוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־ עֲבֹדָת֖וֹ וְעַל־ מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ

5
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,16) וידבר יהוה אל משה לא]מר (Num 5,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	צוי את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,16) צו את[ בני ישראל] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,17) [וישלחו מן ]ה֯מחנה כל צרו֯[ע וכל זב וכל טמא לנפש (Num 5,2) צַ֚ו אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־ צָר֖וּעַ וְכָל־ זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃
3	מזכר ועד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,17) ]מ֯ז֯כר ו[עד נקבה] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,18) [תשלחו אל מ]ח֯וץ למחנה תשל[חום ולא יטמאו את מחניה]ם אשר[ אני שכן בתוכם ] (Num 5,3) מִזָּכָ֤ר עַד־ נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־ מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם׃
4	ויעשו כן בני ישראל וישלחו אתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל *
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,19) [ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למ]חנה כאשר דב֯[ר יהוה] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,20) [אל משה כן עשו בני ישראל (Num 5,4) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אוֹתָ֔ם אֶל־ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
5	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,20) וידב]ר֯[ יהוה אל משה לאמר ] (Num 5,5) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
6	דבר אל בני ישראל לאמר איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההיא
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,21) [דבר אל בני ישראל א]י֯ש או אשה[ כי יעשו מכל חטאת האדם למעל ]את[ מעל] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,22) [ביהוה ואשמה הנפש] ההיא (Num 5,6) דַּבֵּר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־ אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־ חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃
7	והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,22) והתו֯[דו את חטאתם והשיב את אשמו בר]אשו (4Q23 frg. 34 ii+44-50,23) [וחמ]י[שתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו (Num 5,7) וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־ חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־ אֲשָׁמוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִישִׁת֖וֹ יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ר אָשַׁ֥ם לֽוֹ׃
8	ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,23) ואם אין לאיש ]ג֯אל להשב[ ] (4Q23 frg. 34 ii+44-50,24) [האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפר]ים אשר (4Q23 frg. 34 ii+44-50,25) [יכפר בו עליו (Num 5,8) וְאִם־ אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־ בּ֖וֹ עָלָֽיו׃
9	וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה
	(4Q23 frg. 34 ii+44-50,25) וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן ]ל[ו ]י֯הי֯[ה] (Num 5,9) וְכָל־ תְּרוּמָ֞ה לְכָל־ קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־ יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
10	ואיש את קדשיו לו יהיה ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה *
	(Num 5,10) וְאִ֥ישׁ אֶת־ קֳדָשָׁ֖יו ל֣וֹ יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃ פ
11	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 5,11) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
12	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
	(Num 5,12) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־ תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ וּמָעֲלָ֥ה ב֖וֹ מָֽעַל׃
13	ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלמה מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשה
	(Num 5,13) וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־ זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖וא לֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃
14	ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה
	(Num 5,14) וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־ קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־ אִשְׁתּ֖וֹ וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אוֹ־ עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־ קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣א אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃
15	והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי מנחת קנאת היא מנחת זכרון מזכירת עון
	(Num 5,15) וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־ אִשְׁתּוֹ֮ אֶל־ הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־ קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑ים לֹֽא־ יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן וְלֹֽא־ יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־ מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּר֖וֹן מַזְכֶּ֥רֶת עָוֺֽן׃
16	והקריב אתה הכהן והעמידה לפני יהוה
	(Num 5,16) וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
17	ולקח הכהן מים קדישים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
	(Num 5,17) וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־ חָ֑רֶשׂ וּמִן־ הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ן וְנָתַ֥ן אֶל־ הַמָּֽיִם׃
18	והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת היא וביד הכהן יהיו מי המארים המאררים *
	(Num 5,18) וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־ הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־ רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־ כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּר֔וֹן מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים׃
19	והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישיך הנקי ממי המארים המאררים האלה
	(Num 5,19) וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־ הָֽאִשָּׁה֙ אִם־ לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־ לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
20	ואת כי שטית תחת אישיך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישיך
	(Num 5,20) וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־ שְׁכָבְתּ֔וֹ מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃
21	והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אתיך לאלה ולשבועה בתוך עמיך בתת יהוה את ירכיך נפלת ואת בטניך צבא
	(Num 5,21) וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־ הָֽאִשָּׁה֮ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן יְהוָ֥ה אוֹתָ֛ךְ לְאָלָ֥ה וְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמֵּ֑ךְ בְּתֵ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־ יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־ בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה׃
22	ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבת בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן *
	(Num 5,22) וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבּ֥וֹת בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן ׀ אָמֵֽן׃
23	וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המארים
	(Num 5,23) וְ֠כָתַב אֶת־ הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־ מֵ֥י הַמָּרִֽים׃
24	והשקה את האשה את מי המארים המאררים ובאו בה המים המאררים למארים
	(Num 5,24) וְהִשְׁקָה֙ אֶת־ הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים׃
25	ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
	(Num 5,25) וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־ הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ אֶל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃
26	והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים
	(Num 5,26) וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־ הַמִּנְחָה֙ אֶת־ אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־ הָאִשָּׁ֖ה אֶת־ הַמָּֽיִם׃
27	והשקה את המים והיה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למארים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
	(Num 5,27) וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־ הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־ נִטְמְאָה֮ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאֽ͏ָרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
28	ואם לא נטמאה האשה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע
	(Num 5,28) וְאִם־ לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃
29	זאת תורת הקנאת ואשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
	(Num 5,29) זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃
30	או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
	(Num 5,30) א֣וֹ אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־ אִשְׁתּ֑וֹ וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־ הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־ הַתּוֹרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
31	ונקה האיש מעון והאשה ההיא תשא את עונה *
	(Num 5,31) וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֺ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־ עֲוֺנָֽהּ׃ פ

6
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 6,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
	(Num 6,2) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֽוֹ־ אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה׃
3	מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משארת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבישים לא יאכל
	(Num 6,3) מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־ מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥ים וִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃
[4]	כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל
[5]	כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימים אשר יזיר ליהוה קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו
6	כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבוא
	(Num 6,6) כָּל־ יְמֵ֥י הַזִּיר֖וֹ לַיהוָ֑ה עַל־ נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא׃
7	לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במותם כי נזר אלהיו על ראשו
	(Num 6,7) לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־ יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃
8	כל ימי נזרו קדוש הוא ליהוה *
	(Num 6,8) כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְר֑וֹ קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃
9	וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
	(Num 6,9) וְכִֽי־ יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְגִלַּ֤ח רֹאשׁוֹ֙ בְּי֣וֹם טָהֳרָת֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יְגַלְּחֶֽנּוּ׃
10	וביום השמיני יביא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד
	(Num 6,10) וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים א֥וֹ שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יוֹנָ֑ה אֶל־ הַכֹּהֵ֔ן אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
11	ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
	(Num 6,11) וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־ הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁ אֶת־ רֹאשׁ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
12	והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראישונים יפלו כי טמא נזרו *
	(Num 6,12) וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖א נִזְרֽוֹ׃
13	וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
	(Num 6,13) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּי֗וֹם מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְר֔וֹ יָבִ֣יא אֹת֔וֹ אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
14	והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
	(Num 6,14) וְהִקְרִ֣יב אֶת־ קָרְבָּנ֣וֹ לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן־ שְׁנָת֨וֹ תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־ שְׁנָתָ֛הּ תְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־ אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃
15	וסל מצות סלת חלות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
	(Num 6,15) וְסַ֣ל מַצּ֗וֹת סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃
16	והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
	(Num 6,16) וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־ חַטָּאת֖וֹ וְאֶת־ עֹלָתֽוֹ׃
17	ואת האיל יעשה זבח השלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
	(Num 6,17) וְאֶת־ הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצּ֑וֹת וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־ מִנְחָת֖וֹ וְאֶת־ נִסְכּֽוֹ׃
18	וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
	(Num 6,18) וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶת־ רֹ֣אשׁ נִזְר֑וֹ וְלָקַ֗ח אֶת־ שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְר֔וֹ וְנָתַן֙ עַל־ הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁר־ תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃
19	ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחרי התגלחו את נזרו
	(Num 6,19) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־ הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־ הָאַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־ הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙ עַל־ כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּח֥וֹ אֶת־ נִזְרֽוֹ׃
20	והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן יהיה על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
	(Num 6,20) וְהֵנִיף֩ אוֹתָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן ׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃
21	זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו *
	(Num 6,21) זֹ֣את תּוֹרַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנ֤וֹ לַֽיהוָה֙ עַל־ נִזְר֔וֹ מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־ תַּשִּׂ֣יג יָד֑וֹ כְּפִ֤י נִדְרוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תּוֹרַ֥ת נִזְרֽוֹ׃ פ
22	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 6,22) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
23	דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמר להם
	(Num 6,23) דַּבֵּ֤ר אֶֽל־ אַהֲרֹן֙ וְאֶל־ בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ ס
24	יברכך יהוה וישמרך
	(Num 6,24) יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס
25	יאיר יהוה פניו אליך ויחנך
	(Num 6,25) יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ס
26	ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
	(1QSb 3,1) ישא אדוני פניו אליכה … (Num 6,26) יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃ ס
27	ושימו את שמי על בני ישראל ואני אברכם *
	(Num 6,27) וְשָׂמ֥וּ אֶת־ שְׁמִ֖י עַל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ

7
1	ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם
	(4Q365 frg. 28,5) [ויהי בי]ום כלות מושה להקים את המ֯[שכן וימשח אותו ויקדש אותו ואת] (Num 7,1) וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃
2	ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העמדים על הפקדים
	(Num 7,2) וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־ הַפְּקֻדִֽים׃
3	ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלות צב ושנים עשר בקר עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אתם לפני המשכן *
	(Num 7,3) וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־ קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־ עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־ שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
4	ויאמר יהוה אל משה לאמר
	(Num 7,4) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
5	קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אתם אל הלוים איש כפי עבדתו
	(Num 7,5) קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־ הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃
6	ויקח משה את העגלות ואת הבקר ויתן אתם אל הלוים
	(Num 7,6) וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־ הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־ הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל־ הַלְוִיִּֽם׃
7	את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם
	(Num 7,7) אֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃
8	ואת ארבעת העגלות ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
	(Num 7,8) וְאֵ֣ת ׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
9	ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עליהם בכתף ישאו
	(Num 7,9) וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־ עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃
10	ויקריבו הנשיאים את חנכת המזבח ביום המשיח אתו ויקריבו הנשיאים את קרבנם לפני המזבח
	(Num 7,10) וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־ קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
11	ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח *
	(Num 7,11) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֙יבוּ֙ אֶת־ קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ ס
12	ויהי המקריב ביום הראישון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה
	(Num 7,12) וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־ קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
13	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,13) וְקָרְבָּנ֞וֹ קֽ͏ַעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
14	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,14) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
15	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,15) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
16	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,16) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
17	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב *
	(Num 7,17) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָֽב׃ פ
18	ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר
	(Num 7,18) בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־ צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃
19	הקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,19) הִקְרִ֨ב אֶת־ קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
20	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,20) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
21	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,21) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
22	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,22) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
23	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער *
	(Num 7,23) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־ צוּעָֽר׃ פ
24	ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חילן
	(Num 7,24) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֹֽן׃
25	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,25) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
26	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,26) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
27	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,27) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
28	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,28) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
29	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חילן *
	(Num 7,29) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֹֽן׃ פ
30	ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
	(Num 7,30) בַּיּוֹם֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃
31	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,31) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
32	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,32) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת
33	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,33) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
34	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,34) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
35	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור *
	(Num 7,35) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃ פ
36	ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי
	(Num 7,36) בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽישַׁדָּֽי׃
37	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,37) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
38	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,38) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
39	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,39) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
40	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,40) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת
41	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי *
	(Num 7,41) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ פ
42	ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל
	(Num 7,42) בַּיּוֹם֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ דְּעוּאֵֽל׃
43	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,43) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
44	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,44) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
45	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,45) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
46	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,46) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
47	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל *
	(Num 7,47) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ דְּעוּאֵֽל׃ פ
48	ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
	(Num 7,48) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃
49	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,49) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
50	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,50) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
51	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,51) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
52	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,52) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
53	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד *
	(Num 7,53) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃ פ
54	ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמלאל בן פדהצור
	(Num 7,54) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָה־ צֽוּר׃
55	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,55) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה
56	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,56) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
57	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,57) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
58	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,58) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
59	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמלאל בן פדהצור *
	(Num 7,59) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָה צֽוּר׃ פ
60	ביום התשעי נשיא לבני בנימים אבידן בן גדעוני
	(Num 7,60) בַּיּוֹם֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמ֑͏ִן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעֹנִֽי׃
61	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,61) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
62	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,62) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
63	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,63) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
64	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,64) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
65	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעוני *
	(Num 7,65) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעֹנִֽי׃ פ
66	ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
	(Num 7,66) בַּיּוֹם֙ הָעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּישַׁדָּֽי׃
67	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,67) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
68	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,68) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת
69	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,69) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
70	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,70) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
71	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי *
	(Num 7,71) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּישַׁדָּֽי׃ פ
72	ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעאל בן עכרן
	(Num 7,72) בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בָּן־ עָכְרָֽן׃
73	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,73) קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
74	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,74) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
75	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,75) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
76	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,76) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
77	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעאל בן עכרן *
	(Num 7,77) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־ עָכְרָֽן׃ פ
78	ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
	(Num 7,78) בְּיוֹם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃
79	וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
	(Num 7,79) קָרְבָּנ֞וֹ קֽ͏ַעֲרַת־ כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
80	כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
	(Num 7,80) כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
81	פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
	(Num 7,81) פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־ בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־ אֶחָ֥ד בֶּן־ שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
82	ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 7,82) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
83	ולזבח השלמים בקר שנים אילים חמשה התודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן *
	(Num 7,83) וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃ פ
84	זאת חנכת המזבח ביום המשיח אתו מאת נשיאי ישראל קערות כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה
	(Num 7,84) זֹ֣את ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־ כֶ֙סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃
85	שלשים ומאה הקערה האחת הכסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש
	(Num 7,85) שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
86	כפות זהב שתים עשרה מלאות קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה
	(Num 7,86) כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־ עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־ זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃
87	כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילים שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת
	(Num 7,87) כָּל־ הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־ עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃
88	וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילים ששים עתודים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשיח אתו
	(2Q8 frg. 1,1) [וכל בקר זבח השלמים עשרים ו]ארב[עה] פרים֯ (2Q8 frg. 1,2) [אילם ששים עתדים ששים כבשים בני ]שנה ששים (Num 7,88) וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר ׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־ שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ׃
89	ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו *
	(Num 7,89) וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־ הַקּ֜וֹל מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֙רֶת֙ אֲשֶׁר֙ עַל־ אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ פ

8
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 8,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
	(Num 8,2) דַּבֵּר֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־ הַנֵּרֹ֔ת אֶל־ מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת׃
3	ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
	(Num 8,3) וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־ מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
4	וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכיה ועד פרחיה מקשה היא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנורה *
	(Num 8,4) וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־ יְרֵכָ֥הּ עַד־ פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־ הַמְּנֹרָֽה׃ פ
5	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 8,5) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
6	קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם
	(Num 8,6) קַ֚ח אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃
7	וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו
	(4Q23 frg. 51,1) לטהרם הזה עליהם מי חטאת וה֯[עבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו (Num 8,7) וְכֹֽה־ תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטֽ͏ַהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֙עַר֙ עַל־ כָּל־ בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּ בִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃
8	ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת
	(4Q23 frg. 51,1) ולקחו] (4Q23 frg. 51,2) פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה ב[שמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת (Num 8,8) וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר בֶּן־ בָּקָ֔ר וּמִנְחָת֔וֹ סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־ שֵׁנִ֥י בֶן־ בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת׃
9	והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל
	(4Q23 frg. 51,2) והקרבת את הלוים] (4Q23 frg. 51,3) לפני אהל מועד והקהלת את [כל עדת בני ישראל (Num 8,9) וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־ כָּל־ עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
10	והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים
	(4Q23 frg. 51,3) והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו] (4Q23 frg. 51,4) ב֯נ֯י֯[ י]ש֯ראל את ידי[ה]ם֯ על הלוים[ (Num 8,10) וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־ הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ הַלְוִיִּֽם׃
11	והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה
	(4Q23 frg. 51,4) והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני] (4Q23 frg. 51,5) [ישרא]ל והיו לעבד [את] עבדת֯ י֯[הוה (Num 8,11) וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־ הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־ עֲבֹדַ֥ת יְהוָֽה׃
12	והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים
	(4Q23 frg. 51,5) והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את] (4Q23 frg. 51,6) [האחד ח]ט֯את ואת הא֯ח֯[ד -- ] (Num 8,12) וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־ יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־ הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־ הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־ הַלְוִיִּֽם׃
13	והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה
	(Num 8,13) וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
14	והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים
	(Num 8,14) וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃
15	ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את עבדת אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה
	(Num 8,15) וְאַֽחֲרֵי־ כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃
16	כי נתנים נתנים הם לי מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם בבני ישראל לקחתי אתם לי
	(Num 8,16) כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֙מָּה֙ לִ֔י מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּחַת֩ פִּטְרַ֨ת כָּל־ רֶ֜חֶם בְּכ֥וֹר כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃
17	כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכיתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי *
	(Num 8,17) כִּ֣י לִ֤י כָל־ בְּכוֹר֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּי֗וֹם הַכֹּתִ֤י כָל־ בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃
18	ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל
	(Num 8,18) וָאֶקַּח֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כָּל־ בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
19	ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש
	(Num 8,19) וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־ הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים ׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־ עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ הַקֹּֽדֶשׁ׃
20	ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל
	(Num 8,20) וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכָל־ עֲדַ֥ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־ מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔ם כֵּן־ עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
21	ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם
	(4Q23 frg. 52,1) [ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עלי]הם (4Q23 frg. 52,2) [אהרן לטהרם (Num 8,21) וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ן לְטַהֲרָֽם׃
22	ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם *
	(4Q23 frg. 52,2) ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ו]ל֯פני בניו (Num 8,22) וְאַחֲרֵי־ כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־ עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־ מֹשֶׁה֙ עַל־ הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ס
23	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 8,23) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
24	זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
	(Num 8,24) זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבוֹא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
25	ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד
	(Num 8,25) וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֽוֹד׃
26	ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשו ללוים במשמרתם *
	(Num 8,26) וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־ אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖ם בְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ פ

9
1	וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראישון לאמר
	(Num 9,1) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל־ מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־ סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר׃
2	ויעשו בני ישראל את הפסח במועדיו
	(Num 9,2) וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ הַפָּ֖סַח בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
3	בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים יעשו אתו במועדיו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
	(4Q23 frg. 53-54,1) [עשר יום בחד]ש הזה ביום[ -- ככל חק]ת֯[יו ]ו֯כ֯כ֯[ל מש]פ֯טיו (4Q23 frg. 53-54,2) [תעשו את]ו֯ (Num 9,3) בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־ י֠וֹם בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹת֖וֹ בְּמוֹעֲד֑וֹ כְּכָל־ חֻקֹּתָ֥יו וּכְכָל־ מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃
4	וידבר משה אל בני ישראל לעשות הפסח
	(4Q23 frg. 53-54,2) וידבר משה א֯[ל בני ישראל לעשת הפסח (Num 9,4) וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃
5	ויעשו את הפסח בראישון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל
	(4Q23 frg. 53-54,2) ויעש]ו֯[ א]ת֯ הפסח בראשון (4Q23 frg. 53-54,3) [בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר ס]י֯ני ככל א֯שר צוה יהוה את משה (4Q23 frg. 53-54,4) [כן עשו בני ישראל (Num 9,5) וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־ הַפֶּ֡סַח בָּרִאשׁ֡וֹן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֥וֹם לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
6	ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
	(4Q23 frg. 53-54,4) ויהי אנשים אשר היו ט]מ֯אים לנפש אדם ולא יכלו לעשות (4Q23 frg. 53-54,5) [הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהר]ן֯ ב֯י֯ו֯ם֯ ההוא (Num 9,6) וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־ יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־ הַפֶּ֖סַח בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
7	ויאמרו האנשים ההם אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במועדיו בתוך בני ישראל
	(4Q23 frg. 53-54,5) ויאמרו האנשים (4Q23 frg. 53-54,6) [ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי ]ה֯[ק]ר֯ב את קרבן יהוה (4Q23 frg. 53-54,7) [במעדו בתוך בני ישראל (Num 9,7) וַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת־ קָרְבַּ֤ן יְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
8	ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם *
	(4Q23 frg. 53-54,7) ויאמר אלהם משה עמדו ואשמע]ה מה יצוה יהוה לכם (Num 9,8) וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־ יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃ פ
9	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q23 frg. 53-54,8) וידבר יהוה אל משה לאמר (Num 9,9) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
10	דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה
	(4Q23 frg. 53-54,8) דב]ר֯ אל בני ישראל לאמ[ר איש] (4Q23 frg. 53-54,9) [איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או ]לדריכם ועשה פסח ליה[וה] (Num 9,10) דַּבֵּ֛ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־ יִהְיֶֽה־ טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה׃
11	בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו
	(Num 9,11) בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹת֑וֹ עַל־ מַצּ֥וֹת וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
12	לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
	(Num 9,12) לֹֽא־ יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־ בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־ ב֑וֹ כְּכָל־ חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃
13	והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במועדיו חטאו ישא האיש ההוא
	(Num 9,13) וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ ה֨וּא טָה֜וֹר וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־ הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ כִּ֣י ׀ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲד֔וֹ חֶטְא֥וֹ יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃
14	וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטיו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ *
	(Num 9,14) וְכִֽי־ יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ פ
15	וביום הוקם את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
	(4Q365 frg. 31a-c,3) [וביום?] את המשכן כ֯[סה הענן את המשכן לאוהל העדות ובערב יהיה על] (4Q365 frg. 31a-c,4) [המשכן כמר]אה אש עד בוקר֯[ (Num 9,15) וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־ הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־ אֵ֖שׁ עַד־ בֹּֽקֶר׃
16	כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה
	(4Q365 frg. 31a-c,4) כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש] (4Q365 frg. 31a-c,5) [לילה (Num 9,16) כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־ אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃
17	ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
	(4Q365 frg. 31a-c,5) ולפי ה]ע֯ל֯ות הענן מעל הא[והל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקוםי] (4Q365 frg. 31a-c,6) [אשר ישכון ש]מה הענן יחנו בני[ ישראל] (Num 9,17) וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־ שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
18	על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו
	(4Q365 frg. 31a-c,6) [יהוה יסעו ב]ני ישראל וע֯[ל פי יהוה יחנו כול ימי אשר ישכון הענן על המשכן] (4Q365 frg. 31a-c,7) [יחנו (Num 9,18) עַל־ פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־ יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־ הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃
19	בהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
	(4Q365 frg. 31a-c,7) ובהאריך ה]ע֯נ֯ן֯[ על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת] (4Q365 frg. 31a-c,8) [יהוה ולוא יסעו (4Q23 frg. 55,1) [ובהאריך הענן על המשכ]ן֯ ימים רבים וש֯מ[רו בני ישראל את משמרת יהוה] (4Q23 frg. 55,2) [ולא יסעו (Num 9,19) וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־ הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃
20	ויש אשר יהיה הענן ימים במספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
	(4Q365 frg. 31a-c,8) ויש אשר יהיה הענן ימים ב?מספר על המשכן על פי יהוה] (4Q365 frg. 31a-c,9) [יחנו ועל פי יהוה יסעו (4Q23 frg. 55,2) ויש אשר יהיה הענן י]מ֯ים מס֯[פר -- ] (Num 9,20) וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־ הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־ פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃
21	ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו
	(4Q365 frg. 31a-c,9) ויש אשר יהיה הענן מערב עד בוקר ונעלה] (4Q365 frg. 31a-c,10) [הענן בבוקר ונסעו או יומם? -- ונעלה הענן ונסעו (Num 9,21) וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־ יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־ בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃
22	או יומים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלותו יסעו
	(4Q365 frg. 31a-c,10) או יומים או] (4Q365 frg. 31a-c,11) [חודש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכון] ע֯ליו יחנ֯[ו בני ישראל] (4Q365 frg. 31a-c,12) [ולוא יסעו ובהעלותו יסעו (Num 9,22) אֽוֹ־ יֹמַ֜יִם אוֹ־ חֹ֣דֶשׁ אוֹ־ יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־ הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃
23	על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה *
	(4Q365 frg. 31a-c,12) על פי יהוה יחנו ו]ע֯ל פ֯י֯ יה[וה יסעו] (4Q365 frg. 31a-c,13) [את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד מושה] _____ [ ] (Num 9,23) עַל־ פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־ מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃ פ

10
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q365 frg. 31a-c,14) [וידבר יהוה אל מושה לאמור (Num 10,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	עשה לך שתי חצצרות כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
	(4Q365 frg. 31a-c,14) עשה לכה שתי חצוצרות כסף מקשה] (4Q365 frg. 31a-c,15) [תעשה אותם והיו לכה למקרא ]ה֯עדה ולמס֯[ע את המחנות (Num 10,2) עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־ הַֽמַּחֲנֽוֹת׃
3	ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד
	(4Q365 frg. 31a-c,15) ותקעו] (4Q365 frg. 31a-c,16) [בהן ונועדו אליך כול העדה אל פתח] א֯ו֯ה֯ל מ֯[ועד (Num 10,3) וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
4	ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל
	(4Q365 frg. 31a-c,16) ואם באחת יתקעו] (Num 10,4) וְאִם־ בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
5	ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה
	(Num 10,5) וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃
6	ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים צפונה תרועה יתקעו למסעיהם
	(Num 10,6) וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃
7	ובהקיל את הקהל תתקעו ולא תריעו
	(Num 10,7) וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־ הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃
8	ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדורתיכם
	(Num 10,8) וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בּֽ͏ַחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
9	וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם
	… (1QM 10,6) כיא תבוא מלחמה (1QM 10,7) בארצכמה על הצר הצורר אתכמה והריעות[מה] בחצוצרות ונזכרתמה לפני אלוהיכם (1QM 10,8) ונושעתם מאויביכם … (Num 10,9) וְכִֽי־ תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־ הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃
10	וביום שמחתיכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני יהוה אלהיכם אני יהוה אלהיכם *
	(Num 10,10) וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ
10[א]	וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם שבת בהר הזה
10[ב]	פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכיניו בערבה בהר ובשפילה בנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר פרת
10[ג]	ראו נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת לזרעם אחריהם *
11	ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדות
	(Num 10,11) וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃
12	ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פראן
	(Num 10,12) וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃
13	ויסעו בראישונה על פי יהוה ביד משה
	(4Q23 frg. 56,1) ויסעו בראשנה ע]ל פי יהו֯[ה ביד משה (Num 10,13) וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃
14	ויסע דגל מחנה בני יהודה בראישונה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב
	(4Q23 frg. 56,1) ויסע דגל מחנה בני יהודה] ]שנה ○[ (4Q23 frg. 56,2) [בראשנה לצבאתם ועל צבא]ו נחשון בן ע֯מינדב (Num 10,14) וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־ יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־ עַמִּינָדָֽב׃
15	ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער
	(4Q23 frg. 56,2) ו֯[על צבא מטה בני יששכר] ]○○○[ (4Q23 frg. 56,3) [נתנאל בן צוער (Num 10,15) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־ צוּעָֽר׃
16	ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חילן
	(4Q23 frg. 56,3) ועל צבא מ]טה בני זבולן אליאב בן חיל֯ן֯[ (Num 10,16) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־ חֵלֽוֹן׃
17	והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן
	(4Q23 frg. 56,3) ]והורד ה֯[משכן ונסעו] (4Q23 frg. 56,4) [בני גרשון ובני מררי נשאי ]המשכן (Num 10,17) וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־ גֵרְשׁוֹן֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ס
18	ונסע דגל מחנה בני ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור
	(4Q23 frg. 56,4) ונסע דגל מחנה ראובן לצבא[תם ועל צבאו] (4Q23 frg. 56,5) [אליצור בן שדיאור (Num 10,18) וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֱלִיצ֖וּר בֶּן־ שְׁדֵיאֽוּר׃
19	ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורישדי
	(4Q23 frg. 56,5) ועל צב]א מטה בני שמעו[ן ש]למ֯יאל בן צור[ישדי (Num 10,19) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־ צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃
20	ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל
	(4Q23 frg. 56,5) ועל צבא] (4Q23 frg. 56,6) [מטה בני גד אליסף בן דעואל (Num 10,20) וְעַל־ צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־ גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־ דְּעוּאֵֽל׃
21	ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם
	(4Q23 frg. 56,6) ו]נ֯ס֯עו הקה֯תים נשאי המקדש[ והקימו] (4Q23 frg. 56,7) [את המשכן עד באם (Num 10,21) וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־ בֹּאָֽם׃ ס
22	ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד
	(4Q23 frg. 56,7) ונסע דגל מחנ]ה֯ בני אפרים לצבאתם ועל[ צבאו] (4Q23 frg. 56,8) [אלישמע בן עמיהוד (Num 10,22) וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־ אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃
23	ועל צבא מטה בני מנשה גמלאל בן פדהצור
	(4Q23 frg. 56,8) ועל צבא מטה בני מנ]ש֯ה֯[ גמ]ל[יא]ל[ בן פדהצור -- ] (Num 10,23) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־ פְּדָה־ צֽוּר׃
24	ועל צבא מטה בני בנימים אבידן בן גדעוני
	(Num 10,24) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־ גִּדְעוֹנִֽי׃ ס
25	ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנות לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי
	(Num 10,25) וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־ דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־ הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־ צְבָא֔וֹ אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־ עַמִּישַׁדָּֽי׃
26	ועל צבא מטה בני אשר פגעאל בן עכרן
	(Num 10,26) וְעַל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־ עָכְרָֽן׃
27	ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן
	(Num 10,27) וְעַ֨ל־ צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־ עֵינָֽן׃
28	אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו *
	(Num 10,28) אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃ ס
29	ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לך אתנו והטיבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל
	(Num 10,29) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־ רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֙נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־ יְהוָ֥ה דִּבֶּר־ ט֖וֹב עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃
30	ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך
	(Num 10,30) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־ אֶל־ אַרְצִ֛י וְאֶל־ מוֹלַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃
31	ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתינו במדבר והיית לנו לעינים
	(Num 10,31) וַיֹּ֕אמֶר אַל־ נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י ׀ עַל־ כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃
32	והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטב יהוה עמנו והיטבנו לך
	(Num 10,32) וְהָיָ֖ה כִּי־ תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה ׀ הַטּ֣וֹב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃
33	ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה
	(Num 10,33) וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲר֨וֹן בְּרִית־ יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים לָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃
34	וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה
	(Num 10,34) וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יוֹמָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ׆ ס
35	ויהי בנסע הארון ויאמר משה קומה יהוה ויפוצו איביך וינוסו משנאיך מפניך
	(Num 10,35) וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה ׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֙צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃
36	ובמנוחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל *
	(Num 10,36) וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ ס

11
1	ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה
	(Num 11,1) וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפּ֔וֹ וַתִּבְעַר־ בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַל בִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃
2	ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש
	(Num 11,2) וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃
3	ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה
	(Num 11,3) וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־ בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃
4	והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר
	(4Q23 frg. 57,1) [וישבו ויבכו ]גם בני ישראל֯[ ויאמרו מי יאכלנו בשר (Num 11,4) וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבּ֔וֹ הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃
5	זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים
	(4Q23 frg. 57,1) זכרנו את הדגה אשר נאכל] (4Q23 frg. 57,2) [במצרים חנם את ]הקשאי[ם ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים ] (Num 11,5) זָכַ֙רְנוּ֙ אֶת־ הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־ נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־ הֶחָצִ֥יר וְאֶת־ הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־ הַשּׁוּמִֽים׃
6	ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עיננו
	(Num 11,6) וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־ הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃
7	והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח
	(Num 11,7) וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־ גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינ֖וֹ כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃
8	שטו העם ולקטו וטחנו ברחים ודכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
	(Num 11,8) שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃
9	וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו
	(Num 11,9) וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־ הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃
10	וישמע משה את העם בכה למשפחותיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע *
	(Num 11,10) וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־ הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳל֑וֹ וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥י מֹשֶׁ֖ה רָֽע׃
11	ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשים את משא כל העם הזה עלי
	(Num 11,11) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־ מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־ מַשָּׂ֛א כָּל־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃
12	האנכי הרתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק אל האדמה אשר נשבעת לאבתיו
	(Num 11,12) הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־ אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־ תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־ הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
13	מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכל
	(Num 11,13) מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־ יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־ לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃
14	לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
	(Num 11,14) לֹֽא־ אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־ כָּל־ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃
15	ואם ככה אתה עשה לי הרגני נא הרג ואם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי *
	(Num 11,15) וְאִם־ כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־ עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־ מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־ אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ פ
16	ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך
	(4Q23 frg. 58-59,1) [אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו ש]ם֯ (4Q23 frg. 58-59,2) [עמך (Num 11,16) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־ לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ כִּי־ הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖ם וְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃
17	וירדתי ודברתי עמך שם והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך
	(4Q23 frg. 58-59,2) וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי על]יהם (4Q23 frg. 58-59,3) [ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך (Num 11,17) וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־ הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־ תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
18	ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם
	(4Q23 frg. 58-59,3) ואל העם תאמר התק]ד֯שו למחר (4Q23 frg. 58-59,4) [ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו ב]מ֯צ֯[ר]ים (4Q23 frg. 58-59,5) [ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם (Num 11,18) וְאֶל־ הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֙נוּ֙ בָּשָׂ֔ר כִּי־ ט֥וֹב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃
19	לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום
	(4Q23 frg. 58-59,5) לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא ח]משה ימים (4Q23 frg. 58-59,6) [ולא עשרה ימים ולא עשרים יום (Num 11,19) לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
20	עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרה יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים
	(4Q23 frg. 58-59,6) עד חדש ימים עד אשר יצ]א מאפ֯כם (4Q23 frg. 58-59,7) [והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפני]ו֯ ל֯אמר (4Q23 frg. 58-59,8) [למה זה יצאנו ממצרים (Num 11,20) עַ֣ד ׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־ יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־ מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־ יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃
21	ויאמר משה שש מאות אלף רגלאי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים
	(4Q23 frg. 58-59,8) ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנ]כ֯י בקרב[ו] (4Q23 frg. 58-59,9) [ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים (Num 11,21) וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔ם וְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
22	הצאן והבקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם *
	(4Q23 frg. 58-59,9) הצאן ובקר ישחט להם] ומצא (Num 11,22) הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־ כָּל־ דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ פ
23	ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר אתה תראה היקראך דברי אם לא
	(Num 11,23) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־ לֹֽא׃
24	ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל
	(Num 11,24) וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־ הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖ם סְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃
25	וירד יהוה בענן וידבר אליו ויצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יאספו
	(Num 11,25) וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה ׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־ הָר֙וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־ שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗י כְּנ֤וֹחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃
26	וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מודד ותנח עליהם הרוח והם בכתובים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה
	(Num 11,26) וַיִשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־ אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בּֽ͏ַמַּחֲנֶֽה׃
27	וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומודד מתנבאים במחנה
	(Num 11,27) וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
28	ויען יהושע בן נון משרת משה מביחריו ויאמר אדני משה כלאם
	(Num 11,28) וַיַּ֜עַן יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃
29	ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם *
	(Num 11,29) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־ עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־ יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־ רוּח֖וֹ עֲלֵיהֶֽם׃
30	ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל
	(Num 11,30) וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
31	ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוי מן הים ויטש אל המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבת המחנה וכאמתים על פני הארץ
	(4Q27 frg. 1-4,1) המחנה[ וכאמת]י֯ם על[ ]פני [הא]רץ (Num 11,31) וְר֜וּחַ נָסַ֣ע ׀ מֵאֵ֣ת יְהוָ֗ה וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־ הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־ הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ י֣וֹם כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יוֹם֙ כֹּ֔ה סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־ פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
32	ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השלוי הממעיט אסף עשרה חמרים וישחטו להם שחוטה סביבת המחנה
	(4Q27 frg. 1-4,1) ויקום כול העם כול ה[יום ההואה וכול הלילה] (4Q27 frg. 1-4,2) וכול ה[יום ]המוחרת ויואספו את השלו הממעיט אסף֯[ עשרה חומרים וישטחו] (4Q27 frg. 1-4,3) להמה֯[ שטוח ]ס֯ביב֯ות המחנה … (Num 11,32) וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־ הַיּוֹם֩ הַה֨וּא וְכָל־ הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל ׀ י֣וֹם הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־ הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ף עֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁט֔וֹחַ סְבִיב֖וֹת הַֽמַּחֲנֶֽה׃
33	הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד
34	ויקרא « » שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים
	(4Q27 frg. 1-4,4) מכה רב֯ה מואדה ו[יקרא שם המקום ההו]אה (4Q27 frg. 1-4,5) קב[רות התאוה כיא שם קברו את העם המתאוים (Num 11,34) וַיִּקְרָ֛א אֶת־ שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא קִבְר֣וֹת הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־ שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־ הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃
35	מקברות התאוה נסעו העם החצרות ויהיו בחצרות *
	(4Q27 frg. 1-4,5) מקברות התאו]ה נסע העם (4Q27 frg. 1-4,6) ויה[יו בחצרות ] (Num 11,35) מִקִּבְר֧וֹת הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵר֑וֹת וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֽוֹת׃ פ

12
1	ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
	(4Q27 frg. 1-4,7) ותד֯ב֯[ר מרים ואהרון ]ב֯מושה[ על אדות האשה הכושית אשר לק]ח כיא אשה (4Q27 frg. 1-4,8) כוש[ית לקח מושה (Num 12,1) וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־ אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־ אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃
2	ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלוא גם בנו דבר וישמע יהוה
	(4Q27 frg. 1-4,8) ו]יואמרו ה[רק אך במושה דבר יהוה הלוא ]ג֯ם בנו דבר וישמע (4Q27 frg. 1-4,9) יהו֯[ה ויחר אפו (Num 12,2) וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־ בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־ בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃
3	והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה *
	(4Q23 frg. 60-61,1) והאיש משה ענו מא]דה[ מכל האדם אשר על פני האדמה ] (4Q27 frg. 1-4,9) והאיש ]מושה[ ענו מואדה מכול האדם אש]ר֯ על פני האדמה (Num 12,3) וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה ענו (עָנָ֣יו) מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס
4	ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
	(4Q23 frg. 60-61,2) [ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל ]מ֯[רי]ם֯[ ]צאו שלש֯[תכם אל ]א֯הל֯ מ[ועד ויצאו] -- (4Q23 frg. 60-61,3) [שלשתם (4Q27 frg. 1-4,10) וי֯[ואמר יהוה פתאום אל מושה ואל אהרון ואל מרים] צאו שלושתכם אל (4Q27 frg. 1-4,11) [אוהל מועד ויצאו שלושתם אל אוהל מועד (Num 12,4) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־ מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֙ וְאֶל־ מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם׃
5	וירד יהוה בעמוד הענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
	(4Q23 frg. 60-61,3) וירד יה]ו֯ה֯ בע֯מד ע֯נ֯ן֯ [וי]עמ֯[ד פ]תח האהל ויק[רא אהר]ן֯ ו֯מ֯רים ויצאו ו○[ (4Q23 frg. 60-61,4) [שניהם (4Q27 frg. 1-4,11) וירד יהוה ]ב֯ע֯מוד ענן ויעמוד (4Q27 frg. 1-4,12) [פתח אוהל מועד ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם (Num 12,5) וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
6	ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו התודע ובחלום אדבר בו
	(4Q23 frg. 60-61,4) ויאמר שמעו נא ]ד֯ברי אם יהיה נביאכם יהוה ב[מראה א]ל֯[י]ו֯ את֯ו֯דע שני○[ (4Q23 frg. 60-61,5) [בחלום אדבר בו (4Q27 frg. 1-4,12) וי]ו֯אמר יהוה אליהם (4Q27 frg. 1-4,13) [שמעו נא דברי אם יהיה נביאכמה במראה אליו אתודע ובחלו]ם אדבר בו (Num 12,6) וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־ נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־ יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר־ בּֽוֹ׃
7	לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
	(4Q23 frg. 60-61,5) לא כן עבדי ]משה ב֯כ֯ל ביתי נאמן הוא (4Q27 frg. 1-4,14) [לוא כן עבדי מושה בכול ביתי נאמן הואה (Num 12,7) לֹא־ כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־ בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃
8	פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידת ותמונת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
	(4Q23 frg. 60-61,5) פה א֯[ל פה א]דבר֯ ב֯ו֯ ובמראה (4Q23 frg. 60-61,6) [ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדו]ע לא יראתם לדבר [בעבד]י במשה֯ (4Q27 frg. 1-4,14) פה אל פה אדבר ]בו במראה ולוא (4Q27 frg. 1-4,15) [בחידות ותמונת יהוה יביט ומדוע לוא יראתם לדבר בעבד]י֯ במושה (Num 12,8) פֶּ֣ה אֶל־ פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־ בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֙וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃
9	ויחר אף יהוה בם וילך
	(4Q23 frg. 60-61,6) ו֯י֯ח֯ר֯ ]אט ומדי[ (4Q23 frg. 60-61,7) [אף יהוה בם וילך (4Q27 frg. 1-4,15) ויחר אף (4Q27 frg. 1-4,16) [יהוה בם וילך (Num 12,9) וַיִּֽחַרְ אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃
10	והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
	(4Q23 frg. 60-61,7) והענן סר מעל האהל ]והנה מרים מצרעת כשל֯[ג ויפן אהרן] ]ל○[ -- ]○ל[ (4Q23 frg. 60-61,8) [אל מרים והנה מצרעת (4Q27 frg. 1-4,16) והענן סר מעל האוהל והנה מרים מצורעת כ]שלג ויפן אהרון אל (4Q27 frg. 1-4,17) [מרים והנה מצורעת (Num 12,10) וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־ מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃
11	ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשית עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
	(4Q23 frg. 60-61,8) ויאמר אהרן אל משה בי א]דני אל נא תש֯[ת עלינו חטאת] (4Q27 frg. 1-4,17) ויואמר אהרון אל מושה בי אדוני אל נא תשת ע]ל[ינו] (Num 12,11) וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־ מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־ נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֙ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃
12	אל נא תהיה כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
	(Num 12,12) אַל־ נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃
13	ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה *
	(Num 12,13) וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־ יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פ
14	ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלוא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
	(Num 12,14) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֙יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃
15	ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסעו עד האספה מרים
	(Num 12,15) וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־ הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃
16	ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פראן *
	(Num 12,16) וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ
16[א]	ויאמר משה לבני ישראל באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו
16[ב]	ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת
16[ג]	ויקרבו אל משה ויאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפדו לנו את הארץ וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבוא עליהן
16[ד]	וייטב הדבר בעיני משה *

13
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 13,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלח כל נשיא בהם
	(Num 13,2) שְׁלַח־ לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־ אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃
3	וישלח אתם משה ממדבר פראן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל הם
	(Num 13,3) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃
4	ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור
	(Num 13,4) וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־ זַכּֽוּר׃
5	למטה שמעון שפט בן אורי
	(Num 13,5) לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־ חוֹרִֽי׃
6	למטה יהודה כלב בן יפנה
	(Num 13,6) לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־ יְפֻנֶּֽה׃
7	למטה יששכר יגאל בן יוסף
	(4Q27 frg. 3 ii+5,1) למטי ]י֯ששכר֯ יגאל בן יוס[ף (Num 13,7) לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־ יוֹסֵֽף׃
8	למטה אפרים יהושע בן נון
	(4Q27 frg. 3 ii+5,1) למטי] (4Q27 frg. 3 ii+5,2) [אפרים הושע בן נון (Num 13,8) לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־ נֽוּן׃
9	למטה בנימים פלטי בן רפוא
	(4Q27 frg. 3 ii+5,2) למטי בנימים פלטי בן רפוא] (Num 13,9) לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־ רָפֽוּא׃
10	למטה זבולן גדיאל בן סודי
	(4Q27 frg. 3 ii+5,2) למטי זבולון גדי[אל בן] (4Q27 frg. 3 ii+5,3) סודי (Num 13,10) לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־ סוֹדִֽי׃
11	למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
	(4Q365 frg. 32,1) [סוסי (4Q27 frg. 3 ii+5,3) ל֯[מ]טי֯ [יוסף למטי מנשה גדי בן סוסי (Num 13,11) לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־ סוּסִֽי׃
12	למטה דן עמיאל בן גמלי
	(4Q365 frg. 32,1) למטה ]דן[ עמיאל ב]ן֯ גמלי … (4Q27 frg. 3 ii+5,3) למטי דן ]עמיאל בן גמלי (Num 13,12) לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־ גְּמַלִּֽי׃
13	למטה אשר סתור בן מיכיאל
	(4Q365 frg. 32,2) למטה אשר סתור בן מי֯[כאל … (4Q27 frg. 3 ii+5,3) למ[טי אשר] (4Q27 frg. 3 ii+5,4) סתור[ ]ב֯ן מיכ[אל (Num 13,13) לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־ מִיכָאֵֽל׃
14	למטה נפתלי נחבי בן ופסי
	(4Q365 frg. 32,1) גמלי למט[ה נפתלי נחבי בן וופסי (4Q27 frg. 3 ii+5,4) למטי נפתלי נחבי בן ופסי (Num 13,14) לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־ וָפְסִֽי׃
15	למטה גד גואל בן מיכי
	(4Q365 frg. 32,1) למטה גד] (4Q365 frg. 32,2) [גא?ואל ב]ן֯ מיכי … (4Q27 frg. 3 ii+5,4) למטי גד גו]א֯ל[ ]בן מיכא (Num 13,15) לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־ מָכִֽי׃
16	אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה ליהושע בן נון יהושע
	(4Q365 frg. 32,2) מי֯[כאל אלה שמות האנשים אשר שלח] (4Q365 frg. 32,3) [מושה לת]ו֯ר את הארץ ויקר֯א֯ מו֯ש֯[ה לי?הושע בן נון יהושוע (4Q27 frg. 3 ii+5,4) אלה [שמות] (4Q27 frg. 3 ii+5,5) האנשים אשר֯[ שלח מושה לתור את ארץ כנען ויקרא מ]ו֯שה להושע בן נו[ן יהשוע] (Num 13,16) אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־ הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ׃
17	וישלח אתם « » לתור את ארץ כנען * ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר
	(4Q365 frg. 32,3) וישלח אותם] (4Q365 frg. 32,4) [מושה ]ל֯תור את ארץ כנען ויומר֯ אלי֯ה֯ם֯[ עלו זה ]בנגב[ ועליתם את] (4Q365 frg. 32,5) [ההר (4Q27 frg. 3 ii+5,6) וישלח אותמה מו֯[שה לתור את ארץ כנען ויואמר אליהם ]עלו זה בנגב וע[ליתם את] (4Q27 frg. 3 ii+5,7) ההר (Num 13,17) וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־ אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־ הָהָֽר׃
18	וראיתם את הארץ מה היא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפא המעט הוא אם רב
	(4Q365 frg. 32,5) וראית]ם֯ א֯ת הארץ מה היאה ואת העם היושב֯ עליה החזק ה֯ו֯א֯[ה] (4Q365 frg. 32,6) [יה]יה או רפה המעט הואה ואם רב (4Q27 frg. 3 ii+5,7) ורא֯יתם את[ ארץ כנען מה היאה ואת העם היושב ]ע֯ליה החזק הוא[ה ואם] (4Q27 frg. 3 ii+5,8) רפה ה[ו]א֯ה המע[ט הואה ואם רב הואה (Num 13,18) וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־ הָאָ֖רֶץ מַה־ הִ֑וא וְאֶת־ הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־ רָֽב׃
19	ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה ומה הערים אשר הוא ישב בהן המבחנים או מבצרים
	(4Q365 frg. 32,6) ומה הארץ אשר הואה יושב בה הטובה (4Q365 frg. 32,7) [ה]י֯אה ואם רעה ומה הערים אשר הואה יושב בהן המחנים אם במבצרי֯[ם] (4Q27 frg. 3 ii+5,8) ומה הארץ א]ש֯ר הואה יוש[ב בה] (4Q27 frg. 3 ii+5,9) הטובה[ היאה ואם רעה היאה ומה הערים אש]ר֯ הואה[ ]י֯ושב בהנה הב֯[מחנים] (4Q27 frg. 3 ii+5,10) ואם במב֯[צ]ר֯[ים (Num 13,19) וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־ הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־ רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־ הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃
20	ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכרות ענבים
	(4Q365 frg. 32,8) [ומ]ה֯ הארץ השמנה אם רזה היש בה עץ אם אין בה והתחזקתמה ולקחתם (4Q365 frg. 32,9) [בי]ד֯כ֯ם֯ה מפרי הארץ והימים ימי בכורות ענבים _____ … (11QTa 53,15) מפיהו (4Q23 frg. 66,1) מפיו[ יעשה -- ] (4Q27 frg. 3 ii+5,10) ומה הארץ השמנה היאה ו]אם רזה היאה היש בה [עץ ואם אין] (4Q27 frg. 3 ii+5,11) והתחזקתמה ולקחתמה[ בידכמה מפרי ה]א֯רץ והימים ימי בכורות[ ענבים] (Num 13,20) וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־ רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־ בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־ אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ … (Num 30,3) מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ … (Num SP 30,3) מפיו יעשה
21	וילכו ויבאו ויתורו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבוא חמתה
	(4Q23 frg. 62,1) [ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב ]לבא ח֯[מת] (4Q27 frg. 3 ii+5,12) ויבואו ויתורו את [הארץ ממד]ב֯ר צין עד רחוב֯ לבוא ח[מתה (Num 13,21) וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־ הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־ צִ֥ן עַד־ רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃
22	ויעלו בנגב ויבאו עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי ענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים
	(4Q23 frg. 66,2) ]ל[-- ] (4Q27 frg. 3 ii+5,12) ויעלו בנגב] (4Q27 frg. 3 ii+5,13) ויבוא עד חברון ושמה אחימן [ששי ו]ת֯ול[מי ]י֯ל[ידי ענק וחברון שבע שנים] (4Q27 frg. 3 ii+5,14) נבנתה לפני צען מצרים (Num 13,22) בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־ חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃
23	ויבאו עד נחל אשכול ויכרתו משם זמרה ואשכול ענבים אחד וישאו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים
	(4Q365 frg. 32,12) _____ ויבואו עד נחל א֯שכול וירגלו אותה (4Q365 frg. 32,13) [ויכרתו מש]ם֯ זמורה ואשכול ענבים אחד בה וישאו במוט בשני֯[ם] (4Q365 frg. 32,14) [ומן הרמונים ומן ה]ת֯אנים (4Q27 frg. 3 ii+5,14) ויבו[או עד נחל אשכול וירגלו אותה ויכרתו משם] (4Q27 frg. 3 ii+5,15) זמורה ואשכול ענבים אחד בה[ וישאו במוט ומן הרמונים ומן התאנים (Num 13,23) וַיָּבֹ֜אוּ עַד־ נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־ הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־ הַתְּאֵנִֽים׃
24	למקום ההוא קראו נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל
	(4Q365 frg. 32,14) למקום ההואה קראו נחל אשכ֯[ו]ל֯ [ע]ל֯[ אודות] (4Q365 frg. 32,15) [האשכול אשר כרתו משמה בני י]ש֯ראל (4Q27 frg. 3 ii+5,15) למקום] (4Q27 frg. 3 ii+5,16) ההואה קראו נחל אשכול על אדות ה֯[אשכול אשר כרתו משם בני ישראל -- ] (Num 13,24) לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־ כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
25	וישובו מתור את הארץ מקץ ארבעים יום *
	(4Q365 frg. 32,15) וישובו֯[ מתור] (Num 13,25) וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם׃
26	וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פראן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ
	(Num 13,26) וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־ מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־ כָּל־ עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אוֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־ פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃
27	ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה
	(Num 13,27) וַיְסַפְּרוּ־ לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־ פִּרְיָֽהּ׃
28	אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות וגדלות מאד וגם ילידי ענק ראינו שם
	(Num 13,28) אֶ֚פֶס כִּֽי־ עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־ יְלִדֵ֥י הֽ͏ָעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃
29	עמלק ישב בארץ הנגב והחתי והחוי והיבוסי והאמרי ישב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן *
	(Num 13,29) עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־ הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן׃
30	ויהס כלב את העם על משה ויאמר לו עלה נעלה וירשנו אתה כי יכל נכל לה
	(Num 13,30) וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־ הָעָ֖ם אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־ יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ׃
31	והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו
	(Num 13,31) וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־ עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־ הָעָ֑ם כִּֽי־ חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃
32	ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת ישביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות
	(Num 13,32) וַיּוֹצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־ הָעָ֛ם אֲשֶׁר־ רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת׃
33	ושם ראינו את הנפלים בני ענק מן הנפלים ונהיה בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם *
	(Num 13,33) וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־ הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־ הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כּֽ͏ַחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃
33[א]	וירגנו בני ישראל באהליהם ויאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו
33[ב]	אנה אנחנו עלים ואחינו המיסו את לבבנו לאמר עם גדול ורב ממנו ערים גדלות ובצרות בשמים וגם בני ענקים ראינו שם *
33[ג]	ויאמר משה לבני ישראל לא תערצון ולא תיראון מהם
33[ד]	יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם
33[ה]	ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה
33[ו]	והבדבר הזה אינכם מאמנים ביהוה אלהיכם
33[ז]	ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום להחנותכם באש לילה להראותכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם *

14
1	ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבך העם בלילה ההוא
	(Num 14,1) וַתִּשָּׂא֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־ קוֹלָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃
2	וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
	(Num 14,2) וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־ מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־ הָעֵדָ֗ה לוּ־ מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־ מָֽתְנוּ׃
3	ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שובה מצרימה
	(Num 14,3) וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־ הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃
4	ויאמרו איש אל אחיו נתן ראש ונשוב מצרימה
	(Num 14,4) וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃
5	ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
	(Num 14,5) וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־ פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־ קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
6	ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן האתורים את הארץ קרעו בגדיהם
	(Num 14,6) וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה מִן־ הַתָּרִ֖ים אֶת־ הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃
7	ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד
	(Num 14,7) וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־ כָּל־ עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
8	אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש
	(Num 14,8) אִם־ חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־ הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
9	אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראום
	(Num 14,9) אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־ תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־ תִּֽירְאוּ֙ אֶת־ עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־ תִּירָאֻֽם׃
10	ויאמרו כל העדה לרגם אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל *
	(Num 14,10) וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
11	ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמנו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
	(Num 14,11) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עַד־ אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־ אָ֙נָה֙ לֹא־ יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ׃
12	אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול ועצום ממנו
	(Num 14,12) אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־ גָּד֥וֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
13	ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
	(Num 14,13) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־ הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ׃
14	ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
	(Num 14,14) וְאָמְר֗וּ אֶל־ יוֹשֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־ אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־ עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה ׀ אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃
15	והמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
	(Num 14,15) וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־ שָׁמְע֥וּ אֶֽת־ שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃
16	מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
	(Num 14,16) מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃
17	ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
	(Num 14,17) וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־ נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃
18	יהוה ארך אפים ורב חסד ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל שלישים ועל רבעים
	(Num 14,18) יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־ חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֺ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֺ֤ן אָבוֹת֙ עַל־ בָּנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־ רִבֵּעִֽים׃
19	סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד אנה *
	(Num 14,19) סְלַֽח־ נָ֗א לַעֲוֺ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־ הֵֽנָּה׃
20	ויאמר יהוה סלחתי כדבריך
	(Num 14,20) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃
21	ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
	(Num 14,21) וְאוּלָ֖ם חַי־ אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֶת־ כָּל־ הָאָֽרֶץ׃
22	כי כל האנשים הראים את כבודי ואת אותתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
	(Num 14,22) כִּ֣י כָל־ הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־ כְּבֹדִי֙ וְאֶת־ אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־ עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי׃
23	אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם וכל מנאצי לא יראוה
	(Num 14,23) אִם־ יִרְאוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־ מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃
24	ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יירשנה
	(Num 14,24) וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־ הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־ בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה׃
25	והעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדברה דרך ים סוף *
	(Num 14,25) וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־ סֽוּף׃ פ
26	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(Num 14,26) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
27	עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר הם מלנים עלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עלי שמעתי
	(Num 14,27) עַד־ מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־ תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃
28	אמר אליהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
	(Num 14,28) אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־ אָ֙נִי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה אִם־ לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
29	במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלנתם עלי
	(Num 14,29) בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־ פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־ מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃
30	אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
	(Num 14,30) אִם־ אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־ יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־ כָּלֵ֣ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נֽוּן׃
31	וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והבאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
	(Num 14,31) וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃
32	ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה
	(Num 14,32) וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃
33	ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זונתיכם עד תם פגריכם במדבר
	(Num 14,33) וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־ זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־ תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃
34	במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
	(Num 14,34) בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־ תַּרְתֶּ֣ם אֶת־ הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲוֺנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־ תְּנוּאָתִֽי׃
35	אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו *
	(Num 14,35) אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־ לֹ֣א ׀ זֹ֣את אֽ͏ֶעֱשֶׂ֗ה לְכָל־ הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃
36	והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילנו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
	(Num 14,36) וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־ הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וילונו (וַיַּלִּ֤ינוּ) עָלָיו֙ אֶת־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־ הָאָֽרֶץ׃
37	וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה
	(Num 14,37) וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־ הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
38	ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
	(Num 14,38) וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־ הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
39	וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
	(Num 14,39) וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃
40	וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו *
	(Num 14,40) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־ רֹאשׁ־ הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־ הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃
40[א]	ויאמר יהוה אל משה אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
41	ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והיא לא תצליח
	(Num 14,41) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃
42	אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
	(Num 14,42) אַֽל־ תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃
43	כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
	(Num 14,43) כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־ עַל־ כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה יְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃
44	ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
	(Num 14,44) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־ רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־ יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־ מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃
45	וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא לקראתם וירדפו אתם כאשר תעשינה הדברים ויכום ויכתום עד חרמה וישבו אל המחנה *
	(Num 14,45) וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־ הַֽחָרְמָֽה׃ פ

15
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 15,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
	(Num 15,2) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־ אֶ֙רֶץ֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃
3	ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או נדבה או במועדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
	(Num 15,3) וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אוֹ־ זֶ֔בַח לְפַלֵּא־ נֶ֙דֶר֙ א֣וֹ בִנְדָבָ֔ה א֖וֹ בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשׂ֞וֹת רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה מִן־ הַבָּקָ֖ר א֥וֹ מִן־ הַצֹּֽאן׃
4	והקריב המקריב את קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
	(Num 15,4) וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃
5	ויין לנסך רבעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
	(Num 15,5) וְיַ֤יִן לַנֶּ֙סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־ הָעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃
6	או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלול בשמן שלשית ההין
	(Num 15,6) א֤וֹ לָאַ֙יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃
7	ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה *
	(Num 15,7) וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
8	וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
	(Num 15,8) וְכִֽי־ תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־ בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אוֹ־ זָ֑בַח לְפַלֵּא־ נֶ֥דֶר אֽוֹ־ שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃
9	והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרונים בלול בשמן חצי ההין
	(Num 15,9) וְהִקְרִ֤יב עַל־ בֶּן־ הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃
10	ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה
	(Num 15,10) וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
11	ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכשבים או בעזים
	(Num 15,11) כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשּׁוֹר֙ הָֽאֶחָ֔ד א֖וֹ לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֽוֹ־ לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים א֥וֹ בָעִזִּֽים׃
12	כמספרם אשר תעשה ככה תעשה לאחד במספרם
	(Num 15,12) כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃
13	כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
	(Num 15,13) כָּל־ הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־ כָּ֖כָה אֶת־ אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
14	וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
	(Num 15,14) וְכִֽי־ יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר־ בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃
15	הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
	(Num 15,15) הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
16	תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם *
	(Num 15,16) תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ
17	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 15,17) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
18	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
	(Num 15,18) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
19	והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
	(Num 15,19) וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃
20	ראשית עריסתיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
	(Num 15,20) רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃
21	מראשית עריסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
	(Num 15,21) מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס
22	וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
	(Num 15,22) וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־ הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶֽׁה׃
23	את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה למן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
	(Num 15,23) אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־ מֹשֶׁ֑ה מִן־ הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
24	והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכיו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטאת
	(Num 15,24) וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־ הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־ בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃
25	וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
	(Num 15,25) וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־ כָּל־ עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־ שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־ קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־ שִׁגְגָתָֽם׃
26	ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה *
	(Num 15,26) וְנִסְלַ֗ח לְכָל־ עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־ הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס
27	ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
	(Num 15,27) וְאִם־ נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־ שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃
28	וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
	(Num 15,28) וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־ הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃
29	האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
	(Num 15,29) הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃
30	והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה
	(Num 15,30) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־ תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־ הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־ הַגֵּ֔ר אֶת־ יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃
31	כי את דבר יהוה בזה ואת מצותיו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה *
	(Num 15,31) כִּ֤י דְבַר־ יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־ מִצְוָת֖וֹ הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת ׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֺנָ֥ה בָֽהּ׃ פ
32	ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת
	(Num 15,32) וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּי֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃
33	ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
	(Num 15,33) וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹת֔וֹ הַמֹּצְאִ֥ים אֹת֖וֹ מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־ מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־ הָעֵדָֽה׃
34	ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
	(Num 15,34) וַיַּנִּ֥יחוּ אֹת֖וֹ בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־ יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ ס
35	ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגמו אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
	(Num 15,35) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
36	ויוציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה *
	(Num 15,36) וַיֹּצִ֨יאוּ אֹת֜וֹ כָּל־ הָעֵדָ֗ה אֶל־ מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹת֛וֹ בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ
37	ויאמר יהוה אל משה לאמר
	(Num 15,37) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
38	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציציות על כנפי בגדיהם לדרותם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
	(Num 15,38) דַּבֵּ֞ר אֶל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־ כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָֽתְנ֛וּ עַל־ צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
39	והיו לכם לציציות וראיתם אתם וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
	(Num 15,39) וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־ כָּל־ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־ תָתֻ֜רוּ אַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃
40	למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדישים לאלהיכם
	(Num 15,40) לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־ כָּל־ מִצְוֺתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃
41	אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם *
	(4Q27 frg. 6-10,11) אלו֯ה֯[יכמה ] (Num 15,41) אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

16
1	ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בן ראובן
	(4Q27 frg. 6-10,12) ויקח ק֯[ורח ]בן י֯[צה]ר בן קהת[ בן לוי ודתן ו]אבירום בני [אליאב ואון בן] (4Q27 frg. 6-10,13) פ֯לת בן[ ראו]ב֯ן (Num 16,1) וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־ יִצְהָ֥ר בֶּן־ קְהָ֖ת בֶּן־ לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְא֥וֹן בֶּן־ פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃
2	ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם
	(4Q27 frg. 6-10,13) ויקומ[ו ]לפנ֯[י ]מוש[ה ואנש]י֯ם [מ]ב֯ני ישראל חמ[שים ומאתי]ם נשי֯[אי עדה] (4Q27 frg. 6-10,14) קריאי מ֯[ועד] ואנשי שם (Num 16,2) וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־ שֵֽׁם׃
3	ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כלם קדישים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
	(4Q27 frg. 6-10,14) ויקה֯[לו על ]מושה[ וע]ל אהרון ויואמרו֯[ אליהם ]רב ל[כמה כיא] (4Q27 frg. 6-10,15) כול העדה כולם קדושים ובתוכמ[ה יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה (Num 16,3) וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־ מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־ לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־ הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־ קְהַ֥ל יְהוָֽה׃
4	וישמע משה ויפל על פניו
	(4Q27 frg. 6-10,15) וישמע מושה] (4Q27 frg. 6-10,16) [ו]יפול על פניו (Num 16,4) וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־ פָּנָֽיו׃
5	וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודיע יהוה את אשר לו ואת הקדוש יקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
	(4Q27 frg. 6-10,16) וידבר אל קורח ואל [כול עדתו לאמור בקר וידע יהוה את אשר] (4Q27 frg. 6-10,17) [לו ואת הק]ד֯וש הקריב אליו ואת אשר ב[חר בו הקריב אליו (Num 16,5) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ קֹ֜רַח וְאֶֽל־ כָּל־ עֲדָתוֹ֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־ אֲשֶׁר־ ל֛וֹ וְאֶת־ הַקָּד֖וֹשׁ וְהִקְרִ֣יב אֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־ בּ֖וֹ יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃
6	זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו
	(4Q27 frg. 6-10,17) זואת עשו קחו] (4Q27 frg. 6-10,18) [לכמה מח]תות קורח וכול עדתו (Num 16,6) זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־ לָכֶ֣ם מַחְתּ֔וֹת קֹ֖רַח וְכָל־ עֲדָתֽוֹ׃
7	ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי *
	(4Q27 frg. 6-10,18) ותנו[ בהנה אש ושימו עליהנה קטורת לפני] (4Q27 frg. 6-10,19) [יהוה מחר והיה האיש א]ש֯ר יבחר [יהוה הואה הקדוש רב לכמה בני לוי ] (Num 16,7) וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן ׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן ׀ קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יִבְחַ֥ר יְהוָ֖ה ה֣וּא הַקָּד֑וֹשׁ רַב־ לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃
8	ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
	(4Q27 frg. 6-10,21) [ויואמר מושה אל קורח ו]אל כול עדתו שמעו נא [בני לוי (Num 16,8) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־ נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃
9	המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה לעמד לפני העדה לשרתם
	(4Q27 frg. 6-10,21) המעט מכמה כיא] (4Q27 frg. 6-10,22) [הבדיל אלוהי ישראל אתכמה מ]עדת יש[ר]אל להקריב את[כמה אליו לעבוד את עבודת] (4Q27 frg. 6-10,23) [משכן יהוה ולעמוד לפני העדה ]לשרתם (Num 16,9) הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־ הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗ד אֶת־ עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃
10	ויקריב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
	(4Q27 frg. 6-10,23) ויקרב אות֯כה ואת֯[ כול אחיכה בני לוי] (4Q27 frg. 6-10,24) [אתכה ובקשתם גם כהונה (Num 16,10) וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־ כָּל־ אַחֶ֥יךָ בְנֵי־ לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־ כְּהֻנָּֽה׃
11	לכן אתה וכל עדתך הנועדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלנו עליו
	(4Q27 frg. 6-10,24) לכן אתה וכול ]ע֯ד֯תכה הנ[ועדים על יהוה ואהרון] (Num 16,11) לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־ עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־ יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ ה֔וּא כִּ֥י תלונו (תַלִּ֖ינוּ) עָלָֽיו׃
12	וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה
	(Num 16,12) וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃
13	המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם אשתרר
	(Num 16,13) הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֙נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־ תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ גַּם־ הִשְׂתָּרֵֽר׃
14	אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הבאתנו ותתן לנו נחלת שדה או כרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
	(4Q27 frg. 6-10,28) [נחלת שדה וכרם ה]עיני[ האנשים ההמה תנקר לוא נעלה (Num 16,14) אַ֡ף לֹ֣א אֶל־ אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־ לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃
15	ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמוד אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם *
	(4Q27 frg. 6-10,28) ויחר למושה מואדה ויואמר אל] (4Q27 frg. 6-10,29) [יהוה אל תפן אל מנח]תם ל[וא חמור אחד מהם נשאתי ולוא הרעותי את אחד מהם ] (Num 16,15) וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ יְהוָ֔ה אַל־ תֵּ֖פֶן אֶל־ מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃
16	ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר
	(4Q27 frg. 6-10,30) [ויואמר מושה אל ק]ו֯רח את[ה וכול עדתכה היו לפני יהוה אתה והמה ואהרון מחר ] (Num 16,16) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־ עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃
17	וקחו איש מחתתו ונתתם עליהן קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו
	(Num 16,17) וּקְח֣וּ ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃
18	ויקחו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישמו עליהן קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
	(Num 16,18) וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃
19	ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה *
	(Num 16,19) וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֙רַח֙ אֶת־ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֶל־ כָּל־ הָעֵדָֽה׃ פ
20	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(Num 16,20) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
21	הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
	(Num 16,21) הִבָּ֣דְל֔וּ מִתּ֖וֹךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃
22	ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחות לכל הבשר האיש האחד יחטא ועל כל העדה תקצף *
	(Num 16,22) וַיִּפְּל֤וּ עַל־ פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־ בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־ הָעֵדָ֖ה תִּקְצֹֽף׃ פ
23	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 16,23) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
24	דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
	(Num 16,24) דַּבֵּ֥ר אֶל־ הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־ קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃
25	ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
	(Num 16,25) וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־ דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
26	וידבר אל העדה לאמר סרו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
	(Num 16,26) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־ תִּגְּע֖וּ בְּכָל־ אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־ תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־ חַטֹּאתָֽם׃
27	ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם *
	(Num 16,27) וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־ קֹ֛רֶח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אֽ͏ָהֳלֵיהֶ֔ם וּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃
28	ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
	(Num 16,28) וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־ יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כָּל־ הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־ לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃
29	אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
	(Num 16,29) אִם־ כְּמ֤וֹת כָּל־ הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־ הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃
30	ואם בריה יברי יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
	(Num 16,30) וְאִם־ בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־ פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־ יְהוָֽה׃
31	ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
	(Num 16,31) וַיְהִי֙ כְּכַלֹּת֔וֹ לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃
32	ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש
	(Num 16,32) וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־ פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־ בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־ הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖ת כָּל־ הָרֲכֽוּשׁ׃
33	וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל
	(Num 16,33) וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־ אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל׃
34	וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקולם כי אמרו פן תבלענו הארץ
	(Num 16,34) וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־ תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃
35	ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את חמשים ומאתים איש מקרבי הקטרת *
	(Num 16,35) וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ פ

17
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 17,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתות מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
	(Num 17,2) אֱמֹ֨ר אֶל־ אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־ הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־ הָאֵ֖שׁ זְרֵה־ הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃
3	את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אתם רקועי פחים צפואי למזבח כי הקריבום לפני יהוה ויקדשו והיו לאות לבני ישראל
	(Num 17,3) אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הֽ͏ַחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־ הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־ יְהוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4	ויקח אלעזר בן אהרן הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרופים וירקעם צפוי למזבח
	(Num 17,4) וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתּ֣וֹת הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃
5	זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו *
	(Num 17,5) זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַעַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־ יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־ יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה בְּיַד־ מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ׃
6	וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
	(Num 17,6) וַיִּלֹּ֜נוּ כָּל־ עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת עַל־ מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־ עַ֥ם יְהוָֽה׃
7	ויהי בהקיל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
	(Num 17,7) וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־ מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃
8	ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד *
	(Num 17,8) וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־ פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ פ
9	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 17,9) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
10	הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
	(Num 17,10) הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־ פְּנֵיהֶֽם׃
11	ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והלך מהר אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
	(Num 17,11) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־ הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־ עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־ הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־ יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃
12	ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
	(4Q27 frg. 11,6) [ויקח אהרון כאשר דבר מושה וי]ר֯וץ אל תוך הקהל [והנה החל הנגף בעם] (4Q27 frg. 11,7) [ויתן את הקטורת ויכפר על העם (Num 17,12) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר ׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רָץ֙ אֶל־ תּ֣וֹך הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־ הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־ הָעָֽם׃
13	ויעמד בין המיתים ובין החיים ותעצר המגפה
	(4Q27 frg. 11,7) ]ויעמ[ו]ד בין המתים[ ובין החיים ותעצר] (4Q27 frg. 11,8) [המגפה בקרב העם (Num 17,13) וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־ הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הֽ͏ַחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃
14	ויהיו המיתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המיתים על דבר קרח
	(4Q27 frg. 11,8) ויהיו ה]מתים במגפה ארב֯[עה עשר אלף ושבע מאות] (4Q27 frg. 11,9) [מלבד המתים על דבר קורח (Num 17,14) וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־ דְּבַר־ קֹֽרַח׃
15	וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה *
	(4Q27 frg. 11,9) וישו]ב֯ אהרון א[ל מושה אל פתח אוהל מועד] (4Q27 frg. 11,10) [והמגפה נעצרה ] (Num 17,15) וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ פ
16	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 11,11) [וידבר יהוה אל מושה לאמו]ר֯ (Num 17,16) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
17	דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאיהם לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
	(4Q27 frg. 11,11) דבר אל [ב]נ֯י י[שראל וקח מאתם מטי מטי] (4Q27 frg. 11,12) [לבית אב מאת כול נשיאיהם ]לבית אבותם֯ שני[ם עשר מטות איש את שמו] (Num 17,17) דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־ נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־ שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־ מַטֵּֽהוּ׃
18	ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
	(Num 17,18) וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־ מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃
19	והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לך שמה
	(Num 17,19) וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃
20	והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלנים עליכם
	(4Q365 frg. 35 ii,1) [האיש] א֯ש֯[ר אבח]ר֯ בו מ֯[טהו יפרח והשכותי מעלי את תלונות בני ישראל] (4Q365 frg. 35 ii,2) אשר המה מ֯ל֯[ינים ]עליכ֯[ם _____] (Num 17,20) וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־ בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־ תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃
21	וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
	(4Q365 frg. 35 ii,3) וידבר מושה֯[ א]ל֯ ב֯נ֯י֯[ ישראל ויתנו אליו כול נשיאיהם מטה לנשיא אחד] (4Q365 frg. 35 ii,4) מטה לנשי אחד ל[ב]ית אבותם[ שנים עשר מטות ומטה אהרון בתוך מטותם (Num 17,21) וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו ׀ כָּֽל־ נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃
22	וינח משה את המטות לפני יהוה באהל העדות
	(4Q365 frg. 35 ii,4) וינח מושה את] (4Q365 frg. 35 ii,5) [ה]מ֯ט֯ות לפני יהוה[ באוהל העדות (Num 17,22) וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃
23	ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקידים
	(4Q365 frg. 35 ii,5) ויהי ממחרת ויבוא מושה אל אוהל העדות והנה] (4Q365 frg. 35 ii,6) פר֯ח֯ מט֯ה א[הר]ו֯ן֯ לב֯י֯[ת לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים (Num 17,23) וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־ אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־ אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃
24	ויוצא משה את כל המטות מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו *
	(4Q365 frg. 35 ii,6) ויוצי?א מושה] (4Q365 frg. 35 ii,7) א֯ת֯ כול[ המטות מלפני יהוה אל כול בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו] (Num 17,24) וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־ כָּל־ הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ ס
25	ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלנותם מעלי ולא ימותו
	(Num 17,25) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־ מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־ מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃
26	ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
	(Num 17,26) וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס
27	ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
	(Num 17,27) וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ׃
28	כל הקרוב הקרב אל משכן יהוה יומת האם תמנו לגוע *
	(Num 17,28) כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־ מִשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ ס

18
1	ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם
	(Num 18,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־ אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־ עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־ עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃
2	וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות
	(Num 18,2) וְגַ֣ם אֶת־ אַחֶיךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֙יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִֽישָׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת׃
3	ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימותו גם הם גם אתם
	(Num 18,3) וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־ הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־ כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־ יָמֻ֥תוּ גַם־ הֵ֖ם גַּם־ אַתֶּֽם׃
4	ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם
	(Num 18,4) וְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹא־ יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם׃
5	ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל
	(Num 18,5) וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־ יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד קֶ֖צֶף עַל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
6	ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד
	(Num 18,6) וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֙חְתִּי֙ אֶת־ אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהוָ֔ה לַעֲבֹ֕ד אֶת־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
7	ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת *
	(Num 18,7) וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־ כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־ דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣ת מַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־ כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ ס
8	וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם
	(2Q9 frg. 1,1) וידב֯[ר יהוה אל אהרון ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי לכול] (2Q9 frg. 1,2) קוד[שי בני ישראל לך נתתים למושחה ולבניך לחוק עולם (Num 18,8) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־ אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־ מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־ קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־ יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֨ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־ עוֹלָֽם׃
9	זה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר יאשימו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
	(2Q9 frg. 1,2) זה יהיה] (2Q9 frg. 1,3) ל[ך מקודש הקודשים ] (Num 18,9) זֶֽה־ יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־ הָאֵ֑שׁ כָּל־ קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־ מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־ חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־ אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃
10	בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך
	(Num 18,10) בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכֲלֶ֑נּוּ כָּל־ זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹת֔וֹ קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־ לָּֽךְ׃
11	וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו
	(Num 18,11) וְזֶה־ לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־ תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־ עוֹלָ֑ם כָּל־ טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֽוֹ׃
12	כל חלב יצהר וכל חלב תירש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים *
	(Num 18,12) כֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־ חֵ֖לֶב תִּיר֣וֹשׁ וְדָגָ֑ן רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־ יִתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים׃
13	בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו
	(Num 18,13) בִּכּוּרֵ֞י כָּל־ אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־ יָבִ֥יאוּ לַיהוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כָּל־ טָה֥וֹר בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכֲלֶֽנּוּ׃
14	כל חרם בישראל לך יהיה
	(Num 18,14) כָּל־ חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃
15	כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה
	(Num 18,15) כָּל־ פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְֽכָל־ בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־ יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהוָ֛ה בָּאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־ לָּ֑ךְ אַ֣ךְ ׀ פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗ה אֵ֚ת בְּכ֣וֹר הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֽוֹר־ הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה׃
16	ופדיו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא
	(Num 18,16) וּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־ חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא׃
17	אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה ריח ניחח ליהוה
	(Num 18,17) אַ֣ךְ בְּֽכוֹר־ שׁ֡וֹר אֽוֹ־ בְכ֨וֹר כֶּ֜שֶׂב אֽוֹ־ בְכ֥וֹר עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־ דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤ק עַל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְאֶת־ חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
18	ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה
	(Num 18,18) וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־ לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃
19	כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך *
	(Num 18,19) כֹּ֣ל ׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֮ לַֽיהוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖ לְחָק־ עוֹלָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עוֹלָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ׃
20	ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
	(Num 18,20) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־ יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס
21	ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד
	(Num 18,21) וְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־ מֽ͏ַעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־ הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔ים אֶת־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
22	ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות
	(Num 18,22) וְלֹא־ יִקְרְב֥וּ ע֛וֹד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת׃
23	ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדורתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
	(Num 18,23) וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־ עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֺנָ֑ם חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃
24	כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתיו ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה *
	(Num 18,24) כִּ֞י אֶת־ מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לֽ͏ַיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־ כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּי לָהֶ֔ם בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ פ
25	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 12,1) [לאמ]ור (Num 18,25) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
26	ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתיכם והרמתם ממנו את תרומת יהוה מעשר מן המעשר
	(4Q27 frg. 12,1) ואל הלויים תדבר ואמר[תה אליהם לאמור כיא תקחו מאת בני] (4Q27 frg. 12,2) [יש]ר֯אל את המעשר אשר נתתי לכמה֯ מא֯[תם בנחלותיכמה והרמותם ממנו] (4Q27 frg. 12,3) [א]ת֯ תרומת מעשר מן המעשר (Num 18,26) וְאֶל־ הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־ תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּי לָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־ הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃
27	ונחשב לכם תרומתיכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב
	(4Q27 frg. 12,3) ונח֯שב֯ לכ֯[מה תרומתכמה כדגן מן הגורן] (4Q27 frg. 12,4) [וכ]מלאה מן היקב (Num 18,27) וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־ הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־ הַיָּֽקֶב׃
28	כן תרימו גם אתם את תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן
	(4Q27 frg. 12,4) כן תרימו גם֯[ אתמה] את[ ת]רומת[ יהוה ממעשרותיכמה אשר תקחו] (4Q27 frg. 12,5) [מ]את בני ישראל ונתתם ממנו [את תרומת י]ה֯ו֯[ה לאהרון הכוהן (Num 18,28) כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־ אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤ם מִמֶּ֙נּוּ֙ אֶת־ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
29	מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
	(4Q27 frg. 12,5) מכול מתנותיכמה] (4Q27 frg. 12,6) תרימו א֯ת֯ כול תרומת יהוה מכול חלב֯ו֯ א֯ת מקדש֯[ו ממנו (Num 18,29) מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּל־ חֶלְבּ֔וֹ אֶֽת־ מִקְדְּשׁ֖וֹ מִמֶּֽנּוּ׃
30	ואמרת אליהם בהרמכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב
	(4Q27 frg. 12,6) ואמרתה אליהם] (4Q27 frg. 12,7) בהרימכם את חלבו ממ֯נ֯ו ונחשב לכמה תרומתכמה כת֯[בואה מן הגורן וכתבואה] (4Q27 frg. 12,8) מן היקב (Num 18,30) וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־ חֶלְבּוֹ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃
31	ואכלתם אתו בכל מקום אתם ובתיכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד
	(4Q27 frg. 12,8) ואכלתמה או֯[ת]מ֯ה בכול מקום אתמה ובתיכמ[ה כיא שכר הואה לכמה] (4Q27 frg. 12,9) חלף עבודתכם באוהל מועד (Num 18,31) וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּכָל־ מָק֔וֹם אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־ שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
32	ולא תשאו עליו חטא בהרמכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו *
	(4Q27 frg. 12,9) ולוא תשאו עליו חטא [בהרימכמה את חלבו] (4Q27 frg. 12,10) ממנו ואת קודשי בני ישראל לוא תחללו ולוא תמותו (Num 18,32) וְלֹֽא־ תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־ חֶלְבּ֖וֹ מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־ קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥א תָמֽוּתוּ׃ פ

19
1	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(4Q27 frg. 12,11) וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור (Num 19,1) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
2	זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום ואשר לא עלה עליה עול
	(4Q27 frg. 12,11) ז֯[ו]את חוקת[ התורה אשר צוה] (4Q27 frg. 12,12) יהוה לאמור דבר אל בני ישראל ויקחו אליכה פרה֯[ אדומה תמימה אשר אין] (4Q27 frg. 12,13) בה מום אשר לוא עלה עליה עול (5/6Hev1a frg. 1-2,1) [אליך פרה אדמה תמימה אשר ]א֯ין ב֯[ה מום אשר] (5/6Hev1a frg. 1-2,2) [לא עלה עליה על (Num 19,2) זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר ׀ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־ בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־ עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃
3	ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו
	(4Q27 frg. 12,13) ונתתה אותה אל[ אלעזר הכוהן והוציאו] (4Q27 frg. 12,14) אותה [א]ל מחוץ למחנה ושחטו אותה[ ]ל[פ]נ֯יו (5/6Hev1a frg. 1-2,2) ונתתם ]את֯ה֯ אל אלע[זר הכהן מחוץ] (5/6Hev1a frg. 1-2,3) [למחנה ושחט] אתה֯ לפניו (Num 19,3) וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־ אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃
4	ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים
	(4Q27 frg. 12,14) ולקח אל[עזר הכוהן מדמה] (4Q27 frg. 12,15) באצבעו והזה֯[ ]אל נוכח פתח אוהל[ מועד מדמה שבע פעמים (5/6Hev1a frg. 1-2,3) ולקח אל[עזר הכהן מדמה] (5/6Hev1a frg. 1-2,4) [באצבעו והזה אל נכח פני אה]ל [מועד מדמה שבע פעמים ] (Num 19,4) וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־ נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃
5	ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף
	(4Q27 frg. 12,15) ושרף] (4Q27 frg. 12,16) את הפרה[ ]לעיניו את עורה ו֯[את בשרה ואת דמה על פרשה ישרוף (Num 19,5) וְשָׂרַ֥ף אֶת־ הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת־ עֹרָ֤הּ וְאֶת־ בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת־ דָּמָ֔הּ עַל־ פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף׃
6	ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
	(4Q27 frg. 12,16) ולקח הכוחן עץ] (4Q27 frg. 12,17) [ארז ואזוב ]ו֯ש֯[נ]י֯[ תו]ל[ע]ת֯[ והשליך אל תוך שרפת הפרה -- ] (Num 19,6) וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵז֖וֹב וּשְׁנִ֣י תוֹלָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־ תּ֖וֹךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃
7	וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
	(Num 19,7) וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־ הָעָֽרֶב׃
8	והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו במים וטמא עד הערב *
	(Num 19,8) וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂר֖וֹ בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד־ הָעָֽרֶב׃
9	ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא
	(Num 19,9) וְאָסַ֣ף ׀ אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃
10	וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם
	(Num 19,10) וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־ אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־ בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־ הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
11	הנגע במת לכל נפש אדם יטמא שבעת ימים
	(Num 19,11) הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל־ נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
12	הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי וטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר
	(Num 19,12) ה֣וּא יִתְחַטָּא־ ב֞וֹ בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־ לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃
13	כל הנגע במת בנפש אדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההיא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו *
	(Num 19,13) כָּֽל־ הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־ יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־ מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־ זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ׃
14	וזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
	(Num 19,14) זֹ֚את הַתּוֹרָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־ יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל־ הַבָּ֤א אֶל־ הָאֹ֙הֶל֙ וְכָל־ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
15	וכל כלי פתוח אשר אין צמיד ופתיל עליו טמא הוא
	(Num 19,15) וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־ צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃
16	וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים
	(11QTa 50,4) השמש _____ וכול (11QTa 50,5) איש אשר יגע על פני השדה בעצם אדם מת ובחלל חרב (11QTa 50,6) או במת או בדם אדם מת או בקבר … (11Q20 14,8) [וכול איש אשר יגע על פני השדה בעצם אדם] (11Q20 14,9) מת ובח֯[לל חרב או במת או בדם אדם מת או בקבר … (Num 19,16) וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־ יִגַּ֜ע עַל־ פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בּֽ͏ַחֲלַל־ חֶ֙רֶב֙ א֣וֹ בְמֵ֔ת אֽוֹ־ בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם א֣וֹ בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
17	ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתנו עליו מים חיים אל כלי
	(Num 19,17) וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־ כֶּֽלִי׃
18	ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל « » הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
	(Num 19,18) וְלָקַ֨ח אֵז֜וֹב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהוֹר֒ וְהִזָּ֤ה עַל־ הָאֹ֙הֶל֙ וְעַל־ כָּל־ הַכֵּלִ֔ים וְעַל־ הַנְּפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר הָֽיוּ־ שָׁ֑ם וְעַל־ הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֙צֶם֙ א֣וֹ בֶֽחָלָ֔ל א֥וֹ בַמֵּ֖ת א֥וֹ בַקָּֽבֶר׃
19	והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
	(Num 19,19) וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־ הַטָּמֵ֔א בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאוֹ֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יו וְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃
20	והאיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
	(Num 19,20) וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־ יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתּ֣וֹךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־ מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜ה טִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־ זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃
21	והיתה לכם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
	(Num 19,21) וְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי־ הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֙עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד־ הָעָֽרֶב׃
22	וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב *
	(Num 19,22) וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ יִגַּע־ בּ֥וֹ הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד־ הָעָֽרֶב׃ פ

20
1	ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראישון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
	(Num 20,1) וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־ יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־ הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־ צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃
2	ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
	(Num 20,2) וְלֹא־ הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־ מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־ אַהֲרֹֽן׃
3	וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולוי גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
	(Num 20,3) וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
4	ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
	(Num 20,4) וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־ קְהַ֣ל יְהוָ֔ה אֶל־ הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃
5	ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה גפן ורמון ומים אין לשתות
	(Num 20,5) וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־ הַמָּק֥וֹם הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א ׀ מְק֣וֹם זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֙פֶן֙ וְרִמּ֔וֹן וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתּֽוֹת׃
6	ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם *
	(Num 20,6) וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־ פֶּ֙תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־ יְהוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם׃ פ
7	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(5/6Hev1a frg. 3,1) [א]ל משה לאמר (Num 20,7) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
8	קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם
	(5/6Hev1a frg. 3,1) קח את המטה [והקהל את העדה] (Num 20,8) קַ֣ח אֶת־ הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־ הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־ הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־ הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־ הָעֵדָ֖ה וְאֶת־ בְּעִירָֽם׃
9	ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
	(Num 20,9) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃
10	ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים
	(Num 20,10) וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־ הַקָּהָ֖ל אֶל־ פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־ נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־ הַסֶּ֣לַע הַזֶּ֔ה נוֹצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם׃
11	וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשתה העדה ובעירם *
12	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
	(4Q27 frg. 13 i-14,24) [בני ישראל לכן לוא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי ל]ה֯[מה] (Num 20,12) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־ הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־ הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃
13	הם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם
	(4Q27 frg. 13 i-14,25) [המה מי מריבה אשר רבו ]בני[ ישראל את יהוה ויקדש בם ויוא]מר (Num 20,13) הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־ רָב֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־ יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ ס
13[א]	ויאמר משה אדני יהוה אתה החלת להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך
13[ב]	אעבר נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון *
13[ג]	ויאמר יהוה אל משה רב לך אל תוסיף דבר אלי עוד בדבר הזה
13[ד]	עלה אל ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה
13[ה]	וצוי את יהושע בן נון וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחל אתם את הארץ אשר תראה *
13[ו]	וידבר יהוה אל משה לאמר רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה
13[ז]	ואת העם צוי לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד
13[ח]	אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם ירשה עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר
13[ט]	אכל תשבירו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכירו מאתם בכסף ושתיתם *
14	וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
	(4Q27 frg. 13 i-14,26) [מושה … (Num 20,14) וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־ מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־ הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃
15	וירדו אבותינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים ויריעו לנו המצרים ולאבתינו
	(Num 20,15) וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃
16	ונצעק אל יהוה וישמע קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,13) [קולנו וישלח מלאך ויוציאנו ממצרי]ם [והנה אנחנו בקדש עיר קצה] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,14) [גבולכה (Num 20,16) וַנִּצְעַ֤ק אֶל־ יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃
17	נעבר נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי בור דרך המלך נלך לא נסור ימין ושמאל עד אשר נעבר גבולך
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,14) נעבורה נא בארצכה לו]א֯ נעבור[ בשדה ובכרם ולוא נשתה מי] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,15) [בור דרך המלך נלך לוא נסור י]מין ושמא֯[ול עד אשר נעבור גבולכה] (Num 20,17) נַעְבְּרָה־ נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־ נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ׃
18	ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,16) [ויואמר אליו אדום לוא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתכה (Num 20,18) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־ בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃
19	ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעבר
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,16) ויואמר]ו֯ אל[יו] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,17) [בני ישראל במסלה נעלה ואם ממימיכה נשתה אני ומקני ונתת]י֯ מ֯[כר]ם רק[ אין] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,18) [דבר ברגלי אעבור (Num 20,19) וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־ מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־ דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃
20	ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,18) ויואמר לוא תעבור בי פ]ן בח[ר]ב אצא [לקר]א֯תכ֯[ה] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,19) [ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חז]קה (Num 20,20) וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
21	וימאן אדום נתון את ישראל עבר בגבולו ויט ישראל מעליו
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,19) ו[י]מ֯אן אד֯ו֯ם נת֯[ון את] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,20) [ישראל עבור בגבולו ויט ישראל מעליו ] (Num 20,21) וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ פ
22	ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר *
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,21) [ויסעו מקדש ויבואו בני ישראל כול העדה הור ]ה֯הר (Num 20,22) וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל כָּל־ הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר׃
23	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,21) ויואמר יהוה אל (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,22) מוש[ה בהור ההר על גבול ארץ אדום לאמור (Num 20,23) וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־ גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־ אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר׃
24	יאסף אהרן אל עמו כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פיי למי מריבה
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,22) י]א֯סף אהרון אל עמו כיא לוא (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,23) [י]בוא[ ]אל ה[ארץ אשר נתתי לבני ישראל על א]שר מריתם פי למי מריבה (Num 20,24) יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־ עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־ מְרִיתֶ֥ם אֶת־ פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃
25	קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,24) קח את אהר[ון ]ו֯א֯ת אל[עזר בנו והעל אותמה הור ההר (Num 20,25) קַ֚ח אֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־ אֶלְעָזָ֖ר בְּנ֑וֹ וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃
26	והפשטת את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף וימת שם
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,24) והפש]ט֯תה את אהרון (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,25) את בגדיו והלבש[תם את אלעזר בנו ואהרון יאסף וימו]ת֯[ שם (Num 20,26) וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ אֶת־ בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־ אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֑וֹ וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃
27	ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלהו אל הר ההר לעיני כל העדה
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,25) ויעש] מושה (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,26) כא֯שר צו֯[ה ]י֯ה[וה ויעלהו אל הור ההר לעיני כול העדה (Num 20,27) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וֽ͏ַיַּעֲלוּ֙ אֶל־ הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־ הָעֵדָֽה׃
28	ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,26) וי]פ֯שט֯[ ]מ֯ושה את (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,27) אהרון֯[ את בגדיו וילבש אותמה את אלעזר בנו וימות אהרון ]שם[ ב]רואש הה֯[ר] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,28) [וי]ר֯ד מושה ואלעזר[ מן ההר (Num 20,28) וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־ אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־ הָהָֽר׃
29	ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל *
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,28) ויראו כול העדה כיא גוע אהרון ויב]כ֯[ו] א֯ת֯ א֯ה֯ר֯[ון] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,29) שלושים יום[ ]כ֯[ו]ל[ בית ישראל (Num 20,29) וַיִּרְאוּ֙ כָּל־ הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים י֔וֹם כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

21
1	וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,29) וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כיא בא] (4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,30) [י]שראל דר֯[ך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי (Num 21,1) וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־ עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֙חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ ׀ מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃
2	וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי וחרמתי את עריהם
	(4Q27 frg. 13 ii+15-17 i,30) וידר ישרא]ל (Num 21,2) וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־ הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהֽ͏ַחֲרַמְתִּ֖י אֶת־ עָרֵיהֶֽם׃
3	וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני בידו ויחרם אתם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה *
	(Num 21,3) וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה בְּק֣וֹל יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־ עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־ הַמָּק֖וֹם חָרְמָֽה׃ פ
4	ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
	(Num 21,4) וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־ אֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־ הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃
5	וידבר העם באלהים ובמשה למה הוצאתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
	(Num 21,5) וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃
6	וישלח יהוה בעם את הנחשים השרופים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
	(Num 21,6) וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־ הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־ רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
7	ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם *
	(Num 21,7) וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־ מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־ דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּ אֶת־ הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃
8	ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרוף ושים אתו על הנס והיה כל הנשך וראה אתו וחי
	(Num 21,8) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹת֖וֹ עַל־ נֵ֑ס וְהָיָה֙ כָּל־ הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹת֖וֹ וָחָֽי׃
9	ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את האיש והביט אל נחש הנחשת וחי
	(Num 21,9) וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־ הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־ נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־ אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־ נְחַ֥שׁ הַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃
10	ויסעו בני ישראל ויחנו באבות
	(Num 21,10) וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃
11	ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב מזרח השמש *
	(Num 21,11) וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־ פְּנֵ֣י מוֹאָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃
11[א]	ויאמר יהוה אל משה אל תצור את מואב ואל תתגר בם כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה
12	משם נסעו ויחנו בנחל זרד *
	(4Q27 frg. 17 ii-18,15) ער ירושה משם נסעו ויחנו ]בנחל זר֯[ד ] (Num 21,12) מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃
12[א]	וידבר יהוה אל משה לאמר
12[ב]	אתה עבר היום את גבול מואב את ער וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה
13	ויסעו מנחל זרד ויחנו בעבר ארנן אשר על המדבר היוצא מגבול האמרי כי ארנן גבול מואב בין מואב ובין האמרי
	(Num 21,13) מִשָּׁם֮ נָסָעוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנוֹן֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּב֣וּל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנוֹן֙ גְּב֣וּל מוֹאָ֔ב בֵּ֥ין מוֹאָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃
14	על כן יאמר בספר מלחמות יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנן
	(Num 21,14) עַל־ כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־ וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־ הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן׃
15	אשר הנחילם ואשר נטה לשבת עיר ונשען לגבול מואב
	(Num 21,15) וְאֶ֙שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מוֹאָֽב׃
16	ומשם בארה היא הבאר אשר אמר יהוה אל משה אספה לי את העם ואתן להם מים *
	… (4Q266 frg. 3 ii,10) הבאר] … (4Q267 frg. 2,9) הבאר֯ … (CD 6,3) הבאר … (Num 21,16) וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃ ס
17	אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלה באר ענו לה
	(Num 21,17) אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־ הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־ לָֽהּ׃
18	באר חפרוה שרים כרואה נדיבי העם במחקק ובמשענתם ממדבר מתנה
	… (4Q266 frg. 3 ii,10) באר] (4Q266 frg. 3 ii,11) [חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחו]קק … (4Q267 frg. 2,9) באר ח֯פ֯[ר]וה שרים֯ … (4Q267 frg. 2,10) [העם] במחוקק _____ (CD 6,3) באר חפרוה שרים כרוה (CD 6,4) נדיבי העם במחוקק … (Num 21,18) בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֙וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃
19	וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
	(Num 21,19) וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֽוֹת׃
20	ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה הנשקף על פני הישמון *
	(4Q27 frg. 17 ii-18,26) מואב ר[ואש הפסגה הנשקפה על פני הישימון ] (Num 21,20) וּמִבָּמ֗וֹת הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־ פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ פ
20[א]	ויאמר יהוה אל משה קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה
20[ב]	היום הזה החל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעו את שמעך ורגזו וחלו מפניך *
21	וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי דברי שלום לאמר
	(Num 21,21) וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־ סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־ הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃
22	אעברה בארצך בדרך המלך אלך לא אסור ימין ושמאל לא אטה בשדה ובכרם « »
	(Num 21,22) אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם …
22[א]	אכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי
22[ב]	כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער
23	ולא נתן סיחון את ישראל עבר בגבולו * ויאמר יהוה אל משה ראה החלתי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ויאסף סיחון את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יחצה וילחם בישראל
	(Num 21,23) וְלֹא־ נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־ יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־ כָּל־ עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
24	ויכהו ישראל ואת בניו ואת כל עמו לפי חרב ויירשו את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון
	(Num 21,24) וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־ חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־ אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־ יַבֹּק֙ עַד־ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
25	ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
	(Num 21,25) וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־ הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־ עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל־ בְּנֹתֶֽיהָ׃
26	כי חשבון עיר סיחון מלך האמרי היא והוא הנלחם במלך מואב הראישון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
	(Num 21,26) כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת־ כָּל־ אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד־ אַרְנֹֽן׃
27	על כן יאמרו המשלים באי חשבון תבנה ותתכונן עיר סיחון
	(Num 21,27) עַל־ כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן׃
28	כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה עד מואב בעלי במות ארנן
	(Num 21,28) כִּי־ אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃
29	אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטים ובנתיו בשבי למלך האמרי סיחון
	(Num 21,29) אוֹי־ לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־ כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן׃
30	ונירם אבדה חשבון עד דיבון ונשים עד הנפח אש על מידבא *
	(Num 21,30) וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־ דִּיב֑וֹן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־ נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־ מֵֽידְבָֽא׃
31	וישב ישראל בערי האמרי
	(Num 21,31) וַיֵּ֙שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃
32	וישלח משה לרגל את יעזיר וילכדו בנתיה ויורישו את האמרי אשר שם
	(Num 21,32) וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־ יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ ויירש (וַיּ֖וֹרֶשׁ) אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־ שָֽׁם׃
33	ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
	(Num 21,33) וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־ הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־ עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃
34	ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו « » ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחון מלך האמרי אשר ישב בחשבון
	(Num 21,34) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ אַל־ תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־ כָּל־ עַמּ֖וֹ וְאֶת־ אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃
35	ויכו אתו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו
	(Num 21,35) וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־ בָּנָיו֙ וְאֶת־ כָּל־ עַמּ֔וֹ עַד־ בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־ אַרְצֽוֹ׃

22
1	ויסעו בני ישראל ויחנו בערבת מואב מעבר לירדן יריחו *
	(Num 22,1) וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ ס
2	וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
	(Num 22,2) וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־ צִפּ֑וֹר אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁר־ עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃
3	ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
	(Num 22,3) וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4	ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחך הקהל הזה את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא
	(Num 22,4) וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל־ זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־ כָּל־ סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־ צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
5	וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתרה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקרא לו לאמר הן עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממולי
	(4Q23 frg. 63,1) [ה]נהר א֯ר֯ץ֯ ב֯ני ע֯[מו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין] (4Q23 frg. 63,2) הארץ והוא ישב[ ממלי (4Q27 frg. 19,26) ויש]לח מ[לאכים אל בלעם בן] (4Q27 frg. 19,27) [בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמון לקר]וא לו לאמו֯[ר ] (4Q27 frg. 19,28) [הנה עם יצא ממצרים והנה כסה את עין הארץ והו]אה יוש[ב ממולי (Num 22,5) וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־ בִּלְעָ֣ם בֶּן־ בְּע֗וֹר פְּ֠תוֹרָה אֲשֶׁ֧ר עַל־ הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־ עַמּ֖וֹ לִקְרֹא־ ל֑וֹ לֵאמֹ֗ר הִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־ עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃
6	ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואת אשר תאר ויאר *
	(4Q23 frg. 63,2) ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא] (4Q23 frg. 63,3) [מ]מ֯ני אולי אוכל נכה[ בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך] (4Q27 frg. 19,28) ועתה] (4Q27 frg. 19,29) [לכה נא אורה לי את העם הזה כיא עצום הו]אה ממני אולי או֯[כל נכה בו] (4Q27 frg. 19,30) [ואגרשנו מן הארץ כיא ידעתי את אשר תברך מ]ב֯ורך ואשר תאור[ ויואר ] (Num 22,6) וְעַתָּה֩ לְכָה־ נָּ֨א אָֽרָה־ לִּ֜י אֶת־ הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־ עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־ בּ֔וֹ וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִן־ הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־ תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃
7	וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
	(4Q27 frg. 19,31) [וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמיהם בידם וי]בואו[ א]ל[ ב]לע֯[ם וידברו אליו] (4Q27 frg. 20-22,1) את דברי בלק (Num 22,7) וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃
8	ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
	(4Q27 frg. 20-22,1) ויואמר [אליהם לינו פ]וה[ הל]יל[ה והשיבו]ת֯י֯ את[כמה דבר כאשר] (4Q27 frg. 20-22,2) ידבר יהוה אלי וישבו שרי[ ]מו֯[א]ב עם [ב]לעם (Num 22,8) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּ שָׂרֵֽי־ מוֹאָ֖ב עִם־ בִּלְעָֽם׃
9	ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מה האנשים האלה עמך
	(4Q27 frg. 20-22,2) ויבוא[ אלוהי]ם אל ב[לעם ויואמר] (4Q27 frg. 20-22,3) אליו מי האנשים האלה[ ע]מכה (Num 22,9) וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־ בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
10	ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי
	(4Q27 frg. 20-22,3) ויואמר בלעם אל האלוהים בלק בן צ֯[פור מלך מואב שלח] (4Q27 frg. 20-22,4) אלי֯ לא֯מ֯ור (Num 22,10) וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־ הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־ צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מוֹאָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃
11	הן עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו *
	(4Q27 frg. 20-22,4) הנה עם יצא ממ֯צ֯ר֯ים ויכס את עין הארץ והוא֯ה יושב[ ממולי ועתה לכה] (4Q27 frg. 20-22,5) קוב[ה לי ]אותו אולי אוכל[ ל]ה֯לחם בו וגרשתיהו֯[ מן האר]ץ (Num 22,11) הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־ עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־ לִּי֙ אֹת֔וֹ אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶם בּ֖וֹ וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃
12	ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם ולא תאר את העם כי ברוך הוא
	(4Q27 frg. 20-22,5) וי[ו]אמר[ אלוהים אל בלעם] (4Q27 frg. 20-22,6) א֯ל[ תלך ע]ם֯ האנשים ואל [תאו]ר את העם כיא ברוך[ ]הואה (Num 22,12) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־ הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃
13	ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
	(4Q27 frg. 20-22,6) וי֯[קו]ם[ בלעם בבו]קר ו[יו]א֯[מר] (4Q27 frg. 20-22,7) [אל שרי בל]ק לכו א֯[ל ]א֯ד֯ו֯נ֯[י]כ֯מה כיא מאן יהוה לתתני להל[וך עמכמה (Num 22,13) וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־ אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְ עִמָּכֶֽם׃
14	ויקמו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
	(4Q27 frg. 20-22,7) ויקומו ]שרי מ֯[ו]א[ב] (4Q27 frg. 20-22,8) [ויבואו א]ל בלק ויואמרו אליו מאן ב֯לעם הלוך עמנו (Num 22,14) וַיָּק֙וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־ בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃
15	ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
	(4Q27 frg. 20-22,8) ו֯י֯ו֯סף[ עוד בלק שלוח שרי]ם֯ רבים (4Q27 frg. 20-22,9) [ונכבד]י֯ם מאלה (Num 22,15) וַיֹּ֥סֶף ע֖וֹד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃
16	ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
	(4Q27 frg. 20-22,9) וי֯ב֯ואו אל בלע֯ם֯[ ו]י֯ואמרו אליו[ כוה אמר בלק בן צפור מ]לך[ מואב א]ל (4Q27 frg. 20-22,10) [נא תמנ]ע מהלוך אלי[ (Num 22,16) וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־ בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־ צִפּ֔וֹר אַל־ נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃
17	כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
	(4Q27 frg. 20-22,10) ]כ֯י֯א֯[ כ]בד אכבדכה מואדה וכ[ול אשר תואמר אלי אעש]ה֯ לכה ולכ[ה] (4Q27 frg. 20-22,11) [נא קו]בה לי את הע֯[ם הזה (Num 22,17) כִּֽי־ כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־ נָּא֙ קָֽבָה־ לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
18	ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדלה
	(4Q27 frg. 20-22,11) ]ו֯יען בלעם ויואמר [אל עבדי בלק אם יתן ל]י֯ בלק מלו[א] (4Q27 frg. 20-22,12) [ביתו ]כ֯ס֯ף֯ וזהב[ ]לו֯[א אוכל לעב]ור את פי יהוה אלו[הי לעשות קטנה או גדו]ל[ה ב]ל[בי] (Num 22,18) וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־ יִתֶּן־ לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵית֖וֹ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־ פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשׂ֥וֹת קְטַנָּ֖ה א֥וֹ גְדוֹלָֽה׃
19	ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי *
	(4Q27 frg. 20-22,13) [ועתה שב]ו֯ נא [בזה גם אתמה ]הלילה[ ואדעה מ]ה֯[ יוסף יהוה דבר עמי וישבו ]שרי [מואב] (Num 22,19) וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־ אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־ יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃
20	ויבא מלאך אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
	(4Q27 frg. 20-22,14) ויבוא מלאך] אלוה[י]ם אל[ בלעם לילה ויואמר לו אם ]ל֯קרוא לכה בא[ו] (4Q27 frg. 20-22,15) [האנשים האלה קום לך א]תמה ואך את [הדבר אשר אדבר אליכה או]תו תעשה (Num 22,20) וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶל־ בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אִם־ לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְ אֶת־ הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־ אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֥וֹ תַעֲשֶֽׂה׃
21	ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
	(4Q27 frg. 20-22,16) ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם ]שרי מואב (Num 22,21) וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־ אֲתֹנ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ עִם־ שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
22	ויחר אף יהוה כי הלך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
	(4Q23 frg. 64,1) א֯[להי]ם כי הלך [הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני] (4Q23 frg. 64,2) נעריו עמו … (Num 22,22) וַיִּֽחַר־ אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־ הוֹלֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן ל֑וֹ וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־ אֲתֹנ֔וֹ וּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמּֽוֹ׃
23	ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויכי בלעם את האתון להטותה הדרך
24	ויעמד מלאך יהוה במשעל הכרמים גדר מזה וגדר מזה
	… (4Q23 frg. 64,3) ויעמד מלאך יהוה] (4Q23 frg. 64,4) [במשעו]ל[ ]ה֯כ֯ר֯מ֯[ים גדר מזה וגדר מזה ] (Num 22,24) וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁע֖וֹל הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃
25	ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכותה
	(Num 22,25) וַתֵּ֨רֶא הָאָת֜וֹן אֶת־ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־ הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־ רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־ הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶף לְהַכֹּתָֽהּ׃
26	ויסף מלאך יהוה עבר ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל
	(Num 22,26) וַיּ֥וֹסֶף מַלְאַךְ־ יְהוָ֖ה עֲב֑וֹר וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָק֣וֹם צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־ דֶּ֥רֶךְ לִנְט֖וֹת יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃
27	ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל *
28	ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר אל בלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
	(Num 22,28) וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־ פִּ֣י הָאָת֑וֹן וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־ עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃
29	ויאמר בלעם לאתון כי התעללתי בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
	(Num 22,29) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָת֔וֹן כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־ חֶ֙רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃
30	ותאמר האתון אל בלעם הלא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה הסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
	(Num 22,30) וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־ בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־ רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃
31	ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחוי לאפיו
	(4Q27 frg. 20-22,27) [בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדר]ך ו֯ח֯ר֯ב[ו שלופה בידו ויקוד וישתחו] (4Q27 frg. 20-22,28) [ל]פ֯ניו֯[ (Num 22,31) וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־ עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבּ֥וֹ שְׁלֻפָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיִּקֹּ֥ד וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃
32	ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטנך כי הרע דרכך לנגדי
	(4Q27 frg. 20-22,28) ויואמר אל]יו מלאך יהוה על מה הכיתה את֯ אתונכה[ זה שלוש רגלים הנה] (4Q27 frg. 20-22,29) אנוכ[י יצא]ת֯י֯[ לשטן ]לכ֯ה כיא רעה הדרך לנגדי (Num 22,32) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־ מָ֗ה הִכִּ֙יתָ֙ אֶת־ אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁל֣וֹשׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ן כִּֽי־ יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃
33	ותראני האתון ותט מלפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתך הכיתי ואתה החיתי
	(4Q27 frg. 20-22,29) ותראני האתון ותט מלפני זה[ שלוש] (4Q27 frg. 20-22,30) רג[לי]ם אולי נטתה מלפ[ני ]כ֯י֯א עתה גם אותכה הרגתי ואותה החייתי (Num 22,33) וַתִּרְאַ֙נִי֙ הָֽאָת֔וֹן וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־ אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּי וְאוֹתָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃
34	ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי *
	(4Q27 frg. 20-22,30) ויואמר בלעם (4Q27 frg. 20-22,31) אל מלאך יהוה חטאתי כיא לוא ידעתי כיא אתה נצב לקראתי֯ בדרך ועתה אם רע (Num 22,34) וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛ה אִם־ רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃
35	ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תשמר לדבר וילך בלעם עם שרי בלק
	(Num 22,35) וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־ בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־ הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־ אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹת֣וֹ תְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־ שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃
36	וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
	(Num 22,36) וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאת֜וֹ אֶל־ עִ֣יר מוֹאָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־ גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַגְּבֽוּל׃
37	ויאמר בלק אל בלעם הלוא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
	(4Q27 frg. 23-26,5) [לקרוא לכה למה לוא הלכתה אלי ה]אמנם[ לוא אוכל כבדכה (Num 22,37) וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־ בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לִקְרֹא־ לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־ הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔ם לֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃
38	ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היוכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפיי אתו אשמר לדבר
	(4Q27 frg. 23-26,5) ויואמר] (4Q27 frg. 23-26,6) [בלעם אל בלק הנה באתי אליכה עתה ה]יכול֯[ אוכל דבר מאומה הדבר אשר] (Num 22,38) וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־ בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־ בָ֙אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכ֥וֹל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧ים אֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
39	וילך בלעם עם בלק ויבאהו קרית חצות
	(Num 22,39) וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־ בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת׃
40	ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
	(4Q27 frg. 23-26,8) ויזבח בלק בקר וצואן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו (Num 22,40) וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
41	ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם את קצה העם *
	(4Q27 frg. 23-26,8) ויה]י֯ בבו֯[קר] (4Q27 frg. 23-26,9) [ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה ]העם (Num 22,41) וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־ בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃

23
1	ויאמר בלעם אל בלק עשה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
	(4Q27 frg. 23-26,9) ויו֯[אמר] (4Q27 frg. 23-26,10) [בלעם אל בלק עשה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבע]ה֯ פרים ושבעה (4Q27 frg. 23-26,11) [אילים (Num 23,1) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־ בָּלָ֔ק בְּנֵה־ לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃
2	ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח
	(4Q27 frg. 23-26,11) ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל ]ב֯[ל]ק ובלעם פ[ר ו]איל במזב֯ח (Num 23,2) וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
3	ויאמר בלעם אל בלק התיצב על עלתיך ואלכה אולי יקרא אלהים לקראתי ודבר מה יריאני והגדתי לך וילך שפי
	(4Q27 frg. 23-26,12) [ויואמר בלעם אל בלק התיצב על ע]ולתכה ואנוכי אלך אולי יקרה אלו֯הים (4Q27 frg. 23-26,13) [לקראתי ודבר מה יראני והגד]תי ל[כה … (4Q27 frg. 23-26,14) וילך שפי (Num 23,3) וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־ עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־ יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃
4	וימצא מלאך אלהים את בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעלה פר ואיל במזבח
	(4Q27 frg. 23-26,14) וימצא ]מל[אך אלוהי]ם֯[ את ב]לעם ו֯י֯ו֯א֯[מ]ר אליו (4Q27 frg. 23-26,15) [את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח (Num 23,4) וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־ שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
5	וישם מלאך יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
	(4Q27 frg. 23-26,15) וישם מלאך יהוה דבר] (4Q27 frg. 23-26,16) [בפי בלעם ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר (Num 23,5) וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־ בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
6	וישב אליו והנה נצב על עלתיו הוא וכל שרי מואב *
	(4Q27 frg. 23-26,16) וישוב אליו והנה נצב ע]ל (Num 23,6) וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־ עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־ שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃
7	וישא משלו ויאמר מארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל
	(Num 23,7) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־ אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־ מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־ קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־ לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃
8	מה אקב לא קבו אל ומה אזעם לא זעמו יהוה
	(Num 23,8) מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃
9	כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
	(Num 23,9) כִּֽי־ מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־ עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃
10	מעפר יעקב ומספר מרבעת ישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו *
	(Num 23,10) מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־ רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃
11	ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברוך
	(Num 23,11) וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃
12	ויען ויאמר הלוא את אשר ישים יהוה בפיי אתו אשמר לדבר
	(Num 23,12) וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃
13	ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר « » תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
	(4Q27 frg. 23-26,24) [ויואמר אליו בלק לכה נא אתי אל מקום אחר תראנו משם אפס ]קצה֯[ו תראה] (4Q27 frg. 23-26,25) [וכולו לוא תראה וקובנו לי משם (Num 23,13) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לך־ (לְכָה־) נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־ מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־ לִ֖י מִשָּֽׁם׃
14	ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחות ויעל פר ואיל במזבח
	(4Q27 frg. 23-26,25) ויקחהו שדה צופים אל רואש ]ה֯פסגה֯[ ויבן] (4Q27 frg. 23-26,26) [שם שבעה מזבחות ויעל פר ואיל במזבח (Num 23,14) וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־ רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
15	ויאמר אל בלק התיצב « » על עלתיך ואנכי אקרא כה
	(4Q27 frg. 23-26,26) ויואמר בלעם אל ב]לק ה֯[תיצב] (Num 23,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־ עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃
16	ויקרא מלאך יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
	(Num 23,16) וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־ בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
17	ויבא אליו והנה נצב על עלתיו ושרי מואב אתו ויאמר אליו בלק מה דבר יהוה *
	(Num 23,17) וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־ עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־ דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃
18	וישא משלו ויאמר קום בלק ושמעה האזינה עדי בנו צפור
	(Num 23,18) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃
19	לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא יקימנה
	(Num 23,19) לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־ אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃
20	הן לברך לקחתי אברך ולא אשיבנה
	(Num 23,20) הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃
21	לא אביט עון ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,1) לוא אביט עון ביעקוב ולו]א ראה (4Q27 frg. 24 ii+27-30,2) [עמל בישראל יהוה אלוהיו עמו ותרועת מלך בו (Num 23,21) לֹֽא־ הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־ רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃
22	אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,2) אל מוציאם ממצר]י֯ם (Num 23,22) אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃
23	כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
	(Num 23,23) כִּ֤י לֹא־ נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־ קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־ פָּ֖עַל אֵֽל׃
24	הן עם כלביה יקום וכאריה יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה *
	(Num 23,24) הֶן־ עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־ יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־ חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃
25	ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו וגם ברוך לא תברכנו
	(Num 23,25) וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם גַּם־ קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־ בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃
26	ויען בלעם ויאמר אל בלק הלוא דברתי אליך לאמר כל הדבר אשר ידבר האלהים אתו אעשה
	(Num 23,26) וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֽ͏ֶעֱשֶֽׂה׃
27	ויאמר בלק אל בלעם לך נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,9) [אולי יי]שר[ ]ב֯ע֯י֯ני֯ אלוהים [וקבותו לי משם (Num 23,27) וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם לְכָה־ נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־ מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃
28	ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישמון
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,9) ויקח בלק את בלעם רואש] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,10) הפ֯עור ה֯נ֯שקף על פני הישימון[ (Num 23,28) וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־ בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־ פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃
29	ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,10) ויואמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,11) מזבחות והכן לי בזה שבעה פרים[ ושבעה אילים (Num 23,29) וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־ בָּלָ֔ק בְּנֵה־ לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃
30	ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל פר ואיל על המזבח
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,11) ויעש בלק כאשר דבר בלעם] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,12) ויעל פר ואי֯ל במזבח (Num 23,30) וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

24
1	וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת הנחשים וישת אל המדבר פניו
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,12) וירא בלעם[ כיא טוב בעיני יהוה לברך את ישראל] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,13) ולוא הל֯ך֯ כפעם בפעם לקראת הנח[שים ביעקוב והקסמים בישראל וישת אל] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,14) המדבר פניו (Num 24,1) וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י ט֞וֹב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־ הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־ בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑ים וַיָּ֥שֶׁת אֶל־ הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃
2	וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים *
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,14) וישא ב֯[לע]ם֯[ את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,15) רוח אלוהים (Num 24,2) וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
3	וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,16) וישא משלו ויואמר נואם[ בלעם בנו בעור ונואם הגבר שתום העין (Num 24,3) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
4	« » אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עין
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,16) אשר מחזה] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,17) [שדי יחזה נו]פל ו֯ג֯לו֯י ע[ינים (Num 24,4) אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
5	מה טבו אהליך יעקב ומשכנתיך ישראל
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,17) מה טובו אוהלי]כ֯ה֯[ יעקוב משכנותיכה ישראל ] (Num 24,5) מַה־ טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
6	כנחלים נטוים כגנות עלי נהר כאהלים נטה יהוה כארזים עלי מים
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,18) [כנחלי]ם [נטוים כגנות על]י נה[ר כאוהלים ]נטה יהוה֯ כא[רזים עלי מים (Num 24,6) כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־ מָֽיִם׃
7	יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מגוג מלכו ותתנשא מלכותו
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,18) יזל מים] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,19) [מדל]יו וזרעו ב[מים רבים וירום מגוג ]מלכו ות[נשא מלכותו (Num 24,7) יִֽזַּל־ מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ׃
8	אל נחהו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,19) אל נחהו ממצרים] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,20) [כ]תועפות ראם[ לו יואכל גוים צריו ו]ע֯צמותי[הם יגרם וחציו ימחץ אויב] (Num 24,8) אֵ֚ל מוֹצִיא֣וֹ מִמִּצְרַ֔יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם ל֑וֹ יֹאכַ֞ל גּוֹיִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃
9	כרע שכב כאריה וכלביה מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,21) כער רבץ כא[ריה וכלביה מי יקימנו מברכיכה ברוך ואורריכה ארור (Num 24,9) כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃
10	ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו * ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתי לך והנה ברכת ברוך זה שלש רגלים
	(4Q27 frg. 24 ii+27-30,21) ויחר אף] (4Q27 frg. 24 ii+27-30,22) [ב]לק אל בל[עם ויספוק את כפיו ויואמר בלק אל בלעם] (Num 24,10) וַיִּֽחַר־ אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־ כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־ בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙ בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃
11	ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
	(Num 24,11) וְעַתָּ֖ה בְּרַח־ לְךָ֣ אֶל־ מְקוֹמֶ֑ךָ אָמַ֙רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֽוֹד׃
12	ויאמר בלעם אל בלק הלוא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר
	(Num 24,12) וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־ בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־ מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃
13	אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף או זהב לא אוכל אעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אלי אתו אדברה
	(Num 24,13) אִם־ יִתֶּן־ לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתוֹ֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת טוֹבָ֛ה א֥וֹ רָעָ֖ה מִלִבִּ֑י אֲשֶׁר־ יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃
14	ועתה הנני הלך לעמי לך ואעיצך את אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים *
	(Num 24,14) וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
15	וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בעור ונאם הגבר שתם העין
	(4Q175 1,9) נאום בלעם בנ בעור ונאם הגבר (4Q175 1,10) שהתם העין (Num 24,15) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃
16	נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדה יחזה נפל וגלוי עינים
	(4Q175 1,10) נו⟦ו⟧«א»ם שומע אמרי אל וידע דעת עליון אשר (4Q175 1,11) מחזה שדי יחזה נופל וגלו עין (Num 24,16) נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֙עַ֙ אִמְרֵי־ אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֽ͏ֶחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃
17	אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל מחץ פתי מואב וקדקד כל בני שת
	(1QM 11,6) דרך כוכב מיעקוב קם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וו קרקר כול בני שית (4Q175 1,11) אראנו ולוא עתהא (4Q175 1,12) אשורנו ולוא קרוב דרך כוכב מיעקוב ויקומ שבט מישראל ומחץ (4Q175 1,13) פאתי מואב וקרקר את כול בני שית (4Q266 frg. 3 iii,20) כתוב דרך [כוכב מיעקב] (4Q266 frg. 3 iii,21) [וקם שב]ט֯ מישראל … (4Q269 frg. 5,3) [דר]ך כוכב מ[יעקוב וקם שבט מישראל _____ השבט הואה] (CD 7,19) דרך כוכב מיעקב וקם שבט (CD 7,20) מישראל … (Num 24,17) אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־ בְּנֵי־ שֵֽׁת׃
18	והיה אדום ירשה והיה ירשה עשו איביו וישראל עשה חיל
	(1QM 11,7) והיה אויב ירשה וישראל _____ עשה חיל וביד משיחיכה (Num 24,18) וְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃
19	וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
	(1QM 11,7) וירד מיעקוב והאביד שריד מ֯עיר … (Num 24,19) וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֽ͏ֶאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃
20	וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עד יאבד
	(Num 24,20) וַיַּרְא֙ אֶת־ עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
21	וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך
	(Num 24,21) וַיַּרְא֙ אֶת־ הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃
22	כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תושבך
	(Num 24,22) כִּ֥י אִם־ יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־ מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃
23	וישא משלו ויאמר אי מי יהיה משמו אל יוציאם מיד כתים
	(Num 24,23) וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל׃
24	יענו אשור ויענו עבר וגם הוא עד יאבד
	(Num 24,24) וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־ עֵ֑בֶר וְגַם־ ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃
25	ויקם בלעם וילך וישב למקומו וגם בלק הלך לדרכו *
	(Num 24,25) וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־ בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ׃ פ

25
1	וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב
	(Num 25,1) וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־ בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃
2	ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן
	(Num 25,2) וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶֽן׃
3	ויצמד מבני ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל
	(Num 25,3) וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
4	ויאמר יהוה אל משה אמר ויהרגו את האנשים הנצמדים לבעל פעור וישוב חרון אף יהוה מישראל
	(4Q27 frg. 31-33 i,10) ויואמר יהוה אל מוש]ה קח (4Q27 frg. 31-33 i,11) [את כול ראשי העם וה]וקע או[תמה ליהוה נגד השמש וישוב חרון אף יהו]ה (4Q27 frg. 31-33 i,12) [מישראל (Num 25,4) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־ כָּל־ רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־ יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃
5	ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש את אנשיו הנצמדים לבעל פעור
	(4Q27 frg. 31-33 i,12) ויואמ]ר֯ מושה אל[ שופטי ישראל הרגו איש את אנשיו ]ה֯נצמדים (4Q27 frg. 31-33 i,13) [לבעל פעור (Num 25,5) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־ שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃
6	והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והם בכים פתח אהל מועד
	(4Q27 frg. 31-33 i,13) והנה ]א֯י֯ש מ֯ב֯[ני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית ]לע֯יני (4Q27 frg. 31-33 i,14) [מושה ולעיני כול עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אוהל מועד ] (Num 25,6) וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־ אֶחָיו֙ אֶת־ הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
7	וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו
	(4Q27 frg. 31-33 i,15) וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן ויקום מתוך העדה ]ויקח (4Q27 frg. 31-33 i,16) [רומח בידו (Num 25,7) וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־ אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ׃
8	ויבא אחרי איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה על קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל
	(4Q27 frg. 31-33 i,16) ויבוא אחרי איש ישראל אל הקובה וידקור את שניהם ]את (Num 25,8) וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־ הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־ שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־ הָאִשָּׁ֖ה אֶל־ קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
9	ויהיו המיתים במגפה ארבעה ועשרים אלף *
	(Num 25,9) וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ פ
10	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 25,10) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
11	פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
	(Num 25,11) פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־ אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־ חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת־ קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא־ כִלִּ֥יתִי אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃
12	לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום
	(Num 25,12) לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת־ בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃
13	והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנה לאלהיו ויכפר על בני ישראל
	(Num 25,13) וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
14	ושם האיש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני
	(Num 25,14) וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־ הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־ סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־ אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃
15	ושם האשה המכה המדינית כזבית בת צור ראש אמת בית אב במדין הוא *
	(Num 25,15) וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־ צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמּ֥וֹת בֵּֽית־ אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃ פ
16	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 31-33 i,25) [וידבר יהוה אל מושה לאמור … (Num 25,16) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
17	צררו את המדינים והכיתם אתם
	(4Q27 frg. 31-33 i,25) צררו א]ת המדיניים (4Q27 frg. 31-33 i,26) [והכיתם אותמה (Num 25,17) צָר֖וֹר אֶת־ הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃
18	כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבית בת נשיא מדין אחותם המכה ביום המגפה על דבר פעור
	(4Q27 frg. 31-33 i,26) כיא צוררים המה לכמה ]בנכליהם[ ]אשר[ נכל]ו֯[ ]לכמה (4Q27 frg. 31-33 i,27) [על דבר פעור ועל דבר כוזבי בת צור נשי]א֯[ מדין] אחותם ה֯מוכה (4Q27 frg. 31-33 i,28) [ביום המגפה על דבר פעור (Num 25,18) כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־ נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־ דְּבַר־ פְּע֑וֹר וְעַל־ דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־ נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיוֹם־ הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־ דְּבַר־ פְּעֽוֹר׃
19	ויהי אחר המגפה *
	(4Q27 frg. 31-33 i,28) ויהי אחרי המגפה] (Num 25,19) וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה פ

26
1	וידבר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר
	(4Q27 frg. 31-33 i,28) ויואמר יהוה אל֯ (4Q27 frg. 31-33 i,29) [מושה ואל אלעזר בן אהרון הכוהן לאמור (Num 26,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־ אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃
2	שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבותם כל יצא צבא בישראל
	(4Q27 frg. 31-33 i,29) שאו] את רואש כול עדת בני (4Q27 frg. 31-33 i,30) [ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבותם כול ]יוצא צבא בישראל (Num 26,2) שְׂא֞וּ אֶת־ רֹ֣אשׁ ׀ כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־ יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
3	וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר
	(4Q27 frg. 31-33 i,31) [וידבר מושה ואלעזר בן אהרון הכוהן אותמה בערב]ו֯ת מואב ע֯ל (4Q27 frg. 33 ii-40,1) [ירדן ירחו לאמר (Num 26,3) וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־ יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
4	מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים
	(4Q27 frg. 33 ii-40,1) מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהו]ה֯[ ]א֯ת מושה֯ (4Q27 frg. 33 ii-40,2) ובני ישראל היוצאים מארץ מצרים (Num 26,4) מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־ מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
5	ראובן בכור ישראל ובני ראובן חנוך משפחת החנוכי לפלוא משפחת הפלואי
	(4Q23 frg. 65,1) [י]ש֯ראל בני֯ [ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי (4Q27 frg. 33 ii-40,2) רא]ו֯בן בכור ישראל (4Q27 frg. 33 ii-40,3) [ובני ראובן למשפחותם לחנוך משפחת החנוכי לפלוא ]מ֯שפחת הפ֯לואי (Num 26,5) רְאוּבֵ֖ן בְּכ֣וֹר יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנוֹךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃
6	לחצרון משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי
	(4Q23 frg. 65,1) לחצרן משפחת החצרוני] (4Q23 frg. 65,2) [לכ]רמי משפחת֯[ הכרמי (4Q27 frg. 33 ii-40,4) [לחצרון משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי (Num 26,6) לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרוֹנִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃
7	אלה משפחות הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים *
	(4Q23 frg. 65,2) אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף] (4Q23 frg. 65,3) [ו]ש֯בע [מ]א֯[ו]ת֯[ ושלשים -- ] (4Q27 frg. 33 ii-40,4) אלה משפחו]ת הראו֯ב֯ני ויהיו (4Q27 frg. 33 ii-40,5) [פקודיהם שלושה וארבעים אלף ושבע מאות ושלושים (Num 26,7) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָרֻֽאוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃
8	בני פלוא אליאב
	(4Q27 frg. 33 ii-40,5) בני פלו]א[ ]אליאב (Num 26,8) וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃
9	ובני אליאב נמואל דתן ואבירם הוא דתן ואבירם קריאי העדה אשר הועדו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהועדתם על יהוה
	(4Q27 frg. 33 ii-40,6) [ובני אליאב נמואל דתן ואבירום הואה דתן ואבי]רום֯[ קריאי העדה א]שר (4Q27 frg. 33 ii-40,7) [המה הצו על מושה ו]ע֯ל֯ אהרון֯[ בעדת קורח בהצ]ותם על י[הוה (Num 26,9) וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־ דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי (קְרִיאֵ֣י) הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־ מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־ אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־ קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־ יְהוָֽה׃
10	ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם הארץ במות העדה באכל האש את קרח ואת חמשים ומאתים איש ויהיו לנוס
	(4Q27 frg. 33 ii-40,7) ותפתח] (4Q27 frg. 33 ii-40,8) [הארץ את פיה ותבלע ]אותם הא[רץ ואת קורח במו]ת העדה[ באכול האש] (4Q27 frg. 33 ii-40,9) [את קורח ואת חמשים ומאתים איש מקריבי הקטו]ר֯ת ויהי֯[ו לנס (Num 26,10) וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־ פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־ קֹ֖רַח בְּמ֣וֹת הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֙יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃
11	ובני קרח לא מתו *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,9) ובני] (4Q27 frg. 33 ii-40,10) [קורח לוא מתו ] (Num 26,11) וּבְנֵי־ קֹ֖רַח לֹא־ מֵֽתוּ׃ ס
12	בני שמעון למשפחות השמעוני לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני
	(4Q27 frg. 33 ii-40,11) [בני שמעון למשפחות השמעוני לנמואל ]מש֯[פחת הנמואלי לימין] (4Q27 frg. 33 ii-40,12) [משפחת הימיני ליכי]ן[ מ]ש֯[פחת היכיני (Num 26,12) בְּנֵ֣י שִׁמְעוֹן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּכִינִֽי׃
13	לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,12) לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת] (4Q27 frg. 33 ii-40,13) [השאולי (Num 26,13) לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃
14	אלה משפחות השמעוני שנים ועשרים אלף ומאתים *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,13) ]א֯לה משפחות השמ[עוני לפקודיהם שנים ועשרים אלף ומאתים] (Num 26,14) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ ס
15	בני גד למשפחותם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני
	(4Q27 frg. 33 ii-40,14) ובנ֯י גד למשפחותם [לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת] (4Q27 frg. 33 ii-40,15) [החגי לשוני ]משפחת הש[ונ]י (Num 26,15) בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַצְּפוֹנִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃
16	לאזני משפחת האזני לעדי משפחת העדי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,15) לאזני משפחת הא֯[זני לעדי משפחת העדי (Num 26,16) לְאָזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאָזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃
17	לארודי משפחת הארודי לארולי משפחת הארולי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,15) לאר]ו֯ד֯ (4Q27 frg. 33 ii-40,16) [משפחת הארודי ]ל[ארי]א֯ל משפחת האריאל[י (Num 26,17) לַאֲר֕וֹד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרוֹדִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃
18	אלה משפחות « » גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,16) אלה משפחות בני גד לפקו]דיהם (4Q27 frg. 33 ii-40,17) [ארבעה וארבעים אלף וחמש מאות (Num 26,18) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־ גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
19	בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען
	(4Q27 frg. 33 ii-40,17) בני יה[ודה ע]ר (4Q27 frg. 33 ii-40,18) [ואונן וימות ער ואונן בארץ כנען (Num 26,19) בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאוֹנָ֑ן וַיָּ֥מָת עֵ֛ר וְאוֹנָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
20	ויהיו בני יהודה למשפחותם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,18) ויהיו ]בני יה֯[ודה למשפחותם] (4Q27 frg. 33 ii-40,19) [לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח מ]שפחת הזרחי (Num 26,20) וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־ יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃
21	ויהיו בני פרץ לחצרון משפחת החצרוני לחמואל משפחת החמואלי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,19) ו[יהיו בני] (4Q27 frg. 33 ii-40,20) [פרץ לחצרון משפחת החצרוני לחמואל משפחת החמ]ואלי (Num 26,21) וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־ פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃
22	אלה משפחות יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,20) אלה[ משפחות] (4Q27 frg. 33 ii-40,21) [יהודה לפקודיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות (Num 26,22) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
23	בני יששכר למשפחותם לתולע משפחת התולעי לפואה משפחת הפואי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,21) בני[ יששכר] (4Q27 frg. 33 ii-40,22) [למשפחותם לתולע משפחת התולעי לפואה משפחת הפו]א֯י (Num 26,23) בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תּוֹלָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתּוֹלָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃
24	לישוב משפחת הישובי לשמרון משפחת השמרוני
	(4Q27 frg. 33 ii-40,22) לישוב מ֯[שפחת] (4Q27 frg. 33 ii-40,23) [הישובי לשמרון משפחת השמרוני (Num 26,24) לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃
25	אלה משפחות יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,23) אלה משפחות יששכר לפקוד]יהם (4Q27 frg. 33 ii-40,24) [ארבעה וששים אלף ושלוש מאות (Num 26,25) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
26	בני זבולן למשפחותם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלוני ליחלאל משפחת היחלאלי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,24) בני זבולון למשפ]חותם (4Q27 frg. 33 ii-40,25) [לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלוני ליחלאל משפחת היחלא]לי֯ (Num 26,26) בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵל֕וֹן מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְלְאֵלִֽי׃
27	אלה משפחות זבולן לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,26) אלה֯[ משפחות זבולון לפקודיהם ששים אלף וחמש מאות (Num 26,27) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
28	בני יוסף למשפחותם מנשה ואפרים
	(4Q27 frg. 33 ii-40,26) בני[ י]וסף (4Q27 frg. 33 ii-40,27) למש֯[פחותם מנשה ואפרים (Num 26,28) בְּנֵ֥י יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃
29	בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד « » משפחת הגלעדי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,27) בני מנשה למשפחותם למכי]ר֯ משפחת המכירי (4Q27 frg. 33 ii-40,28) ומכ֯[יר הוליד את גלעד משפחת הגלעדי (Num 26,29) בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הוֹלִ֣יד אֶת־ גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃
30	אלה בני גלעד אחיעזר משפחת האחיעזרי וחלק משפחת החלקי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,28) אלה ]בנ[י גלעד ]לא֯חיעזר משפחת (4Q27 frg. 33 ii-40,29) [האחיעזרי לחלק משפחת החלקי (Num 26,30) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃
31	ואשרואל משפחת האשרואלי ושכם משפחת השכמי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,29) וא]ש֯רא֯ל משפחת האשראלי ושכם (4Q27 frg. 33 ii-40,30) [משפחת השכמי (Num 26,31) וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃
32	ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי
	(4Q27 frg. 33 ii-40,30) ושמידע משפחת השמידע]י וחופר משפחת החופרי (Num 26,32) וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃
33	וצלפחד בן חפר לא היה לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
	(4Q27 frg. 33 ii-40,30) וצלופחד (4Q27 frg. 33 ii-40,31) [בן חופר לוא היו לו בנים כיא אם בנו]ת ואלה שמות בנות צלופחד (4Q27 frg. 33 ii-40,32) [מחלה ונועה חוגלה מלכה ותורצה (Num 26,33) וּצְלָפְחָ֣ד בֶּן־ חֵ֗פֶר לֹא־ הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־ בָּנ֑וֹת וְשֵׁם֙ בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃
34	אלה משפחות מנשה לפקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות *
	(4Q27 frg. 33 ii-40,32) ]אלה משפחות מנשה לפקודיהם שנים (Num 26,34) אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
35	ואלה בני אפרים למשפחותם לשותלח משפחת השותלחי לבכר משפחת הבכרי לתחם משפחת התחמי
	(Num 26,35) אֵ֣לֶּה בְנֵי־ אֶפְרַיִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃
36	אלה בני שותלח לעדן משפחת העדני
	(Num 26,36) וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃
37	אלה משפחות בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחותם *
	(Num 26,37) אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי־ אֶפְרַ֙יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת אֵ֥לֶּה בְנֵי־ יוֹסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ס
38	בני בנימים למשפחותם לבלע משפחת הבלעי לאשבאל משפחת האשבאלי לאחירם משפחת האחירמי
	(Num 26,38) בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃
39	לשופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי
	(Num 26,39) לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃
40	« » לארד משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמני
	(Num 26,40) וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־ בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃
41	אלה בני בנימים למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות *
	(Num 26,41) אֵ֥לֶּה בְנֵי־ בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃ ס
42	ואלה בני דן למשפחותם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחות דן למשפחותם
	(Num 26,42) אֵ֤לֶּה בְנֵי־ דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
43	כל משפחות השוחמי ופקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות *
	(Num 26,43) כָּל־ מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
44	בני אשר למשפחותם לימנה משפחת הימני לישוה משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי
	(Num 26,44) בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַבְּרִיעִֽי׃
45	« » לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי
	(Num 26,45) לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃
46	ושם בת אשר שרח
	(Num 26,46) וְשֵׁ֥ם בַּת־ אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃
47	אלה משפחות בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות *
	(Num 26,47) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־ אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃ ס
48	בני נפתלי למשפחותם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני
	(Num 26,48) בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃
49	ליצר משפחת היצרי לשלום משפחת השלומי
	(Num 26,49) לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃
50	אלה משפחות נפתלי למשפחותם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות
	(Num 26,50) אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֽוֹת׃
51	אלה פקדי בני ישראל שש מאות אלף ואלף ושבע מאות ושלשים *
	(Num 26,51) אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ פ
52	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 26,52) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
53	לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות
	(Num 26,53) לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת׃
54	לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו
	(Num 26,54) לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָת֔וֹ וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֽוֹ׃
55	אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם יתנחלו
	(Num 26,55) אַךְ־ בְּגוֹרָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־ הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטּוֹת־ אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃
56	על פי הגורל יחלק נחלתו בין רב למעט *
	(Num 26,56) עַל־ פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ ס
57	ואלה פקדי הלוים למשפחותם לגרשון משפחת הגרשוני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי
	(Num 26,57) וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשׁ֗וֹן מִשְׁפַּ֙חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃
58	אלה משפחות בני לוי משפחת הלבני ומשפחת החברוני ומשפחת המחלי ומשפחת הקרחי ומשפחת המושי וקהת הוליד את עמרם
	(Num 26,58) אֵ֣לֶּה ׀ מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־ עַמְרָֽם׃
59	ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם
	(Num 26,59) וְשֵׁ֣ם ׀ אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֙בֶד֙ בַּת־ לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ וְאֶת־ מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃
60	ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
	(Num 26,60) וַיִוָּלֵ֣ד לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־ נָדָ֖ב וְאֶת־ אֲבִיה֑וּא אֶת־ אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־ אִיתָמָֽר׃
61	וימת נדב ואביהוא בהקרבם אש זרה לפני יהוה
	(Num 26,61) וַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־ זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
62	ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל *
	(4Q27 frg. 41,29) [התפקדו בתוך בני ישראל כיא לו]א֯ נתן להמה נחלה בתוך ב֯[ני ]ישראל֯ (Num 26,62) וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־ זָכָ֖ר מִבֶּן־ חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י ׀ לֹ֣א הָתְפָּקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־ נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
63	אלה פקדי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו
	(4Q27 frg. 41,30) א]ל֯ה פקו֯ד֯י מושה ואלעזר הכוהן אשר פקד[ו] (4Q27 frg. 41,31) [את בני ישראל בערבות מו]א֯ב על ירדן ירחו (Num 26,63) אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פּֽ͏ָקְד֜וּ אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃
64	ובאלה לא היה איש מפקדי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני
	(4Q27 frg. 41,31) ובאלה לוא היה איש מפקודי (4Q27 frg. 42-47,1) [מושה ואהרון הכוהן אשר פקדו את בני ישראל ב]מדבר֯[ סי]נ֯[י (Num 26,64) וּבְאֵ֙לֶּה֙ לֹא־ הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
65	כי אמר יהוה להם מות יומתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון *
	(4Q27 frg. 42-47,1) כ]י֯א אמר֯[ י]ה֯וה (4Q27 frg. 42-47,2) [להמה מות ימותו במדבר ולוא נות]ר֯ מ֯הם איש[ כ]י֯א אם כלב ב֯[ן] יפוניה ויהשוע (4Q27 frg. 42-47,3) [בן נון (Num 26,65) כִּֽי־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא־ נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־ כָּלֵ֣ב בֶּן־ יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נֽוּן׃ ס

27
1	ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
	(4Q27 frg. 42-47,3) ותקרבנה בנו]ת צלופחד בן חופר בן גלעד בן מכיר בן מנשה (4Q27 frg. 42-47,4) [למשפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות ב]נותיו מ֯חלה ונועה חו֯[ג]לה֯[ ומלכ]ה֯ ותורצה (Num 27,1) וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן־ חֵ֤פֶר בֶּן־ גִּלְעָד֙ בֶּן־ מָכִ֣יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־ יוֹסֵ֑ף וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃
2	ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה פתח אהל מועד לאמר
	(4Q27 frg. 42-47,5) [ותעמודנה לפני מושה ולפני אלעזר הכו]הן֯[ ו]ל[פני הנשיאים וכול העדה פתח אוהל] (4Q27 frg. 42-47,6) [מועד לאמור (XHev/Se 2 1,21) [ותעמדנה לפני מש]ה ולפני א֯[לעזר הכהן] (XHev/Se 2 1,22) [ולפני הנשיאם וכל ה]עדה פת֯○[ אהל מועד] (XHev/Se 2 1,23) [לאמר (Num 27,2) וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־ הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
3	אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת אבינו ובנים לא היה לו
	(4Q27 frg. 42-47,6) אבינו מת במדבר והואה לוא היה בתו]ך העדה [הנועדים על יהוה] (4Q27 frg. 42-47,7) [בעדת קורח כיא בחטאו מת אבינו ובנים ל]ו֯א היה [לו (XHev/Se 2 1,23) אבינו מת ב]מדבר וה[וא לא היה] (XHev/Se 2 1,24) [בתוך העדה הנוע]דים על יה֯[וה בעדת קרח] (XHev/Se 2 1,25) [כי בחטאו מת ובנ]ים לא ה[יו לו (Num 27,3) אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־ הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָעֵדָ֗ה הַנּוֹעָדִ֛ים עַל־ יְהוָ֖ה בַּעֲדַת־ קֹ֑רַח כִּֽי־ בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־ הָ֥יוּ לֽוֹ׃
4	למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנו לנו אחזת נחלה בתוך אחי אבינו
	(4Q27 frg. 42-47,7) ]למה יגרע֯[ שם אבינו מתוך] (4Q27 frg. 42-47,8) [משפחתו כיא אין לו בן תנו לנו אחוזה בתוך] אחי [אבי]נו (XHev/Se 2 1,25) למה] (XHev/Se 2 1,26) [יגרע שם אבינו מתוך ]משפחתו כ[י אין] (XHev/Se 2 1,27) [לו בן תנה לנו אחזה ]בתו֯ך אח○ א֯[בינו ] (Num 27,4) לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־ אָבִ֙ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־ לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃
5	ויקריב משה את משפטן לפני יהוה *
	(4Q27 frg. 42-47,8) ויקרב[ מושה את] (4Q27 frg. 42-47,9) [משפטן לפני יהוה ] (XHev/Se 2 1,28) [ויקרב משה את מ]ש֯פטן ל֯[פני יהוה ] (Num 27,5) וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס
6	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 42-47,10) [וידבר יהוה אל מושה לאמור (XHev/Se 2 1,30) [ויאמ]ר יהוה א֯ל [מ]ש֯ה֯[ לאמר (Num 27,6) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
7	כן בנות צלפחד דברות נתון תתן להן אחזת נחלה בתוך אחי אביהן והעברת את נחלת אביהן להן
	(4Q27 frg. 42-47,10) כן בנות צלופחד דובר]ו֯ת נת֯[ון תתן להנה] (4Q27 frg. 42-47,11) [אחוזת נחלה בתוך אחי אביהן והעברתה את נחלת אביהן להנה ] (XHev/Se 2 1,30) כן בנות] (XHev/Se 2 1,31) [צלפחד דבר]ת֯ נתן תת֯ן֯ ל֯[הם אחזת נחלה] (XHev/Se 2 1,32) [בתוך אחי א]ב֯יהם והעבר֯ת את נח֯ל֯[ת אביהן] (XHev/Se 2 1,33) [להן (Num 27,7) כֵּ֗ן בְּנ֣וֹת צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־ נַחֲלַ֥ת אֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃
8	ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו ונתתם את נחלתו לבתו
	(4Q27 frg. 42-47,12) [ואל בני ישראל תדבר לאמור איש כיא ימות ובן אין לו ונתתם את ]נ֯חלתו ל[בתו] (XHev/Se 2 1,33) ו]א֯ל בנ֯י ישראל תדבר לאמר א[יש] (XHev/Se 2 1,34) [כי] י○[ות ובן אין] לו֯ והעברתם את נחלת֯[ו] (XHev/Se 2 1,35) [ל]בתו֯ (Num 27,8) וְאֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־ יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין ל֔וֹ וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לְבִתּֽוֹ׃
9	ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו
	(4Q27 frg. 42-47,13) [ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו (XHev/Se 2 1,35) [ו]א֯ם֯ א֯י֯ן לו בת ונתתם את֯[ נחלתו] (XHev/Se 2 1,36) לא֯ח֯י֯ו֯ (Num 27,9) וְאִם־ אֵ֥ין ל֖וֹ בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לְאֶחָיו׃
10	ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו
	(4Q27 frg. 42-47,13) ואם אין לו אחים ונ]תתם א[ת] (XHev/Se 2 1,36) ו֯א֯ם אין֯ לו אחים ונת֯[תם את] (XHev/Se 2 1,37) נחלתו֯ לאחי אביו (Num 27,10) וְאִם־ אֵ֥ין ל֖וֹ אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־ נַחֲלָת֖וֹ לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו׃
11	ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו ויירש אתו והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q365 frg. 36,1) אין[ אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו] (4Q365 frg. 36,2) וירש או֯[תה והיתה לבני ישראל לחוקת משפט כאשר צוה יהוה את] (4Q365 frg. 36,3) מושה … (XHev/Se 2 1,37) ו֯א֯ם א֯י֯ן֯ א֯ח֯י֯ם֯ (XHev/Se 2 1,38) לא֯[ביו ונתתם א]ת֯[ נ]ח֯[לתו לשא]ר֯ו֯ [ה]קר֯ב (XHev/Se 2 1,39) [אליו ממשפחת]ו֯ ו֯[ירש ]א֯○[ה והיתה] (XHev/Se 2 1,40) לב֯נ֯[י ישראל לחקת משפט כא]שר צוה (XHev/Se 2 1,41) יה֯[וה את משה ] (Num 27,11) וְאִם־ אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־ נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ וְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
12	וידבר יהוה אל משה לאמר עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל
	(XHev/Se 2 1,42) [ויאמר יהוה ]א֯ל֯[ משה עלה] אל ה֯ר֯ העברים (XHev/Se 2 1,43) ה֯ז֯[ה] ו֯ר֯[א]ה את הארץ אשר נתתי לבני (XHev/Se 2 1,44) [י]ש֯[ראל (Num 27,12) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־ הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
13	וראית אתה ונאספת אל עמך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך
	(XHev/Se 2 1,44) ו]ר֯אית֯ה֯[ א]ת֯ה ונאספת אל עמיך (Num 27,13) וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־ עַמֶּ֖יךָ גַּם־ אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃
14	אשר מריתם את פיי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן
	(Num 27,14) כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־ צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הֽ͏ָעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־ מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־ צִֽן׃ פ
15	וידבר משה אל יהוה לאמר
	(Num 27,15) וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־ יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
16	יפקד יהוה אלהי הרוחות לכל הבשר איש על העדה
	(Num 27,16) יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־ בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־ הָעֵדָֽה׃
17	אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעי *
	(Num 27,17) אֲשֶׁר־ יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יוֹצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהוָ֔ה כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־ לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃
18	ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון האיש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו
	(4Q27 frg. 42-47,22) ויואמר ]י֯הוה (4Q27 frg. 42-47,23) [אל מושה קח לכה את יהשוע בן נון האיש אשר רוח בו וסמכתה את יד]כה (4Q27 frg. 42-47,24) [עליו (Num 27,18) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה קַח־ לְךָ֙ אֶת־ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ר֣וּחַ בּ֑וֹ וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־ יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃
19	והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצוית אתו לעיניהם
	(4Q27 frg. 42-47,24) והעמדתה אותו לפני אלעזר הכוהן וצויתה אותו לפני כול הע]דה (Num 27,19) וְהֽ͏ַעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־ הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃
20	ונתתה מהודך עליו ולמען ישמעון כל עדת בני ישראל
	(Num 27,20) וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־ עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
21	ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט הארים לפני יהוה על פיהו יצא ועל פיהו יבוא הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה
	(4Q27 frg. 42-47,27) [ועל פיהו יבוא הואה וכול] בני יש֯ר֯[אל ] (4Q27 frg. 42-47,28) [וכול העדה א]תו (Num 27,21) וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל ל֛וֹ בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־ פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־ פִּ֣יו יָבֹ֗אוּ ה֛וּא וְכָל־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל אִתּ֖וֹ וְכָל־ הָעֵדָֽה׃
22	ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה
	(4Q27 frg. 42-47,28) ויעש מושה כאשר צוה יהוה] (4Q27 frg. 42-47,29) [אותו ויקח ]את יהשוע בן נון ויעמידהו לפני אלעזר ה֯[כוהן ולפני כול העדה] (Num 27,22) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֙הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־ הָעֵדָֽה׃
23	ויסמך את ידו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה
	(4Q27 frg. 42-47,30) [ויסמו]ך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד מושה֯[ (Num 27,23) וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־ יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃ פ
23[א]	ויאמר אליו עיניך הראות את אשר עשה יהוה לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה לא תיראם
23[ב]	כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם *

28
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 42-47,30) ויואמר] (Num 28,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	צוי את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשה ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדיו
	(Num 28,2) צַ֚ו אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־ קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖י בְּמוֹעֲדֽוֹ׃
3	ואמרת להם זה האש אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלת תמיד
	(11QTa 13,10) תעשה על המזבח כבשים בני ש]נה (11QTa 13,11) תמימים ש֯[נים ליום עולת תמיד (Num 28,3) וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם עֹלָ֥ה תָמִֽיד׃
4	את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
	(11QTa 13,11) את הכבש האחד תעשה בבוקר ומנחתו עש]ר֯ון (4Q22 35,8) את ]הכבש האח[ד תעשה] בבו[קר] ואת[ הכבש] (Ex 29,39) אֶת־ הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר … (Num 28,4) אֶת־ הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ (Ex SP 29,39) את הכבש האחד תעשה בבקר …
5	ועשירת האיפה סלת למנחה בלולה בשמן « » רביעית ההין
	(Num 28,5) וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃
6	עלת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה
	(Num 28,6) עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
7	ונסכו רבעית ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה
	(Num 28,7) וְנִסְכּוֹ֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃
8	ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה
	(11QTa 13,15) כמנח[ת ה]בוקר [וכנסכה תעשה לו אשה רי]ח֯ [ניחוח] ל֯[יהוה] (4Q22 35,11) כמנח[ת הבקר וכנסכה תעשה לה] (Ex 29,41) הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תּֽ͏ַעֲשֶׂה־ … (Num 28,8) וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ פ (Ex SP 29,41) הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה …
9	וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכיו
	(11QTa 13,17) ובימי הש[בתות] תק֯ריבו ש֯נ֯י֯ [כבשים בני שנה תמימים ושני] (11QTa 14,0) [1] [עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן ונסכו (Num 28,9) וּבְיוֹם֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־ כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכּֽוֹ׃
10	עלת שבת בשבת על עלת התמיד ונסכיהם *
	(11QTa 14,0) עולת שבת בשבתו] [2] [על עולת התמיד ונסכו _____ (Num 28,10) עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־ עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
11	ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
	(11QTa 14,0) ובראשי חודשיכמה תקריבו עולה ליהוה] (11QTa 14,1) [פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים] (XHev/Se 2 2,41) ע[לה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל] (XHev/Se 2 2,42) אחד כב֯[שים בני שנה שבעה תמימם ] (Num 28,11) וּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־ בָקָ֤ר שְׁנַ֙יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
12	ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד
	(XHev/Se 2 2,43) ושלשה ע֯[שרנים סלת מנחה בלולה בשמן] (XHev/Se 2 2,44) לפר האחד֯[ ושני עשרנים סלת מנחה] (Num 28,12) וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃
13	ועשרון עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה
	(4Q27 frg. 46 ii,22) ליהוה (Num 28,13) וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂר֗וֹן סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃
14	ונסכיהם חצי ההין יין לפר האחד ושלשית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש האחד יין זאת עלת החדש בחדשו לחדשי השנה
	(4Q27 frg. 46 ii,22) [ו]נסכיהם חצי ההין[ י]היה[ לפר ושלישית ההין לאיל] (4Q27 frg. 46 ii,23) ורביעית ההין יין יהיה לכבש האח֯[ד זואת עולת החודש בחודשי] (4Q27 frg. 46 ii,24) השנה (Num 28,14) וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥ת חֹ֙דֶשׁ֙ בְּחָדְשׁ֔וֹ לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
15	ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם *
	(4Q27 frg. 46 ii,24) ושעיר עזים א[חד לחט]את֯[ ליהוה על עולת התמיד יעשו] (4Q27 frg. 46 ii,25) ונסכ[ו ] (Num 28,15) וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהוָ֑ה עַל־ עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃ ס
16	בחדש הראישון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה
	(4Q27 frg. 46 ii,26) ובחודש הרא[שון בארבעה עשר יום לחודש פסח ליהוה ] (Num 28,16) וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃
17	ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות תאכלו
	(11QTa 17,10) ובחמשה עשר לחודש הזה … (11QTa 17,12) לשבעת הימים הא[לה] (1Q3 frg. 7,5) והקרבתם אשה ליה[וה שבעת] (1Q3 frg. 7,6) [ימים ביום הש]ב֯י[עי (4Q24 frg. 9 ii+11 ii+18-2,7) שבעת ימים ביום השביעי (4Q27 frg. 46 ii,27) ו֯ב֯ח֯מ֯שה עשר[ יום לחודש הזה חג שבעת ימים מצות תואכלו] (Lev 23,8) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ (Num 28,17) וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר י֛וֹם לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצּ֖וֹת יֵאָכֵֽל׃ (Lev SP 23,8) שבעת ימים וביום השביעי
18	ביום הראישון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
	(11QTa 17,10) מקרא קו[דש] (11QTa 17,11) כול מלאכת עבודה לוא תעשו … (1Q3 frg. 7,6) מקרא ]קדש כל מל[אכת עבדה -- ] (4Q24 frg. 9 ii+11 ii+18-2,7) מקרא קדש כל מלאכת עבודה ]ל[א ]ת֯[עשו ] (Lev 23,8) מִקְרָא־ קֹ֔דֶשׁ כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ פ (Num 28,18) בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן מִקְרָא־ קֹ֑דֶשׁ כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ (Lev SP 23,8) מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו *
19	והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם
	(11QTa 17,12) והקרבתמה … (11QTa 17,13) עולה ליהוה פרים שנים ואיל וכבשים בני שנה שבעה (11QTa 17,14) תמימים … (11Q20 3,1) וכבשים] (11Q20 3,2) ב֯ני֯[ שנה שבעה --] (1Q3 frg. 7,5) והקרבתם אשה ליה[וה שבעת] … (4Q24 frg. 9 ii+11 ii+18-2,6) וה]ק֯רבתם[ אשה] (Lev 23,8) וְהִקְרַבְתֶּ֥ם … (Num 28,19) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־ בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ (Lev SP 23,8) והקרבתם …
20	ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו
	(Num 28,20) וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּעֲשֽׂוּ׃
21	ועשרון עשרון « » לכבש האחד לשבעת הכבשים
	(Num 28,21) עִשָּׂר֤וֹן עִשָּׂרוֹן֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃
22	ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם
	(11QTa 17,14) ושעיר עזים אחד לחטאת ומנחתמה ונסכמה (Num 28,22) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃
23	מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
	(Num 28,23) מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־ אֵֽלֶּה׃
24	כאלה ליום תעשו שבעת הימים לחם אשה לריח ניחח ליהוה על עלת התמיד יעשו ונסכיהם
	(Num 28,24) כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיּוֹם֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה עַל־ עוֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכּֽוֹ׃
25	וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו *
	(11QTa 17,15) וביום השביעי (11QTa 17,16) [עצרת] ל[יה]וה כול מלאכת עבודה לוא תעשו בו (Num 28,25) וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־ קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ ס
26	ביום הבכורים בהקרבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
	(Num 28,26) וּבְי֣וֹם הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־ קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
27	והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם
	… (11QTa 20,0) [שנים איל אחד? וכבשים בני שנה … (11Q20 4,7) שנים איל אחד וכבש]ים בני שנה שבעה ושעיר (Num 28,27) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עוֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־ בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥י שָׁנָֽה׃
28	ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד ושני עשרנים לאיל האחד
	(4Q27 frg. 48-50,8) [שלושה עשרונים לפר האחד ושני עשרונים לאיל ]הא֯[חד ועשרון עשרון לכבש] (4Q27 frg. 48-50,20) -- ועשרון … (Num 28,28) וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ (Num 29,10) עִשָּׂרוֹן֙ … (Num SP 29,10) ועשרון …
29	ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
	(4Q27 frg. 48-50,8) ועשרון עשרון לכבש] (4Q27 frg. 48-50,9) [האחד לשבעת הכבשים (Num 28,29) עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃
30	ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם
	(4Q27 frg. 48-50,9) ושעיר עזים אחד לחטאת ]לכפר על֯[יכמה (Num 28,30) שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃
31	מלבד עלת התמיד ומנחתה תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם *
	(4Q27 frg. 48-50,9) מלבד עולת] (4Q27 frg. 48-50,10) [התמיד ומנחתה תעשו לי תמימים יהיו לכמה ]ונסכ֯י֯[הם ] (Num 28,31) מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָת֖וֹ תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־ לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ

29
1	ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם
	(11QTa 14,10) כול מלאכת ע[בודה לוא תעשו … (Num 29,1) וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־ קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
2	ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
	(11QTa 14,11) (לכפ[ר) עליכמה ועשיתמה עולה פר בן בקר אחד] (11QTa 14,12) איל אחד כבשים בנ[י שנה שבעה תמימים --] (Num 29,2) וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־ בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
3	ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל
	(Num 29,3) וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃
4	ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
	(Num 29,4) וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃
5	ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר עליכם
	(Num 29,5) וּשְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃
6	מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה *
	(Num 29,6) מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ ס
7	ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו
	(Num 29,7) וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־ קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־ נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־ מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
8	והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם
	(11QTa 25,12) מעמיה והקרבתמה בו עולה (11QTa 25,13) ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה שעיר (Num 29,8) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־ בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־ שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃
9	ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל האחד
	(Num 29,9) וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃
10	ועשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
	(4Q27 frg. 48-50,8) [שלושה … (4Q27 frg. 48-50,20) ועשרון עשרון לכבש ה]אח[ד לשבעת הכבשים (Num 28,28) שְׁלֹשָׁ֤ה … (Num 29,10) עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ (Num SP 28,28) שלשה …
11	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	… (11QTa 25,13) שעיר (11QTa 25,14) עזים אחד לחטאת לבד מחטאת הכפורים ומנחתמה ונסכמה (4Q27 frg. 48-50,20) ושעיר עזים] (4Q27 frg. 48-50,21) [אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועולת התמיד ו]מ֯נחתם [ונסכיהם ] (Num 29,11) שְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ
12	ובחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים
	(11QTa 27,10) ובחמשה עשר יום לחודש הזה (4Q27 frg. 48-50,22) [ובחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה מקרא] קודש [יהיה לכמה כול מלאכת עבודה] (4Q27 frg. 48-50,23) [לוא תעשו וחגותם חג ליהוה שבעת ימים (Num 29,12) וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־ קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
13	והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו לכם
	(4Q27 frg. 48-50,23) וה]ק֯רב֯[תם עולה אשה ריח ניחוח ליהוה] (Num 29,13) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־ בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
14	ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר הפרים ושני עשרנים לאיל האחד לשני האילים
	(Num 29,14) וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃
15	ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר הכבשים ונסכיהם
	(4Q27 frg. 48-50,27) [הכבשים ונסכיהם (Num 29,15) וְעִשָּׂרוֹׄן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃
16	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(4Q27 frg. 48-50,27) ושעיר עזי]ם֯ א֯[חד לחטאת מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכיה ] (Num 29,16) וּשְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
17	וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(11QTa 28,2) ליהוה _____ וביום] (11QTa 28,3) השני פרים שנים עשר [אלים שנים כבשים ארבעה] (11QTa 28,4) עשר … (4Q27 frg. 48-50,28) וביום השני פרים ]בני בקר שנ֯[ים עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה] (4Q27 frg. 48-50,29) [עשר תמימים (Num 29,17) וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־ בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
18	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(4Q27 frg. 48-50,29) ומנחתם ונסכיהם ]ל[פרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט ] (Num 29,18) וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
19	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(11QTa 28,4) ושעיר עזים אחד [לחטא]ת [ומ]נ[חתמה ונסכ]מה (Num 29,19) וּשְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ ס
20	וביום השלישי פרים עשתה עשר אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(11QTa 28,6) וביום השלישי (11QTa 28,7) [פ]רים עשתי עשר אלים שנים כבשים [א]רבעה עשר (Num 29,20) וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־ עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
21	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(Num 29,21) וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
22	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(11QTa 28,8) ושעיר עזים אחד לחטאת ומנחתם ונסכם כמשפט לפרים (Num 29,22) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
23	וביום הרביעי פרים עשרה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(11QTa 28,9) וביום הר[בי]עי (11QTa 28,10) פרים עשר[ה] אלים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר (Num 29,23) וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
24	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(Num 29,24) מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
25	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(11QTa 28,11) ושעיר עזים אחד לחטאת למנחתמה ונסכמה לפרים (Num 29,25) וּשְׂעִיר־ עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
26	וביום החמישי פרים תשעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(4Q27 frg. 51-54,6) וביום החמישי פרים תשעה אי]לים[ ש]נ֯ים כב[שים בני שנה] (4Q27 frg. 51-54,7) [ארבעה עשר תמימים (Num 29,26) וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
27	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(4Q27 frg. 51-54,7) ומנחתם ונסכיהם לפרים] לאי[לי]ם ולכב[שים במספרם] (4Q27 frg. 51-54,8) [כמשפט (Num 29,27) וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
28	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(4Q27 frg. 51-54,8) ושעיר עזים אחד לחטאת לכפר ע]ליכמה מלבד עול֯[ת ]התמ[יד] (4Q27 frg. 51-54,9) [ומנחתה ונסכיה ] (Num 29,28) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס
29	וביום הששי פרים שמנה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(4Q27 frg. 51-54,10) [וביום הששי פרים שמונה אילים שנים כבשים בנ]י שנה ארבעה (4Q27 frg. 51-54,11) [עשר תמימים (Num 29,29) וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
30	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(4Q27 frg. 51-54,11) ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשי]ם֯ במספרם (Num 29,30) וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
31	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(Num 29,31) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ פ
32	וביום השביעי פרים שבעה אילים שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
	(Num 29,32) וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃
33	ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילים ולכבשים במספרם כמשפט
	(Num 29,33) וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃
34	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה *
	(Num 29,34) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ פ
35	וביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
	(Num 29,35) בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־ מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃
36	והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
	(Num 29,36) וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־ שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
37	ומנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט
	(Num 29,37) מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
38	ושעיר עזים אחד לחטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיה
	(Num 29,38) וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃
39	אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם
	(4Q27 frg. 51-54,21) [ולנסכיכמה ולשלמיכמה ] (Num 29,39) אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃

30
1	ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה *
	(4Q27 frg. 51-54,22) [ויואמר מושה אל בני ישראל כ]כ֯ול אשר צוה יהוה את מושה֯[ (Num 30,1) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ
2	וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
	(4Q27 frg. 51-54,22) וידבר מושה] (4Q27 frg. 51-54,23) [אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור] זה הדבר אשר צוה י֯ה֯[וה (Num 30,2) וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־ רָאשֵׁ֣י הַמַּטּ֔וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃
3	איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבועה לאסר אסר על נפשו לא יחל דבריו ככל היוצא מפיו יעשה
	(4Q365 frg. 32,9) מפרי … (11QTa 53,14) ואיש כי ידור נדר לי או ישבע (11QTa 53,15) שבועה לאסור אסר על נפשו ולוא יחל דבריו ככול היוצא מפיהו (11QTa 53,16) יעשה _____ (4Q23 frg. 66,1) מפיו[ יעשה -- ] (4Q27 frg. 3 ii+5,11) מפרי … (4Q27 frg. 51-54,23) איש] (4Q27 frg. 51-54,24) [איש כיא ידור נדר ליהוה או השבע ש]בועה לאסור א[סר על נפשו לוא] … (Num 13,20) מִפְּרִ֣י … (Num 30,3) אִישׁ֩ כִּֽי־ יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֽוֹ־ הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־ נַפְשׁ֔וֹ לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָר֑וֹ כְּכָל־ הַיֹּצֵ֥א מִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ … (Num SP 13,20) מפרי …
4	ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
	(11QTa 53,16) ואשה כי תדור נדר לי או אסרה אסר על נפשה (11QTa 53,17) בבית אביה בשבועה בנעוריה (Num 30,4) וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־ תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃
5	ושמע אביה את נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה וחריש לה אביה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו
	(11QTa 53,17) ושמע אביה את נדרה או (11QTa 53,18) את האסר אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו (11QTa 53,19) כול נדריה וכול אסרה אשר אסרה על נפשה יקומו _____ (4Q27 frg. 51-54,28) [יק]י֯מנו (Num 30,5) וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־ נִדְרָ֗הּ וֽ͏ֶאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אֽ͏ָסְרָ֣ה עַל־ נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־ אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
6	ואם הנא יניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקומו ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
	(11QTa 53,19) ואם (11QTa 53,20) הנא יאנה אביה אותה ביום שומעו כול נדריה ואסריה (11QTa 53,21) אשר אסרה על נפשה לוא יקומו ואנוכי אסלח לה כי הניאה (4Q27 frg. 51-54,28) ו֯א֯[ם הנא יניא אביה אותה ביום שומעו כול נדריה ואסרי]ה֯[ אשר] (4Q27 frg. 51-54,29) [א]סרה על נפשה[ לוא יקומו ויהוה יסלח לה כיא הניא אביה ]אותה (Num 30,6) וְאִם־ הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־ נְדָרֶ֗יהָ וֽ͏ֶאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם וַֽיהוָה֙ יִֽסְלַח־ לָ֔הּ כִּי־ הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃
7	ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
	(4Q27 frg. 51-54,29) ו֯[אם] (4Q27 frg. 51-54,30) היה תהיה לאיש֯[ ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה ע]ל נפשה (Num 30,7) וְאִם־ הָי֤וֹ תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ א֚וֹ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־ נַפְשָֽׁהּ׃
8	ושמע אישה ביום שמעו וחריש לה וקמו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקומו
	(4Q27 frg. 51-54,30) ושמע (4Q27 frg. 51-54,31) אישה והח֯ר֯י֯ש לה[ ביום שומעו וכן יקומו כול נדריה ואס]ר֯יה אשר אסרה (4Q27 frg. 51-54,32) על נפשה יק֯ו֯מו (Num 30,8) וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּי֥וֹם שָׁמְע֖וֹ וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃
9	ואם ביום שמע אישה ינא אתה והפר את נדריה אשר עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה *
	(4Q27 frg. 51-54,32) וא[ם ביום שמוע אישה יניא אותה והפר את ]כול נדריה ואסריה (Num 30,9) וְ֠אִם בְּי֨וֹם שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אוֹתָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־ נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־ נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־ לָֽהּ׃
10	ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
	(4Q524 frg. 3,1) נדר אלמנה וגרושה כול אשר אסרה על נפשה יקומו עליה … (11QTa 54,4) נדר אלמנה וגרושה כול אשר אסרה על נפשה (11QTa 54,5) יקומו עליה … (Num 30,10) וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃
11	ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבועה
	(Num 30,11) וְאִם־ בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֽוֹ־ אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־ נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃
12	ושמע אישה וחריש לה לא הנא אתה וקמו כל נדריה וכל אסריה אשר אסרה על נפשה יקומו
	(4Q23 frg. 88,1) ]מו כל ○[ -- ] (Num 30,12) וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֙מוּ֙ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־ אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃
13	ואם הפר יפיר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקומו אישה הפירם ויהוה יסלח לה
	(11QTa 54,3) שומעו ואנוכי אסלח [ל]ה (4Q23 frg. 67,1) ]שפתיה֯[ -- ] תצא[ (4Q23 frg. 88,2) -- ]ל תצא[ -- ] ]שפתיה֯[ (4Q27 frg. 51-54,30) או מבטא שפתיה … (Num 30,13) וְאִם־ הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם ׀ אִישָׁהּ֮ בְּי֣וֹם שָׁמְעוֹ֒ כָּל־ מוֹצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־ לָֽהּ׃
14	כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפירנו
	(11QTa 54,2) כול נדר] או כול שבועת א[סר לענות נפש] (11QTa 54,3) אישה יקי[מנו] ואישה [י]פ֯ר֯נו … (Num 30,14) כָּל־ נֵ֛דֶר וְכָל־ שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃
15	ואם חריש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי חריש לה ביום שמעו
	(4Q27 frg. 55 i-56,8) [והקים את כול נדריה או את כול אסריה אשר עליה הקים אותמ]ה֯ (4Q27 frg. 55 i-56,9) [כיא החריש לה ביום שומעו (Num 30,15) וְאִם־ הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיּ֣וֹם אֶל־ יוֹם֒ וְהֵקִים֙ אֶת־ כָּל־ נְדָרֶ֔יהָ א֥וֹ אֶת־ כָּל־ אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־ הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּי֥וֹם שָׁמְעֽוֹ׃
16	ואם הפר יפיר אתם אחרי שמעו ונשא את עונו
	(4Q27 frg. 55 i-56,9) ואם הפר יפר אותמה אחרי יום ]ש֯ו֯מעו (4Q27 frg. 55 i-56,10) [ונשא את עונו (Num 30,16) וְאִם־ הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְע֑וֹ וְנָשָׂ֖א אֶת־ עֲוֺנָֽהּ׃
17	אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו ובין אב לבתו בנעריה בבית אביה *
	(CD 7,8) בין איש לאשתו ובין אב (CD 7,9) לבנו … (CD 19,5) איש לאשתו ובין א֯ב לבנו וכל המאסים במצות (4Q27 frg. 55 i-56,10) אלה החוקים אשר צוה יהוה את מושה בין אי]ש (4Q27 frg. 55 i-56,11) [לאשתו ובין אב לבתו בנעוריה בבית אביה ] (Num 30,17) אֵ֣לֶּה הֽ͏ַחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתּ֑וֹ בֵּֽין־ אָ֣ב לְבִתּ֔וֹ בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃ פ

31
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 55 i-56,12) [וידבר יהוה אל מושה לאמור (Num 31,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים ואחר תאסף אל עמך
	(4Q27 frg. 55 i-56,12) נקום ]א֯ת נקמת בני ישר֯[אל מאת המדיניים ואחר] (4Q27 frg. 55 i-56,13) [תאסף אל עמכה (Num 31,2) נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־ עַמֶּֽיךָ׃
3	וידבר משה אל העם לאמר החליצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
	(4Q27 frg. 55 i-56,13) וידבר מושה אל ב]נ֯י ישראל לאמור [החלצו מאתכמה אנשים] (4Q27 frg. 55 i-56,14) [לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה ]במדין (Num 31,3) וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־ מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־ יְהוָ֖ה בְּמִדְיָֽן׃
4	אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
	(4Q27 frg. 55 i-56,14) אלף למטי[ אלף למטי לכול] (4Q27 frg. 55 i-56,15) [מטות בני ישראל תשלחו לצבא (Num 31,4) אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא׃
5	וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא
	(4Q27 frg. 55 i-56,15) וימס]ר֯ו מאלפי ישר֯[אל אלף למטי … (4Q27 frg. 55 i-56,16) שנים עשר אלף חלו]צי צבא (Num 31,5) וַיִּמּֽ͏ָסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים־ עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃
6	וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
	(4Q27 frg. 55 i-56,16) ו֯[ישלח אותמה מושה אלף] (4Q27 frg. 55 i-56,17) [למטי אלף למטי לצבא אותמה ואת פינחס ]ב֯ן אלעזר הכו֯[הן לצבא וכלי הקודש] (Num 31,6) וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־ פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־ אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁ וַחֲצֹצְר֥וֹת הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃
7	ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
	(Num 31,7) וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־ מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־ זָכָֽר׃
8	ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב *
	(Num 31,8) וְאֶת־ מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־ חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־ אֱוִ֤י וְאֶת־ רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־ צ֤וּר וְאֶת־ חוּר֙ וְאֶת־ רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־ בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב׃
9	וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקניהם ואת כל חילם בזזו
	(Num 31,9) וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־ טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־ בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־ כָּל־ מִקְנֵהֶ֛ם וְאֶת־ כָּל־ חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃
10	ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש
	(Num 31,10) וְאֵ֤ת כָּל־ עָרֵיהֶם֙ בְּמ֣וֹשְׁבֹתָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־ טִֽירֹתָ֑ם שָׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃
11	ויקחו את כל השלל ואת כל המלקח באדם ובבהמה
	(Num 31,11) וַיִּקְחוּ֙ אֶת־ כָּל־ הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־ הַמַּלְק֑וֹחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
12	ויביאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל כל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן יריחו *
	(Num 31,12) וַיָּבִ֡אוּ אֶל־ מֹשֶׁה֩ וְאֶל־ אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל־ עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־ הַשְּׁבִ֧י וְאֶת־ הַמַּלְק֛וֹחַ וְאֶת־ הַשָּׁלָ֖ל אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל־ עַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־ יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ ס
13	ויצא משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה
	(Num 31,13) וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־ נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
14	ויקצף משה על פקדי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
	(Num 31,14) וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃
15	ויאמר אליהם משה למה החייתם כל נקבה
	(Num 31,15) וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־ נְקֵבָֽה׃
[16]	הנה הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
17	ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו
	(Num 31,17) וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־ זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־ אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃
18	וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם
	(Num 31,18) וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־ יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃
19	ואתם חנו לכם מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל הנגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביתכם
	(Num 31,19) וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃
20	וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו *
	(Num 31,20) וְכָל־ בֶּ֧גֶד וְכָל־ כְּלִי־ ע֛וֹר וְכָל־ מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־ כְּלִי־ עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ ס
20[א]	ויאמר משה אל אלעזר הכהן אמר אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה
20[ב]	אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת
20[ג]	כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים
20[ד]	וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה *
21	ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,9) יהוה את מושה אך את (Num 31,21) וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־ אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ (Num 31,22) אַ֥ךְ (Num SP 31,22) אך …
22	אך את הזהב ואת הכסף ואת הנחשת ואת הברזל ואת הבדיל ואת העופרת
	(4Q269 frg. 8 ii,2) הזהב ו]הכסף והנחשת֯ [והבדיל והעופרת … (4Q270 frg. 3 iii,20) הזהב ו֯[הכסף והנחשת והבדיל והעפרת אשר עשו] (4Q271 frg. 2,9) הזהב וה֯כסף [והנחושת וה]ב֯ד֯יל וה֯עו֯[פרת … (4Q27 frg. 55 ii+57-59,9) אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת ואת הברזל ואת הבדיל ואת] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,10) ה[עופרת (Num 31,21) צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ (Num 31,22) אַ֥ךְ אֶת־ הַזָּהָ֖ב וְאֶת־ הַכָּ֑סֶף אֶֽת־ הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֶת־ הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־ הַבְּדִ֖יל וְאֶת־ הָעֹפָֽרֶת׃ … (Num SP 31,21) צוה יהוה את משה
23	כל דבר אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,10) כול דבר אשר יבוא באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכול אשר לוא] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,11) [יבוא באש תעבירו במ]י֯ נדה[ וטהור יהיה (Num 31,23) כָּל־ דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־ יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־ יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃
24	וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה *
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,11) וכבסתם בגדיכמה ביום השביעי] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,12) [וטהרתם ואחר תבואו ]אל המח[נה ] (Num 31,24) וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ
25	ויאמר יהוה אל משה לאמר
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,13) [ויואמר יהוה אל מו]שה֯[ לאמור (Num 31,25) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
26	שא את ראש המלקח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,13) שא את רואש המלקוח השבי באדם ובבהמה] (Num 31,26) שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֙וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָעֵדָֽה׃
27	וחצית את המלקח בין תפשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה
	(Num 31,27) וְחָצִ֙יתָ֙ אֶת־ הַמַּלְק֔וֹחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל־ הָעֵדָֽה׃
28	והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היוצאים לצבא אחת נפש מחמש מאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה
	(Num 31,28) וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּא֑וֹת מִן־ הָאָדָם֙ וּמִן־ הַבָּקָ֔ר וּמִן־ הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־ הַצֹּֽאן׃
29	ממחציתם תקח ונתתה לאלעזר הכהן את תרומת יהוה
	(Num 31,29) מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃
30	וממחצית בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים ומן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,18) [תקח אחד אחוז מן החמשים מן האדם ומן הב]ק֯ר[ ]מ֯ן֯[ ]ה֯[צו]אן מן החמורים [מ]ן (4Q27 frg. 55 ii+57-59,19) [כול הבהמה ונתתה אותמה ללויים שומרי משמר]ת֯[ משכ]ן יהוה (Num 31,30) וּמִמַּחֲצִ֨ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח ׀ אֶחָ֣ד ׀ אָחֻ֣ז מִן־ הַחֲמִשִּׁ֗ים מִן־ הָאָדָ֧ם מִן־ הַבָּקָ֛ר מִן־ הַחֲמֹרִ֥ים וּמִן־ הַצֹּ֖אן מִכָּל־ הַבְּהֵמָ֑ה וְנָתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהוָֽה׃
31	ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,20) [ויעש מושה ואלעזר הכוהן כאשר צוה יהוה ]א֯ת מושה (Num 31,31) וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
32	ויהי המלקח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,20) וי֯הי המלקוח[ יתר ]הבז (4Q27 frg. 55 ii+57-59,21) [אשר בזזו עם הצבא צואן שש מאות אלף ושבע]ים א֯לף וחמשת אלפים (Num 31,32) וַיְהִי֙ הַמַּלְק֔וֹחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵֽשֶׁת־ אֲלָפִֽים׃
33	ובקר שנים ושבעים אלף
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,21) ו֯[בקר] שני[ם] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,22) [ושבעים אלף (Num 31,33) וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף׃
34	וחמרים אחד וששים אלף
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,22) וחמורים אחד וששים אלף (Num 31,34) וַחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף׃
35	ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,22) ונפ]ש אדם מן הנשים אשר[ לוא ידעו] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,23) [משכב זכר כול נפש שנים ושלושים אלף (Num 31,35) וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם מִן־ הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר כָּל־ נֶ֕פֶשׁ שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃
36	ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מספר צאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,23) ותהי המחצ]ה֯ חלק הי[ו]צאים בצ֯[בא מספר] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,24) [צואן שלוש מאות אלף ושלושים אלף ושבעת אלפים וחמש ]מא֯ות (Num 31,36) וַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
37	ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמשה ושבעים
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,25) [ויהי המכס ליהוה מן הצואן שש מאות חמשה ושבעים (Num 31,37) וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהוָ֖ה מִן־ הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים׃
38	ובקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,25) ובקר] שש[ה ושלושים אלף] (Num 31,38) וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃
39	וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
	(Num 31,39) וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת וּמִכְסָ֥ם לַֽיהוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים׃
40	ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש
	(Num 31,40) וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ׃
41	ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה *
	(Num 31,41) וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־ מֶ֙כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
42	וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
	(Num 31,42) וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־ הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃
43	ותהי מחצית העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,30) [מן הצ]ו֯[א]ן שלו[ש מאות אלף ושלושים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות (Num 31,43) וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־ הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־ מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
44	ובקר ששה ושלשים אלף
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,30) ובקר] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,31) ששה ושלושים֯ א֯ל֯[ף (Num 31,44) וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃
45	וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,31) וחמורים שלושים אלף וחמש מאות (Num 31,45) וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
46	ונפש אדם ששה עשר אלף
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,31) ונפש אדם ששה עשר] (4Q27 frg. 55 ii+57-59,32) אלף֯ (Num 31,46) וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃
47	ויקח משה ממחצית בני ישראל את אחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם אל הלוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q27 frg. 55 ii+57-59,32) ויקח [מושה ממחצית בני ישראל את אחוז אחד מן החמשים מן האדם] (4Q27 frg. 60-64,2) [מושה ] (Num 31,47) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־ הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן־ הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן־ הָאָדָ֖ם וּמִן־ הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֙רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
48	ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות
	(4Q27 frg. 60-64,3) [ויקרבו א]ל[ מו]ש֯ה כול הפקוד֯י֯ם אשר לא֯לפי הצב֯א שרי֯[ האלפים ושרי המאות הבאים] (Num 31,48) וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃
49	ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
	(4Q27 frg. 60-64,4) ויואמרו אל[ מוש]ה עבדיכה נשאו א֯ת֯[ רואש אנשי המלחמה אשר בידנו] (4Q27 frg. 60-64,5) [ולוא נפ]קד ממנו איש (Num 31,49) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־ רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־ נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ אִֽישׁ׃
50	ונקריב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה
	(4Q27 frg. 60-64,5) ונק֯[רב את קור]ב֯[ן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה] (4Q27 frg. 60-64,6) [וצמיד וט]בעת֯ ועגיל וכומז וכפ[ר על נפשותינו לפני יהוה (Num 31,50) וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־ זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥ר עַל־ נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
51	ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה
	(4Q27 frg. 60-64,6) ויקח מושה ואלעזר] (4Q27 frg. 60-64,7) [הכוהן את ]ה֯ז֯הב מאתם כול כלי מע[שה] (Num 31,51) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־ הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃
52	ויהי « » זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
	(4Q27 frg. 60-64,7) ויהי כ[ול זהב התרומה אשר הרימו ליהוה] (4Q27 frg. 60-64,8) [ששה ע]שר אלף ושבע מאות וחמשים שקל מאת[ שרי האלפים ומאת שרי המאות ] (Num 31,52) וַיְהִ֣י ׀ כָּל־ זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֙ימוּ֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־ מֵא֥וֹת וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶל מֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הֽ͏ָאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֽוֹת׃
53	אנשי הצבא בזזו איש לו
	(4Q27 frg. 60-64,9) א֯נשי הצבא בזזו איש לו (Num 31,53) אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֽוֹ׃
54	ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויביאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה *
	(4Q27 frg. 60-64,9) ויקח מושה ואלעזר[ הכוהן את הזהב מאת שרי האלפים] (4Q27 frg. 60-64,10) ו֯המאיות ויביאו אותו אל אוהל מועד זכר[ון לבני ישראל לפני יהוה ] (Num 31,54) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־ הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּא֑וֹת וַיָּבִ֤אוּ אֹתוֹ֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד זִכָּר֥וֹן לִבְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

32
1	ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה עצום מאד ויראו את ארץ יעזיר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה
	(4Q27 frg. 60-64,11) [ומקנה ר]ב היה לבני ראובן ולבני֯[ גד ולחצי שבט המנשה עצום מואדה ויראו את] (4Q27 frg. 60-64,12) [ארץ יעזר וא]ת ארץ גלעד והנה[ המקום מקום מקנה (Num 32,1) וּמִקְנֶ֣ה ׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־ גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־ אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־ אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃
2	ויבאו בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר
	(4Q27 frg. 60-64,12) ויבואו בני גד ובני ראובן] (Num 32,2) וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־ גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־ מֹשֶׁה֙ וְאֶל־ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־ נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
3	עטרות ודיבון ויעזיר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבמה ונבו ובעון
	(Num 32,3) עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
4	הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה
	(4Q23 frg. 68 i,6) [וינעם … (4Q27 frg. 60-64,15) [ישראל ]א֯ר֯ץ[ מקנה היאה ולעבדיכה מקנה ] (Num 32,4) הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ ס
5	ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה ואל תעבירנו את הירדן *
	(4Q27 frg. 60-64,16) [ויו]אמרו֯ א[ם מצאנו חן בעיניכה יותן את הארץ הזואת לעבדיכה לאחוזה ואל] (4Q27 frg. 60-64,17) [ת]עבי֯ר֯[נו ]את[ הירדן (Num 32,5) וַיֹּאמְר֗וּ אִם־ מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־ תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־ הַיַּרְדֵּֽן׃
6	ויאמר משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה
	(4Q27 frg. 60-64,17) ויואמר מושה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט] (4Q27 frg. 60-64,18) [המנשה האחיכמה יבואו למלחמה ואתמה תשבו פוה (Num 32,6) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־ גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֙אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃
7	ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה
	(4Q27 frg. 60-64,18) ולמה תניאון ]את לב בנ֯י ישר֯[אל] (4Q27 frg. 60-64,19) [מעבור אל הארץ אשר נתן להמה יהוה (Num 32,7) וְלָ֣מָּה תנואון (תְנִיא֔וּן) אֶת־ לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃
8	כה עשו אבותיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ
	(4Q23 frg. 68 i,1) כה עשו אבתיכם בשלחי את]ם֯ מקדש ברנע לראו[ת את הארץ ] (4Q27 frg. 60-64,19) כוה עשו אבותיכמה בשול]ח֯י֯ אותם מקדש ב֯[רנע] (4Q27 frg. 60-64,20) [לראות את הארץ (Num 32,8) כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְא֥וֹת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
9	ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה
	(4Q23 frg. 68 i,2) [ויעלו עד נחל אשכול ויראו] את הארץ וינאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ֯[ אשר] (4Q23 frg. 68 i,3) [נתן להם יהוה (4Q27 frg. 60-64,20) ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו ]את[ ]ל[ב] בני ישר[אל] (4Q27 frg. 60-64,21) [לבלתי בוא אל הארץ אשר נתן להמה יהוה (Num 32,9) וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־ נַ֣חַל אֶשְׁכּ֗וֹל וַיִּרְאוּ֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־ לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־ בֹא֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃
10	ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר
	(4Q23 frg. 68 i,3) ויחר אף יהו]ה ביום ההוא וישבע לאמר (4Q27 frg. 60-64,21) ויחר אף יהוה ביו]ם הה[ואה] (Num 32,10) וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃
11	אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
	(4Q23 frg. 68 i,3) אם יראו האנשים העלים ממצרים (4Q23 frg. 68 i,4) [מבן עשרים שנה ומעלה את ה]א֯דמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו (4Q23 frg. 68 i,5) [אחרי (Num 32,11) אִם־ יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־ מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃
12	בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה
	(4Q23 frg. 68 i,5) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו ]א֯חרי יהוה (Num 32,12) בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־ יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃
13	ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה
	(4Q23 frg. 68 i,5) ויחר אף יהוה בישראל (4Q23 frg. 68 i,6) [וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בע]יני יהוה (4Q27 frg. 60-64,25) במד֯[בר ארבעים שנה עד תום כול הדור העושה הרע בעיני יהוה ] (Num 32,13) וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־ תֹּם֙ כָּל־ הַדּ֔וֹר הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
14	והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה על ישראל
	(4Q23 frg. 68 i,6) והנה קמתם תחת (4Q23 frg. 68 i,7) [אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהו]ה אל ישראל (4Q27 frg. 60-64,26) [והנה קמת]ם תחת א֯[בותיכמה תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה] (4Q27 frg. 60-64,27) [על ישר]א֯ל[ (Num 32,14) וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף־ יְהוָ֖ה אֶל־ יִשְׂרָאֵֽל׃
15	כי תשובון מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה *
	(4Q23 frg. 68 i,7) כי תשבון מאחריו (4Q27 frg. 60-64,27) כ]יא תשו[בון מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכול העם הזה ] (Num 32,15) כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף ע֔וֹד לְהַנִּיח֖וֹ בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכָל־ הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ ס
16	ויגשו אליו ויאמרו גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו
	(4Q27 frg. 60-64,28) ויגשו א]ל[יו וי]ו֯אמר֯ו גדרות [צואן נבנה למקנינו פוה וערים לטפנו ] (Num 32,16) וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃
17	ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנום אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני יושבי הארץ
	(4Q27 frg. 60-64,29) [ואנחנו נחלץ חושים לפני] בני ישראל עד[ אשר אם הביאונום אל מקומם וישב] (4Q27 frg. 60-64,30) [טפנו בערי המבצר מפני יו]ש֯בי [הארץ (Num 32,17) וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־ הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־ מְקוֹמָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֙נוּ֙ בְּעָרֵ֣י הַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
18	לא נשוב אל בתינו עד התנחלו בני ישראל איש את נחלתו
	(4Q27 frg. 60-64,30) לוא נשוב אל בתינו עד התנחלו בני ישראל] (4Q27 frg. 60-64,31) [איש את נחלתו (Num 32,18) לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־ בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֽוֹ׃
19	כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר לירדן מזרחה *
	(4Q27 frg. 60-64,31) כיא לוא ננחל את]ם מ[עבר לירדן והלאה כיא באה נחלתנו אלינו מעבר] (Num 32,19) כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ פ
20	ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה ואם תחלצו לפני יהוה למלחמה
	(Num 32,20) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־ תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־ תֵּחָֽלְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃
21	ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את אויביו מפניו
	(4Q27 frg. 65-71,2) [ועבר לכמה כול חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את או]י֯ב֯[יו מפניו ] (Num 32,21) וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־ חָל֛וּץ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הוֹרִישׁ֛וֹ אֶת־ אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃
22	ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשובון והייתם נקואים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
	(4Q27 frg. 65-71,3) [ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשובו והייתם נקוים מיהוה ומישראל והיתה הא]רץ ה֯[זואת לכמה] (4Q27 frg. 65-71,4) [לאחוזה לפני יהוה (Num 32,22) וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ים מֵיְהוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָה הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
23	ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתיכם אשר תמצא אתכם
	(4Q23 frg. 69,1) ואם ל]א֯[ ]ת֯ע֯[שו]ן֯[ ] (4Q23 frg. 69,2) [כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם (4Q27 frg. 65-71,4) ואם לוא תעשון כן הנה חטאת]ם֯ לי[ה]וה ודעו ח֯[טאותיכ]מה א[שר ת]מ֯צא[ אתכמה] (Num 32,23) וְאִם־ לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃
24	בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשון
	(4Q23 frg. 69,2) בנו לכם ערים לטפ]כ֯ם וגדרת לצאנכם (4Q23 frg. 69,3) [והיצא מפיכם תעשו (4Q27 frg. 65-71,5) [בנו לכמה ער]ים לטפכמ֯[ה וגדרות לצואנכמ]ה֯ והיו[צא מ]פי֯כמה תעשו (Num 32,24) בְּנֽוּ־ לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃
25	ויאמרו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
	(4Q23 frg. 69,3) ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו ]כ֯אשר אדני מצוה (4Q27 frg. 65-71,6) [ויואמרו ב]ני ראו֯בן ובני גד [וחצי שב]ט֯ המנשה[ אל ]מושה לאמור עבד֯[י]כה יעשו כ֯[אשר אדוני מצוה ] (Num 32,25) וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־ גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־ מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃
26	טפנו ונשינו ומקנינו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
	(4Q23 frg. 69,4) [טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד (4Q27 frg. 65-71,7) [טפנו ונשינ]ו ומקנ֯י֯נו וכול ב֯[המתנו יהיו ]ש֯[ם בערי ]ה֯גלעד (Num 32,26) טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־ בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־ שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃
27	ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר *
	(4Q23 frg. 69,4) ועבדיך ]י֯עברו כל חלוץ צבא לפני (4Q23 frg. 69,5) [יהוה למלחמה כאשר אדני דבר (4Q27 frg. 65-71,7) ועבדיכה֯ יעבורו כ[ול חלוץ צבא] (4Q27 frg. 65-71,8) [לפני יהוה ]למלחמה כאשר[ אדוני דובר (Num 32,27) וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־ חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃
28	ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
	(4Q23 frg. 69,5) ויצו להם משה את אלעזר ]הכהן ואת י֯ה֯ו֯שע בן נון ואת (4Q23 frg. 69,6) [ראשי אבות המטות לבני ישראל (4Q27 frg. 65-71,8) ויצו להמה ]מושה [את אלעזר בן אהרון הכוהן] (4Q27 frg. 65-71,9) [ואת יהשוע בן נו]ן֯ ו֯[את ראשי אבות המטות לבני ישראל (Num 32,28) וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֑וּן וְאֶת־ רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
29	ויאמר משה אליהם אם יעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
	(4Q23 frg. 69,6) ויאמר משה אלהם אם ]יעברו בני גד ובני ר֯[אובן אתכם א]ת֯ (4Q23 frg. 69,7) [הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפנ]י֯כ֯ם ונתתם להם את אר֯[ץ הגלעד ל]אחזה (4Q27 frg. 65-71,9) וי]ו֯אמר[ מושה אליהם אם יעבורו] (4Q27 frg. 65-71,10) [בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה אתכמה את הירדן כול ח]לוץ ל[מלחמה לפני יהוה ונכבשה] (4Q27 frg. 65-71,11) [הארץ לפניכמה ונתתם להמה ]א֯ת ארץ הגלעד֯ ל֯[אחוזה (Num 32,29) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־ יַעַבְר֣וּ בְנֵי־ גָ֣ד וּבְנֵי־ רְאוּבֵ֣ן ׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־ הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־ חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־ אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃
30	ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתוככם בארץ כנען
	(4Q23 frg. 69,8) [ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככ]ם֯ בארץ כנען (4Q27 frg. 65-71,11) ואם לוא ]י֯ע֯[בורו חלוצים אתכמה למלחמה] (Num 32,30) וְאִם־ לֹ֧א יֽ͏ַעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
31	ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
	(4Q23 frg. 69,8) ויענו ב֯נ֯י גד ו֯[בני ראובן ]ל֯[אמר] (4Q23 frg. 69,9) [את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה (Num 32,31) וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־ גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃
32	אנחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן *
	(4Q23 frg. 69,9) נחנו] נעבר חלצים לפני יהוה א[רץ כנען ואתנו] (4Q23 frg. 69,10) [אחזת נחלתנו מעבר לירדן (Num 32,32) נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֙נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃
33	ויתן להם משה לבני ראובן ולבני גד ולחצי שבט המנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן ארץ לעריה בגבולת ערי הארץ סביב
	(4Q23 frg. 69,10) ויתן להם מש]ה֯ לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנ֯[שה בן יוסף] (4Q23 frg. 69,11) [את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממ]לכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה [בגבלת ערי הארץ] (4Q23 frg. 69,12) [סביב (Num 32,33) וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם ׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־ גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י ׀ שֵׁ֣בֶט ׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־ יוֹסֵ֗ף אֶת־ מַמְלֶ֙כֶת֙ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶת־ מַמְלֶ֔כֶת ע֖וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֙יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃
34	ויבנו בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערער
	(4Q23 frg. 69,12) ויבנו בני גד ]את די֯[ב]ן֯ ואת עטרת ואת ערער֯ (Num 32,34) וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־ גָ֔ד אֶת־ דִּיבֹ֖ן וְאֶת־ עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃
35	ואת עטרות שפים ואת יעזיר ויגבהה
	(4Q23 frg. 69,12) ואת עטרת שופן[ ואת יעזר ויגבהה ] (4Q27 frg. 65-71,17) ואת עטרות שופים ואת ]י֯ע֯[זר ויוגבהה (Num 32,35) וְאֶת־ עַטְרֹ֥ת שׁוֹפָ֛ן וְאֶת־ יַעְזֵ֖ר וְיָגְבֳּהָֽה׃
36	ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרות צאן
	(4Q23 frg. 69,13) [ואת בית נמרה ואת ]בית הרן ערי֯[ מב]צ֯ר֯ וגדרת צאן (4Q27 frg. 65-71,17) ואת בית נמרה ואת] (4Q27 frg. 65-71,18) [בית הרן ערי מבצר וגדרות צואן (Num 32,36) וְאֶת־ בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־ בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃
37	ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלה ואת קריתים
	(4Q23 frg. 69,13) ובני ראובן ב֯נ֯[ו את חשבון ואת] ]○ית נ○[ (4Q23 frg. 69,14) [אלעלא ואת קריתים (4Q27 frg. 65-71,18) ובני ראו]בן בנו[ ]את חשבו[ן ואת אלעלה ואת קריתים ] (Num 32,37) וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־ חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־ אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃
38	ואת נבו ואת בעלמון מוסבות שם ואת שבמה ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו
	(4Q23 frg. 69,14) ואת נבו ואת בעל מ]ע֯ון מוסבת שם ואת שב֯[מה ויקראו בשמת] ]לא ו○[ (4Q23 frg. 69,15) [את שמות הערים אשר בנו (4Q27 frg. 65-71,19) [ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם ואת ש]במה ויקראו ב֯[שמות את שמות הערים אשר] (4Q27 frg. 65-71,20) [בנו (Num 32,38) וְאֶת־ נְב֞וֹ וְאֶת־ בַּ֧עַל מְע֛וֹן מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־ שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־ שְׁמ֥וֹת הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בָּנֽוּ׃
39	וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדוה ויורישו את האמרי אשר בה
	(4Q23 frg. 69,15) וילכו בני מכיר בן ]מ֯נ֯שה גלעדה וילכד○[ ויורש את האמרי] (4Q23 frg. 69,16) [אשר בה (4Q27 frg. 65-71,20) וילכו בני מכיר בן מנשה בן יוס]ף גלע֯ד֯ה֯[ ו]י֯ל[כדוה ויורישו את האמורי אשר] (4Q27 frg. 65-71,21) [בה … (Num 32,39) וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־ הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־ בָּֽהּ׃
40	ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
	(4Q23 frg. 69,16) ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה] (Num 32,40) וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃
41	ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותים ויקרא אתהן חות יאיר
	(4Q23 frg. 69,16) ויאיר בן [מנשה הלך וילכד] (4Q23 frg. 69,17) [את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר (4Q27 frg. 65-71,21) ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם] (4Q27 frg. 65-71,22) [ויקרא אתהן חוות י]איר[ (Num 32,41) וְיָאִ֤יר בֶּן־ מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־ חַוֺּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֺּ֥ת יָאִֽיר׃
42	ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו *
	(4Q23 frg. 69,17) ונבח הלך וילכד את ]ק֯נת ואת ב֯[נתיה ויקרא לה] (4Q27 frg. 65-71,22) ונובח הלך וילכוד את קנת ואת בנותיה ויקרא לה נובח] (4Q27 frg. 65-71,23) [בשמו ] (Num 32,42) וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־ קְנָ֖ת וְאֶת־ בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֽוֹ׃ פ

33
1	אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
	(4Q27 frg. 65-71,24) [אלה מסעי בני ישר]אל אשר [יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד מושה ואהרון (Num 33,1) אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
2	ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
	(4Q27 frg. 65-71,24) ויכתוב מושה] (4Q27 frg. 65-71,25) [את מוצאיהם למ]סעיהם על פי[ יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם (Num 33,2) וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־ מוֹצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָאֵיהֶֽם׃
3	ויסעו מרעמסס בחדש הראישון בחמשה עשר יום לחדש הראישון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
	(4Q27 frg. 65-71,25) ויסעו מרעמסס בחודש] (4Q27 frg. 65-71,26) [הראשון בחמשה ע]ש[ר ]יום לחו֯[דש הראשון ממוחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה] (4Q27 frg. 65-71,27) [לעיני כול מצרים] (Num 33,3) וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־ מִצְרָֽיִם׃
4	ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
	(4Q27 frg. 65-71,27) ומצר֯ים[ מקברים את אשר הכה יהוה בהמה כול בכור ובאלוהיהם עשה] (Num 33,4) וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־ בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃
5	ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכות
	(4Q23 frg. 70-71,2) [ב]סכת (Num 33,5) וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃
6	ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
	(4Q23 frg. 70-71,2) ויסע[ו מסכת ויח]נ֯ו֯ באת[ם אשר בקצה המדבר (Num 33,6) וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃
7	ויסעו מאתם וישבו על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
	(4Q23 frg. 70-71,2) ויסעו מאתם וישב על פי החירת] ]ח ויהד[ (4Q23 frg. 70-71,3) [אשר] על פנ֯[י בעל צפו]ן֯ ויחנו ל[פני מגדל (Num 33,7) וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֙שָׁב֙ עַל־ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־ פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃
8	ויסעו מפי החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
	(4Q23 frg. 70-71,3) ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה] (4Q23 frg. 70-71,4) [ו]ילכו דרך[ שלשת ימי]ם֯ ב֯מד֯[בר אתם ויחנו במרה (Num 33,8) וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־ הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃
9	ויסעו ממרה ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם
	(4Q23 frg. 70-71,4) ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם] (4Q23 frg. 70-71,5) [ש]ת֯[ים עשרה עינת מים -- ] (Num 33,9) וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־ שָֽׁם׃
10	ויסעו מאילים ויחנו על ים סוף
	(Num 33,10) וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־ יַם־ סֽוּף׃
11	ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
	(Num 33,11) וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־ סִֽין׃
12	ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
	(Num 33,12) וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־ סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃
13	ויסעו מדפקה ויחנו באליש
	(Num 33,13) וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃
14	ויסעו מאליש ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות
	(Num 33,14) וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־ הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת׃
15	ויסעו מרפידים ויחנו במדבר סיני
	(Num 33,15) וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
16	ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאוה
	(Num 33,16) וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃
17	ויסעו מקברות התאוה ויחנו בחצרות
	(Num 33,17) וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃
18	ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה
	(Num 33,18) וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃
19	ויסעו מרתמה ויחנו ברמון פרץ
	(Num 33,19) וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃
20	ויסעו מרמון פרץ ויחנו בלבונה
	(Num 33,20) וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃
21	ויסעו מלבונה ויחנו ברסה
	(Num 33,21) וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃
22	ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
	(4Q23 frg. 68 ii,1) מר֯י֯ס֯[ה ויחנו בקהלתה (Num 33,22) וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃
23	ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
	(4Q23 frg. 68 ii,1) ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר (4Q27 frg. 72-74,6) ויסעו מקהל]תה (4Q27 frg. 72-74,7) [ויחנו בהר שפר (Num 33,23) וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־ שָֽׁפֶר׃
24	ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
	(4Q23 frg. 68 ii,1) ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה ] (4Q27 frg. 72-74,7) ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה (Num 33,24) וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־ שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃
25	ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
	(4Q23 frg. 68 ii,2) ויסעו מחרד֯[ה ויחנו במקהלת (4Q27 frg. 72-74,7) ויסעו מחרדה ו]י֯חנו (4Q27 frg. 72-74,8) [במקהלות (Num 33,25) וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃
26	ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
	(4Q23 frg. 68 ii,2) ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת (4Q27 frg. 72-74,8) ויסעו ממקהלות ויחנו בתחת (Num 33,26) וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃
27	ויסעו מתחת ויחנו בתרח
	(4Q23 frg. 68 ii,2) ויסעו מתחת ויחנו בתרח ] (4Q27 frg. 72-74,8) ויסעו מתחת ויחנו בתרח (Num 33,27) וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃
28	ויסעו מתרח ויחנו במתקה
	(4Q23 frg. 68 ii,3) ויסעו מתר֯[ח ויחנו במתקה (4Q27 frg. 72-74,8) ויסעו מת]רח (4Q27 frg. 72-74,9) [ויחנו במתקה (Num 33,28) וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃
29	ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה
	(4Q23 frg. 68 ii,3) ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה (4Q27 frg. 72-74,9) ויסעו ממתקה ויחנו בחשמונה (Num 33,29) וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃
30	ויסעו מחשמונה ויחנו במסרות
	(4Q23 frg. 68 ii,3) ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות ] (4Q27 frg. 72-74,9) ויסעו מחשמונה ויחנו במוסרות (Num 33,30) וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֽוֹת׃
31	ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
	(4Q23 frg. 68 ii,4) ויסעו מ֯[מ]סרות ויח֯[נו בבני יעקן (4Q27 frg. 72-74,9) ו]יסעו (Num 33,31) וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃
32	ויסעו מבני יעקן ויחנו בהר הגדגדה
	(4Q23 frg. 68 ii,4) ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד (Num 33,32) וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃
33	ויסעו מהר הגדגדה ויחנו ביטבתה
	(4Q23 frg. 68 ii,4) ויסעו מחר הגדגד] (4Q23 frg. 68 ii,5) ויחנו ביטבתה (Num 33,33) וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃
34	ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
	(4Q23 frg. 68 ii,5) ויסעו [מיטבתה ויחנו בעברנה ] (Num 33,34) וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃
35	ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר
	(Num 33,35) וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְי֥וֹן גָּֽבֶר׃
36	ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן היא קדש
	(Num 33,36) וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְי֣וֹן גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־ צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃
37	ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
	(Num 33,37) וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
38	ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
	(Num 33,38) וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־ הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃
39	ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במותו בהר ההר
	(Num 33,39) וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־ שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ ס
40	וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבוא בני ישראל
	(Num 33,40) וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־ יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
41	ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה
	(Num 33,41) וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃
42	ויסעו מצלמונה ויחנו בפינן
	(Num 33,42) וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃
43	ויסעו מפינן ויחנו באבות
	(Num 33,43) וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃
44	ויסעו מאבות ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
	(Num 33,44) וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב׃
45	ויסעו מעיים ויחנו בדיבון גד
	(4Q27 frg. 72-74,18) ויסעו מעיים ויחנו בד]י[בון] (4Q27 frg. 72-74,19) [גד (Num 33,45) וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃
46	ויסעו מדיבון גד ויחנו בעלמון דבלתימה
	(4Q27 frg. 72-74,19) ויסעו מדיבון גד ויחנו בעלמון דבלתימה (Num 33,46) וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃
47	ויסעו מעלמון דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
	(2Q7 frg. 1,1) [דבלתימה ויחנו בה]רי העב[רים לפני נבו (4Q27 frg. 72-74,19) ויסעו מעלמון דבלתימה ]ו֯יחנ[ו] (4Q27 frg. 72-74,20) [בהרי העברים לפני נבו (Num 33,47) וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ׃
48	ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן יריחו
	(4Q378 frg. 14,1) מושה בערבת מואב] (4Q378 frg. 14,2) [על ירדן] ירחו (2Q7 frg. 1,1) ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב על ירדן] (2Q7 frg. 1,2) [ירחו (4Q27 frg. 72-74,20) ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבו]ת מ[ואב] (4Q39 frg. 11,1) בערבת מואב -- ] (Num 33,48) וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ (Dtn 34,8) בְּעַֽרְבֹ֥ת מוֹאָ֖ב … (Dtn SP 34,8) בערבת מואב …
49	ויחנו על הירדן מבית הישמות עד אבל שטים בערבת מואב *
	(4Q378 frg. 14,2) בבית הישימות֯[ עד אבל השטים שלשים יום ] (2Q7 frg. 1,2) ויחנו על ]הירדן מבי[ת] הי[שמות עד אבל השטים בערבות מואב ] (Num 33,49) וַיַּחֲנ֤וּ עַל־ הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב׃ ס
50	וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר
	(2Q7 frg. 1,3) וידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן ירחו] (2Q7 frg. 1,4) [לאמור (4Q27 frg. 72-74,22) וידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן י]רחו לא֯מ[ור (Num 33,50) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־ יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
51	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
	(2Q7 frg. 1,4) ד]בר אל בני ישראל וא[מרתה אליהמה כי אתמה עוברים את הירדן אל ארץ כנען ] (4Q27 frg. 72-74,22) דבר] (4Q27 frg. 72-74,23) [אל בני ישראל ואמרתה אליהם כיא אתמה עוברים את הירדן ]אל ארץ[ כנען] (Num 33,51) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־ הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־ אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
52	והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכותם תאבידו ואת כל במתם תשמידו
	(2Q7 frg. 1,5) [והורשתמ]ה את יושבי האר[ץ מפניכמה ואבדתמה את כול משכיותמה ואת כול צלמי מסכותמה] (2Q7 frg. 1,6) [תאבדו ]ואת כול במותמה ת[שמידו (4Q23 frg. 72-73,1) והורש]תם[ את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את] (4Q23 frg. 72-73,2) [כל משכיתם ואת כל] צלמי מ֯ס֯[כת]ם תאב[דו ואת כל במתם תשמידו (4Q27 frg. 72-74,24) [והורשתם את כול יושבי הארץ מפניכמה ואבדתם את כול משכיות]ם[ ואת כול] (Num 33,52) וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־ כָּל־ יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־ מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־ צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־ בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃
53	והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה
	(2Q7 frg. 1,6) והורשתמה את הארץ וישבתמה בה כי לכמה נתתי] (2Q7 frg. 1,7) [את הארץ ]ל[רשת אותה ] (4Q23 frg. 72-73,2) והורשתם] (4Q23 frg. 72-73,3) [את הארץ וישבתם ב]ה֯ כי לכם נ[תת]י את ה[ארץ לרשת אתה (Num 33,53) וְהוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־ הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־ בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־ הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃
54	והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחותיכם לרב תרבה את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו על אשר יצא לו שם הגורל לו יהיה למטות אבותיכם תתנחלו
	(4Q23 frg. 72-73,3) והתנחלתם את] (4Q23 frg. 72-73,4) [הארץ בגורל למשפח]ת֯יכם לרב ת֯ר֯[בו ]את נ֯ח֯ל[תו ולמעט תמעיט את נחלתו אל] (4Q23 frg. 72-73,5) [אשר יצא לו שמה הג]ו֯רל ל[ו יהיה -- ] (Num 33,54) וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־ הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־ נַחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־ נַחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־ יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל ל֣וֹ יִהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃
55	ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנים בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
	(Num 33,55) וְאִם־ לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־ יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־ הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃
56	והיה כאשר דמיתי לעשות להם כן אעשה לכם *
	(Num 33,56) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֽ͏ֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ פ

34
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 34,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	צוי את בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם באים אל ארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבולתיה
	(Num 34,2) צַ֞ו אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־ אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־ הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ל לָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃
3	והיה לכם פאת נגבה ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגבה מקצה ים המלח קדמה
	(Num 34,3) וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־ נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־ צִ֖ן עַל־ יְדֵ֣י אֱד֑וֹם וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־ הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃
4	ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאיתו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמונה
	(4Q27 frg. 75-79,2) ונסב לכמה הג]בול מ֯נ֯ג֯ב[ למעלה עקרבים ועבר צנה והיו תוצאותיו] (4Q27 frg. 75-79,3) [מנגב לקדש ברנע ויצא ]חצר א֯דר [ועבר עצמונה (Num 34,4) וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה והיה (וְהָיוּ֙) תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־ אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃
5	ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים והיה תוצאיתו הים
	(4Q27 frg. 75-79,3) ונסב הגבול מעצמונה נחל] (4Q27 frg. 75-79,4) [מצרים והיו תוצאותיו הי]מה (Num 34,5) וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃
6	וגבול ימה יהיה לכם הים הגדול יגבל זה יהיה לכם גבול ימה
	(4Q27 frg. 75-79,4) וגב[ול ימה יהיה לכמה הים הגדול יגבול זה יהיה] (4Q27 frg. 75-79,5) [לכמה גבול ימה (Num 34,6) וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶֽה־ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃
7	וזה יהיה לכם גבול צפונה מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר
	(4Q27 frg. 75-79,5) וזה יהיה לכמה ]גבול צ[פונה מן הים הגדול תתאו לכמה הור ההר ] (Num 34,7) וְזֶֽה־ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפ֑וֹן מִן־ הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃
8	ומהר ההר תתאו לבוא חמתה והיה תוצאיתו הגבול צרדה
	(4Q27 frg. 75-79,6) [ומהור ההר תתאו ]לבוא ח[מתה וה]יו תוצ[אותיו הגבול צרדה (Num 34,8) מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תּוֹצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃
9	ויצא הגבול זפרנה והיה תוצאיתו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפונה
	(4Q27 frg. 75-79,6) ויצא הגבול זפרונה] (4Q27 frg. 75-79,7) [והיו תוצאותיו חצר ]עינן זה[ יהיה לכמה גבול צפונה -- ] (Num 34,9) וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־ יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֽוֹן׃
10	והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה
	(Mur. 1 frg. 6 ii,1) לכם לגב֯[ול] ק֯[דמה מחצר עינן שפמה ] (Num 34,10) וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃
11	וירד הגבול משפמה הארבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה אל כתף ים כנרת קדמה
	(Num 34,11) וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־ כֶּ֥תֶף יָם־ כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃
12	וירד הגבול הירדנה והיה תוצאיתו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבולתיה סביב *
	(Num 34,12) וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃
13	ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה
	(Num 34,13) וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגוֹרָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃
14	כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבותם ומטה בני הגדי לבית אבותם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם
	(Num 34,14) כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה לָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃
15	שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן יריחו קדמה מזרחה *
	(Num 34,15) שְׁנֵ֥י הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃ פ
16	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 34,16) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
17	אלה שמות האנשים אשר ינחילו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון
	(Num 34,17) אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־ יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־ הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־ נֽוּן׃
18	ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ
	(Num 34,18) וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
19	ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה
	(4Q27 frg. 75-79,16) [ואלה שמו]ת הא[נשים למטי יהודה כלב בן יפוניה (Num 34,19) וְאֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־ יְפֻנֶּֽה׃
20	למטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד
	(4Q27 frg. 75-79,16) למטי בני שמעון שמואל] (4Q27 frg. 75-79,17) [בן עמיהו]ד (Num 34,20) וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְע֔וֹן שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃
21	למטה בנימים אלדד בן כסלן
	(4Q27 frg. 75-79,17) למטי[ בנימים אלידד בן כסלון (Num 34,21) לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־ כִּסְלֽוֹן׃
22	למטה בני דן נשיא בקי בן יגלי
	(4Q27 frg. 75-79,17) למטי בני דן נשיא בוקי בן יוגלי למטי] (Num 34,22) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־ דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־ יָגְלִֽי׃
23	לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חנאל בן אפוד
	(4Q27 frg. 75-79,18) [בני מנשה נשי]א חנ֯[יאל בן אפוד -- ] (Num 34,23) לִבְנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־ אֵפֹֽד׃
24	ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן
	(Num 34,24) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־ שִׁפְטָֽן׃
25	ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך
	(Num 34,25) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־ פַּרְנָֽךְ׃
26	ולמטה בני יששכר נשיא פלטאל בן עזן
	(Num 34,26) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־ עַזָּֽן׃
27	ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי
	(Num 34,27) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־ אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־ שְׁלֹמִֽי׃
28	ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד
	(Num 34,28) וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־ עַמִּיהֽוּד׃
29	אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען *
	(Num 34,29) אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ פ

35
1	וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן יריחו לאמר
	(Num 35,1) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־ יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר׃
2	צוי את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתהם תתנו ללוים
	(Num 35,2) צַו֮ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔ם תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃
3	והיו הערים להם לשבת ומגרשיהן יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם
	(4Q27 frg. 75-79,24) והיו הע֯[רים האלה להמה לשבת ומגר]שיהם [יהיו לבהמתם ולרכושם ולכול] (4Q27 frg. 75-79,25) חיתם (Num 35,3) וְהָי֧וּ הֽ͏ֶעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃
4	ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב
	(4Q23 frg. 74,1) ומגרשי הערים ]א֯ש֯[ר תתנו] ללוים[ מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב] (4Q27 frg. 75-79,25) ו[מגרשי הערים אשר תתנו ללו]י֯ים מקי֯[ר העיר החוצה אלף אמה סביב ] (Num 35,4) וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃
5	ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת פאת ימה אלפים באמה ואת פאת צפונה אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכם מגרשי הערים
	(4Q23 frg. 74,2) [ומדתם מחוץ לעיר את פא]ת֯ קדמה אלפ֯[ים באמה ] (4Q27 frg. 75-79,26) ומדותם [מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפי]ם באמה[ ואת פאת נגבה אלפים באמה ואת] (4Q27 frg. 75-79,27) פאת ימה [אלפים באמה ואת פאת צפונה א]ל[פים באמה והעיר בתוך זה יהיה לכמה מגרשי] (4Q27 frg. 75-79,28) [הע]ר֯ים[ -- ] (Num 35,5) וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־ פְּאַת־ קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־ פְּאַת־ נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜ה וְאֶת־ פְּאַת־ יָ֣ם ׀ אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפ֛וֹן אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖י הֶעָרִֽים׃
6	ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנוס שמה הרצח ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר
	(Num 35,6) וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־ עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣ם תִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃
7	כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
	(Num 35,7) כָּל־ הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־ מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃
8	והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחל יתן מעריו ללוים *
	(Num 35,8) וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤י נַחֲלָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃ פ
9	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Num 35,9) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
10	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
	(Num 35,10) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־ הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
11	והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה הרצח מכה נפש בשגגה
	(4Q27 frg. 80-84,3) [שמה הרוצח] מ[כה נפש בשגגה (Num 35,11) וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֙מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־ נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃
12	והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא יומת הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
	(4Q27 frg. 80-84,3) והיו לכמה הערים למקלט מגואל ולוא ימות הרוצח] (4Q27 frg. 80-84,4) [עד עומדו ]לפני ה֯עד[ה למשפט (Num 35,12) וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־ עָמְד֛וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃
13	והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
	(4Q27 frg. 80-84,4) והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכמה (Num 35,13) וְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ־ עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃
14	את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
	(4Q27 frg. 80-84,4) את] (4Q27 frg. 80-84,5) [שלוש הע]רים תתנו֯[ מעבר לירדן ואת שלוש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט] (4Q27 frg. 80-84,6) [תהיינה (Num 35,14) אֵ֣ת ׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶֽינָה׃
15	לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנס שמה כל מכה נפש בשגגה *
	(4Q27 frg. 80-84,6) ל]ב֯נ֯י יש֯[ראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס] (Num 35,15) לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתּוֹשָׁב֙ בְּתוֹכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־ הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל־ מַכֵּה־ נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃
16	ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
	(Num 35,16) וְאִם־ בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל ׀ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
17	ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
	(Num 35,17) וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־ יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
18	ואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
	(4Q27 frg. 80-84,9) [ואם בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימות מות ]יומת ה֯מ֯[כה רוצח הואה מות] (4Q27 frg. 80-84,10) [יומת הרוצח (Num 35,18) א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵֽץ־ יָד֩ אֲשֶׁר־ יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃
19	גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו
	(4Q27 frg. 80-84,10) גואל הדם הואה ימית את הרוצח בפוגעו בו ]הוא ימיתנ[ו (Num 35,19) גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־ הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעוֹ־ ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃
20	ואם בשנאה יחדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
	(4Q27 frg. 80-84,10) ואם בשנאה] (4Q27 frg. 80-84,11) [יהדפנו או השלי]ך[ עליו כלי וי]מ֯[ו]ת בצדיה (Num 35,20) וְאִם־ בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־ הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃
21	או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
	(4Q27 frg. 80-84,11) [או ב]אבה הכהו ביד[ו וימות מות יומ]ת (4Q27 frg. 80-84,12) [המכה רוצח הואה] מות יומת הרוצח גואל הדם[ הו]א ימית את הרו[צח ]בפוגעו בו (Num 35,21) א֣וֹ בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדוֹ֙ וַיָּמֹ֔ת מֽוֹת־ יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־ הָרֹצֵ֖חַ בְּפִגְעוֹ־ בֽוֹ׃
22	ואם בפתע בלא איבה הדיפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
	(4Q27 frg. 80-84,14) [ואם בפתע בלוא א]י֯בה הדפו או השליך[ עליו כול כלי ב]לוא צדיה (Num 35,22) וְאִם־ בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־ אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אוֹ־ הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־ כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃
23	או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו *
	(4Q27 frg. 80-84,14) או בכלי אבן (4Q27 frg. 80-84,15) [אשר ימות בה בלוא ]ר֯א֯ו֯ת֯ ויפל עליו ו[י]מ֯ות ו֯[הואה לוא אויב ]ל[ו ]ולוא מבקש (4Q27 frg. 80-84,16) [רעתו (Num 35,23) א֣וֹ בְכָל־ אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־ יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְא֔וֹת וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־ אוֹיֵ֣ב ל֔וֹ וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֽוֹ׃
24	ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
	(4Q27 frg. 80-84,16) ושפטו העדה בין המ]כה ובין גואל ה[דם על המשפטים ]האלה (Num 35,24) וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
25	והצילו העדה את המכה מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אתו בשמן הקדש
	(4Q27 frg. 80-84,16) והצילו (Num 35,25) וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־ הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתוֹ֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־ עִ֥יר מִקְלָט֖וֹ אֲשֶׁר־ נָ֣ס שָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־ מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־ מָשַׁ֥ח אֹת֖וֹ בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃
26	ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
	(Num 35,26) וְאִם־ יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־ גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃
27	ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
	(4Q27 frg. 80-84,19) ומ]צ֯א גוא[ל הדם את הרוצח] (4Q27 frg. 80-84,20) [מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גואל הדם את הרו]צח אין לו ד֯[ם כיא (Num 35,27) וּמָצָ֤א אֹתוֹ֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־ הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין ל֖וֹ דָּֽם׃
28	כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול ואחרי מות הכהן הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו *
	(4Q27 frg. 80-84,20) בעיר מק]ל[ט]ו֯ (4Q27 frg. 80-84,21) [ישב עד מות הכוהן הגדול ואחרי מות הכוהן הגדו]ל י֯ש֯ו֯ב ה[רוצח אל ארץ אחוזתו ] (Num 35,28) כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטוֹ֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־ מ֖וֹת הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־ אֶ֖רֶץ אֲחֻזָּתֽוֹ׃
29	והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
	(Num 35,29) וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
30	כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
	(Num 35,30) כָּל־ מַ֨כֵּה־ נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־ הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־ יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃
31	ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
	(Num 35,31) וְלֹֽא־ תִקְח֥וּ כֹ֙פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־ מ֖וֹת יוּמָֽת׃
32	ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן הגדול
	(Num 35,32) וְלֹא־ תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־ עִ֣יר מִקְלָט֑וֹ לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־ מ֖וֹת הַכֹּהֵֽן׃
33	ולא תחניפו את הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
	(4Q27 frg. 80-84,26) [כיא הדם הואה יחניף את הארץ ולאר]ץ֯ לוא יכ[ופר לדם אשר שופך בה כיא] (4Q27 frg. 80-84,27) [אם בדם שופכו (Num 35,33) וְלֹֽא־ תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־ יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־ בָּ֔הּ כִּי־ אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֽוֹ׃
34	ולא תטמאו את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל *
	(11QTa 51,7) ולוא יטמאו _____ כי אני יהוה שוכן (11QTa 51,8) בתוך בני ישראל … (11Q20 15,2) כי אני יהוה שוכן בתוך בני ישראל … (4Q27 frg. 80-84,27) ולוא תטמאו את ה]א֯ר֯ץ אשר א֯ת֯[מה יושבים בה אשר אני שוכן] (4Q27 frg. 80-84,28) [בתוכה כיא אני יהוה שוכן בת]וך בני ישראל (Num 35,34) וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתוֹכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ן בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

36
1	ויקרבו ראשי האבות למשפחות בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי האבות לבני ישראל
	(4Q365 frg. 36,3) ויקר֯ב֯[ו ראשי האבות למשפחו?ת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחות] (4Q365 frg. 36,4) בני יהוספ לפני[ מושה ולפני הנשיאים ראשי אבות לבני] (4Q365 frg. 36,5) ישראל (4Q27 frg. 80-84,29) [ויקרבו ראשי האבות למשפחת בנ]י֯ גלעד בן מכיר[ בן מנשה ממשפחות בני יוסף] (4Q27 frg. 80-84,30) [וידברו לפני מושה ולפני אל]ע֯זר הכוהן ולפני ה[נשיאים ראשי האבות לבני] (4Q27 frg. 80-84,31) [ישראל (Num 36,1) וַֽיִקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־ גִלְעָד֙ בֶּן־ מָכִ֣יר בֶּן־ מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
2	ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו
	(4Q365 frg. 36,5) ויו֯א֯מרו[ את אדוני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה] (4Q365 frg. 36,6) בגורל ל[בני ישראל --] (4Q27 frg. 80-84,31) ויואמרו את אדוני צ]ו֯ה יהוה לתת את[ הארץ בנחלה בגורל לבני] (Num 36,2) וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־ אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־ הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־ נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃
3	והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו ונוספה על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגורל נחלתנו יגרע
	(Num 36,3) וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃
4	ואם יהיה היובל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבותינו יגרע נחלתן *
	(1Q3 frg. 9,2) ידבקו בני ישראל וכל בת] (4Q27 frg. 81 ii,14) המטי אשר תהיינה להמה ומנחלת מטי אבותינו יגרע נחלתן … (4Q27 frg. 81 ii,19) ישראל ] (Mur. 1 frg. 7,2) ישראל … (Num 36,4) וְאִם־ יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ … (Num 36,7) יִשְׂרָאֵֽל׃ … (Num SP 36,7) ישראל *
5	ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים
	… (4Q27 frg. 81 ii,16) ויצו מושה את בני ישראל על פי] (4Q27 frg. 81 ii,17) יהוה לאמור כ[ן מטי בני יוסף דוברים (Num 36,5) וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־ פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־ יוֹסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃
6	זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחות מטה אביהן תהיינה לנשים
	(4Q27 frg. 81 ii,17) זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלופחד לאמור לטוב] (4Q27 frg. 81 ii,18) ב֯ע֯[י]נ֯י֯ה֯מ֯ה֯[ ]הי֯[ה תהיינה לנשים אך למשפחת מטי אביהן תהיינה לנשים (Num 36,6) זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־ צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה לִבְנ֤וֹת צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃
7	ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל *
	(1Q3 frg. 9,1) ]ולא[ תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה] (1Q3 frg. 9,2) [כי איש בנחלת מטה] אבותי֯[ו ידבקו בני ישראל (4Q27 frg. 81 ii,18) ולוא תסוב] (4Q27 frg. 81 ii,19) נ֯[חלה לבני ישראל ממטי אל מטי כיא איש בנחלת מטי אבותיו ידבקו בני ישראל ] (Mur. 1 frg. 7,1) [ישראל ממטה אל] מ֯ט֯[ה כי איש בנחלת מטה] (Mur. 1 frg. 7,2) [אבתיו ידבקו ב]נ֯י ישראל (Num 36,4) וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת … (Num 36,7) וְלֹֽא־ תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־ מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (Num SP 36,4) ונוספה נחלתן על נחלת …
8	וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחות מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש את נחלת אבתיו
	(1Q3 frg. 9,2) וכל בת] (1Q3 frg. 9,3) [ירשת נחלה ממטו]ת[ בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה] (Mur. 1 frg. 7,2) וכל ב[ת ירשת נחלה] (Mur. 1 frg. 7,3) [ממטות בני י]שראל לאחד ממש֯[פחת מטה] (Mur. 1 frg. 7,4) [אביה תה]י֯ה֯ לאשה למען יירשו [בני ישראל איש] (Mur. 1 frg. 7,5) [נחלת] אבתיו (Num 36,8) וְכָל־ בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃
9	ולא תסוב נחלה ממטה אל מטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל
	(Mur. 1 frg. 7,5) ולא תסב נחלה מ֯[מטה למטה אחר] (Mur. 1 frg. 7,6) [כי איש בנח]לתו ידבקו מטות בנ[י ישראל (Num 36,9) וְלֹֽא־ תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־ אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
10	כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד *
	(Mur. 1 frg. 7,6) כאשר] (Mur. 1 frg. 7,7) [צוה יהוה את מש]ה֯ כן עשו בנות֯ [צלפחד] (Num 36,10) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלָפְחָֽד׃
11	ותהיינה מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים
	(Mur. 1 frg. 7,8) [ותהיינה מח]ל[ה] תר֯[צה וחגלה ומלכה ונעה] (Num 36,11) וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃
12	ממשפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן *
	(Num 36,12) מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־ מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־ יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־ מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃
13	אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן יריחו *
	(Num 36,13) אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־ מֹשֶׁ֖ה אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃