1
1	ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
	(4Q11 frg. 1+39,5) אלה שמות בני יש֯[ראל הבאים מצר]י֯מה֯ [את יעקב איש] (4Q11 frg. 1+39,6) וביתו באו (4Q13 frg. 1,3) אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה ]את יעקוב אביהם איש [וביתו] (4Q13 frg. 1,4) [באו (Ex 1,1) וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה אֵ֣ת יַעֲקֹ֔ב אִ֥ישׁ וּבֵית֖וֹ בָּֽאוּ׃
2	ראובן ושמעון ולוי ויהודה
	(4Q11 frg. 1+39,6) ר[א]ו֯בן ש[מעון לוי ויהודה (4Q13 frg. 1,4) ראובן שמעון לוי ויהודה (Ex 1,2) רְאוּבֵ֣ן שִׁמְע֔וֹן לֵוִ֖י וִיהוּדָֽה׃
3	ויששכר וזבולן ובנימים
	(4Q1 frg. 17-18,1) ]ו֯י֯שש֯כר ו֯ז֯[בולן ובנימן (4Q11 frg. 1+39,6) ]ו֯יששכר֯[ וזבולן ובנימן ] (4Q13 frg. 1,4) ]יששכר זבולון יוסף ובני[מין ] (Ex 1,3) יִשָּׂשכָ֥ר זְבוּלֻ֖ן וּבְנְיָמִֽן׃
4	דן ונפתלי גד ואשר
	(4Q1 frg. 17-18,1) דן ונפתלי גד ואשר (4Q11 frg. 1+39,7) דן ונפתלי[ ג]ד ו֯[אשר (4Q13 frg. 1,5) [דן ונפתלי גד ואשר (Ex 1,4) דָּ֥ן וְנַפְתָּלִ֖י גָּ֥ד וְאָשֵֽׁר׃
5	ויהיו כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
	(4Q1 frg. 17-18,1) ויהי כל נפש] (4Q1 frg. 17-18,2) [יצאי ירך יעקב שבעים] וחמש נפש ויוס֯ף[ היה במצרים (4Q11 frg. 1+39,7) ויהי כל נפש י]צ֯א֯ ירך י֯[עקב שבעים] (4Q11 frg. 1+39,8) נפש ויוסף היה במצ֯[רים … (4Q13 frg. 1,5) ויהי כל נפש ליעקוב ]חמש ושבעים נפש (Ex 1,5) וֽ͏ַיְהִ֗י כָּל־ נֶ֛פֶשׁ יֹצְאֵ֥י יֶֽרֶךְ־ יַעֲקֹ֖ב שִׁבְעִ֣ים נָ֑פֶשׁ וְיוֹסֵ֖ף הָיָ֥ה בְמִצְרָֽיִם׃
6	וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
	(4Q1 frg. 17-18,2) וימת יוסף וכל אחיו] (4Q1 frg. 17-18,3) [וכל הדור הה]ו֯א (4Q13 frg. 1,5) וימת[ יוסף] (4Q13 frg. 1,6) [וכל אחיו וכל הדור ההוא … (Ex 1,6) וַיָּ֤מָת יוֹסֵף֙ וְכָל־ אֶחָ֔יו וְכֹ֖ל הַדּ֥וֹר הַהֽוּא׃
7	ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם *
	(4Q1 frg. 17-18,3) ובני ישראל פרו וישר[צו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא] (4Q1 frg. 17-18,4) [הארץ א]תם -- (Ex 1,7) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּר֧וּ וַֽיִּשְׁרְצ֛וּ וַיִּרְבּ֥וּ וַיַּֽעַצְמ֖וּ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֹתָֽם׃ פ
8	ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
	(4Q1 frg. 17-18,5) [ויקם מ]לך חדש על מצרים אשר לא֯[ ידע את יוסף (Ex 1,8) וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־ חָדָ֖שׁ עַל־ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־ יָדַ֖ע אֶת־ יוֹסֵֽף׃
9	ויאמר אל עמו הן עם בני ישראל רב ועצום ממנו
	(4Q1 frg. 17-18,5) ויאמר אל עמו הנה עם בני] (4Q1 frg. 17-18,6) [ישרא]ל רב ועצום ממנו (Ex 1,9) וַיֹּ֖אמֶר אֶל־ עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃
10	הבה נתחכם לו פן ירבה והיה כי תקראנו מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
	(4Q1 frg. 17-18,6) הבה נתחכמה [לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה] (4Q1 frg. 17-18,7) [ונו]סף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן ה֯[ארץ (Ex 1,10) הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־ יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־ תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־ הוּא֙ עַל־ שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־ בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־ הָאָֽרֶץ׃
11	וישמו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלותם ויבנו ערי מסכנת לפרעה את פיתון ואת רעמסס
	(2Q2 frg. 1,1) ויבנו] ערי מ[ס]כ֯[נות לפרעה את פתום ואת רעמסס ] (4Q1 frg. 17-18,7) וישימו עליו שרי מסים] (4Q1 frg. 17-18,8) [למע]ן֯ ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנת לפרעה א[ת פתום ואת רעמסס (Ex 1,11) וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־ פִּתֹ֖ם וְאֶת־ רַעַמְסֵֽס׃
12	וכאשר יענו אתו כן יפרה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
	(2Q2 frg. 1,2) [וכאשר י]ענו אותם כן י[ר]בו וכן ישרצו[ במאד מאד ויקוצו מצרים] (2Q2 frg. 1,3) [מפני ב]ני ישראל (4Q1 frg. 17-18,8) וכאשר] (4Q1 frg. 17-18,9) [יענ]ו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקוצו מפני בני ישראל (Ex 1,12) וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ וַיָּקֻ֕צוּ מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
13	ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
	(2Q2 frg. 1,3) ויעבדו מצרים את[ בני ישראל בפרך (4Q1 frg. 17-18,9) ויעבדו מצרים את] (4Q1 frg. 17-18,10) [בני ]י֯שראל בפרך (Ex 1,13) וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃
14	וימררו את חייהם בעבדה קשה בחימר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך *
	(2Q2 frg. 1,3) וימררו את] (2Q2 frg. 1,4) [חייהם ]בעבדה קשה בחמר ובלבנים [ובכל עבדה בשדה את] (2Q2 frg. 1,5) [כל ע]בודתם אשר עבדו בהם בפרך[ … (4Q1 frg. 17-18,10) וימרר את חייהם בעבדה ]קשה בח[מר ובלבנים] (4Q1 frg. 17-18,11) [ובכל עבדה בשדה ]א֯ת כל עבדתם אשר ע֯ב֯דו֯ בהם בפרך[ (Ex 1,14) וַיְמָרְר֨וּ אֶת־ חַיֵּיהֶ֜ם בַּעֲבֹדָ֣ה קָשָׁ֗ה בְּחֹ֙מֶר֙ וּבִלְבֵנִ֔ים וּבְכָל־ עֲבֹדָ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה אֵ֚ת כָּל־ עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר־ עָבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ׃
15	ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
	(4Q1 frg. 17-18,11) ויאמר מלך מצרים] (4Q1 frg. 17-18,12) [למילדת העברית אשר] שם האחת שפרה ושם השנית פועה[ (Ex 1,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶך מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃
16	ויאמר בילדכן את העבריות וראיתין על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיתה
	(4Q1 frg. 17-18,12) ויאמר בילדכן] (4Q1 frg. 17-18,13) [את העבריות וראיתן על האב]נים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת֯[ היא וחיה ] (4Q13 frg. 2,1) ויואמר ביל]ד֯כן [את העבריות וראיתן] (4Q13 frg. 2,2) [על האבנים אם בן הוא והמיתן אתו ואם בת היא חיי]תנה (Ex 1,16) וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־ הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־ הָאָבְנָ֑יִם אִם־ בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־ בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה׃
17	ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילידים
	(4Q1 frg. 17-18,14) [ותיראן המילדת את האלהים ולא ]עשו כאשר דבר אליה֯ן מלך מ֯[צרים ותחיין] (4Q13 frg. 2,2) [ותיראן המילדות] (4Q13 frg. 2,3) [את האלוהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים] ותחיין את הילדים (Ex 1,17) וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
18	ויקרא פרעה למילדות ויאמר להן מדוע עשיתין את הדבר הזה ותחיינה את הילידים
	(4Q13 frg. 2,4) [ויקרא מלך מצרים למיל]ד֯ות הע֯בריות ויו֯אמר֯ להן מדוע עש[ית]ן [הדבר הזה] (4Q13 frg. 2,5) [ותחיין את הילדים (Ex 1,18) וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֙יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־ הַיְלָדִֽים׃
19	ותאמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המילדות וילדו
	(4Q13 frg. 2,5) ותואמרנה המילדות אל פרעה כי לא כנשים המצ[ריות] (4Q13 frg. 2,6) [העבריות כי בטרם ]תבוא אליהנה המילדת וילדו (Ex 1,19) וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־ חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃
20	וייטב אלהים למילדות וירבו העם ויעצמו מאד
	(4Q13 frg. 2,6) ויטב אלוהים למ[ילדות] (4Q13 frg. 2,7) [וירב העם ויעצמו מאד (Ex 1,20) וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃
21	ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים
	(4Q13 frg. 2,7) וכי יראו המי]ל[דות את הא]ל[והים ויעשו ]ל[הם בתים ] (Ex 1,21) וַיְהִ֕י כִּֽי־ יָֽרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃
22	ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילד לעברים היאר תשליכון וכל הבת תחיון *
	(4Q1 frg. 19 i,4) ויצו פרעה לכל עמו לאמר -- ]○[ -- הי]לד (4Q1 frg. 19 i,5) [היארה תשליכהו וכל הבת תחיון (Ex 1,22) וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־ עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־ הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֙רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־ הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃ ס

2
1	וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי
	(4Q1 frg. 19 i,5) וילך איש מבי]ת֯ ל֯וי ויקח את בת לוי (Ex 2,1) וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־ בַּת־ לֵוִֽי׃
2	ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
	(4Q1 frg. 19 i,6) [ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב ]ה֯ו֯א ותצפנהו שלשת ירחים (4Q13 frg. 3 i-4,1) [ותצפנהו שלשה ירח]ים (Ex 2,2) וַתַּ֥הַר הָאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃
3	ולא יכלה עוד הצפנהו ותקח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחימר ובזפת ותשים בה את הילד ותשים בסף על שפת היאר
	(4Q1 frg. 19 i,6) ולא (4Q1 frg. 19 i,7) [יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ]ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד (4Q1 frg. 19 i,8) [ותשם בסוף על שפת היאר (4Q13 frg. 3 i-4,1) ולא יכלה [עו]ד֯ הצפ֯י֯נ֯ו֯ ו֯ת֯ק֯[ח לו אמו תבת גמא ותחמרה בחמר] (4Q13 frg. 3 i-4,2) [ובזפת ותשים בה את ]הי֯לד ות֯ואמר לשפחתה לכי [ות]שים א֯ו֯ת֯ו֯ ב֯ס֯ו֯ף ע֯ל֯ ש֯פ֯ת ה֯י֯אר (Ex 2,3) וְלֹא־ יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־ לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־ שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
4	ותתיצב אחותו מרחק לדעת מה יעשה לו
	(4Q1 frg. 19 i,8) ותתצב אחתו מרחק ]לדעת מה יעשה לו (4Q13 frg. 3 i-4,3) [ותתיצב אחותו מרחק לד]ע֯ת מה יעשה לו (Ex 2,4) וַתֵּתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־ יֵּעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃
5	ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסף ותשלח את אמתה ותקחה
	(4Q1 frg. 19 i,8) ותרד (4Q1 frg. 19 i,9) [בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את ]ה֯תב֯[ה בתוך] (4Q13 frg. 3 i-4,3) ותרד בת פרעה לרחוץ על היאר (4Q13 frg. 3 i-4,4) [ונערותיה הולכות על יד הי]אר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה (4Q13 frg. 3 i-4,5) [ותקחה (Ex 2,5) וַתֵּ֤רֶד בַּת־ פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־ הַיְאֹ֔ר וְנַעֲרֹתֶ֥יהָ הֹלְכֹ֖ת עַל־ יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־ הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־ אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ
6	ותפתחה ותרא את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו בת פרעה ותאמר מילידי העברים זה
	(4Q13 frg. 3 i-4,5) ותפתח ]ו֯תראה את הילד ו֯ה֯[נה] נ֯ע֯ר֯ [בוכה ותחמו]ל ע֯ל֯יו בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה (Ex 2,6) וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־ נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃
7	ותאמר אחותו אל בת פרעה האלך וקראתי ליך אשה מינקת מן העבריות ותניק ליך את הילד
	(4Q13 frg. 3 i-4,5) בת פרעה (4Q13 frg. 3 i-4,6) [ותואמר מילדי העברים] זה ותואמר אחו֯תו֯ אל בת פרעה האילך וקראתי֯ לך (4Q13 frg. 3 i-4,7) [אשה מינקת מן העבריות] והינקה לך את הילד (Ex 2,7) וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־ בַּת־ פַּרְעֹה֒ הַאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־ הַיָּֽלֶד׃
8	ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד
	(4Q13 frg. 3 i-4,7) ותואמר לה בת פרעה לכי ותלך (4Q13 frg. 3 i-4,8) [העלמה ותקרא את אם הי]ל[ד (Ex 2,8) וַתֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ בַּת־ פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֙לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־ אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃
9	ותאמר לה בת פרעה הלכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכריך ותקח האשה את הילד ותינקהו
	(4Q13 frg. 3 i-4,8) ותואמר] לה֯ [ב]ת֯ פ֯ר֯ע֯ה֯ ה֯○לכ֯○ א֯ת֯ ה֯י֯לד֯ הזה (4Q13 frg. 3 i-4,9) [והיניקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותיניקהו (Ex 2,9) וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־ פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־ הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵינִקִ֣הוּ לִ֔י וַאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־ שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃
10	ויגדל הנער ותביאהו אל בת פרעה ויהי לה לבן ותקרא את שמו משה ותאמר כי מן המים משיתיו *
	(4Q11 frg. 2 i,4) ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא ]ש֯[מ]ו משה (4Q11 frg. 2 i,5) [ותאמר כי מן המים משיתהו ] (4Q13 frg. 3 i-4,9) ויגדל הילד ותביאהו] (4Q13 frg. 3 i-4,10) [לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו מושה ותואמר כי מן המי]ם (4Q13 frg. 3 i-4,11) [משיתיהו -- -- ] (Ex 2,10) וַיִגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־ פַּרְעֹ֔ה וֽ͏ַיְהִי־ לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־ הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃
11	ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו
	(4Q13 frg. 3 i-4,12) ויהי בימים ה]ר֯בים ההם [ויגדל מושה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם] (4Q13 frg. 3 i-4,13) [וירא איש מצרי מכה איש ע]ברי מאחיו (Ex 2,11) וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־ אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
12	ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול
	(4Q13 frg. 3 i-4,13) ו֯י֯פ֯ן כ֯[ה וכה ]ו֯י֯ר֯א [כי אין איש ויך את] (4Q13 frg. 3 i-4,14) [המצרי ויטמנהו בחול (Ex 2,12) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־ הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל׃
13	ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
	(4Q13 frg. 3 i-4,14) ו֯י֯צ֯א ביום השני וירא ו֯ה֯נה שני אנשים ע֯ב֯ר֯[ים] נ֯צ֯ים [ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,15) [לרשע למה תכה א]ת֯ רעך (Ex 2,13) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־ אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ׃
14	ויאמר מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
	(4Q13 frg. 3 i-4,15) ויואמר לו֯ מי שמך לאיש שר ולשופט עלינו הלהורגנ[י אתה] (4Q13 frg. 3 i-4,16) [אומר כאשר הרגתה ]את המצרי ויירא מושה מואדה֯ ויואמר אכן נ֯ו֯דע ה֯[דבר הזה ] (Ex 2,14) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־ הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר׃
15	וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר *
	(4Q13 frg. 3 i-4,17) [וישמע פרעה את הדבר] הזה ויבקש להרוג את מוש֯ה֯ ו]יב֯רח מו֯שה [מפני פרעה] (4Q13 frg. 3 i-4,18) [ויבוא בארץ מדין וישב] על הבאר (Ex 2,15) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־ מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־ מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־ הַבְּאֵֽר׃
16	ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלאנה ותמלאנה את הרחטים להשקות את צאן אביהן
	(4Q13 frg. 3 i-4,18) ולכוהן מ[ד]ין שבע בנות ר֯ו֯ע֯[ו]ת֯ [צאנו ותבואנה] (4Q13 frg. 3 i-4,19) [ותדלינה ותמלאנה ]את ה֯ר֯הט֯ים להשקו֯ת את צאן אביהן (Ex 2,16) וּלְכֹהֵ֥ן מִדְיָ֖ן שֶׁ֣בַע בָּנ֑וֹת וַתָּבֹ֣אנָה וַתִּדְלֶ֗נָה וַתְּמַלֶּ֙אנָה֙ אֶת־ הָ֣רְהָטִ֔ים לְהַשְׁק֖וֹת צֹ֥אן אֲבִיהֶֽן׃
17	ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושיענה וישק את צאנם
	(4Q13 frg. 3 i-4,19) ויב[ואו הרועים ויגרשום] (4Q13 frg. 3 i-4,20) [ויקם מושה וישי]ע֯ן֯ וישק את [צאנם (Ex 2,17) וַיָּבֹ֥אוּ הָרֹעִ֖ים וַיְגָרְשׁ֑וּם וַיָּ֤קָם מֹשֶׁה֙ וַיּ֣וֹשִׁעָ֔ן וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ צֹאנָֽם׃
18	ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתין בא היום
	(4Q13 frg. 3 i-4,20) ותבואנה א]ל֯ [רעואל אביהן ויואמר] (4Q13 frg. 3 i-4,21) [מדוע מהרתן בוא ]הי֯[ום -- ] (Ex 2,18) וַתָּבֹ֕אנָה אֶל־ רְעוּאֵ֖ל אֲבִיהֶ֑ן וַיֹּ֕אמֶר מַדּ֛וּעַ מִהַרְתֶּ֥ן בֹּ֖א הַיּֽוֹם׃
19	ותאמרנה איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלא דלא לנו וישק את הצאן
	(Ex 2,19) וַתֹּאמַ֕רְןָ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י הִצִּילָ֖נוּ מִיַּ֣ד הָרֹעִ֑ים וְגַם־ דָּלֹ֤ה דָלָה֙ לָ֔נוּ וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַצֹּֽאן׃
20	ויאמר אל בנתיו ואיה למה זה עזבתין את האיש קראן לו ויאכל לחם
	(Ex 2,20) וַיֹּ֥אמֶר אֶל־ בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־ הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃
21	ויאל משה לשבת את האיש ויתן את צפורה בתו למשה לאשה
	(Ex 2,21) וַיּ֥וֹאֶל מֹשֶׁ֖ה לָשֶׁ֣בֶת אֶת־ הָאִ֑ישׁ וַיִּתֵּ֛ן אֶת־ צִפֹּרָ֥ה בִתּ֖וֹ לְמֹשֶֽׁה׃
22	ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה *
	(4Q11 frg. 3-4,1) [ותלד בן ויקרא את שמ]ו֯ ג֯ר֯ש[ו]ם֯[ כי אמר גר הייתי בארץ] (4Q11 frg. 3-4,2) [נכריה -- ] (Ex 2,22) וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ גֵּרְשֹׁ֑ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃ פ
23	ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וינחו בני ישראל מן העבדה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה
	(4Q11 frg. 3-4,3) [ויהי בי]מים הרבים ההם וימ[ת מלך ]מ֯צ֯[רים ויאנחו בני] (4Q11 frg. 3-4,4) [ישראל ]מ֯ן֯ ה֯עבדה ויצעקו֯[ ותעל ש]ו֯[עתם] אל [האלהים מן העבדה ] (Ex 2,23) וַיְהִי֩ בַיָּמִ֨ים הֽ͏ָרַבִּ֜ים הָהֵ֗ם וַיָּ֙מָת֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיֵּאָנְח֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מִן־ הָעֲבֹדָ֖ה וַיִּזְעָ֑קוּ וַתַּ֧עַל שַׁוְעָתָ֛ם אֶל־ הָאֱלֹהִ֖ים מִן־ הָעֲבֹדָֽה׃
24	וישמע אלהים את נקאתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם ואת יצחק ואת יעקב
	(4Q11 frg. 3-4,5) [וישמע ]אלהים את נאקתם [ויזכר א]ל[הים ]א֯ת֯ [בריתו את] (4Q11 frg. 3-4,6) [אברהם את יצ]חק ואת יעקב (Ex 2,24) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶת־ נַאֲקָתָ֑ם וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־ בְּרִית֔וֹ אֶת־ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽת־ יַעֲקֹֽב׃
25	וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים
	(4Q11 frg. 3-4,6) וי[רא אלהי]ם א֯ת֯ בני֯ י֯[שראל וידע] (4Q11 frg. 3-4,7) [אלהים -- -- ] (Ex 2,25) וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים׃ ס

3
1	ומשה היה רעי את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חורבה
	(4Q11 frg. 3-4,8) [ומשה ]ה֯יה רעה את צאן֯ י֯[תרו חתנו כה]ן מדין֯[ וינהג] (4Q11 frg. 3-4,9) [את הצאן אחר המדבר ו]י֯בא [א]ל [הר האלהים חרבה (Ex 3,1) וּמֹשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛ה אֶת־ צֹ֛אן יִתְר֥וֹ חֹתְנ֖וֹ כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־ הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־ הַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃
2	וירא אליו מלאך יהוה בלהבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
	(4Q11 frg. 3-4,9) וירא] (4Q11 frg. 3-4,10) [מלאך יהוה אליו בלב]ת֯ אש מתוך הסנה ויר[א והנה הסנה בער] (4Q11 frg. 3-4,11) [באש והסנה איננו אכל (Ex 3,2) וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־ אֵ֖שׁ מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃
3	ויאמר משה אסור נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה
	(4Q11 frg. 3-4,11) ]ו֯יאמר משה אסרה נא ו[אראה את המראה] (4Q11 frg. 3-4,12) [הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה (Ex 3,3) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־ נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־ הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹא־ יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃
4	וירא אלהים כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
	(4Q11 frg. 3-4,12) ויר]א֯ יהוה [כי סר לראות ויקרא] (Ex 3,4) וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְא֑וֹת וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתּ֣וֹךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר מֹשֶׁ֥ה מֹשֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
5	ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עמד עליו אדמת קדש היא
	(Ex 3,5) וַיֹּ֖אמֶר אַל־ תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־ נְעָלֶ֙יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עוֹמֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־ קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃
6	ויאמר אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתיר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים *
	(Ex 3,6) וַיֹּ֗אמֶר אָנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵהַבִּ֖יט אֶל־ הָאֱלֹהִֽים׃
7	ויאמר יהוה ראו ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאובו
	(Ex 3,7) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־ עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־ צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־ מַכְאֹבָֽיו׃
8	וארדה להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי
	(4Q1 frg. 19 ii,1) טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקו[ם הכ]נ֯עני והחתי והפ[ר]ז֯י והאמרי (4Q1 frg. 19 ii,2) החוי הגרגשי והיבוסי (Ex 3,8) וָאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־ מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
9	ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם
	(4Q1 frg. 19 ii,2) ועתה הנה צעקת֯ בני ישראל באה אלי וגם ראיתי (4Q1 frg. 19 ii,3) את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם (Ex 3,9) וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַעֲקַ֥ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־ רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃
10	ועתה לך ואשלחך אל פרעה והוצאת את עמי בני ישראל ממצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,3) ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את (4Q1 frg. 19 ii,4) עמי בני ישראל ממצרים (Ex 3,10) וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־ עַמִּ֥י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
11	ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,4) ויאמר֯ מ[שה א]ל האלהים מי אנכי כי אלך אל (4Q1 frg. 19 ii,5) פרעה וכי אוציא את בני ישראל [ממצרים (Ex 3,11) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
12	ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה
	(4Q158 frg. 1-2,16) בהוציאכה את[ --] (4Q158 frg. 4,2) העם ממצרים תעבד֯[ון --] (4Q1 frg. 19 ii,5) וי]אמר כי אהיה עמך וזה לך האות (4Q1 frg. 19 ii,6) כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצ[רים ]תעבדון את האלהים על ההר (4Q1 frg. 19 ii,7) הזה (Ex 3,12) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־ אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־ לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־ הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה׃
13	ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אליהם *
	(4Q1 frg. 19 ii,7) ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי ב֯א֯ אל בני ישראל ואמרתי להם (4Q1 frg. 19 ii,8) אלהי אבו[תי]כ֯ם שלח֯נ֯י אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,1) [בא אל בני ישראל ואמרתי א]ל֯י֯ה֯ם אל֯ו֯ה֯י֯ [אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) [ש]מ֯[ו מה אומר א]ל֯יהם (Ex 3,13) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ הָֽאֱלֹהִ֗ים הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֣י בָא֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְאָמַרְתִּ֣י לָהֶ֔ם אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶ֖ם שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְאָֽמְרוּ־ לִ֣י מַה־ שְּׁמ֔וֹ מָ֥ה אֹמַ֖ר אֲלֵהֶֽם׃
14	ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם
	(4Q1 frg. 19 ii,8) ויאמר֯ (4Q1 frg. 19 ii,9) אלהים אל[ משה א]ה֯יה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה (4Q1 frg. 19 ii,10) שלחני אל[יכם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,2) ויואמר אלוהים אל[ מושה אהיה אשר אהיה ויואמר כה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,3) תואמר אל בני ישראל אהיה שלחני אליכם -- (Ex 3,14) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃
15	ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבותיכם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור
	(4Q1 frg. 19 ii,10) ו]יאמר עוד אלהים אל משה כי תא[מר ]אל בני יש[ראל יהוה] (4Q1 frg. 19 ii,11) אלהי[ אבתיכם ]אלהי אברה֯ם ואלהי[ יצחק וא]ל[הי יעקב שלחני אליכם זה שמי] (4Q1 frg. 19 ii,12) [לעלם וזה זכרי לדר דר (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,4) ויואמר אלוהים עוד אל מושה כה תואמר אל בני ישראל יהוה אל[והי אבותיכם אלוהי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,5) אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב שלחני אליכם זה שמי֯ ל֯[עולם וזה זכרי לדור ודור ] (Ex 3,15) וַיֹּאמֶר֩ ע֨וֹד אֱלֹהִ֜ים אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כֹּֽה־ תֹאמַר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיכֶ֗ם אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֛ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹ֖ב שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם זֶה־ שְּׁמִ֣י לְעֹלָ֔ם וְזֶ֥ה זִכְרִ֖י לְדֹ֥ר דֹּֽר׃
16	לך ואספת את זקני בני ישראל ואמרת אליהם יהוה אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם ויצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים
	(4Q1 frg. 19 ii,12) ]ל[ך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,6) לך ואספתה את זקני ב֯נ֯י֯ [ישרא]ל [ואמרת]ה אליהם יהוה אלו[הי אבותיכם נראה אלי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,7) אלוהי אברהם ואלוהי י֯ש֯[חק ואלוה]י֯ יעקוב לאמור פקוד [פקדתי אתכם ואת העשוי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) לכם במצרים (Ex 3,16) לֵ֣ךְ וְאָֽסַפְתָּ֞ אֶת־ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְאָמַרְתָּ֤ אֲלֵהֶם֙ יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹֽתֵיכֶם֙ נִרְאָ֣ה אֵלַ֔י אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם יִצְחָ֥ק וְיַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֤ד פָּקַ֙דְתִּי֙ אֶתְכֶ֔ם וְאֶת־ הֶעָשׂ֥וּי לָכֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם׃
17	ואמרה אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש
	(4Q11 frg. 2 ii,1) ו֯דבש֯ … (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,8) ואומרה [אעלה אתכ]ם֯ מעני מצרים א֯ל[ ארץ הכנעני החתי האמורי] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,9) הפרזי החוי והיבוס[י והגרגשי] אל ארץ זבת חלב ודב֯[ש … (Ex 3,17) וָאֹמַ֗ר אַעֲלֶ֣ה אֶתְכֶם֮ מֵעֳנִ֣י מִצְרַיִם֒ אֶל־ אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃
[18]	ושמעו לקולך * ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העברים נקרא עלינו « » נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
19	ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך הלוא ביד חזקה
	… (4Q1 frg. 20,1) ואני ידעתי כי] (4Q1 frg. 20,2) [לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא בי]ד֯ חזק֯[ה … (4Q11 frg. 2 ii,3) ואני] (4Q11 frg. 2 ii,4) י֯ד֯ע[תי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה ] … (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,11) ואני ידעתי כי לא] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) יתן אתכם מלך [מצרים ל]ל֯כת כי אם ביד חזקה (Ex 3,19) וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־ יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
20	ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם
	(4Q1 frg. 20,2) ושלחתי את ידי והכיתי] (4Q1 frg. 20,3) [את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקר]בו וא[חרי כן ישלח אתכם (4Q11 frg. 2 ii,5) ושלחת֯י֯[ את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר ] (4Q11 frg. 2 ii,6) שה ב[קרבו ואחרי כן ישלח אתכם (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,12) ושלחתי א[ת ידי והכיתי את מצרים] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) ב֯כ֯ל נ֯פ֯לא֯ו֯תי֯ [אשר אעשה ]ב֯קרבו ואחרי כן ישלח אתכם וכן֯[ (Ex 3,20) וְשָׁלַחְתִּ֤י אֶת־ יָדִי֙ וְהִכֵּיתִ֣י אֶת־ מִצְרַ֔יִם בְּכֹל֙ נִפְלְאֹתַ֔י אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחֲרֵי־ כֵ֖ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶֽם׃
21	ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכון רקים
	(4Q1 frg. 20,3) ונתתי] (4Q1 frg. 20,4) [את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי] תלכון[ לא תלכו ריקם ] (4Q11 frg. 2 ii,6) ונתתי את חן העם הזה בעיני] (4Q11 frg. 2 ii,7) מצר֯[ים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,13) נתתי את חן העם הזה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) [בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם (Ex 3,21) וְנָתַתִּ֛י אֶת־ חֵ֥ן הָֽעָם־ הַזֶּ֖ה בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם וְהָיָה֙ כִּ֣י תֵֽלֵכ֔וּן לֹ֥א תֵלְכ֖וּ רֵיקָֽם׃
22	ושאל איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה משכינתה ומגירת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,14) ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,15) [כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים ] (Ex 3,22) וְשָׁאֲלָ֨ה אִשָּׁ֤ה מִשְּׁכֶנְתָּהּ֙ וּמִגָּרַ֣ת בֵּיתָ֔הּ כְּלֵי־ כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹ֑ת וְשַׂמְתֶּ֗ם עַל־ בְּנֵיכֶם֙ וְעַל־ בְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְנִצַּלְתֶּ֖ם אֶת־ מִצְרָֽיִם׃

4
1	ויען משה ויאמר והן לא יאמנו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה *
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,16) ויען] (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,17) [מושה ויואמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי כי ]יואמר֯ו֯ [ל]א֯ נ֯ר֯[אה אלי]ך [יהוה ] (Ex 4,1) וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־ יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃
2	ויאמר אליו יהוה מה זה בידך ויאמר מטה
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) [ויואמר אליו יהוה מ זה בידך ויואמר מטה (Ex 4,2) וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מזה (מַה־ זֶּ֣ה) בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃
3	ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
	(4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,18) ויואמר הש]ליכהו נא ארצה וישליכהו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) [ארצה ויהי לנחש וינס מושה מפניו (Ex 4,3) וַיֹּ֙אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃
4	ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
	(4Q1 frg. 21-22 i,1) ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו] וישלח [ידו] (4Q1 frg. 21-22 i,2) [ויחזק בו ויהי למטה בכפו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,19) ויואמר יהוה אל מושה ]ש֯לח ידך והחזק בזנבו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) [וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו (Ex 4,4) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָב֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיַּ֣חֲזֶק בּ֔וֹ וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפּֽוֹ׃
5	למען יאמנו כי נראה אליך יהוה אלהי אבותם אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב *
	(4Q1 frg. 21-22 i,2) למען יאמינו כ]י נראה א֯ל[יך יהו]ה (4Q1 frg. 21-22 i,3) [אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעק]ו֯ב (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,20) למען יאמינו כי נרא]ה֯ אליך יהוה אלוהי (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) [אבותם אלוהי אברהם אלוהי ישחק ואלוהי יעקוב (Ex 4,5) לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־ נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃
6	ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצרעת כשלג
	(4Q1 frg. 21-22 i,3) ויאמ[ר יהוה לו עו]ד֯ (4Q1 frg. 21-22 i,4) [הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה ]מחיקו ו֯הנ֯[ה ידו מצר]עת (4Q1 frg. 21-22 i,5) [כשלג (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,21) ויואמר יה]וה אליו עוד הבא (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) [נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה מחיקו והנה ידו מצרעת] כשלג (Ex 4,6) וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה ל֜וֹ ע֗וֹד הָֽבֵא־ נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָד֖וֹ בְּחֵיק֑וֹ וַיּ֣וֹצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָד֖וֹ מְצֹרַ֥עַת כַּשָּֽׁלֶג׃
7	ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו
	(4Q1 frg. 21-22 i,5) ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו א]ל ח֯[יק]ו֯[ ויוצאה מחיק]ו (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,22) ויואמר (4Q13 frg. 3 ii+5-6 i,23) [השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו והנה שבה כבשרו למען ] (Ex 4,7) וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־ חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל־ חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה־ שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ׃
8	והיה אם לא יאמנו לך ולא ישמעו לקול האות הראישון והאמנו לקול האות האחרון
	(4Q1 frg. 23,1) [והיה אם ל]א֯ י֯אמ֯[ינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת] (4Q1 frg. 23,2) [האחרון (Ex 4,8) וְהָיָה֙ אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשׁ֑וֹן וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֽוֹן׃
9	והיה אם לא יאמנו גם לשני האותת האלה ולא ישמעו לקולך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר יהיו לדם ביבשת
	(4Q1 frg. 23,2) והיה אם לא יאמינו ]גם לש֯[ני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת] (Ex 4,9) וְהָיָ֡ה אִם־ לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־ הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃
10	ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי *
	(Ex 4,10) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־ פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי׃
11	ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישים אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
	(Ex 4,11) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ א֚וֹ מִֽי־ יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם א֣וֹ חֵרֵ֔שׁ א֥וֹ פִקֵּ֖חַ א֣וֹ עִוֵּ֑ר הֲלֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃
12	ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
	(Ex 4,12) וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־ פִּ֔יךָ וְהוֹרֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃
13	ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
	(Ex 4,13) וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־ נָ֖א בְּיַד־ תִּשְׁלָֽח׃
14	ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלוא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבבו
	(Ex 4,14) וַיִּֽחַר־ אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־ דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־ הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ׃
15	ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיו והוריתי אתכם את אשר תעשון
	(Ex 4,15) וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־ פִּ֙יךָ֙ וְעִם־ פִּ֔יהוּ וְהוֹרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃
16	ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
	(Ex 4,16) וְדִבֶּר־ ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־ הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־ לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־ לּ֥וֹ לֵֽאלֹהִֽים׃
17	ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות
	(Ex 4,17) וְאֶת־ הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־ בּ֖וֹ אֶת־ הָאֹתֹֽת׃ פ
18	וילך משה וישב אל יתרו חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום *
	(Ex 4,18) וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב ׀ אֶל־ יֶ֣תֶר חֹֽתְנ֗וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וְאָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־ אַחַ֣י אֲשֶׁר־ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעוֹדָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְר֛וֹ לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֽוֹם׃
19	ויאמר יהוה אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
	(Ex 4,19) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־ מֵ֙תוּ֙ כָּל־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־ נַפְשֶֽׁךָ׃
20	ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמור וישב ארץ מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו *
	(Ex 4,20) וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־ אִשְׁתּ֣וֹ וְאֶת־ בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־ הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ׃
21	ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה את כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזיק את לבו ולא ישלח את העם
	(Ex 4,21) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־ הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃
22	ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל
	(4Q504 frg. 1-2R iii,6) בני בכורי … (Ex 4,22) וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
23	ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכורך
	(Ex 4,23) וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־ בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּח֑וֹ הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־ בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃
24	ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
	(Ex 4,24) וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ׃
25	ותקח צפורה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
	(Ex 4,25) וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־ עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־ דָּמִ֛ים אַתָּ֖ה לִֽי׃
26	וירף ממנה אז אמרה חתן דמים למלות *
	(4Q1 frg. 24-25 i,1) ויר]ף֯ מ֯מ֯נו אז אמרה (4Q1 frg. 24-25 i,2) [חתן דמים למולת ] (Ex 4,26) וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ
27	ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
	(4Q158 frg. 1-2,14) אל אהרון לאמור לך לקרא֯[ת -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,3) [ויאמר יהוה אל ]אהרן לך[ לקראת משה המ]ד֯ברה וילך ויפגשהו בהר (4Q1 frg. 24-25 i,4) [האלהים וישק לו (Ex 4,27) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים וַיִּשַּׁק־ לֽוֹ׃
28	ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחהו ואת כל האותת אשר צוהו
	(4Q158 frg. 1-2,15) דברי יהוה אשר שלח֯ו ואת כול֯ [האותות -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,4) ויגד משה לאהרן את ]כ֯ל דברי יהוה אשר שלחו (4Q1 frg. 24-25 i,5) [ואת כל האתת אשר צוהו (Mur. 1 frg. 4-5 i,2) ויגד מש]ה֯ [ל]א֯ה֯ר֯ן את כל דברי יהוה א֯[שר] (Mur. 1 frg. 4-5 i,3) שלחו ואת כל האתת אשר צוהו (Ex 4,28) וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־ דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֑וֹ וְאֵ֥ת כָּל־ הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃
29	וילכו משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
	(4Q1 frg. 24-25 i,5) וילך משה ואהר]ן֯ ויאספו את כל זקני (4Q1 frg. 24-25 i,6) [בני ישראל (Mur. 1 frg. 4-5 i,3) וילך משה (Mur. 1 frg. 4-5 i,4) ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל (Ex 4,29) וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־ כָּל־ זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
30	וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האותת לעיני העם
	(4Q1 frg. 24-25 i,6) וידבר אהרן את כל הדברים ]א֯שר דבר יהוה אל משה (4Q1 frg. 24-25 i,7) [ויעש האתת לעיני העם (Mur. 1 frg. 4-5 i,4) וידבר֯ (Mur. 1 frg. 4-5 i,5) אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל מש֯[ה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) [וי]עש האתת לעיני העם (Ex 4,30) וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃
31	ויאמנו העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו *
	(2Q3 frg. 1,1) [ויאמן העם ]וישמע[ו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה] (2Q3 frg. 1,2) [את עונים ]ויקד[ו וישתחוו -- ] (4Q1 frg. 24-25 i,7) ויאמן העם וישמעו כ]י֯ פקד יהוה את בני (4Q1 frg. 24-25 i,8) [ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו (Mur. 1 frg. 4-5 i,6) ויאמן֯ ה֯[עם וישמעו כי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,7) [פק]ד יהוה את בני יש֯[רא]ל [וכי ראה את ענים] (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) [ויקדו וי]ש[תחוו (Ex 4,31) וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־ פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־ עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃

5
1	ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
	(4Q1 frg. 24-25 i,8) ואח]ר֯ באו משה ואהרן (4Q1 frg. 24-25 i,9) [ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את ע]מ֯י ויחגו (Mur. 1 frg. 4-5 i,8) ואחר באו משה ואהרן ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,9) [אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח] (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) [את עמי ויחגו לי במדבר (Ex 5,1) וְאַחַ֗ר בָּ֚אוּ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּאמְר֖וּ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיָחֹ֥גּוּ לִ֖י בַּמִּדְבָּֽר׃
2	ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
	(4Q1 frg. 39,1) י֯ש[ -- ] (Mur. 1 frg. 4-5 i,10) ויאמר פרעה מי יהוה] (Mur. 1 frg. 4-5 i,11) [אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי] (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) [את יהוה וגם את ישראל לא אשלח (Ex 5,2) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃
3	ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא המדברה דרך שלשת ימים « » ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
	(2Q4 frg. 1,1) נלכה[ נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או] (2Q4 frg. 1,2) בחר֯ב[ (4Q1 frg. 22 ii+26,1) נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה] (4Q1 frg. 22 ii+26,2) לי֯[הוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 39,2) -- ]אלהי -- (4Q1 frg. 39,3) -- ]ר֯חה[ -- ] ונזבחה] (4Q13 frg. 6 ii,1) [עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזב]חה ליהוה אלו[הינו פן יפגענו בדבר] (4Q13 frg. 6 ii,2) [או בחרב (Mur. 1 frg. 4-5 i,12) ויאמרו] (Mur. 1 frg. 4-5 i,13) [אלהי העברים נקרא עלינו נל]כה נא דרך (Mur. 1 frg. 4-5 i,14) [שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה א]ל[ה]י֯נ֯ו֯ פן (Ex 5,3) וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־ יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
4	ויאמר אליהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפרידו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
	(2Q4 frg. 1,2) ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ] (4Q1 frg. 22 ii+26,2) ויאמר אלהם] (4Q1 frg. 22 ii+26,3) מלך מ[צרים ]למה מש[ה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם ] (4Q13 frg. 6 ii,2) ויואמר אליהם מלך מצרים] למה מושה ואהרון תפרידו[ את העם ממעשיו] (4Q13 frg. 6 ii,3) [לכו לסבלותיכם (Ex 5,4) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לָ֚מָּה מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן תַּפְרִ֥יעוּ אֶת־ הָעָ֖ם מִמַּֽעֲשָׂ֑יו לְכ֖וּ לְסִבְלֹתֵיכֶֽם׃
5	ויאמר פרעה הן רבים עתה מעם הארץ והשבתם אתם מסבלותם *
	(2Q4 frg. 1,3) [ו]יאמ֯[ר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ] (4Q1 frg. 22 ii+26,4) ויאמר פר֯ע֯ה הן רבים[ עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם ] (4Q13 frg. 6 ii,3) ויואמר פרעה הן֯ [רבים ע]ת֯ה עם האר[ץ והשבתם אותם מסבלותם ] (Ex 5,5) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה הֵן־ רַבִּ֥ים עַתָּ֖ה עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁבַּתֶּ֥ם אֹתָ֖ם מִסִּבְלֹתָֽם׃
6	ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שוטריו לאמר
	(4Q1 frg. 22 ii+26,5) [וי]צו[ פרע]ה ביום ההוא[ את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר (4Q13 frg. 6 ii,4) ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם [ואת] שטריו לאמור (Ex 5,6) וַיְצַ֥ו פַּרְעֹ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא אֶת־ הַנֹּגְשִׂ֣ים בָּעָ֔ם וְאֶת־ שֹׁטְרָ֖יו לֵאמֹֽר׃
7	לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבן לבנים כתמול שלשום הם ילכו ויקששו להם תבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,5) לא] (4Q1 frg. 22 ii+26,6) [תאספון לת]ת תבן לעם ללבן[ הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו] (4Q1 frg. 22 ii+26,7) [להם תבן (4Q13 frg. 6 ii,4) [לא תואסיפו לתת] (4Q13 frg. 6 ii,5) תבן לעם ללבון הלבנים כתמול שלש[ם] הם ילכו֯ ו֯[קוששו להם תבן ] (Ex 5,7) לֹ֣א תֹאסִפ֞וּן לָתֵ֨ת תֶּ֧בֶן לָעָ֛ם לִלְבֹּ֥ן הַלְּבֵנִ֖ים כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֑ם הֵ֚ם יֵֽלְכ֔וּ וְקֹשְׁשׁ֥וּ לָהֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
8	ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשום תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
	(4Q1 frg. 22 ii+26,7) ו]את מתכנת הלבני֯[ם אשר הם עשים תמול שלשם תשימו] (4Q1 frg. 22 ii+26,8) [עליהם לא ]ת֯גרעו ממ֯נ֯[ו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,9) נלכה ו֯נז֯בחה לאלהינו (4Q13 frg. 6 ii,6) ואת מתכנת הלבנים אשר המ עושים כאתמול שלשום תשימ[ו עליהם לא] (4Q13 frg. 6 ii,7) תגרעו ממנו דבר֯ [כי נרפי]ם הם על כן הם הצ֯[ועקי]ם֯ לאמור נלכה ו֯נ֯[זבחה לאלוהינו ] (Ex 5,8) וְאֶת־ מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־ נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־ כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
9	תכבד העבדה על האנשים וישעו בה ולא ישעו בדברי שקר *
	(4Q1 frg. 22 ii+26,9) תכ֯[בד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל] (4Q1 frg. 22 ii+26,10) י֯שעו בדברי שקר (4Q13 frg. 6 ii,8) תכבד העב֯[ודה] ע֯ל֯ ה[אנשים] ו֯ישעו בה ו֯א[ל ישע]ו֯ בדברי שק֯[ר (Ex 5,9) תִּכְבַּ֧ד הָעֲבֹדָ֛ה עַל־ הָאֲנָשִׁ֖ים וְיַעֲשׂוּ־ בָ֑הּ וְאַל־ יִשְׁע֖וּ בְּדִבְרֵי־ שָֽׁקֶר׃
10	ויצאו נגשי העם ושוטריו וידברו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,10) ויצא[ו נגשי] העם ושט[ריו ויאמרו אל העם לאמר] (4Q1 frg. 22 ii+26,11) [כה א]מ֯ר פרעה איננ֯[י נ]תן לכם תבן … (4Q1 frg. 50,1) ]לאמר ○[ -- ] לאמר] [כה (4Q13 frg. 6 ii,8) ויצאו נוגשי העם] (4Q13 frg. 6 ii,9) ושוטריו וידברו אל העם לאמור [כה אמר פר]עה א[יננ]י֯ נות[ן לכם תבן (Ex 5,10) וַיֵּ֨צְא֜וּ נֹגְשֵׂ֤י הָעָם֙ וְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־ הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר פַּרְעֹ֔ה אֵינֶ֛נִּי נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם תֶּֽבֶן׃
11	אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
	(4Q1 frg. 22 ii+26,11) אתם [לכו קחו לכם תבן] (4Q1 frg. 22 ii+26,12) [מאשר ]ת֯מצאו כי אין נ[ג]רע מעבדתכם דב[ר ויפץ העם בכל] (4Q1 frg. 50,2) -- ]○ ר[ -- ] תבן] [מאשר (4Q13 frg. 6 ii,9) אתם לכו] (4Q13 frg. 6 ii,10) וקחו לכם תבן מאשר תמצאו כי א֯[ין נגרע מעבודתכם ד]בר (Ex 5,11) אַתֶּ֗ם לְכ֨וּ קְח֤וּ לָכֶם֙ תֶּ֔בֶן מֵאֲשֶׁ֖ר תִּמְצָ֑אוּ כִּ֣י אֵ֥ין נִגְרָ֛ע מֵעֲבֹדַתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃
12	ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
	(4Q1 frg. 22 ii+26,12) ויפץ העם בכל] (4Q1 frg. 22 ii+26,13) [ארץ מצרים] לקשש קש לתבן (4Q13 frg. 6 ii,10) ויפץ֯[ העם בכל ארץ] (4Q13 frg. 6 ii,11) מצרים לקשש קש לתבן (Ex 5,12) וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְקֹשֵׁ֥שׁ קַ֖שׁ לַתֶּֽבֶן׃
13	והנגשים אצוים בעם לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן נתן לכם
	(4Q1 frg. 22 ii+26,13) והנגשים א[צים לאמר כלו מעשיכם] (4Q1 frg. 22 ii+26,14) [דבר יום בי]ומו כאשר בהיות התבן נ֯[תן לכם (4Q13 frg. 6 ii,11) והנוגשים [אצים את עם ישראל לאמור כלו מעשיכם דבר] (4Q13 frg. 6 ii,12) יום ביומו כ֯א֯שר בהיו֯[ת התבן נתן לכם (Ex 5,13) וְהַנֹּגְשִׂ֖ים אָצִ֣ים לֵאמֹ֑ר כַּלּ֤וּ מַעֲשֵׂיכֶם֙ דְּבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר בִּהְי֥וֹת הַתֶּֽבֶן׃
14	ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשום גם תמול גם היום *
	(4Q1 frg. 22 ii+26,14) ויכו שטרי בני] (4Q1 frg. 22 ii+26,15) [ישראל ]א[ש]ר֯[ שמו ע]לה֯ם֯[ נג]שי֯[ פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן] (4Q1 frg. 27,1) כת[מול שלשם גם תמול גם היום (4Q13 frg. 6 ii,12) ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם] (4Q13 frg. 6 ii,13) נוגשי פרעה֯[ לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום ] (Ex 5,14) וַיֻּכּ֗וּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ שָׂ֣מוּ עֲלֵהֶ֔ם נֹגְשֵׂ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּ֡וּעַ לֹא֩ כִלִּיתֶ֨ם חָקְכֶ֤ם לִלְבֹּן֙ כִּתְמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם גַּם־ תְּמ֖וֹל גַּם־ הַיּֽוֹם׃
15	ויבאו שוטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
	(4Q1 frg. 27,1) ויבאו שטרי בני ישראל] (4Q1 frg. 27,2) ויצע֯[קו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך (Ex 5,15) וַיָּבֹ֗אוּ שֹֽׁטְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּצְעֲק֥וּ אֶל־ פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה לַעֲבָדֶֽיךָ׃
16	תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
	(4Q1 frg. 27,2) תבן אין נתן לעבדיך] (4Q1 frg. 27,3) ולבנים א֯[מרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך (Ex 5,16) תֶּ֗בֶן אֵ֤ין נִתָּן֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבֵנִ֛ים אֹמְרִ֥ים לָ֖נוּ עֲשׂ֑וּ וְהִנֵּ֧ה עֲבָדֶ֛יךָ מֻכִּ֖ים וְחָטָ֥את עַמֶּֽךָ׃
17	ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה ונזבחה ליהוה
	(4Q1 frg. 27,3) ויאמר] (4Q1 frg. 27,4) נר[פים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה ] (Ex 5,17) וַיֹּ֛אמֶר נִרְפִּ֥ים אַתֶּ֖ם נִרְפִּ֑ים עַל־ כֵּן֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לַֽיהוָֽה׃
18	ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן הלבנים תתנו
	(Ex 5,18) וְעַתָּה֙ לְכ֣וּ עִבְד֔וּ וְתֶ֖בֶן לֹא־ יִנָּתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְתֹ֥כֶן לְבֵנִ֖ים תִּתֵּֽנּוּ׃
19	ויראו שוטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא יגרע מלבניכם דבר יום ביומו
	(Ex 5,19) וַיִּרְא֞וּ שֹֽׁטְרֵ֧י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֹתָ֖ם בְּרָ֣ע לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִגְרְע֥וּ מִלִּבְנֵיכֶ֖ם דְּבַר־ י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
20	ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פני פרעה
	(Ex 5,20) וַֽיִּפְגְּעוּ֙ אֶת־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן נִצָּבִ֖ים לִקְרָאתָ֑ם בְּצֵאתָ֖ם מֵאֵ֥ת פַּרְעֹֽה׃
21	ויאמרו אליהם יראה יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידו להרגנו
	(Ex 5,21) וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם יֵ֧רֶא יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם וְיִשְׁפֹּ֑ט אֲשֶׁ֧ר הִבְאַשְׁתֶּ֣ם אֶת־ רֵיחֵ֗נוּ בְּעֵינֵ֤י פַרְעֹה֙ וּבְעֵינֵ֣י עֲבָדָ֔יו לָֽתֶת־ חֶ֥רֶב בְּיָדָ֖ם לְהָרְגֵֽנוּ׃
22	וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעת לעם הזה ולמה זה שלחתני
	(Ex 5,22) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי׃
23	ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
	(Ex 5,23) וּמֵאָ֞ז בָּ֤אתִי אֶל־ פַּרְעֹה֙ לְדַבֵּ֣ר בִּשְׁמֶ֔ךָ הֵרַ֖ע לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְהַצֵּ֥ל לֹא־ הִצַּ֖לְתָּ אֶת־ עַמֶּֽךָ׃

6
1	ויאמר יהוה אל משה אתה תראה את אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו *
	(Ex 6,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ ס
2	וידבר יהוה אל משה ויאמר אליו אני יהוה
	(Ex 6,2) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
3	ואראה אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
	(4Q19 frg. 1,1) [ושמי יהוה לא נודע]תי֯ [ל]ה֯ם (Ex 6,3) וָאֵרָ֗א אֶל־ אַבְרָהָ֛ם אֶל־ יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃
4	וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,1) בה (4Q19 frg. 1,1) וגם ה[קמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ] (4Q19 frg. 1,2) [כנען את ארץ מגריה]ם אשר גרו בה (Ex 6,4) וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־ בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־ אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־ גָּ֥רוּ בָֽהּ׃
5	וגם אני שמעתי את נקאת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכרה את בריתי
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,1) וגם אני שמעתי את נאקת֯[ בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,2) את בריתי (4Q19 frg. 1,2) [וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל] (4Q19 frg. 1,3) [אשר מצרים מע]בידים אותם ו[אזכר את בריתי (Mur. 1 frg. 5 ii,1) [אשר מ]צ֯[רי]ם֯ [מעבדי]ם֯ א֯ת֯ם ו֯א֯ז֯כ֯ר֯ [את] (Mur. 1 frg. 5 ii,2) [בר]י֯תי (Ex 6,5) וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־ נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־ בְּרִיתִֽי׃
6	לכן אמר אל בני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובמשפטים גדלים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,2) לכן אמר לבני ישר[אל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,3) סבלת מצרים והצלתי אתכם מע[בדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,4) ובשפטים גדלים (4Q19 frg. 1,3) לכן אמר לבני ישראל אני] (4Q19 frg. 1,4) [יהוה והוצאתי אתכ]ם מתח֯[ת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי] (Mur. 1 frg. 5 ii,2) לכן אמר לבני ישראל אני יהוה (Mur. 1 frg. 5 ii,3) [והו]צאתי אתכם מתחת סבלת מצרים (Mur. 1 frg. 5 ii,4) [וה]צלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרו֯ע֯ (Mur. 1 frg. 5 ii,5) [נט]ו֯י֯ה [ובשפטים גד]ל[ים (Ex 6,6) לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
7	ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוצא אתכם מתחת סבלות מצרים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,4) ולקחתי אתכם לי֯ [לעם והייתי לכם לאלהים] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,5) וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא[ אתכם מתחת סבלות מצרים ] (Mur. 1 frg. 5 ii,5) ו]ל֯[קחתי אתכם לי] (Mur. 1 frg. 5 ii,6) לעם והייתי לכם ל֯א֯ל֯ה[י]ם ו֯[י]ד֯[עתם כי אני] (Mur. 1 frg. 5 ii,7) יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת ס֯[בלות] (Mur. 1 frg. 5 ii,8) מצרים (Ex 6,7) וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃
8	והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,6) והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשבעת֯[י לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,7) ונתתי אתה לכם למורשה[ אני יהוה (Mur. 1 frg. 5 ii,8) והבאתי אתכם אל הארץ אשר (Mur. 1 frg. 5 ii,9) נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק (Mur. 1 frg. 5 ii,10) [ו]ל[י]ע֯קב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה (Ex 6,8) וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־ יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
9	וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,7) ]ויד[בר משה כן אל בני ישראל] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,8) ולא שמעו אל משה מקצר[ רוח ומעבדה קשה ] (Mur. 1 frg. 5 ii,11) [וידב]ר֯ משה כן אל בני ישראל ולא שמעו (Mur. 1 frg. 5 ii,12) [אל משה] מקצר רוח ומעבדה קשה (Ex 6,9) וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ פ
9[א]	ויאמרו אל משה חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר *
10	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,9) וידבר יהוה אל משה לאמ֯[ר (Mur. 1 frg. 5 ii,14) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 6,10) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
11	בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,9) בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,10) [את בני ישרא]ל[ מארצו (Mur. 1 frg. 5 ii,14) בא דבר א]ל [פר]ע֯ה (Ex 6,11) בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־ פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃
12	וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים *
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,10) וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני] ישר[אל לא] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,11) [שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים (Ex 6,12) וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־ שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ פ
13	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,11) וידבר] יהוה[ אל משה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,12) [ואל אהרן ויצום אל בני ישרא]ל ואל[ פרעה מל]ך מצר[ים להוציא] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,13) [את בני ישראל מארץ מצרים ] (Ex 6,13) וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־ פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ ס
14	ואלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחות ראובן
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,14) [אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכ]ור ישראל[ חנוך ופלוא חצרון וכרמי] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,15) [אלה משפחת ראובן (Ex 6,14) אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־ אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃
15	ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית אלה משפחות שמעון
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,15) ]ו֯בני ש֯מ֯[עו]ן ימו[אל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,16) [בן הכנענית א]לה משפ֯חת שמעון (Ex 6,15) וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֙הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־ הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃
16	ואלה שמות בני לוי לתולדתם גרשון קהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,16) ואל[ה שמות בני לוי לתלדתם גרשון] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,17) [וקהת] ומרר[י] ו֯שני חי֯י֯ ל[ו]י֯ שבע[ ושלשים ומאת שנה (Ex 6,16) וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־ לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
17	ובני גרשון לבני ושמעי למשפחותם
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,17) בני גרשון] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,18) [לבני ושמעי ]ל[מ]שפ֯ח֯[תם (Ex 6,17) בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֛וֹן לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
18	ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,18) ובנ]י קהת[ עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,19) [חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה (Ex 6,18) וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
19	ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחות הלוי לתולדתם *
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,19) ובני מררי מחלי ומושי אלה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,20) [משפחת הלוי לתולדת]ם֯ (Ex 6,19) וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃
20	ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ואת מרים אחותם ושני חיי עמרם שש ושלשים ומאת שנה
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,20) [ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,21) [ותלד לו את ]אהרן ואת משה ו֯[שני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת] (4Q1 frg. 25 ii+28-31,22) [שנה (Ex 6,20) וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־ יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־ אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־ מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
21	ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
	(4Q1 frg. 25 ii+28-31,22) ובני י]צ֯הר קרח ונפג ו֯[זכרי ] (Ex 6,21) וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃
22	ובני עזיאל מישאל ואליצפן וסתרי
	(Ex 6,22) וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃
23	ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
	(Ex 6,23) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־ אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־ עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־ נָדָב֙ וְאֶת־ אֲבִיה֔וּא אֶת־ אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־ אִֽיתָמָֽר׃
24	ובני קרח אסור ואלקנא ואביסף אלה משפחות הקרחי
	(Ex 6,24) וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃
25	ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוי למשפחותם
	(4Q1 frg. 32,1) [ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פו]ט֯יאל ל֯[ו לאשה ותלד לו את פינחס] (4Q22 1,1) [לקח לו מבנות פוטיאל לו ל]א֯שה֯ ו֯ת֯[לד לו את פ]י֯נחס (4Q22 1,2) [אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם (Ex 6,25) וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־ פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
26	הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם
	(4Q22 1,2) ]הוא אהרון ומש֯ה֯ אשר (4Q22 1,3) [אמר יהוה ]ל֯הם הו֯צ֯י֯א֯ו את בנ[י] ישראל֯ מארץ מצרים על (4Q22 1,4) [צבאו]ת֯ם (Ex 6,26) ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־ צִבְאֹתָֽם׃
27	הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן
	(4Q22 1,4) הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני (4Q22 1,5) [ישראל] ממצרים הוא משה ואהרון (Ex 6,27) הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־ פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶך־ מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃
28	ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים *
	(4Q22 1,5) ויהי ביום דבר (4Q22 1,6) [יהוה ]אל משה בארץ מצרים ו (Ex 6,28) וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
29	וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך
	(4Q22 1,7) [ידבר]י֯הוה אל משה לאמור אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים (4Q22 1,8) [את כל א]שר אני דובר אליך (Ex 6,29) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־ פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
30	ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמעני פרעה *
	(4Q22 1,8) ויאמר משה לפני יהוה (4Q22 1,9) [הן אני] ערל ש֯פתים ואיך ישמע אלי פרעה (Ex 6,30) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃ פ

7
1	ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
	(2Q2 frg. 2,2) [ויואמר יהוה אל מושה ראה נתתיך אלוהים ל]פרעה ו[אהרון] (2Q2 frg. 2,3) [אחיך יהיה נביאך (4Q22 1,9) ויאומר (4Q22 1,10) [יהוה ]אל משה ראה נתתיך אלהי֯ם לפרעה ואהרון אחיך יהיה (4Q22 1,11) [נביאך (Ex 7,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃
2	אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
	(2Q2 frg. 2,3) אתה תדבר את כול אשר אצוך] ואהרון (2Q2 frg. 2,4) [אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו (4Q22 1,11) א֯ת֯ה תדבר את כל א֯שר אצוך וא֯הרון אחי֯ך ידבר אל ] (4Q22 1,12) [פרעה ושלח ]א֯ת֯ בני֯ ישר[אל (Ex 7,2) אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃
3	ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותתי ואת מופתי בארץ מצרים
	(2Q2 frg. 2,4) ואני אקש[ה את] (2Q2 frg. 2,5) [לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי באר]ץ֯ מצרים (4Q22 1,12) [ו]אני אקשה את לב פרעה (4Q22 1,13) [והרביתי את א]ת֯תי [וא]ת מופת֯י בא[ר]ץ מצ֯ר֯י֯ם (Ex 7,3) וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־ אֹתֹתַ֛י וְאֶת־ מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
4	ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים במשפטים גדלים
	(2Q2 frg. 2,5) ולוא (2Q2 frg. 2,6) [ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי] (4Q22 1,13) ולא ישמע (4Q22 1,14) [אלכם פרעה -- ]○○[ א]ת ידי ב[מ]צ֯רים ו[הוצ]אתי את צבאותי (4Q22 1,15) [את עמי בני ישראל ]מ֯א֯ר֯ץ מצרים בשפטי֯[ם] גדולים (Ex 7,4) וְלֹֽא־ יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־ יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־ צִבְאֹתַ֜י אֶת־ עַמִּ֤י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
5	וידעו כל מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את עמי בני ישראל מתוכם
	(4Q1 frg. 33,1) [את ידי על מצרים] ו֯[הוצאתי את בני ישראל מתוכם (4Q22 1,15) וידעו (4Q22 1,16) [מצרים כי אני יה]ו֯ה֯ בנטתי את ידי על מ֯צ֯ר֯[ים] ו (4Q22 1,17) [הוצאתי-- ]○ יש֯ר֯א֯ל֯ מתוכם (Ex 7,5) וְיָדְע֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בִּנְטֹתִ֥י אֶת־ יָדִ֖י עַל־ מִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֥י אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִתּוֹכָֽם׃
6	ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
	(4Q1 frg. 33,1) ויעש] (4Q1 frg. 33,2) [משה ו]א֯ה֯ר֯ן כאשר צוה יהוה אתם כן עש[ו (4Q22 1,17) ויעש משה֯ ו֯א֯[הר]ו֯ן֯[ כא]ש֯ר (4Q22 1,18) [צוה יהוה או]ת֯ם כן עשו (Ex 7,6) וַיַּ֥עַשׂ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתָ֖ם כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
7	ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה *
	(4Q1 frg. 33,2) ומשה בן שמנים] (4Q1 frg. 33,3) [שנה וא]ה֯ר֯ן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה[ (4Q22 1,18) ומשה בן שמונ֯[ים שנה וא]הרון֯ (4Q22 1,19) [בן שלש ושמנים] שנה בד֯[ב]רם אל פרעה ו (Ex 7,7) וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־ שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאֽ͏ַהֲרֹ֔ן בֶּן־ שָׁלֹ֥שׁ וּשְׁמֹנִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּדַבְּרָ֖ם אֶל־ פַּרְעֹֽה׃ פ
8	וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
	(4Q1 frg. 33,3) ויאמר] (4Q1 frg. 33,4) [יהוה א]ל משה ואל אהרן לאמר (4Q22 1,20) [יאמריהוה אל מש]ה[ ואל א]הרון לא֯מ֯ור (Ex 7,8) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
9	כי ידבר אליכם פרעה לאמר תנו לכם אות או מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשליך לפני פרעה ויהי לתנין
	(4Q1 frg. 33,4) כ֯י ידבר אל[כ]ם[ פרעה לאמר] (4Q1 frg. 33,5) [תנו לכם מופת] ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני[ פרעה] (4Q1 frg. 33,6) [יהי לתנין (4Q22 1,20) כ֯[י ידבר] אליכ֯ם֯[ ]פ֯רעה (4Q22 1,21) [לאמר תנו לכם מופת -- ]○[ -- קח את ]מ֯טך והשלך לפני (4Q22 1,22) [פרעה יהי ]ל֯תנין (Ex 7,9) כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָמַרְתָּ֣ אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֧ח אֶֽת־ מַטְּךָ֛ וְהַשְׁלֵ֥ךְ לִפְנֵֽי־ פַרְעֹ֖ה יְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
10	ויבא משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
	(4Q1 frg. 33,6) ויבא ]משה ואהרן לפני פרעה ויעשו כן כאשר צו[ה יהוה] (4Q1 frg. 33,7) [וישלך ]א֯הרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי֯ לת֯[נין (4Q22 1,22) [ויבוא משה ואה]רון לפני פרעה (4Q22 1,23) [ויעשו כן ]כאשר צוה[ יהוה וישלך אהרן] א֯ת מטהו לפנ֯[י] (4Q22 1,24) [פרעה ולפ]נ֯י ע֯בד֯י[ו ויהי לתנין (Ex 7,10) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֣עַשׂוּ כֵ֔ן כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־ מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין׃
11	ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
	(4Q1 frg. 33,7) ויקרא] (4Q1 frg. 33,8) גם פ֯[רעה ]לחכמים ולמ֯כ֯שפים וי[ע]ש֯ו֯ גם הם חרטמי מצרים[ בלהטיהם] (4Q1 frg. 33,9) כן (4Q22 1,24) ויקרא ג]ם [פרעה] (4Q22 1,25) [לחכמים -- ]○○[ -- וי]עשו [גם הם חרטמי מצרים בלהט]י֯הם (4Q22 1,26) [כן (Ex 7,11) וַיִּקְרָא֙ גַּם־ פַּרְעֹ֔ה לֽ͏ַחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־ הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן׃
12	וישלכו איש מטהו ויהיו לתנינים ויבלע מטה אהרן את מטותם
	(4Q1 frg. 33,9) וישליכו איש מט[הו ויהיו לתנינם ויבלע מטה ]א֯הרן את מ֯[טתם ] (4Q22 1,26) וישל]יכו איש מטהו ו[יהיו לתנינם ויבלע] מטה (4Q22 1,27) [אהרון את] מטותם (Ex 7,12) וַיַּשְׁלִ֙יכוּ֙ אִ֣ישׁ מַטֵּ֔הוּ וַיִּהְי֖וּ לְתַנִּינִ֑ם וַיִּבְלַ֥ע מַטֵּֽה־ אַהֲרֹ֖ן אֶת־ מַטֹּתָֽם׃
13	ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q1 frg. 33,10) ו֯י֯ח֯ז֯ק֯ ל[ב פרעה ו]ל[א שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q22 1,27) ויחזק֯[ לב פרעה ולא שמע אלהם כא]שר (4Q22 1,28) [דבר ]יהוה [ו ] (Ex 7,13) וַיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ פ
14	וידבר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח את העם
	(4Q22 1,29) ידבריהוה אל[ מ]שה [כבד לב פרעה מאן לשלח הע]ם (Ex 7,14) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃
15	לך אל פרעה בבקר הנה הוא יצא המים ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
	(4Q1 frg. 34-35,1) נהפך לנחש ת֯[קח בידך (4Q22 1,29) לך א֯ל (4Q22 1,30) פרעה בבוקר והנה הוא֯[ יצא המימה -- ]○[ -- על] (4Q22 1,31) שפת היאר והמ[טה] אשר[ נהפך לנחש תקח בידך (Ex 7,15) לֵ֣ךְ אֶל־ פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־ שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־ נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃
16	ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
	(4Q1 frg. 34-35,1) ואמרת ]אליו יהוה֯[ אלהי העברים שלחני] (4Q1 frg. 34-35,2) אליך לאמר שלח֯ את ע֯[מי ויעב]ד֯ני במדבר[ והנה לא שמעת עד כה ] ]ה֯ לאמ֯[ר (4Q1 frg. 40,1) -- ]ה֯ לאמ֯[ר -- ] והנה לא שמעת (4Q22 1,31) ואמרת אליו] (4Q22 1,32) יהוה [אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי] (4Q22 2,1) ויע[בדני במדבר והנה לא שמעת עד כה (Ex 7,16) וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־ עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹא־ שָׁמַ֖עְתָּ עַד־ כֹּֽה׃ … (Ex SP 7,16) לא שמעת עד כה
17	כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
	(4Q1 frg. 34-35,3) כה [אמר ]י֯הוה בזאת תדע כי[ אני] יהוה [הנה אנכי מכה במטה אשר] (4Q1 frg. 34-35,4) [בידי על] המים אשר בי֯אר֯ ונ֯הפ֯[כו ]ל֯[דם (4Q14 1,12) [אשר בידי על המים אשר ביאר ונ]ה֯פכו ל֯ד֯[ם (4Q22 2,1) כה אמר יהוה] (4Q22 2,2) בז[את -- ]○○○[ -- הנה אנכי מכה במטה אשר] (4Q22 2,3) ב֯[ידי ]ע֯ל ה֯מ֯ים א֯[שר ביאר ונהפכו לדם (Ex 7,17) כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּזֹ֣את תֵּדַ֔ע כִּ֖י אֲנִ֣י יְהוָ֑ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י מַכֶּ֣ה ׀ בַּמַּטֶּ֣ה אֲשֶׁר־ בְּיָדִ֗י עַל־ הַמַּ֛יִם אֲשֶׁ֥ר בַּיְאֹ֖ר וְנֶהֶפְכ֥וּ לְדָֽם׃
18	והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
	(4Q1 frg. 34-35,4) והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר] (4Q1 frg. 34-35,5) [ו]נ֯לאו מצרים לשתות מ[ים מן היאר (4Q14 1,12) והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות] (4Q14 1,13) [מים מן היאר (4Q22 2,3) והדגה אשר] (4Q22 2,4) בת[וך ]ה֯יא֯ר תמות [ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות] (4Q22 2,5) מים֯ מן היא֯ר … (Ex 7,18) וְהַדָּגָ֧ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֛ר תָּמ֖וּת וּבָאַ֣שׁ הַיְאֹ֑ר וְנִלְא֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹֽר׃ ס
18[א]	וילך משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו יהוה אלהי העברים שלחנו אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
18[ב]	כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
[18[ג]]	והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר *
19	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח את מטך ונטה את ידך על מימי מצרים על נהרותם ועל יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם ויהי הדם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
	(4Q1 frg. 34-35,5) ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן] (4Q1 frg. 34-35,6) קח את מטך ונטה את[ ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם] (4Q1 frg. 34-35,7) [ו]על אגמיהם ועל כל [מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ] (4Q1 frg. 34-35,8) מצרים ובעצ[ים ]וב[אבנים … (4Q14 1,13) ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך ע]ל מימי מצרים על[ נהרתם] (4Q14 1,14) [על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים ויעשו] (4Q22 2,12) י[או]מריהוה[ אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך] (4Q22 2,13) על מימי מ[צרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם] (4Q22 2,14) ועל כל מק[וה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ] (Ex 7,19) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־ יָדְךָ֩ עַל־ מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־ נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־ יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־ אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־ מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־ דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃
20	ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטהו ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם
21	והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים
	(4Q14 1,16) ו[הדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן] (4Q14 1,17) היור ויהי דם בכל ארץ מצ֯[רים (Ex 7,21) וְהַדָּגָ֨ה אֲשֶׁר־ בַּיְאֹ֥ר מֵ֙תָה֙ וַיִּבְאַ֣שׁ הַיְאֹ֔ר וְלֹא־ יָכְל֣וּ מִצְרַ֔יִם לִשְׁתּ֥וֹת מַ֖יִם מִן־ הַיְאֹ֑ר וַיְהִ֥י הַדָּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
22	ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה
	(4Q14 1,17) ויעשו כן חרטמי מצרים בל]ה֯טיהם[ ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם] (4Q14 1,18) [כאשר דב]ר[ יהוה (Ex 7,22) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃
23	ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
	(4Q14 1,18) ויפן פרעה ויבא אל בי]ת֯ו ולא שת[ לבו גם לזאת (Ex 7,23) וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־ בֵּית֑וֹ וְלֹא־ שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־ לָזֹֽאת׃
24	ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתות ממימי היאר
	(4Q14 1,18) ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים] (4Q14 1,19) [לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר (Ex 7,24) וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־ מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃
25	וימלאו שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר *
	(4Q14 1,19) וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה] (4Q14 1,20) [את היאר -- ] (Ex 7,25) וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַחֲרֵ֥י הַכּוֹת־ יְהוָ֖ה אֶת־ הַיְאֹֽר׃ פ
26	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
	(4Q14 1,21) [ויאמר יהוה א]ל משה֯ ב[א אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני (Ex 7,26) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
27	ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
	(4Q14 1,21) ואם מאן אתה] (4Q14 1,22) [לשלח הנה א]נ֯כי נוגף את֯ כ֯[ל גבולך בצפרדעים (Ex 7,27) וְאִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־ כָּל־ גְּבוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃
28	ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך
	(4Q14 1,22) ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר] (4Q14 1,23) [משכב]ך ועל מטותך ובבית֯[ עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך … (Ex 7,28) וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבְךָ֖ וְעַל־ מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֙יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃
[29]	ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *
29[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה וידברו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
29[ב]	ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
29[ג]	ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בבתיך ובחדרי משכביך ועל מטתיך ובבתי עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארתיך [
29[ד]]	ובך ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים *

8
1	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות ועל היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
	(4Q14 1,25) ויא֯[מ]ר יהוה אל[ משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל] (4Q14 1,26) את הצפרד[ע]י[ם על ארץ מצרים ] (4Q20 frg. 1-2,3) [ויאמר יהו]ה אל מוש[ה ]אמור֯[ אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרות] (4Q20 frg. 1-2,4) [ועל היארים וע]ל האגמ֯[ים וה]על א֯[ת הצפרדעים על ארץ מצרים ] (4Q22 3,22) אמר אל אהרן נטה את מטך … (Ex 8,1) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹ֣ר אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן נְטֵ֤ה אֶת־ יָדְךָ֙ בְּמַטֶּ֔ךָ עַל־ הַ֨נְּהָרֹ֔ת עַל־ הַיְאֹרִ֖ים וְעַל־ הָאֲגַמִּ֑ים וְהַ֥עַל אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
1[א]	ויאמר משה אל אהרן נטה את ידך במטך ותעל הצפרדע על ארץ מצרים
2	ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
	(Ex 8,2) וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־ יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
3	ויעשו כן חרטמי מצרים בלהטיהם ויעלו הצפרדעים על ארץ מצרים
	(Ex 8,3) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵ֥ן הֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ים בְּלָטֵיהֶ֑ם וַיַּעֲל֥וּ אֶת־ הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
4	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלח את העם ויזבחו ליהוה
	(Ex 8,4) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ הַעְתִּ֣ירוּ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיָסֵר֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִמֶּ֖נִּי וּמֵֽעַמִּ֑י וַאֲשַׁלְּחָה֙ אֶת־ הָעָ֔ם וְיִזְבְּח֖וּ לַיהוָֽה׃
5	ויאמר משה אל פרעה התפאר עלי למתי העתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
	(4Q14 1,29) [ולעבדיך ]ו֯ל֯עמך להכ֯ר֯י֯[ת הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה (Ex 8,5) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮ הִתְפָּאֵ֣ר עָלַי֒ לְמָתַ֣י ׀ אַעְתִּ֣יר לְךָ֗ וְלַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וּֽלְעַמְּךָ֔ לְהַכְרִית֙ הַֽצֲפַרְדְּעִ֔ים מִמְּךָ֖ וּמִבָּתֶּ֑יךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
6	ויאמר למחר ויאמר כדבריך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
	(4Q14 1,29) ויאמר למחר ויאמר כדברך] (4Q14 1,30) [למען תדע כי א]י֯ן֯ כיהוה א[להינו (Ex 8,6) וַיֹּ֖אמֶר לְמָחָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּדְבָ֣רְךָ֔ לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּי־ אֵ֖ין כַּיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
7	וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
	(4Q14 1,30) וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה (Ex 8,7) וְסָר֣וּ הַֽצְפַרְדְּעִ֗ים מִמְּךָ֙ וּמִבָּ֣תֶּ֔יךָ וּמֵעֲבָדֶ֖יךָ וּמֵעַמֶּ֑ךָ רַ֥ק בַּיְאֹ֖ר תִּשָּׁאַֽרְנָה׃
8	ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
	(4Q14 1,30) ויצא] (4Q14 1,31) [משה ואהרן מע]ם פרע֯ה ויצעק משה֯[ אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה (Ex 8,8) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה עַל־ דְּבַ֥ר הַֽצְפַרְדְּעִ֖ים אֲשֶׁר־ שָׂ֥ם לְפַרְעֹֽה׃
9	ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים ומן החצרות ומן השדות
	(4Q14 1,31) ויעש יהוה כדבר] (4Q14 1,32) [משה וימ]תו הצפרדעים מ֯ן֯ ה֯[בתים מן החצרת ומן השדת (Ex 8,9) וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיָּמֻ֙תוּ֙ הַֽצְפַרְדְּעִ֔ים מִן־ הַבָּתִּ֥ים מִן־ הַחֲצֵרֹ֖ת וּמִן־ הַשָּׂדֹֽת׃
10	ויצברו אתם חמרים חמרים ותבאש הארץ
	(4Q14 1,32) ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ ] (Ex 8,10) וַיִּצְבְּר֥וּ אֹתָ֖ם חֳמָרִ֣ם חֳמָרִ֑ם וַתִּבְאַ֖שׁ הָאָֽרֶץ׃
11	וירא פרעה כי היתה הרוחה ויכבד את לבו ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q14 1,33) [וירא פרע]ה כי היתה הרוחה [והכבד את לבו ולא שמע אלהם] (4Q14 1,34) [כאשר דב]ר֯ י֯ה֯[וה ] (Ex 8,11) וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּ֤י הָֽיְתָה֙ הָֽרְוָחָ֔ה וְהַכְבֵּד֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
12	ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך והכה את עפר הארץ ויהי לכנים בכל ארץ מצרים
	(4Q14 1,35) [ויאמר יהוה אל משה אמר א]ל אה[רן ]נטה את ידך[ במטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים ] (4Q22 3,23) [והיה ]ל֯כני[ם בכל ארץ מצרים … (Ex 8,12) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־ מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
13	ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנים באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
14	ויעשו כן החרטמים בלהטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנים באדם ובבהמה
	(4Q365 frg. 2,3) ויע]ש֯ו כן ה]ח֯ורטומים בלהטיהמה להוציא את הכנים (4Q365 frg. 2,4) [ולוא יכולו ותהי הכנים באדם ובבה]מ֯ה (4Q11 frg. 5 i,5) ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את ]ה֯כנים (4Q11 frg. 5 i,6) [ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה (4Q14 1,37) וי[עשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם] (4Q14 1,38) [באדם ו]בבה֯[מה (4Q22 3,25) ארץ מ]צ֯רים֯[ ויעשו כן ה]חרטו֯מ֯י֯ם ○[ -- ] (4Q22 3,26) [להוציא את הכנים ולא י]כלו ויהי ה[כ]נ֯ים [באדם ובבהמה ] (Ex 8,14) וַיַּעֲשׂוּ־ כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־ הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
15	ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה *
	(4Q365 frg. 2,4) ויואמרו החרטומים אל פרעוה אצבע (4Q365 frg. 2,5) [אלוהים היא ויחזק לב פרע]וה ולוא שמע א֯ליהמה כאשר דבר יהוה _____ (4Q11 frg. 5 i,6) ויאמרו החרטמים אל פרעה א]צבע (4Q11 frg. 5 i,7) [אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q14 1,38) ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה ] (4Q22 3,27) [ויאמרו החרטומי]ם אל פרעה אצב֯ע[ אלהים הוא ויחזק לב פרעה] (4Q22 3,28) [ולא שמע א]ל֯יהם כאש֯[ר דבר יהוה ] (Ex 8,15) וַיֹּאמְר֤וּ הַֽחַרְטֻמִּים֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה אֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִ֖ים הִ֑וא וַיֶּחֱזַ֤ק לֵב־ פַּרְעֹה֙ וְלֹֽא־ שָׁמַ֣ע אֲלֵהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס
16	ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה הוא יצא המים ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
	(4Q365 frg. 2,6) י֯ה֯ו֯ה֯ אל מושה השכם בבוקר והתיצבתה לפני פרע֯[וה] (4Q365 frg. 2,7) [הנה הוא יוצא ואמרתה אליו ]כוה֯ אמר יהוה שלח את עמי ויעובדוני (4Q14 1,40) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יו]צא[ המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה] (4Q14 1,41) [שלח ע]מ֯י֯[ ויעבדני (4Q22 3,29) [ויאמר יהוה אל משה] לאמור֯[ השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה] (4Q22 3,30) [יוצא המימה ואמרת ]א֯ליו[ כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני ] (Ex 8,16) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הַשְׁכֵּ֤ם בַּבֹּ֙קֶר֙ וְהִתְיַצֵּב֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה הִנֵּ֖ה יוֹצֵ֣א הַמָּ֑יְמָה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
17	כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
	(4Q365 frg. 2,7) וא[ם] (4Q365 frg. 2,8) [אינכה משלח את עמי הנני ]מ֯שלח בכה ובעבד֯י֯כ֯[ה ובע]מ֯כה ובביתכה א֯[ת] (4Q365 frg. 2,9) [הערוב ומלאו בתי מצרים את ה]ערוב וגם ה[אדמה א]שר ה֯מה על[יה (4Q14 1,41) כי אם אינך ]משלח את עמי הנני משלח בך וב֯[עבדיך ובעמך ובבתיך] (4Q14 1,42) [את הערב ו]מ֯לאו בת֯[י מצרים א]ת הערב וגם [ה]א֯דמה אשר המה[ ע]ל[יה (4Q22 3,31) [כי אם אינך מש]לח את עמ[י הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך] (4Q22 3,32) [ובבתיך את הער]וב ומלא[ו בתי מצרים את הערב וגם האדמה] (4Q22 3,33) [אשר ]המה עליה (Ex 8,17) כִּ֣י אִם־ אֵינְךָ֮ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־ עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת־ הֶעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ אֶת־ הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר־ הֵ֥ם עָלֶֽיהָ׃
18	והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
	(4Q365 frg. 2,9) והפליתי] (4Q365 frg. 2,10) [ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמ]י יושב עליה לב[לתי היות שם ערוב] (4Q365 frg. 2,11) [למען תדע כי אני יהוה בקרב הא]ר֯ץ֯ (4Q14 1,42) והפליתי ביום ההוא] (4Q14 1,43) [את ארץ ג]ש֯ן֯ א֯[שר עמי עמד ע]ל[יה ]ל[ב]ל[תי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ] (4Q22 3,33) ו[הפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי] (Ex 8,18) וְהִפְלֵיתִי֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־ אֶ֣רֶץ גֹּ֗שֶׁן אֲשֶׁ֤ר עַמִּי֙ עֹמֵ֣ד עָלֶ֔יהָ לְבִלְתִּ֥י הֱיֽוֹת־ שָׁ֖ם עָרֹ֑ב לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
19	ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה *
	(4Q365 frg. 2,11) ושמת[י פדות בין עמי ובין עמכה למחר] (4Q11 frg. 6,1) ]ת֯ ב֯י֯ן֯ ע֯מ֯י֯ ו֯ב֯[ין עמך למחר יהיה האת] (4Q11 frg. 6,2) [הזה (Ex 8,19) וְשַׂמְתִּ֣י פְדֻ֔ת בֵּ֥ין עַמִּ֖י וּבֵ֣ין עַמֶּ֑ךָ לְמָחָ֥ר יִהְיֶ֖ה הָאֹ֥ת הַזֶּֽה׃
19[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
19[ב]	כי אם אינך משלח את עמי הנני משלח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
19[ג]	והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
19[ד]	ושמתי פדות בין עמי ובין עמך למחר יהיה האות הזה
20	ויעש יהוה כן * ויבא ערב כבד מאד ביתה פרעה ובית עבדיו בכל ארץ מצרים ותשחת הארץ מפני הערב
	(4Q1 frg. 36,1) [תשחת הארץ מפני] הערב (4Q11 frg. 6,2) ויעש יהוה כן ויבא ]ערב כ[ב]ד … (4Q11 frg. 6,3) תשחת האר]ץ֯ מפני[ הערב (4Q22 4,10) ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד] מא֯ד ביתה פרעה[ ובית] (4Q22 4,11) [עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מ]פני הערוב (Ex 8,20) וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־ אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃
21	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
	(4Q1 frg. 36,1) ויקר֯[א פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו] (4Q1 frg. 36,2) [זבחו לאלהיכם בארץ (4Q11 frg. 6,3) ויקרא -- ] (4Q22 4,11) ו[יקרא] (4Q22 4,12) [פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו ]לאלהיכם בארץ (Ex 8,21) וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־ מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֽ͏ֵאלֹהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃
22	ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
	(4Q1 frg. 36,2) ו]י֯אמר משה ל֯[א נכון לעשות כן כי תועבת] (4Q14 2,4) [ויאמר משה לא נכון לעשות כ]ן֯[ כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו] (4Q14 2,5) [הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ו]לא יסקלנ֯[ו ] (4Q22 4,12) [ויאמר] (4Q22 4,13) [משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ]ל[י]הוה [אלהינו] (4Q22 4,14) [הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו -- ]○○ (Ex 8,22) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־ תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃
23	דרך שלשת ימים נלכה במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
	(Ex 8,23) דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
24	ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
	(Ex 8,24) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֗ה אָנֹכִ֞י אֲשַׁלַּ֤ח אֶתְכֶם֙ וּזְבַחְתֶּ֞ם לַיהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר רַ֛ק הַרְחֵ֥ק לֹא־ תַרְחִ֖יקוּ לָלֶ֑כֶת הַעְתִּ֖ירוּ בַּעֲדִֽי׃
25	ויאמר משה הנה אנכי יצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
	(Ex 8,25) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י יוֹצֵ֤א מֵֽעִמָּךְ֙ וְהַעְתַּרְתִּ֣י אֶל־ יְהוָ֔ה וְסָ֣ר הֶעָרֹ֗ב מִפַּרְעֹ֛ה מֵעֲבָדָ֥יו וּמֵעַמּ֖וֹ מָחָ֑ר רַ֗ק אַל־ יֹסֵ֤ף פַּרְעֹה֙ הָתֵ֔ל לְבִלְתִּי֙ שַׁלַּ֣ח אֶת־ הָעָ֔ם לִזְבֹּ֖חַ לַֽיהוָֽה׃
26	ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
	(Ex 8,26) וַיֵּצֵ֥א מֹשֶׁ֖ה מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־ יְהוָֽה׃
27	ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה ומעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
	(Ex 8,27) וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֔ה וַיָּ֙סַר֙ הֶעָרֹ֔ב מִפַּרְעֹ֖ה מֵעֲבָדָ֣יו וּמֵעַמּ֑וֹ לֹ֥א נִשְׁאַ֖ר אֶחָֽד׃
28	ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם *
	(Ex 8,28) וַיַּכְבֵּ֤ד פַּרְעֹה֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ גַּ֖ם בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃ פ

9
1	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
	(Ex 9,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
2	כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
	(Ex 9,2) כִּ֛י אִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ וְעוֹדְךָ֖ מַחֲזִ֥יק בָּֽם׃
3	הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
	(4Q22 5,1) [ובחמורים ובגמל]י֯ם בבקר ובצאן דבר כבד מאד (Ex 9,3) הִנֵּ֨ה יַד־ יְהוָ֜ה הוֹיָ֗ה בְּמִקְנְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה בַּסּוּסִ֤ים בַּֽחֲמֹרִים֙ בַּגְּמַלִּ֔ים בַּבָּקָ֖ר וּבַצֹּ֑אן דֶּ֖בֶר כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
4	והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
	(4Q22 5,1) וה[פלה יהוה בין] (4Q22 5,2) [מקנה ישראל ובין ]מקנה מצריים ולא ימות מ֯כל[ לבני ישראל דבר (Ex 9,4) וְהִפְלָ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֚ין מִקְנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וּבֵ֖ין מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וְלֹ֥א יָמ֛וּת מִכָּל־ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבָֽר׃
5	וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ *
	(4Q22 5,2) מחר] (4Q22 5,3) [יעשה יה]ו֯ה֯ הדבר הז֯ה בארץ (Ex 9,5) וַיָּ֥שֶׂם יְהוָ֖ה מוֹעֵ֣ד לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יַעֲשֶׂ֧ה יְהוָ֛ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
5[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
5[ב]	כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
5[ג]	הנה יד יהוה היה במקניך אשר בשדה בסוסים ובחמורים ובגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
5[ד]	והפלא יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר
[5[ה]]	מחר יעשה יהוה את הדבר הזה בארץ
6	ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד
	(4Q22 5,3) ויעש יהו[ה את הדבר הזה ממחרת וימת] (4Q22 5,4) [כ]ל֯ מקנה מצריים וממקנה בני ישראל לא [מת אחד (Ex 9,6) וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־ מֵ֥ת אֶחָֽד׃
7	וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם *
	(4Q22 5,4) וישלח] (4Q22 5,5) [פר]עה והנה לא מת ממקנה בני ישראל עד אחד ויכבד[ לב פרעה ולא שלח] (4Q22 5,6) [את] ה֯עם ו (Ex 9,7) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֔ה וְהִנֵּ֗ה לֹא־ מֵ֛ת מִמִּקְנֵ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־ אֶחָ֑ד וַיִּכְבַּד֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ הָעָֽם׃ פ
8	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלוא חופניכם פיח כבשן וזרקו משה השמים לעיני פרעה
	(4Q1 frg. 37,1) ויא]מ֯ר֯ י֯[הוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח] (4Q1 frg. 37,2) [כבשן וזרקו משה ה]ש֯מימה[ לעיני פרעה -- ] (4Q22 5,7) [יאומריהוה א]ל משה ואל אהרון לאמור קחו לכם מלא חפנכם פ֯י[ח] (4Q22 5,8) [כבשן וזרקו משה] הש֯[מ]ים לעיני פרעה (Ex 9,8) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹן֒ קְח֤וּ לָכֶם֙ מְלֹ֣א חָפְנֵיכֶ֔ם פִּ֖יחַ כִּבְשָׁ֑ן וּזְרָק֥וֹ מֹשֶׁ֛ה הַשָּׁמַ֖יְמָה לְעֵינֵ֥י פַרְעֹֽה׃
9	והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעות בכל ארץ מצרים
	(4Q365 frg. 3,1) ל[א]בק על֯ כ֯[ול ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פורח אבעבועות] … (4Q365 frg. 3,2) בכול ארץ מצרים … (4Q22 5,8) והיה לאבק על ארץ מצ[רים] (4Q22 5,9) [והיה על האדם ועל הבה]מ֯ה֯ ל[ש]ח֯י֯ן פ֯ורח א֯ב֯ע֯ב֯ע֯ות בכל ארץ מצר֯[ים ] (Ex 9,9) וְהָיָ֣ה לְאָבָ֔ק עַ֖ל כָּל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָיָ֨ה עַל־ הָאָדָ֜ם וְעַל־ הַבְּהֵמָ֗ה לִשְׁחִ֥ין פֹּרֵ֛חַ אֲבַעְבֻּעֹ֖ת בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
10	ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמים ויהי שחין אבעבעות פרח באדם ובבהמה
	(4Q365 frg. 3,2) באד֯ם ובבהמ֯[ה בכול ארץ מצרים (4Q22 5,10) [ויקחו את פיח הכבשן ]ו֯יעמדו ל֯פ֯נ֯[י פרעה ]ו֯יזר֯ק אותו מ֯[שה] (4Q22 5,11) [השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמ]ה֯ (Ex 9,10) וַיִּקְח֞וּ אֶת־ פִּ֣יחַ הַכִּבְשָׁ֗ן וַיַּֽעַמְדוּ֙ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיִּזְרֹ֥ק אֹת֛וֹ מֹשֶׁ֖ה הַשָּׁמָ֑יְמָה וַיְהִ֗י שְׁחִין֙ אֲבַעְבֻּעֹ֔ת פֹּרֵ֕חַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃
11	ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים
	(4Q365 frg. 3,2) ולוא יכולו החרטומים לעמוד לפני מושה] (4Q365 frg. 3,3) מפני ה֯[שח]י֯ן כי ה֯[יה השחין בחרטומים ובכול מצרים (4Q14 2,21) ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחר]טמים ובכל מ[צרים ] (4Q22 5,11) ולא יכלו [החרטמים] (4Q22 5,12) [לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין] בחרטומים[ ובכל מצרים ] (Ex 9,11) וְלֹֽא־ יָכְל֣וּ הֽ͏ַחַרְטֻמִּ֗ים לַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י מֹשֶׁ֖ה מִפְּנֵ֣י הַשְּׁחִ֑ין כִּֽי־ הָיָ֣ה הַשְּׁחִ֔ין בּֽ͏ַחֲרְטֻמִּ֖ם וּבְכָל־ מִצְרָֽיִם׃
12	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר יהוה אל משה *
	(4Q365 frg. 3,3) ויחזק יהוה את לב פרעוה] (4Q365 frg. 3,4) [ו]ל֯[וא שמע אליהמה כאשר דבר יהוה אל מושה _____?] (4Q14 2,22) [ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה -- ] (4Q22 5,13) [ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דב]ר יהוה[ אל משה ] (Ex 9,12) וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֲלֵהֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶֽׁה׃ ס
13	ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
	(4Q14 2,23) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי] (4Q14 2,24) [ויעבדני (4Q22 5,14) [ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו] (4Q22 5,15) [כה אמר י]הוה אל[הי העברים שלח את עמי ויעבדני (Ex 9,13) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְהִתְיַצֵּ֖ב לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים שַׁלַּ֥ח אֶת־ עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
14	כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
	(4Q14 2,24) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל] (4Q14 2,25) [הארץ (4Q22 5,15) כי בפעם הזאת] (4Q22 5,16) [אני ש]ולח את [כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין] (4Q22 5,17) [כמני בכל ה]א֯רץ (Ex 9,14) כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־ כָּל־ מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־ לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־ הָאָֽרֶץ׃
15	כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
	(4Q14 2,25) כי עת]ה֯ שלחתי את֯[ ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ (4Q22 5,17) כ֯[י עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר] (4Q22 5,18) [ותכחד מן הארץ (Ex 9,15) כִּ֤י עַתָּה֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֶת־ יָדִ֔י וָאַ֥ךְ אוֹתְךָ֛ וְאֶֽת־ עַמְּךָ֖ בַּדָּ֑בֶר וַתִּכָּחֵ֖ד מִן־ הָאָֽרֶץ׃
16	ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
	(4Q14 2,25) ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור] (4Q14 2,26) [הרא]ת֯ך את כח[י ולמען ס]פ֯ר֯ שמי ב[כל … (4Q22 5,18) ו]א֯ולם֯[ בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי] (Ex 9,16) וְאוּלָ֗ם בַּעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּעֲב֖וּר הַרְאֹתְךָ֣ אֶת־ כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־ הָאָֽרֶץ׃
17	עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
	(Ex 9,17) עוֹדְךָ֖ מִסְתּוֹלֵ֣ל בְּעַמִּ֑י לְבִלְתִּ֖י שַׁלְּחָֽם׃
18	הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
	… (4Q14 2,26) הנני ממטיר כעת] (4Q14 2,27) [מח]ר֯ ברד כבד[ מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד ]עתה (Ex 9,18) הִנְנִ֤י מַמְטִיר֙ כָּעֵ֣ת מָחָ֔ר בָּרָ֖ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֨ר לֹא־ הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְמִן־ הַיּ֥וֹם הִוָּסְדָ֖ה וְעַד־ עָֽתָּה׃
19	ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה לא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו *
	(4Q14 2,27) ועתה שלח העז את֯[ מ]קנך וכל אשר֯[ ] (4Q14 2,28) [לך בשדה כ]ל[ האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף ה]ביתה֯ ויר[ד ע]ל[י]הם ה[ברד ומ]ת֯ו (Ex 9,19) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־ מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־ הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־ יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
19[א]	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
19[ב]	כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי על לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ
19[ג]	כי עתה שלחתי את ידי ואכה אתך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ
19[ד]	ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתיך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
[19[ה]]	עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
19[ו]	הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למיום היסדה ועד עתה
19[ז]	ועתה שלח העז את מקניך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו
20	הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים
	(4Q14 2,28) הירא [את דבר יהוה] (4Q14 2,29) [מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים (4Q22 5,32) הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ]ו֯את מקנה[ו] אל (4Q22 5,33) [הבתים (Ex 9,20) הַיָּרֵא֙ אֶת־ דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה מֵֽעַבְדֵ֖י פַּרְעֹ֑ה הֵנִ֛יס אֶת־ עֲבָדָ֥יו וְאֶת־ מִקְנֵ֖הוּ אֶל־ הַבָּתִּֽים׃
21	ואשר לא שם לבו על דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה *
	(4Q14 2,29) ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו] (4Q14 2,30) [ואת מקנהו בשדה ] (4Q22 5,33) ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנה]ו בש֯[דה ] (Ex 9,21) וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־ שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־ דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־ עֲבָדָ֥יו וְאֶת־ מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ פ
22	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים
	(4Q14 2,31) [ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הש]מ֯ים ויהי ברד֯[ בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב] (4Q14 2,32) [השדה בארץ מצרים (Ex 9,22) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁה נְטֵ֤ה אֶת־ יָֽדְךָ֙ עַל־ הַשָּׁמַ֔יִם וִיהִ֥י בָרָ֖ד בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־ הָאָדָ֣ם וְעַל־ הַבְּהֵמָ֗ה וְעַ֛ל כָּל־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
23	ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קולות וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים
	(4Q14 2,32) ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ]ארצה וימטר יה֯[ו]ה֯ ב֯רד[ על ארץ] (4Q14 2,33) [מצרים (Ex 9,23) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ מַטֵּהוּ֮ עַל־ הַשָּׁמַיִם֒ וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קֹלֹת֙ וּבָרָ֔ד וַתִּ֥הֲלַךְ אֵ֖שׁ אָ֑רְצָה וַיַּמְטֵ֧ר יְהוָ֛ה בָּרָ֖ד עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
24	ויהי הברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים מאז היתה לגוי
	(4Q14 2,33) ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה ]כ֯מהו[ ב]כ֯ל ארץ[ מצרים מאז היתה לגוי ויך] (Ex 9,24) וַיְהִ֣י בָרָ֔ד וְאֵ֕שׁ מִתְלַקַּ֖חַת בְּת֣וֹךְ הַבָּרָ֑ד כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ הָיָ֤ה כָמֹ֙הוּ֙ בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָ֖ז הָיְתָ֥ה לְגֽוֹי׃
25	ויך הברד בארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם עד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר
26	רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד *
	(4Q11 frg. 5 ii,2) השדה שבר רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא] (4Q11 frg. 5 ii,3) [הי]ה֯[ ברד (4Q14 2,35) [רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד (Ex 9,26) רַ֚ק בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֥א הָיָ֖ה בָּרָֽד׃
27	וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אליהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
	(2Q2 frg. 3,1) [יהוה הצ]דיק ואני ועמי[ הר]ש֯[עים (4Q11 frg. 5 ii,3) ]וי[שלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי] (4Q11 frg. 5 ii,4) [הפע]ם יה[ו]ה֯ ה֯צ֯ד֯י֯[ק ואני ועמי הרשעים (4Q14 2,35) וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי] (4Q14 2,36) [הפעם יהוה הצד]י֯ק וא[ני ועמי הרשעים (Ex 9,27) וַיִּשְׁלַ֣ח פַּרְעֹ֗ה וַיִּקְרָא֙ לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֔ן וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם חָטָ֣אתִי הַפָּ֑עַם יְהוָה֙ הַצַּדִּ֔יק וַאֲנִ֥י וְעַמִּ֖י הָרְשָׁעִֽים׃
28	העתירו אל יהוה ורב מהיות קולות אלהים וברד ואשלח אתכם ולא תוסיפון לעמד
	(2Q2 frg. 3,1) העתירו ורב מהיות] (2Q2 frg. 3,2) [קולות אלו]הים וברד ואש [ואשלחה אתכם ולוא תוספון] (2Q2 frg. 3,3) [לעמוד (4Q11 frg. 5 ii,4) העתירו אל יהוה ורב מהית] (4Q11 frg. 5 ii,5) קל֯ות אלהים ו֯ב֯[רד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד (4Q14 2,36) העתירו אל יהוה] (4Q14 2,37) [ו]ר֯ב[ מהי]ו֯ת קלות[ … ולא ]ת֯ספון ל[עמד (Ex 9,28) הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃
29	ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש « » כפי אל יהוה והקולות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ
	(2Q2 frg. 3,3) ]ויואמר מושה[ אליו כצאתי את העיר אפרוש את כפי] (2Q2 frg. 3,4) [אל יהוה ]הקולות יח[דלון והברד לוא יהיה עוד למען] (2Q2 frg. 3,5) [תדע כי ]ל[י]הוה האר[ץ -- ] (4Q11 frg. 5 ii,5) ויאמר אליו] (4Q11 frg. 5 ii,6) משה כצאתי א֯ת֯ ה֯[עיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון] (4Q11 frg. 5 ii,7) ו֯ה֯[ב]ר֯ד֯ לא יה֯י֯ה֯ עוד֯ ל֯[מען תדע כי ליהוה הארץ ] (4Q14 2,37) ויאמר אליו משה כצאתי] (4Q14 2,38) [א]ת֯ העי֯ר֯ א֯[פר]ש כפי אל יהוה הקלות יחדלו [ו]ה֯ברד לא יה֯[יה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ ] (Ex 9,29) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת־ הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת־ כַּפַּ֖י אֶל־ יְהוָ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה־ ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַיהוָ֖ה הָאָֽרֶץ׃
30	ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני אדני יהוה
	(4Q14 2,39) [וא]תה ועבדיך יד֯ע֯ת֯[י ]כ֯[י טרם תי]ר֯או מפני אדני יהוה (Ex 9,30) וְאַתָּ֖ה וַעֲבָדֶ֑יךָ יָדַ֕עְתִּי כִּ֚י טֶ֣רֶם תִּֽירְא֔וּן מִפְּנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃
31	והפשתה והשערה נכו כי השערה אביב והפשתה גבעל
	(4Q14 2,39) וה֯פ[שתה והשערה נכתה כי והפשתה] (4Q14 2,40) [גב]על והש[ערה ]○ב (Ex 9,31) וְהַפִּשְׁתָּ֥ה וְהַשְּׂעֹרָ֖ה נֻכָּ֑תָה כִּ֤י הַשְּׂעֹרָה֙ אָבִ֔יב וְהַפִּשְׁתָּ֖ה גִּבְעֹֽל׃
32	והחטה והכסמת לא נכו כי אפלות הנה
	(4Q14 2,40) וה֯ח֯[טה ]ו֯הכסמת לא נ֯[כו כי אפי]לו֯ת֯[ הנה (Ex 9,32) וְהַחִטָּ֥ה וְהַכֻּסֶּ֖מֶת לֹ֣א נֻכּ֑וּ כִּ֥י אֲפִילֹ֖ת הֵֽנָּה׃
33	ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד והמטר לא נתך ארצה
	(4Q11 frg. 7 i+8,1) וי]צ֯א (4Q11 frg. 7 i+8,2) [משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקול]ו֯ת (4Q11 frg. 7 i+8,3) [והברד ומטר לא נתך ארצה … (4Q14 2,40) ויצא משה מעם פרעה את העיר] (4Q14 2,41) ויפרש כפ֯יו[ א]ל֯ י֯[הוה ו]יחד֯[לו הקלות ו]ה֯ברד [ומטר לא נתך ארצה (Ex 9,33) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה מֵעִ֤ם פַּרְעֹה֙ אֶת־ הָעִ֔יר וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו אֶל־ יְהוָ֑ה וַֽיַּחְדְּל֤וּ הַקֹּלוֹת֙ וְהַבָּרָ֔ד וּמָטָ֖ר לֹא־ נִתַּ֥ךְ אָֽרְצָה׃
34	וירא פרעה כי חדל הברד והמטר והקולות ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו
	(4Q11 frg. 7 i+8,4) [והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו (4Q14 2,41) וירא פרעה כי חדל המטר] (4Q14 2,42) והבר֯ד ו֯ה֯ק֯לות [ויס]ף֯[ ל]ח֯ט֯[א ויכבד לבו הוא ועבדיו (Ex 9,34) וַיַּ֣רְא פַּרְעֹ֗ה כִּֽי־ חָדַ֨ל הַמָּטָ֧ר וְהַבָּרָ֛ד וְהַקֹּלֹ֖ת וַיֹּ֣סֶף לַחֲטֹ֑א וַיַּכְבֵּ֥ד לִבּ֖וֹ ה֥וּא וַעֲבָדָֽיו׃
35	ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה *
	(4Q11 frg. 7 i+8,4) ויח]ז֯ק לב פרעה (4Q11 frg. 7 i+8,5) [ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד ]משה (4Q14 2,42) ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל] (4Q14 2,43) [כ]א֯שר דב֯[ר י]ה֯ו֯[ה ביד משה ] (4Q22 6,19) ויחזק לב פרעה ולא שלח ]את בני י[שראל כאשר דבר] (4Q22 6,20) [יהוה ביד משה ו ] (Ex 9,35) וַֽיֶּחֱזַק֙ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־ מֹשֶֽׁה׃ פ

10
1	ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותתי אלה בקרבו
	(4Q11 frg. 7 i+8,7) [ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי א]ת ל[בו ]ו֯את לב (4Q11 frg. 7 i+8,8) [עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו (4Q14 3,1) כי אני הכבדתי את לבו ו]את לב עב֯[דיו למען שתי אתתי] (4Q14 3,2) [אלה בקרבו (4Q22 6,21) [יאומריהוה אל משה ]ב֯וא אל פ[רעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו] (4Q22 6,22) [למען שתי אתתי אלה ]ב֯קר֯[בו (Ex 10,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־ פַּרְעֹ֑ה כִּֽי־ אֲנִ֞י הִכְבַּ֤דְתִּי אֶת־ לִבּוֹ֙ וְאֶת־ לֵ֣ב עֲבָדָ֔יו לְמַ֗עַן שִׁתִ֛י אֹתֹתַ֥י אֵ֖לֶּה בְּקִרְבּֽוֹ׃
2	ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
	(4Q11 frg. 7 i+8,8) ולמען תספר באזני בנך ]ו֯בן בנך (4Q11 frg. 7 i+8,9) [את אשר התעללתי במצרים -- ]○[ -- ויד]ע֯תם כי (4Q11 frg. 7 i+8,10) [אני יהוה (4Q14 3,2) ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים וא]ת֯ אתתי[ אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה (4Q22 6,22) ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי] (Ex 10,2) וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־ בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־ אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
2[א]	ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
2[ב]	כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
[2[ג]]	וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
2[ד]	ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה *
3	ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
	(4Q11 frg. 7 i+8,10) ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו ]אליו כה אמר י[הוה א]להי (4Q11 frg. 7 i+8,11) [העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח ]א֯ת עמי וי[עבדני (4Q14 3,2) ויבא משה ואהרן -- ]○ במצר○○[ ויא]מ֯רו אל[יו כה] (4Q14 3,3) [אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני (4Q22 6,30) עד היום הזה ויבא מ]ש֯ה (4Q22 6,31) [ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים ]ע֯ד (4Q22 6,32) [מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני (Ex 10,3) וַיָּבֹ֨א מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹן֮ אֶל־ פַּרְעֹה֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הָֽעִבְרִ֔ים עַד־ מָתַ֣י מֵאַ֔נְתָּ לֵעָנֹ֖ת מִפָּנָ֑י שַׁלַּ֥ח עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃
4	כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
	(4Q11 frg. 7 i+8,11) כי אם מאן אתה] (4Q11 frg. 7 i+8,12) [לשלח את עמי הנני מביא מחר א]ר֯בה בג֯[בולך (4Q14 3,3) ]כ֯י אם מאן את[ה לש]לח֯[ את עמי] (4Q14 3,4) [הנני מביא מחר ארבה בגבלך (4Q22 6,32) כי אם מאן את]ה (4Q22 6,33) [לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך (Ex 10,4) כִּ֛י אִם־ מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֣חַ אֶת־ עַמִּ֑י הִנְנִ֨י מֵבִ֥יא מָחָ֛ר אַרְבֶּ֖ה בִּגְבֻלֶֽךָ׃
5	וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
	(4Q11 frg. 7 i+8,12) וכסה את ע]ין (4Q11 frg. 7 i+8,13) [הארץ ולא יוכל לראת את הארץ … (4Q14 3,4) וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראו]ת את הא[רץ ואכל את יתר הפלטה] (4Q14 3,5) [הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה (4Q22 6,33) וכסה את עין הארץ ולא יוכל לרא]ות (4Q22 7,1) [את] הארץ ואכל את֯ י[תר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את] (4Q22 7,2) כ֯[ל] עש֯ב הארץ ואת כל[ פרי העץ הצמח לכם מן השדה (Ex 10,5) וְכִסָּה֙ אֶת־ עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְאָכַ֣ל ׀ אֶת־ יֶ֣תֶר הַפְּלֵטָ֗ה הַנִּשְׁאֶ֤רֶת לָכֶם֙ מִן־ הַבָּרָ֔ד וְאָכַל֙ אֶת־ כָּל־ הָעֵ֔ץ הַצֹּמֵ֥חַ לָכֶ֖ם מִן־ הַשָּׂדֶֽה׃
6	ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבותיך ואבות אבותיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה * ויפן ויצא מעם פרעה
	(4Q14 3,5) ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי] (4Q14 3,6) [כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ] (4Q22 7,2) ומלאו בתיך] (4Q22 7,3) ובתי֯ כל עבדיך וב[תי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם] (4Q22 7,4) [ע]ל ה֯[אד]מה ע֯ד הי[ום הזה ויפן ויצא מעם פרעה ויאמרו עבדי] (Ex 10,6) וּמָלְא֨וּ בָתֶּ֜יךָ וּבָתֵּ֣י כָל־ עֲבָדֶיךָ֮ וּבָתֵּ֣י כָל־ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־ רָא֤וּ אֲבֹתֶ֙יךָ֙ וַאֲב֣וֹת אֲבֹתֶ֔יךָ מִיּ֗וֹם הֱיוֹתָם֙ עַל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּ֥פֶן וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֥ם פַּרְעֹֽה׃
[7]	ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
8	וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
	(4Q14 3,9) ויוש]ב֯ א֯ת מש֯[ה ]ואת אהרן אל֯[ פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם] (4Q14 3,10) [מי ו]מ֯י ההולכים (4Q22 7,6) כי אבדה מצרים ויושב את משה] (4Q22 7,7) ו[א]ת֯ א֯הרון אל פ֯[רעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם] (4Q22 7,8) מ֯י ומ֯י ההולכים (Ex 10,8) וַיּוּשַׁ֞ב אֶת־ מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹן֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם לְכ֥וּ עִבְד֖וּ אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם מִ֥י וָמִ֖י הַהֹלְכִֽים׃
9	ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
	(4Q14 3,10) ויא֯[מר משה ]בנ֯ער֯ינו ו֯[בזקנינו נלך ]בבנ[ינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו (4Q22 7,8) ו֯יא[מ]ר֯ [משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו] (4Q22 7,9) ובבנות֯ינ֯ו֯ בצאננו ובבק֯רנו [נלך כי חג יהוה לנו (Ex 10,9) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה בִּנְעָרֵ֥ינוּ וּבִזְקֵנֵ֖ינוּ נֵלֵ֑ךְ בְּבָנֵ֨ינוּ וּבִבְנוֹתֵ֜נוּ בְּצֹאנֵ֤נוּ וּבִבְקָרֵ֙נוּ֙ נֵלֵ֔ךְ כִּ֥י חַג־ יְהוָ֖ה לָֽנוּ׃
10	ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
	(4Q14 3,10) ויאמר] (4Q14 3,11) [אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם (4Q22 7,9) ויאמר] (4Q22 7,10) אליהם יהי כן יהוה עמכ[ם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי] (4Q22 7,11) [ר]עה נגד פניכם (Ex 10,10) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם יְהִ֨י כֵ֤ן יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר אֲשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־ טַפְּכֶ֑ם רְא֕וּ כִּ֥י רָעָ֖ה נֶ֥גֶד פְּנֵיכֶֽם׃
11	לכן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה *
	(4Q14 3,11) לא כן לכו נא הגברים] (4Q14 3,12) [ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה ] (4Q22 7,11) לא֯ כן[ -- ]○[ -- גברים ועבדו את יהוה כי אתה] (4Q22 7,12) אתם מבק[ש]ים ויג֯[רשו אתם מאת פני פרעה ו ] (Ex 10,11) לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־ נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־ יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ פ
12	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד
	(4Q14 3,14) [ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על אר]ץ֯ מצרי[ם בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את] (4Q14 3,15) [כל אשר השאיר ]ה֯ב֯רד (4Q22 7,13) [יא]ו֯מריהו[ה] אל מש֯[ה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על] (4Q22 7,14) [ארץ מצרים ויאכ]ל [את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד ] (Ex 10,12) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֨ה יָדְךָ֜ עַל־ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בָּֽאַרְבֶּ֔ה וְיַ֖עַל עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיֹאכַל֙ אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר הִשְׁאִ֖יר הַבָּרָֽד׃
13	ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה
	(4Q14 3,15) ויטה מ֯[ש]ה֯[ את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום] (4Q14 3,16) [ההוא ]ו֯כ֯ל ה֯לי֯לה הבקר הי֯[ה ורוח הק]ד֯ים נשא א֯ת [הארבה (Ex 10,13) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ מַטֵּהוּ֮ עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ וֽ͏ַיהוָ֗ה נִהַ֤ג ר֥וּחַ־ קָדִים֙ בָּאָ֔רֶץ כָּל־ הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־ הַלָּ֑יְלָה הַבֹּ֣קֶר הָיָ֔ה וְר֙וּחַ֙ הַקָּדִ֔ים נָשָׂ֖א אֶת־ הָאַרְבֶּֽה׃
14	ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
	(4Q14 3,16) ויעל הארבה על כל ארץ מצרים] (4Q14 3,17) [וינח ]בכל גבול מ֯[צרים כבד מאד לפניו לא ]היה כן אר֯ב֯ה֯[ כמהו ואחריו לא יהיה כן (Ex 10,14) וַיַּ֣עַל הָֽאַרְבֶּ֗ה עַ֚ל כָּל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיָּ֕נַח בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל מִצְרָ֑יִם כָּבֵ֣ד מְאֹ֔ד לְ֠פָנָיו לֹא־ הָ֨יָה כֵ֤ן אַרְבֶּה֙ כָּמֹ֔הוּ וְאַחֲרָ֖יו לֹ֥א יִֽהְיֶה־ כֵּֽן׃
15	ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
	(4Q14 3,17) ויכס את עין] (4Q14 3,18) [כל ה]א֯ר֯ץ ותשחת[ הארץ -- ]○○[ -- כל ]ע֯שב ה֯א֯[רץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד] (4Q14 3,19) [ולא ]נ֯ותר כל י֯ר֯ק בעץ ובע֯ש֯ב֯[ הש]ד֯ה בכל אר[ץ מצרים (Ex 10,15) וַיְכַ֞ס אֶת־ עֵ֣ין כָּל־ הָאָרֶץ֮ וַתֶּחְשַׁ֣ךְ הָאָרֶץ֒ וַיֹּ֜אכַל אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב הָאָ֗רֶץ וְאֵת֙ כָּל־ פְּרִ֣י הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֥ר הוֹתִ֖יר הַבָּרָ֑ד וְלֹא־ נוֹתַ֨ר כָּל־ יֶ֧רֶק בָּעֵ֛ץ וּבְעֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
16	וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
	(4Q14 3,19) וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן] (4Q14 3,20) [ויאמר חטאתי לי]ה֯ו֯ה אלהי֯כם ול֯[כם] (Ex 10,16) וַיְמַהֵ֣ר פַּרְעֹ֔ה לִקְרֹ֖א לְמֹשֶׁ֣ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר חָטָ֛אתִי לַיהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְלָכֶֽם׃
17	ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
	(4Q14 3,20) ועתה שאו נ֯[א חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם] (4Q14 3,21) [ויסר מעלי רק את המות הזה -- ]○[ -- (Ex 10,17) וְעַתָּ֗ה שָׂ֣א נָ֤א חַטָּאתִי֙ אַ֣ךְ הַפַּ֔עַם וְהַעְתִּ֖ירוּ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיָסֵר֙ מֵֽעָלַ֔י רַ֖ק אֶת־ הַמָּ֥וֶת הַזֶּֽה׃
18	ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
	(4Q14 3,21) פר]עה ויעתר א[ל יהוה (Ex 10,18) וַיֵּצֵ֖א מֵעִ֣ם פַּרְעֹ֑ה וַיֶּעְתַּ֖ר אֶל־ יְהוָֽה׃
19	ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
	(4Q14 3,21) וי]ה֯פך[ יהוה רוח ים חזק] (4Q14 3,22) [מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף -- ]○○○[ -- בכל ג]בול [מצרים (4Q22 7,26) [בכל ]ג֯בול מ֯[צרים (Ex 10,19) וַיַּהֲפֹ֨ךְ יְהוָ֤ה רֽוּחַ־ יָם֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד וַיִּשָּׂא֙ אֶת־ הָ֣אַרְבֶּ֔ה וַיִּתְקָעֵ֖הוּ יָ֣מָּה סּ֑וּף לֹ֤א נִשְׁאַר֙ אַרְבֶּ֣ה אֶחָ֔ד בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל מִצְרָֽיִם׃
20	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל *
	(4Q14 3,22) ויחזק יהוה] (4Q14 3,23) [את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל ] (4Q22 7,26) ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ] (4Q22 7,27) ראל -- ו (Ex 10,20) וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א שִׁלַּ֖ח אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
21	יאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך
	(4Q14 3,24) [ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך (4Q22 7,28) ידבריהוה אל משה נט[ה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ ] (4Q22 7,29) רים (Ex 10,21) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־ הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃
22	ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
	(4Q14 3,24) ויט משה] (4Q14 3,25) [את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים (4Q22 7,29) ויט משה את י[דו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ ] (4Q22 7,30) רים שלשת ימים (Ex 10,22) וַיֵּ֥ט מֹשֶׁ֛ה אֶת־ יָד֖וֹ עַל־ הַשָּׁמָ֑יִם וַיְהִ֧י חֹֽשֶׁךְ־ אֲפֵלָ֛ה בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
23	לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
	(4Q14 3,25) לא ראו איש] (4Q14 3,26) [את אחיו ול]א קמו אי֯[ש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם (4Q22 7,30) לא֯[ ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו] (4Q22 7,31) שלשת ימים ולכל בני֯[ ישראל היה אור במושבתם (Ex 10,23) לֹֽא־ רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־ אָחִ֗יו וְלֹא־ קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
24	ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
	(4Q14 3,26) ויקרא] (4Q14 3,27) [פרעה אל מ]שה ויאמר ל֯[כו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם ] (4Q22 7,31) ויקרא] (4Q22 7,32) פרעה למשה ולאהרון ויאמרו֯[ לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ו ] (4Q22 7,33) ק֯רכםיצג גם [טפכם י]לך[ עמכם ] (Ex 10,24) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לְכוּ֙ עִבְד֣וּ אֶת־ יְהוָ֔ה רַ֛ק צֹאנְכֶ֥ם וּבְקַרְכֶ֖ם יֻצָּ֑ג גַּֽם־ טַפְּכֶ֖ם יֵלֵ֥ך עִמָּכֶֽם׃
25	ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
	(4Q22 8,1) זב[ח]ים ו[עלות ו]עשינ[ו ליהוה אלהינו (Ex 10,25) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה גַּם־ אַתָּ֛ה תִּתֵּ֥ן בְּיָדֵ֖נוּ זְבָחִ֣ים וְעֹל֑וֹת וְעָשִׂ֖ינוּ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
26	וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
	(4Q22 8,1) וגם מק]ננו י֯[לך] (4Q22 8,2) עמנו לא נשאר[ פרס]ה֯ כי֯[ ממנו נקח לעבד את יה]ו֯ה אלהי֯נ[ו] (4Q22 8,3) ואנחנו לא נדע[ מה נ]עבוד את[ יהוה עד באנו שמה (Ex 10,26) וְגַם־ מִקְנֵ֜נוּ יֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗נוּ לֹ֤א תִשָּׁאֵר֙ פַּרְסָ֔ה כִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ נִקַּ֔ח לַעֲבֹ֖ד אֶת־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַאֲנַ֣חְנוּ לֹֽא־ נֵדַ֗ע מַֽה־ נַּעֲבֹד֙ אֶת־ יְהוָ֔ה עַד־ בֹּאֵ֖נוּ שָֽׁמָּה׃
27	ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
	(4Q22 8,3) ויחזק֯ ] (4Q22 8,4) יהוה֯[ את ]לב [פרעה ו]לא֯ אבה[ לשלחם (Ex 10,27) וַיְחַזֵּ֥ק יְהוָ֖ה אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְלֹ֥א אָבָ֖ה לְשַׁלְּחָֽם׃
28	ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות
	(4Q22 8,4) ויאמר לו פרעה] לך מעל[י] (4Q22 8,5) [השמר לך … (Ex 10,28) וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ פַרְעֹ֖ה לֵ֣ךְ מֵעָלָ֑י הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ אֶל־ תֹּ֙סֶף֙ רְא֣וֹת פָּנַ֔י כִּ֗י בְּי֛וֹם רְאֹתְךָ֥ פָנַ֖י תָּמֽוּת׃
29	ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך *
	(Ex 10,29) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה כֵּ֣ן דִּבַּ֑רְתָּ לֹא־ אֹסִ֥ף ע֖וֹד רְא֥וֹת פָּנֶֽיךָ׃ פ

11
1	ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים ואחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
	(Ex 11,1) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה ע֣וֹד נֶ֤גַע אֶחָד֙ אָבִ֤יא עַל־ פַּרְעֹה֙ וְעַל־ מִצְרַ֔יִם אֽ͏ַחֲרֵי־ כֵ֕ן יְשַׁלַּ֥ח אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה כְּשַׁ֨לְּח֔וֹ כָּלָ֕ה גָּרֵ֛שׁ יְגָרֵ֥שׁ אֶתְכֶ֖ם מִזֶּֽה׃
2	דברו נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות
	(Ex 11,2) דַּבֶּר־ נָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־ כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃
3	ונתתי « » את חן העם הזה בעיני מצרים והשאילום וכחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל וגם האיש משה גדל מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם *
	(2Q2 frg. 4,0) ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש מושה] (2Q2 frg. 4,1) [גדול מאד בתו]ך֯ ארץ[ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם ] (Ex 11,3) וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־ חֵ֥ן הָעָ֖ם בְּעֵינֵ֣י מִצְרָ֑יִם גַּ֣ם ׀ הָאִ֣ישׁ מֹשֶׁ֗ה גָּד֤וֹל מְאֹד֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּעֵינֵ֥י עַבְדֵֽי־ פַרְעֹ֖ה וּבְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ ס
4	ויאמר משה אל פרעה כה אמר יהוה בני בכורי ישראל ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה יהוה הרג את בנך בכורך ויאמר משה כה אמר יהוה כחצית הלילה אני יצא בתוך ארץ מצרים
	(2Q2 frg. 4,2) ויואמ]ר מושה אל פרע[ה כה אמר יהוה כחצות הלילה אני] (2Q2 frg. 4,3) [יוצא בתוך מ]צרים (4Q11 frg. 7 ii,1) ויא֯[מר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך] (4Q11 frg. 7 ii,2) מצ֯ר֯[י]ם (Ex 11,4) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
5	ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השפחה אשר אחר הרחים ועד בכור כל בהמה
	(2Q2 frg. 4,3) ומת כל בכור[ בארץ מצרים מבכור פרעה] (2Q2 frg. 4,4) [היושב על כסא]ו עד בכור השפחה[ אשר אחר הרחים וכל בכור] (2Q2 frg. 4,5) [בהמה (4Q11 frg. 7 ii,2) [ומת] כל[ בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו] (4Q11 frg. 7 ii,3) עד [בכ]ו֯ר֯ ה֯ש֯פ֯ח֯[ה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה (Ex 11,5) וּמֵ֣ת כָּל־ בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכ֤וֹר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשִּׁפְחָ֔ה אֲשֶׁ֖ר אַחַ֣ר הָרֵחָ֑יִם וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
6	והיתה צעקה גדלה במצרים אשר כמוה לא נהיתה וכמוה לא תוסף
	(2Q2 frg. 4,5) והיתה צעק]ה גדולה בכל [ארץ מצרים אשר כמוהו לוא] (2Q2 frg. 4,6) [נהיתה וכמוהו לוא תוסף (4Q11 frg. 7 ii,3) והיתה צעקה] (4Q11 frg. 7 ii,4) גדולה בכ[ל] א֯ר֯ץ֯[ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף ] (Ex 11,6) וְהָֽיְתָ֛ה צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר כָּמֹ֙הוּ֙ לֹ֣א נִהְיָ֔תָה וְכָמֹ֖הוּ לֹ֥א תֹסִֽף׃
7	ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדע אשר יפלא יהוה בין מצרים ובין ישראל
	(2Q2 frg. 4,6) ]ולכל בני[ ישראל לוא יחרץ] (2Q2 frg. 4,7) [כלב לשונו למאיש ועד בהמה ]ל[מען תדעון אשר יפלה יהוה] (2Q2 frg. 4,8) [בין מצרים ובין ישראל -- ] (4Q11 frg. 7 ii,5) ולכל בנ֯י יש[ראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה] (4Q11 frg. 7 ii,6) למען ת֯[דע]ו֯ן אש֯ר֯[ יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל (Ex 11,7) וּלְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־ כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־ בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃
8	וירדו כל עבדיך אלה אלי וישתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף *
	(4Q11 frg. 7 ii,6) וירדו] (4Q11 frg. 7 ii,7) כל עבדיך אלה אל[י והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר] (4Q11 frg. 7 ii,8) ב֯ר֯גליך ו֯אח֯רי כ֯ן[ אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף ] (4Q22 8,27) [והשתחוו לי לאמר צא ]אתה וכל העם[ אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא] (4Q22 8,28) [מעם פרעה בחרי ]אף (Ex 11,8) וְיָרְד֣וּ כָל־ עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־ לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־ כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־ פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־ אָֽף׃ ס
9	ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים
	(4Q11 frg. 7 ii,10) [ו]י֯א֯מר יה֯וה אל מש[ה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי] (4Q11 frg. 7 ii,11) [ב]ארץ מצרים (4Q14 4,1) [לא ישמע אליכם פר]ע֯ה למען רבות מופתי באר[ץ] מצרים[ (4Q22 8,28) ויאמר [יהוה אל משה לא ישמע] (4Q22 8,29) [אליכם פרעה למען ]רבות מופתי בארץ מצרים[ (Ex 11,9) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה לֹא־ יִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה לְמַ֛עַן רְב֥וֹת מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
10	ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו *
	(4Q11 frg. 7 ii,11) ומ֯[שה ואהרן עשו ]א֯ת֯ כ֯ל֯ ה֯מפ֯[תים האלה לפני] (4Q11 frg. 7 ii,12) [פר]ע֯ה ויח֯ז֯ק֯ י֯[הוה את לב פרע]ה֯ ולא שלח את֯ ב[נ]י֯[ ישראל מארצו ] (4Q14 4,1) ומשה ואהרן] (4Q14 4,2) [עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה וי]ח֯ז֯ק יה[וה ]א֯ת לב פ֯[רעה] (4Q22 8,29) ומשה ואהרן עשו] (4Q22 8,30) [את כל המפתים האלה לפני פרעה ]ויחזק יהוה את לב פר[עה ולא שלח] (4Q22 8,31) [את בני ישראל מארצו (Ex 11,10) וּמֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֗ן עָשׂ֛וּ אֶת־ כָּל־ הַמֹּפְתִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְחַזֵּ֤ק יְהוָה֙ אֶת־ לֵ֣ב פַּרְעֹ֔ה וְלֹֽא־ שִׁלַּ֥ח אֶת־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃ פ

12
1	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
	(4Q11 frg. 7 ii,14) ו֯יאמר י֯ה֯[וה אל משה ואל א]ה֯ר֯ן באר֯ץ֯ מצרי[ם לאמר (4Q22 8,31) ויאמר יהוה אל ]משה ואל אהרן בארץ[ מצרים] (4Q22 8,32) [לאמר (Ex 12,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃
2	החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה
	(4Q11 frg. 7 ii,14) החדש] (4Q11 frg. 7 ii,15) ה֯ז֯ה֯ ל֯כ֯ם֯ ר֯א֯ש ]ח֯ד֯ש֯י֯ם ר֯[אשו]ן֯ הוא לכם לחדשי ה[שנה (4Q22 8,32) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא ל]כם לחדשי השנה[ -- ] (Ex 12,2) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃
3	דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
	(4Q11 frg. 7 ii,15) דברו אל] (4Q11 frg. 7 ii,16) [כ]ל֯ עד֯[ת ]ב֯ני ישר[אל ]ל֯אמר֯ בעש֯ר ל[חד]ש֯ הזה ויקח֯ו֯[ להם] (4Q11 frg. 7 ii,17) [איש שה ]ל֯ב֯י֯ת ש֯[ה ל]ב֯ית א[בו]ת֯ (Ex 12,3) דַּבְּר֗וּ אֶֽל־ כָּל־ עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־ אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃
4	ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה
	(4Q11 frg. 7 ii,17) ו֯אם ימעט הבית מ֯היות֯[ משה ולקח] (4Q11 frg. 7 ii,18) [הוא ושכנו הקרו]ב אל ביתו במכסת נפשות איש֯[ לפי אכלו תכסו] (4Q11 frg. 7 ii,19) [על השה (Ex 12,4) וְאִם־ יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִהְיֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־ בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־ הַשֶּֽׂה׃
5	שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו
	(4Q11 frg. 7 ii,19) שה תמים זכ]ר בן שנה יהיה לכם מן הכשב[ים ומן] (4Q11 frg. 7 ii,20) [העזים תקחו (Ex 12,5) שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־ שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־ הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־ הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃
6	והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים
	(4Q11 frg. 7 ii,20) והיה לכם למש]מ֯רת עד ארבעה עשר יום֯ לח[דש הזה] (4Q11 frg. 7 ii,21) [ושחטו אתו ]כל֯ קהל עדת֯[ בני ]ישראל בין֯ הע֯ר֯בים (4Q22 9,6) [ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחט]ו֯ אותם[ כל קהל עדת ישראל בין] (4Q22 9,7) [הערבים (Ex 12,6) וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־ יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃
7	ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
	(4Q11 frg. 7 ii,21) ו֯ל[קחו מן] (4Q11 frg. 7 ii,22) [הדם ונתנו ע]ל֯ ש֯ת֯י֯ המז֯וז֯ות֯ ו֯על המשקוף על הבתי[ם אשר] (4Q11 frg. 7 ii,23) [יאכלו אתו ב]ה֯ם (4Q22 9,7) ולקחו מן] הדם ונתנו על֯[ שתי המזוזת ועל המשקוף על] (4Q22 9,8) [הבתים אשר] יאוכלו א[ותו בהם (Ex 12,7) וְלָֽקְחוּ֙ מִן־ הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־ שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־ הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־ יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃
8	ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלהו
	(4Q11 frg. 7 ii,23) ואכ֯ל֯ו֯ א֯ת֯ הבשר֯ ב֯לי֯לה֯ ה֯ז֯ה צלי א֯[ש ומצות] (4Q11 frg. 7 ii,24) [על מררים יאכלהו (4Q22 9,8) ואכלו את הבשר בלילה הזה] (4Q22 9,9) [צלי אש ומצות ]על[ מררים יאכלהו -- ] (Ex 12,8) וְאָכְל֥וּ אֶת־ הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־ אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־ מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃
9	אל תאכלו ממנו נא ובשול מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
	(4Q11 frg. 7 ii,24) אל ת]א֯כל֯ו ממנו נו ובשל ומבשל במ֯[ים כי אם] (4Q11 frg. 7 ii,25) [צלי אש ראשו על כרע]יו ועל ק֯רבו (Ex 12,9) אַל־ תֹּאכְל֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נָ֔א וּבָשֵׁ֥ל מְבֻשָּׁ֖ל בַּמָּ֑יִם כִּ֣י אִם־ צְלִי־ אֵ֔שׁ רֹאשׁ֥וֹ עַל־ כְּרָעָ֖יו וְעַל־ קִרְבּֽוֹ׃
10	ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
	(4Q11 frg. 7 ii,25) ולא תותירו מ֯מנו[ עד בקר] (4Q11 frg. 7 ii,26) [והנתר ממנו עד בקר באש] תשרפו (Ex 12,10) וְלֹא־ תוֹתִ֥ירוּ מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּ֑קֶר וְהַנֹּתָ֥ר מִמֶּ֛נּוּ עַד־ בֹּ֖קֶר בָּאֵ֥שׁ תִּשְׂרֹֽפוּ׃
11	וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
	(4Q11 frg. 7 ii,26) וככה תאכלו אתו מתני֯כ֯[ם חגרים] (4Q11 frg. 7 ii,27) [נעליכם ברגליכם ומקלכם ביד]כם ואכלתם אתו בחפזון (4Q11 frg. 7 ii,28) [פסח הוא ליהוה (Ex 12,11) וְכָכָה֮ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נֽ͏ַעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיהוָֽה׃
12	ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה *
	(4Q11 frg. 7 ii,28) ועברתי בארץ מצרים] ב֯ל֯י֯לה ה֯ז֯ה֯ ו֯ה֯כ֯י֯ת֯י֯ כ֯ל֯[ בכור] (4Q11 frg. 7 ii,29) [בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל] א֯ל֯ה֯י֯ מ֯צ֯ר֯[ים אעשה שפטים אני] (4Q11 frg. 7 ii,30) [יהוה -- ]○[ ] (4Q14 4,16) [הזה והכיתי כל ]בכור֯[ ב]ארץ[ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים] (4Q14 4,17) אעשה [שפ]ט֯ים אני י֯ה֯וה (Ex 12,12) וְעָבַרְתִּ֣י בְאֶֽרֶץ־ מִצְרַיִם֮ בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּה֒ וְהִכֵּיתִ֤י כָל־ בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מֵאָדָ֖ם וְעַד־ בְּהֵמָ֑ה וּבְכָל־ אֱלֹהֵ֥י מִצְרַ֛יִם אֶֽעֱשֶׂ֥ה שְׁפָטִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
13	והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים
	(4Q14 4,17) ו[היה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם] (4Q14 4,18) וראיתי א[ת ]ה֯דם ופסחתי֯[ על]י֯כם [ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ] (4Q14 4,19) מצרים (4Q22 9,17) [אתם שם וראיתי את הדם ופסחת]י֯ ע֯ל[יכ]ם ול[א יהיה בכם נגף] (4Q22 9,18) [למשחית בהכתי בארץ ]מצרים (Ex 12,13) וְהָיָה֩ הַדָּ֨ם לָכֶ֜ם לְאֹ֗ת עַ֤ל הַבָּתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אַתֶּ֣ם שָׁ֔ם וְרָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הַדָּ֔ם וּפָסַחְתִּ֖י עֲלֵכֶ֑ם וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֨ה בָכֶ֥ם נֶ֙גֶף֙ לְמַשְׁחִ֔ית בְּהַכֹּתִ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
14	והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדורתיכם חקת עולם תחגהו
	(4Q14 4,19) וה֯יה הי֯ו֯ם [הז]ה [לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם] (4Q14 4,20) חקת עולם תחג֯הו (4Q22 9,18) והי֯ה הי[ום הזה לכם לזכרון ו]ח֯ג֯ו֯ת֯[ם] (4Q22 9,19) [אתו חג ]ליהו֯ה לדורותיכם חוק[ות עולם תחגהו (Ex 12,14) וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן וְחַגֹּתֶ֥ם אֹת֖וֹ חַ֣ג לַֽיהוָ֑ה לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם תְּחָגֻּֽהוּ׃
15	שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי
	(4Q14 4,20) שבעת י֯מ֯ים מ[צות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר] (4Q14 4,21) מבתיכ[ם כי כ]ל֯[ ]א֯[כ]ל[ ]חמץ[ ו]נ֯כרתה[ הנפש ההוא מישראל מיום הראשן] (4Q14 4,22) [עד יום השבעי (4Q22 9,19) ]שבעת (4Q22 9,20) [ימים מצות תאוכ]לו אך[ ביו]ם הראשו֯ן֯[ תשביתו שאר] מבתיכם כ[י] (4Q22 9,21) [כל אכל חמץ ונכרתה הנפש] הה[יא מישראל מיום ה]ראשו֯[ן ועד] (4Q22 9,22) [יום השבעי (Ex 12,15) שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ מַצּ֣וֹת תֹּאכֵ֔לוּ אַ֚ךְ בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֔וֹן תַּשְׁבִּ֥יתוּ שְּׂאֹ֖ר מִבָּתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־ אֹכֵ֣ל חָמֵ֗ץ וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל מִיּ֥וֹם הָרִאשֹׁ֖ן עַד־ י֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
16	וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
	(4Q14 4,22) וביום ]ה֯ראשון[ מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה] (4Q22 9,22) וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי] (4Q22 9,23) [מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל] (4Q22 9,24) [לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם (Ex 12,16) וּבַיּ֤וֹם הָרִאשׁוֹן֙ מִקְרָא־ קֹ֔דֶשׁ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־ קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־ מְלָאכָה֙ לֹא־ יֵעָשֶׂ֣ה בָהֶ֔ם אַ֚ךְ אֲשֶׁ֣ר יֵאָכֵ֣ל לְכָל־ נֶ֔פֶשׁ ה֥וּא לְבַדּ֖וֹ יֵעָשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
17	ושמרתם את המצוה כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדורתיכם חקת עולם
	(4Q22 9,24) ושמרתם את המצות] כי (4Q22 9,25) [בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים] ו (4Q22 9,26) [שמרתםאת היום הזה לדרתיכם חקת עולם (Ex 12,17) וּשְׁמַרְתֶּם֮ אֶת־ הַמַּצּוֹת֒ כִּ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הוֹצֵ֥אתִי אֶת־ צִבְאוֹתֵיכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּשְׁמַרְתֶּ֞ם אֶת־ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה לְדֹרֹתֵיכֶ֖ם חֻקַּ֥ת עוֹלָֽם׃
[18]	בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב
	(4Q22 9,26) בראשו]ן (4Q22 9,27) [בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצ]ו֯ת עד֯[ יום הא]ח֯ד (4Q22 9,28) [ועשרים לחדש בערב (Ex 12,18) בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃
19	שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
	(4Q22 9,28) שבעת ימים שאר לא ]י֯מצא ב֯[בתי]כ֯ם כי כל (4Q22 9,29) [אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת יש]ר֯אל בגר֯ ו֯באזר֯ח (4Q22 9,30) [הארץ (Ex 12,19) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים שְׂאֹ֕ר לֹ֥א יִמָּצֵ֖א בְּבָתֵּיכֶ֑ם כִּ֣י ׀ כָּל־ אֹכֵ֣ל מַחְמֶ֗צֶת וְנִכְרְתָ֞ה הַנֶּ֤פֶשׁ הַהִוא֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֵּ֖ר וּבְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃
20	כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות *
	(4Q22 9,30) כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאוכל]ו֯ מצ[ו]ת (Ex 12,20) כָּל־ מַחְמֶ֖צֶת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ בְּכֹל֙ מוֹשְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם תֹּאכְל֖וּ מַצּֽוֹת׃ פ
21	ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
	(4Q22 9,31) [ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאומ]ר֯ אל[יה]ם (4Q22 9,32) [משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח (Ex 12,21) וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְכָל־ זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶ֖ם וְשַׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
22	ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקוף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
	(4Q22 9,32) ולקחת]ם (Ex 12,22) וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵז֗וֹב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־ בַּסַּף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־ הַמַּשְׁקוֹף֙ וְאֶל־ שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־ הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־ בֵּית֖וֹ עַד־ בֹּֽקֶר׃
23	ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
	(Ex 12,23) וְעָבַ֣ר יְהוָה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־ מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־ הַדָּם֙ עַל־ הַמַּשְׁק֔וֹף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָה֙ עַל־ הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־ בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃
24	ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
	(Ex 12,24) וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־ לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־ עוֹלָֽם׃
25	והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
	(Ex 12,25) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ תָבֹ֣אוּ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
26	והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
	(2Q3 frg. 2,1) [והיה כי יואמרו אליכם בניכ]ם מ[ה העבודה הזואת לכם ] (Ex 12,26) וְהָיָ֕ה כִּֽי־ יֹאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃
27	ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו עשו הציל ויקדו העם וישתחוו
	(2Q3 frg. 2,2) [ואמרתם זבח פסח הוא ליה]וה אשר פ[סח על בתי] (2Q3 frg. 2,3) [בני ישראל במצרים בנוגפו א]ת מצ֯רים[ ואת בתינו הציל] (Ex 12,27) וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־ פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־ בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפּ֥וֹ אֶת־ מִצְרַ֖יִם וְאֶת־ בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
28	וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן *
	(Ex 12,28) וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
29	ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
	(Ex 12,29) וַיְהִ֣י ׀ בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָה֮ הִכָּ֣ה כָל־ בְּכוֹר֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עַל־ כִּסְא֔וֹ עַ֚ד בְּכ֣וֹר הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבּ֑וֹר וְכֹ֖ל בְּכ֥וֹר בְּהֵמָֽה׃
30	ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
	(Ex 12,30) וַיָּ֨קָם פַּרְעֹ֜ה לַ֗יְלָה ה֤וּא וְכָל־ עֲבָדָיו֙ וְכָל־ מִצְרַ֔יִם וַתְּהִ֛י צְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם כִּֽי־ אֵ֣ין בַּ֔יִת אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ שָׁ֖ם מֵֽת׃
31	ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם
	(4Q14 5,1) ויקרא למ]ש֯ה ולאהר֯[ן ]לילה ויאמר (4Q14 5,2) [קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבר]כ֯ם (4Q22 10,19) וי֯[קרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו] (4Q22 10,20) [צאו ]מתוך עמ[י גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את] (4Q22 10,21) [יהוה כד]ברכם֯ (Ex 12,31) וַיִּקְרָא֩ לְמֹשֶׁ֨ה וּֽלְאַהֲרֹ֜ן לַ֗יְלָה וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּ֣וֹךְ עַמִּ֔י גַּם־ אַתֶּ֖ם גַּם־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּלְכ֛וּ עִבְד֥וּ אֶת־ יְהוָ֖ה כְּדַבֶּרְכֶֽם׃
32	גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
	(2Q2 frg. 5,1) גם צ]אנכ[ם גם בק]ר֯כ֯[ם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אותי ] (4Q14 5,2) גם צאנכם גם בקרכם (4Q14 5,3) [קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי (4Q22 10,21) [גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר] (4Q22 10,22) [דברתם ולכו] וב֯[רכתם גם אתי (Ex 12,32) גַּם־ צֹאנְכֶ֨ם גַּם־ בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־ אֹתִֽי׃
33	ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מיתים
	(2Q2 frg. 5,2) [ותחזק מצר]ים[ על ה]עם למהר לש[לחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים (4Q14 5,3) ותחזק מצרים על הע]ם[ ל]מהר לשלחם מן הארץ כי אמרו (4Q14 5,4) [כלנו מתים (4Q22 10,22) ותחזק מצרים על העם] (4Q22 10,23) [למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים ] (Ex 12,33) וַתֶּחֱזַ֤ק מִצְרַ֙יִם֙ עַל־ הָעָ֔ם לְמַהֵ֖ר לְשַׁלְּחָ֣ם מִן־ הָאָ֑רֶץ כִּ֥י אָמְר֖וּ כֻּלָּ֥נוּ מֵתִֽים׃
34	וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צררות בשמלותם על שכמם
	(2Q2 frg. 5,2) וישא העם] (2Q2 frg. 5,3) [את בצקו טר]ם יחמץ משארותם צרו[רות בשמלותם על שכמם (4Q14 5,4) וישא העם ]את בצקו ]○[ טרם יחמץ[ משארתם צררת ב]שלמתם על שכמם (4Q22 10,24) [וישא העם -- ]○○[ -- טרם יחמץ משארתם צררת] (4Q22 10,25) [בשמלתם ע]ל שכמ֯[ם (Ex 12,34) וַיִּשָּׂ֥א הָעָ֛ם אֶת־ בְּצֵק֖וֹ טֶ֣רֶם יֶחְמָ֑ץ מִשְׁאֲרֹתָ֛ם צְרֻרֹ֥ת בְּשִׂמְלֹתָ֖ם עַל־ שִׁכְמָֽם׃
35	ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות
	(2Q2 frg. 5,3) ובני ישראל עשו] (2Q2 frg. 5,4) [כדבר מו]שה וישאלו[ מ]מצרים כלי כ[סף וכלי זהב ושמלות (4Q14 5,4) ובני ישראל (4Q14 5,5) [עשו כדבר ]משה וישאלו כלי כ֯[ס]ף֯[ וכ]לי[ זהב ]ושמלות (4Q22 10,25) ובני ישראל עשו כדבר משה] (4Q22 10,26) [וישאל]ו מ[מ]צריים[ כלי כסף וכלי זהב ושמלת ] (Ex 12,35) וּבְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל עָשׂ֖וּ כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם כְּלֵי־ כֶ֛סֶף וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וּשְׂמָלֹֽת׃
36	ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים *
	(2Q2 frg. 5,4) ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים] (2Q2 frg. 5,5) [וישא]לום [ו]ינצ[לו א]ת מצרים (4Q14 5,5) ויהוה נתן֯ א֯ת חן֯ העם בעיני (4Q14 5,6) [מצרים וישאלום וינצלו את מ]צ֯רים (4Q22 10,27) [ויהוה נ]תן את חן[ העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו] (4Q22 10,28) את מצר֯יים ו (Ex 12,36) וַֽיהוָ֞ה נָתַ֨ן אֶת־ חֵ֥ן הָעָ֛ם בְּעֵינֵ֥י מִצְרַ֖יִם וַיַּשְׁאִל֑וּם וַֽיְנַצְּל֖וּ אֶת־ מִצְרָֽיִם׃ פ
37	ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלאי הגברים לבד מטף
	(2Q2 frg. 5,6) [ויסעו ]בני ישראל מרעמסס סכתה כ[שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף (4Q14 5,7) [ויסעו בני ישראל מרעמסס סכ]ת[ה כ]שש אמאות אלף רגלי ה[גברים ]ל[בד מט]ף (4Q22 10,29) יסעובני י[שראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי] (4Q22 10,30) הגברים לבד מ[טף (Ex 12,37) וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־ מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃
38	וגם ערברב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
	(2Q2 frg. 5,6) וגם ערב רב] (2Q2 frg. 5,7) עלה אתם [ו]צאן ובקר מקנה כבד מ[אד (4Q14 5,7) וגם ע[רב ]ר֯ב (4Q14 5,8) [עלה אתם וצאן ובקר מקנה כב]ד֯ מאד (4Q22 10,30) וג]ם ערב ר֯[ב עלה אתם וצאן ובקר מקנה] (4Q22 10,31) כבד מאדה (Ex 12,38) וְגַם־ עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
39	ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
	(2Q2 frg. 5,7) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות] (2Q2 frg. 5,8) מצות כי לא חמץ כי גרשום מצר[י]ם ו[לא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם (4Q14 5,8) ויא[פו א]ת הב[צ]ק אשר הוציאו ממ[צרי]ם ע֯וגות מ֯צ֯[ות ]כי (4Q14 5,9) [לא חמץ כי גרשו ממצרים ול]א יכלו [להת]מהמה וגם צד֯[ה ]לא עשו להם (4Q22 10,31) וי֯[אופ]ו את֯ הבצ[ק אשר הוציאו ממצרים] (4Q22 10,32) עגות מצות כ֯[י לא חמץ … (Ex 12,39) וַיֹּאפ֨וּ אֶת־ הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־ גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־ צֵדָ֖ה לֹא־ עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃
40	ומושב בני ישראל ואבותם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
	(2Q2 frg. 5,8) ומושב] (2Q2 frg. 5,9) בני ישראל[ א]שר[ יש]ב[ו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה (4Q14 5,10) [ומושב בני ישראל אשר ישבו ]ב֯ארץ מ[צר]ים שלשים שנ[ה ]וארבע מאות שנ֯ה֯ (Ex 12,40) וּמוֹשַׁב֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יָשְׁב֖וּ בְּמִצְרָ֑יִם שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
41	ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
	(2Q2 frg. 5,9) ויהי מקץ] (2Q2 frg. 5,10) [שלשים ]שנה [וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים ] (4Q14 5,10) ויהי מקץ שלש֯י֯ם֯ (4Q14 5,11) [שנה וארבע מאות שנה וי]ה֯י בעצם ה[יום ]הזה יצאו כל צ֯[]○ת יהוה מארץ מ[צרי]ם לי֯ל[ שמרים] (Ex 12,41) וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיְהִ֗י בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה יָֽצְא֛וּ כָּל־ צִבְא֥וֹת יְהוָ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
[42]	לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרותם *
43	ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,4) [ויאמר יהוה אל משה ואהר]ן ז֯א֯ת֯ ח֯[קת] ה֯[פ]סח֯ כ֯ל֯[ בן נכר לא יאכל] (4Q11 frg. 9,5) [בו (4Q14 5,13) [ויאמר יהוה אל משה ואהרן ז]את חק֯ת֯ הפסח כל בן נכר לא יא֯[כ]ל בו (4Q37 9,12) ויו[אמר יהוה אל מושה ואהרון זאות חוקות הפסח] (4Q37 9,13) כול בן [נכר לוא יאוכל בו (4Q128 frg. 1,45) השמים מעל האר֯[ץ ויואמר יהוה אל מושה ואל א]ה֯רון זואת (4Q128 frg. 1,46) חוקת הפ֯ס֯[ח כול בן נכר לו]א יאכל בוה֯ … (4Q136 frg. 1,6) ויאמר יהוה אל משה] (4Q136 frg. 1,7) [ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו (8Q3 frg. 17-25,10) וי]דב[ר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפס]ח כל ○נ֯אט֯ לא (8Q3 frg. 17-25,11) [יאכל בו (XQ1 1,1) ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו (Ex 12,43) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה וְאַהֲרֹ֔ן זֹ֖את חֻקַּ֣ת הַפָּ֑סַח כָּל־ בֶּן־ נֵכָ֖ר לֹא־ יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
44	וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,5) וכל עבד איש מקנת כ]ס[ף] ומ֯ל֯ת֯ה֯ א֯ת֯[ו] [אז יאכל בו (4Q14 5,13) וכל֯ [עבד אי]ש ○○○[ -- ] (4Q14 5,14) [ומלתה אתו אז יאכל בו (4Q37 9,13) וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו] (4Q37 9,14) אז יא[וכל בו -- ] (4Q128 frg. 1,46) וכול עבד[ איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל ב]וה֯ (4Q136 frg. 1,7) וכל עבד אי]ש מקנת כשפו אז יכל בו (4Q140 frg. 1,1) ו]כול [ע]בד איש (4Q140 frg. 1,2) [מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו … (8Q3 frg. 17-25,11) ומלתה את ער]לתו א[ז יאכל בו (XQ1 1,1) כל עבד איש ומקנת (XQ1 1,2) כסף ומלתה א[ת]ו אז יאכל בו (Ex 12,44) וְכָל־ עֶ֥בֶד אִ֖ישׁ מִקְנַת־ כָּ֑סֶף וּמַלְתָּ֣ה אֹת֔וֹ אָ֖ז יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
45	תושב ושכיר לא יאכל בו
	(4Q11 frg. 9,5) תושב] (4Q11 frg. 9,6) [ושכיר לא יאכל בו (4Q14 5,14) תושב ושכיר ]לא יאכל בו (4Q128 frg. 1,46) תוש[ב] (4Q128 frg. 1,47) וש○כיר לוא יוא֯כ֯[ל בוה (4Q136 frg. 1,7) תושב ושכיר לוא יכל ב[ו (8Q3 frg. 17-25,11) תושב ושכיר לא י]אכל[ בו ב]בית אחד (XQ1 1,2) תושב ושכיר לא יאכל בו (Ex 12,45) תּוֹשָׁ֥ב וְשָׂכִ֖יר לֹא־ יֹ֥אכַל־ בּֽוֹ׃
46	בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו
	(4Q11 frg. 9,6) בבי]ת֯ א֯חד֯ י֯א֯[כל לא תוציא מן הבית מן הבשר] (4Q14 5,14) בבית אחד יא֯כ֯ל לא ת֯ו֯צ֯י֯א֯ מן ה֯[בית מן] (4Q14 5,15) [הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו (4Q37 10,1) [בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבש]ר לחוץ ועצם (4Q37 10,2) [לא תשברו בו (4Q128 frg. 1,47) בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו] (4Q128 frg. 1,48) בו ○ ○○○ (4Q136 frg. 1,7) בבית אחד יאכל לא] (4Q136 frg. 1,8) [תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו … (4Q140 frg. 1,2) בבית אחד יאכל] לו[א] (4Q140 frg. 1,3) [תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצ]ם֯ ל֯וא֯ תשברו ב֯[וה … (8Q3 frg. 17-25,12) [יאכל -- ל]א֯ ת֯וצא֯ן֯[ מן הבית מן הבשר חוצה (XQ1 1,2) בבית אחד יאכל לא תוציאו מן (XQ1 1,3) הביתה הבש[ר] חוצה ועצם לא תשברו בו (Ex 12,46) בְּבַ֤יִת אֶחָד֙ יֵאָכֵ֔ל לֹא־ תוֹצִ֧יא מִן־ הַבַּ֛יִת מִן־ הַבָּשָׂ֖ר ח֑וּצָה וְעֶ֖צֶם לֹ֥א תִשְׁבְּרוּ־ בֽוֹ׃
47	כל עדת ישראל יעשו אתו
	(4Q14 5,15) כל עדת ישר]א֯ל יעשו אתו֯[ (4Q37 10,2) כל עדת ישראל יעשו אתו (4Q128 frg. 1,48) י֯ש֯ר֯אל יעשו֯ [אותו (4Q136 frg. 1,8) כל עדת ישראל יע]שו אותו (8Q3 frg. 17-25,12) כל] עדת ישראל יעש[ו אתו (XQ1 1,3) כל עדת ישראל יעשו אותו (Ex 12,47) כָּל־ עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יַעֲשׂ֥וּ אֹתֽוֹ׃
48	וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
	(4Q14 5,15) ו]כ֯י֯[ י]גור אתכם גר ו֯[עשה פסח] (4Q14 5,16) [ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכ]ל[ ער]ל ל[א יאכל בו ] (4Q37 10,2) וכי י]גור אתכםה (4Q37 10,3) [גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו] והיה כאזרח (4Q37 10,4) [הארץ וכל ערל לא יאכל בו (4Q128 frg. 1,48) וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז] (4Q128 frg. 1,49) יקרב לעשו֯ת֯ו והיה כי א[זר]ח֯ הארץ וכול [ערל לוא יואכל בו (4Q136 frg. 1,8) כיא יגור אתכם גר ועשה פשח ליהוה המול לו כ֯[ל ז]כ[ר ואז יקרב] (4Q136 frg. 1,9) [לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו (4Q140 frg. 1,4) וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה ]המול לוא כול ז֯[כר ואז יקר]ב לעשות֯ו והי֯ה֯ [כ]אזר֯[ח] (4Q140 frg. 1,5) [הארץ וכל ערל לא יאכל בו (8Q3 frg. 17-25,12) ]וכי י֯[גור] (8Q3 frg. 17-25,13) -- י]אכל בו (XQ1 1,3) וכי יגור אתכם (XQ1 1,4) גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ כל ערל (XQ1 1,5) לא יאכל בו (Ex 12,48) וְכִֽי־ יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶסַח֮ לַיהוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כָל־ זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכָל־ עָרֵ֖ל לֹֽא־ יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃
49	תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
	(4Q37 10,4) תורה אחת יהיה לאזר]ח ולגר הגר (4Q37 10,5) [בתוככם (4Q128 frg. 1,49) תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר] (4Q128 frg. 1,50) בתוככמה (4Q136 frg. 1,9) תורה אחת יהיה לאזרח ול]גר הגר בתוככם (4Q140 frg. 1,5) תו]רה אחת תהיה לה֯[אזרח ו]להגר הגר בתוככ֯מ֯[ה (8Q3 frg. 17-25,13) תור[ה אחת יהיה ל]נ֯ו֯כ֯ר֯י֯ ולגר הגר בתוככם (XQ1 1,5) תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם (Ex 12,49) תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
50	ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
	(4Q37 10,5) ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את ]מושה ואת אהרון כ[ן] (4Q37 10,6) [עשו (4Q128 frg. 1,50) ויעשו ב֯ני ישראל כאשר צוה יהוה את מ[ושה ו]את א[הרון כן עשו (4Q136 frg. 1,9) ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את֯[ משה ואת אהרן] (4Q136 frg. 1,10) [כן עשו (4Q140 frg. 1,5) ו]י֯ע֯שו (4Q140 frg. 1,6) [כל בני ישראל כאשר צוה יהוה ]את מושה ואת אהרו֯ן כן עשו (8Q3 frg. 17-25,13) יעשו כ֯[ל בני] (8Q3 frg. 17-25,14) [ישראל כאשר צוה יהוה ]את משה ואת[ א]הרן כן עשו (XQ1 1,5) ויעשו כל בני ישראל (XQ1 1,6) ככל אשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו (Ex 12,50) וַיּֽ͏ַעֲשׂ֖וּ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ ס
51	ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם *
	(4Q18 frg. 2,2) ]ל מארץ[ --] (4Q37 10,6) ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את ]בני ישראל מארץ מצ֯[רים] (4Q37 10,7) [על צבאותם (4Q128 frg. 1,50) ויהי בעצם היום הזה הוציא] (4Q128 frg. 1,51) יהוה את בנ[י ישר]אל מארץ מצרים על צבאותמה (4Q136 frg. 1,10) ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל ]מארץ מצרים על צבא֯ו֯תם (4Q140 frg. 1,6) ויהי בעצם היום ה֯זה֯ (4Q140 frg. 1,7) [הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצ]ר֯ים ע֯ל צבאותמה (8Q3 frg. 17-25,14) ויהי בעצם היום הזה הוציאך יהוה את֯[ בני] (8Q3 frg. 17-25,15) [ישראל מארץ מצרים ]ע֯ל [צב]אתם (XQ1 1,6) ויהי בעצם היום הזה הוציא (XQ1 1,7) יהוה את בני ישר[א]ל מארץ מצרים על צבאותם (Ex 12,51) וַיְהִ֕י בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הוֹצִ֨יא יְהוָ֜ה אֶת־ בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־ צִבְאֹתָֽם׃ פ

13
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q37 10,7) וידבר יהוה אל ]מושה ל[אמור (4Q128 frg. 1,51) וידבר יהוה אל מ[ושה לאמור (4Q130 frg. 1,1) וידבר יהו[ה אל משה לאמור (4Q132 frg. 1a+2,1) [וי]דב[ר] יה[ו]ה א֯[ל] מ֯ש[ה לאמר (4Q136 frg. 1,10) וידבר יהוה אל מושה ל֯[אמור (4Q140 frg. 1,7) וידבר יהוה א֯ל֯ (4Q140 frg. 1,8) [משה לאמר (4Q145 frg. 1R,1) [ו]י֯דבר [י]ה֯ו֯ה אל משה לאמר (4Q154 frg. 1,1) [וי]דב֯ר֯ יהוה אל[ משה לאמר (8Q3 frg. 1-11 i,1) וידב[ר יהוה אל משה ]לאמר (XQ1 1,7) וידבר יהוה אל משה לאמור (Mur. 4 frg. 1,1) וידבר (Mur. 4 frg. 1,2) יהוה אל (Mur. 4 frg. 1,3) משה (Mur. 4 frg. 1,4) לאמר (XHev/Se 5 frg. 1,1) וידבר יהוה אל משה לאמר (34Se1 frg. 1,1) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 13,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
	(1Q13 frg. 28-29,1) [קדש לי כל בכור פטר ]כ[ל ]ר֯חם[ בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q18 frg. 2,4) ]ש לי כ[ --] (4Q37 10,7) ]ק֯ד֯ש֯ ל֯[י] (4Q37 10,8) [כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל בא]דם [ובבהמה לי הוא ] (4Q128 frg. 1,51) קדש לי כול ]››בכור פטר כול‹‹ (4Q128 frg. 1,52) ר֯חם֯ [ב]ב֯נ֯[י י]שראל באדם ובבהמה לי הואה֯ (4Q130 frg. 1,1) קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q132 frg. 1a+2,1) קדש לי כ]ל֯ ב[כור פטר כל רחם בבני] (4Q132 frg. 1a+2,2) [ישראל באדם ובבהמ]ה֯ לי֯ ה[וא -- ] (4Q136 frg. 1,10) קדש לי כל בכור פטר] (4Q136 frg. 1,11) [כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q140 frg. 1,8) קדש לי כל בכור פטר כו]ל ר֯חם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (4Q145 frg. 1R,1) קדש לי כ֯ל֯ [בכור פטר כל רחם בבני ] (4Q145 frg. 1R,2) ראל באד֯ם֯ ובבהמה לי הוא (4Q154 frg. 1,1) קדש לי כל בכור פטר כל] (4Q154 frg. 1,2) רחם֯ בבנ֯י ישראל באד֯[ם ובבהמה לי הוא (8Q3 frg. 1-11 i,1) קדש לי כל בכור פטר כל (8Q3 frg. 1-11 i,2) רחם בבנ[י ישראל בא]דם ובבהמה לי הוא (XQ1 1,8) קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא (Mur. 4 frg. 1,4) קדש (Mur. 4 frg. 1,5) לי כל בכור פטר (Mur. 4 frg. 1,6) כל רחם בבני (Mur. 4 frg. 1,7) ישראל באדם (Mur. 4 frg. 1,8) ובבהמה לי הוא (XHev/Se 5 frg. 1,1) קדש לי כל בכ֯ו֯ר֯ בבני ישראל באדם ובה בהם לי הוא … (XHev/Se 5 frg. 1,2) ››פטר כל רחם‹‹ … (34Se1 frg. 1,1) קדש] לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה (34Se1 frg. 1,2) [לי הוא (Ex 13,2) קַדֶּשׁ־ לִ֨י כָל־ בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־ רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃
3	ויאמר משה אל העם זכרו את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
	(1Q13 frg. 28-29,1) ויאמר משה] (1Q13 frg. 28-29,2) [אל העם זכור את היו]ם הזה אש[ר ]יצאתם [ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה] (1Q13 frg. 28-29,3) [אתכם מזה ו]לא יא[כ]ל חמץ -- (4Q16 frg. 1,1) [ויאמר מ]שה אל העם זכור א[ת היום הזה] (4Q16 frg. 1,2) [אשר י]צא֯תם מארץ מצרים כי בח֯[זק יד] (4Q16 frg. 1,3) [הוציא יהוה ]אתכם מזה ו֯לא יאכל[ חמץ ] (4Q22 11,19) [אל העם זכור ]את הי֯[ום הזה אשר יצאתם ממצרים] (4Q22 11,20) [מבית עבדים כי בחזק] יד הו֯[ציא יהוה אתכם מזה] (4Q22 11,21) [ולא יאכל חמץ (4Q37 10,9) [ויאמר משה אל העם זכ]ו֯ר֯ [את היום הזה אשר יצאתם בו מארץ מצרים] (4Q37 10,10) [מבית עבדים כי בחו]ז֯ק [יד ]ה֯ו֯[ציא יהוה אתכם מזה ולא] (4Q37 10,11) [יאכל חמץ (4Q128 frg. 1,52) ויואמר מושה אל העם זכו֯[ר את היום הזה אשר יצאתם] (4Q128 frg. 1,53) מ֯א֯רץ מ֯צרים [מבי]ת עבדים כי בחוזק יד הוציא י֯[ה]וה אתכמה מ[זה ולא יאכל חמץ (4Q130 frg. 1,1) ויאמר] (4Q130 frg. 1,2) משה[ אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה] (4Q130 frg. 1,3) ולא יא[כל חמץ (4Q136 frg. 1,11) ויאמר מ]ו֯שה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם בו○ ››מ֯ארץ֯‹‹ מצרים מבית֯[ עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q136 frg. 1,12) [מזה ולא יאכל חמץ (4Q140 frg. 1,9) [ויאמר משה אל העם זכור את היום הז]ה אש[ר] יצאתמה בוה מארץ (4Q140 frg. 1,10) [מצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוצ]י֯א יה[ו]ה אתכמה מז֯ה ולוא יאכל חמ֯ץ (4Q145 frg. 1R,2) ויאמר משה א֯[ל העם זכור את היום הזה] (4Q145 frg. 1R,3) אשר יצאת֯ם ממצרים מבית עבדים כ֯י בחוז֯[ק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q145 frg. 1R,4) מז[ה] ולא יאכ֯[ל ח]מ֯ץ (4Q154 frg. 1,2) ויאמר] (4Q154 frg. 1,3) משה אל ה֯[ע]ם זכ֯ו֯ר֯[ את היום הזה אשר יצאתם] (4Q154 frg. 1,4) ממצר֯י֯ם֯ מ֯ב֯י֯ת עבד֯[ים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם] (4Q154 frg. 1,5) [מזה] ו֯ל[א י]א֯[כל] חמץ (8Q3 frg. 1-11 i,2) ויאמר (8Q3 frg. 1-11 i,3) משה אל העם[ זכור את ]היום הזה אשר יצאתם ממצרים (8Q3 frg. 1-11 i,4) [מ]בית עבדים כי[ בחזק יד ]הוציא יהוה אתכם מזה ולא (8Q3 frg. 1-11 i,5) [יאכל ח]מ[ץ (XQ1 1,8) ויאמר משה (XQ1 1,9) אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק (XQ1 1,10) יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (Mur. 4 frg. 1,9) ויאמר משה אל העם (Mur. 4 frg. 1,10) זכור את היום הזה (Mur. 4 frg. 1,11) אשר יצאתם (Mur. 4 frg. 1,12) ממצרים מבית עבדים (Mur. 4 frg. 1,13) כי בחזק יד הוציא (Mur. 4 frg. 1,14) יהוה אתכם מזה ולא (Mur. 4 frg. 1,15) יאכל חמץ (XHev/Se 5 frg. 1,1) ויאמר משה אל העם זכר את היום הז֯ה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (34Se1 frg. 1,2) ויאמר משה א]ל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית (34Se1 frg. 1,3) [עבדים כי בחזק יד הו]ציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ (Ex 13,3) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־ הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃
[4]	היום ואתם יוצאים בחדש האביב *
	(4Q16 frg. 1,4) [היום אתם יצ]א֯ים בחדש ה֯א֯ב֯י֯[ב (4Q22 11,21) היום אתם ]י֯וציאי֯[ם בחדש האביב ] (4Q37 10,11) היו]ם֯ א֯[תמ]ה [יוצאים בחודש ה]אביב (4Q128 frg. 1,53) היום אתם] (4Q128 frg. 1,54) י֯וצאים [בחוד]ש האביב (4Q130 frg. 1,3) היום אתם יצאים ב]חודש [האביב (4Q136 frg. 1,12) היום אתם יצאים ב]ח֯דש האביב (4Q140 frg. 1,11) [היום אתם יצאים בחדש האב]יב (4Q145 frg. 1R,4) היום א֯תם יצאים בח֯[ד]ש ה֯[אביב (4Q154 frg. 1,5) הי֯[ום אתם יצאים בחדש האביב ] (8Q3 frg. 1-11 i,5) ה]יום[ א]ת[ם יצאים ]בחדש האביב (XQ1 1,10) היום אתם יצאים בחדש האביב (Mur. 4 frg. 1,15) היום (Mur. 4 frg. 1,16) אתם יצאים בחדש (Mur. 4 frg. 1,17) האביב (XHev/Se 5 frg. 1,1) היום אתם (XHev/Se 5 frg. 1,2) יציאים בחדש האביב ››פטר כל רחם‹‹ (34Se1 frg. 1,3) היום אתם יצאים (34Se1 frg. 1,4) [בחדש האביב (Ex 13,4) הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃
5	והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני החתי והאמרי והפרזי והגרגשי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
	(4Q16 frg. 1,4) והיה] (4Q16 frg. 1,5) [כי יביא]ך[ יהו]ה אלוהיך אל אר[ץ ]הכ֯[נעני] (4Q16 frg. 1,6) ה֯חתי החוי האמרי היבוסי כאשר[ נשבע] (4Q16 frg. 1,7) לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב֯ וד֯[בש] (4Q16 frg. 1,8) [ו]ע֯בד[ת]ה֯ את העבדה הזא֯ת ב֯חדש[ הזה ] (4Q22 11,22) [והיה כי יביאך יהוה אל ארץ] הכנעני וה֯[חתי והאמרי] (4Q22 11,23) [והחוי והיבוסי ]אשר[ נש]בע ל[אבתיך לתת לך ארץ זבת] (4Q22 11,24) [חלב ודבש ועבדת את ]העבודה [הזאת בחדש הזה (4Q37 10,11) [והיה] (4Q37 10,12) [כי יביאך יהוה אלוהיכ]ה֯ אל ה֯[ארץ הכנעני] החתי וה֯[אמורי והפרזי] (4Q37 10,13) [החוי והיבוסי והג]ר֯גשי כאש[ר נשבע לאבו]תיכה לת[ת ]ל֯ה֯[ם ולזרעם] (4Q37 10,14) -- ו]ע֯בדתה את [העבודה הזא]ת בחו֯ד֯[ש ]ה֯זה -- (4Q128 frg. 1,54) והיה כי יביא֯כ֯[ה יהוה אל ארץ הכנעני והחתי] (4Q128 frg. 1,55) האמו֯[רי הפרזי ]ה֯ח֯וי היבוסי הגרג֯[שי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת] (4Q128 frg. 1,56) [חלב ודבש ועב]דתה את העבודה ה֯[זואת בחדש הזה (4Q130 frg. 1,3) והיה כי יביאך יהוה] א֯ל֯ הא֯[ר]ץ֯ הכנע[ני ו]ה֯חתי והאמרי (4Q130 frg. 1,4) [והחוי ו]ה֯יב[וסי אשר נשבע לאבות]ך לתת לך א[ר]ץ֯ [ז]בת חילב [ודבש ועב]דתה את העבודה הזא֯[ת] בחודש הזה (4Q132 frg. 3-4,1) ארץ זבת חלב ודבש ו]עבדת֯[ את העבדה הזאת בחדש הזה (4Q136 frg. 1,12) [ו]היה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני ה֯ח֯ת֯[י והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת] (4Q136 frg. 1,13) [לך ארץ זב]ת֯ חלב וד[ב]ש ועבדת את העבודה הזאת [ב]ח֯דש הזה (4Q140 frg. 1,11) והיה כי יביאכה יהוה אלוהיכה (4Q140 frg. 1,12) [אל ארץ הכנעני והח]ת֯י הא֯מ֯ו֯[ר]י֯ ה֯פרזי והחוי היבוסי הגרגשי כאשר (4Q140 frg. 1,13) [נשבע לאבותיכה ]ל֯תת לכה ארץ זבת חלב ודבש ועבדתה את העבודה הזואת (4Q140 frg. 1,14) [בחודש הזה (4Q145 frg. 1R,4) והיה כי יביאך] (4Q145 frg. 1R,5) יהו֯ה אלהיך אל ארץ֯ הכנעני החתי האמרי [והחוי -- ] (4Q145 frg. 1R,6) והיבסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זב֯[ת חלב ודבש ועבדת את] (4Q145 frg. 1R,7) [ה]ע֯ב֯דה הזאת֯ [בח]דש הזה (8Q3 frg. 1-11 i,5) והיה כי יביאך (8Q3 frg. 1-11 i,6) [יהוה אל ארץ הכנעני ו]החתי והאמרי והחוי והיבו[ס]י (8Q3 frg. 1-11 i,7) [אשר נשבע לאבתיך לת]ת לך ארץ זבת חלב ודבש[ ו]עבד[ת א]ת (8Q3 frg. 1-11 i,8) [הע]בדה הזאות בחדש ה[ז]ה (XQ1 1,10) והיה כי (XQ1 1,11) יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך (XQ1 1,12) לתת לך ארצ זבת חלב ודבש ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה (Mur. 4 frg. 1,17) והיה כי יביאך (Mur. 4 frg. 1,18) יהוה אל ארץ הכנעני (Mur. 4 frg. 1,19) והחתי והאמרי והחוי (Mur. 4 frg. 1,20) והיבוסי אשר נשבע (Mur. 4 frg. 1,21) לאבתיך לתת לך ארץ (Mur. 4 frg. 1,22) זבת חלב ודבש (Mur. 4 frg. 1,23) ועבדת את העבדה (Mur. 4 frg. 1,24) הזאת בחדש הזה (XHev/Se 5 frg. 1,2) והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזת בחדש הזה (34Se1 frg. 1,4) והיה כי] יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי (34Se1 frg. 1,5) [והיבוסי אשר נשבע ל]אבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את (34Se1 frg. 1,6) [העבדה הזאת בחדש הזה (Ex 13,5) וְהָיָ֣ה כִֽי־ יְבִֽיאֲךָ֣ יְהוָ֡ה אֶל־ אֶ֣רֶץ הַֽ֠כְּנַעֲנִי וְהַחִתִּ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַחִוִּ֣י וְהַיְבוּסִ֗י אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע לַאֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֣תֶת לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ וְעָבַדְתָּ֛ אֶת־ הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את בַּחֹ֥דֶשׁ הַזֶּֽה׃
6	ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה
	(4Q22 11,24) ש]בעת י[מ]י֯ם [תאכל] (4Q22 11,25) [מצת וביום ה]שביעי[ חג ליהוה (4Q128 frg. 1,56) שבעת ימים תאכל מצת] (4Q128 frg. 1,57) [וביום השבי]עי חג ליהוה[ (4Q130 frg. 1,5) שבעת ימים ת֯[אכל מצות וביום ה]שביעי חג ליהוה (4Q132 frg. 3-4,1) ש]שת֯ י֯[מים] (4Q132 frg. 3-4,2) [תאכל מצת וביום השביעי ח]ג֯ ל[י]ה֯ו[ה (4Q136 frg. 1,13) ששת ימ֯[ים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה (4Q140 frg. 1,14) ש]שת ימים תואכלו מצואת וביום השבעי חג ליהוה (4Q145 frg. 1R,7) ששת ימים ת[אכל מצות וביום השביעי חג] (4Q145 frg. 1R,8) ליהוה (8Q3 frg. 1-11 i,8) שבעת (8Q3 frg. 1-11 i,9) [ימי]ם תאכל מצת וביום השבי[ע]י חג ליהוה (XQ1 1,12) שבעת ימים (XQ1 1,13) תאכל מצות וביום השביעי חג ליהוה (Mur. 4 frg. 1,24) שבעת (Mur. 4 frg. 1,25) ימים תאכל מצת (Mur. 4 frg. 1,26) וביום השביעי חג ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,2) שבעת ימים (XHev/Se 5 frg. 1,3) תאכל מצת וביום השבעי חג ליהוה (34Se1 frg. 1,6) שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ] (34Se1 frg. 1,7) [ליהוה (Ex 13,6) שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהוָֽה׃
[7]	מצות יאכל את שבעת הימים לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבולך
	(1Q13 frg. 30-31,1) [שבעת הימים ולא יראה ]לך חמ[ץ ול]א[ יראה לך] שאר בכ[ל גבלך והגדת לבנך ביום] (1Q13 frg. 57,1) -- ]לגבלב○[ -- ] (4Q22 11,25) מצות יאכל] את שבעת[ הימים] (4Q22 11,26) [ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך ]○○○[ -- ] (4Q128 frg. 1,57) מצות יאכל את שבעת הימים ולא] (4Q128 frg. 1,58) [יראה ]ל[כ]ה חמץ ול֯[וא יראה לך שאר בכל גבלך ] (4Q130 frg. 1,5) מצות י[אכל את] שבעת הימים ולא יר[א] לך חמץ ולא (4Q130 frg. 1,6) ירא לך שאר ב[כול גבלך (4Q132 frg. 3-4,2) מצות יאכל את שבעת הימים ולא ]י֯רא֯[ה] (4Q136 frg. 1,13) מצות] (4Q136 frg. 1,14) [יאכל את שבעת הימים ולא יר]אה לך חמץ ולא יראה לך שאר [ב]כ֯ל גבולך (4Q140 frg. 1,14) מצואת (4Q140 frg. 1,15) [תואכלו א]ת שבעת הימים ולוא יראה לכה חמץ ולוא יראה לכה שואר (4Q140 frg. 1,16) [בכול ]ג֯בולכה (4Q145 frg. 1R,8) מצות י֯א֯כל את שבעת הימים ולא֯ [יראה לך חמץ ולא יראה לך] (4Q145 frg. 1R,9) שאר (4Q145 frg. 1 V,10) בכול גבולך (8Q3 frg. 1-11 i,10) מצ֯ו֯[ת יא]כל א[ת ש]בעת הימים ולא יראה (8Q3 frg. 1-11 i,11) [לך חמץ ו]לא ירא[ה ]לך שא[ר בכ]ל גבל[ך (XQ1 1,13) מצות יאכל את שבעת הימים ולא (XQ1 1,14) יראה לך חמצ ולא יראה לך שאר בכל גבולך (Mur. 4 frg. 1,27) מצות יאכל את שבעת (Mur. 4 frg. 1,28) הימים ולא יראה לך חמץ (Mur. 4 frg. 1,29) ולא יראה לך שאר בכל (Mur. 4 frg. 1,30) גבלך (XHev/Se 5 frg. 1,3) מצות יאכל את שבעת הימים ולא ירארה לך חמץ ולא יראה שאר בכל גבלך (34Se1 frg. 1,7) מצות יאכל את שב]עת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה (34Se1 frg. 1,8) [לך שאר בכל גבלך (Ex 13,7) מַצּוֹת֙ יֵֽאָכֵ֔ל אֵ֖ת שִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וְלֹֽא־ יֵרָאֶ֨ה לְךָ֜ חָמֵ֗ץ וְלֹֽא־ יֵרָאֶ֥ה לְךָ֛ שְׂאֹ֖ר בְּכָל־ גְּבֻלֶֽךָ׃ … (Ex SP 13,[7]) בכל גבולך
8	והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
	(1Q13 frg. 30-31,1) והגדת לבנך ביום] (1Q13 frg. 30-31,2) [ההוא לאמר בעבור זה ע]שה יהוה [לי בצא]תי ממצר[ים (4Q130 frg. 1,6) והגדת לב]נך ביום ההו֯א לאמור ב֯[עבור זה] עשה יהוה לי בצ֯א֯[תי] מ֯מצרים (4Q132 frg. 1b+5-6,3) בעבור זה ]עש[ה יהוה לי בצאתי ממצרים (4Q136 frg. 1,14) והגדת ל֯[בנך ביום ההוא לאמר בעבור] (4Q136 frg. 1,15) [זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (4Q140 frg. 1,16) והגדתה לבנכה ביום ההואה לאמור בעבור זה עשה לי יהוה (4Q140 frg. 1,17) ב֯צאתי ממצרים (4Q145 frg. 1 V,10) והגדת לבנך (4Q145 frg. 1 V,11) ביום ההוא לא֯מ֯ו֯ר ב֯עבור (4Q145 frg. 1 V,12) זה עשה י֯ה֯ו֯ה לי בצאתי מא››רץ (4Q145 frg. 1 V,13) צרי֯ם֯ (8Q3 frg. 1-11 i,11) ו]הגד[ת] (8Q3 frg. 1-11 i,12) [לבנך ביום ה]ה[וא לאמר ב]עבו[ר זה עשה יהוה לי] (8Q3 frg. 1-11 i,13) [בצאתי ממצרי]ם (XQ1 1,14) והגדת ל[ב]נך ביום ההוא (XQ1 1,15) לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (Mur. 4 frg. 1,30) והגדת לבנך (Mur. 4 frg. 1,31) ביום ההוא לאמר בעבור (Mur. 4 frg. 1,32) זה עשה יהוה לי בצאתי (Mur. 4 frg. 1,33) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,3) והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים (34Se1 frg. 1,8) והג]דת לבנך ביו[ם הה]ו֯א לאמר בעבור זה עשה (34Se1 frg. 1,9) [יהוה לי בצאתי ממצרים (Ex 13,8) וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
9	והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים
	(1Q13 frg. 30-31,2) והיה לך לאות על ידך ולזכרון] (1Q13 frg. 30-31,3) [בין עיניך למען תהיה ת]ורת י֯[הוה בפיך כ]י ביד חז[קה הוצאך יהוה ממצרים ] (4Q129 frg. 1 Va,1) למען ת֯ה֯י֯ה תורת יהוה בפיכה כי ביד חזקה הוצי[אכה יהוה ממצרים (4Q130 frg. 1,7) והיה לך לאות על יד[י]ך ו[לזכרון בין עיניך] למען תהי[ה תו]רת יהוה בפ[יך] כ֯י֯ בחוזק יד הצאנו יהוה ממצרים (4Q132 frg. 1b+5-6,3) והיה] (4Q132 frg. 1b+5-6,4) [לך לאות על יד]יך ולזכ[רון] בין [עיניך למען] תה֯[יה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה] (4Q136 frg. 1,15) והיה לך לאות ע]ל ידיך ולזכרון בי[ן עיניך] למען תהיה תור[ת יהוה בפיך כי ביד] (4Q136 frg. 1,16) [חזקה הוצאך יהוה ממצרים (4Q140 frg. 1,17) והיה לכה לאות על ידיכה ולזכרון בין עיניכה למען תהיה (4Q140 frg. 1,18) [תו]ר֯ת יהוה בפיכה כי ביד חזקה הוציאכה יהוה ממצרים (4Q145 frg. 1 V,13) ו֯ה֯יה לך לא[ו]ת על (4Q145 frg. 1 V,14) יך [ולז]כ֯רון בין ע֯י֯ניך למע֯ן֯ (4Q145 frg. 1 V,15) תהיה תורת יהוה בפיך כ֯י֯ (4Q145 frg. 1 V,16) ביד חזקה הציאך יהו[ה] (4Q145 frg. 1 V,17) ממצרים (8Q3 frg. 1-11 i,13) והי[ה לך לאות על ידך] (8Q3 frg. 1-11 i,14) [ולזכרון ]בין עיניך למען תהי[ה תורת] (8Q3 frg. 1-11 i,15) [יהוה בפיך כי ב]יד חזקה הוצאך יהו[ה ממצרים ] (XQ1 1,15) והיה לך לאות על ידיך (XQ1 1,16) ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ב[יד] חזקה הוציאך (XQ1 1,17) יהוה ממצרים (Mur. 4 frg. 1,33) והיה לך לאות על (Mur. 4 frg. 1,34) ידך ולזכ֯רון בין עיניך (Mur. 4 frg. 1,35) למען תהיה תורת (Mur. 4 frg. 1,36) יהוה בפיך כי ביד (Mur. 4 frg. 1,37) חזקה הוצאך יהוה (Mur. 4 frg. 1,38) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,3) והיה לך לאות על י֯ד֯י֯ך֯ (XHev/Se 5 frg. 1,4) ולאזכרון בין עיניך למען תהיה תרות יהוה בפיך כי ביד חזקה הציאך יהוה ממצרים (34Se1 frg. 1,9) וה]יה ל[ך לאות ]על ידך ולזכרון בין עיניך (34Se1 frg. 1,10) [למען תהיה תורת יהוה ב]פיך כי ביד ח֯ז֯קה הוצאך יהוה ממצרים (Ex 13,9) וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־ יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ יְהֹוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃
10	ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה *
	(4Q129 frg. 1 Va,1) ושמרתה את החקה הזאת] (4Q129 frg. 1 Va,2) למוע֯[ד]ו מימים יו֯מימוה (4Q130 frg. 1,8) ושמרת את החוקה הזא[ת למועדה מימים] ימימה (4Q136 frg. 1,16) ושמרת את החקה הזאת למועדה ]מיומים י[ומימה] (4Q140 frg. 1,18) ושמרתה את (4Q140 frg. 1,19) [ה]ח֯וקה הזואת למועדוה מ[יומי]ם יומימוה (4Q145 frg. 1 V,17) ו[ש]מ֯רת את (4Q145 frg. 1 V,18) [החק]ה֯ הזאת (4Q145 frg. 1 V,19) למעדוה מימים יומימה (8Q3 frg. 1-11 i,16) [ושמרת את החקה ה]זאת למועדה מי[מים ימימה ] (XQ1 1,17) ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה (Mur. 4 frg. 1,38) ושמרת א֯ת (Mur. 4 frg. 1,39) החקה הזאת למועדה (Mur. 4 frg. 1,40) מימים ימימה (XHev/Se 5 frg. 1,4) ושמרת את החקה הזת למועדה מימים ימימה (34Se1 frg. 1,11) [ושמרת את החקה הזאת למו]עדה מימים ימימה (Ex 13,10) וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־ הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה׃ ס
11	והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
	(4Q129 frg. 1 Va,2) והיה כי יביאכה[ יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך] (4Q129 frg. 1 Va,3) ולאבותיכה ונתנה לכה (4Q130 frg. 1,8) והיה כי יבאך יהוה על הארץ הכנעני (4Q130 frg. 1,9) כאשר נשבע לך ולאבו֯[תך ונתנה לך (4Q133 frg. 1,1) [והיה] כ֯י יביאכה יה[וה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ו]לאבתיך ונתנ֯[ה] לך (4Q134 frg. 1,27) והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני כאשר נשבע ל֯[ך] (4Q134 frg. 1,28) ולאבות[י]ך ונת֯נ֯ה ל֯ך֯ (4Q155 frg. 1,1) והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני כ (4Q155 frg. 1,2) שרנשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (8Q3 frg. 1-11 i,17) והיה כ[י יבאך יהוה אל אר]ץ הכנעני כאשר נשב[ע לך ולאבתיך ונתנה לך ] (XQ3 1,29) כל אשר לרעך והיה כי יביאך (XQ3 1,30) יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (Mur. 4 frg. 1,42) והיה כי יבאך יהוה אל (Mur. 4 frg. 1,43) ארץ הכנעני כאשר (Mur. 4 frg. 1,44) נשבע לך ולאבתיך (Mur. 4 frg. 1,45) ונתנה לך (XHev/Se 5 frg. 1,4) והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע֯ לך (XHev/Se 5 frg. 1,5) ולאבותך ונתנה לך (34Se1 frg. 2,1) [והיה כי יבאך יהוה אל א]רץ הכנעני כאשר (34Se1 frg. 2,2) [נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך (Ex 13,11) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יְבִֽאֲךָ֤ יְהוָה֙ אֶל־ אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע לְךָ֖ וְלַֽאֲבֹתֶ֑יךָ וּנְתָנָ֖הּ לָֽךְ׃
12	והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיו לך הזכרים ליהוה
	(4Q22 11,32) וכל פטר ש]ג֯ר֯ [בהמה] (4Q22 11,33) [אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (4Q129 frg. 1 Va,3) והעבר○››ת‹‹ה כול פטר רחם[ ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים] (4Q129 frg. 1 Va,4) ליהוה (4Q130 frg. 1,9) וה]ע֯ברת כול פטר רחם ליהוה וכול פטר שגר בבהמ֯[ה אשר] (4Q130 frg. 1,10) יהיה לך הז֯כרים ליהוה[ (4Q133 frg. 1,1) והעברת (4Q133 frg. 1,2) [כל פט]ר֯ רחם ליה֯ו[ה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה] לך ה֯[ז]כרים [ליהוה] (4Q134 frg. 1,28) וה֯עברת כול פטר רחם ליהוה [וכו]ל֯ (4Q134 frg. 1,29) ר שגר ב֯בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (4Q155 frg. 1,2) והעברת (4Q155 frg. 1,3) כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר ב (4Q155 frg. 1,4) בהמהאשר יהיה לך הזכרים ליהוה (8Q3 frg. 1-11 i,18) [והעבר]ת כל פטר[ ר]חם[ בבהמת]ך֯ אשר יהיה לך הזכרים ל[יהוה (XQ3 1,30) והעברת כל (XQ3 1,31) פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה (Mur. 4 frg. 1,45) והעברת (Mur. 4 frg. 1,46) כל פטר רחם ליהוה (Mur. 4 frg. 1,47) וכל פטר שגר (Mur. 4 frg. 1,48) בהמה אשר יהיה (Mur. 4 frg. 1,49) לך הזכרים ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,5) והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה הזכרים ליהוה (34Se1 frg. 2,2) והעבר]ת כל פטר רחם ליהוה (34Se1 frg. 2,3) [וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך ה]זכרים ליהוה (Ex 13,12) וְהַעֲבַרְתָּ֥ כָל־ פֶּֽטֶר־ רֶ֖חֶם לַֽיהֹוָ֑ה וְכָל־ פֶּ֣טֶר ׀ שֶׁ֣גֶר בְּהֵמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ הַזְּכָרִ֖ים לַיהוָֽה׃
13	וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
	(4Q22 11,33) וכל פטר חמר ]ת֯פדה בשה [ואם] (4Q129 frg. 1 Va,4) וכול פטר חמור תפ֯ד ה בשה ואם לו֯[א תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה (4Q130 frg. 1,10) וכול פטר חמ]ר֯ תפדה בשה אם לא תפדנו וערפתו וכול בכור אדם בבניך (4Q130 frg. 1,11) תפדה (4Q133 frg. 1,3) [וכל פ]טר חמור ת[פ]ד֯ה [בשה] ו֯אם [לא] תפדה ו֯ער[פ]תו וכל בכור אדם֯ [בבניך] (4Q133 frg. 1,4) [תפ]דה (4Q155 frg. 1,5) וכל פט֯ר חמור תפדה בשה ו֯אם (4Q155 frg. 1,6) לא ת[פ]דנו וערפתו וכל בכור אדם (4Q155 frg. 1,7) בבניך תפדה (8Q3 frg. 1-11 i,18) וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה] (8Q3 frg. 1-11 i,19) [וערפתו ]וכל בכור אדם בבניך תפדה (XQ3 1,31) וכל (XQ3 1,32) פטר חמר [ת]פדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה (Mur. 4 frg. 1,50) וכל פטר חמר תפדה (Mur. 4 frg. 1,51) בשה ואם לא תפדה (Mur. 4 frg. 1,52) וערפתו וכל בכור (Mur. 4 frg. 1,53) אדם בבניך תפדה (XHev/Se 5 frg. 1,5) וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבנך תפדה (34Se1 frg. 2,3) וכל (34Se1 frg. 2,4) [פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה ו]ערפתו וכל בכור (34Se1 frg. 2,5) [אדם בבניך תפדה (Ex 13,13) וְכָל־ פֶּ֤טֶר חֲמֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־ לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ וְכֹ֨ל בְּכ֥וֹר אָדָ֛ם בְּבָנֶ֖יךָ תִּפְדֶּֽה׃
14	והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
	(4Q129 frg. 1 Va,4) והיה] (4Q129 frg. 1 Va,5) כי ישאלכה בנכה מחר לאמור מה זואת ואמרתה֯[ אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים] (4Q129 frg. 1 Va,6) מבית עבד֯ים (4Q130 frg. 1,11) והיה כי ישא[לך בנך מחר] לאמור מה זאת ואמרת לו כי בחוזק יד הצאנו יהוה (4Q130 frg. 1,12) ממצרים מבית עבדים (4Q133 frg. 1,4) והי[ה כי יש]אלך֯ בנך מח֯[ר ל]אמר מה [ז]את ואמרת אליו (4Q133 frg. 1,5) [כי] בח[זק יד הו]צי֯[אנו י]הוה מ[מצ]רים [מבית] עבדים (4Q135 frg. 1,13) כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצר››ים‹‹ (4Q135 frg. 1,14) מצרים מבית עבדים (4Q155 frg. 1,7) [והי]ה כי ישאלך בנך (4Q155 frg. 1,8) מחר לאמר מה֯ זאת ואמרת אליו (4Q155 frg. 1,9) [בחז]ק י֯ד֯ ה֯[וצי]אנו יהוה ממצרי[ם מ] (4Q155 frg. 1,10) [ביתע]בדים (8Q3 frg. 1-11 i,19) והיה כי ישאלך בנך[ מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו] (8Q3 frg. 1-11 i,20) [בחזק יד ]הוציאנו יהוה ממצרי[ם מב]ית עבדים (XQ3 1,33) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו (XQ3 1,34) יהוה ממצרים מבית עבדים (Mur. 4 frg. 1,54) והיה כי ישאלך (Mur. 4 frg. 1,55) בנך מחר לאמר (Mur. 4 frg. 1,56) מה זאת ואמרת (Mur. 4 frg. 1,57) אליו בחזק יד (Mur. 4 frg. 1,58) הוציאנו יהוה (Mur. 4 frg. 1,59) ממצרים מבית (Mur. 4 frg. 1,60) עבדים (XHev/Se 5 frg. 1,5) ויהיה כי (XHev/Se 5 frg. 1,6) ישאלך בנך מחר לאמר מא זת ואמרת א֯ל֯י֯ו֯ ב֯ח֯ז֯ק֯ י֯ד֯ ה֯ו֯צ֯י֯א֯נ֯ו֯ יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,5) והיה כי ישאלך ]בנך מחר לאמר (34Se1 frg. 2,6) [מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הו]ציאנו יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,7) [מבית עבדים (Ex 13,14) וְהָיָ֞ה כִּֽי־ יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֣ר מַה־ זֹּ֑את וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָ֗ד הוֹצִיאָ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
15	ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם עד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור אדם בבני אפדה
	(1Q13 frg. 44,2) ]כן ואניז֯[ -- ] (4Q15 frg. 1,1) [כי ]ה֯קשה פר֯ע֯ה לשלחנו ויהרג יהוה כל[ בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן] (4Q15 frg. 1,2) [א]נ֯כי זבח ל[יה]וה כל פטר רחם הזכרים[ וכל בכור בני אפדה (4Q129 frg. 1 Va,6) ויהי כי הקשה פרעוה לשלחנו וי֯ה֯[רוג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם] (4Q129 frg. 1 Va,7) ועד ב[כור] בה֯מה על כן אנוכי זו֯בח ליהוה וכול פט֯[ר רחם הזכרים] (4Q129 frg. 1 Va,8) וכול בכור אדם בבני אפדה (4Q130 frg. 1,12) ויה[י כי ה]קשה פרעה לשלחנו ויהרוג יהוה כול בכו[ר] בארץ (4Q130 frg. 1,13) מצרים מבכור אדם עד בכ[ור בה]מ֯ה על כן אנכי זובח ליהוה וכול פטר רחם הזכרים (4Q130 frg. 1,14) וכול בכור אדם בבני אפדה (4Q133 frg. 1,6) ויהי כ[י הקשה פר]ע֯ה֯ [לשל]חנו וי[הרג י]הו[ה] כ֯ל (4Q133 frg. 1,7) בכור [בארץ מצרי]ם֯ מב[כור אד]ם֯ ו֯[עד בכו]ר ב֯ה֯[מה] ע֯ל כ֯ן (4Q133 frg. 1,8) [אני זוב]ח֯ לי[הוה] כל פ[טר ר]חם [הזכרי]ם֯ (4Q133 frg. 1,9) [וכל בכור בני אפד]ה (4Q135 frg. 1,14) ויהי כי (4Q135 frg. 1,15) הקשה פרעה לשלחנו ויהרג (4Q135 frg. 1,16) יהוה כול בכור בארץ מצרים מ (4Q135 frg. 1,17) כוראדם ועד בכור בהמ֯[ה על כן זובח] (4Q135 frg. 1,18) אני֯ ליהוה וכול פטר רחם֯ [הזכרים ו ] (4Q135 frg. 1,19) לבכור בני אפדה (4Q155 frg. 1,10) [ויה]י כי הקשה פרעה לש֯[לחנו] (4Q155 frg. 1,11) [ויהר]ג֯ יהו֯[ה כל ב]כ֯ור בארץ מצרים מבכ[ר אדם] (4Q155 frg. 1,12) [ועד בכור ב]המה על כן אני זובח ל[יהוה כל פטר] (4Q155 frg. 1,13) [רחם הזכרי]ם וכל בכור בני אפ֯ד֯[ה (8Q3 frg. 1-11 i,20) ויהי כי הקשה פר[עה לשלחנו ויהרג יהוה] (8Q3 frg. 1-11 i,21) [כל בכור בא]רץ מצרים מבכר אד[ם ועד ]בכור בהמה על כן אני זבח ליה[וה כל פטר רחם הזכרים] (8Q3 frg. 1-11 i,22) [וכל בכו]ר בני אפדה (XQ3 1,34) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג (XQ3 1,35) יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה (XQ3 1,36) כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה (Mur. 4 frg. 1,60) ויהי כי (Mur. 4 frg. 1,61) הקשה פרעה (Mur. 4 frg. 1,62) לשלחנו ויהרג (Mur. 4 frg. 1,63) יהוה כל בכור בארץ (Mur. 4 frg. 1,64) מצרים מבכר אדם (Mur. 4 frg. 1,65) ועד בכור בהמה (Mur. 4 frg. 1,66) על כן אני זבח (Mur. 4 frg. 1,67) ליהוה כל פטר (Mur. 4 frg. 1,68) רחם הזכרים וכל (Mur. 4 frg. 1,69) בכור בני אפדה (XHev/Se 5 frg. 1,6) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם עד בכר בהמה על כן אני זבח ליהוה (XHev/Se 5 frg. 1,7) כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה (34Se1 frg. 2,7) ויהי כי הקשה פרע]ה לשלחנו ויהרג יהוה (34Se1 frg. 2,8) [כל בכור בארץ מצרים מבכר א]דם ועד בכור בהמה (34Se1 frg. 2,9) [על כן אני זבח ליהוה כל פטר ]רחם הזכרים וכל בכור (34Se1 frg. 2,10) [בני אפדה (Ex 13,15) וַיְהִ֗י כִּֽי־ הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵנוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כָּל־ בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־ בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־ כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהוָ֗ה כָּל־ פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכָל־ בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ … (Ex SP 13,15) אני זבח …
16	והיו לך לאות על ידיך ולטטפות בין עיניך כי בחזק יד הוציאך יהוה ממצרים *
	(1Q13 frg. 44,3) בחז]קיד֯[ -- ] (4Q15 frg. 1,2) והיה לאות על ידכה] (4Q15 frg. 1,3) [ול]טטפות בין עיניך כי בחזק יד֯[ הוציאנו יהוה ממצרים ] (4Q129 frg. 1 Vb,1) והיה לכה לאות על ידיכה ולט֯וט֯פת בין עי[ניכה כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים ] (4Q130 frg. 1,14) [והיה ל]ך֯ לאות֯ ע֯ל ידיך ולט֯ו֯טפת בין עינך כי בחזק יד (4Q130 frg. 1,15) הצאנו יהוה ממצרים … (4Q133 frg. 1,9) ו֯[הי]ו֯ לאו[ת על ידיך] (4Q133 frg. 1,10) [ולטוטפת בין עיני]ך֯ [כי ב]ח֯זק [יד] (4Q133 frg. 1,11) [הוצ]יאנו֯ [י]הוה מ֯[מצרים ] (4Q135 frg. 1,19) והיה֯ [לאות על ] (4Q135 frg. 1,20) דיך ולטוטפת בין ע֯[יניך] (4Q155 frg. 1,13) והיה לאות על] (4Q155 frg. 1,14) [ידיך ולטו]טפת בין עיניך כ֯[י בחזק יד הוציאנו יהוה] (4Q155 frg. 1,15) [ממצרים] (8Q3 frg. 1-11 i,22) והיה לא[ות על י]דכה ולטוטפת בין עיניך כ[י בחז]ק יד ה[וציאנו] (8Q3 frg. 1-11 i,23) [יהוה ]ממצרים (XQ3 1,36) והיה לאות על ידכה ולט[ו]טפת (XQ3 1,37) בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים (Mur. 4 frg. 1,70) והיה לאות על (Mur. 4 frg. 1,71) ידכה ולטוטפת בין (Mur. 4 frg. 1,72) עיניך כי בחזק יד (Mur. 4 frg. 1,73) הוציאנו יהוה (Mur. 4 frg. 1,74) ממצרים (XHev/Se 5 frg. 1,7) [ו]ה֯יה לאו֯ת על י֯ד֯כ֯ה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הציאנו יהוה ממצרים (34Se1 frg. 2,10) והיה לאות על ידכ]ה֯ ולטוטפת בין עיניך (34Se1 frg. 2,11) [כי בחזק יד הוציאנו יהוה מ]מ֯צרים (Ex 13,16) וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־ יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ יְהוָ֖ה מִמִּצְרָֽיִם׃ ס … (Ex SP 13,16) בחזק יד …
17	ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה
	(Ex 13,17) וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־ הָעָם֒ וְלֹא־ נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־ יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃
18	ויסב אלהים את העם דרך מדבר ים סוף וחמישים עלו בני ישראל מארץ מצרים
	(4Q14 5,36) ויסב אלהים א]ת֯ העם דרך המדבר (4Q14 5,37) [ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים (Ex 13,18) וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־ הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
19	ויקח משה את עצמת יוסף עמו כי השבע השביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
	(4Q14 5,37) ויקח מש]ה את ]ע֯צמו֯ת[ י]ו○ף י[ו]ס֯ף עמו כי השביע השב֯[יע] (4Q14 5,38) [את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם ]והעליתם את עצמתי מזה אתכם (Ex 13,19) וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־ עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־ עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃
20	ויסעו מסכות ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
	(4Q14 5,38) ויסעו (4Q14 5,39) [מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר (Ex 13,20) וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃
21	ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן להנחתם דרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
	(4Q14 5,39) ויהוה הלך ]לפ֯ניהם[ יו]מ֯ם בע֯[מו]ד֯ ענן לנחותם הדר֯[ך] (4Q14 5,40) [ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם] ולילה (Ex 13,21) וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
22	לא ימוש עמוד הענן יומם ועמוד אש לילה לפני העם *
	(4Q14 5,40) לא ימיש עמוד ענן יומם ועמוד אש לילה (4Q14 5,41) [לפני העם ] (Ex 13,22) לֹֽא־ יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ פ

14
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q14 5,42) [וידבר יהוה אל משה לאמר (Ex 14,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים
	(4Q14 5,42) דבר אל בני] ישראל וישבו ויחנו לפ֯נ֯[י ]פ֯[י ]ה֯חי֯[ר]ת֯ בי֯ן מ֯ג֯ד֯ל ו֯בין (4Q14 5,43) [הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על ה]ים (Ex 14,2) דַּבֵּר֮ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־ הַיָּֽם׃
3	ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
	(4Q14 5,43) ואמר פ֯[רע]ה֯ אל בני ישראל נבכים הם בארץ[ סגר ]עליהם (4Q14 6,1) המדבר֯[ (4Q22 12,23) [ישראל נבוכי]ם הם ב[ארץ סגר עליהם המדבר (Ex 14,3) וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃
4	והחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן
	(4Q14 6,1) וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה] (4Q14 6,2) ויעשו֯[ כן (4Q22 12,23) וחזקתי] (4Q22 12,24) [את לב פרעה ]ורדף אח֯[ריהם -- ]○[ ]○[ -- ובכל חילו] (4Q22 12,25) [וידעו מצרי]ים כי א[ני יהוה ויעשו כן (Ex 14,4) וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־ לֵב־ פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיּֽ͏ַעֲשׂוּ־ כֵֽן׃
5	ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לב פרעה ועבדיו על העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
	(4Q14 6,2) ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת] (4Q14 6,3) עש[ינ]ו כ[י שלחנו את ישראל מעבדנו (4Q22 12,25) ]ו֯יוגד למלך[ מצרים] (4Q22 12,26) [כי ברח העם ו]י֯[הפך לבב פרעה -- ]○ל העם וי֯[אומרו] (4Q22 12,27) [מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל ]מעבו֯ד֯[נו (Ex 14,5) וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־ הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־ זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־ שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃
6	ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו
	(4Q14 6,3) ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו (4Q22 12,27) ויאסר] (4Q22 12,28) [את רכבו ואת עמו לקח עמו (Ex 14,6) וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־ רִכְבּ֑וֹ וְאֶת־ עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ׃
7	ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלישים על כלו
	(4Q14 6,3) ויקח שש מאות רכב בחור] (4Q14 6,4) וכל ר֯[כב מצרים ושלשם על כלו (4Q22 12,28) ויקח שש מאות רכב בחור] (Ex 14,7) וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־ כֻּלּֽוֹ׃
8	ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה
	(4Q14 6,4) ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל] (4Q14 6,5) ו֯ב֯ני י[שראל יצאים ביד רמה (4Q22 12,29) ויחזק] יה֯[וה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי] (4Q22 12,30) [ב]נ֯י ישראל [ובני ישראל יצאים ביד רמה ] (Ex 14,8) וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־ לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃
9	וירדפו מצרים אחריהם וישגו אתם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחיליו על פי החירת לפני בעל צפון
	(4Q14 6,5) וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה] (4Q14 6,6) [ופרשיו וחילו על ]פי[ החירת לפני בעל צפן … (4Q22 12,31) וירדופו מצרי[ים אחריהם וישיגו אותם חנים] (4Q22 12,32) על הים[ כ]ל[ סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת] (4Q22 12,33) לפני ב֯[על צפן -- ] (Ex 14,9) וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־ הַיָּ֔ם כָּל־ סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־ פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃
[10]	ופרעה הקריב * וישאו בני ישראל את עיניהם ויראו והנה מצרים נסעים אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה
11	ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
	… (4Q14 6,7) ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים] (4Q14 6,8) ל[קחתנו למו]ת במדבר מ[ה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים (Ex 14,11) וַיֹּאמְרוּ֮ אֶל־ מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־ קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־ זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃
12	הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל נא ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממותנו במדבר
	(4Q365 frg. 6a i,1) [עבוד את מצרי]ם֯ ממותנ֯ו֯ במדבר _____ (4Q14 6,8) הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים] (4Q14 6,9) ל[א]מ[ר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר (Ex 14,12) הֲלֹא־ זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־ מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־ מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃
13	ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד עד עולם
	(4Q365 frg. 6a i,1) ויואמר מושה אל ה֯[עם ]אל תיראו (4Q365 frg. 6a i,2) [התיצבו וראו את ישועת יהו]ה אשר[ יעשה ]לכמה היום כי כא[שר] ר֯איתמה (4Q365 frg. 6a i,3) [את מצרים היום לוא תוסיפון? לראו]תו ע֯[וד ע]ד֯ עולם (4Q14 6,9) ויאמר משה אל] (4Q14 6,10) העם[ אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום] (Ex 14,13) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ הָעָם֮ אַל־ תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־ יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־ מִצְרַ֙יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛יפוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־ עוֹלָֽם׃
14	יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון *
	(4Q365 frg. 6a i,3) י[הו]ה ילחם לכמה֯[ וא]ת֯מ֯ה (4Q365 frg. 6a i,4) [תחרישון _____ (Ex 14,14) יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִישֽׁוּן׃ פ
15	ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
	(4Q365 frg. 6a i,4) ויואמר יה]ו֯ה[ א]ל מושה מה תזעק אלי דבר אל בני ישראל (4Q365 frg. 6a i,5) [ויסעו (4Q11 frg. 10 ii,1) ויאמר [יהוה אל ]מ֯ש֯ה֯ מ֯ה תצע[ק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו ] (Ex 14,15) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה מַה־ תִּצְעַ֖ק אֵלָ֑י דַּבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיִסָּֽעוּ׃
16	ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה
	(4Q365 frg. 6a i,5) ואתה הרם את מטכה ונטה את י]דכה על הי֯ם וב֯קעהו וי֯[בו]או בני (4Q365 frg. 6a i,6) [ישראל בתוך הים ביבשה (4Q11 frg. 10 ii,2) ואתה֯ הרם את מטך֯ ○ל ○○○ ונטה את ידך֯ ע֯ל ה֯ים ו֯ב֯[קעהו ויבאו בני ] (4Q11 frg. 10 ii,3) ר֯אל בתוך הים ביבשה (Ex 14,16) וְאַתָּ֞ה הָרֵ֣ם אֶֽת־ מַטְּךָ֗ וּנְטֵ֧ה אֶת־ יָדְךָ֛ עַל־ הַיָּ֖ם וּבְקָעֵ֑הוּ וְיָבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָֽׁה׃
17	ואני הנני מחזיק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
	(4Q365 frg. 6a i,6) ו]אני ה[נני מחזק א]ת לבב פרעו֯ה֯ ואת לב[ מצר]י֯ם (4Q365 frg. 6a i,7) [ויבואו אחריהמה ואכבדה בפ]ר֯עוה[ ובכו]ל֯ חי֯לו ברכבו ו֯בפרשיו֯ (4Q11 frg. 10 ii,3) ואני ה[נני -- ]○○○○○○[ -- ויבאו] (4Q11 frg. 10 ii,4) אחריהם ואכבדה בפ֯רעה ובכל ח֯י֯לו ברכבו ו֯ב֯[פרשיו (Ex 14,17) וַאֲנִ֗י הִנְנִ֤י מְחַזֵּק֙ אֶת־ לֵ֣ב מִצְרַ֔יִם וְיָבֹ֖אוּ אַחֲרֵיהֶ֑ם וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־ חֵיל֔וֹ בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
18	וידעו כל מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו *
	(4Q365 frg. 6a i,7) [וידעו? --] (4Q11 frg. 10 ii,4) וידעו ] (4Q11 frg. 10 ii,5) ים כ֯י אני י[ה]ו֯ה֯ בהכבדי בפ֯[רעה ]ב֯ר֯כ֯ב֯ו֯ ו֯ב֯[פרשיו ] (Ex 14,18) וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּי־ אֲנִ֣י יְהוָ֑ה בְּהִכָּבְדִ֣י בְּפַרְעֹ֔ה בְּרִכְבּ֖וֹ וּבְפָרָשָֽׁיו׃
19	ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
	(4Q365 frg. 6a i,8) ויסע מלאך ]ה֯א֯[לוהים ה]ה֯ולך֯ לפני מחנ֯ה ישרא֯ל֯ ו֯י֯[ל]ך֯ (4Q365 frg. 6a i,9) [מאחריהמה -- ויסע ע]מ֯וד ה[ענן … (4Q365 frg. 6a i,10) ויע֯מוד מאחר֯י֯ה֯מ֯ה (4Q11 frg. 10 ii,6) ו֯יס֯ע מלאך ה[אלה]י֯ם ההלך לפני[ מ]ח֯נה֯ יש֯[ראל וילך מאחריהם] (4Q11 frg. 10 ii,7) ויסע עמוד ה[ענן מפ]נ֯י֯הם ויעמד֯[ מא]ח֯רי֯[הם (Ex 14,19) וַיִּסַּ֞ע מַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֗ים הַהֹלֵךְ֙ לִפְנֵי֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖לֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶ֑ם וַיִּסַּ֞ע עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיּֽ͏ַעֲמֹ֖ד מֵאַחֲרֵיהֶֽם׃
20	ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן החשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה
	(4Q365 frg. 6a i,11) [ויבוא בין מחנה מצרים ובין מחנה יש]ר֯א֯ל [_____] ויה֯[י] ה֯ענן חושך (4Q365 frg. 6a i,12) [ ?-- ויאי?ר את הלילה ולוא קרב זה אל זה כול ה]לי֯לה (4Q11 frg. 10 ii,7) ויבא בין] (4Q11 frg. 10 ii,8) [מ]חנה מצרי[ם וב]י֯ן מחנה י֯ש֯ר֯א֯[ל ויה]י֯[ הענן והחשך ויאר את] (4Q11 frg. 10 ii,9) [הלי]לה֯ ולא [קרב ז]ה֯ א֯ל זה כל[ הלילה (Ex 14,20) וַיָּבֹ֞א בֵּ֣ין ׀ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֗יִם וּבֵין֙ מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְהִ֤י הֶֽעָנָן֙ וְהַחֹ֔שֶׁךְ וַיָּ֖אֶר אֶת־ הַלָּ֑יְלָה וְלֹא־ קָרַ֥ב זֶ֛ה אֶל־ זֶ֖ה כָּל־ הַלָּֽיְלָה׃
21	ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
	(4Q365 frg. 6a i,12) ויט מושה (4Q365 frg. 6a i,13) [את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כול הלילה וישם ]א֯ת הים֯ (4Q11 frg. 10 ii,9) ויט משה] (4Q11 frg. 10 ii,10) [את ידו על הים ויולך י]ה֯ו֯ה[ את הים בר]ו֯ח קדי[ם עזה כל] (4Q11 frg. 10 ii,11) [הלילה וישם את הים לחרבה] ו֯יבקע[ו המים (4Q18 frg. 1,1) ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה א]ת הים (4Q18 frg. 1,2) [ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבק]עו המים (Ex 14,21) וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־ יָדוֹ֮ עַל־ הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהוָ֣ה ׀ אֶת־ הַ֠יָּם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כָּל־ הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃
22	ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
	(4Q11 frg. 10 ii,11) ]ו֯יבאו֯ [בני ישראל] (4Q11 frg. 10 ii,12) [בתוך הים ביבשה והמים להם חו]מ֯ה מימ[ינ]ם֯ ו֯משמא֯לם֯[ (4Q18 frg. 1,2) ויבאו (4Q18 frg. 1,3) [בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמא]ל֯ם֯ (Ex 14,22) וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
23	וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
	(4Q11 frg. 10 ii,12) וירדפו] (4Q11 frg. 10 ii,13) [מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פ]ר֯עה ורכבו֯[ ו]פרשיו א֯ל תו֯[ך הים (4Q18 frg. 1,4) [וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו ]אל תוך[ הי]ם֯ (Ex 14,23) וַיִּרְדְּפ֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ וַיָּבֹ֣אוּ אַחֲרֵיהֶ֔ם כֹּ֚ל ס֣וּס פַּרְעֹ֔ה רִכְבּ֖וֹ וּפָרָשָׁ֑יו אֶל־ תּ֖וֹךְ הַיָּֽם׃
24	ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה על מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויחם את מחנה מצרים
	(4Q11 frg. 10 ii,13) ויהי] (4Q11 frg. 10 ii,14) [באשמרת הבקר וישקף ]י֯ה֯ו֯ה אל [מחנה ]מצ֯[רים בעמוד אש וענן] (4Q18 frg. 1,5) [ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד ]אש וע○ם (4Q18 frg. 1,6) [ויהם את מחנה מצרים (Ex 14,24) וַֽיְהִי֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּשְׁקֵ֤ף יְהוָה֙ אֶל־ מַחֲנֵ֣ה מִצְרַ֔יִם בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ וְעָנָ֑ן וַיָּ֕הָם אֵ֖ת מַחֲנֵ֥ה מִצְרָֽיִם׃
25	ויאסר את אפן מרכבתו וינחגהו בכבודות ויאמרו מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה הנלחם להם במצרים *
	(4Q18 frg. 1,6) ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו ]בכבד֯ו֯ת ויאמר (4Q18 frg. 1,7) [מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים ] (4Q22 13,26) ויסר את א]ופן֯ מ֯[רכבתיו וינהגהו בכבדת] (4Q22 13,27) [ויאמר מצרים א]נוס[ה ]מפנ֯[י ישראל כי יהוה נלחם] (4Q22 13,28) [להם במצרים ו ] (Ex 14,25) וַיָּ֗סַר אֵ֚ת אֹפַ֣ן מַרְכְּבֹתָ֔יו וַֽיְנַהֲגֵ֖הוּ בִּכְבֵדֻ֑ת וַיֹּ֣אמֶר מִצְרַ֗יִם אָנ֙וּסָה֙ מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֥ם לָהֶ֖ם בְּמִצְרָֽיִם פ
26	ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו
	(4Q18 frg. 1,8) [ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מ]צ֯רים (4Q18 frg. 1,9) [על רכבו ועל פרשיו (4Q22 13,29) [יאומריהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים] (Ex 14,26) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה נְטֵ֥ה אֶת־ יָדְךָ֖ עַל־ הַיָּ֑ם וְיָשֻׁ֤בוּ הַמַּ֙יִם֙ עַל־ מִצְרַ֔יִם עַל־ רִכְבּ֖וֹ וְעַל־ פָּרָשָֽׁיו׃
27	ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות הבקר לאיתנו ומצרים נסעים לקראתו וינער יהוה את מצרים תוך הים
	(4Q18 frg. 1,9) ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנ]ו֯ת בקר (Ex 14,27) וַיֵּט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶת־ יָד֜וֹ עַל־ הַיָּ֗ם וַיָּ֨שָׁב הַיָּ֜ם לִפְנ֥וֹת בֹּ֙קֶר֙ לְאֵ֣יתָנ֔וֹ וּמִצְרַ֖יִם נָסִ֣ים לִקְרָאת֑וֹ וַיְנַעֵ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־ מִצְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃
28	וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד
	(Ex 14,28) וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־ הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־ נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־ אֶחָֽד׃
29	ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חומה מימינם ומשמאלם
	(Ex 14,29) וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם
30	ויושיע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים
	(Ex 14,30) וַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־ שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
31	וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמנו ביהוה ובמשה עבדו *
	(Ex 14,31) וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־ יְהוָ֑ה וַיּֽ͏ַאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ פ

15
1	אז ישר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים
	(4Q15 frg. 1,4) [אז ]ישיר [מ]שה ובני ישראל[ את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה] (4Q15 frg. 1,5) -- ]○[ -- גאה ]סוס ו֯רכבו[ רמה בים -- ] (Ex 15,1) אָ֣ז יָשִֽׁיר־ מֹשֶׁה֩ וּבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ הַשִּׁירָ֤ה הַזֹּאת֙ לַֽיהוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לֵאמֹ֑ר אָשִׁ֤ירָה לֽ͏ַיהוָה֙ כִּֽי־ גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
2	עזי וזמרתיה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו
	(Ex 15,2) עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־ לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ׃
3	יהוה גיבור במלחמה יהוה שמו
	(Ex 15,3) יְהוָ֖ה אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֑ה יְהוָ֖ה שְׁמֽוֹ׃
4	מרכבת פרעה וחיליו ירא בים ומבחר שלישיו טבעו בים סוף
	(Ex 15,4) מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה וְחֵיל֖וֹ יָרָ֣ה בַיָּ֑ם וּמִבְחַ֥ר שָֽׁלִשָׁ֖יו טֻבְּע֥וּ בְיַם־ סֽוּף׃
5	תהומות יכסמו ירדו במצלות כמו אבן
	(4Q392 frg. 2,5) במצולת כמו אב[ן --] (Ex 15,5) תְּהֹמֹ֖ת יְכַסְיֻ֑מוּ יָרְד֥וּ בִמְצוֹלֹ֖ת כְּמוֹ־ אָֽבֶן׃ … (Neh 9,11) בִמְצוֹלֹ֛ת כְּמוֹ־ אֶ֖בֶן בְּמַ֥יִם עַזִּֽים׃
6	ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
	(Ex 15,6) יְמִֽינְךָ֣ יְהוָ֔ה נֶאְדָּרִ֖י בַּכֹּ֑חַ יְמִֽינְךָ֥ יְהוָ֖ה תִּרְעַ֥ץ אוֹיֵֽב׃
7	וברב גאוניך תהרס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש
	(Ex 15,7) וּבְרֹ֥ב גְּאוֹנְךָ֖ תַּהֲרֹ֣ס קָמֶ֑יךָ תְּשַׁלַּח֙ חֲרֹ֣נְךָ֔ יֹאכְלֵ֖מוֹ כַּקַּֽשׁ׃
8	וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהומת בלב ים
	(Ex 15,8) וּבְר֤וּחַ אַפֶּ֙יךָ֙ נֶ֣עֶרְמוּ מַ֔יִם נִצְּב֥וּ כְמוֹ־ נֵ֖ד נֹזְלִ֑ים קָֽפְא֥וּ תְהֹמֹ֖ת בְּלֶב־ יָֽם׃
9	אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
	(4Q14 6,35) אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי] אריק ח[רבי תורישמו יד]י֯ (Ex 15,9) אָמַ֥ר אוֹיֵ֛ב אֶרְדֹּ֥ף אַשִּׂ֖יג אֲחַלֵּ֣ק שָׁלָ֑ל תִּמְלָאֵ֣מוֹ נַפְשִׁ֔י אָרִ֣יק חַרְבִּ֔י תּוֹרִישֵׁ֖מוֹ יָדִֽי׃
10	נשבת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
	(1QHa 16,20) ועצ֯[י -- ]כ֯עופרת במים אדירי֯[ם ○○○○] (4Q14 6,36) [נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים (Ex 15,10) נָשַׁ֥פְתָּ בְרוּחֲךָ֖ כִּסָּ֣מוֹ יָ֑ם צָֽלֲלוּ֙ כַּֽעוֹפֶ֔רֶת בְּמַ֖יִם אַדִּירִֽים׃
11	מי כמוך באילים יהוה מי כמוך נאדרי בקדש נורא תהלת עשה פלאה
	(4Q14 6,36) מי ]כ֯מוך באלים [יהו]ה֯ מ[י כמכה נאדר בקד]ש (4Q14 6,37) [נורא תהלת עשה פלא (Ex 15,11) מִֽי־ כָמֹ֤כָה בָּֽאֵלִם֙ יְהוָ֔ה מִ֥י כָּמֹ֖כָה נֶאְדָּ֣ר בַּקֹּ֑דֶשׁ נוֹרָ֥א תְהִלֹּ֖ת עֹ֥שֵׂה פֶֽלֶא׃
12	נטית ימינך תבלעמו הארץ
	(4Q14 6,37) ]מימנך תבלעםו אר[ץ (Ex 15,12) נָטִ֙יתָ֙ יְמִ֣ינְךָ֔ תִּבְלָעֵ֖מוֹ אָֽרֶץ׃
13	נחית בחסדך עם זה גאלת נחלת בעזך אל נוה קדשך
	(4Q14 6,37) נ֯חית בחסדך[ ע]ם֯[ זו ]גאל֯[ת נהלת בעז]ך אל (4Q14 6,38) [נוה קדשך (Ex 15,13) נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖ עַם־ ז֣וּ גָּאָ֑לְתָּ נֵהַ֥לְתָּ בְעָזְּךָ֖ אֶל־ נְוֵ֥ה קָדְשֶֽׁךָ׃
14	שמעו עמים וירגזו חיל אחז ישבי פלשת
	(4Q14 6,38) שמעו עמי]ם וירגזו [חי]ל אחז יושבי פ֯[לשת (Ex 15,14) שָֽׁמְע֥וּ עַמִּ֖ים יִרְגָּז֑וּן חִ֣יל אָחַ֔ז יֹשְׁבֵ֖י פְּלָֽשֶׁת׃
15	אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
	(4Q14 6,38) אז נב]ה֯לו אל[ופי אדום -- ] (4Q14 6,39) [א]י֯[לי ]מ֯[ו]אב יאחזםו ר[ע]ד֯[ נמג]ו֯[ כל יוש]בי כנען (Ex 15,15) אָ֤ז נִבְהֲלוּ֙ אַלּוּפֵ֣י אֱד֔וֹם אֵילֵ֣י מוֹאָ֔ב יֹֽאחֲזֵ֖מוֹ רָ֑עַד נָמֹ֕גוּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֥י כְנָֽעַן׃
16	תפל עליהם אימה ופחד ובגדול זרועך ידמאו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זה קנית
	(4Q14 6,39) תפל [עלי]הם אימה ופחד֯[ ]בגדול זרוע֯[ך ידמו] (4Q14 6,40) כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר֯ עם [ז]ו֯ קנית (Ex 15,16) תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן עַד־ יַעֲבֹ֤ר עַמְּךָ֙ יְהוָ֔ה עַֽד־ יַעֲבֹ֖ר עַם־ ז֥וּ קָנִֽיתָ׃
17	תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש יהוה כוננו ידך
	(4Q174 frg. 1-2 i,3) מקדש אדני כ]ו֯ננו ידיכה (4Q14 6,40) תביאם ותטעם בהר נחלת[ך מכון לשבתך פעלת] (4Q14 6,41) יהוה מקדש יהוה כוננו ידך (Ex 15,17) תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
18	יהוה ימלך עולם ועוד
	(4Q174 frg. 1-2 i,3) יהוה ימלוך עולם ועד … (4Q174 frg. 1-2 i,5) ]עולם … (4Q14 6,41) יהוה ימלך עולם ועד (Ex 15,18) יְהוָ֥ה ׀ יִמְלֹ֖ךְ לְעֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
19	כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
	(4Q14 6,41) כי בא סוס פ֯[רעה ב]ר֯כבו ובפ֯[רשיו בים וישב יהוה] (4Q14 6,42) עליהם את מי֯ הים ובני ישראל הלכו ביבש֯ה בתוך הים (Ex 15,19) כִּ֣י בָא֩ ס֨וּס פַּרְעֹ֜ה בְּרִכְבּ֤וֹ וּבְפָרָשָׁיו֙ בַּיָּ֔ם וַיָּ֧שֶׁב יְהוָ֛ה עֲלֵהֶ֖ם אֶת־ מֵ֣י הַיָּ֑ם וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ פ
20	ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתפים ובמחלות
	(4Q14 6,42) ותק[ח] מרים[ הנביאה אחות אהרן את התף] (4Q14 6,43) בידה ותצא֯נ֯ה֯ כ֯ול הנשים אחריה בתפים ובמחלת (Ex 15,20) וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־ הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כָֽל־ הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
21	ותען להם מרים שירו ליהוה כי גוי גאה סוס ורכבו רמה בים *
	(4Q14 6,43) ותען להם מרים שירו לי[הוה כי גאה גאה סוס ורכבו] (Ex 15,21) וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ כִּֽי־ גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה ס֥וּס וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃ ס
22	ויסע משה את ישראל מים סוף ויוציאהו אל מדבר שור וילכו דרך שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,8) ו֯יסע מושה א[ת ישרא]ל מים וילכו במדבר֯ ש[ור שלושת ימים ולוא מצאו מים _____?] (Ex 15,22) וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־ יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־ מִדְבַּר־ שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־ יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־ מָ֥צְאוּ מָֽיִם׃
23	ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,9) וי֯בואו מרת֯ה [ולוא י]כ֯ולו לשתות מים ממרה כי מר֯[ים המה על כן קרא שמה מרה] (4Q22 15,7) ]ויבאו֯ מרתה[ ולא יכלו לשתת מים] (4Q22 15,8) [ממרה כי מרים ה]ם֯ על כן קרא [שמה מרה (Ex 15,23) וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
24	וילן העם על משה לאמר מה נשתה
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,10) וילון֯ ה֯עם ע[ל מושה ל]אמור מה נשתה (4Q22 15,8) וילנו] (4Q22 15,9) [העם על משה לאמו]ר מה נשתה[ (Ex 15,24) וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־ נִּשְׁתֶּֽה׃
25	ויצעק משה אל יהוה ויראהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,10) ויזעק מו֯שה֯ אל֯ [יהוה -- יהוה] (4Q365 frg. 6a ii+6c,11) ע֯ץ ו֯י֯ש֯לך אל֯[ המי]ם וימתוקו המים ש֯מה֯ שם לו חוק ו֯[משפט ושם נסהו (4Q22 15,9) ויצעק אל יהוה] (4Q22 15,10) [ויורהו יהוה עץ ו]ישלך אל המים[ וימתקו המים שם שם] (4Q22 15,11) [לו חק ומשפ]ט֯ ושם נסהו (Ex 15,25) וַיִּצְעַ֣ק אֶל־ יְהוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־ הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃
26	ויאמר אם שמע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך *
	(4Q365 frg. 6a ii+6c,11) ויואמר] (4Q365 frg. 6a ii+6c,12) אמ ש֯[מ]ו֯[ע תש]מ֯ע֯ [לק]ול יהוה אלו֯היכה [ו]ה֯ישר בעי֯נ֯ו תעשה ו֯[האזנתה למצוותיו] (4Q365 frg. 6a ii+6c,13) [?-- ושמרתה] א֯ת כול חוקותיו כול המחלים אשר ש[מ]ת֯י במ֯[צרים] (4Q365 frg. 6a ii+6c,14) [לוא אשים עליכה כי אני יהוה רופ]אכ֯ה _____ (4Q22 15,11) ו[יאמר אם שמוע תשמע] (4Q22 15,12) [לקול ]י֯ה[וה אלה]י֯ך֯ ו֯[הישר ב]עיניו[ תעשה והאזנת] (4Q22 15,13) [למצותיו ו]שמרת֯[ כל ]ח֯קיו[ כ]ל֯ המ֯[ח]ל֯ה אש[ר שמתי] (4Q22 15,14) [במצרים לא אשים ע]ליך[ כ]י אני יהוה רו֯[פ]אך (Ex 15,26) וַיֹּאמֶר֩ אִם־ שָׁמ֨וֹעַ תִּשְׁמַ֜ע לְק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ וְהַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינָיו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְהֽ͏ַאֲזַנְתָּ֙ לְמִצְוֺתָ֔יו וְשָׁמַרְתָּ֖ כָּל־ חֻקָּ֑יו כָּֽל־ הַמּֽ͏ַחֲלָ֞ה אֲשֶׁר־ שַׂ֤מְתִּי בְמִצְרַ֙יִם֙ לֹא־ אָשִׂ֣ים עָלֶ֔יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה רֹפְאֶֽךָ׃ ס
27	ויבאו אילים ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים
	(4Q22 15,14) ו[יבאו] (4Q22 15,15) [אילמה ו]שם [ש]ת֯ים עשרה עינות[ מים ושבעים] (4Q22 15,16) [תמרים ויחנו ]שם[ על ה]מ֯ים (Ex 15,27) וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־ שָׁ֖ם עַל־ הַמָּֽיִם׃

16
1	ויסעו מאילים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
	(4Q22 15,16) ויסע֯ו֯ מ[אילים ויבאו] (4Q22 15,17) [כל עדת בני י]ש[ראל אל מ]דבר סין אש[ר בין אילם] (Ex 16,1) וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵילִ֔ם וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־ עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ מִדְבַּר־ סִ֔ין אֲשֶׁ֥ר בֵּין־ אֵילִ֖ם וּבֵ֣ין סִינָ֑י בַּחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לְצֵאתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
2	וילנו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר
	(4Q11 frg. 11,2) ו]י֯לנו֯[ ]כ[ל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר (Ex 16,2) וילינו (וַיִּלּ֜וֹנוּ) כָּל־ עֲדַ֧ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל עַל־ מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־ אַהֲרֹ֖ן בַּמִּדְבָּֽר׃
3	ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב *
	(4Q11 frg. 11,2) ויאמרו] (4Q11 frg. 11,3) [אלהם בני ישראל מי ]י֯תן מו֯תנו֯ ב֯[יד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר] (4Q11 frg. 11,4) [הבשר באכלנו לחם ]לשבע כי֯ ה֯ו֯צ֯[אתם אתנו אל המדבר הזה להמית] (4Q11 frg. 11,5) [את כל הקהל הזה ברעב ] (Ex 16,3) וַיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל מִֽי־ יִתֵּ֨ן מוּתֵ֤נוּ בְיַד־ יְהוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשִׁבְתֵּ֙נוּ֙ עַל־ סִ֣יר הַבָּשָׂ֔ר בְּאָכְלֵ֥נוּ לֶ֖חֶם לָשֹׂ֑בַע כִּֽי־ הוֹצֵאתֶ֤ם אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־ הַמִּדְבָּ֣ר הַזֶּ֔ה לְהָמִ֛ית אֶת־ כָּל־ הַקָּהָ֥ל הַזֶּ֖ה בָּרָעָֽב׃ ס
4	ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילכו בתורתי אם לא
	(4Q11 frg. 11,6) [ויאמר יהו]ה֯ א֯ל מ֯שה֯ ה֯נ֯[ני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו] (4Q11 frg. 11,7) [דבר ]י֯ום ביומו למען֯[ אנסנו הילך בתורתי אם לא (4Q22 15,25) [ולקטו דבר יום ביומו למען ]אנסנו֯[ הילך בתורתי אם לא (Ex 16,4) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה הִנְנִ֨י מַמְטִ֥יר לָכֶ֛ם לֶ֖חֶם מִן־ הַשָּׁמָ֑יִם וְיָצָ֨א הָעָ֤ם וְלָֽקְטוּ֙ דְּבַר־ י֣וֹם בְּיוֹמ֔וֹ לְמַ֧עַן אֲנַסֶּ֛נּוּ הֲיֵלֵ֥ךְ בְּתוֹרָתִ֖י אִם־ לֹֽא׃
5	והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום ויום
	(4Q11 frg. 11,7) והיה ביום] (4Q11 frg. 11,8) [הששי והכ]ינ֯ו את֯ א֯ש֯ר֯ י֯[ביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום ] (4Q22 15,25) והיה] (4Q22 15,26) [ביום הששי והכינו] את [אשר יביאו והיה משנה על] (4Q22 15,27) [אשר ילקטו יום יום (Ex 16,5) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ יָבִ֑יאוּ וְהָיָ֣ה מִשְׁנֶ֔ה עַ֥ל אֲשֶֽׁר־ יִלְקְט֖וּ י֥וֹם ׀ יֽוֹם׃ ס
6	ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
	(4Q11 frg. 11,9) [ויאמר מ]ש֯ה֯ ו֯א֯ה֯ר֯[ן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי] (4Q11 frg. 11,10) [יהוה הוצי]א֯ א֯ת֯כ֯[ם מארץ מצרים -- ] (4Q22 15,27) ויאמר משה ואהרן אל כל בני] (4Q22 15,28) [ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים ] (Ex 16,6) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל עֶ֕רֶב וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י יְהוָ֛ה הוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
7	ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ואנחנו מה כי תלנו עלינו
	(4Q11 frg. 12,3) [בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי ]תלינו֯ ע֯[לינו -- ] (4Q22 15,29) [ובקר וראיתם את כ]ב֯ו֯ד֯[ יהוה בשמעו את תלנתיכם] (4Q22 15,30) [על יהוה ונחנו מה כי תלינו] עלינו֯[ (Ex 16,7) וּבֹ֗קֶר וּרְאִיתֶם֙ אֶת־ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה בְּשָׁמְע֥וֹ אֶת־ תְּלֻנֹּתֵיכֶ֖ם עַל־ יְהוָ֑ה וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה כִּ֥י תלונו (תַלִּ֖ינוּ) עָלֵֽינוּ׃
8	ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלנים עליו ואנחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
	(4Q22 15,30) ויאמר משה] (4Q22 15,31) [בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם ]בבוק֯[ר לשבע] (Ex 16,8) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה בְּתֵ֣ת יְהוָה֩ לָכֶ֨ם בָּעֶ֜רֶב בָּשָׂ֣ר לֶאֱכֹ֗ל וְלֶ֤חֶם בַּבֹּ֙קֶר֙ לִשְׂבֹּ֔עַ בִּשְׁמֹ֤עַ יְהוָה֙ אֶת־ תְּלֻנֹּ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ אַתֶּ֥ם מַלִּינִ֖ם עָלָ֑יו וְנַ֣חְנוּ מָ֔ה לֹא־ עָלֵ֥ינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶ֖ם כִּ֥י עַל־ יְהוָֽה׃
9	ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
	(Ex 16,9) וַיֹ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן אֱמֹ֗ר אֶֽל־ כָּל־ עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל קִרְב֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע אֵ֖ת תְּלֻנֹּתֵיכֶֽם׃
10	ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן *
	(Ex 16,10) וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֤ר אַהֲרֹן֙ אֶל־ כָּל־ עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְנ֖וּ אֶל־ הַמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה נִרְאָ֖ה בֶּעָנָֽן׃ פ
11	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 16,11) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
12	שמעתי את תלנות בני ישראל דבר אליהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
	(1Q2 frg. 1,1) [ויד]עתם כי [א]ני יהוה[ אלהיכם (Ex 16,12) שָׁמַ֗עְתִּי אֶת־ תְּלוּנֹּת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ דַּבֵּ֨ר אֲלֵהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בֵּ֤ין הָֽעַרְבַּ֙יִם֙ תֹּאכְל֣וּ בָשָׂ֔ר וּבַבֹּ֖קֶר תִּשְׂבְּעוּ־ לָ֑חֶם וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
13	ויהי בערב ותעל השלוי ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
	(1Q2 frg. 1,1) ויהי בערב ותעל השלו ותכס את] (1Q2 frg. 1,2) המחנ[ה וב]בקר היתה[ שכבת הטל סביב למחנה (4Q11 frg. 13,1) ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה] (4Q11 frg. 13,2) [ובבקר היתה שכבת הטל סבי]ב למחנ[ה (Ex 16,13) וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה׃
14	ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככופר על הארץ
	(1Q2 frg. 1,2) ותעל שכבת הטל] (1Q2 frg. 1,3) והנה על [פ]נ֯י המדבר דק כחספס[ דק ככפר על הארץ (4Q11 frg. 13,2) ותעל שכבת הטל] (4Q11 frg. 13,3) [והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר ע]ל[ הארץ ] (Ex 16,14) וַתַּ֖עַל שִׁכְבַ֣ת הַטָּ֑ל וְהִנֵּ֞ה עַל־ פְּנֵ֤י הַמִּדְבָּר֙ דַּ֣ק מְחֻסְפָּ֔ס דַּ֥ק כַּכְּפֹ֖ר עַל־ הָאָֽרֶץ׃
15	ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
	(1Q2 frg. 1,3) ויראו בני] (1Q2 frg. 1,4) ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן ה[וא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה] (1Q2 frg. 1,5) [א]להם הוא [הלח]ם א֯שר נת֯[ן יהוה לכם לאכלה (Ex 16,15) וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־ אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
16	זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
	(1Q2 frg. 1,5) זה הדבר אשר צוה] (1Q2 frg. 1,6) יהוה ל[קטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש] (Ex 16,16) זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לִקְט֣וּ מִמֶּ֔נּוּ אִ֖ישׁ לְפִ֣י אָכְל֑וֹ עֹ֣מֶר לַגֻּלְגֹּ֗לֶת מִסְפַּר֙ נַפְשֹׁ֣תֵיכֶ֔ם אִ֛ישׁ לַאֲשֶׁ֥ר בְּאָהֳל֖וֹ תִּקָּֽחוּ׃
17	ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
	(Ex 16,17) וַיַּעֲשׂוּ־ כֵ֖ן בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיִּלְקְט֔וּ הַמַּרְבֶּ֖ה וְהַמַּמְעִֽיט׃
18	וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
	(4Q11 frg. 14,2) [וימדו בעמר ולא הע]ד֯יף המרב֯[ה והממעיט לא החסיר איש] (4Q11 frg. 14,3) [לפי אכלו לקטו (Ex 16,18) וַיָּמֹ֣דּוּ בָעֹ֔מֶר וְלֹ֤א הֶעְדִּיף֙ הַמַּרְבֶּ֔ה וְהַמַּמְעִ֖יט לֹ֣א הֶחְסִ֑יר אִ֥ישׁ לְפִֽי־ אָכְל֖וֹ לָקָֽטוּ׃
19	ויאמר משה אליהם איש אל יותיר ממנו עד בקר
	(4Q11 frg. 14,3) וי]א֯מר֯ משה [אלהם איש אל יותר ממנו עד] (4Q11 frg. 14,4) [בקר (Ex 16,19) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶ֑ם אִ֕ישׁ אַל־ יוֹתֵ֥ר מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּֽקֶר׃
20	ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עליהם משה
	(4Q11 frg. 14,4) ולא שמעו ]א֯ל משה [ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם] (4Q11 frg. 14,5) [תולעים … (Ex 16,20) וְלֹא־ שָׁמְע֣וּ אֶל־ מֹשֶׁ֗ה וַיּוֹתִ֨רוּ אֲנָשִׁ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ עַד־ בֹּ֔קֶר וַיָּ֥רֻם תּוֹלָעִ֖ים וַיִּבְאַ֑שׁ וַיִּקְצֹ֥ף עֲלֵהֶ֖ם מֹשֶֽׁה׃
21	וילקטו אתו בבקר בבקר איש לפי אכלו וחמה השמש ונמס *
	(Ex 16,21) וַיִּלְקְט֤וּ אֹתוֹ֙ בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר אִ֖ישׁ כְּפִ֣י אָכְל֑וֹ וְחַ֥ם הַשֶּׁ֖מֶשׁ וְנָמָֽס׃
22	ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגדו למשה
	(Ex 16,22) וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֗י לָֽקְט֥וּ לֶ֙חֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה שְׁנֵ֥י הָעֹ֖מֶר לָאֶחָ֑ד וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־ נְשִׂיאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה וַיַּגִּ֖ידוּ לְמֹשֶֽׁה׃
23	ויאמר אליהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד בקר
	(4Q11 frg. 15,1) וי]א֯מר אל[יהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת] (4Q11 frg. 15,2) [קדש ליהוה מחר א]ת אשר תא֯[פו אפו ואת אשר תבשלו] (4Q11 frg. 15,3) [בשלו ואת כל העדף הניחו לכ]ם֯ למשמרת֯[ עד הבקר (Ex 16,23) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ה֚וּא אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה שַׁבָּת֧וֹן שַׁבַּת־ קֹ֛דֶשׁ לַֽיהוָ֖ה מָחָ֑ר אֵ֣ת אֲשֶׁר־ תֹּאפ֞וּ אֵפ֗וּ וְאֵ֤ת אֲשֶֽׁר־ תְּבַשְּׁלוּ֙ בַּשֵּׁ֔לוּ וְאֵת֙ כָּל־ הָ֣עֹדֵ֔ף הַנִּ֧יחוּ לָכֶ֛ם לְמִשְׁמֶ֖רֶת עַד־ הַבֹּֽקֶר׃
24	ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
	(4Q11 frg. 15,3) ויניחו] (4Q11 frg. 15,4) [אתו עד הבקר כאשר צוה משה] ולא ה֯באי[ש ורמה לא] (4Q11 frg. 15,5) [היתה בו (Ex 16,24) וַיַּנִּ֤יחוּ אֹתוֹ֙ עַד־ הַבֹּ֔קֶר כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה וְלֹ֣א הִבְאִ֔ישׁ וְרִמָּ֖ה לֹא־ הָ֥יְתָה בּֽוֹ׃
25	ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאו בשדה
	(4Q11 frg. 15,5) ויאמר משה אכלהו היום כי] שב֯ת֯ ה֯[יום ליהוה -- ] (Ex 16,25) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אִכְלֻ֣הוּ הַיּ֔וֹם כִּֽי־ שַׁבָּ֥ת הַיּ֖וֹם לַיהוָ֑ה הַיּ֕וֹם לֹ֥א תִמְצָאֻ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃
26	ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
	(4Q11 frg. 16,1) ששת ימים ]ת֯ל֯[ק]ט֯[הו ]ו֯בי֯ום (4Q11 frg. 16,2) [השביעי שבת לא יהיה בו -- ]○○○[ -- (Ex 16,26) שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תִּלְקְטֻ֑הוּ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י שַׁבָּ֖ת לֹ֥א יִֽהְיֶה־ בּֽוֹ׃
27	ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו *
	(4Q11 frg. 16,2) ביום ה]ש֯ב֯י֯עי י֯צאו (4Q11 frg. 16,3) [מן העם ללקט ולא מצאו ] (Ex 16,27) וֽ͏ַיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י יָצְא֥וּ מִן־ הָעָ֖ם לִלְקֹ֑ט וְלֹ֖א מָצָֽאוּ׃ ס
28	ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
	(4Q11 frg. 16,5) [ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצות]י[ ו]ת֯ו֯ר֯תי (Ex 16,28) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה עַד־ אָ֙נָה֙ מֵֽאַנְתֶּ֔ם לִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתַ֖י וְתוֹרֹתָֽי׃
29	ראו כי יהוה נתן לכם את השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו ואל יצא איש ממקומו ביום השבת
	(4Q11 frg. 16,6) [ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא ]נ֯ת֯ן֯ לכם בי֯ו֯ם֯ (4Q11 frg. 16,7) [הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל י]צ֯א א֯י֯ש֯ ממ֯[קומו] (4Q11 frg. 16,8) [ביום השביעי (Ex 16,29) רְא֗וּ כִּֽי־ יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַׁבָּת֒ עַל־ כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ ׀ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו אַל־ יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי׃
30	וישבת העם ביום השביעי
	(4Q11 frg. 16,8) וישבתו העם ביום הש]ב֯יעי (Ex 16,30) וַיִּשְׁבְּת֥וּ הָעָ֖ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִעִֽי׃
31	ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפחית בדבש
	(4Q11 frg. 16,8) ויק֯ר֯א֯ו֯ בית֯[ ישראל] (4Q11 frg. 16,9) [את שמו מן … (4Q22 16,32) ויקראו ]בית ישראל את ש֯[מו מן והוא כזרע גד לבן] (4Q22 16,33) [וטעמו כצפיחת בדב]ש (Ex 16,31) וַיִּקְרְא֧וּ בֵֽית־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ שְׁמ֖וֹ מָ֑ן וְה֗וּא כְּזֶ֤רַע גַּד֙ לָבָ֔ן וְטַעְמ֖וֹ כְּצַפִּיחִ֥ת בִּדְבָֽשׁ׃
32	ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלאו העמר ממנו למשמרת לדורתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוצאי אתכם מארץ מצרים
	(4Q22 16,33) וי[אומר] מש[ה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא] (4Q22 17,1) [העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען ]יראו֯[ א]ת֯ הלחם אשר האכ֯[לתי] (4Q22 17,2) [אתכ]ם֯ במדב֯[ר בהוציאי אתכם מארץ ]מצרים (Ex 16,32) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה זֶ֤ה הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה מְלֹ֤א הָעֹ֙מֶר֙ מִמֶּ֔נּוּ לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם לְמַ֣עַן ׀ יִרְא֣וּ אֶת־ הַלֶּ֗חֶם אֲשֶׁ֨ר הֶאֱכַ֤לְתִּי אֶתְכֶם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בְּהוֹצִיאִ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
33	ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שם מלוא העמר מן והניח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
	(4Q11 frg. 17-18,1) [ויאמ]ר֯ מ֯ש֯ה֯ א֯ל֯ א֯הר֯ן ק֯[ח] צנצ֯[נת אחת ותן שמה מלא העמר מן] (4Q11 frg. 17-18,2) [והני]ח֯ א֯ת֯ו֯ לפני יהוה למשמרת֯[ לדרתיכם (4Q22 17,2) ויאמר מ֯[שה] (4Q22 17,3) [אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלו]א העמר מן [ו]הנח אותו[ ] (4Q22 17,4) [לפנ]י יה[וה למשמרת לדרתיכם (Ex 16,33) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־ אַהֲרֹ֗ן קַ֚ח צִנְצֶ֣נֶת אַחַ֔ת וְתֶן־ שָׁ֥מָּה מְלֹֽא־ הָעֹ֖מֶר מָ֑ן וְהַנַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְמִשְׁמֶ֖רֶת לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
34	כאשר צוה יהוה את משה וינחהו אהרן לפני העדות למשמרת
	(4Q11 frg. 17-18,2) כאשר צוה יהוה] (4Q11 frg. 17-18,3) [אל ]מ֯ש֯ה֯ ו֯י֯ניח֯ה֯ו֯ א֯הרן לפני[ העדת למשמרת (4Q22 17,4) כאש]ר צוה[ יהוה א]ת מ֯[שה] (4Q22 17,5) [וי]נ֯יחהו[ אהרן לפני העדת למשמרת (Ex 16,34) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיַּנִּיחֵ֧הוּ אַהֲרֹ֛ן לִפְנֵ֥י הָעֵדֻ֖ת לְמִשְׁמָֽרֶת׃
35	ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען *
	(4Q11 frg. 17-18,3) ובני ישראל] (4Q11 frg. 17-18,4) [אכלו ]את ה֯מן ארבעים ש֯נ֯ה֯ ע֯[ד באם אל ארץ נושבת את המן] (4Q11 frg. 17-18,5) [אכל]ו֯ ע֯ד֯ בא֯ם אל ק֯צ֯ה֯ ארץ כ֯[נע]ן֯[ (4Q22 17,5) ובני ישראל אכלו] (4Q22 17,6) [את המן ]ארב֯[עים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו] (4Q22 17,7) [עד באם אל קצה ארץ כנען (Ex 16,35) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֽ͏ָכְל֤וּ אֶת־ הַמָּן֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה עַד־ בֹּאָ֖ם אֶל־ אֶ֣רֶץ נוֹשָׁ֑בֶת אֶת־ הַמָּן֙ אָֽכְל֔וּ עַד־ בֹּאָ֕ם אֶל־ קְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
36	והעמר עשרית האיפה הוא
	(4Q11 frg. 17-18,5) והעמר עשרית האיפה הוא ] (4Q22 17,7) והעמר עשרית האיפה הוא ו ] (Ex 16,36) וְהָעֹ֕מֶר עֲשִׂרִ֥ית הָאֵיפָ֖ה הֽוּא׃ פ

17
1	ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם
	(4Q11 frg. 17-18,7) [ויסעו ]כ֯ל[ עדת בני ]י֯ש֯ר֯א֯ל[ ]ל[מ]ס֯[עיה]ם֯ מ֯[מדבר סין על פי יהוה] (4Q11 frg. 17-18,8) [ויחנו ברפידים ואין מים ]לש֯ת֯[ו]ת הע֯ם (4Q14 8,5) [ויסעו כל עדת בני ישר]א֯ל֯ למסעיהם ממדבר֯[ סין על פי יהוה ויחנו ברפידים] (4Q14 8,6) [ואין מים לשתת העם (4Q22 17,8) [יסעוכל עדת בני ישר]א֯ל֯ מ֯[מדבר ס]ין למ[סעיהם על פי יהוה] (4Q22 17,9) [ויחנו ברפידי]ם֯ ואין[ מים לשתת העם (Ex 17,1) וַ֠יִּסְעוּ כָּל־ עֲדַ֨ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֧ל מִמִּדְבַּר־ סִ֛ין לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ים וְאֵ֥ין מַ֖יִם לִשְׁתֹּ֥ת הָעָֽם׃
2	וירב העם עם משה ויאמרו תנה לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי ומה תנסו את יהוה
	(4Q11 frg. 17-18,8) ו֯[ירב העם עם משה ויאמרו] (4Q11 frg. 17-18,9) [תנו לנו מים ונשתה] ו֯י֯א֯מ֯ר֯ לה֯ם מ֯ש֯[ה מה תריבון עמדי מה] (4Q11 frg. 17-18,10) [תנסון את יהוה (4Q14 8,6) וירב ]העם עם משה ויא[מרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם] (4Q14 8,7) [מה תריבון ע]מ֯ד֯י ומה תנסו את יה[וה (4Q22 17,9) וירב העם עם משה] (4Q22 17,10) [ויאמרו ]תנה לנו֯[ מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון] (4Q22 17,11) [עמדי] ומה ת[נסו את יהוה (Ex 17,2) וַיָּ֤רֶב הָעָם֙ עִם־ מֹשֶׁ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ תְּנוּ־ לָ֥נוּ מַ֖יִם וְנִשְׁתֶּ֑ה וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה מַה־ תְּרִיבוּן֙ עִמָּדִ֔י מַה־ תְּנַסּ֖וּן אֶת־ יְהוָֽה׃
3	ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמרו למה « » העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא
	(4Q11 frg. 17-18,10) וי]צ֯מ֯א֯ ש֯ם ה֯ע֯ם ל֯מ֯י֯ם֯ ו֯[ילן העם על משה ויאמר] (4Q11 frg. 17-18,11) [למה זה העליתנו ממצרים ]לה֯מ֯י֯ת את֯י֯[ ואת בני ואת מקני בצמא ] (4Q14 8,7) ויצמא שם העם למים וילן העם על משה] (4Q14 8,8) [ויאמר ]למה זה ה[ע]ליתנו ממצר[ים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא (4Q22 17,11) ויצמא שם העם למים וילן העם] (4Q22 17,12) [על] משה [ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת] (4Q22 17,13) [בני] וא֯ת֯[ מקני בצמא (Ex 17,3) וַיִּצְמָ֨א שָׁ֤ם הָעָם֙ לַמַּ֔יִם וַיָּ֥לֶן הָעָ֖ם עַל־ מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר לָ֤מָּה זֶּה֙ הֶעֱלִיתָ֣נוּ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָמִ֥ית אֹתִ֛י וְאֶת־ בָּנַ֥י וְאֶת־ מִקְנַ֖י בַּצָּמָֽא׃
4	ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני *
	(4Q14 8,8) ויצעק] (4Q14 8,9) משה אל יהוה[ לאמר ]מ֯ה֯[ אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ] (4Q22 17,13) ויצעק משה אל יהוה לאמר מה] (4Q22 17,14) [אעשה ל]עם הזה [עוד מעט וסקלני ] (Ex 17,4) וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד מְעַ֖ט וּסְקָלֻֽנִי׃
5	ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר תקח בידך והלכת
	(4Q11 frg. 19,1) [ומטך אשר הכית בו את היאר קח בי]ד֯ך ו֯ה֯[ל]כ֯ת֯[ (4Q14 8,10) ו֯יאמר יהוה עבר ל֯פ֯נ֯י ה[עם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו] (4Q14 8,11) [את היאר קח ]בידך והלכת (4Q22 17,15) [ויאמר יה]וה אל משה [עבר לפני העם וקח אתך מזקני] (4Q22 17,16) [ישראל ומ]טך אשר הכית[ בו את ה]יאר[ קח בידך] (4Q22 17,17) [והלכת (Ex 17,5) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־ הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
6	הנני עמד לפניך שם על הצור בחוריב והכית בצור ויצא ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
	(4Q11 frg. 19,1) הנני עמד] (4Q11 frg. 19,2) [לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ו]○○○ מ֯מ֯נ֯ו֯ מים ו[שתה העם] (4Q11 frg. 19,3) [ויעש כן משה לעיני זקני יש]ר֯אל (4Q14 8,11) הנ֯נ֯[י עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו] (4Q14 8,12) [ממנו ]מים ושת֯[ה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל (4Q22 17,17) הנני עמד] לפניך שם[ על הצ]ור בחו֯[רב והכית] (4Q22 17,18) [בצור ויצאו ממנו מים וש]תה ה֯ע֯ם וי֯[עש כן ]משה[ ] (4Q22 17,19) [לעיני ]ז֯קני [ישראל (Ex 17,6) הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־ הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
7	ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין *
	(4Q11 frg. 19,3) ו֯י֯ק֯ר֯א֯ ש֯ם ה֯מ֯ק֯ום מ֯[סה] (4Q11 frg. 19,4) [ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסת]ם֯ א֯[ת] י֯ה֯[ו]ה֯ לא֯מר ה֯י֯ש֯ (4Q11 frg. 19,5) [יהוה בקרבנו אם אין ] (4Q14 8,12) ויקרא שם] (4Q14 8,13) [המקום מ]שה ומ[ריבה ]על ר֯[י]ב בני[ ישראל ועל ]נ֯ס֯[ת]ם[ את יהוה לאמר היש יהוה] (4Q14 8,14) בקרבנו ואם אין (4Q22 17,19) ויקרא שם המקום מסה ומריבה] (4Q22 17,20) [על רי]ב֯ בני יש[ראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש] (4Q22 17,21) [יהוה] בקרב֯[נו אם אין ו ] (Ex 17,7) וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־ רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־ יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ יְהוָ֛ה בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־ אָֽיִן׃ פ
8	ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים
	(4Q11 frg. 19,7) [ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפי]ד֯[י]ם֯[ (4Q14 8,15) ויבא עמלך וילחם [ע]ם ישרא[ל ברפדי]ם (4Q22 17,22) י֯ב֯ואעמלק [וילחם עם ישראל ברפידם (Ex 17,8) וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־ יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃
9	ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי
	(4Q11 frg. 19,7) וי]א֯[מר ]מ֯[ש]ה֯ אל י֯ה֯[ושע] (4Q11 frg. 19,8) [בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצ]ב֯ ע֯ל֯ ○○○[ -- ] (4Q14 8,15) וי[א]מ֯ר֯ משה[ אל יהושע בחר לנו אנשים] (4Q14 8,16) וצא הלח֯ם בעמלק מחר אנכי נצב על ר֯א֯[ש הגבע]ה ו֯[מטה האלהים בידי (4Q22 17,22) ויאמר משה אל] (4Q22 17,23) י֯השו֯[ע ]ב֯[חר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי] (4Q22 17,24) נצב ע֯[ל ראש הגבעה] ו[מטה האלהים בידי (Ex 17,9) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֤ה אֶל־ יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בְּחַר־ לָ֣נוּ אֲנָשִׁ֔ים וְצֵ֖א הִלָּחֵ֣ם בַּעֲמָלֵ֑ק מָחָ֗ר אָנֹכִ֤י נִצָּב֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הַגִּבְעָ֔ה וּמַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדִֽי׃
10	ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה ואהרן וחור עלו אל ראש הגבעה
	(4Q11 frg. 19,9) ויעש יהושע כאשר אמר לו מש]ה֯ לה֯ל֯ח֯ם (4Q11 frg. 19,10) [בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה (4Q14 8,16) ויעש יהושע] (4Q14 8,17) [כאשר אמר ]לו מ֯שה֯ להלחם בעמלק[ ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה (4Q22 17,24) ויעש יהושע] (4Q22 17,25) [כא]שר אמר ל֯[ו משה ]להלחם בע[מ]ל֯ק ו[משה אהרן וחור] (4Q22 17,26) [עלו ראש ה]גבעה[ (Ex 17,10) וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־ לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה׃
11	והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל וכאשר יניח ידיו וגבר עמלק
	(4Q11 frg. 19,10) והיה כ]א֯ש֯ר֯ י֯ר֯ים (4Q11 frg. 19,11) [משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק ] (4Q14 8,17) והיה] (4Q14 8,18) [כאשר ירי]ם֯ משה֯ ידו וגבר ישראל וכאשר[ יניח ידו וגבר עמלק (4Q22 17,26) והיה] כאשר ירים משה [ידו וגבר ישראל] (4Q22 17,27) [וכאשר יניח ]ידו [וגבר ע]מלק (Ex 17,11) וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק׃
12	וידי משה כבדים ויקחו אבן וישמו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהיו ידיו אמונה עד בא השמש
	(4Q14 8,18) וידי משה] (4Q14 8,19) [כבדים ]ו֯י֯ק֯ח֯ו֯ אבן ו֯[ישי]מ֯ו֯ תחתיו וישב על֯[יה ואהרן וחור תמכו בידיו ]מזה (4Q14 8,20) [אחד ו]מ֯ז֯[ה אח]ד֯ ויהיו ידיו אמונה עד בוא֯[ השמש (4Q22 17,27) וידי משה כב֯[דים ויקחו] (4Q22 17,28) [אבן ויש]מו תחתי[ו ]ו֯ישב עליה ואהרון[ וחור תמכו] (4Q22 17,29) [בידיו מזה ]א֯חד ומז[ה א]חד ויה֯יו ידיו֯[ אמונה עד בא] (4Q22 17,30) [השמש (Ex 17,12) וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ־ אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד־ בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ׃
13	ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו ויכם לפי חרב *
	(4Q14 8,20) וי]חלש יהו֯ש[ע את ע]מ֯לק (4Q14 8,21) ו֯את עמו לפ֯[י ]ח֯רב (4Q22 17,30) ויחלש] יהשוע[ את] עמלק ואת עמו ויכם לפי [חרב ] (Ex 17,13) וַיַּחֲלֹ֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ עֲמָלֵ֥ק וְאֶת־ עַמּ֖וֹ לְפִי־ חָֽרֶב׃ פ
14	ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים
	(4Q14 8,22) [ו]יאמר֯ י֯[הו]ה֯ אל משה֯ כתב זאת ז֯כרון בספר ושי֯[ם באזני י]ה֯ושע[ כי ]מחה (4Q14 8,23) [אמחה את זכר ע]מ֯לק מתחת השמים (4Q22 17,31) [ויאמר יהוה אל מש]ה כתוב זאת זכרון בספר ו[שים באזני יהושע] (4Q22 17,32) [כי מחה] אמחה את זכר עמלק מתח֯[ת השמים (Ex 17,14) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־ מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־ זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃
15	ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי
	(4Q14 8,23) ויבן[ משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי ] (4Q22 17,32) ויבן משה] (4Q22 17,33) [מזבח ו]יקרא שמו יהוה נסי (Ex 17,15) וַיִּ֥בֶן מֹשֶׁ֖ה מִזְבֵּ֑חַ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יְהוָ֥ה ׀ נִסִּֽי׃
16	ויאמר כי יד על כסא « » מלחמה ליהוה בעמלק מדור ודור *
	(4Q14 8,24) [ויאמר כי יד ע]ל[ כס יה מלח]מה ליהוה בעמל[ק מדר דר ] (4Q22 17,33) ויאמר כי יד[ על כס יה] (4Q22 18,1) [מלחמה ליהוה ]בעמלק עד דור ודו[ר (Ex 17,16) וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־ יָד֙ עַל־ כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃ פ

18
1	וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים
	(4Q14 8,25) [וישמע יתרו כהן מדין חתן ]משה את כל א֯[שר עשה אלהים למשה ולישראל] (4Q14 8,26) [עמו כי הוציא יהוה את יש]ראל ממצרים (4Q22 18,1) וישמע יתרו כהן] (4Q22 18,2) [מדין ]חתן משה את כל אש[ר עשה אלה]י֯ם למשה [ולישראל] (4Q22 18,3) [עמו כ]י הוציא יהוה את֯[ ישראל מ]מצרים (Ex 18,1) וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ כֹהֵ֤ן מִדְיָן֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְמֹשֶׁ֔ה וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל עַמּ֑וֹ כִּֽי־ הוֹצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃
2	ויקח יתרו חתן משה את צפורה אשת משה אחר שלחיה
	(4Q14 8,26) וי[קח יתר]ו֯ ח֯תן משה א֯[ת צפרה] (4Q14 8,27) [אשת משה אחר שלוחיה (4Q22 18,3) וי[קח יתרו חתן] (4Q22 18,4) [משה א]ת צפורה א[שת משה אחר]י שלוחיה (Ex 18,2) וַיִּקַּ֗ח יִתְרוֹ֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֶת־ צִפֹּרָ֖ה אֵ֣שֶׁת מֹשֶׁ֑ה אַחַ֖ר שִׁלּוּחֶֽיהָ׃
3	ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
	(4Q14 8,27) ו]א֯ת שנ֯י֯ ב֯נ֯יה אשר שם האחד גרש[ם כי אמר גר] (4Q14 8,28) [הייתי בארץ נכריה (4Q22 18,4) וא[ת שני בניה] (4Q22 18,5) [אשר שם האחד גרשם כי] אמר֯[ גר הי]יתי בארץ נוכריה[ (Ex 18,3) וְאֵ֖ת שְׁנֵ֣י בָנֶ֑יהָ אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאֶחָד֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר גֵּ֣ר הָיִ֔יתִי בְּאֶ֖רֶץ נָכְרִיָּֽה׃
4	ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
	(4Q14 8,28) ושם ]האחד אליעזר כי א֯[לה]י֯ א֯[בי ]ב֯ע֯ז֯ר֯[י ]ויצ֯[לני] (4Q14 8,29) [מחרב פרעה (4Q22 18,5) ושם] (4Q22 18,6) [האחד א]ל֯יעז[ר כי אל]הי אב[י] בעזרי ויצילני מח[ר]ב [פרעה ] (Ex 18,4) וְשֵׁ֥ם הָאֶחָ֖ד אֱלִיעֶ֑זֶר כִּֽי־ אֱלֹהֵ֤י אָבִי֙ בְּעֶזְרִ֔י וַיַּצִּלֵ֖נִי מֵחֶ֥רֶב פַּרְעֹֽה׃
5	ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים
	(4Q14 8,29) ויבא יתרו חתן ]מ֯שה ובניו ואשתו אל מ[שה ]א֯ל המדבר א[שר] (4Q14 8,30) [הוא חנה שם הר האלהים (4Q22 18,7) [ויבא] יתרו[ חתן ]משה ובני֯[ו] ואשתו אל משה[ א]ל֯ המד[בר אשר] (4Q22 18,8) [הוא ח]נ֯ה שם הר האלהים (Ex 18,5) וַיָּבֹ֞א יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה וּבָנָ֥יו וְאִשְׁתּ֖וֹ אֶל־ מֹשֶׁ֑ה אֶל־ הַמִּדְבָּ֗ר אֲשֶׁר־ ה֛וּא חֹנֶ֥ה שָׁ֖ם הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃
6	ויאמר למשה הנה חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
	(4Q14 8,30) ו]י֯א֯מר אל משה אנ֯י יתרו ח֯[תנך ]בא א֯ל[יך] (4Q14 8,31) [ואשתך ושני בניה עמה (4Q22 18,8) [ו]י֯אמר אל משה הנה חתנך֯[ יתרו] (4Q22 18,9) [בא אליך ]ואשתך ו֯[ש]ני ב֯נ֯[יה] עמה (Ex 18,6) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֲנִ֛י חֹתֶנְךָ֥ יִתְר֖וֹ בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וְאִ֨שְׁתְּךָ֔ וּשְׁנֵ֥י בָנֶ֖יהָ עִמָּֽהּ׃
7	ויצא משה לקראת חתנו וישתחוי למשה וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויביאהו האהלה *
	(4Q14 8,31) ויצא ]משה לקר֯את חת[נו ]וישתח֯[ו וישק לו וישאלו איש] (4Q14 8,32) [לרעהו לשלו]ם ויביאה֯ו האהלה֯[ (4Q22 18,9) ויצא[ מש]ה֯ ל[ק]ר֯[את ]ח֯[תנו] (4Q22 18,10) [וישתחו וי]שק לו[ ו]י֯שאלו אי[ש ל]רע֯[הו] לשלום וי[באו האהלה ] (Ex 18,7) וַיֵּצֵ֨א מֹשֶׁ֜ה לִקְרַ֣את חֹֽתְנ֗וֹ וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ וַיִּשַּׁק־ ל֔וֹ וַיִּשְׁאֲל֥וּ אִישׁ־ לְרֵעֵ֖הוּ לְשָׁל֑וֹם וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה׃
8	ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אדות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
	(4Q14 8,32) ויספר משה לחתנו את כל אשר] (4Q14 8,33) [עשה יהוה לפ]ר֯עה ולמצרים על אדו֯ת֯ ישראל את[ כל התלאה אשר מצאתם] (4Q14 8,34) [בדרך ויצלם יהו]ה (4Q22 18,11) [ויספר משה] לחת֯[נו א]ת כל אשר[ ע]שה יהוה לפ֯[רעה ולמצרים] (4Q22 18,12) [על אדו]ת ישראל[ את כל התלא]ה֯ אשר מ[צאתם בדרך] (4Q22 18,13) [ויצלם יהוה (Ex 18,8) וַיְסַפֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ לְחֹ֣תְנ֔וֹ אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לְפַרְעֹ֣ה וּלְמִצְרַ֔יִם עַ֖ל אוֹדֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֤ת כָּל־ הַתְּלָאָה֙ אֲשֶׁ֣ר מְצָאָ֣תַם בַּדֶּ֔רֶךְ וַיַּצִּלֵ֖ם יְהוָֽה׃
9	ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
	(4Q14 8,34) ויחד יתרו֯ על כל הטובה א[שר עשה יהוה לישראל אשר] (4Q14 8,35) [הצילו מיד ]מצרים (4Q22 18,13) ]ו֯יחד יתר֯[ו על כל הטובה] אשר עש֯[ה יהוה] (4Q22 18,14) [לישר]א֯ל א֯שר הצילו מיד[ מצריים (Ex 18,9) וַיִּ֣חַדְּ יִתְר֔וֹ עַ֚ל כָּל־ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁר־ עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֥ר הִצִּיל֖וֹ מִיַּ֥ד מִצְרָֽיִם׃
10	ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים
	(4Q14 8,35) ויאמר יתרו [בר]וך יהו[ה אשר הציל אתכם מיד מצרים] (4Q14 8,36) [ומיד פרעה אש]ר֯ הציל את העם מתחת יד מצ֯[רים (4Q22 18,14) ו]י֯אמר יתרו[ ברוך] (4Q22 18,15) יהוה אשר הציל אתכם[ מיד מצריי]ם ומיד פרעה[ אשר הציל] (4Q22 18,16) א֯ת העם מתחת יד מצריי֯[ם (Ex 18,10) וַיֹּאמֶר֮ יִתְרוֹ֒ בָּר֣וּךְ יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֥יל אֶתְכֶ֛ם מִיַּ֥ד מִצְרַ֖יִם וּמִיַּ֣ד פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֤ר הִצִּיל֙ אֶת־ הָעָ֔ם מִתַּ֖חַת יַד־ מִצְרָֽיִם׃
11	עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
	(4Q14 8,36) עתה ידעתי כי גדול יהוה] (4Q14 8,37) [מכל האלהים כי בדבר אשר זדו] על[י]ה֯ם֯ (4Q22 18,16) עתה ]ידעתי כ[י גדול יהוה] (4Q22 18,17) [מכל] האלהים כי בדבר֯ אש֯[ר זדו עלי]הם (Ex 18,11) עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־ גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־ הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם׃
12	ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן ומזקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים *
	(4Q14 8,37) ויק֯ח ית֯[רו חתן משה עלה וזבחים] (4Q14 8,38) [לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל ]ל[חם עם חתן משה לפני האלהים ] (4Q22 18,17) [ויקח יתרו חתן] (4Q22 18,18) [משה] עולה וז[ב]ח֯ים֯ ל[אלה]ים וי[ב]וא אהרון ו֯[כל זקני] (4Q22 18,19) [ישראל ל]אכול ל֯[חם עם חת]ן֯ משה לפני האלהי[ם (Ex 18,12) וַיִּקַּ֞ח יִתְר֨וֹ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֛ה עֹלָ֥ה וּזְבָחִ֖ים לֵֽאלֹהִ֑ים וַיָּבֹ֨א אַהֲרֹ֜ן וְכֹ֣ל ׀ זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֶאֱכָל־ לֶ֛חֶם עִם־ חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃
13	ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר ועד הערב
	(4Q22 18,19) ויהי] (4Q22 18,20) מ֯מחר֯[ת ויש[ב משה לשפו]ט֯ את העם ויעמד ה֯[עם על משה] (4Q22 18,21) מן בוקר [עד ]ע֯רב֯[ (Ex 18,13) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־ הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־ מֹשֶׁ֔ה מִן־ הַבֹּ֖קֶר עַד־ הָעָֽרֶב׃
14	וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה ישב לבדך וכל העם נצב עליך מן הבקר ועד הערב
	(4Q22 18,21) וירא חתן ]משה את כל אשר [הוא עשה] (4Q22 18,22) [לע]ם ו֯[יאומר מה הדבר הזה אשר אתה] עושה ל[עם מדוע אתה] (4Q22 18,23) יושב֯ לבד֯[ך וכל העם נצב עליך -- ]○○[ -- (Ex 18,14) וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁר־ ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־ הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־ בֹּ֥קֶר עַד־ עָֽרֶב׃
15	ויאמר משה לחתנו כי יבוא אלי העם לדרש אלהים
	(4Q22 18,23) ויאמר] (4Q22 18,24) משה לחתנ[ו כי יבא אלי העם לדרש אלהים (Ex 18,15) וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לְחֹתְנ֑וֹ כִּֽי־ יָבֹ֥א אֵלַ֛י הָעָ֖ם לִדְרֹ֥שׁ אֱלֹהִֽים׃
16	כי יהיה להם דבר באו אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתיו את חקי האלהים ואת תורתיו *
	(4Q22 18,24) כי יהיה] (4Q22 18,25) להם דבר ו[בו]א אלי[ ושפטתי בי]ן איש ובי֯[ן רעהו והודעתי] (4Q22 18,26) את חוקי֯[ ]האלהים[ ואת תורתיו (Ex 18,16) כִּֽי־ יִהְיֶ֨ה לָהֶ֤ם דָּבָר֙ בָּ֣א אֵלַ֔י וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין אִ֖ישׁ וּבֵ֣ין רֵעֵ֑הוּ וְהוֹדַעְתִּ֛י אֶת־ חֻקֵּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים וְאֶת־ תּוֹרֹתָֽיו׃
17	ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה
	(4Q11 frg. 20,2) [ויא]מ֯[ר חת]ן֯[ מש]ה֯[ א]ל֯י֯ו֯ לא ט[וב הדבר אשר אתה עשה (4Q22 18,26) ויאמר חתן משה ] (4Q22 18,27) אלי[ו לא] טוב ה֯דב֯[ר אשר אתה עשה (Ex 18,17) וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־ טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
18	נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשותו לבדך
	(4Q11 frg. 20,2) נבל תבל] (4Q11 frg. 20,3) ג֯ם א֯תה ג֯ם֯ העם הז֯ה֯ א֯ש֯[ר ע]מ֯ך֯[ ]כ֯י֯[ כ]ב֯[ד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך ] (4Q22 18,27) נבל תבל גם אתה גם העם] (4Q22 18,28) הז[ה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו] (4Q22 18,29) לבד[ך (Ex 18,18) נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־ אַתָּ֕ה גַּם־ הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־ כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־ תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ׃
19	עתה שמע בקולי אעיצך ויהי אלהים עמך הוי אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים
	(4Q11 frg. 20,4) עתה ש֯מע בקולי איע֯צ֯ך֯ ו[יהי ]א֯לה֯י֯ם[ ע]מ֯[ך היה אתה לעם מול] (4Q11 frg. 20,5) האלה֯י֯[ם] ○○[ ]י○○○ א֯ת֯ ה֯ד֯ב֯ר֯י֯ם א֯ל ה֯א֯להי֯ם ○ ○○○○[ (4Q22 18,29) עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך -- ] (4Q22 18,30) ]○[ -- והבאת אתה את הדברים אל האלהים ] (Ex 18,19) עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים אֶל־ הָאֱלֹהִֽים׃
20	והזהרת אתם את החקים ואת התורה והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון
	(4Q11 frg. 20,5) אתה]ם֯ א֯ת֯[ ]ה֯ (4Q11 frg. 20,6) יםו֯א֯ת֯ התו֯רות וה[ודעת להם ]את ה֯ד֯רך אשר֯ י֯לכ֯ו֯ ב֯ה֯ ו֯א֯ת֯ ה֯מעש֯ה֯ (4Q11 frg. 20,7) אשר יעשון (4Q22 18,31) [והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת לה]ם֯ א[ת] (4Q22 18,32) הדרך אש֯[ר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון (Ex 18,20) וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־ הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־ הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־ הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן׃
21	ואתה תחזה לך מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות
	(2Q3 frg. 3,1) ו֯א֯[תה תחזה מכול העם אנשי חיל] (2Q3 frg. 3,2) [יראי אלוהים ]אנשי אמ[ת שונאי בצע ושמת עליהם] (2Q3 frg. 3,3) [שרי אלפים ש]רי מאיות[ שרי חמשים ושרי עשרות ] (4Q11 frg. 20,7) ואתה֯[ תחזה ]מ֯כ֯ל ה֯עם אנש֯י ח֯יל יר֯א֯י֯ י֯הוה (4Q11 frg. 20,8) אנ֯[ש]י אמת שנא֯י [בצע ושמת ]א֯תם עלי֯ה֯ם ש֯רי אלפים֯[ ש]ר֯י מא|ות (4Q11 frg. 20,9) ש֯רי ח֯[משים ושרי עשרת (4Q22 18,32) ואת]ה֯ תחז[ה] (4Q22 18,33) מכל העם[ אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת ש]ונאי בצ[ע] (4Q22 19,1) [ושמת עליה]ם֯ שרי [אלפ]י֯ם ושר֯י מא֯ות וש֯[רי חמשים ושרי] (4Q22 19,2) [עשרת (Ex 18,21) וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־ הָ֠עָם אַנְשֵׁי־ חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
22	ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאון אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך
	(2Q3 frg. 3,4) [ושפטו את העם ב]כ֯ו֯ל[ עת והיה כל הדבר הגדל] (4Q11 frg. 20,9) ושפ]ט֯ו את ה֯עם בכ֯ל[ עת והיה] (4Q11 frg. 20,10) כ֯ל ה֯[ד]ב֯ר֯ ה֯ג֯[דול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם] (4Q11 frg. 20,11) [ו]ה֯ק֯ל֯ מ֯עליך ו֯נ֯[שאו אתך (4Q22 19,2) ושפטו[ את ]העם בכל עת ו[הי]ה֯[ כל הדבר] (4Q22 19,3) [הגדל יביאו אליך וכל הדבר ]ה֯[ק]טן ישפו[טו הם והקל] (4Q22 19,4) [מעליך ונשאו אתך (Ex 18,22) וְשָׁפְט֣וּ אֶת־ הָעָם֮ בְּכָל־ עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־ הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־ הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־ הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ׃
23	אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה אל מקומו יבוא בשלום
	(4Q11 frg. 20,11) אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים] (4Q11 frg. 20,12) [ו]יכלת עמד ו֯ג֯ם כל ה֯עם ה֯זה על[ מקמו יבא בשלום (4Q22 19,4) אם את הד]ב֯ר הזה [ת]ע֯[שה וצוך] (4Q22 19,5) [אלהים ויכלת עמד וגם כל הע]ם֯ ה[זה] אל מקו[מו יבוא בשלום ו ] (Ex 18,23) אִ֣ם אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־ מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם׃
24	וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר *
	(4Q11 frg. 20,12) וישמע משה] (4Q11 frg. 20,13) [לקו]ל[ חתנו ויע]ש֯ כ֯ל א֯ש֯ר֯ א֯מ֯[ר -- ] (4Q22 19,6) [ישמעמשה לקול] חתנ[ו ויעש כל א]שר א֯[מר ו ] (Ex 18,24) וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר׃
24[א]	ויאמר משה אל העם לא אוכל אנכי לבדי שאת אתכם
[24	[ב]] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב
24[ג]	יהוה אלהי אבתיכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
24[ד]	איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם
24[ה]	הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
24[ו]	ויענו ויאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות
24[ז]	ויקח את ראשי שבטיהם אנשים חכמים וידעים
25	« » ויתן אתם ראשים עליהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיהם
	(4Q22 19,14) שרי אלפים ושרי מאות שרי] (4Q22 19,15) חמשים[ ושרי עשרת ושוטרים לש]בטיה֯[ם ו] (Ex 18,25) יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עַל־ הָעָ֑ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת׃
25[א]	ויצו את שפטיהם לאמר שמעו בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו
25[ב]	לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו
25[ג]	ויצו אתם את כל הדברים אשר יעשון
26	וישפטו את העם בכל עת את הדבר הגדול יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפטו הם
	(4Q22 19,21) וכל הדבר הקטן] (4Q22 19,22) [ישפו]טו הם (Ex 18,26) וְשָׁפְט֥וּ אֶת־ הָעָ֖ם בְּכָל־ עֵ֑ת אֶת־ הַדָּבָ֤ר הַקָּשֶׁה֙ יְבִיא֣וּן אֶל־ מֹשֶׁ֔ה וְכָל־ הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפּוּט֥וּ הֵֽם׃
27	וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו *
	(4Q22 19,22) [וישלח משה] (4Q22 19,23) [את חתנו ]ו֯ילך אל[ ארצו ] (Ex 18,27) וַיְשַׁלַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה אֶת־ חֹתְנ֑וֹ וַיֵּ֥לֶךְ ל֖וֹ אֶל־ אַרְצֽוֹ׃ פ

19
1	בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
	(4Q22 19,24) [בחדש] השל[ישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום] (Ex 19,1) בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
2	ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר
	(Ex 19,2) וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־ שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
3	ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
	(Ex 19,3) וּמֹשֶׁ֥ה עָלָ֖ה אֶל־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ מִן־ הָהָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לְבֵ֣ית יַעֲקֹ֔ב וְתַגֵּ֖יד לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
4	אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי
	(Ex 19,4) אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־ כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃
5	ועתה אם שמע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ
	(Ex 19,5) וְעַתָּ֗ה אִם־ שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־ בְּרִיתִ֑י וִהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־ הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־ לִ֖י כָּל־ הָאָֽרֶץ׃
6	ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל
	(Ex 19,6) וְאַתֶּ֧ם תִּהְיוּ־ לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
7	ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה
	(4Q22 20,1) [וישם לפניהם את כל הדברים ]האל֯[ה אשר צוהו] (4Q22 20,2) [יהוה (Ex 19,7) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֔ה וַיִּקְרָ֖א לְזִקְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיָּ֣שֶׂם לִפְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת כָּל־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃
8	ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה
	(4Q22 20,2) ויענו כל העם יחדו ויאמרו ]כל [אשר דבר] (4Q22 20,3) [יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יה]ו֯ה ו (Ex 19,8) וַיַּעֲנ֨וּ כָל־ הָעָ֤ם יַחְדָּו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֑ה וַיָּ֧שֶׁב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃
9	ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעבי הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמנו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה *
	(2Q3 frg. 8,0) העם בדברי עמך וגם בכה יאמינו] (2Q3 frg. 8,1) [לעול]ם ויגד מושה[ את דברי העם אל יהוה ] (4Q22 20,4) [יאומריהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב ]ה֯ענן [בעבור] (4Q22 20,5) [ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ו]יגד מש[ה] (4Q22 20,6) [את דברי העם אל יהוה (Ex 19,9) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶיךָ֮ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒ בַּעֲב֞וּר יִשְׁמַ֤ע הָעָם֙ בְּדַבְּרִ֣י עִמָּ֔ךְ וְגַם־ בְּךָ֖ יַאֲמִ֣ינוּ לְעוֹלָ֑ם וַיַּגֵּ֥ד מֹשֶׁ֛ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י הָעָ֖ם אֶל־ יְהוָֽה׃
10	ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
	(2Q3 frg. 8,3) [וי]ו֯א֯מ֯[ר י]הוה א[ל מושה … (4Q22 20,6) ויאמר יהוה אל משה] לך אל [העם] (4Q22 20,7) [וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם … (Ex 19,10) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ אֶל־ הָעָ֔ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ם הַיּ֖וֹם וּמָחָ֑ר וְכִבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
11	והיו נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם אל הר סיני
	(4Q22 20,8) [נכנים ליו]ם הש֯[לישי כי ביום השלישי ירד יהוה] (4Q22 20,9) [לעיני כל ]העם על הר ס[יני (Ex 19,11) וְהָי֥וּ נְכֹנִ֖ים לַיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י יֵרֵ֧ד יְהוָ֛ה לְעֵינֵ֥י כָל־ הָעָ֖ם עַל־ הַ֥ר סִינָֽי׃
12	והגבלת את ההר סביב ואל העם תאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת
	(4Q22 20,9) והגבלת את העם סבי]ב לא֯מ֯ור הש֯[מרו] (4Q22 20,10) [לכם ע]לות בהר ונג[ע בקצהו כל הנגע בהר] מות יומת[ ] (Ex 19,12) וְהִגְבַּלְתָּ֤ אֶת־ הָעָם֙ סָבִ֣יב לֵאמֹ֔ר הִשָּׁמְר֥וּ לָכֶ֛ם עֲל֥וֹת בָּהָ֖ר וּנְגֹ֣עַ בְּקָצֵ֑הוּ כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּהָ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת׃
13	לא תגע בו יד כי סקל יסקל או ירא יראה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היובל הם יעלו בהר
	(4Q22 20,11) [לא תגע ב]ו יד כי סק[ול יסקל או ירה יירה] א[ם בהמה] (4Q22 20,12) [אם איש לא] יחיה ב[משך היבל המה יעלו בהר (Ex 19,13) לֹא־ תִגַּ֨ע בּ֜וֹ יָ֗ד כִּֽי־ סָק֤וֹל יִסָּקֵל֙ אוֹ־ יָרֹ֣ה יִיָּרֶ֔ה אִם־ בְּהֵמָ֥ה אִם־ אִ֖ישׁ לֹ֣א יִחְיֶ֑ה בִּמְשֹׁךְ֙ הַיֹּבֵ֔ל הֵ֖מָּה יַעֲל֥וּ בָהָֽר׃
14	וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם
	(4Q22 20,12) וירד משה] (4Q22 20,13) [מן ההר אל העם ויקדש את הע]ם֯ ויכבסו שמלתם[ (Ex 19,14) וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה מִן־ הָהָ֖ר אֶל־ הָעָ֑ם וַיְקַדֵּשׁ֙ אֶת־ הָעָ֔ם וַֽיְכַבְּס֖וּ שִׂמְלֹתָֽם׃
15	ויאמר אל העם היו נכונים לשלשת הימים אל תגשו אל אשה *
	(4Q22 20,13) ויאמר] (4Q22 20,14) [אל העם היו נכנים לשלשת ]ימים אל֯ תג֯שו אל[ אשה (Ex 19,15) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָעָ֔ם הֱי֥וּ נְכֹנִ֖ים לִשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים אַֽל־ תִּגְּשׁ֖וּ אֶל־ אִשָּֽׁה׃
16	ויהי ביום השלישי בהיות הבקר ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול השופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה
	(4Q22 20,14) ויהי] (4Q22 20,15) [ביום השלישי בהית ]ה֯[בו]ק֯ר֯ וי֯[הי קלת וברקים וענן כבד על] (4Q22 20,16) [ההר וקל ]שופר חזק מא֯[ד ויחרד כל העם אשר במחנה (Ex 19,16) וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיֹ֣ת הַבֹּ֗קֶר וַיְהִי֩ קֹלֹ֨ת וּבְרָקִ֜ים וְעָנָ֤ן כָּבֵד֙ עַל־ הָהָ֔ר וְקֹ֥ל שֹׁפָ֖ר חָזָ֣ק מְאֹ֑ד וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֥ר בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
17	ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
	(4Q158 frg. 5,1) בתח]תית (4Q364 frg. 14,1) [ויתיצבו?] (4Q364 frg. 14,2) בתחתית֯ ההר _____ [ ] (4Q22 20,16) ויוצא] (4Q22 20,17) [משה את העם ]לקראת ה֯[אלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר ] (Ex 19,17) וַיּוֹצֵ֨א מֹשֶׁ֧ה אֶת־ הָעָ֛ם לִקְרַ֥את הָֽאֱלֹהִ֖ים מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּתַחְתִּ֥ית הָהָֽר׃
18	והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד יהוה עליו באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד
	(Ex 19,18) וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־ הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
19	ויהי קול השופר הלך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול
	(4Q158 frg. 5,2) ]השופר (Ex 19,19) וַיְהִי֙ ק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֔ר הוֹלֵ֖ךְ וְחָזֵ֣ק מְאֹ֑ד מֹשֶׁ֣ה יְדַבֵּ֔ר וְהָאֱלֹהִ֖ים יַעֲנֶ֥נּוּ בְקֽוֹל׃
20	וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה אל משה אל ראש ההר ויעל משה *
	(Ex 19,20) וַיֵּ֧רֶד יְהוָ֛ה עַל־ הַ֥ר סִינַ֖י אֶל־ רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיִּקְרָ֨א יְהוָ֧ה לְמֹשֶׁ֛ה אֶל־ רֹ֥אשׁ הָהָ֖ר וַיַּ֥עַל מֹשֶֽׁה׃
21	ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב
	(4Q158 frg. 5,3) ויאמר יהוה אל (Ex 19,21) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה רֵ֖ד הָעֵ֣ד בָּעָ֑ם פֶּן־ יֶהֶרְס֤וּ אֶל־ יְהוָה֙ לִרְא֔וֹת וְנָפַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ רָֽב׃
22	וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בם יהוה
	(Ex 19,22) וְגַ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים הַנִּגָּשִׁ֥ים אֶל־ יְהוָ֖ה יִתְקַדָּ֑שׁוּ פֶּן־ יִפְרֹ֥ץ בָּהֶ֖ם יְהוָֽה׃
23	ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדת בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו
	(4Q158 frg. 5,5) ההר וק[דשתו --] (4Q22 20,26) [לעלו]ת [אל] ה[ר] ס֯[יני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל] (4Q22 20,27) [את ]ההר וקדשתו[ (Ex 19,23) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ יְהוָ֔ה לֹא־ יוּכַ֣ל הָעָ֔ם לַעֲלֹ֖ת אֶל־ הַ֣ר סִינָ֑י כִּֽי־ אַתָּ֞ה הַעֵדֹ֤תָה בָּ֙נוּ֙ לֵאמֹ֔ר הַגְבֵּ֥ל אֶת־ הָהָ֖ר וְקִדַּשְׁתּֽוֹ׃
24	ויאמר אליו יהוה לך רד והעלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל יהוה פן יפרץ בם
	(1Q2 frg. 2-3,1) ואהרן עמך ו֯ה֯[כהנים והעם אל יה]ר֯סו לע[לת אל יהוה פן יפרץ בם ] (4Q11 frg. 21,1) [יהוה לך רד ועלית אתה ואה]ר֯ן עמ֯[ך והכהנים והעם] (4Q11 frg. 21,2) [אל יהרסו לעלת אל יהוה -- ]○○ (4Q22 20,27) ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית] (4Q22 20,28) [אתה ]ואהרון עמך והכ֯ה֯נים והע֯[ם אל יהרסו לעלת אל יהוה] (4Q22 20,29) [פן יפר]ץ֯ [ב]ם֯ (Ex 19,24) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו יְהוָה֙ לֶךְ־ רֵ֔ד וְעָלִ֥יתָ אַתָּ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן עִמָּ֑ךְ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהָעָ֗ם אַל־ יֽ͏ֶהֶרְס֛וּ לַעֲלֹ֥ת אֶל־ יְהוָ֖ה פֶּן־ יִפְרָץ־ בָּֽם׃
25	וירד משה מן ההר אל העם ויאמר אליהם *
	(1Q2 frg. 2-3,2) וירד משה אל הע[ם ויאמר אלהם ] (4Q11 frg. 21,2) ו֯י֯ר֯ד֯ מ֯ש֯[ה אל] (4Q11 frg. 21,3) [העם ויאמר אלהם ] (4Q22 20,29) וירד משה אל ה[עם ויאומר אליהם ו ] (Ex 19,25) וַיֵּ֥רֶד מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הָעָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶֽם׃ ס

20
1	וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר
	(1Q2 frg. 2-3,3) וידבר אלה[ים את כל הדברים הא]לה לאמ֯[ר ] (4Q11 frg. 21,4) [וידבר אלהים את כל הדב]ר֯י֯ם֯ ה֯אלה לא֯מ[ר (4Q22 20,30) [ידבראל]הים את כל הדבר[ים האלה לאמר ] (Ex 20,1) וַיְדַבֵּ֣ר אֱלֹהִ֔ים אֵ֛ת כָּל־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹֽר׃ ס
2	אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
	(1Q2 frg. 2-3,4) ]ל[ -- ] … (1Q13 frg. 1-18,7) א[נכ]י יה[וה] (1Q13 frg. 1-18,8) [אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית ע]בדים כי לא[ י]היה לך אלהים [אחרים ]על פנ[י (4Q11 frg. 21,4) אנכי יהוה] (4Q11 frg. 21,5) [אלהיך אשר ה]ו֯צאתיך מא֯[רץ מצרים מבית עבדים ] (4Q37 1,8) אנוכי [י]הוה אלוהיך א[שר הוצאתיך מארץ מ]צ֯רים מבית עבד[ים] (4Q37 1,9) לוא יהיה לך אלוהים [אחרים על פני (4Q41 2,12) אנוכי יהוה אלוהיך אשר (4Q41 3,1) הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לוא יהיה (4Q41 3,2) לך אלוהים אחרים על פני (4Q128 frg. 1,4) [אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני … (4Q129 frg. 1R,3) אנוכי יה]ו֯ה אלוהיכה אשר הוצאתיכה מ֯[ארץ] מצרים מבית עבדים לוא (4Q129 frg. 1R,4) [יהיה לך אלהים אחרים על פני (4Q134 frg. 1,11) בהר לאמור אנכי יהוה אלהיכה (4Q134 frg. 1,12) [אשר הוצא]ת֯י֯ך מ֯א֯רץ מצרים ○ מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים (4Q134 frg. 1,13) [על פני (4Q137 frg. 1,13) אנוכי יהוה אלוהיכה אשר (4Q137 frg. 1,14) אתיכה מארץ מצרים מבית עבדים לוא יהיה לכה אלוהים אחרים על פני (4Q139 frg. 1,1) [יהיה לכה אלוהי]ם אחרם֯ ע֯[ל פני (4Q142 frg. 1,4) אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (8Q3 frg. 17-25,20) אנכ[י יהוה אלהיך אשר ]הוצאתיך מארץ[ מצרי]ם מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פ֯נ֯י֯[ לא] (8Q3 frg. 30,4) -- ]אנכי וה֯אר֯[ … (XQ3 1,13) בהר ל[א]מר אנכי יהוה אלהיך א[ש]ר (XQ3 1,14) הוציאתך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחר[ים] (XQ3 1,15) על פני (Ex 20,2) אָֽנֹכִ֖י֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ (Ex 20,3) לֹֽ֣א יִהְיֶֽה־ לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־ פָּנָֽ͏ַ֗י (Dtn 5,6) אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣֥ית עֲבָדִ֑͏ֽים׃ (Dtn 5,7) לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־ לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־ פָּנָֽ͏ַ֗י (Ex SP 20,2) יהוה אלהיך … (Dtn SP 5,6) אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים א לא יהיה לך אלהים אחרים על פני
3	לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
	(1Q13 frg. 1-18,8) לא תע]שה לך פסל[ כ]ל תמונ[ה אשר ]בשמים (1Q13 frg. 1-18,9) [ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ (4Q37 1,9) לוא תע]שה לך פסל [כול] (4Q37 1,10) תמונה אשר בשמ֯[י]ם [ממעל ואשר בארץ מתחת ו]אש֯[ר במים] (4Q37 1,11) מתחת לארץ (4Q41 3,2) לא תעשה לך פסל וכול (4Q41 3,3) תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר (4Q41 3,4) במים מתחת לארץ (4Q42 frg. 6,1) ואשר במים[ מתחת לארץ … (4Q42 frg. 7,1) [אשר בשמים ממעל ואשר בארץ] מ֯תחת [ואשר במים מתחת לארץ (4Q128 frg. 1,4) לא תעשה לך פסל כל תמונה אש]ר בשמים ממעל ואשר ב[ארץ מתחת] (4Q128 frg. 1,5) [ואשר במים מתחת לארץ (4Q129 frg. 1R,4) לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואש]ר֯ במים מתחת לארץ (4Q134 frg. 1,13) ל]א תעשה לך פס[ל] וכול תמונה אשר בשמ[ים] ממעל ואשר (4Q134 frg. 1,14) [בארץ מתחת ו]א֯שר֯ ב֯[מ]ים מתחת לארץ (4Q137 frg. 1,15) לוא תעשה לכה פסל וכול תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואש֯ר֯ (4Q137 frg. 1,16) במים מתחת לארץ (4Q139 frg. 1,1) לוא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר] (4Q139 frg. 1,2) [בארץ מתחת ואשר במ]ים מתחת לארץ (4Q142 frg. 1,4) לא תעשה לך פסל] (4Q142 frg. 1,5) [וכול ת]מונה אשר ב֯[שמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ (8Q3 frg. 17-25,20) לא] (8Q3 frg. 17-25,21) תעשה[ לך פסל כל תמונה ]אשר ב[שמ]ים מ[מעל ו]אשר במים מתחת לארץ (XQ3 1,15) לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל אשר ב[אר]ץ (XQ3 1,16) מתחת אשר המים מתחת לארץ (Ex 20,4) לֹֽ֣א תֽ͏ַעֲשֶׂ֨ה־ לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכָל־ תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֡֔עַל וֽ͏ַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑͏ַ֜חַת וַאֲשֶׁ֥֣ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ (Dtn 5,8) לֹֽ֣א־ תַעֲשֶֽׂ֙ה־ לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־ תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ (Dtn SP 5,7) לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
4	לא תשתחוי להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלישים ועל רביעים לשנאי
	(1Q2 frg. 4,1) [ולא תעבדם כי אנכי יהוה א]ל֯היך א[ל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים] (1Q2 frg. 4,2) [ועל רבעים לשנאי (1Q13 frg. 1-18,9) לא תשתחוה להם ו]לא תעובדם כי א[נכי יהוה א]להיך[ אל קנא פ]קד עון א[בות על בנ]ים[ ועל ש]לשים וע[ל ]רבעים (1Q13 frg. 1-18,10) [לשונאי (4Q37 1,11) לו[א תשתחוה להם ולא תעבדם] כי אנ֯[וכי יהוה] (4Q37 1,12) אלוהיך אל קנ[א פקד עון אבות על בנים ועל ]שלש[ים ועל] (4Q37 1,13) רבעים לש֯ונא֯[י (4Q41 3,4) לוא תשתחוה להם ולוא תעובדם (4Q41 3,5) כי אנוכי יהוה אלוהיך אל קנא פוקד עוון אבות על (4Q41 3,6) בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי (4Q42 frg. 6,1) לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי] (4Q42 frg. 6,2) [יהוה א]ל[היך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל] … (4Q42 frg. 7,1) לא] (4Q42 frg. 7,2) [תשתחוה להם ולא תעבדם כ]י֯ אנכי יהוה֯[ אלהיך אל קנא פקד עון אבות] (4Q42 frg. 7,3) [על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי -- ] (4Q128 frg. 1,5) לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעי]ם֯ לשונ֯א֯י֯ (4Q129 frg. 1R,4) לוא תשתח֯וה֯ לה֯מ֯ה ולוא תעובדמ֯ה֯ [כי א]נ֯ו֯כי (4Q129 frg. 1R,5) [יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי (4Q134 frg. 1,14) לוא תשתחוה להם ולוא (4Q134 frg. 1,15) [תעבדם כי אנכי יהוה א]ל֯היך אל קנא פוקד עוון אבות על בנים ועל (4Q134 frg. 1,16) [שלשים ועל רבעים לשונא]י֯ (4Q137 frg. 1,16) לוא תשתחוה להמה ולוא תעוב֯ד֯מה כי אנוכי יהוה אלוהיכה (4Q137 frg. 1,17) אל קנא פוקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשונאי (4Q139 frg. 1,2) לא֯[ תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל] (4Q139 frg. 1,3) [קנא פקד עון אבות על בנים] ועל שלשים ועל רב֯[עים לשונאי (4Q142 frg. 1,5) לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון] (4Q142 frg. 1,6) [אבו]ת על בנים ועל של֯[שים ועל רבעים לשנאי (8Q3 frg. 17-25,21) לא תשתחוה להם ולא ת֯ע֯ב֯ד֯ם֯ כי (8Q3 frg. 17-25,22) אנכי[ יהוה אלהיך ]פקד עוון[ אבות ע]ל בנ[ים וע]ל שלשים ועל רבעים ולשונא (XQ3 1,16) לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי (XQ3 1,17) יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי (Ex 20,5) לֹֽא־ תִשְׁתַּחְוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אֽ͏ָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָבֹ֧ת עַל־ בָּנִ֛ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־ רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ (Dtn 5,9) לֹא־ תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־ בָּנִ֛ים וְעַל־ שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־ רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃
5	ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי
	… (4Q393 frg. 3,2) לאהב֯[יך (לאהב֯[יו) ולשמרי מצותיך אשר] (CD 19,2) לאהבֿ (לאהב) ולשמרי מצותי … (CD 20,21) ו֯ע֯ש֯ה֯ ח֯ס֯ד֯ ל֯א֯ל֯פ֯י֯ם֯ לאהביו (CD 20,22) ולשמריו … (1Q2 frg. 4,2) ועשה ]חסד [לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי -- ] (1Q13 frg. 1-18,10) ועושה חסד לאלפים לאוהבי לשומרי מצותי (4Q37 1,13) ועשה חסד לאלפים לאהבי ]ו֯לשומר[י מצוותי] (4Q41 3,6) עושה חסד לאלפים (4Q41 3,7) לאוהבי ולשומרי מצוותי (4Q128 frg. 1,5) ו֯ע֯ש֯ה֯ ח֯סד֯ ל֯[א]ל֯פ[ים] (4Q128 frg. 1,6) [לאהבי ולשמרי מצותי (4Q129 frg. 1R,5) ועשה חסד לאלפים לאהבי ול]שומרי מ֯[צ]אותי (4Q134 frg. 1,16) ועושה חסד לאלפים לאהבי ולשמר֯י (4Q134 frg. 1,17) מצות[י (4Q137 frg. 1,17) עושי חסד לאלפים ל֯אוהבי (4Q137 frg. 1,18) ולשומרי [מצא]ותי (4Q139 frg. 1,3) ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי] (4Q139 frg. 1,4) [מצותי (4Q142 frg. 1,6) ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי (8Q3 frg. 17-25,22) עשה חסד לאל֯פ֯י֯ם֯ לאהבי ולשמרי (8Q3 frg. 17-25,23) מצו[תו (XQ3 1,18) ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי (Ex 20,6) וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֺתָֽי׃ ס (Dtn 5,10) וְעֹ֥֤שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לֽ͏ַאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו … (Dtn 7,9) לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מצותו … … (Dtn SP 7,9) לאהביו ולשמרי מצותיו לאלף דור
6	ב לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא *
	(1Q13 frg. 1-18,10) ל]א תש[א את שם יהוה אלהיך לשוא כ]י לא ינ[קה יהוה את אש]ר ישא את[ ש]מו (1Q13 frg. 1-18,11) [לשוא (4Q37 1,14) לוא ת֯[שא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינ]קה[ יהוה] (4Q41 3,7) לוא תשא את שם יהוה אלוהיך (4Q41 3,8) לשוא כי לוא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא (4Q128 frg. 1,6) לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא (4Q129 frg. 1R,5) לוא תשא את שם יהוה אלוהיכה לאשו כי לוא ינקה (4Q129 frg. 1R,6) [יהוה את אשר ישא את שמו לשוא (4Q134 frg. 1,17) לוא תשא את שם יהוה] אלהיך לשוא כי לוא ינקה יהוה את אשר (4Q134 frg. 1,18) ישא את [שמו לשוא (4Q137 frg. 1,18) לוא תש[א את ש]ם יהוה אלוהיכה לאשו כי לוא ינקה יהוה את כול אשר ישא את֯ (4Q137 frg. 1,19) [שמו לשוא] (4Q139 frg. 1,4) לא תשא את שם יהוה אלוה]י֯כה לאשו כי לוא ינק[ה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא (4Q142 frg. 1,6) לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה] (4Q142 frg. 1,7) [את ]כ֯ול אשר ישא ›א‹ת [שמו לשו (4Q149 frg. 1,2) [כי] ל[וא] ינקה יהוה את כ[ל א]ש֯ר֯ [י]ש֯א א֯ת֯ שמו לש֯[וא (8Q3 frg. 17-25,23) לא תשא א]ת שם י֯[הוה אלהיך לשו]א (XQ3 1,18) לא תשא את שם יהוה (XQ3 1,19) אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא (Ex 20,7) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־ שֵֽׁם־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־ יִשָּׂ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ פ (Dtn 5,11) לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־ שֵֽׁם־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־ יִשָּׂ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ ס (Dtn SP 5,10) לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא *
7	ג שמור את יום השבת לקדשהו
	(4Q270 frg. 6 v,3) יום השבת לקדשו … (CD 10,17) יום השבת לקדשו … (1Q13 frg. 1-18,11) שמור את יום השבת לקדשו … (4Q41 3,9) שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה (4Q128 frg. 1,6) שמור את יום השבת לקדשו … (4Q129 frg. 1R,6) שמור את יום השבת לקדשו … (4Q134 frg. 1,18) שמור את יום השב]ת֯ ל[קדשו] (4Q137 frg. 1,19) שמור את יו֯[ם השבת לקדשו … (4Q139 frg. 1,4) שמור] (4Q139 frg. 1,5) [את יום השבת לקדשו … (4Q142 frg. 1,7) שמור את יום השבת לקדשו … (4Q149 frg. 1,2) זכור את יום השבת לקדשו ] (8Q3 frg. 17-25,23) שמור את יום השבת לקדשו בכ֯מ֯ע֯ו○○מ ב֯יו֯ם ה○ (XQ3 1,19) שמור את (XQ3 1,20) יום השבת לקדשו … (Ex 20,8) זָכ֛וֹר֩ אֶת־ י֥֨וֹם הַשַׁבָּ֖֜ת לְקַדְּשֽׁ֗וֹ (Dtn 5,12) שָׁמ֛֣וֹר אֶת־ י֥וֹם֩ הַשַׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשׁ֑֜וֹ … (Dtn SP 5,11) שמור את יום השבת לקדשהו …
8	ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך
	(1Q13 frg. 1-18,11) שש]ת ימים ת[עבד ועשית כל מלאכ]תך כי (4Q37 2,2) ששת ימים תעבד ועשית כל] (4Q37 2,3) מלאכתך[ (4Q41 3,10) ששת ימים תעבוד ועשית את כול מלאכתך (4Q128 frg. 1,6) ששת] (4Q128 frg. 1,7) [ימים תעבד ועשית כל מלאכתך (4Q129 frg. 1R,6) ששת ימים תעבו]ד֯ ועשיתה את כול מ֯[לא]כ֯֯תכה (4Q134 frg. 1,18) ששת ימים תעבוד ועש››שית‹‹ (4Q134 frg. 1,19) כול מלאכתך (4Q137 frg. 1,19) ששת ימים תעבוד ועשיתה את (4Q137 frg. 1,20) [כול מ]ל֯אכתכה (4Q139 frg. 1,5) ששת ימים תע[בוד ועשית כל מלאכתך (4Q142 frg. 1,7) ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך (4Q149 frg. 1,3) [ששת ימים] תעבוד ועשיתה את כל מ[ל]א֯כתכה (4Q151 frg. 2,5) בל מ○[ --] (8Q3 frg. 17-25,24) שש]ת֯ ימ[ים תעבד ועשית כל ]מל[אכתך (XQ3 1,20) ששת ימים תעבד ועשיתה (XQ3 1,21) כל מלאכתך (Ex 20,9) שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תּֽ͏ַעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּל־ מְלַאכְתֶּֽךָ֒ (Dtn 5,13) שֵׁ֣֤שֶׁת יָמִ֣ים֙ תּֽ͏ַעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־ מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ (Dtn SP 5,12) ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך
9	ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך בהמתך וגרך אשר בשעריך
	(1Q13 frg. 1-18,11) ביום[ השביע]י שבת ל[יהו]ה אלהיך לא תעשה (1Q13 frg. 1-18,12) [כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וג]רך א[שר בשעריך … (4Q37 2,3) ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל] (4Q37 2,4) מלאכה[ אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל] (4Q37 2,5) בהמתך[ וגרך אשר בשעריך … (4Q41 3,11) וביום השביעי שבת ליהוה אלוהיך לוא תעשה בו כל מלאכה (4Q41 3,12) אתה בנך בתך עבדך ואמתך שורך וחמורך (4Q41 4,1) ובהמתך גריך אשר בשעריך … (4Q128 frg. 1,7) ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך ו]כול ב֯[המתכה] (4Q129 frg. 1R,6) ו֯ב֯י֯[ו]ם֯ ה֯שבעי שבת ליה[וה] אלוהיכה (4Q129 frg. 1R,7) [לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך ]אשר בשעריכה … (4Q134 frg. 1,19) וב[יום השביעי שבת ליהו]ה֯ אלהיך השביעי (4Q134 frg. 1,20) ליהוה אלהיכה לוא ת[ע]שה֯ כ֯ו[ל מלאכה את]ה֯ ובנך ובתך עבד בתך (4Q134 frg. 1,21) [ואמ]תך ושורך וחמר֯ך֯ וכול בה֯[מתך וגרך א]ש֯ר בשעריך (4Q137 frg. 1,20) ובביום הש֯ב֯[יעי שבת ליהוה] אלוהיכה לוא תעשה בוה כול מלאכה אתה ובנכה ובתכה עבדכה ו (4Q137 frg. 1,21) [אמ]ת֯כהשורכה וחמורכה וכ֯[ול בהמתכ]ה וגריכה אש֯[ר ב]שע[ר]יכה … (4Q139 frg. 1,5) ויום השביעי] (4Q139 frg. 1,6) [שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה א]תה ובנכה ובתכה֯[ ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל] (4Q139 frg. 1,7) [בהמתך וגרך אשר בשעריך … (4Q142 frg. 1,7) ויום השביעי] (4Q142 frg. 1,8) [ש]בת ליהוה אלו[היכה לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך] (4Q149 frg. 1,3) י[ום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה] (4Q149 frg. 1,4) [ובנכה ובת]כה עבד[כה] ואמתכה ש[ור]כ֯ה וחמו֯[רכה וגרך אשר בשעריך (8Q3 frg. 17-25,24) וביום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה֯ ] (8Q3 frg. 17-25,25) כל מ֯ל֯[אכה אתה וב]נ֯ך֯[ -- ב]המתך וגיר[ך אשר ב]שעריך (XQ3 1,21) וביום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל (XQ3 1,22) מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך שורך וחמרך וכל בהמתך וגרך (XQ3 1,23) אשר בשעריך … (Ex 20,10) וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־ תַעֲשֶׂ֣֨ה כָל־ מְלָאכָ֡֜ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָֽ֣־ וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ (Dtn 5,14) וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֣֥ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־ מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־ וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־ וַ֠אֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־ בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ … (Dtn SP 5,13) ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך שורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך …
10	כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו *
	(4Q41 4,5) כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ (4Q41 4,6) את הים וכול אשר בם וינוח ביום השביעי על כן ברך יהוה (4Q41 4,7) את יום השבת לקדשו (4Q134 frg. 1,21) כי ששת (4Q134 frg. 1,22) [ימים עשה] יהוה את ה[ש]מים ואת ה֯[ארץ את הי]ם֯ ואת כול אשר בם וינוח ב (4Q134 frg. 1,23) [יוםהשביע]י֯ על כן ב[ר]ך יהוה את [יום הש]ב֯ת ו֯[י]ק֯דשהו (4Q149 frg. 1,4) כי ששת ימים] (4Q149 frg. 1,5) [עשה יהוה א]ת השמ[ים ו]את האר֯[ץ את] ה֯ימים֯ [ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את] (4Q149 frg. 1,6) [יום השבת ויקדשהו (8Q3 frg. 17-25,25) כי ששת ימים[ עשה יהוה] (8Q3 frg. 17-25,26) [את ]ה֯ש֯[מים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום הש]ב֯י֯[ע]י֯ על כן ב[רך -- ]○כל (Ex 20,11) כִּ֣י שֵֽׁשֶׁת־ יָמִים֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־ הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־ הָאָ֗רֶץ אֶת־ הַיָּם֙ וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ בָּ֔ם וַיָּ֖נַח בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֑י עַל־ כֵּ֗ן בֵּרַ֧ךְ יְהוָ֛ה אֶת־ י֥וֹם הַשַׁבָּ֖ת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ׃ ס
11	ד כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
	(4Q158 frg. 7-8,1) [את אבי]כ֯ה ואת אמ֯כ֯ה֯[ -- ] … (1Q13 frg. 1-18,13) השבת כבד את ]אביך ואת[ א]מך כאשר[ צוך ]יהוה אלה››יך‹‹ (1Q13 frg. 1-18,14) [למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נותן ]לך (4Q37 2,8) הש[בת -- ] (4Q41 4,4) לשמור את יום השבת (4Q41 4,7) את יום השבת לקדשו כבד את אביך ואת אמך כאשר (4Q41 4,8) צוך יהוה אלוהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב (4Q41 4,9) לך על האדמה אשר יהוה אלוהיך נותן לך … (4Q129 frg. 1R,8) השבת לקדשו כבד את אביכה ואת אמכה (4Q129 frg. 1R,9) [כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך (4Q134 frg. 1,23) כב[ד את] א֯ב֯[יך ואת] (4Q134 frg. 1,24) [אמך למען יאריכון י]מ֯יך [ע]ל֯ האדמה אש[ר יהו]ה֯ אלהיךה כאשר צ֯[וך יהוה] (4Q137 frg. 1,23) השבת] כ֯ב֯ד את אבי[כה וא]ת֯ אמכה כאשר צ֯[וכה י]הוה אלוהיכה למ֯[ען יארכון ימי]כה ולמען יטב לכ֯[ה … (4Q139 frg. 1,8) השבת כבד] (4Q139 frg. 1,9) [את אביך ]ו֯את אמכה כאשר צוכה֯[ יהוה ]א֯לוהיך֯ה[ למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה] (4Q139 frg. 1,10) [אלהיך נו]ת֯ן לכה … (4Q142 frg. 1,9) השבת ל ] (4Q142 frg. 1,10) [ד]ש֯וכבד֯ [את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך] (4Q149 frg. 1,6) כ]בד את [אביכ]ה ואת֯[ אמכה] כ֯א֯ש֯[ר יארכון ימיך על האדמה] (4Q149 frg. 1,7) [אשר י]הוה [אלו]היכה נ֯[ותן לך -- ] (8Q3 frg. 30,6) ]הב○ך א[ -- ] … (XQ3 1,25) השבת כבד את אביך ואת (XQ3 1,26) אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב (XQ3 1,27) לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך (Ex 20,12) כַּבֵּ֥ד אֶת־ אָבִ֖יךָ וְאֶת־ אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס … (Dtn 5,15) הַשַׁבָּֽת׃ ס (Dtn 5,16) כַּבֵּ֤ד אֶת־ אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־ אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס … (Dtn SP 5,14) השבת * (Dtn SP 5,15) ד כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך
12	ה לא תרצח ו לא תנאף ז לא תגנב ח לא תענה ברעך עד שקר
	(1Q13 frg. 1-18,14) לא תרצח[ ולא תנאף ולא תגנוב ולא תענה ברעיך עד שוא (4Q41 4,9) לוא תרצח לוא (4Q41 4,10) תנאף לוא תגנוב לוא תענה ברעיך עד שוא (4Q129 frg. 1R,9) לא תרצ]ח֯ ולוא תנאף ולוא תגנוב ולוא תענה ברעיכה עד שו (4Q134 frg. 1,25) לוא תר]צ֯ח לוא תנאף לוא תגנב֯ [לו]א֯ תענה ברעי֯ך֯ [עד שוא] (4Q137 frg. 1,23) לוא תרצח ולוא] (4Q137 frg. 1,24) [תנאף ולא תגנב ולא תענה ברעך ]עד שו (4Q139 frg. 1,10) לוא תרצח ולוא [תנאף ולא תגנב ולא ]ת֯ע֯נה לרעי[ךה עד שוא (XQ3 1,27) לא תרצח לא תנאף לא (XQ3 1,28) תגנב לא תענה ברעך עד שקר (Ex 20,13) לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖͏ֽח׃ ס (Ex 20,14) לֹ֣֖א תִּֿנְאָ֑͏ֽף׃ ס (Ex 20,15) לֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס (Ex 20,16) לֹֽא־ תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ ס (Dtn 5,17) לֹ֥֖א תִּֿרְצָ֖ח׃ ס (Dtn 5,18) וְלֹ֣֖א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס (Dtn 5,19) וְלֹ֣֖א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס (Dtn 5,20) וְלֹֽא־ תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ ס (Dtn SP 5,16) לא תרצח ו לא תנאף ז לא תגנב ח לא תענה ברעך עד שוא
13	ט לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו ואמתו שורו וחמורו וכל אשר לרעך *
	(4Q158 frg. 7-8,2) לוא תחמוד אשת ר֯[עכה -- ] (1Q13 frg. 1-18,14) ולא ת]חמוד[ אשת ]רעיך ולא (1Q13 frg. 1-18,15) [תתאוה בית רעיך שדהו ועבדו … (4Q37 2,13) ולו]א תח֯מ֯[וד אשת רעך ולא תתאוה בית] (4Q37 2,14) [רעך שדהו ועבדו … (4Q41 4,10) לוא תחמוד (4Q41 4,11) אשת רעיך לוא תחמוד בית רעיך שדהו עבדו אמתו (4Q129 frg. 1R,9) ולוא֯ תחמוד (4Q129 frg. 1R,10) [אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו … (4Q134 frg. 1,26) [לוא תחמוד בית רעיך] סדהו עבדו … (4Q137 frg. 1,24) ולוא תחמו[ד] אשת רעיכה ו֯[לוא תחמ]וד בי[ת רע]יכ֯[ה שדהו ועבדו] … (4Q139 frg. 1,10) ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית ] (4Q139 frg. 1,11) ע֯י֯כה שדו עבדו … (8Q3 frg. 37,2) ]ש֯הר֯ע[ ]○[ -- ] (XQ3 1,28) לא תחמד אשת רעך לא תחמד בית רעך (XQ3 1,29) שדהו עבדו … (Ex 20,17) לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ לֹֽא־ תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ … (Dtn 5,21) וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ … (Ex SP 20,13) ולא תחמד אשת רעך … (Dtn SP 5,17) לא תחמד בית רעך ולא תחמד אשת רעך שדהו עבדו …
13[א]	י והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל ארץ הכנעני אשר אתה בא שמה לרשתה
[13[ב]]	והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד
[13[ג]]	וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת
13[ד]	והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר גריזים
13[ה]	ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל
[13[ו]]	אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עלות ליהוה אלהיך
[13[ז]]	וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך ההר ההוא בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלון מורא מול שכם *
14	וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת ההר עשן ויראו כל העם וינעו ויעמדו מרחק
	(4Q22 21,20) וירא ]העם [וינעו] (4Q22 21,21) [ויעמדו מרחק (Ex 20,18) וְכָל־ הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־ הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־ הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־ הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיּֽ͏ַעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃ (Ex SP 20,14) שמע … וראים …
15	ויאמרו אל משה הן הראנו יהוה אלהינו את כבודו ואת גדלו ואת קולו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואתה תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו ואל ידבר עמנו האלהים פן נמות
	(4Q158 frg. 6,2) ול]וא ידב֯ר֯ ע֯[מנו --] (4Q22 21,21) ויאמרו אל משה ה]ן הראנו [יהוה] (Ex 20,19) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה דַּבֵּר־ אַתָּ֥ה עִמָּ֖נוּ וְנִשְׁמָ֑עָה וְאַל־ יְדַבֵּ֥ר עִמָּ֛נוּ אֱלֹהִ֖ים פֶּן־ נָמֽוּת׃
16	ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו
	(4Q158 frg. 6,3) בא הא֯[לוהים ובע]בו[ר] תהיה י[ר]את[ו --] (Ex 20,20) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־ הָעָם֮ אַל־ תִּירָאוּ֒ כִּ֗י לְבַֽעֲבוּר֙ נַסּ֣וֹת אֶתְכֶ֔ם בָּ֖א הָאֱלֹהִ֑ים וּבַעֲב֗וּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־ פְּנֵיכֶ֖ם לְבִלְתִּ֥י תֶחֱטָֽאוּ׃
17	ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים *
	(4Q158 frg. 6,4) האלהים (Ex 20,21) וַיַּעֲמֹ֥ד הָעָ֖ם מֵרָחֹ֑ק וּמֹשֶׁה֙ נִגַּ֣שׁ אֶל־ הָֽעֲרָפֶ֔ל אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם הָאֱלֹהִֽים׃ פ
17[א]	וידבר יהוה אל משה לאמר שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו
17[ב]	מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם
17[ג]	נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו
17[ד]	והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריו אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו
[17[ה]]	אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא
17[ו]	וכי תאמר בלבבך איך נודע את הדבר אשר לא דברו יהוה
[17	[ז] ]אשר ידבר הנביא בשם יהוה לא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזידון דברו הנביא לא תגור ממנו
17[ח]	לך אמר להם שובו לכם לאהליכם
[17[ט]]	ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה החקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה *
18	וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם
	(4Q158 frg. 6,4) ו֯[יאמר] יהוה אל מוש֯ה֯ ל[אמור --] (4Q158 frg. 7-8,6) ראיתמה כי מן השמים דברתי עמכמה (Ex 20,22) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כֹּ֥ה תֹאמַ֖ר אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם כִּ֚י מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם דִּבַּ֖רְתִּי עִמָּכֶֽם׃
19	לא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
	(4Q158 frg. 7-8,6) לוא תעש[ון --] (Ex 20,23) לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
20	מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך מצאנך ומבקרך במקום אשר אזכרתי את שמי שמה אבוא אליך וברכתיך
	(4Q158 frg. 7-8,7) עליו את עולותיכמה ואת שלמיכמה את צואניכמה[ -- ] (Ex 20,24) מִזְבַּ֣ח אֲדָמָה֮ תַּעֲשֶׂה־ לִּי֒ וְזָבַחְתָּ֣ עָלָ֗יו אֶת־ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ וְאֶת־ שְׁלָמֶ֔יךָ אֶת־ צֹֽאנְךָ֖ וְאֶת־ בְּקָרֶ֑ךָ בְּכָל־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אַזְכִּ֣יר אֶת־ שְׁמִ֔י אָב֥וֹא אֵלֶ֖יךָ וּבֵרַכְתִּֽיךָ׃
21	ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליו ותחללהו
	(4Q158 frg. 7-8,8) תעשה לי לוא תבנה אתהנה גזית כי חרבכה[ --] (1Q2 frg. 5-6,2) [כי חרבך הנפת עליה ו]תחללהו (Ex 20,25) וְאִם־ מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־ לִּ֔י לֹֽא־ תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃
[22]	ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך אליו *
	(4Q158 frg. 7-8,9) ע֯ליו _____ (1Q2 frg. 5-6,2) ולא ת[עלה במעל]ות על[ מזבחי אשר לא תגלה] (1Q2 frg. 5-6,3) [ערותך עליו ] (Ex 20,26) וְלֹֽא־ תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־ מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃ פ

21
1	אלה המשפטים אשר תשים לפניהם
	(4Q158 frg. 7-8,9) אלה המשפטים [אשר] ת֯ש֯[ים --] (1Q2 frg. 5-6,4) [ואלה המשפטים אשר תשי]ם֯ לפניהם (Ex 21,1) וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תָּשִׂ֖ים לִפְנֵיהֶֽם׃
2	כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבדך ובשבעית יצא לחפשי חנם
	(1Q2 frg. 5-6,4) כ[י תקנ]ה עבד ע[ברי שש שנים יעבד] (Ex 21,2) כִּ֤י תִקְנֶה֙ עֶ֣בֶד עִבְרִ֔י שֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים יַעֲבֹ֑ד וּבַ֨שְּׁבִעִ֔ת יֵצֵ֥א לַֽחָפְשִׁ֖י חִנָּֽם׃
3	אם בגפיו יבוא בגפיו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
	(4Q158 frg. 7-8,10) אם] ב֯ג֯פיו בא בגפיו יצא א[ם --] (Ex 21,3) אִם־ בְּגַפּ֥וֹ יָבֹ֖א בְּגַפּ֣וֹ יֵצֵ֑א אִם־ בַּ֤עַל אִשָּׁה֙ ה֔וּא וְיָצְאָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ עִמּֽוֹ׃
4	אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניו והוא יצא בגפיו
	(4Q158 frg. 7-8,11) ]ל[א]ד֯ו֯נ֯ו֯ ו֯ה֯ו֯א֯[ --] (1Q2 frg. 7,1) [בנות האשה וילדיה תהיה ל]א֯דניה [והו]א יצא[ בגפו (Ex 21,4) אִם־ אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃
5	אם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי
	(1Q2 frg. 7,1) ואם אמר יאמר העבד] (1Q2 frg. 7,2) [אהבתי את אדני את ]אשתי ואת[ בני לא אצא חפשי -- ] (4Q22 22,31) [אהבתי ]א֯ת אדו[ני את אשתי וא]ת֯ בנ[י לא אצא חפשי ] (Ex 21,5) וְאִם־ אָמֹ֤ר יֹאמַר֙ הָעֶ֔בֶד אָהַ֙בְתִּי֙ אֶת־ אֲדֹנִ֔י אֶת־ אִשְׁתִּ֖י וְאֶת־ בָּנָ֑י לֹ֥א אֵצֵ֖א חָפְשִֽׁי׃
6	והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם *
	(4Q158 frg. 7-8,12) ו֯ה֯[גישו --] (4Q158 frg. 7-8,13) אזנו במרצע֯[ --] (4Q22 22,32) והגישו אדונו א[ל האלה]י֯ם והגישו [אל הדלת או אל] (4Q22 22,33) המזוזה ורצ[ע אדונ]ו֯ את אוזנו ב[מרצע ועבדו לעלם ] (Ex 21,6) וְהִגִּישׁ֤וֹ אֲדֹנָיו֙ אֶל־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְהִגִּישׁוֹ֙ אֶל־ הַדֶּ֔לֶת א֖וֹ אֶל־ הַמְּזוּזָ֑ה וְרָצַ֨ע אֲדֹנָ֤יו אֶת־ אָזְנוֹ֙ בַּמַּרְצֵ֔עַ וַעֲבָד֖וֹ לְעֹלָֽם׃ ס
7	וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
	(Ex 21,7) וְכִֽי־ יִמְכֹּ֥ר אִ֛ישׁ אֶת־ בִּתּ֖וֹ לְאָמָ֑ה לֹ֥א תֵצֵ֖א כְּצֵ֥את הָעֲבָדִֽים׃
8	אם רעה היא בעיני אדניה אשר לא העידה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה
	(4Q158 frg. 7-8,14) [והפ]דה לע[ם --] (Ex 21,8) אִם־ רָעָ֞ה בְּעֵינֵ֧י אֲדֹנֶ֛יהָ אֲשֶׁר־ לא (ל֥וֹ) יְעָדָ֖הּ וְהֶפְדָּ֑הּ לְעַ֥ם נָכְרִ֛י לֹא־ יִמְשֹׁ֥ל לְמָכְרָ֖הּ בְּבִגְדוֹ־ בָֽהּ׃
9	ואם לבנו יעידנה כמשפט הבנות יעשה לה
	(Ex 21,9) וְאִם־ לִבְנ֖וֹ יִֽיעָדֶ֑נָּה כְּמִשְׁפַּ֥ט הַבָּנ֖וֹת יַעֲשֶׂה־ לָּֽה׃
10	ואם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע
	(4Q158 frg. 7-8,15) [ועונתה] ל[וא --] (Ex 21,10) אִם־ אַחֶ֖רֶת יִֽקַּֽח־ ל֑וֹ שְׁאֵרָ֛הּ כְּסוּתָ֥הּ וְעֹנָתָ֖הּ לֹ֥א יִגְרָֽע׃
11	ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
	(Ex 21,11) וְאִם־ שְׁלָ֨שׁ־ אֵ֔לֶּה לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה לָ֑הּ וְיָצְאָ֥ה חִנָּ֖ם אֵ֥ין כָּֽסֶף׃ ס
12	מכה איש ומת מות יומת
	(Ex 21,12) מַכֵּ֥ה אִ֛ישׁ וָמֵ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
13	ואשר לא צדה והאלהים אנח לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
	(4Q364 frg. 13a-b,2) [לידו ושמתי לכה מקום אשר ינוס שמה (4Q22 23,8) [אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ]י֯נוס שם (Ex 21,13) וַאֲשֶׁר֙ לֹ֣א צָדָ֔ה וְהָאֱלֹהִ֖ים אִנָּ֣ה לְיָד֑וֹ וְשַׂמְתִּ֤י לְךָ֙ מָק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ ס
14	וכי יזיד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
	(4Q364 frg. 13a-b,2) וכי יז]יד איש על֯[ רעהו להורגו בערמה] (4Q364 frg. 13a-b,3) [מעם מזבחי תקחנו למות (4Q22 23,8) [וכי יזד איש] (4Q22 23,9) [על רעהו להרגו בערמה ]מעם מזבחי [תקחנו למות -- ] (Ex 21,14) וְכִֽי־ יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל־ רֵעֵ֖הוּ לְהָרְג֣וֹ בְעָרְמָ֑ה מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת׃ ס
15	מכה אביו ואמו מות יומת
	(4Q158 frg. 9,1) ]י֯ו֯מ֯ת֯ (4Q364 frg. 13a-b,3) ומכה אביו ואמו מות ]יומת[ --] (Ex 21,15) וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
16	וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
	(4Q158 frg. 9,1) גונב[ --] (Ex 21,16) וְגֹנֵ֨ב אִ֧ישׁ וּמְכָר֛וֹ וְנִמְצָ֥א בְיָד֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
17	ומקלל אביו ואמו מות יומת *
	(Ex 21,17) וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
18	וכי יריבון אנשים והכו איש את רעהו « » ולא ימות ונפל למשכב
	(4Q158 frg. 9,2) אי]ש את רעהו באבן[ --] (4Q251 frg. 4-7 i,2) וכ]י֯ יריבון א[נשים] (4Q251 frg. 4-7 i,3) [וה]כה[ איש את רעהו באבן או באגרף ולא י]מ֯ו֯[ת ונפל למש]כ֯בו (4Q364 frg. 13a-b,6) ולוא ימות ונפל למשכב (2Q2 frg. 6,0) [וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרוף ולא ימות ונפל] (2Q2 frg. 6,1) [למשכ]ב (Ex 21,18) וְכִֽי־ יְרִיבֻ֣ן אֲנָשִׁ֔ים וְהִכָּה־ אִישׁ֙ אֶת־ רֵעֵ֔הוּ בְּאֶ֖בֶן א֣וֹ בְאֶגְרֹ֑ף וְלֹ֥א יָמ֖וּת וְנָפַ֥ל לְמִשְׁכָּֽב׃
19	אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
	(4Q251 frg. 4-7 i,4) [אם יקום] וה֯[תהלך בחוץ ונקה המ]כ֯ה רק שב֯[תו יתן] ורפוא (4Q251 frg. 4-7 i,5) [ירפא _____ (4Q364 frg. 13a-b,6) אם יקום והתה]לך בחוץ על מש[ענתו ונקה] (4Q364 frg. 13a-b,7) [המכה רק שבתו יתן ורפוא ירפא (2Q2 frg. 6,1) אם יקום [וה]ת[הלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן] (2Q2 frg. 6,2) [ורפוא י]רפא (Ex 21,19) אִם־ יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־ מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃ ס
20	וכי יכה איש את עבדו או את אמתו « » ומת תחת ידו מות יומת
	(4Q158 frg. 9,3) יכה איש את עבד[ו --] (4Q251 frg. 4-7 i,5) וכי יכה איש את עבדו או את אמת]ו בשבט (4Q364 frg. 13a-b,7) וכי יכה איש את עבד]ו או את אמתו (4Q364 frg. 13a-b,8) [ ?-- ומת תחת ידו נקום ינקם (2Q2 frg. 6,2) וכי י֯○א[ -- ] (Ex 21,20) וְכִֽי־ יַכֶּה֩ אִ֨ישׁ אֶת־ עַבְדּ֜וֹ א֤וֹ אֶת־ אֲמָתוֹ֙ בַּשֵּׁ֔בֶט וּמֵ֖ת תַּ֣חַת יָד֑וֹ נָקֹ֖ם יִנָּקֵֽם׃
21	אך אם יום או יומים יעמד לא יומת כי כספו הוא *
	(4Q364 frg. 13a-b,8) אך אם יום או יומים יעמו]ד לא יקום (4Q364 frg. 13a-b,9) [כי כספו הוא (Ex 21,21) אַ֥ךְ אִם־ י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃ ס
22	וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצא ולדה ולא יהיה אסון ענש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
	(4Q158 frg. 9,4) וכ]יא ינצו[ --] (4Q158 frg. 9,5) [--] בפליליים[ --] (4Q364 frg. 13a-b,9) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו?? ]ולוא יהי֯ה (4Q22 23,19) [הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסו]ן֯ ענוש[ יענש כאשר ישית עליו] (4Q22 23,20) [בעל האשה ונתן בפ]ל֯ילי[ם (Ex 21,22) וְכִֽי־ יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
23	ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
	(4Q158 frg. 9,6) ת֯חת[ --] (4Q22 23,20) ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת] (4Q22 23,21) [נפש (Ex 21,23) וְאִם־ אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
24	עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
	(4Q22 23,21) עין תחת] עין שן[ תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל ] (Ex 21,24) עַ֚יִן תַּ֣חַת עַ֔יִן שֵׁ֖ן תַּ֣חַת שֵׁ֑ן יָ֚ד תַּ֣חַת יָ֔ד רֶ֖גֶל תַּ֥חַת רָֽגֶל׃
25	מכוה תחת מכוה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
	(4Q22 23,22) [כויה תחת ]כ֯ויה פצ[ע תחת פצע חבורה תחת חבורה ] (Ex 21,25) כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה׃ ס
26	וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
	(4Q22 23,23) וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו] (4Q22 23,24) [ושח]ת֯ה֯ לח֯פש֯י֯[ ]י֯[שלחנו תחת עינו (Ex 21,26) וְכִֽי־ יַכֶּ֨ה אִ֜ישׁ אֶת־ עֵ֥ין עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־ אֶת־ עֵ֥ין אֲמָת֖וֹ וְשִֽׁחֲתָ֑הּ לֽ͏ַחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת עֵינֽוֹ׃ ס
27	ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו *
	(4Q22 23,24) ואם שן עבדו] (4Q22 23,25) [או שן אמתו ]יפיל לחפשי [ישלחנו תחת שנו (Ex 21,27) וְאִם־ שֵׁ֥ן עַבְדּ֛וֹ אֽוֹ־ שֵׁ֥ן אֲמָת֖וֹ יַפִּ֑יל לֽ͏ַחָפְשִׁ֥י יְשַׁלְּחֶ֖נּוּ תַּ֥חַת שִׁנּֽוֹ׃ פ
28	וכי יכה שור וכל בהמה את איש או את אשה ומת סקל יסקל הבהמה ולא יאכל את בשרו ובעל הבהמה נקיא
	(4Q251 frg. 8,4) בשרו ובעל השור נקי (4Q22 23,25) וכי יגח שור] (4Q22 23,26) [את איש ]א֯ו[ את ]א֯[ש]ה[ ומת סקול יסקל השור ולא יאכל] (4Q22 23,27) [את בשרו ובעל השור נקי (Ex 21,28) וְכִֽי־ יִגַּ֨ח שׁ֥וֹר אֶת־ אִ֛ישׁ א֥וֹ אֶת־ אִשָּׁ֖ה וָמֵ֑ת סָק֨וֹל יִסָּקֵ֜ל הַשּׁ֗וֹר וְלֹ֤א יֵאָכֵל֙ אֶת־ בְּשָׂר֔וֹ וּבַ֥עַל הַשּׁ֖וֹר נָקִֽי׃
29	ואם בהמה מכה היא מתמול שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה הבהמה תסקל וגם בעליו יומת
	(4Q251 frg. 8,4) ואם שור נ]גח הוא מאתמול (4Q251 frg. 8,5) [שלשום והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית אי]ש או אשה (4Q251 frg. 8,6) [השור יסקל וגם בעליו יומת (4Q22 23,27) ואם שור נגח הוא] (4Q22 23,28) [מתמל שלשם ו]הועד [בבעליו ולא ישמרנו והמית איש] (4Q22 23,29) [או אשה הש]ו֯ר יסק[ל וגם בעליו יומת (Ex 21,29) וְאִ֡ם שׁוֹר֩ נַגָּ֨ח ה֜וּא מִתְּמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֗ם וְהוּעַ֤ד בִּבְעָלָיו֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְרֶ֔נּוּ וְהֵמִ֥ית אִ֖ישׁ א֣וֹ אִשָּׁ֑ה הַשּׁוֹר֙ יִסָּקֵ֔ל וְגַם־ בְּעָלָ֖יו יוּמָֽת׃
30	אם כפר יושת עליו ונתן פדיון נפשו ככל אשר יושת עליו
	(4Q251 frg. 8,6) אם כפר יושת עליו ונתן אי]ש א֯[ת] (4Q22 23,29) אם כפר] (4Q22 23,30) [יושת עליו ]ו֯נ[תן פדי]ו֯ן נפשו ככ[ל אשר יושת] (4Q22 23,31) [עליו (Ex 21,30) אִם־ כֹּ֖פֶר יוּשַׁ֣ת עָלָ֑יו וְנָתַן֙ פִּדְיֹ֣ן נַפְשׁ֔וֹ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יוּשַׁ֖ת עָלָֽיו׃
31	או בן יכה או בת « » כמשפט הזה יעשה לו
	(4Q22 23,31) או בן יגח א]ו בת י[גח כמ]שפ[ט] ה[זה יעשה] (4Q22 23,32) [לו (Ex 21,31) אוֹ־ בֵ֥ן יִגָּ֖ח אוֹ־ בַ֣ת יִגָּ֑ח כַּמִּשְׁפָּ֥ט הַזֶּ֖ה יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃
32	אם עבד תכה הבהמה או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והבהמה תסקל *
	(4Q158 frg. 10-12,1) כס]ף שלוש[ים --] (4Q22 23,32) אם עבד יגח השור או ]אמ֯ה֯ כ֯[סף שלשים שקלים יתן] (Ex 21,32) אִם־ עֶ֛בֶד יִגַּ֥ח הַשּׁ֖וֹר א֣וֹ אָמָ֑ה כֶּ֣סֶף ׀ שְׁלֹשִׁ֣ים שְׁקָלִ֗ים יִתֵּן֙ לַֽאדֹנָ֔יו וְהַשּׁ֖וֹר יִסָּקֵֽל׃ ס
33	וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שם שור או חמור או כל בהמה
	(Ex 21,33) וְכִֽי־ יִפְתַּ֨ח אִ֜ישׁ בּ֗וֹר א֠וֹ כִּֽי־ יִכְרֶ֥ה אִ֛ישׁ בֹּ֖ר וְלֹ֣א יְכַסֶּ֑נּוּ וְנָֽפַל־ שָׁ֥מָּה שּׁ֖וֹר א֥וֹ חֲמֽוֹר׃
34	בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו *
	(4Q158 frg. 10-12,2) ]הבור יש֯[לם -- ] (Ex 21,34) בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־ לּֽוֹ׃ ס
35	וכי יגף שור איש או כל בהמתו את שור רעהו או את כל בהמתו ומת ומכרו את « » החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון
	(4Q158 frg. 10-12,3) כ]ס֯פ֯ו וגם [את המת יחצון] א֯ם (4Q366 frg. 1,1) החי וחצ]ו֯ את כספו (4Q366 frg. 1,2) [וגם את המת יחצון (Ex 21,35) וְכִֽי־ יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־ אִ֛ישׁ אֶת־ שׁ֥וֹר רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת וּמָ֨כְר֜וּ אֶת־ הַשּׁ֤וֹר הַחַי֙ וְחָצ֣וּ אֶת־ כַּסְפּ֔וֹ וְגַ֥ם אֶת־ הַמֵּ֖ת יֽ͏ֶחֱצֽוּן׃
36	או נודע כי בהמה מכה היא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם בהמה תחת בהמה והמת יהיה לו *
	(4Q158 frg. 10-12,3) נוד[ע] כ֯[יא שור נג]ח֯[ --] (4Q366 frg. 1,2) או נודע כי -- ? ]מ֯תמול שלשום (4Q366 frg. 1,3) [ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם -- ? והמת י]היה לו (Ex 21,36) א֣וֹ נוֹדַ֗ע כִּ֠י שׁ֣וֹר נַגָּ֥ח הוּא֙ מִתְּמ֣וֹל שִׁלְשֹׁ֔ם וְלֹ֥א יִשְׁמְרֶ֖נּוּ בְּעָלָ֑יו שַׁלֵּ֨ם יְשַׁלֵּ֥ם שׁוֹר֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־ לּֽוֹ׃ ס
37	וכי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה
	(4Q158 frg. 10-12,4) יגנוב איש שור או שה וטבחו א֯ו֯ מ֯[כרו -- ] (2Q3 frg. 4,1) כי יגנוב ]איש ש[ור או שה וטבחו או מכרו חמשה] (2Q3 frg. 4,2) [בקר ישלם ]תחת הש[ור וארבע צואן תחת השה (Ex 21,37) כִּ֤י יִגְנֹֽב־ אִישׁ֙ שׁ֣וֹר אוֹ־ שֶׂ֔ה וּטְבָח֖וֹ א֣וֹ מְכָר֑וֹ חֲמִשָּׁ֣ה בָקָ֗ר יְשַׁלֵּם֙ תַּ֣חַת הַשּׁ֔וֹר וְאַרְבַּע־ צֹ֖אן תַּ֥חַת הַשֶּֽׂה׃

22
1	אם במחתרת ימצא הגנב והכהו ומת אין לו דם
	(4Q158 frg. 10-12,5) ]והוכה ומת אין לו דמים (4Q366 frg. 1,6) [והכהו? ומת אין לו דמים (2Q3 frg. 4,2) אם] (2Q3 frg. 4,3) [במחתרת י]מצא ה[גנב והוכה ומת אין לו דמים ] (Ex 22,1) אִם־ בַּמַּחְתֶּ֛רֶת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃
2	אם זרחה השמש עליו דם לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו
	(4Q158 frg. 10-12,5) אם זרחה השמש עליו דמים[ -- ] (4Q366 frg. 1,6) אם זרחה השמש עליו] דמים לו שלם ישלם (4Q366 frg. 1,7) [אם אין לו ונמכר בגנבתו _____? (2Q3 frg. 4,4) [אם זרחה הש]מש ע[ליו דמים לו שלם ישלם אם] (2Q3 frg. 4,5) [אין לו לש]לם[ ונמכר בגנבתו -- ] (Ex 22,2) אִם־ זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־ אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃
3	אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה עד כל בהמה חיים אחד שנים ישלם *
	(4Q158 frg. 10-12,6) ]חמור עד שה חיים אחד שנים ישלם (4Q366 frg. 1,7) אם המצא] תמצא בידו הגנבה (4Q366 frg. 1,8) [משור עד חמור עד שה -- ? ] _____ (4Q22 24,10) [עד חמור עד שה עד כל בהמה חי]ים אחד֯[ שנים ישלם] (Ex 22,3) אִֽם־ הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשּׁ֧וֹר עַד־ חֲמ֛וֹר עַד־ שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃ ס
4	וכי יבעיר איש שדה או כרם ושלח את בעירו ובער בשדה אחר שלם ישלם משדהו כתבואתה ואם כל השדה יבעי מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
	(4Q158 frg. 10-12,6) וכי יבעה[ --] (4Q158 frg. 10-12,7) [-- כת]בואתו אם כול השדה יבעה מיטוב שדהו ומיטב כרמו י[שלם --] (4Q366 frg. 1,9) [כי יבעי?ר איש שדה או כרם ושלח את] בעירו ובער בשדה אחר (4Q366 frg. 1,10) [שלם ישלם משדהו כתבואתה ואם כל השדה י]בער מיטב שדהו ומיטב (4Q366 frg. 1,11) [כרמו ישלם ] _____ (4Q22 24,11) [וכי יבעיר איש שדה או כרם ו]שלח את ב֯[עירו ובער בשדה] (4Q22 24,12) [אחר … (Ex 22,4) כִּ֤י יַבְעֶר־ אִישׁ֙ שָׂדֶ֣ה אוֹ־ כֶ֔רֶם וְשִׁלַּח֙ אֶת־ בעירה (בְּעִיר֔וֹ) וּבִעֵ֖ר בִּשְׂדֵ֣ה אַחֵ֑ר מֵיטַ֥ב שָׂדֵ֛הוּ וּמֵיטַ֥ב כַּרְמ֖וֹ יְשַׁלֵּֽם ס
5	כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה *
	(4Q158 frg. 10-12,8) ש]לם ישלם המבעי֯ר את הבערה (4Q366 frg. 1,12) [כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או ה]ש֯דה שלם[ ישלם] (4Q366 frg. 1,13) [המבער את הבערה __ כי (PAM 43.691 frg. 11,1) ]רה שלם[ --] (Ex 22,5) כִּֽי־ תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־ הַבְּעֵרָֽה׃ ס
6	וכי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר ונגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ושלם אחד שנים
	(4Q158 frg. 10-12,8) כיא יתן איש אל[ -- ] (4Q366 frg. 1,13) יתן איש אל רעהו כסף או ]כ֯לים לש[מר וגנב] (PAM 43.691 frg. 11,2) ]לים֯ ל○[ --] (4Q22 24,16) [כסף או כלים לשמר ו]נגנב מב[ית האיש אם ימצא הגנב] (4Q22 24,17) [ישלם שנים (Ex 22,6) כִּֽי־ יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־ רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ־ כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם־ יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃
7	ואם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו
	(4Q158 frg. 10-12,9) בע]ל הבית לפני האלוהים אם לוא ש!לח (ילח) ידו במלאכ֯[ת -- ] (4Q22 24,17) אם ל]א ימצ֯[א הגנב ונקרב בעל הבית אל] (4Q22 24,18) [האלהים אם לא שלח י]דו ב֯[מלאכת רעהו -- ] (Ex 22,7) אִם־ לֹ֤א יִמָּצֵא֙ הַגַּנָּ֔ב וְנִקְרַ֥ב בַּֽעַל־ הַבַּ֖יִת אֶל־ הָֽאֱלֹהִ֑ים אִם־ לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֥אכֶת רֵעֵֽהוּ׃
8	על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שמלה על כל האבדה אשר יאמר כי הוא זה עד יהוה יבוא דבר שניהם אשר ירשיענו האלהים ישלם אחד שנים לרעהו *
	(4Q158 frg. 10-12,10) א]שר יואמר כיא הואה זה עד יהוה יבוא דבר שניהמה[ -- ] (Ex 22,8) עַֽל־ כָּל־ דְּבַר־ פֶּ֡שַׁע עַל־ שׁ֡וֹר עַל־ חֲ֠מוֹר עַל־ שֶׂ֨ה עַל־ שַׂלְמָ֜ה עַל־ כָּל־ אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי־ ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר־ שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃ ס
9	וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה או כל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה
	(4Q158 frg. 10-12,11) ]א֯ו שור או שה או כול בהמה לשמ֯ו֯ר֯[ --] (Ex 22,9) כִּֽי־ יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל־ רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ־ שׁ֥וֹר אוֹ־ שֶׂ֛ה וְכָל־ בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ־ נִשְׁבַּ֥ר אוֹ־ נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה׃
10	שבועת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
	(4Q158 frg. 10-12,12) ]במלאכת֯ [רע]ה֯ו֯ ולקח בעליו ולוא יש[לם (Ex 22,10) שְׁבֻעַ֣ת יְהוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־ לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
11	אם גנב יגנב מעמו ושלם לבעליו
	(4Q158 frg. 10-12,12) ואם] גנוב יגנב[ -- ] (4Q22 24,25) גנב יגנב מעמו ישל]ם֯[ לבעליו (Ex 22,11) וְאִם־ גָּנֹ֥ב יִגָּנֵ֖ב מֵעִמּ֑וֹ יְשַׁלֵּ֖ם לִבְעָלָֽיו׃
12	אם טרף יטרף יביא עד הטרפה ולא ישלם
	(4Q22 24,25) אם טרף יטרף] (4Q22 24,26) [יבאהו עד הטרפה לא י]שלם[ (Ex 22,12) אִם־ טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃ פ
13	וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם
	(4Q158 frg. 10-12,13) ו]כ֯י֯א֯ ישאל אי[ש מעם] רעהו בה֯מ֯ה֯ [ונשבר או מת] בעל[יו --] (4Q22 24,26) וכי ישאל איש מעם] (4Q22 24,27) [רעהו ונשבר א]ו֯ מת[ בעליו אין עמו שלם ישלם -- ] (Ex 22,13) וְכִֽי־ יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ־ מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין־ עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃
14	אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא ובא בשכרו *
	(Ex 22,14) אִם־ בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם־ שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃ ס
15	וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
	(2Q3 frg. 5,1) וכי יפ]תה א[יש בתולה אשר לוא] (2Q3 frg. 5,2) [אורשה -- ושכב ]ע֯מה מ[הור ימהרנה לו] (2Q3 frg. 5,3) [לאשה (Ex 22,15) וְכִֽי־ יְפַתֶּ֣ה אִ֗ישׁ בְּתוּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ אֹרָ֖שָׂה וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ מָהֹ֛ר יִמְהָרֶ֥נָּה לּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
16	ואם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
	(2Q3 frg. 5,3) אם מאן ימאן אביה] לתתה [לו כסף ישקול כמוהר] (2Q3 frg. 5,4) [הבתולות (4Q22 24,30) אם מאן ימאן אביה לתתה] (4Q22 24,31) [לו כסף ישקל כמהר ה]בתולת[ (Ex 22,16) אִם־ מָאֵ֧ן יְמָאֵ֛ן אָבִ֖יהָ לְתִתָּ֣הּ ל֑וֹ כֶּ֣סֶף יִשְׁקֹ֔ל כְּמֹ֖הַר הַבְּתוּלֹֽת׃ ס
17	מכשפה לא תחיה
	(2Q3 frg. 5,4) מכשפה לוא תח]יה[ (4Q22 24,31) מכשפה לא תחיה ] (Ex 22,17) מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה׃ ס
18	כל שכב עם בהמה מות יומת
	(2Q3 frg. 5,4) כול שוכב עם בהמה] (2Q3 frg. 5,5) [מות יומת (4Q22 24,32) [כל שכב עם בהמה ]מות יו֯[מת (Ex 22,18) כָּל־ שֹׁכֵ֥ב עִם־ בְּהֵמָ֖ה מ֥וֹת יוּמָֽת׃ ס
19	זבח לאלהים אחרים יחרם « »
	(2Q3 frg. 5,5) זובח לאלוהי]ם י[וחרם … (4Q22 24,32) זבח לאלהים -- ] (Ex 22,19) זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹהִ֖ים יָֽחֳרָ֑ם בִּלְתִּ֥י לַיהוָ֖ה לְבַדּֽוֹ׃
20	וגר לא תונו ולא תלחצו כי גרים הייתם בארץ מצרים
	(4Q22 25,2) בארץ מצ[רים (Ex 22,20) וְגֵ֥ר לֹא־ תוֹנֶ֖ה וְלֹ֣א תִלְחָצֶ֑נּוּ כִּֽי־ גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
21	כל אלמנה ויתום לא תענו
	(4Q22 25,2) כל אלמנה ויתום לא תענון (Ex 22,21) כָּל־ אַלְמָנָ֥ה וְיָת֖וֹם לֹ֥א תְעַנּֽוּן׃
22	כי אם ענה תענו אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
	(4Q22 25,2) אם ענה תענה אתו] (4Q22 25,3) כי אם צעוק י[צ]ע֯ק[ אלי שמע אשמע צעקתו (Ex 22,22) אִם־ עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־ צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ׃
23	וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים *
	(4Q11 frg. 22,2) וחרה אפי והרגתי ]א֯ת֯כם ב֯ח֯ר֯ב (4Q11 frg. 22,3) [והיו נשיכם אלמנות ובניכם ית]מים (4Q22 25,3) וחרה אפי והרגתי] (4Q22 25,4) אתכם בחרב והיו נש֯[יכם ]א֯למ֯נ֯ות[ ובניכם יתמים ] (Ex 22,23) וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ פ
24	אם כסף תלוה את עמי את עני עמך לא תהיה לו כנשיא לא תשימנו עליו נשך
	(4Q11 frg. 22,4) [אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא ]ת֯ה֯י֯ה֯ לו֯[ כ]נ֯[שה] (4Q22 25,5) אם כסף ת֯לו֯ה את ע[מי א]ת עני עמכה לא תהיה֯[ לו כנשה לא תשימון] (4Q22 25,6) עליו נשך֯[ (Ex 22,24) אִם־ כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־ עַמִּ֗י אֶת־ הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־ תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־ תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃
25	אם חבל תחבל את שמלת רעך עד בא השמש תשיבנה לו
	(4Q22 25,6) ]א֯ם ח֯[בל ת]ח֯בול שלמת רעך ע֯ד ב[א השמש תשיבנו] (4Q22 25,7) ל֯ו֯ (Ex 22,25) אִם־ חָבֹ֥ל תַּחְבֹּ֖ל שַׂלְמַ֣ת רֵעֶ֑ךָ עַד־ בֹּ֥א הַשֶּׁ֖מֶשׁ תְּשִׁיבֶ֥נּוּ לֽוֹ׃
26	כי היא כסותו לבדה היא שמלתו לעורו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אנכי
	(4Q22 25,7) כי הי[א כסותו לבדה ]ה֯י֯א ש֯מ֯לתו לעורו במה[ ישכב והיה] (4Q22 25,8) כי יצעק אלי[ ושמעתי כי חנו]ן אני (Ex 22,26) כִּ֣י הִ֤וא כסותה (כְסוּתוֹ֙) לְבַדָּ֔הּ הִ֥וא שִׂמְלָת֖וֹ לְעֹר֑וֹ בַּמֶּ֣ה יִשְׁכָּ֔ב וְהָיָה֙ כִּֽי־ יִצְעַ֣ק אֵלַ֔י וְשָׁמַעְתִּ֖י כִּֽי־ חַנּ֥וּן אָֽנִי׃ ס
27	אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר
	(4Q22 25,8) אלה[ים לא תקלל] (4Q22 25,9) ונשיא בעמך לא[ תאר (Ex 22,27) אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל וְנָשִׂ֥יא בְעַמְּךָ֖ לֹ֥א תָאֹֽר׃
28	מליתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי
	(4Q22 25,9) מלאתך וד]מעך לא תאחר ב֯כ֯ו֯ר֯[ בניך תתן לי ] (Ex 22,28) מְלֵאָתְךָ֥ וְדִמְעֲךָ֖ לֹ֣א תְאַחֵ֑ר בְּכ֥וֹר בָּנֶ֖יךָ תִּתֶּן־ לִּֽי׃
29	כן תעשה לשורך ולצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו וביום השמיני תתננו לי
	(4Q22 25,10) כן תעשה לשו֯[רך לצאנך שבעת ]ימי֯ם֯[ יהיה עם אמו ביום] (4Q22 25,11) [הש]מיני תתנו֯[ לי (Ex 22,29) כֵּֽן־ תַּעֲשֶׂ֥ה לְשֹׁרְךָ֖ לְצֹאנֶ֑ךָ שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙ יִהְיֶ֣ה עִם־ אִמּ֔וֹ בַּיּ֥וֹם הַשְּׁמִינִ֖י תִּתְּנוֹ־ לִֽי׃
30	ואנשי קדש תהיו לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו השליך תשליכו אתו
	(4Q22 25,11) ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא] (4Q22 25,12) [תאכ]ל[ו לכלב תשלכון אתו -- ] (Ex 22,30) וְאַנְשֵׁי־ קֹ֖דֶשׁ תִּהְי֣וּן לִ֑י וּבָשָׂ֨ר בַּשָּׂדֶ֤ה טְרֵפָה֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ לַכֶּ֖לֶב תַּשְׁלִכ֥וּן אֹתֽוֹ׃ ס

23
1	לא תשא שמע שוא אל תשית ידך עם רשע להיות עד חמס
	(Ex 23,1) לֹ֥א תִשָּׂ֖א שֵׁ֣מַע שָׁ֑וְא אַל־ תָּ֤שֶׁת יָֽדְךָ֙ עִם־ רָשָׁ֔ע לִהְיֹ֖ת עֵ֥ד חָמָֽס׃ ס
2	לא תהיה אחרי רבים לרעות ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות
	(Ex 23,2) לֹֽא־ תִהְיֶ֥ה אַחֲרֵֽי־ רַבִּ֖ים לְרָעֹ֑ת וְלֹא־ תַעֲנֶ֣ה עַל־ רִ֗ב לִנְטֹ֛ת אַחֲרֵ֥י רַבִּ֖ים לְהַטֹּֽת׃
3	ודל לא תהדר בריבו *
	(Ex 23,3) וְדָ֕ל לֹ֥א תֶהְדַּ֖ר בְּרִיבֽוֹ׃ ס
4	כי תפגע שור איבך או חמורו או כל בהמתו תעה השב תשיבנו לו
	(Ex 23,4) כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ׃ ס
5	כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
	(4Q11 frg. 23,2) כ֯י֯ [תראה ]ח֯מור ש֯נ֯א֯ך֯ (4Q11 frg. 23,3) [רבץ תחת משאו וחדלת ]מ֯ע֯זב לו עזב [ת]עזב עמו (Ex 23,5) כִּֽי־ תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ ס
6	לא תטה משפט אביונך בריבו
	(4Q11 frg. 23,5) [לא] ת֯טה֯ מש֯[פ]ט֯ [א]בי֯ו֯נ֯ך ב֯ר֯יב֯ו (Ex 23,6) לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיֹנְךָ֖ בְּרִיבֽוֹ׃
7	מדבר שקר תרחק ונקיא וצדיק אל תהרג כי לא הצדיק רשע
	… (1QS 5,15) דבר שקר תרחק … (4Q11 frg. 23,5) מדבר ש֯קר תרחק (4Q11 frg. 23,6) [ונ]קי וצדיק֯ אל תהרג כי ל֯א אצדיק רשע (Ex 23,7) מִדְּבַר־ שֶׁ֖קֶר תִּרְחָ֑ק וְנָקִ֤י וְצַדִּיק֙ אַֽל־ תַּהֲרֹ֔ג כִּ֥י לֹא־ אַצְדִּ֖יק רָשָֽׁע׃
8	ושחד אל תקח כי השחד יעור עיני פקחים ויסלף דברי צדיקים
	(4Q11 frg. 23,6) ושחד (4Q11 frg. 23,7) [לא ]ת֯[קח ]כ֯י֯ הש֯ח֯ד י֯ע֯ו֯ר֯ עיני פקחים ו֯יסלף דברי֯ (4Q11 frg. 23,8) [צדיקים (Ex 23,8) וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֙חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃
9	וגר לא תלחצו ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים *
	(4Q11 frg. 23,8) וגר ]ל֯א֯ ת֯לח֯צ֯ו ו֯אתם ידעתם נפש הגר (4Q11 frg. 23,9) [כי גרים הייתם בארץ מצרים (Ex 23,9) וְגֵ֖ר לֹ֣א תִלְחָ֑ץ וְאַתֶּ֗ם יְדַעְתֶּם֙ אֶת־ נֶ֣פֶשׁ הַגֵּ֔ר כִּֽי־ גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
10	ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה
	(4Q11 frg. 23,9) וש֯ש֯ שנים תזרע ] (4Q11 frg. 23,10) [את ארצך ואספת את תבו]אתה֯ (Ex 23,10) וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְרַ֣ע אֶת־ אַרְצֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־ תְּבוּאָתָֽהּ׃
11	והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך ולזיתך
	(4Q11 frg. 23,10) והשביעית תשמטנה (4Q11 frg. 23,11) [ונטשתה ואכלו אבי]ו֯[נ]י֯ עמך ויתר֯ם תאכ֯ל חי֯ת֯ ה֯ש֯ד֯ה֯ (4Q11 frg. 23,12) [כן תעשה לכרמך לזית]ך (Ex 23,11) וְהַשְּׁבִיעִ֞ת תִּשְׁמְטֶ֣נָּה וּנְטַשְׁתָּ֗הּ וְאָֽכְלוּ֙ אֶבְיֹנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְיִתְרָ֕ם תֹּאכַ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה כֵּֽן־ תַּעֲשֶׂ֥ה לְכַרְמְךָ֖ לְזֵיתֶֽךָ׃
12	ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח עבדך ואמתך כמוך וכל בהמתך והגר
	(4Q11 frg. 23,12) ששת י֯מים תעשה מעשיך (4Q11 frg. 23,13) [וביום השביעי תש]ב֯ת למען ינוח [שורך ו]ח֯מורך [וי]נ֯[פש] (4Q11 frg. 23,14) [בן אמתך והגר (Ex 23,12) שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מַעֲשֶׂ֔יךָ וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת לְמַ֣עַן יָנ֗וּחַ שֽׁוֹרְךָ֙ וַחֲמֹרֶ֔ךָ וְיִנָּפֵ֥שׁ בֶּן־ אֲמָתְךָ֖ וְהַגֵּֽר׃
13	וכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכר ולא ישמעו על פיך *
	(4Q11 frg. 23,14) ובכ]ל֯[ א]ש֯ר֯ [א]מרתי אלי[כם תשמרו] (4Q11 frg. 23,15) [ושם אלהים אחרים לא ת]זכירו לא י֯ש֯מ[ע על פיך ] (Ex 23,13) וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם תִּשָּׁמֵ֑רוּ וְשֵׁ֨ם אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לֹ֣א תַזְכִּ֔ירוּ לֹ֥א יִשָּׁמַ֖ע עַל־ פִּֽיךָ׃
14	שלש רגלים תחג לי בשנה
	(4Q11 frg. 23,17) [שלש רגלים תחג לי בשנה ]א֯ת (Ex 23,14) שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֔ים תָּחֹ֥ג לִ֖י בַּשָּׁנָֽה׃
15	את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני רקים
	(4Q11 frg. 23,17) ח֯ג֯ ה֯מצות[ תשמר] (4Q11 frg. 23,18) [שבעת ימים תאכל מצות ]כ֯אשר צוית֯יך[ למועד חדש] (4Q11 frg. 23,19) [האביב כי בו יצאת ]ממצרים ו֯לא֯[ יראו פני ריקם ] (4Q22 25,26) חג המצות תשמר שבעת י]מים (4Q22 25,27) [תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו י]צאת (4Q22 25,28) [ממצרים ולא יראו פני ריקם (Ex 23,15) אֶת־ חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כּֽ͏ַאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־ יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
16	וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה
	(4Q11 frg. 23,20) [וחג הקציר ]ב֯[כו]ר֯י֯[ מעש]יך[ אשר תזרע בשדה וחג האסף] (4Q22 25,28) וחג הקציר בכורי מ]עשיך (Ex 23,16) וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־ מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־ הַשָּׂדֶֽה׃
17	שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה
	(Ex 23,17) שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־ זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל־ פְּנֵ֖י הָאָדֹ֥ן ׀ יְהוָֽה׃
18	לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר
	(Ex 23,18) לֹֽא־ תִזְבַּ֥ח עַל־ חָמֵ֖ץ דַּם־ זִבְחִ֑י וְלֹֽא־ יָלִ֥ין חֵֽלֶב־ חַגִּ֖י עַד־ בֹּֽקֶר׃
19	ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו
	(Ex 23,19) רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־ תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ ס
19[א]	כי עשה זאת כזבח שכח ועברה היא לאלהי יעקב *
20	הנה אנכי שלח מלאכי לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי
	(Ex 23,20) הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי׃
21	השמר מפניו ושמע בקולו אל תמרי בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו
	(Ex 23,21) הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־ תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ׃
22	כי אם שמע תשמעו בקולי ועשיתם את כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך
	(Ex 23,22) כִּ֣י אִם־ שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־ אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־ צֹרְרֶֽיךָ׃
23	כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי « » והחוי והיבוסי והכחדתיו
	(Ex 23,23) כִּֽי־ יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֮ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־ הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו׃
24	לא תשתחוי לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם
	(Ex 23,24) לֹֽא־ תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃
25	ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך
	(Ex 23,25) וַעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת־ לַחְמְךָ֖ וְאֶת־ מֵימֶ֑יךָ וַהֲסִרֹתִ֥י מַחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ׃
26	ולא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא
	(Ex 23,26) לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת־ מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא׃
27	ואת אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבוא בהן ונתתי את כל איביך אליך ערף *
	(Ex 23,27) אֶת־ אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־ כָּל־ הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־ כָּל־ אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃
28	ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את הכנעני ואת האמרי ואת החתי ואת הגרגשי ואת הפרזי ואת החוי ואת היבוסי מלפניך
	(Ex 23,28) וְשָׁלַחְתִּ֥י אֶת־ הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵרְשָׁ֗ה אֶת־ הַחִוִּ֧י אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִ֛י וְאֶת־ הַחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ׃
29	לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה
	(4Q22 26,13) [אגר]ש֯נו מ[פניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית] (4Q22 26,14) [השד]ה (Ex 23,29) לֹ֧א אֲגָרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן־ תִּהְיֶ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
30	מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ
	(4Q22 26,14) מעט[ מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ ] (Ex 23,30) מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָחַלְתָּ֖ אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
31	ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר ועד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתם מפניך
	(4Q22 26,15) [וש]מ֯תי את[ גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן] (4Q22 26,16) [ב]ידכם א[ת ישבי הארץ וגרשתמו מפניך -- ] (Ex 23,31) וְשַׁתִּ֣י אֶת־ גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־ סוּף֙ וְעַד־ יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־ הַנָּהָ֑ר כִּ֣י ׀ אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ׃
32	לא תכרת להם ולאלהיהם ברית
	(Ex 23,32) לֹֽא־ תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
33	לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיו לך למוקש *
	(Ex 23,33) לֹ֤א יֵשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן־ יַחֲטִ֥יאוּ אֹתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַעֲבֹד֙ אֶת־ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־ יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ׃ פ

24
1	ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
	(4Q22 26,19) [אל]מ֯[שה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר] (4Q22 26,20) [ו]א֯יתמ[ר ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק (Ex 24,1) וְאֶל־ מֹשֶׁ֨ה אָמַ֜ר עֲלֵ֣ה אֶל־ יְהוָ֗ה אַתָּה֙ וְאַהֲרֹן֙ נָדָ֣ב וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם מֵרָחֹֽק׃
2	ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלה עמו
	(4Q22 26,20) ונגש משה] (4Q22 26,21) לבדו [אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו (Ex 24,2) וְנִגַּ֨שׁ מֹשֶׁ֤ה לְבַדּוֹ֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְהֵ֖ם לֹ֣א יִגָּ֑שׁוּ וְהָעָ֕ם לֹ֥א יַעֲל֖וּ עִמּֽוֹ׃
3	ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויענו כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה
	(4Q22 26,21) ויבא משה] (4Q22 26,22) ו֯י֯ספר[ לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול] (4Q22 26,23) אחד ו[יאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה (Ex 24,3) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְסַפֵּ֤ר לָעָם֙ אֵ֚ת כָּל־ דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וְאֵ֖ת כָּל־ הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וַיַּ֨עַן כָּל־ הָעָ֜ם ק֤וֹל אֶחָד֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ כָּל־ הַדְּבָרִ֛ים אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶֽׂה׃
4	ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה אבנים לשנים עשר שבטי ישראל
	(4Q158 frg. 4,3) שנים עשר֯ שבטי֯[ ישראל -- ] (4Q22 26,23) ויכתב משה את] (4Q22 26,24) [כ]ל דב֯[רי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה] (4Q22 26,25) [מצבה לשנים עשר שבטי ישראל -- ] (Ex 24,4) וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁ֗ה אֵ֚ת כָּל־ דִּבְרֵ֣י יְהוָ֔ה וַיַּשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ תַּ֣חַת הָהָ֑ר וּשְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ מַצֵּבָ֔ה לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
5	וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלות ויזבחו זבחי שלמים ליהוה פרים בני בקר
	(Ex 24,5) וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־ נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיּֽ͏ַעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים׃
6	ויקח משה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על המזבח
	(4Q158 frg. 4,5) באגונות וחצ[י ה]דם זרק על ה֯[מזבח -- ] (4Q22 26,26) ויקח] (4Q22 26,27) משה [חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח (Ex 24,6) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ חֲצִ֣י הַדָּ֔ם וַיָּ֖שֶׂם בָּאַגָּנֹ֑ת וַחֲצִ֣י הַדָּ֔ם זָרַ֖ק עַל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃
7	ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נשמע ונעשה
	(4Q22 26,27) ויקח] (4Q22 26,28) ספר ה[ברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה] (4Q22 26,29) נשמע ו[נעשה (Ex 24,7) וַיִּקַּח֙ סֵ֣פֶר הַבְּרִ֔ית וַיִּקְרָ֖א בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה נַעֲשֶׂ֥ה וְנִשְׁמָֽע׃
8	ויקח משה את הדם ויזרקהו על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה
	(4Q22 26,29) ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם] (4Q22 26,30) הברית[ אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים ]האלה (Ex 24,8) וַיִּקַּ֤ח מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַדָּ֔ם וַיִּזְרֹ֖ק עַל־ הָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה דַֽם־ הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֨ר כָּרַ֤ת יְהוָה֙ עִמָּכֶ֔ם עַ֥ל כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
9	ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר ושבעים מזקני ישראל
	(4Q22 26,31) ויעל[ משה ואהרן נדב ואביהוא אליעזר וא]יתמר ו[שבעים מזקני] (4Q22 26,32) ישר[אל (Ex 24,9) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן נָדָב֙ וַאֲבִיה֔וּא וְשִׁבְעִ֖ים מִזִּקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
10	ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור
	(4Q22 26,32) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו] כמעש[ה לבנת הספיר] (4Q22 26,33) וכעצ[ם השמים לטהר (Ex 24,10) וַיִּרְא֕וּ אֵ֖ת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְתַ֣חַת רַגְלָ֗יו כְּמַעֲשֵׂה֙ לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר וּכְעֶ֥צֶם הַשָּׁמַ֖יִם לָטֹֽהַר׃
11	ואל אצלי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו *
	(4Q22 26,33) ואל אצילי בני ישרא]ל לא[ שלח ידו ויחזו] (Ex 24,11) וְאֶל־ אֲצִילֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א שָׁלַ֖ח יָד֑וֹ וַֽיֶּחֱזוּ֙ אֶת־ הָ֣אֱלֹהִ֔ים וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃ ס
12	ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והוי שם ואתן לך את לוחת האבנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
	(4Q216 1,6) עלה אלי ]ההר֯[ה ואתן לך את שני לוחות ]ה֯אבן התור[ה] (4Q216 1,7) [והמצוה אשר כתבתי לה]ור֯[ותם (4Q364 frg. 14,3) ויואמר יהוה אל מושה על[ה אלי] ה֯הר וה[יה שם ואתנה לכה את לוחות האבנ(ים)] (4Q364 frg. 14,4) התורה והמצוא אשר כתבתי להורותם _____ (Ex 24,12) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־ שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־ לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃
13	ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים
	(4Q216 1,7) ויעל מושה אל הר יהוה וישכן כ]ב֯ו֯ד֯ י֯ה֯[וה] (4Q364 frg. 14,4) [ויקום מושה ויהושוע] (4Q364 frg. 14,5) משרת֯[ו ]לעלות א֯ל[ הר] ה֯א֯ל֯ו֯הים (Ex 24,13) וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ (Ex 24,15) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הָהָ֑ר … (Ex SP 24,15) ויעל משה אל ההר …
14	ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם הנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אליהם
	(4Q364 frg. 14,5) ואל ה[זקנים אמר שבו לכמה בזה עד] (4Q364 frg. 14,6) אשר נ֯ש֯[וב אליכמה ו?הנה] אהרון וחור֯[ עמכם מי בעל דברים יגש אליהמה] (Ex 24,14) וְאֶל־ הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־ לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־ נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־ בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃
15	ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר
	(4Q216 1,7) ויעל מושה אל הר יהוה (4Q364 frg. 14,5) ]לעלות א֯ל[ הר] … (Ex 24,13) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ (Ex 24,15) וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־ הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־ הָהָֽר׃ (Ex SP 24,13) ויעל משה אל הר האלהים
16	וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן
	(4Q216 1,7) וישכן כ]ב֯ו֯ד֯ י֯ה֯[וה] (4Q216 1,8) [על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל מושה ביום השביעי] (4Q216 1,9) [בתוך הענן (Ex 24,16) וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־ יְהוָה֙ עַל־ הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־ מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃
17	ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל
	(4Q216 1,9) וירא את כבוד יהוה כאש בוערת בראש ההר (Ex 24,17) וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
18	ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה *
	(4Q216 1,9) ויהי מושה] (4Q216 1,10) [בהר ארבעים יום וארבעים לילה … (Ex 24,18) וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־ הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ פ

25
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 25,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי
	(Ex 25,2) דַּבֵּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־ לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־ אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־ תְּרוּמָתִֽי׃
3	וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב כסף ונחשת
	(Ex 25,3) וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
4	תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
	(Ex 25,4) וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃
5	ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים
	(Ex 25,5) וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃
6	ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
	(Ex 25,6) שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃
7	ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן
	(4Q11 frg. 24-30 i,1) [מל]וא֯י֯ם ל֯א[פו]ד֯ ולח֯[שן (Ex 25,7) אַבְנֵי־ שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃
8	ועשו לי מקדש ושכנתי בתוככם
	(4Q11 frg. 24-30 i,1) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (Ex 25,8) וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃
9	ככל אשר אני מראה אתך בהר את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשה *
	(4Q11 frg. 24-30 i,1) ככל אשר אני מראה אותך את] (4Q11 frg. 24-30 i,2) [תב]נ֯י֯ת֯ ה֯מ֯ש֯כ֯ן֯ ו֯א֯ת֯[ תבנית כל כליו וכן תעשו (Ex 25,9) כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כָּל־ כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃ ס
10	ועשית ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו
	(4Q11 frg. 24-30 i,2) ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי] (4Q11 frg. 24-30 i,3) [ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו … (Ex 25,10) וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
11	וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית לו זר זהב סביב
	(4Q11 frg. 24-30 i,4) [ומחוץ תצפנו ועשית עליו] זר זהב (4Q22 27,19) וצפית אתו זהב טהו]ר֯ מבית[ ומחוץ תצפנו] (4Q22 27,20) [ועשית עליו זר זהב סביב (Ex 25,11) וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
12	ויצקת לו ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית
	(4Q11 frg. 24-30 i,4) ויצ[קת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על] (4Q11 frg. 24-30 i,5) [ארבע פעמתיו -- ]○ ○○[ -- ושתי טבעת] (4Q11 frg. 24-30 i,6) ע֯ל צ֯ל֯ע֯[ו השנית -- ]○○○○[ -- (4Q22 27,20) ויצקת לו א]ר֯בע טב[עות זהב] (4Q22 27,21) [ונתתה על ארבע פעמתיו … (Ex 25,12) וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־ צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־ צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃
13	ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב
	(4Q11 frg. 24-30 i,6) עצי ש]ט֯ים וצפ֯[י]ת֯[ א]תם[ זהב (Ex 25,13) וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
14	והבאת את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם
	(4Q11 frg. 24-30 i,6) והבאת את הבדים בטבעת] (4Q11 frg. 24-30 i,7) ע֯ל צלעו֯ת֯[ הארן לשאת את ]ה֯אר֯ון בה֯ם֯[ (Ex 25,14) וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־ הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־ הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃
15	בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו
	(4Q11 frg. 24-30 i,7) בט]ב֯עות האר֯ון יהיו ה֯ב֯[דים לא יסרו ממנו ] (Ex 25,15) בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃
16	ונתתה אל הארון את העדות אשר אתן אליך *
	(4Q11 frg. 24-30 i,8) [ונתת -- ]○[ -- אשר אתן א]לי֯[ך ] (Ex 25,16) וְנָתַתָּ֖ אֶל־ הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃
17	ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו
	(4Q11 frg. 24-30 i,9) [ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה (Ex 25,17) וְעָשִׂ֥יתָ כַפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃
18	ועשית שני כרובים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת
	(4Q11 frg. 24-30 i,9) ועשית ]ש֯נ֯י֯ם֯ כר֯ו֯בים (4Q11 frg. 24-30 i,10) [זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת … (Ex 25,18) וְעָשִׂ֛יתָ שְׁנַ֥יִם כְּרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃
[19]	יעשו כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשה את הכרובים על שני קצתיו
20	והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת יהיו פני הכרובים
	… (4Q11 frg. 24-30 i,11) הכרוב]י֯ם פ֯ר֯שי֯ כנפ֯ים (4Q11 frg. 24-30 i,12) [למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם א]יש֯ אל אחו○ (אח⟦וי⟧«יו≫) אל ה֯[כפרת י]היו פני הכרובים (4Q22 27,30) [והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד] (4Q22 27,31) [א]ל אחד[ אל הכפרת יהיו פני הכרבים (Ex 25,20) וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־ הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו אֶל־ הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃
21	ונתתה את הכפרת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות « »
	(4Q22 27,31) ונתת את הכפרת על] (4Q22 27,32) הארון מלמ֯[עלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך (Ex 25,21) וְנָתַתָּ֧ אֶת־ הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־ הָאָרֹ֖ן מִלְמָ֑עְלָה וְאֶל־ הָ֣אָרֹ֔ן תִּתֵּן֙ אֶת־ הָ֣עֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃
22	ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אתך אל בני ישראל *
	(4Q22 27,32) ונועדתי לך שם ודברתי] (4Q22 27,33) אתך֯ מעל ה[כפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל] (4Q22 28,1) אשר אצוה֯ אותך אל בני [ישראל (Ex 25,22) וְנוֹעַדְתִּ֣י לְךָ֮ שָׁם֒ וְדִבַּרְתִּ֨י אִתְּךָ֜ מֵעַ֣ל הַכַּפֹּ֗רֶת מִבֵּין֙ שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־ אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֑ת אֵ֣ת כָּל־ אֲשֶׁ֧ר אֲצַוֶּ֛ה אוֹתְךָ֖ אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ
23	ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו
	(4Q22 28,1) ועשית שלחן] (4Q22 28,2) עצי שטים א֯מתים א[רכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו (Ex 25,23) וְעָשִׂ֥יתָ שֻׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
24	וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב
	(4Q22 28,2) וצפית] (4Q22 28,3) אותו זהב טהור ועש֯[ית לו זר זהב סביב (Ex 25,24) וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְעָשִׂ֥יתָ לּ֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
25	ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב
	(4Q22 28,3) ועשית לו מסגרת] (4Q22 28,4) טפח סביב ועשית[ זר זהב למסגרתו סביב (Ex 25,25) וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־ זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃
26	ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתתה את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו
	(4Q22 28,4) ועשית לו ארבע טבעת] (4Q22 28,5) זהב ונתתה את ה[טבעות על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו (Ex 25,26) וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֙ אֶת־ הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃
27	לעמת המסגרת תהיינה הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן
	(4Q22 28,5) לעמ]ת֯ (4Q22 28,6) המסגרת תהיינה[ הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן (Ex 25,27) לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת תִּהְיֶ֖יןָ הַטַּבָּעֹ֑ת לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־ הַשֻּׁלְחָֽן׃
28	ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשאו בהם את השלחן
	(4Q22 28,6) ועשית] (4Q22 28,7) את ה֯ב֯דים עצי[ שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן ] (Ex 25,28) וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־ הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָ֑ב וְנִשָּׂא־ בָ֖ם אֶת־ הַשֻּׁלְחָֽן׃
29	ועשית את קערתיו וכפתיו ומנקיתיו וקשתיו אשר יסכו בהם זהב טהור תעשה אתם
	(4Q22 28,8) ]קע[ר]ת֯י֯[ו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בה]ם (4Q22 28,9) [זהב טהור תעשה אתם -- ] (Ex 25,29) וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
30	ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד *
	(Ex 25,30) וְנָתַתָּ֧ עַֽל־ הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃ פ
31	ועשית מנורת זהב טהור מקשה תעשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו
	(11QTa 9,1) ועשיתה מנורת זהב טהור מקשה] (11QTa 9,2) [תעשה את המנורה ירכה וקנה וגביעיה כפתור]יה ופרחי[ה] (11QTa 9,3) [ממנה יהיו _____ (4Q22 28,10) [ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה] (4Q22 28,11) [ו]קנה [גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו (Ex 25,31) וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
32	וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני
	(11QTa 9,3) וששה קנים יוצאים] משני צדיה (4Q22 28,11) וששה קנים] (4Q22 28,12) יוצאי[ם מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני] (4Q22 28,13) מנורה מצד֯[ה השני (Ex 25,32) וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃
33	שלשה גביעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גביעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן תעשה לששת הקנים היוצאים מן המנורה
	(4Q22 28,13) שלשה גבעים משק]ד֯ים[ בקנה האחד] (4Q22 28,14) [כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנ]ה֯ האחד֯[ כפתר ופרח] (4Q22 28,15) [כן לששת הקנים היצאים מן המנרה (Ex 25,33) שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בַּקָּנֶ֥ה הָאֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־ הַמְּנֹרָֽה׃
34	ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתריה ופרחיה
	(4Q22 28,15) ובמנו]רה ארב֯[עה גבעים] (Ex 25,34) וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁקָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃
35	וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים מן המנורה
	(Ex 25,35) וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּחַת־ שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־ הַמְּנֹרָֽה׃
36	כפתריהם וקנותם ממנה יהיו כלה מקשה אחד זהב טהור
	(Ex 25,36) כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
37	ועשית את נרתיה שבעה והעלית את נרתיה והאירו אל חבר פניה
	(Ex 25,37) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־ נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־ נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־ עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃
38	ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור
	(Ex 25,38) וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
39	ככר זהב טהור תעשה אתה ואת כל הכלים האלה
	(Ex 25,39) כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ אֵ֥ת כָּל־ הַכֵּלִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
40	וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר *
	(Ex 25,40) וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־ אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ ס

26
1	ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב תעשה אתם
	(Ex 26,1) וְאֶת־ הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
2	ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות
	(Ex 26,2) אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־ הַיְרִיעֹֽת׃
3	וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת וחמש היריעות תהיינה חברות אחת אל אחת
	(Ex 26,3) חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יּןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־ אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־ אֲחֹתָֽהּ׃
4	ועשית ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
	(Ex 26,4) וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
5	חמשים ללאות תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאות תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת
	(Ex 26,5) חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־ אֲחֹתָֽהּ׃
6	ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעות אחת אל אחת בקרסים והיה המשכן אחד *
	(Ex 26,6) וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־ הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־ אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ פ
7	ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות תעשה אתם
	(Ex 26,7) וְעָשִׂ֙יתָ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־ הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּי־ עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
8	ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות
	(4Q22 29,1) [לעשתי ע]שרה יריעות (Ex 26,8) אֹ֣רֶךְ ׀ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃
9	וחברת את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל
	(4Q22 29,1) [וחברת א]ת֯ חמ[ש היריעת לבד ואת שש] (4Q22 29,2) [היריעת ל]בד וכפלת את [היריעה הששית אל מול פני האהל ] (Ex 26,9) וְחִבַּרְתָּ֞ אֶת־ חֲמֵ֤שׁ הַיְרִיעֹת֙ לְבָ֔ד וְאֶת־ שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְכָפַלְתָּ֙ אֶת־ הַיְרִיעָ֣ה הַשִּׁשִּׁ֔ית אֶל־ מ֖וּל פְּנֵ֥י הָאֹֽהֶל׃
10	ועשית ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקיצונה במחברת וחמשים ללאות תעשה על שפת היריעה החברת השנית
	(4Q22 29,3) ו֯[עשית ללא]ו֯ת חמשים על[ שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת] (4Q22 29,4) וח[משים ללאות ]על שפת היריע[ה החברת השנית (Ex 26,10) וְעָשִׂ֜יתָ חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת הַקִּיצֹנָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
11	ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאות וחברת את האהל והיה אחד
	(2Q2 frg. 7,1) ועשיתה ]ק[ר]סי[ נחושת חמשים והבאתה] (2Q2 frg. 7,2) [את הקרסים בלל]א֯ות וחברתה את֯[ האוהל והיה אחד (4Q22 29,4) ועשית קרסי] (4Q22 29,5) נחש[ת חמשים ]והבאת֯ א֯ת֯ הקרסים[ בללאת וחברת את האהל] (4Q22 29,6) [והיה אחד (Ex 26,11) וְעָשִׂ֛יתָ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים וְהֵבֵאתָ֤ אֶת־ הַקְּרָסִים֙ בַּלֻּ֣לָאֹ֔ת וְחִבַּרְתָּ֥ אֶת־ הָאֹ֖הֶל וְהָיָ֥ה אֶחָֽד׃
12	וסרח העדף ביריעות האהל חצי היריעה העדפת תסרח אל אחרי המשכן
	(2Q2 frg. 7,2) וסרח] (2Q2 frg. 7,3) [העודף ביריעות הא]והל חצי היריעה[ העודפת תסרח על] (2Q2 frg. 7,4) [אחורי המשכן (4Q22 29,6) וסרח ]העודף ביריעות֯[ ]הא[הל חצי היריעה העדפת] (4Q22 29,7) [תסרח על אחרי המשכן (Ex 26,12) וְסֶ֙רַח֙ הָעֹדֵ֔ף בִּירִיעֹ֖ת הָאֹ֑הֶל חֲצִ֤י הַיְרִיעָה֙ הָעֹדֶ֔פֶת תִּסְרַ֕ח עַ֖ל אֲחֹרֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
13	והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעות האהל יהיה סרוח אל צדי המשכן מזה ומזה לכסותו
	(2Q2 frg. 7,4) והאמה מז]ה[ והאמה מזה בעודף באורך] (2Q2 frg. 7,5) [יריעות האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו ] (4Q22 29,7) וה]אמה מ[זה ]וה֯[אמה מזה] בעדף֯[ בארך] (4Q22 29,8) [יריעת האהל יהיה סרוח על ]צ[ד]י[ המשכן מזה ומזה ]ל[כסותו (Ex 26,13) וְהָאַמָּ֨ה מִזֶּ֜ה וְהָאַמָּ֤ה מִזֶּה֙ בָּעֹדֵ֔ף בְּאֹ֖רֶךְ יְרִיעֹ֣ת הָאֹ֑הֶל יִהְיֶ֨ה סָר֜וּחַ עַל־ צִדֵּ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה לְכַסֹּתֽוֹ׃
14	ועשית מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה *
	(4Q22 29,8) ועשית] (4Q22 29,9) [מכסה לאהל ערת אי]לים מא[דמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה (Ex 26,14) וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ פ
15	ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
	(4Q22 29,9) ועשית] (4Q22 29,10) [את הקרשים ]למש֯כן[ עצי שטים עמדים -- ] (Ex 26,15) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־ הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃
16	עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
	(Ex 26,16) עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
17	שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן תעשה לכל קרשי המשכן
	(Ex 26,17) שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־ אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
18	ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה
	(Ex 26,18) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־ הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קֶ֔רֶשׁ לִפְאַ֖ת נֶ֥גְבָּה תֵימָֽנָה׃
19	וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו
	(Ex 26,19) וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־ כֶ֔סֶף תַּעֲשֶׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקָּ֑רֶשׁ שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־ הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־ הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃
20	ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה תעשה עשרים קרשים
	(Ex 26,20) וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עֶשְׂרִ֖ים קָֽרֶשׁ׃
21	וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
	(4Q22 29,17) וארבעים אדניהם כסף שני ]א֯ד֯נים֯ ת֯[חת הקרש האחד ושני אדנים] (4Q22 29,18) [תחת הקרש האחד (Ex 26,21) וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
22	ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים
	(4Q22 29,18) ולירכתי ]המש[כן ימה תעשה ששה ]ק֯רשים (Ex 26,22) וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה תַּעֲשֶׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃
23	ושני קרשים תעשה למקצעות המשכן בירכתים
	(4Q22 29,18) ושני [קרשים] (4Q22 29,19) [תעשה למקצעת המשכן ]ב֯ירכתי֯[ם (Ex 26,23) וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃
24	והיו תאמים מלמטה יחדו יהיו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעות יהיו
	(4Q22 29,19) ויהיו תאמים מלמ]טה ויחדי֯[ו יהיו] (4Q22 29,20) [תמים על ראשו אל ]הטבעת ה[אחת כן יהיה לשני]הם לש֯[ני המקצעת יהיו ] (Ex 26,24) וְיִֽהְי֣וּ תֹֽאֲמִים֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ עַל־ רֹאשׁ֔וֹ אֶל־ הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֥י הַמִּקְצֹעֹ֖ת יִהְיֽוּ׃
25	והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים « » שני אדנים « » לקרש האחד *
	(4Q22 29,21) [והיו שמנה ]ק֯ר֯ש֯[ים ואדניהם כסף ]ש֯ש֯ה עשר֯[ אדנים שני אדנים תחת הקרש] (4Q22 29,22) [האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד (Ex 26,25) וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
26	ועשית בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד
	(4Q22 29,22) ועשית ]ב֯ר֯יחי עצי שט֯ים֯[ חמשה] (4Q22 29,23) [לקרשי צלע המשכן האחד (Ex 26,26) וְעָשִׂ֥יתָ בְרִיחִ֖ם עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־ הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽד׃
27	וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה
	(4Q22 29,23) וחמשה ברי]ח֯ים לקרשי צלע ה[משכן השנית] (4Q22 29,24) [וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן ל]ירכתים ימה (Ex 26,27) וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־ הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֗ם לְקַרְשֵׁי֙ צֶ֣לַע הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃
28	והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה
	(4Q22 29,24) והברי[ח התיכן בתוך] (4Q22 29,25) [הקרשים מברח מן הקצה אל הקצ]ה (Ex 26,28) וְהַבְּרִ֥יחַ הַתִּיכֹ֖ן בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֑ים מַבְרִ֕חַ מִן־ הַקָּצֶ֖ה אֶל־ הַקָּצֶֽה׃
29	ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחים וצפית את הבריחים זהב
	(4Q11 frg. 30 ii-34,2) ]ם זהב בתי[ם לבריחם וצפית את] (4Q11 frg. 30 ii-34,3) [הבריחם זהב (4Q22 29,25) ואת הקרישים תצ֯[פה זהב ואת] (4Q22 29,26) [טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריח]ים וצפית את ה֯[בריחים זהב (Ex 26,29) וְֽאֶת־ הַקְּרָשִׁ֞ים תְּצַפֶּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־ טַבְּעֹֽתֵיהֶם֙ תַּעֲשֶׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וְצִפִּיתָ֥ אֶת־ הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃
30	והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראת בהר *
	(4Q11 frg. 30 ii-34,3) והק]מ֯ת א֯ת֯ המ֯ש֯[כן כ]מ֯שפט אשר הרא○[ת בהר ] (4Q22 29,26) והקמת] (4Q22 29,27) [את המשכן כמשפטו אשר ]ה֯ר֯א֯י֯ת֯[ בהר -- ] (Ex 26,30) וַהֲקֵמֹתָ֖ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֑ן כְּמִ֨שְׁפָּט֔וֹ אֲשֶׁ֥ר הָרְאֵ֖יתָ בָּהָֽר׃ ס
31	ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשו אתה כרובים
	(4Q11 frg. 30 ii-34,5) [ועשית פרכת תכלת וארגמ]ן ותולעת ש֯[ני וש]ש֯ משזר֯ מ֯ע֯שה ח֯[שב יעשה] (4Q11 frg. 30 ii-34,6) [אתה כרבים (Ex 26,31) וְעָשִׂ֣יתָ פָרֹ֗כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃
32	ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף
	(4Q11 frg. 30 ii-34,6) ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצ]פים זהב ווי[הם זהב על ארבע]ה (4Q11 frg. 30 ii-34,7) [אדני כסף (Ex 26,32) וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־ אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־ כָֽסֶף׃
33	ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שם מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
	(4Q364 frg. 17,1) [והביא]תה שם מ֯[בית לפרכת את ארון העדות והבדילה] (4Q364 frg. 17,2) ה֯פרכת לכמה בין֯ הקדש ובי֯ן֯ קדש הקדשי֯ם[ (4Q11 frg. 30 ii-34,7) ונתתה את הפרכת תחת הקרסים וה]ב֯א֯ות שם מבית [לפרכת את א]רון העדות (4Q11 frg. 30 ii-34,8) [והבדיל]ה֯ הפר֯כ֯[ת לכם בין הקדש ובין קד]ש ה[קדש]י֯ם (Ex 26,33) וְנָתַתָּ֣ה אֶת־ הַפָּרֹכֶת֮ תַּ֣חַת הַקְּרָסִים֒ וְהֵבֵאתָ֥ שָׁ֙מָּה֙ מִבֵּ֣ית לַפָּרֹ֔כֶת אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְהִבְדִּילָ֤ה הַפָּרֹ֙כֶת֙ לָכֶ֔ם בֵּ֣ין הַקֹּ֔דֶשׁ וּבֵ֖ין קֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃
34	ונתתה את הכפרת על ארון העדות בקדש הקדשים
	(4Q364 frg. 17,2) ונתתה את] (4Q364 frg. 17,3) הכפרת על הארון העדוות בקד הק֯דשים (4Q365 frg. 8a-b,1) [הכפ]ו֯ר֯ת֯ על הארון [העדות בקודש הקודשים (4Q11 frg. 30 ii-34,9) ו֯נת֯ת את֯ הכפ[רת על ארון העדת בקדש ה]ק֯דשים[ (Ex 26,34) וְנָתַתָּ֙ אֶת־ הַכַּפֹּ֔רֶת עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת בְּקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃
35	ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנורה נכח השלחן על ירך המשכן תימנה ואת השלחן תתן על צלע צפונה *
	(4Q364 frg. 17,3) וש[מתה את השלחן מחוץ] (4Q364 frg. 17,4) ל[פ]רכת ואת המנורה נכח השלחן [ע]ל[ צ]ל[ע ה]מש[כן תימנה] (4Q364 frg. 17,5) ואת השלחן תתן על צלעו צפונה [--] (4Q365 frg. 8a-b,1) ושמתה את השולחן מחוץ לפרוכת ואת] (4Q365 frg. 8a-b,2) המנורה נוכח השולח֯ן֯[ על? -- המשכ]ן תימנ֯ה֯[ ? -- תתן על צלע צפון (4Q11 frg. 30 ii-34,9) ו]שמת א֯ת֯ ה[שלחן מחו]ץ֯ ל֯[פ]ר֯כת ואת֯ (4Q11 frg. 30 ii-34,10) ה֯מנורה נכח֯[ השלחן על צלע המשכן תימ]נה ו֯[ה]ש֯ל֯חן[ תת]ן֯ [על ]צ֯לע צ֯פון (Ex 26,35) וְשַׂמְתָּ֤ אֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ מִח֣וּץ לַפָּרֹ֔כֶת וְאֶת־ הַמְּנֹרָה֙ נֹ֣כַח הַשֻּׁלְחָ֔ן עַ֛ל צֶ֥לַע הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָ֑נָה וְהַ֨שֻּׁלְחָ֔ן תִּתֵּ֖ן עַל־ צֶ֥לַע צָפֽוֹן׃
35[א]	ועשית מזבח מקטיר קטרת עצי שטים תעשה אתו
35[ב]	אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קומתו ממנו קרנתיו
35[ג]	וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב
35[ד]	ושתי טבעות זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם
35[ה]	ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב
35[ו]	ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארון העדות « » אשר אועד לך שמה
35[ז]	והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנו
35[ח]	ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדורתיכם
35[ט]	לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו
35[י]	וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורתיכם קדש קדשים הוא ליהוה *
36	ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
	(4Q365 frg. 8a-b,2) ועשיתה] (4Q365 frg. 8a-b,3) מסכה לפתח האוהל[ תכלת וארגמן ותו]לעת שנ[י ]ושש מושזר מ֯ע֯[שה רוקם ועשיתה] (4Q11 frg. 30 ii-34,11) ועשי֯ת֯ מסך[ לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משז]ר מעשה רקם (Ex 26,36) וְעָשִׂ֤יתָ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃
37	ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב טהור וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת *
	(4Q11 frg. 30 ii-34,11) וע֯[שית] (4Q11 frg. 30 ii-34,12) למס֯[ך ח]מ֯[ש]ה֯[ עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם ז]ה֯ב֯ ו֯י֯צקת ל[הם] (4Q11 frg. 30 ii-34,13) ח֯[משה אדני נחשת ] (Ex 26,37) וְעָשִׂ֣יתָ לַמָּסָ֗ךְ חֲמִשָּׁה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וְצִפִּיתָ֤ אֹתָם֙ זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְיָצַקְתָּ֣ לָהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֖ה אַדְנֵ֥י נְחֹֽשֶׁת׃ ס

27
1	ועשית « » מזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו
	(4Q11 frg. 30 ii-34,14) ו֯ע֯[שית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש] (4Q22 30,17) [וחמש אמות ר]ח֯ב ר֯[בוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו (Ex 27,1) וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־ הַמִּזְבֵּ֖חַ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אֹ֜רֶךְ וְחָמֵ֧שׁ אַמּ֣וֹת רֹ֗חַב רָב֤וּעַ יִהְיֶה֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃
2	ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיינה קרנתיו וצפית אתו נחשת
	(4Q22 30,17) ועשית] (4Q22 30,18) [קרנתיו על ]ארבע פנת֯[יו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת ] (Ex 27,2) וְעָשִׂ֣יתָ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ תִּהְיֶ֣יןָ קַרְנֹתָ֑יו וְצִפִּיתָ֥ אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃
3	ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתיתו לכל כליו תעשה נחשת
	(4Q22 30,19) [ועשית ס]י֯רת֯[יו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל] (Ex 27,3) וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכָל־ כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃
4	ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעות נחשת על ארבע קצתיו
	(4Q11 frg. 40,2) [ועשית לו ]מכבר [מעשה רשת נחשת -- ] (Ex 27,4) וְעָשִׂ֤יתָ לּוֹ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת וְעָשִׂ֣יתָ עַל־ הָרֶ֗שֶׁת אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת נְחֹ֔שֶׁת עַ֖ל אַרְבַּ֥ע קְצוֹתָֽיו׃
5	ונתתה אתו תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח
	(Ex 27,5) וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ תַּ֛חַת כַּרְכֹּ֥בּ הַמִּזְבֵּ֖חַ מִלְּמָ֑טָּה וְהָיְתָ֣ה הָרֶ֔שֶׁת עַ֖ד חֲצִ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
6	ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת
	(4Q11 frg. 35,1) עצי שטים] (4Q11 frg. 35,2) [ו]צ֯פית [א]ת֯ם נח֯שת (Ex 27,6) וְעָשִׂ֤יתָ בַדִּים֙ לַמִּזְבֵּ֔חַ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
7	והבאת את הבדים בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות המזבח לשאת אתו
	(4Q11 frg. 35,2) וה֯ו֯ב֯[א] א֯ת בדי֯ו ב֯[טבעות והיו הבדים על שתי צלעת המזבח] (4Q11 frg. 35,3) [בש]א֯ת אתו (Ex 27,7) וְהוּבָ֥א אֶת־ בַּדָּ֖יו בַּטַּבָּעֹ֑ת וְהָי֣וּ הַבַּדִּ֗ים עַל־ שְׁתֵּ֛י צַלְעֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בִּשְׂאֵ֥ת אֹתֽוֹ׃
8	נבוב לוחות תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר וכן יעשו *
	(4Q11 frg. 35,3) נב֯ו֯ב לח֯ות ת֯ע֯שה א֯ת֯ו כ֯אשר [הראה אתך בהר כן יעשו ] (Ex 27,8) נְב֥וּב לֻחֹ֖ת תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֑וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֥ה אֹתְךָ֛ בָּהָ֖ר כֵּ֥ן יַעֲשֽׂוּ׃ ס
9	ועשית את חצר המשכן לפאת נגבה תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת
	(4Q11 frg. 35,5) [וע]ש֯י֯ת֯ את ח֯צר ה֯מ֯[שכ]ן֯ לפא֯ת֯ נגבה תימנה֯[ קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך] (4Q11 frg. 35,6) [לפאה ]ה֯אחת֯[ … (4Q22 30,26) ועשית את חצר המשכן לפאת נג]ב תימנה (4Q22 30,27) [קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת ועמד]י֯ו עשרים (Ex 27,9) וְעָשִׂ֕יתָ אֵ֖ת חֲצַ֣ר הַמִּשְׁכָּ֑ן לִפְאַ֣ת נֶֽגֶב־ תֵּ֠ימָנָה קְלָעִ֨ים לֶחָצֵ֜ר שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר מֵאָ֤ה בָֽאַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ לַפֵּאָ֖ה הָאֶחָֽת׃
10	עמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשוקיהם כסף
11	וכן לפאת צפונה בארך קלעים מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת וויהם וחשקיהם כסף
12	ורחב החצר לפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה נחשת
	(4Q11 frg. 35,8) ורחב] ה֯חצר לפא֯[ת ים קלעים חמשים אמה] (4Q11 frg. 35,9) [עמדיהם עשרה -- ]○○הם עשרה[ נח]ש֯ת֯[ (4Q22 30,30) ורחב החצר לפאת ים קל]עים חמשים (4Q22 30,31) [אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה (Ex 27,12) וְרֹ֤חַב הֶֽחָצֵר֙ לִפְאַת־ יָ֔ם קְלָעִ֖ים חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
13	ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
	(4Q11 frg. 35,9) ור]ח֯ב ה֯ח֯צ֯ר ל[פאת קדמה מזרחה חמשים אמה ] (4Q22 30,31) ורחב החצר לפ]א֯ת קדמה מז֯רח֯[ה] (4Q22 30,32) [חמשים אמה (Ex 27,13) וְרֹ֣חַב הֶֽחָצֵ֗ר לִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
14	חמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת
	(4Q11 frg. 35,10) ]ש֯ל[שה ואדניהם שלשה ] (4Q22 30,32) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמד]יהם שלשה ו[אדניהם] (Ex 27,14) וַחֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֛ה קְלָעִ֖ים לַכָּתֵ֑ף עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
15	ולפאת השנית חמש עשרה אמה קלעים עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה נחשת
	(Ex 27,15) וְלַכָּתֵף֙ הַשֵּׁנִ֔ית חְמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה קְלָעִ֑ים עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
16	ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת
	(Ex 27,16) וּלְשַׁ֨עַר הֶֽחָצֵ֜ר מָסָ֣ךְ ׀ עֶשְׂרִ֣ים אַמָּ֗ה תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם עַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם אַרְבָּעָֽה׃
17	כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת
	(2Q3 frg. 6 ii,1) כול] (2Q3 frg. 6 ii,2) עמ֯[ודי החצר סביב מחושקים כסף וויהם כסף] (2Q3 frg. 6 ii,3) ואד[ניהם נחושת (Ex 27,17) כָּל־ עַמּוּדֵ֨י הֶֽחָצֵ֤ר סָבִיב֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף וָוֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
18	ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים באמה וקומה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת
	(2Q3 frg. 6 ii,3) אורך החצר מאה] (2Q3 frg. 6 ii,4) בא[מה ורוחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות] (2Q3 frg. 6 ii,5) שש[ מושזר ואדניהם נחושת (4Q22 31,7) [בחמשים וקמה חמש אמות] שש מ[שזר ואדניהם נחשת ] (Ex 27,18) אֹ֣רֶךְ הֶֽחָצֵר֩ מֵאָ֨ה בָֽאַמָּ֜ה וְרֹ֣חַב ׀ חֲמִשִּׁ֣ים בַּחֲמִשִּׁ֗ים וְקֹמָ֛ה חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְאַדְנֵיהֶ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
19	ועשית את כל כלי המשכן בכל עבדתו ובכל יתדתיו וכל יתדות החצר נחשת *
	(2Q3 frg. 6 ii,5) לכול כלי] (2Q3 frg. 6 ii,6) ה֯[משכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת ] (4Q22 31,8) כל כלי המשכן בכל] עבוד[תו וכל יתדתיו וכל] (4Q22 31,9) [יתדת החצר נחשת] … (Ex 27,19) לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹדָת֑וֹ וְכָל־ יְתֵדֹתָ֛יו וְכָל־ יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת׃ ס
19[א]	ועשית בגדי תכלת וארגמן ותולעת שני לשרת בהם בקדש
20	ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד
	(Ex 27,20) וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה ׀ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
21	באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יעריך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדורתיכם מאת בני ישראל
	(Ex 27,21) בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־ בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

28
1	ואתה הקריב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהן לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן
	(Ex 28,1) וְאַתָּ֡ה הַקְרֵ֣ב אֵלֶיךָ֩ אֶת־ אַהֲרֹ֨ן אָחִ֜יךָ וְאֶת־ בָּנָ֣יו אִתּ֗וֹ מִתּ֛וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לְכַהֲנוֹ־ לִ֑י אַהֲרֹ֕ן נָדָ֧ב וַאֲבִיה֛וּא אֶלְעָזָ֥ר וְאִיתָמָ֖ר בְּנֵ֥י אַהֲרֹֽן׃
2	ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת
	(Ex 28,2) וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־ קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
3	ואתה תדבר אל כל חכם לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהן לי
	(4Q22 31,17) ]ו֯א֯תה תד[בר אל כל חכמי] (4Q22 31,18) [לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו א]ת בגדי א֯[הרון לקדשו] (4Q22 31,19) [לכהנו ]לי (Ex 28,3) וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־ כָּל־ חַכְמֵי־ לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־ בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־ לִֽי׃
4	ואלה הבגדים אשר יעשון חשן ואפוד ומעיל כיתנת תשבץ מצנפת ואבניט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהן לי
	(4Q22 31,19) [ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד] (4Q22 31,20) [ומעי]ל וכתנת[ תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן] (Ex 28,4) וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־ קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־ לִֽי׃
5	והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש *
	(Ex 28,5) וְהֵם֙ יִקְח֣וּ אֶת־ הַזָּהָ֔ב וְאֶת־ הַתְּכֵ֖לֶת וְאֶת־ הָֽאַרְגָּמָ֑ן וְאֶת־ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־ הַשֵּֽׁשׁ׃ פ
6	ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב
	(Ex 28,6) וְעָשׂ֖וּ אֶת־ הָאֵפֹ֑ד זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן תּוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵֽׁב׃
7	שתי כתפות חברות יהיה לו על שני קצתיו יחבר
	(Ex 28,7) שְׁתֵּ֧י כְתֵפֹ֣ת חֹֽבְרֹ֗ת יִֽהְיֶה־ לּ֛וֹ אֶל־ שְׁנֵ֥י קְצוֹתָ֖יו וְחֻבָּֽר׃
8	וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
	(4Q22 31,25) אשר עליו[ כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שנ]י֯ (4Q22 31,26) ו֯שש מש֯[זר (Ex 28,8) וְחֵ֤שֶׁב אֲפֻדָּתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו כְּמַעֲשֵׂ֖הוּ מִמֶּ֣נּוּ יִהְיֶ֑ה זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
9	ולקחת את שתי אבני השהם ופתחת עליהן את שמות בני ישראל
	(4Q22 31,26) ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמו]ת (4Q22 31,27) [בני ]י֯[שראל (Ex 28,9) וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֶת־ שְׁתֵּ֖י אַבְנֵי־ שֹׁ֑הַם וּפִתַּחְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֔ם שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
10	ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם
	(4Q22 31,27) ששה משמתם על האבן האח]ת ואת שמ[ות הש]ש֯ה (4Q22 31,28) [הנותרים על האבן השנית כתולדתם (Ex 28,10) שִׁשָּׁה֙ מִשְּׁמֹתָ֔ם עַ֖ל הָאֶ֣בֶן הָאֶחָ֑ת וְאֶת־ שְׁמ֞וֹת הַשִׁשָּׁ֧ה הַנּוֹתָרִ֛ים עַל־ הָאֶ֥בֶן הַשֵּׁנִ֖ית כְּתוֹלְדֹתָֽם׃
11	מעשה חרש אבן פתוחי חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל מוסבות משבצות זהב תעשה אתם
	(4Q22 31,28) מעשה ח]ר֯ש אבן פ[תוחי] (4Q22 31,29) [חת]ם יפתח֯[ את שתי האבנים על שמת בני ישראל מוס]ב֯ת (4Q22 31,30) [משב]צות ז[הב תעשה אתם (Ex 28,11) מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶבֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־ שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־ שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
12	ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד אבני זכרון הנה לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפתיו לזכרון
	(4Q22 31,30) ושמת את שתי האבנים על כתפו]ת֯ (Ex 28,12) וְשַׂמְתָּ֞ אֶת־ שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֗ים עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָֽאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּרֹ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנָשָׂא֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־ שְׁמוֹתָ֜ם לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה עַל־ שְׁתֵּ֥י כְתֵפָ֖יו לְזִכָּרֹֽן׃ ס
13	ועשית משבצות זהב
	(Ex 28,13) וְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב׃
14	ושתי שרשרות זהב טהור מגבלות תעשה אתם מעשה עבות ונתתה את שרשרות העבתות על המשבצות *
	(Ex 28,14) וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־ שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־ הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃ ס
15	ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה האפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו
	(Ex 28,15) וְעָשִׂ֜יתָ חֹ֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַעֲשֵׂ֣ה חֹשֵׁ֔ב כְּמַעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
16	רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו
	(Ex 28,16) רָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אָרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּֽוֹ׃
17	ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים « » טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
	(Ex 28,17) וּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃
18	והטור השני נפך ספיר ויהלם
	(Ex 28,18) וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃
19	והטור השלישי לשם שבו ואהלמה
	(Ex 28,19) וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃
20	והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב יהיו במלאותם
	(Ex 28,20) וְהַטּוּר֙ הָרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִהְי֖וּ בְּמִלּוּאֹתָֽם׃
21	והאבנים תהיינה על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו תהיינה לשנים עשר שבט *
	(Ex 28,21) וְ֠הָאֲבָנִים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־ שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־ שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־ שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃
22	ועשית על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור
	(4Q22 32,9) [ועשית על החשן שרשת גבלו]ת֯ מעשה ע֯[בות זהב טהור (Ex 28,22) וְעָשִׂ֧יתָ עַל־ הַחֹ֛שֶׁן שַֽׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃
23	ועשית על החשן שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ונתתה את « » הטבעות על « » קצות החשן
	(4Q22 32,9) ועשית] (4Q22 32,10) [על החשן שתי טבעות זהב ונתת]ה֯ את שתי[ הטבעות על שני קצות החשן ] (Ex 28,23) וְעָשִׂ֙יתָ֙ עַל־ הַחֹ֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָתַתָּ֗ אֶת־ שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־ שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃
24	ונתתה את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן
	(4Q22 32,11) [ונתתה -- ]○[ ע]ל[ קצות החשן ] (Ex 28,24) וְנָתַתָּ֗ה אֶת־ שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־ שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־ קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃
25	ואת שתי הקצות שתי העבתות תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפוד אל מול פניו
	(Ex 28,25) וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־ שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָתַתָּ֛ה עַל־ כִּתְפ֥וֹת הָאֵפֹ֖ד אֶל־ מ֥וּל פָּנָֽיו׃
26	ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה
	(4Q22 32,15) ב֯י֯תה֯ (Ex 28,26) וְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־ שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־ שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־ עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃
27	ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד
	(4Q22 32,15) ו֯ע[שית שתי טב]ע֯ות ז֯[הב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד] (4Q22 32,16) מלמטה ממו֯[ל פניו לעמת] מחברת[ו ממעל לחשב האפוד (Ex 28,27) וְעָשִׂיתָ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־ שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֽוֹד׃
28	וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד
	(4Q22 32,16) וירכסו את] (4Q22 32,17) [ה]חשן מטבעו֯[תו אל ]ט֯בע֯ות ה֯[אפוד בפתיל תכלת להיות על] (4Q22 32,18) [חשב האפוד ו]ל[א יזח] החש[ן מעל האפוד (Ex 28,28) וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־ הַ֠חֹשֶׁן מטבעתו (מִֽטַּבְּעֹתָ֞יו) אֶל־ טַבְּעֹ֤ת הָאֵפֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־ חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־ יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃
29	ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרון לפני יהוה תמידה
	(4Q22 32,18) ונשא אהרן את שמות] (4Q22 32,19) [בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני] (4Q22 32,20) [יהוה תמיד (Ex 28,29) וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־ שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל בְּחֹ֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־ לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־ הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־ יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃
30	ועשית את הארים ואת התמים ונתתה על חשן המשפט את הארים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמידה *
	(4Q22 32,20) ונתת אל חשן המשפט את האור]י֯ם וא֯ת ה֯[תמים] (4Q22 32,21) [והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרו]ן֯ את משפט בני[ ] (4Q22 32,22) [ישראל על ל]ב֯ו֯ ל֯פ֯[ני יהוה תמיד ו ] (Ex 28,30) וְנָתַתָּ֞ אֶל־ חֹ֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־ הָאוּרִים֙ וְאֶת־ הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־ לֵ֣ב אַהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַ֠הֲרֹן אֶת־ מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־ לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה תָּמִֽיד׃ ס
31	ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת
	(4Q22 32,23) [עשי]תא֯ת מעיל[ האפוד כליל תכלת (Ex 28,31) וְעָשִׂ֛יתָ אֶת־ מְעִ֥יל הָאֵפ֖וֹד כְּלִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
32	והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרה יהיה לו לא יקרע
	(4Q22 32,23) והיה פי ראשו ב]ת֯וכו שפה[ ] (4Q22 32,24) [יהיה ]לפיו֯ ס֯ב֯י֯[ב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו ]לא֯[ יקרע (Ex 28,32) וְהָיָ֥ה פִֽי־ רֹאשׁ֖וֹ בְּתוֹכ֑וֹ שָׂפָ֡ה יִֽהְיֶה֩ לְפִ֨יו סָבִ֜יב מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֗ג כְּפִ֥י תַחְרָ֛א יִֽהְיֶה־ לּ֖וֹ לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃
33	ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני שש משזר על שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב
	(4Q11 frg. 36,2) ועש]י֯ת על ש֯[וליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו] (4Q11 frg. 36,3) [סביב ופעמני זה]ב בתוכם֯[ ]ס֯ב֯י֯ב (4Q22 32,24) ועשית] (4Q22 32,25) [על -- ]○○[ -- ותולעת שני על] (4Q22 32,26) שולי֯[ו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב (Ex 28,33) וְעָשִׂ֣יתָ עַל־ שׁוּלָ֗יו רִמֹּנֵי֙ תְּכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י עַל־ שׁוּלָ֖יו סָבִ֑יב וּפַעֲמֹנֵ֥י זָהָ֛ב בְּתוֹכָ֖ם סָבִֽיב׃
34	פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב
	(4Q11 frg. 36,3) פעמו֯ן֯ [זהב ורמון פעמן זהב ורמון] (4Q11 frg. 36,4) [על שולי המעיל סביב (4Q22 32,26) פעמן זהב ורמון] (4Q22 32,27) פעמ[ון זהב ורמון על שולי המעיל סביב (Ex 28,34) פַּעֲמֹ֤ן זָהָב֙ וְרִמּ֔וֹן פּֽ͏ַעֲמֹ֥ן זָהָ֖ב וְרִמּ֑וֹן עַל־ שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִֽיב׃
35	והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות *
	(4Q11 frg. 36,4) והיה על ]א֯[הר]ן֯ ל֯ש֯ר֯ת֯ ו[נשמע קולו בבאו אל הקדש] (4Q11 frg. 36,5) [לפני יהוה ובצאתו ולא ימות ] (4Q22 32,27) והיה על אהרן לשרת] (4Q22 32,28) ונש֯[מע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות ] (Ex 28,35) וְהָיָ֥ה עַֽל־ אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־ הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ ס
36	ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חותם קדש ליהוה
	(4Q22 32,29) ו[עשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה ] (Ex 28,36) וְעָשִׂ֥יתָ צִּ֖יץ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וּפִתַּחְתָּ֤ עָלָיו֙ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֽה׃
37	ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה
	(4Q22 32,30) [ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני] (4Q22 32,31) [המצנפת יהיה (Ex 28,37) וְשַׂמְתָּ֤ אֹתוֹ֙ עַל־ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת וְהָיָ֖ה עַל־ הַמִּצְנָ֑פֶת אֶל־ מ֥וּל פְּנֵֽי־ הַמִּצְנֶ֖פֶת יִהְיֶֽה׃
38	והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה
	(4Q22 32,31) והיה על מצח אהרן ונשא אהרן ]א֯ת ע֯ו֯[ון הקדשים] (4Q22 32,32) [אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת ק]ד֯שיהם ו֯ה֯[יה על] (4Q22 32,33) [מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה (Ex 28,38) וְהָיָה֮ עַל־ מֵ֣צַח אַהֲרֹן֒ וְנָשָׂ֨א אַהֲרֹ֜ן אֶת־ עֲוֺ֣ן הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר יַקְדִּ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְכָֽל־ מַתְּנֹ֖ת קָדְשֵׁיהֶ֑ם וְהָיָ֤ה עַל־ מִצְחוֹ֙ תָּמִ֔יד לְרָצ֥וֹן לָהֶ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
39	ושבצת את הכיתנת שש ועשית מצנפת שש ואבניט תעשה מעשה רקם
	(4Q22 32,33) ושב]צ֯ת הכתנת ש[ש] (4Q22 33,1) [ועשית מצנפת שש ואבנט] תעשה מעש֯[ה רקם (Ex 28,39) וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃
40	ולבני אהרן תעשה כיתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת
	(4Q11 frg. 37,3) [ולבני אהרן תעשה כתנת ועשי]ת֯ לה֯ם אבנטי֯ם֯ [ומגבעות תעשה להם לכבוד] (4Q11 frg. 37,4) [ולתפארת (4Q22 33,1) ]ו֯לבני אהרון (4Q22 33,2) [תעשה כתנת ועשית] להם אבנטים [ומגבעו]ת תעשה להם (4Q22 33,3) [לכבוד ולתפארת (Ex 28,40) וְלִבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ תַּעֲשֶׂ֣ה כֻתֳּנֹ֔ת וְעָשִׂ֥יתָ לָהֶ֖ם אַבְנֵטִ֑ים וּמִגְבָּעוֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
41	והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי
	(4Q11 frg. 37,4) והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת ]ב֯נ֯יו א֯[תו ומשחת אתם ומלאת] (4Q11 frg. 37,5) [את ידם וקדשת אתם וכהנו לי (4Q22 33,3) ו]ה֯לבשתם או֯תם את א[הרון אחי]ך וא֯[ת] (4Q22 33,4) [בניו אתו ומשחת אתם ו]מ֯ל[את את ידם -- ]○[ -- ] (4Q22 33,5) [לי (Ex 28,41) וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֹתָם֙ אֶת־ אַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְאֶת־ בָּנָ֖יו אִתּ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֨ אֹתָ֜ם וּמִלֵּאתָ֧ אֶת־ יָדָ֛ם וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם וְכִהֲנ֥וּ לִֽי׃
42	ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו
	(4Q11 frg. 37,5) ועשה לה]ם֯ מ֯כנ֯ס֯י֯[ בד לכסות בשר ערוה ממתנים] (4Q11 frg. 37,6) [ועד ירכים יהיו … (4Q22 33,5) ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממת]נים[ ועד] (4Q22 33,6) [ירכים יהיו (Ex 28,42) וַעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־ בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה מִמָּתְנַ֥יִם וְעַד־ יְרֵכַ֖יִם יִהְיֽוּ׃
43	והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו *
	(4Q22 33,6) והיו על אהרן ]ו֯ע֯ל[ בניו בב]ו֯אם אל אהל[ מועד] (4Q22 33,7) [או בגשתם אל המזבח ל]שרת בקודש ולא ישאו עוון[ ומתו חקת] (4Q22 33,8) [עולם לו ולזרעו א]חרי[ו ו ] (Ex 28,43) וְהָיוּ֩ עַל־ אַהֲרֹ֨ן וְעַל־ בָּנָ֜יו בְּבֹאָ֣ם ׀ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ וְלֹא־ יִשְׂא֥וּ עָוֺ֖ן וָמֵ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם ל֖וֹ וּלְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃ ס

29
1	וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילים שנים תמימם
	(4Q22 33,9) [זההדבר אשר תע]שה ל֯הם ל֯קדש א[ות]ם לכהן לי לקח פר[ אחד] (4Q22 33,10) [בן בקר ואילי]ם שנים תמימים (Ex 29,1) וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־ תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־ בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם׃
2	ולחם מצות וחלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות « » סלת חטים תעשה אתם
	(4Q22 33,10) ולחם מצות וחלות[ מצת] (4Q22 33,11) [בלולת בשמן ו]ר֯קיקי מצות סלת חטים תעשה[ אתם (Ex 29,2) וְלֶ֣חֶם מַצּ֗וֹת וְחַלֹּ֤ת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן סֹ֥לֶת חִטִּ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
3	ונתתה אתם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילים
	(4Q22 33,11) ונתת] (4Q22 33,12) [אותם על סל א]חד[ והק]רבת[ אתם ]ב֯סל ואת הפר[ ואת] (4Q22 33,13) [שני האילם (Ex 29,3) וְנָתַתָּ֤ אוֹתָם֙ עַל־ סַ֣ל אֶחָ֔ד וְהִקְרַבְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּסָּ֑ל וְאֶ֨ת־ הַפָּ֔ר וְאֵ֖ת שְׁנֵ֥י הָאֵילִֽם׃
4	ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים
	(4Q22 33,13) ואת אהרן ואת] בניו [תקריב אל פתח אהל] (4Q22 33,14) [מועד ורחצת אתם במים (Ex 29,4) וְאֶת־ אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־ בָּנָיו֙ תַּקְרִ֔יב אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃
5	ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכיתנת וחגרת אתו אבניט והלבשת אתו את המעיל ונתתה עליו את האפוד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפוד
	(4Q22 33,14) ]ולקחת[ את הבגדים והלבשת] (Ex 29,5) וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־ הַבְּגָדִ֗ים וְהִלְבַּשְׁתָּ֤ אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ אֶת־ הַכֻּתֹּ֔נֶת וְאֵת֙ מְעִ֣יל הָאֵפֹ֔ד וְאֶת־ הָאֵפֹ֖ד וְאֶת־ הַחֹ֑שֶׁן וְאָפַדְתָּ֣ ל֔וֹ בְּחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃
6	ושמת המצנפת על ראשו ונתתה את נזר הקדש על המצנפת *
	(Ex 29,6) וְשַׂמְתָּ֥ הַמִּצְנֶ֖פֶת עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וְנָתַתָּ֛ אֶת־ נֵ֥זֶר הַקֹּ֖דֶשׁ עַל־ הַמִּצְנָֽפֶת׃
7	ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו
	(Ex 29,7) וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְיָצַקְתָּ֖ עַל־ רֹאשׁ֑וֹ וּמָשַׁחְתָּ֖ אֹתֽוֹ׃
8	ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות
	(Ex 29,8) וְאֶת־ בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃
9	וחגרת אתם אבניטים אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו
	(Ex 29,9) וְחָגַרְתָּ֩ אֹתָ֨ם אַבְנֵ֜ט אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו וְחָבַשְׁתָּ֤ לָהֶם֙ מִגְבָּעֹ֔ת וְהָיְתָ֥ה לָהֶ֛ם כְּהֻנָּ֖ה לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם וּמִלֵּאתָ֥ יֽ͏ַד־ אַהֲרֹ֖ן וְיַד־ בָּנָֽיו׃
10	והקרבת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר
	(Ex 29,10) וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־ הַפָּ֔ר לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹ֥אשׁ הַפָּֽר׃
11	ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד
	(Ex 29,11) וְשָׁחַטְתָּ֥ אֶת־ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
12	ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנות המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח
	(Ex 29,12) וְלָֽקַחְתָּ֙ מִדַּ֣ם הַפָּ֔ר וְנָתַתָּ֛ה עַל־ קַרְנֹ֥ת הַמִּזְבֵּ֖חַ בְּאֶצְבָּעֶ֑ךָ וְאֶת־ כָּל־ הַדָּ֣ם תִּשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־ יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
13	ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת יותרת « » הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה
	(Ex 29,13) וְלָֽקַחְתָּ֗ אֶֽת־ כָּל־ הַחֵלֶב֮ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־ הַקֶּרֶב֒ וְאֵ֗ת הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֖לֶב אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֑ן וְהִקְטַרְתָּ֖ הַמִּזְבֵּֽחָה׃
14	ואת בשר הפר ואת עורו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת היא *
	(Ex 29,14) וְאֶת־ בְּשַׂ֤ר הַפָּר֙ וְאֶת־ עֹר֣וֹ וְאֶת־ פִּרְשׁ֔וֹ תִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃
15	ואת האיל האחד תקח וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
	(Ex 29,15) וְאֶת־ הָאַ֥יִל הָאֶחָ֖ד תִּקָּ֑ח וְסָ֨מְכ֜וּ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃
16	ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב
	(Ex 29,16) וְשָׁחַטְתָּ֖ אֶת־ הָאָ֑יִל וְלָֽקַחְתָּ֙ אֶת־ דָּמ֔וֹ וְזָרַקְתָּ֥ עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
17	ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתתה על נתחיו ועל ראשו
	(Ex 29,17) וְאֶ֨ת־ הָאַ֔יִל תְּנַתֵּ֖חַ לִנְתָחָ֑יו וְרָחַצְתָּ֤ קִרְבּוֹ֙ וּכְרָעָ֔יו וְנָתַתָּ֥ עַל־ נְתָחָ֖יו וְעַל־ רֹאשֽׁוֹ׃
18	והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחח אשה הוא ליהוה *
	(Ex 29,18) וְהִקְטַרְתָּ֤ אֶת־ כָּל־ הָאַ֙יִל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֥ה ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה רֵ֣יחַ נִיח֔וֹחַ אִשֶּׁ֥ה לַיהוָ֖ה הֽוּא׃
19	ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל
	(Ex 29,19) וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֑י וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃
20	ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנך אזן אהרן ועל תנך אזן בניו הימנית ועל בהון ידם הימנית ועל בהון רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב «
	(4Q365 frg. 9b ii,1) ועל תנוך אוזן בניו הימנית ועל ב[והן ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית … (4Q365 frg. 9b ii,3) וזרקתה את הדם על המזבח] (4Q365 frg. 9b ii,4) סביב (11QTa 16,2) [ולקחו מדמו ונ]תנו מן הדם [על תנוך אוזנו הימנית ועל בוהן ידו] (11QTa 16,3) [הימנית ורגלו ]הימנית … (11Q20 2,2) על] הבוהן (4Q22 34,4) [ושחטת את האיל ולקחת ]מדמו֯[ ונתתה על תנוך] (4Q22 34,5) [אזן אהרן ועל תנוך אזן] בניו ה֯[ימינית ועל בהן ידם] (4Q22 34,6) [הימנית ועל בהן רג]לם ה֯י֯מיני[ת וזרקת את הדם על] (4Q22 34,7) [המזבח סביב ו]ל֯קחת מן (Ex 29,20) וְשָׁחַטְתָּ֣ אֶת־ הָאַ֗יִל וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה עַל־ תְּנוּךְ֩ אֹ֨זֶן אַהֲרֹ֜ן וְעַל־ תְּנ֨וּךְ אֹ֤זֶן בָּנָיו֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־ בֹּ֤הֶן יָדָם֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־ בֹּ֥הֶן רַגְלָ֖ם הַיְמָנִ֑ית וְזָרַקְתָּ֧ אֶת־ הַדָּ֛ם עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
21	»
22	ולקחת מן האיל החלב את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא
	(4Q365 frg. 9b ii,4) ולקחתה מן [האיל] את כול֯ ה֯[ח]לב ואת֯[ --] (4Q22 34,7) האי֯[ל החלב והאליה] ואת [החלב] (4Q22 34,8) [המ]כסה את הק[רב ]ו֯את היו֯[תרת הכבד ואת שתי] (4Q22 34,9) [הכליו]ת֯[ ו]את [החל]ב֯ אשר על[יהן ואת שוק הימין כי] (4Q22 34,10) [איל מלאי]ם הוא֯ (Ex 29,22) וְלָקַחְתָּ֣ מִן־ הָ֠אַיִל הַחֵ֨לֶב וְהָֽאַלְיָ֜ה וְאֶת־ הַחֵ֣לֶב ׀ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־ הַקֶּ֗רֶב וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן וְאֵ֖ת שׁ֣וֹק הַיָּמִ֑ין כִּ֛י אֵ֥יל מִלֻּאִ֖ים הֽוּא׃
23	וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה
	(4Q22 34,10) וככר֯[ לחם אחת וחלת לחם שמן] (4Q22 34,11) [אחת ורקי]ק֯ אחד מ֯[סל המצות אשר לפני יהוה ] (Ex 29,23) וְכִכַּ֨ר לֶ֜חֶם אַחַ֗ת וַֽחַלַּ֨ת לֶ֥חֶם שֶׁ֛מֶן אַחַ֖ת וְרָקִ֣יק אֶחָ֑ד מִסַּל֙ הַמַּצּ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
24	ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה
	(4Q22 34,12) [ו]ש֯מת הכל על כ֯[פי אהרון ועל כפי] בניו וה֯[נפת] (4Q22 34,13) ]א֯ותם תנופה ל[פני יהוה (Ex 29,24) וְשַׂמְתָּ֣ הַכֹּ֔ל עַ֚ל כַּפֵּ֣י אַהֲרֹ֔ן וְעַ֖ל כַּפֵּ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
25	ולקחת אתם מידם והקטרת אתם המזבחה על העלה לריח ניחח « » אשה הוא ליהוה *
	(4Q22 34,13) ולקחת אותם] מידם וה[קטרת] (4Q22 34,14) [המזבחה … (Ex 29,25) וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ מִיָּדָ֔ם וְהִקְטַרְתָּ֥ הַמִּזְבֵּ֖חָה עַל־ הָעֹלָ֑ה לְרֵ֤יחַ נִיח֙וֹחַ֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אִשֶּׁ֥ה ה֖וּא לַיהוָֽה׃
26	ולקחת את החזה מאיל המלאים מאשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה
	(Ex 29,26) וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־ הֶֽחָזֶ֗ה מֵאֵ֤יל הַמִּלֻּאִים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן וְהֵנַפְתָּ֥ אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְהָיָ֥ה לְךָ֖ לְמָנָֽה׃
27	וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו
	(Ex 29,27) וְקִדַּשְׁתָּ֞ אֵ֣ת ׀ חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֗ה וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הוּנַ֖ף וַאֲשֶׁ֣ר הוּרָ֑ם מֵאֵיל֙ הַמִּלֻּאִ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר לְאַהֲרֹ֖ן וּמֵאֲשֶׁ֥ר לְבָנָֽיו׃
28	והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה
	(Ex 29,28) וְהָיָה֩ לְאַהֲרֹ֨ן וּלְבָנָ֜יו לְחָק־ עוֹלָ֗ם מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י תְרוּמָ֖ה ה֑וּא וּתְרוּמָ֞ה יִהְיֶ֨ה מֵאֵ֤ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ מִזִּבְחֵ֣י שַׁלְמֵיהֶ֔ם תְּרוּמָתָ֖ם לַיהוָֽה׃
28[א]	ולקחת משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדשתו ואת בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו *
29	ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בם ולמלא בם את ידם
	(Ex 29,29) וּבִגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן יִהְי֥וּ לְבָנָ֖יו אַחֲרָ֑יו לְמָשְׁחָ֣ה בָהֶ֔ם וּלְמַלֵּא־ בָ֖ם אֶת־ יָדָֽם׃
30	שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבוא אל אהל מועד לשרת בקדש
	(Ex 29,30) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים יִלְבָּשָׁ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תַּחְתָּ֖יו מִבָּנָ֑יו אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֛א אֶל־ אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לְשָׁרֵ֥ת בַּקֹּֽדֶשׁ׃
31	ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקום קדוש
	(4Q22 34,28) [תקח ובשלת את בשרו במקם ]קדוש[ (Ex 29,31) וְאֵ֛ת אֵ֥יל הַמִּלֻּאִ֖ים תִּקָּ֑ח וּבִשַּׁלְתָּ֥ אֶת־ בְּשָׂר֖וֹ בְּמָקֹ֥ם קָדֹֽשׁ׃
32	ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד
	(4Q22 34,28) ואכל אה]רון[ ובניו] (4Q22 34,29) [את בשר האיל ואת ה]לחם א[שר ]בסל פתח֯ א֯ה֯[ל מועד ] (Ex 29,32) וְאָכַ֨ל אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ אֶת־ בְּשַׂ֣ר הָאַ֔יִל וְאֶת־ הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ל פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
[33]	יאכלו אתם אשר כפר בם למלא בם את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם
34	ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד בקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא
	(4Q22 34,31) הם ואם יות]ר֯ [מבשר המלאים] (4Q22 34,32) [ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר] (4Q22 35,1) באש ל[א ]יאכל כי קודש הוא (Ex 29,34) וְֽאִם־ יִוָּתֵ֞ר מִבְּשַׂ֧ר הַמִּלֻּאִ֛ים וּמִן־ הַלֶּ֖חֶם עַד־ הַבֹּ֑קֶר וְשָׂרַפְתָּ֤ אֶת־ הַנּוֹתָר֙ בָּאֵ֔שׁ לֹ֥א יֵאָכֵ֖ל כִּי־ קֹ֥דֶשׁ הֽוּא׃
35	ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתך שבעת ימים תמלא את ידם
	(4Q22 35,1) [ועשית לאהרן] (4Q22 35,2) [ולב]ניו ככה[ כ]כל אשר צוי֯תי אות֯[כה ש]בעת י[מים] (4Q22 35,3) [תמ]לא [יד]ם (Ex 29,35) וְעָשִׂ֜יתָ לְאַהֲרֹ֤ן וּלְבָנָיו֙ כָּ֔כָה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוִּ֖יתִי אֹתָ֑כָה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תְּמַלֵּ֥א יָדָֽם׃
36	ופר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו
	(4Q22 35,3) ופר ח֯[טאת תעשה ליום על הכפ]ו֯רי[ם] (4Q22 35,4) [וחטאת על ]המזבח בכ[פרך עליו ]ו֯משחת א[ותו לקדשו ] (Ex 29,36) וּפַ֨ר חַטָּ֜את תַּעֲשֶׂ֤ה לַיּוֹם֙ עַל־ הַכִּפֻּרִ֔ים וְחִטֵּאתָ֙ עַל־ הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּכַפֶּרְךָ֖ עָלָ֑יו וּמָֽשַׁחְתָּ֥ אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ׃
37	שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש *
	(4Q22 35,5) שבעת י[מים] תכפר על ה[מזבח ו]קד֯שת אותו [והיה] (4Q22 35,6) המזבח[ קודש קוד]שים[ כל ה]נוגע במזבח יקדש֯[ ו ] (Ex 29,37) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תְּכַפֵּר֙ עַל־ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹת֑וֹ וְהָיָ֤ה הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֔ים כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בַּמִּזְבֵּ֖חַ יִקְדָּֽשׁ׃ ס
38	וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד עלת תמיד
	(4Q22 35,7) [זהאשר תעש]ה֯ על המזב֯[ח כבשי]ם בני שנה[ שנים ליום] (4Q22 35,8) [תמיד (Ex 29,38) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֑חַ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־ שָׁנָ֛ה שְׁנַ֥יִם לַיּ֖וֹם תָּמִֽיד׃
39	את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
	(11QTa 13,11) את הכבש האחד תעשה בבוקר ומנחתו עש]ר֯ון (4Q22 35,8) את ]הכבש האח[ד תעשה] בבו[קר] ואת[ הכבש] (4Q22 35,9) [השני תעשה בי]ן֯ הערבים (Ex 29,39) אֶת־ הַכֶּ֥בֶשׂ הָאֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם׃ (Num 28,4) אֶת־ הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר … (Num SP 28,4) את הכבש האחד תעשה בבקר …
40	ועשרון סלת בלול בשמן כתית רבעית ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד
	(4Q22 35,9) [ועשרן סלת בלול] בשמן (4Q22 35,10) [כתית רבע ההי]ן ונסך[ רבעית ההין יין לכבש האחד (Ex 29,40) וְעִשָּׂרֹ֨ן סֹ֜לֶת בָּל֨וּל בְּשֶׁ֤מֶן כָּתִית֙ רֶ֣בַע הַהִ֔ין וְנֵ֕סֶךְ רְבִעִ֥ית הַהִ֖ין יָ֑יִן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃
41	ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה לו ריח ניחח אשה ליהוה
	(11QTa 13,15) כמנח[ת ה]בוקר [וכנסכה תעשה … (4Q22 35,10) ואת ה]כבש (4Q22 35,11) [השני תעשה בין הערב]ים כמנח[ת הבקר וכנסכה תעשה לה] (4Q22 35,12) [לריח ניחח אשה] ליהו[ה -- ] (Ex 29,41) וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכָּהּ֙ תּֽ͏ַעֲשֶׂה־ לָּ֔הּ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ (Num 28,8) הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכּוֹ֙ תַּעֲשֶׂ֔ה … (Num SP 28,8) הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה …
42	עלת תמיד לדורתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לך שמה לדבר אליך שם
	(Ex 29,42) עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר אִוָּעֵ֤ד לָכֶם֙ שָׁ֔מָּה לְדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ שָֽׁם׃
43	ונדרשתי שם לבני ישראל ונקדש בכבודי
	(Ex 29,43) וְנֹעַדְתִּ֥י שָׁ֖מָּה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִקְדַּ֖שׁ בִּכְבֹדִֽי׃
44	וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי
	(Ex 29,44) וְקִדַּשְׁתִּ֛י אֶת־ אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וְאֶת־ אַהֲרֹ֧ן וְאֶת־ בָּנָ֛יו אֲקַדֵּ֖שׁ לְכַהֵ֥ן לִֽי׃
45	ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים
	(Ex 29,45) וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
46	וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם *
	(Ex 29,46) וְיָדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֧אתִי אֹתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְשָׁכְנִ֣י בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ פ

30
46	« »
11	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 30,11) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
12	כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כופר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם
	(4Q22 35,22) [בפקד אתם ולא יהיה בה]ם נג֯[ף בפקד אתם (Ex 30,12) כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־ רֹ֥אשׁ בְּנֽ͏ֵי־ יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־ יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃
13	זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש ושקל הקדש עשרים גרה הוא השקל « » תרומה ליהוה
	(4Q22 35,22) זה יתנו כל] (4Q22 35,23) [העבר על הפקודי]ם מחצ[ית השקל בשקל ]הקודש[ עשרים] (4Q22 35,24) [גרה השקל מחצית השקל תרומה ]ליהוה[ (Ex 30,13) זֶ֣ה ׀ יִתְּנ֗וּ כָּל־ הָעֹבֵר֙ עַל־ הַפְּקֻדִ֔ים מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֤ים גֵּרָה֙ הַשֶּׁ֔קֶל מַחֲצִ֣ית הַשֶּׁ֔קֶל תְּרוּמָ֖ה לֽ͏ַיהוָֽה׃
14	כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתנו את תרומת יהוה
	(4Q22 35,24) כל העבר על] (4Q22 35,25) [הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת י]הוה (Ex 30,14) כֹּ֗ל הָעֹבֵר֙ עַל־ הַפְּקֻדִ֔ים מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה יִתֵּ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃
15	העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם
	(4Q22 35,25) ה֯[עשיר לא] (4Q22 35,26) [ירבה והדל לא ימעיט ממחצית] השקל ל[תת את תרומ]ת (4Q22 35,27) [יהוה לכפר על נפשותיכ]ם֯ (Ex 30,15) הֶֽעָשִׁ֣יר לֹֽא־ יַרְבֶּ֗ה וְהַדַּל֙ לֹ֣א יַמְעִ֔יט מִֽמַּחֲצִ֖ית הַשָּׁ֑קֶל לָתֵת֙ אֶת־ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃
16	ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל ונתתה אתו אל עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם *
	(4Q22 35,27) ו[לק]ח[ת] את כסף ה֯[כפורי]ם (4Q22 35,28) [מאת בני ישראל ונתת ]אותו [על ]עבודת או[הל מוע]ד (4Q22 35,29) [והיה לבני ישראל ל]זכרון לפני יהוה֯[ לכפ]ר על (4Q22 35,30) [נפשותיכם ו ] (Ex 30,16) וְלָקַחְתָּ֞ אֶת־ כֶּ֣סֶף הַכִּפֻּרִ֗ים מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְנָתַתָּ֣ אֹת֔וֹ עַל־ עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֩ לִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־ נַפְשֹׁתֵיכֶֽם׃ פ
17	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q22 35,31) [ידבריהוה אל מושה ל]א֯מור֯[ (Ex 30,17) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
18	ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתתה אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים
	(4Q22 35,31) וע]שית כיור נח֯[שת וכנ]ו֯ (4Q22 35,32) [נחשת לרחצה ונתת ]אותו בין אהל מועד ובין ה֯מזבח (Ex 30,18) וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־ אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם׃
19	ורחץ ממנו אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם
	(Ex 30,19) וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־ רַגְלֵיהֶֽם׃
20	בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה
	(Ex 30,20) בְּבֹאָ֞ם אֶל־ אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד יִרְחֲצוּ־ מַ֖יִם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ א֣וֹ בְגִשְׁתָּ֤ם אֶל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ לְשָׁרֵ֔ת לְהַקְטִ֥יר אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
21	ירחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו והיתה להם חקת עולם לו ולזרעו לדרותם *
	(2Q2 frg. 8,1) ורחצו יד]יהם [ורגליהם] (2Q2 frg. 8,2) [ולא ימותו והיתה להם חוק עולם לו ולזר]ע֯ו֯ לד[ורותם] (Ex 30,21) וְרָחֲצ֛וּ יְדֵיהֶ֥ם וְרַגְלֵיהֶ֖ם וְלֹ֣א יָמֻ֑תוּ וְהָיְתָ֨ה לָהֶ֧ם חָק־ עוֹלָ֛ם ל֥וֹ וּלְזַרְע֖וֹ לְדֹרֹתָֽם׃ פ
22	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 30,22) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
23	ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמון בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים
	(2Q2 frg. 9,0) ואתה קח לך בשמים רואש מור דרור] (2Q2 frg. 9,1) [חמש מאות וקנמון בש]ם מ[חציתו חמשים ומאתים וקנה בושם חמשים] (2Q2 frg. 9,2) [ומאתים (Ex 30,23) וְאַתָּ֣ה קַח־ לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מָר־ דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמָן־ בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־ בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃
24	וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין
	(2Q2 frg. 9,2) וקדה חמש] מאות ב[שקל הקודש ושמן זית הין (Ex 30,24) וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃
25	ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה
	(2Q2 frg. 9,2) ועשיתה] (2Q2 frg. 9,3) [אותו שמן משחת ]קודש רו[קח מרקחת מעשה רוקח שמן] (2Q2 frg. 9,4) [משחת קודש יהיה ]לדורות[יכם -- ] (Ex 30,25) וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃
26	ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדות
	(Ex 30,26) וּמָשַׁחְתָּ֥ ב֖וֹ אֶת־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֖ת אֲר֥וֹן הָעֵדֻֽת׃
27	את השלחן ואת כל כליו את המנורה ואת כל כליה את מזבח הקטרת
	(Ex 30,27) וְאֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמְּנֹרָ֖ה וְאֶת־ כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
28	ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
	(Ex 30,28) וְאֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וְאֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃
29	וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש
	(4Q22 36,13) וקדשת אתם והיו קדש קוד]שים [כל הנגע בהם] (4Q22 36,14) [יקדש (Ex 30,29) וְקִדַּשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהָי֖וּ קֹ֣דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֑ים כָּל־ הַנֹּגֵ֥עַ בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃
30	ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי
	(4Q22 36,14) ואת אהרן ואת בניו תמשח וק]דשת א[ותם לכהן לי ] (Ex 30,30) וְאֶת־ אַהֲרֹ֥ן וְאֶת־ בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃
31	ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורתיכם
	(4Q22 36,15) [ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת ]קודש֯[ יהיה זה] (4Q22 36,16) [לי לדרתיכם -- ] (Ex 30,31) וְאֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־ קֹ֨דֶשׁ יִהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
32	על בשר אדם לא יוסך ובתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא וקדש יהיה לכם
	(4Q158 frg. 13,2) ק]ו֯דש הוא קודש קדשים (Ex 30,32) עַל־ בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּבְמַ֨תְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
33	איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו *
	(Ex 30,33) אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־ זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס
34	וידבר יהוה אל משה לאמר קח לך סמים נטף ושחלת וחלבניה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה
	(4Q158 frg. 13,3) ול]ב֯נה ז֯כה ב[ד] בב[ד --] (4Q22 36,19) [יאמריהוה] אל מש֯[ה קח לך סמים נטף ושחלת] (4Q22 36,20) [וחלבנה סמים ]ולבונה֯[ זכה בד בבד יהיה (Ex 30,34) וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־ מֹשֶׁ֜ה קַח־ לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֙לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִהְיֶֽה׃
35	ועשית אתו קטרת רקח מעשה רקח ממלחת טהור קדש
	(4Q22 36,20) ועשית אתו] (4Q22 36,21) [קטרת ר]וקח מ֯ע֯[שה רוקח ממלח טהור קדש (Ex 30,35) וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃
36	ושחקת ממנו הדק ונתתה ממנו לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם
	(4Q22 36,21) ושחקת ממנה הדק] (4Q22 36,22) [ו]נת֯ת ממ֯[נה ל]פני העדו֯[ת באהל מועד אשר אועד לך שמה] (4Q22 36,23) קודש ק[ודש]ים תהיה [לכם (Ex 30,36) וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים תִּהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃
37	והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לכם ליהוה
	(4Q22 36,23) והקטרת אשר תעשה במתכנתה] (4Q22 36,24) ל֯א תעשו ל[כם ]קודש תהיה לכ֯[ ליהוה (Ex 30,37) וְהַקְּטֹ֙רֶת֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה בְּמַ֨תְכֻּנְתָּ֔הּ לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם קֹ֛דֶשׁ תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ לַיהוָֽה׃
38	איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו *
	(4Q22 36,24) איש אשר יעשה] (4Q22 36,25) כמוה להריח בה ונכרת מ[ע]מי[ו ו ] (Ex 30,38) אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה כָמ֖וֹהָ לְהָרִ֣יחַ בָּ֑הּ וְנִכְרַ֖ת מֵעַמָּֽיו׃ ס

31
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q22 36,26) י֯ד֯ב[ר]י֯ה֯[ו]ה֯[ א]ל משה לאמ֯[ור (Ex 31,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	ראה קראתי בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה
	(4Q365 frg. 10,3) -- ]ת ראה הנה קראתי בשם לבצלאל (4Q22 36,26) ראה קראתי בשם בצלאל בן] (4Q22 36,27) א[ורי בן חור למטה יה]ו֯[דה (Ex 31,2) רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־ אוּרִ֥י בֶן־ ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
3	ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה
	(4Q22 36,27) ואמלא -- ]○[ -- בחכמה] (4Q22 36,28) ובתבונה [ובדעת ובכל מלאכה (Ex 31,3) וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־ מְלָאכָֽה׃
4	ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת
	(4Q22 36,28) לחשב מח]שבת לעשו ב[זהב] (4Q22 36,29) ובכסף ובנח֯[שת (Ex 31,4) לַחְשֹׁ֖ב מַחֲשָׁבֹ֑ת לַעֲשׂ֛וֹת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃
5	ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה
	(4Q22 36,29) ובחרשת אבן למלאת ובח]רשת ע֯ץ [לעשות] (4Q22 36,30) בכל מלאכת[ (Ex 31,5) וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־ מְלָאכָֽה׃
6	ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתיך
	(4Q22 36,30) ואני הנה נתתי אתו את אהלי]אב ב֯ן א֯ח֯יס֯[מך] (4Q22 36,31) למטה [ד]ן֯[ ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את ]כל אשר צויתי֯[ך ] (Ex 31,6) וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נָתַ֣תִּי אִתּ֗וֹ אֵ֣ת אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־ אֲחִֽיסָמָךְ֙ לְמַטֵּה־ דָ֔ן וּבְלֵ֥ב כָּל־ חֲכַם־ לֵ֖ב נָתַ֣תִּי חָכְמָ֑ה וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ׃
7	את אהל מועד ואת הארון לעדות את הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל
	(4Q22 36,32) את[ אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת ]א֯ש֯ר[ עליו ואת] (4Q22 37,1) כל כל[י האהל (Ex 31,7) אֵ֣ת ׀ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וְאֶת־ הָֽאָרֹן֙ לָֽעֵדֻ֔ת וְאֶת־ הַכַּפֹּ֖רֶת אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל־ כְּלֵ֥י הָאֹֽהֶל׃
8	את השלחן ואת כל כליו את המנורה הטהרה ואת כל כליה את מזבח הקטרת
	(4Q22 37,1) ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה] (4Q22 37,2) ואת[ כל כליה ואת מזבח הקטרת -- ] (Ex 31,8) וְאֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ וְאֶת־ כֵּלָ֔יו וְאֶת־ הַמְּנֹרָ֥ה הַטְּהֹרָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃
9	ואת מזבח העלה ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
	(Ex 31,9) וְאֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וְאֶת־ הַכִּיּ֖וֹר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃
10	את בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
	(Ex 31,10) וְאֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַשְּׂרָ֑ד וְאֶת־ בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃
11	את שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתיך יעשו *
	(Ex 31,11) וְאֵ֨ת שֶׁ֧מֶן הַמִּשְׁחָ֛ה וְאֶת־ קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים לַקֹּ֑דֶשׁ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוִּיתִ֖ךָ יַעֲשֽׂוּ׃ פ
12	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q22 37,6) [ידבריהוה -- ]○[ -- (Ex 31,12) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
13	ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות היא ביני ובינכם לדורתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
	(4Q22 37,6) ואתה ]ד֯בר אל[ בני ישראל לאמר] (4Q22 37,7) [אך את שבתתי תשמרו כי ]אות הי[א (Ex 31,13) וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־ שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
14	ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמיה
	(4Q22 37,7) ל]כם מחלל[יה מות] (4Q22 37,8) [יומת כי כל העוש]ה בה מ[לאכה] ונכרתה[ ה]נפש֯[ ההוא מקרב] (4Q22 37,9) [עמיה (Ex 31,14) וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־ הַשַּׁבָּ֔ת כִּ֛י קֹ֥דֶשׁ הִ֖וא לָכֶ֑ם מְחַֽלְלֶ֙יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת כִּ֗י כָּל־ הָעֹשֶׂ֥ה בָהּ֙ מְלָאכָ֔ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמֶּֽיהָ׃
15	ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת
	(4Q22 37,9) ששת ]ימים יע֯[שה מלאכה ו]ב֯י֯ום֯[ השביעי שבת -- ] (Ex 31,15) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ יֵעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י שַׁבַּ֧ת שַׁבָּת֛וֹן קֹ֖דֶשׁ לַיהוָ֑ה כָּל־ הָעֹשֶׂ֧ה מְלָאכָ֛ה בְּי֥וֹם הַשַׁבָּ֖ת מ֥וֹת יוּמָֽת׃
16	ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורתם ברית עולם
	(2Q3 frg. 7,1) [ושמרו בני ישראל את הש]ב֯ת ליה[וה לעשות אותו לדורותם] (2Q3 frg. 7,2) [ברית עולם (Ex 31,16) וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־ הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־ הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם׃
17	ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש *
	(2Q3 frg. 7,2) ביני ובין בנ]י ישר֯[אל אות הוא לעולם כי] (Ex 31,17) בֵּינִ֗י וּבֵין֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל א֥וֹת הִ֖וא לְעֹלָ֑ם כִּי־ שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֗ים עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ אֶת־ הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־ הָאָ֔רֶץ וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שָׁבַ֖ת וַיִּנָּפַֽשׁ׃ ס
18	ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני את שני לוחת העדות לוחת אבנים כתובים באצבע אלהים
	(Ex 31,18) וַיִּתֵּ֣ן אֶל־ מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃

32
1	וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
	(Ex 32,1) וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־ בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־ הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־ אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־ לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־ זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־ הָ֥יָה לֽוֹ׃
2	ויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי
	(4Q22 37,17) ויאומ]ר֯ אליהם[ אהרן פרקו נזמי הזהב] (4Q22 37,18) [אשר באזני נשי]כם בניכם [ובנתיכם והביאו אלי ] (Ex 32,2) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאָזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃
3	ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן
	(4Q22 37,19) [ויתפרקו כל העם את ]נ֯זמי ה֯[זהב אשר באזניהם ויביאו] (4Q22 37,20) [אל אהרן (Ex 32,3) וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כָּל־ הָעָ֔ם אֶת־ נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־ אַהֲרֹֽן׃
4	ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
	(4Q22 37,20) ו]יקח מי[דם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל] (4Q22 37,21) [מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ] (4Q22 37,22) [מצרים ] (Ex 32,4) וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
5	וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר
	(4Q22 37,23) [וירא אהרן ויבן מזבח לפ]ניו [ויקרא אהרן ויאמר] (4Q22 37,24) [חג ליהוה מחר (Ex 32,5) וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהוָ֖ה מָחָֽר׃
6	וישכמו ממחרת ויעלו עלות ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק *
	(4Q22 37,24) וי]ש֯כימו ממוח[רת ויעלו] (4Q22 37,25) [עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכו]ל ושתו ו֯[יקומו] (4Q22 37,26) [לצחק ו ] (Ex 32,6) וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֽ͏ֶאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃ פ
7	וידבר יהוה אל משה לאמר לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
	(4Q22 37,27) [ידבריהוה אל משה לא]מור רד כי[ שחת עמך אשר] (4Q22 37,28) [העלית מארץ מצרים (Ex 32,7) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־ רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
8	סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים *
	(4Q22 37,28) סרו מהר ]מן הדרך א[שר צויתם] (4Q22 37,29) [עשו להם עגל מסכה ]ו֯י[שת]ח֯וו [ל]ו ויז֯ב֯[חו לו ויאמרו] (4Q22 37,30) [אלה אלהיך ישר]אל אשר העלוך מא[רץ מצרים ו ] (Ex 32,8) סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֽ͏ֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
9	ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא
	(4Q22 37,31) [יאומריהוה ]א֯ל משה֯[ ראיתי את העם הזה והנה עם קשה] (4Q22 37,32) [ערף הוא (Ex 32,9) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־ קְשֵׁה־ עֹ֖רֶף הֽוּא׃
10	ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה אתך לגוי גדול
	(4Q22 37,32) ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשה] (4Q22 38,1) או֯[תך ]לגוי גדול … (Ex 32,10) וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־ אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
10[א]	ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ויתפלל משה בעד אהרן
11	ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשר הוצאת ממצרים בכח גדול ובזרוע נטויה
	(4Q22 38,3) י֯[ח]ל֯משה את[ פנ]י [יהוה אלהיו ויאו]מר למ[ה ]יהוה יחר א[פך] (4Q22 38,4) בעמך֯ אשר ה֯ו֯צ[את מארץ מצרים בכח גדול ו]בזרוע חזק[ה ] (Ex 32,11) וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־ פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃
12	למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך
	(4Q22 38,5) למ֯[ה ]י֯א֯ו֯[מרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרו]ג אותם בהרי[ם] (4Q22 38,6) [ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון א]פ֯ך [וה]נחם על הרעה לעמך֯ (Ex 32,12) לָמָּה֩ יֹאמְר֨וּ מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙ לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־ הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃
13	זכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם
	(4Q22 38,7) [זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך ]אשר נשבעת להם בך (4Q22 38,8) [ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככו]כ֯בי[ ה]ש֯מי֯ם֯ ו֯כל הארץ (4Q22 38,9) [הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחל]ו֯ה לעול[ם ו ] (Ex 32,13) זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־ זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־ הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃
14	וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו *
	(4Q22 38,10) [ינחםיהו]ה ע֯[ל הרעה אשר דבר לעשו]ת לעמו (Ex 32,14) וַיִּנָּ֖חֶם יְהוָ֑ה עַל־ הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃ פ
15	ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחת כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים
	(4Q22 38,10) [ויפן וירד משה] (4Q22 38,11) [מן ההר ]ושני [לחת העדת בידו ]ל֯וחת כת֯[ובים משני ע]ב֯ר֯י֯ה֯[ם] (4Q22 38,12) [מזה ומ]ז֯ה הם[ כתבים (Ex 32,15) וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־ הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃
16	והלוחות מעשה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות
	(4Q22 38,12) והלחת מעשה ]א֯לה֯[ים המה וה]מכתב מכת[ב] (4Q22 38,13) [אלה]ים הוא֯[ חרות על הלחת (Ex 32,16) וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־ הַלֻּחֹֽת׃
17	וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה
	(4Q22 38,13) ]וישמע יהשו[ע ]א֯ת קול הע֯[ם] (4Q22 38,14) [ברע]ה ויא[ו]מ֯[ר אל משה קול מלחמה … (Ex 32,17) וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶה׃
18	ויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושה קול עונות אנכי שמע
	(4Q22 38,14) קול ענו[ת] (4Q22 38,15) [גב]ו֯רה וא֯ין ק[ול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע (Ex 32,18) וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃
19	ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אתם בתחתית ההר
	(4Q22 38,15) ויהי כאשר] (4Q22 38,16) [קרב א]ל ה[מחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו] (Ex 32,19) וֽ͏ַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־ הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־ אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מידו (מִיָּדָיו֙) אֶת־ הַלֻּחֹ֔ת וַיְּשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃
20	ויקח את העגל אשר עשו וישרפהו באש ויטחנהו עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל *
	(Ex 32,20) וַיִּקַּ֞ח אֶת־ הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־ דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־ פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
21	ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה
	(Ex 32,21) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־ אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־ עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־ הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃
22	ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא
	(Ex 32,22) וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־ יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־ הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃
23	ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו
	(Ex 32,23) וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־ לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־ זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֽ͏ֶעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־ הָ֥יָה לֽוֹ׃
24	ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשליכהו באש ויצא העגל הזה
	(Ex 32,24) וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־ לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃
25	וירא משה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשמצו בקומיהם
	(4Q22 38,25) ]כי פ[רעה אהרן לשמצה בקמיהם (Ex 32,25) וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־ הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא כִּֽי־ פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃
26	ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי
	(4Q22 38,25) ויעמד] (4Q22 38,26) [משה בשער המחנה ו]יאומר מי[ ליהוה אלי ויאספו אליו] (4Q22 38,27) [כל בני ]ל֯וי֯[ (Ex 32,26) וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־ בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃
27	ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו ועברו ושובו משער אל שער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קריבו
	(4Q22 38,27) ויאומר ל]הם כה [אמר י]ה֯וה [אלהי ישראל] (4Q22 38,28) שימו איש֯[ חרבו על ירכו ]ועב֯[רו ושוב]ו משע[ר לשער במחנה] (4Q22 38,29) והרוגו איש[ את אחיו ואיש את רעהו -- ]○[ -- קרבו (Ex 32,27) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥ימוּ אִישׁ־ חַרְבּ֖וֹ עַל־ יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־ אֶת־ אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־ רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־ קְרֹבֽוֹ׃
28	ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפים איש
	(4Q22 38,29) ויעשו] (4Q22 38,30) ב֯ני לוי כדב֯[ר מ]ש֯ה ויפל מן הע֯ם [ביו]ם ההוא כ֯[שלשת אלפי] (4Q22 38,31) איש (Ex 32,28) וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־ לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־ הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃
29	ויאמר משה מלאו ידיכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה *
	(4Q22 38,31) ויא[ומר מ]ש֯ה֯ מ֯לאו ידיכ֯[ם ]היום ליהוה כי[ איש] (4Q22 38,32) בבנו וב[אח]י[ו ולתת עלי]כם היום ברכה֯ (Ex 32,29) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃
30	ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתיכם
	(4Q22 38,32) ויהי ממוחר֯ת[ ויאומר] (4Q22 38,33) משה אל הע֯[ם אתם חטאתם ]חטאה גדולה ועתה אעלה אל י[הוה] (Ex 32,30) וַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֽ͏ֶעֱלֶ֣ה אֶל־ יְהוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃
31	וישב משה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב
	(Ex 32,31) וַיָּ֧שָׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃
32	ועתה אם תשא חטאתם שא ואם אין מחני « » מספרך אשר כתבת
	(2Q2 frg. 10,1) ועתה אם תשא] חט[אתם ואם אין מחני נא מספרך] (2Q2 frg. 10,2) [אשר כתבתה (Ex 32,32) וְעַתָּ֖ה אִם־ תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־ אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃
33	ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי
	(2Q2 frg. 10,2) ויואמ]ר יהוה[ אל מושה מי אשר חטא לי אמחנו] (2Q2 frg. 10,3) [מספרי (Ex 32,33) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־ לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃
34	ועתה לך נחה את העם על אשר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם
	(2Q2 frg. 10,3) ועתה לך נח]ה֯ א[ת העם אל אשר דברתי לך] (Ex 32,34) וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־ הָעָ֗ם אֶ֤ל אֲשֶׁר־ דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פָּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃
35	ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן ׃ --
	(Ex 32,35) וַיִּגֹּ֥ף יְהוָ֖ה אֶת־ הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־ הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ ס

33
1	וידבר יהוה אל משה לאמר לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
	(Ex 33,1) וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֽ͏ֶעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
2	ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי
	(Ex 33,2) וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־ הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
3	אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך
	(Ex 33,3) אֶל־ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־ קְשֵׁה־ עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־ אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃
4	וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו *
	(Ex 33,4) וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־ הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־ שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָֽיו׃
5	ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הוריד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך
	(Ex 33,5) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־ בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־ קְשֵׁה־ עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֽ͏ֶעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־ לָּֽךְ׃
6	ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב
	(Ex 33,6) וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־ עֶדְיָ֖ם מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃
7	ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחיק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיו כל מבקשי יהוה יצאו אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה
	(Ex 33,7) וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־ הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כָּל־ מְבַקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
8	והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והבטו אחרי משה עד באו האהלה
	(Ex 33,8) וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־ הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כָּל־ הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אָהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־ בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃
9	והיה כבוא משה האהל ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה
	(Ex 33,9) וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־ מֹשֶֽׁה׃
10	וראו כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקמו כל העם והשתחוו איש פתח אהלו
	(Ex 33,10) וְרָאָ֤ה כָל־ הָעָם֙ אֶת־ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כָּל־ הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲוּ֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אָהֳלֽוֹ׃
11	ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל *
	(Ex 33,11) וְדִבֶּ֨ר יְהוָ֤ה אֶל־ מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־ פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־ רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־ נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃ ס
12	ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני
	(4Q22 39,30) [בשם וג]ם מצ֯[את חן בעיני (Ex 33,12) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־ יְהוָ֗ה רְ֠אֵה אַתָּ֞ה אֹמֵ֤ר אֵלַי֙ הַ֚עַל אֶת־ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאַתָּה֙ לֹ֣א הֽוֹדַעְתַּ֔נִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־ תִּשְׁלַ֖ח עִמִּ֑י וְאַתָּ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ יְדַעְתִּ֣יךָֽ בְשֵׁ֔ם וְגַם־ מָצָ֥אתָ חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃
13	ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
	(4Q22 39,30) ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך] (4Q22 39,31) [הוד]יעני נא[ את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה] (4Q22 39,32) כי עמך הג֯[וי הזה (Ex 33,13) וְעַתָּ֡ה אִם־ נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־ דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃
14	ויאמר פני ילכו והנחתי לך
	(4Q22 39,32) ויאמר פני ילכו והנחתי לך (Ex 33,14) וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
15	ויאמר אליו אם אין פניך ההלכים אל תעלני מזה
	(4Q22 39,32) ויאמר] (4Q22 39,33) אליו אם א[ין פניך הלכים אל תעלנו מזה -- ] (Ex 33,15) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אִם־ אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־ תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה׃
16	ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלאנו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה *
	(4Q22 40,1) [כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הל]וא֯[ בלכתך עמנו] ונפלינו (4Q22 40,2) [אנ]י ועמך [מכל העם אשר על פני הא]ד֯מה֯[ ]ו (Ex 33,16) וּבַמֶּ֣ה ׀ יִוָּדַ֣ע אֵפ֗וֹא כִּֽי־ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲנִ֣י וְעַמֶּ֔ךָ הֲל֖וֹא בְּלֶכְתְּךָ֣ עִמָּ֑נוּ וְנִפְלֵ֙ינוּ֙ אֲנִ֣י וְעַמְּךָ֔ מִכָּ֨ל־ הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ פ
17	ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם
	(4Q22 40,3) [יאו]מרי[הוה אל משה] גם את הד֯[בר ה]זה אש[ר דבר]ת אעש֯[ה כי] (4Q22 40,4) [מצאת חן בעיני ואדע]ך בשם (Ex 33,17) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי־ מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָאֵדָעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם׃
18	ויאמר הראני נא את כבודך
	(4Q22 40,4) וי[א]ומר הראני[ נא את כבדך ] (Ex 33,18) וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־ כְּבֹדֶֽךָ׃
19	ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
	(4Q22 40,5) [ויאמר -- ]○ טובי[ על פניך וקראתי בשם יהוה] (4Q22 40,6) ל֯פני[ך וחנתי את אשר ]א֯[חן ורחמתי את אשר ארחם ו ] (Ex 33,19) וַיֹּ֗אמֶר אֲנִ֨י אַעֲבִ֤יר כָּל־ טוּבִי֙ עַל־ פָּנֶ֔יךָ וְקָרָ֧אתִֽי בְשֵׁ֛ם יְהוָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְחַנֹּתִי֙ אֶת־ אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִחַמְתִּ֖י אֶת־ אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃
20	ויאמר לא תוכל לראות « » פני כי לא יראני האדם וחי
	(4Q22 40,7) יאומר[לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי ] (Ex 33,20) וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־ פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־ יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי׃
21	ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור
	(4Q22 40,8) [ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על ה]צור (Ex 33,21) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל־ הַצּֽוּר׃
22	והיה בעבר כבודי ושמתיך בנקירות הצור ושכתי כפי עליך עד עברי
	(4Q22 40,8) ו֯ה֯יה֯[ בעבר] (4Q22 40,9) [כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כ]פ֯י֯ עליך עד [עברי ] (Ex 33,22) וְהָיָה֙ בַּעֲבֹ֣ר כְּבֹדִ֔י וְשַׂמְתִּ֖יךָ בְּנִקְרַ֣ת הַצּ֑וּר וְשַׂכֹּתִ֥י כַפִּ֛י עָלֶ֖יךָ עַד־ עָבְרִֽי׃
23	והסרתי « » כפי וראית את אחרי ופני לא יראו *
	(4Q22 40,10) [והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא ]יראו ו (Ex 33,23) וַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־ כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־ אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ׃ ס

34
1	ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לוחת אבנים כראישונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראישונים אשר שברת
	(4Q22 40,11) [יאומריהוה אל משה פסל לך ]שני[ לחת אבנים ]כראשנים [וכתבתי] (4Q22 40,12) [על הלחת את הדב]רים אש[ר היו על הלו]ח֯ות אשר ש[ברת ] (Ex 34,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה פְּסָל־ לְךָ֛ שְׁנֵֽי־ לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וְכָתַבְתִּי֙ עַל־ הַלֻּחֹ֔ת אֶת־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־ הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃
2	והוי נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר
	(4Q22 40,13) [והיה נכון לבקר ועלי]ת בבוקר [אל הר סיני ונצבת לי] (4Q22 40,14) [שם על ראש ההר (Ex 34,2) וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל־ הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־ רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃
3	ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל יראה בכל ההר וגם צאן ובקר אל ירעו אל מול ההר ההוא
	(4Q22 40,14) ואיש לא] יעלה[ עמך וגם איש אל ירא] (Ex 34,3) וְאִישׁ֙ לֹֽא־ יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־ אִ֥ישׁ אַל־ יֵרָ֖א בְּכָל־ הָהָ֑ר גַּם־ הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־ יִרְע֔וּ אֶל־ מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃
4	ויפסל משה שני לוחת אבנים כראישונים וישכם « » בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לוחת אבנים
	(Ex 34,4) וַיִּפְסֹ֡ל שְׁנֵֽי־ לֻחֹ֨ת אֲבָנִ֜ים כָּרִאשֹׁנִ֗ים וַיַּשְׁכֵּ֨ם מֹשֶׁ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ וַיַּ֙עַל֙ אֶל־ הַ֣ר סִינַ֔י כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ת אֲבָנִֽים׃
5	וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה
	(Ex 34,5) וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בֶּֽעָנָ֔ן וַיִּתְיַצֵּ֥ב עִמּ֖וֹ שָׁ֑ם וַיִּקְרָ֥א בְשֵׁ֖ם יְהוָֽה׃
6	ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת
	(1QHa 8,34) אל ]ח֯נ֯ו֯ן֯ ורחום֯ א֯ר֯ו֯ך֯ א֯פ֯י֯ם֯ ו֯ר֯ב֯ חסד ואמת … (4Q511 frg. 52+54-5+57-9,1) אל חנון ורחום ]וארוך אפים ר֯ב החסד יסוד הא[מת (הא[מונה) --] (Ex 34,6) וַיַּעֲבֹ֨ר יְהוָ֥ה ׀ עַל־ פָּנָיו֮ וַיִּקְרָא֒ יְהוָ֣ה ׀ יְהוָ֔ה אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־ חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת ׀
7	נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלישים ועל רביעים
	(Ex 34,7) נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֺ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֣ד ׀ עֲוֺ֣ן אָב֗וֹת עַל־ בָּנִים֙ וְעַל־ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־ רִבֵּעִֽים׃
8	וימהר משה ויקד ארצה וישתחוי
	(Ex 34,8) וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃
9	ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו *
	(Ex 34,9) וַיֹּ֡אמֶר אִם־ נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ אֲדֹנָ֔י יֵֽלֶךְ־ נָ֥א אֲדֹנָ֖י בְּקִרְבֵּ֑נוּ כִּ֤י עַם־ קְשֵׁה־ עֹ֙רֶף֙ ה֔וּא וְסָלַחְתָּ֛ לַעֲוֺנֵ֥נוּ וּלְחַטָּאתֵ֖נוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ׃
10	ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כלעמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך
	(11QTa 2,1) כי נורא הוא אשר אנ]י עוש֯[ה עמכה _____ (2Q3 frg. 8,3) הנה אנוכי כורת ברית] (2Q3 frg. 8,4) [נגד ]כול עמכה א[עשה נפלאת אשר לוא נבראו] (2Q3 frg. 8,5) [בכו]ל הארץ ו֯ב[כול הגוים וראה כול העם אשר] (2Q3 frg. 8,6) [את]ה֯ בקרב[ו את מעשה יהוה כי נורא הוא] (2Q3 frg. 8,7) [אשר ]אנוכ[י עושה עמכה -- ] (4Q22 40,27) [את מעשה יהוה ]כי נור֯[א הוא אשר אני עשה עמך ] (Ex 34,10) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־ עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־ נִבְרְא֥וּ בְכָל־ הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־ הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־ הָ֠עָם אֲשֶׁר־ אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־ מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי־ נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃
11	שמור לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי
	(4Q368 frg. 2,2) והשמי]דך מ[הר] הנני גו֯ר֯ש מפניכם את֯ (4Q368 frg. 2,3) [האמרי והכנעני והחתי וה]פרזי ו[החוי והיבוסי (11QTa 2,2) [הנני גורש מפניכה] את הא[מורי ואת הכנעני] (11QTa 2,3) [ואת החתי ואת הגרגש]י ואת הפ[רזי ואת החוי ואת] (11QTa 2,4) [היבוסי (4Q22 40,28) [שמר לך את אשר אנכי מצו]ך היום [הנני גרש מפניך] (4Q22 40,29) [את האמרי והכנעני] והגרג[שי והחתי והפרזי והחוי והיבוסי ] (Ex 34,11) שְׁמָ֨ר־ לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־ הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃
12	השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליו פן יהיה למוקש בקרבך
	(4Q368 frg. 2,3) ]השמר לך פן תכרות (4Q368 frg. 2,4) [ברית ליושב הארץ אשר] אתה [בא עליה פ]ן֯ יהיה לך למוקש בקרבכם (11QTa 2,4) הש]מר לכה פן תכרות בר[ית ליושב הארץ] (11QTa 2,5) [אשר אתה ]בא אליהם פן יהיו למו[קש בקרבכה (4Q22 40,30) [השמר לך פן תכרת ברית ]ל[יושב הארץ אשר אתה בא עליה] (4Q22 40,31) [פן יהיה ]למו֯ק֯ש [בקרבך (Ex 34,12) הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־ תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־ יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃
13	כי את מזבחתיהם תתצון ואת מצבתיהם תשברון ואשריהם תכרתון
	(4Q368 frg. 2,5) [כי את מזבחותיהם תתוצון ופסיליהם תש]רפון באש ומצבותיהם (4Q368 frg. 2,6) [תשברון (11QTa 2,5) כי] (11QTa 2,6) [את מזבחו]תיהםה תתוצון ומציבות[יהמה תשברון ואת] (11QTa 2,7) [אשריה]מה תכרותון … (4Q22 40,31) כי את מזבחתם תתצו ואת] (4Q22 40,32) [מצבתם תשברון ]ואשריו[ תכרתון -- ] (Ex 34,13) כִּ֤י אֶת־ מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־ מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־ אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃
14	כי לא תשתחוי לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
	(4Q368 frg. 2,6) כי לוא תשתחוה לאל אחר כי ]יהוה קנא שמו אל קנא (4Q368 frg. 2,7) [הוא (11QTa 2,11) ולוא תשתחוה לא[ל אחר כי יהוה קנא] (11QTa 2,12) [שמו] אל קנא הוא השמר (Ex 34,14) כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃
15	פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו
	(4Q368 frg. 2,7) פן תכרות ברית ליושבי הארץ ויזנו ]א֯חר֯י֯ א֯לוהיהם ויזבח֯ו (4Q368 frg. 2,8) [לאלוהיהם ויקרא לך ותאכל מזבחו (11QTa 2,12) פן תכרות[ ברית ליושב הארץ] (11QTa 2,13) [וזנו] אחרי אל[והיהמה ו]זבחו ל[אלוהיהמה וקראו לכה] (11QTa 2,14) [ואכלתה מזבחיהמה (4Q22 41,1) [וזנו אחרי אלהיהם וזבח]ו לאלה֯[יהם וקרא לך ואכלת מזבחו ] (Ex 34,15) פֶּן־ תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃
16	ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן
	(4Q368 frg. 2,8) ויזנו א]ת בניך אחרי֯ אלוהיהם (11QTa 2,14) ולק]חתה[ מבנותיו לבניכה וזנו] (11QTa 2,15) [בנותיכה אחרי אלוהיהנ]ה וה[זנו את בניכה אחרי] (4Q22 41,2) [ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן לב]ניך והזנ֯ו את בני[ך אחרי] (4Q22 41,3) [אלהיהן אלהי (Ex 34,16) וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־ בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃ (Ex 34,17) אֱלֹהֵ֥י (Ex SP 34,17) אלהי …
17	אלהי מסכה לא תעשה לך *
	(4Q368 frg. 2,8) אלוהיהם (4Q368 frg. 2,9) [אלהי מסכה לא תעשה לך (4Q22 41,3) [אלהיהן אלהי מסכה ]לא ת֯ע֯ש֯[ה ]ל[ך (Ex 34,16) אֱלֹהֵיהֶֽן׃ (Ex 34,17) אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה־ לָּֽךְ׃ … (Ex SP 34,16) אלהיהן
18	את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים
	(4Q368 frg. 2,9) את חג המצות תש]מרו שבעת הימים תאכלו (4Q368 frg. 2,10) [מצות אשר צויתך למועד חודש הא]ב֯י֯ב כי בו יצאת ממצרים (4Q22 41,3) את חג המצות תשמר] (4Q22 41,4) [שבעת ימים תאכל מצות אשר ]צויתיך[ למועד חדש האביב כי] (Ex 34,18) אֶת־ חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃
19	כל פטר רחם לי וכל מקניך תזכיר פטר שור ושה
	(4Q368 frg. 2,11) [כל פטר רחם לי וכל מקנך הזכ]ר֯ פטר֯ ש[ור ו]שה (Ex 34,19) כָּל־ פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־ מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׁה׃
20	ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדנו וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה ולא יראו פני ריקם
	(4Q368 frg. 2,11) ו֯פ֯ט֯ר֯ חמור֯ (4Q368 frg. 2,12) [תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפ]ד֯ה֯ ולא יראו (4Q368 frg. 2,13) [פני ריקם (4Q22 41,8) פני ]ריקם (Ex 34,20) וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־ לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־ יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃
21	ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
	(4Q368 frg. 2,13) ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר] (4Q368 frg. 2,14) [תשבות (4Q22 41,8) [ששת] (4Q22 41,9) [ימים תעבד וביום השביעי ת]ש֯בות בחריש ו֯[בקציר] (4Q22 41,10) [תשבת (Ex 34,21) שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃
22	וחג שבעות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסף תקופת השנה
	(4Q368 frg. 2,14) וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים וחג ה]ס֯וכות (4Q368 frg. 2,15) [תקופת השנה (4Q22 41,10) וחג שבעת תעשה לך] בכ֯ורי קצי[ר חטים] (4Q22 41,11) [וחג האסיף תקופת השנה (Ex 34,22) וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃
23	שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני הארון יהוה אלהי ישראל
	(4Q368 frg. 2,15) שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה]א֯דון (4Q368 frg. 2,16) [יהוה אלוהי ישראל (4Q22 41,11) שלש] פעמי[ם בשנה יראה] (4Q22 41,12) [כל זכורך את פני האדן יה]וה אלהי ישרא֯[ל (Ex 34,23) שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־ זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־ פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
24	כי אוריש גוים רבים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בהעלותך להראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה
	(4Q368 frg. 2,16) כי אוריש גוים מפניך והרחבתי א]ת (4Q22 41,12) כי] (4Q22 41,13) [אוריש גוים מפני]ך֯ וה֯ר֯ח֯ב֯[תי את גבולך ולא יחמד] (Ex 34,24) כִּֽי־ אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־ גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־ יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־ אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־ פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃
25	לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח
	(Ex 34,25) לֹֽא־ תִשְׁחַ֥ט עַל־ חָמֵ֖ץ דַּם־ זִבְחִ֑י וְלֹא־ יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃
26	ראשית בכורי אדמתך תביא ביתה יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו *
	(Ex 34,26) רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־ תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ פ
27	ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל
	(4Q22 41,19) [ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה ]כי על (4Q22 41,20) [פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל (Ex 34,27) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה כְּתָב־ לְךָ֖ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֞י עַל־ פִּ֣י ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה כָּרַ֧תִּי אִתְּךָ֛ בְּרִ֖ית וְאֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃
28	ויהי שם לפני יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים *
	(4Q22 41,20) ויהי ] (4Q22 41,21) [שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לח]ם֯ (Ex 34,28) וֽ͏ַיְהִי־ שָׁ֣ם עִם־ יְהוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־ הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
29	ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחת העדות בידו ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו
	(Ex 34,29) וַיְהִ֗י בְּרֶ֤דֶת מֹשֶׁה֙ מֵהַ֣ר סִינַ֔י וּשְׁנֵ֨י לֻחֹ֤ת הָֽעֵדֻת֙ בְּיַד־ מֹשֶׁ֔ה בְּרִדְתּ֖וֹ מִן־ הָהָ֑ר וּמֹשֶׁ֣ה לֹֽא־ יָדַ֗ע כִּ֥י קָרַ֛ן ע֥וֹר פָּנָ֖יו בְּדַבְּר֥וֹ אִתּֽוֹ׃
30	וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו
	(Ex 34,30) וַיַּ֨רְא אַהֲרֹ֜ן וְכָל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ מֹשֶׁ֔ה וְהִנֵּ֥ה קָרַ֖ן ע֣וֹר פָּנָ֑יו וַיִּֽירְא֖וּ מִגֶּ֥שֶׁת אֵלָֽיו׃
31	ויקרא אליהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה וידבר משה אליהם
	(Ex 34,31) וַיִּקְרָ֤א אֲלֵהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה וַיָּשֻׁ֧בוּ אֵלָ֛יו אַהֲרֹ֥ן וְכָל־ הַנְּשִׂאִ֖ים בָּעֵדָ֑ה וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֖ה אֲלֵהֶֽם׃
32	ואחרי כן נגשו אליו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני
	(Ex 34,32) וְאַחֲרֵי־ כֵ֥ן נִגְּשׁ֖וּ כָּל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְצַוֵּ֕ם אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אִתּ֖וֹ בְּהַ֥ר סִינָֽי׃
33	ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה
	(Ex 34,33) וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֔ה מִדַּבֵּ֖ר אִתָּ֑ם וַיִּתֵּ֥ן עַל־ פָּנָ֖יו מַסְוֶֽה׃
34	ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את כל אשר יצוהו
	(Ex 34,34) וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לְדַבֵּ֣ר אִתּ֔וֹ יָסִ֥יר אֶת־ הַמַּסְוֶ֖ה עַד־ צֵאת֑וֹ וְיָצָ֗א וְדִבֶּר֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר יְצֻוֶּֽה׃
35	וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב « » את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו *
	(Ex 34,35) וְרָא֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־ פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה כִּ֣י קָרַ֔ן ע֖וֹר פְּנֵ֣י מֹשֶׁ֑ה וְהֵשִׁ֨יב מֹשֶׁ֤ה אֶת־ הַמַּסְוֶה֙ עַל־ פָּנָ֔יו עַד־ בֹּא֖וֹ לְדַבֵּ֥ר אִתּֽוֹ׃ ס

35
1	ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשות אתם
	(4Q22 42,1) [ויקהל מ]ש֯ה את֯[ כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה] (4Q22 42,2) [הדברים אשר צוה י]הוה לע[שות אתם -- ] (Ex 35,1) וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־ כָּל־ עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃
2	ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת
	(Ex 35,2) שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־ הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃
3	לא תבעירו אש בכל מושבתיכם ביום השבת *
	(Ex 35,3) לֹא־ תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַׁבָּֽת׃ פ
4	ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
	(Ex 35,4) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־ כָּל־ עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃
5	קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביא את תרומת יהוה זהב כסף ונחשת
	(Ex 35,5) קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃
6	תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
	(Ex 35,6) וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃
7	ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים ועצי שטים
	(Ex 35,7) וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃
8	ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
	(Ex 35,8) וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃
9	ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן
	(Ex 35,9) וְאַ֨בְנֵי־ שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃
10	וכל חכם לב בכם יבוא ועשה את כל אשר צוה יהוה
	(Ex 35,10) וְכָל־ חֲכַם־ לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃
11	את המשכן ואת אהלו ואת מכסהו ואת קרסיו ואת קרשיו ואת בריחיו ואת עמודיו ואת אדניו
	(Ex 35,11) אֶת־ הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־ אָהֳל֖וֹ וְאֶת־ מִכְסֵ֑הוּ אֶת־ קְרָסָיו֙ וְאֶת־ קְרָשָׁ֔יו אֶת־ בְּרִיחָ֕ו אֶת־ עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־ אֲדָנָֽיו׃
12	את הארון ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך
	(Ex 35,12) אֶת־ הָאָרֹ֥ן וְאֶת־ בַּדָּ֖יו אֶת־ הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃
13	את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים
	(Ex 35,13) אֶת־ הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־ בַּדָּ֖יו וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃
14	את מנורת המאור ואת כל כליה « » ואת שמן המאור
	(Ex 35,14) וְאֶת־ מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־ כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־ נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃
15	ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן
	(Ex 35,15) וְאֶת־ מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־ בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־ מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃
16	את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
	(Ex 35,16) אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־ מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ אֶת־ בַּדָּ֖יו וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו אֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃
17	את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת מסך שער החצר
	(Ex 35,17) אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־ עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־ אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃
18	ואת יתדות המשכן ואת יתדות החצר ואת מיתריהם
	(Ex 35,18) אֶת־ יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־ יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־ מֵיתְרֵיהֶֽם׃
19	את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן *
	(Ex 35,19) אֶת־ בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־ בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃
20	ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה
	(Ex 35,20) וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־ עֲדַ֥ת בְּנֽ͏ֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃
21	ויביאו כל איש אשר נשאו לבו וכל איש אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש
	(Ex 35,21) וַיָּבֹ֕אוּ כָּל־ אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ נְשָׂא֣וֹ לִבּ֑וֹ וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נָדְבָ֨ה רוּח֜וֹ אֹת֗וֹ הֵ֠בִיאוּ אֶת־ תְּרוּמַ֨ת יְהוָ֜ה לִמְלֶ֨אכֶת אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּלְכָל־ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְבִגְדֵ֖י הַקֹּֽדֶשׁ׃
22	ויביאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביא חח ונזם טבעת עגיל וכומז כל כלי זהב וכל « » אשר הניף תנופת זהב ליהוה
	(Ex 35,22) וַיָּבֹ֥אוּ הָאֲנָשִׁ֖ים עַל־ הַנָּשִׁ֑ים כֹּ֣ל ׀ נְדִ֣יב לֵ֗ב הֵ֠בִיאוּ חָ֣ח וָנֶ֜זֶם וְטַבַּ֤עַת וְכוּמָז֙ כָּל־ כְּלִ֣י זָהָ֔ב וְכָל־ אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵנִ֛יף תְּנוּפַ֥ת זָהָ֖ב לַיהוָֽה׃
23	וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים ועורת אילים מאדמים ועורות תחשים הביאו
	(Ex 35,23) וְכָל־ אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־ נִמְצָ֣א אִתּ֗וֹ תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ וְעִזִּ֑ים וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים הֵבִֽיאוּ׃
24	וכל מרים תרומת כסף ונחשת הביא את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים למלאכת העבדה הביאו
	(Ex 35,24) כָּל־ מֵרִ֗ים תְּר֤וּמַת כֶּ֙סֶף֙ וּנְחֹ֔שֶׁת הֵבִ֕יאוּ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה וְכֹ֡ל אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א אִתּ֜וֹ עֲצֵ֥י שִׁטִּ֛ים לְכָל־ מְלֶ֥אכֶת הָעֲבֹדָ֖ה הֵבִֽיאוּ׃
25	וכל אשה חכמת לב בידה טוה ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן ואת התולעת השני ואת השש
	(Ex 35,25) וְכָל־ אִשָּׁ֥ה חַכְמַת־ לֵ֖ב בְּיָדֶ֣יהָ טָו֑וּ וַיָּבִ֣יאוּ מַטְוֶ֗ה אֶֽת־ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וְאֶת־ הָֽאַרְגָּמָ֔ן אֶת־ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וְאֶת־ הַשֵּֽׁשׁ׃
26	וכל הנשים אשר נשא לבהן אתהן בחכמה טוו את העזים
	(Ex 35,26) וְכָל־ הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֨ר נָשָׂ֥א לִבָּ֛ן אֹתָ֖נָה בְּחָכְמָ֑ה טָוּ֖וּ אֶת־ הָעִזִּֽים׃
27	והנשיאים הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן
	(Ex 35,27) וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃
28	ואת הבשמים ואת שמן המאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים
	(Ex 35,28) וְאֶת־ הַבֹּ֖שֶׂם וְאֶת־ הַשָּׁ֑מֶן לְמָא֕וֹר וּלְשֶׁ֙מֶן֙ הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃
29	וכל איש ואשה אשר נדב אתם לבם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה *
	(Ex 35,29) כָּל־ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֣ב לִבָּם֮ אֹתָם֒ לְהָבִיא֙ לְכָל־ הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה לַעֲשׂ֖וֹת בְּיַד־ מֹשֶׁ֑ה הֵבִ֧יאוּ בְנֵי־ יִשְׂרָאֵ֛ל נְדָבָ֖ה לַיהוָֽה׃ פ
30	ויאמר משה « » לבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה
	(Ex 35,30) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רְא֛וּ קָרָ֥א יְהוָ֖ה בְּשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־ אוּרִ֥י בֶן־ ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
31	וימלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה
	(Ex 35,31) וַיְמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה בִּתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־ מְלָאכָֽה׃
32	ולחשב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת
	(Ex 35,32) וְלַחְשֹׁ֖ב מַֽחַשָׁבֹ֑ת לַעֲשֹׂ֛ת בַּזָּהָ֥ב וּבַכֶּ֖סֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת׃
33	ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבות
	(Ex 35,33) וּבַחֲרֹ֥שֶׁת אֶ֛בֶן לְמַלֹּ֖את וּבַחֲרֹ֣שֶׁת עֵ֑ץ לַעֲשׂ֖וֹת בְּכָל־ מְלֶ֥אכֶת מַחֲשָֽׁבֶת׃
34	ולהורות נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן
	(Ex 35,34) וּלְהוֹרֹ֖ת נָתַ֣ן בְּלִבּ֑וֹ ה֕וּא וְאָֽהֳלִיאָ֥ב בֶּן־ אֲחִיסָמָ֖ךְ לְמַטֵּה־ דָֽן׃
35	מלא אתם חכמת לב לעשות בכל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש וארג עשו כל המלאכה וחשבי מחשבות
	(Ex 35,35) מִלֵּ֨א אֹתָ֜ם חָכְמַת־ לֵ֗ב לַעֲשׂוֹת֮ כָּל־ מְלֶ֣אכֶת חָרָ֣שׁ ׀ וְחֹשֵׁב֒ וְרֹקֵ֞ם בַּתְּכֵ֣לֶת וּבָֽאַרְגָּמָ֗ן בְּתוֹלַ֧עַת הַשָּׁנִ֛י וּבַשֵּׁ֖שׁ וְאֹרֵ֑ג עֹשֵׂי֙ כָּל־ מְלָאכָ֔ה וְחֹשְׁבֵ֖י מַחֲשָׁבֹֽת׃

36
1	ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה בהם חכמה ותבונה לדעת לעשות את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה *
	(Ex 36,1) וְעָשָׂה֩ בְצַלְאֵ֨ל וְאָהֳלִיאָ֜ב וְכֹ֣ל ׀ אִ֣ישׁ חֲכַם־ לֵ֗ב אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה חָכְמָ֤ה וּתְבוּנָה֙ בָּהֵ֔מָּה לָדַ֣עַת לַעֲשֹׂ֔ת אֶֽת־ כָּל־ מְלֶ֖אכֶת עֲבֹדַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃
2	ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרב אל המלאכה לעשות אתה
	(Ex 36,2) וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁ֗ה אֶל־ בְּצַלְאֵל֘ וְאֶל־ אָֽהֳלִיאָב֒ וְאֶל֙ כָּל־ אִ֣ישׁ חֲכַם־ לֵ֔ב אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהוָ֛ה חָכְמָ֖ה בְּלִבּ֑וֹ כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר נְשָׂא֣וֹ לִבּ֔וֹ לְקָרְבָ֥ה אֶל־ הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
3	ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשות אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
	(Ex 36,3) וַיִּקְח֞וּ מִלִּפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה אֵ֤ת כָּל־ הַתְּרוּמָה֙ אֲשֶׁ֨ר הֵבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לִמְלֶ֛אכֶת עֲבֹדַ֥ת הַקֹּ֖דֶשׁ לַעֲשֹׂ֣ת אֹתָ֑הּ וְ֠הֵם הֵבִ֨יאוּ אֵלָ֥יו ע֛וֹד נְדָבָ֖ה בַּבֹּ֥קֶר בַּבֹּֽקֶר׃
4	ויביאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר הם עשים
	(Ex 36,4) וַיָּבֹ֙אוּ֙ כָּל־ הַ֣חֲכָמִ֔ים הָעֹשִׂ֕ים אֵ֖ת כָּל־ מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ אִֽישׁ־ אִ֥ישׁ מִמְּלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁר־ הֵ֥מָּה עֹשִֽׂים׃
5	וידברו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשות אתה
	(Ex 36,5) וַיֹּאמְרוּ֙ אֶל־ מֹשֶׁ֣ה לֵּאמֹ֔ר מַרְבִּ֥ים הָעָ֖ם לְהָבִ֑יא מִדֵּ֤י הָֽעֲבֹדָה֙ לַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽהּ׃
6	ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשה עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכל העם מהביא
	(Ex 36,6) וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֗ה וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בַּֽמַּחֲנֶה֮ לֵאמֹר֒ אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֗ה אַל־ יַעֲשׂוּ־ ע֛וֹד מְלָאכָ֖ה לִתְרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיִּכָּלֵ֥א הָעָ֖ם מֵהָבִֽיא׃
7	והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותירו *
	(Ex 36,7) וְהַמְּלָאכָ֗ה הָיְתָ֥ה דַיָּ֛ם לְכָל־ הַמְּלָאכָ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת אֹתָ֑הּ וְהוֹתֵֽר׃ ס
8	ויעשו כל חכמי לב בעשאי המלאכה את המשכן עשו עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חשב עשה אתם
	(Ex 36,8) וַיַּעֲשׂ֨וּ כָל־ חֲכַם־ לֵ֜ב בְּעֹשֵׂ֧י הַמְּלָאכָ֛ה אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֖ן עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
9	ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעות
	(4Q21 frg. 1,1) היריעה האחת ש֯מ֯ו֯נ֯ה֯ ו֯ע֯[שרים באמה ורחב] (4Q21 frg. 1,2) ארבע באמה[ היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת ] (Ex 36,9) אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָֽאַחַ֗ת שְׁמֹנֶ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְרֹ֙חַב֙ אַרְבַּ֣ע בָּֽאַמָּ֔ה הַיְרִיעָ֖ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֥ה אַחַ֖ת לְכָל־ הַיְרִיעֹֽת׃
10	ויחבר את חמש היריעות אחת אל אחת וחמש היריעות חבר אחת אל אחת
	(4Q21 frg. 1,3) [ו]יחבר א[ת חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת] (Ex 36,10) וַיְחַבֵּר֙ אֶת־ חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָ֑ת וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חִבַּ֔ר אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָֽת׃
11	ויעש ללאות תכלת על שפת היריעה האחת בקצה במחברת וכן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
	(Ex 36,11) וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָֽאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת כֵּ֤ן עָשָׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
12	חמשים ללאות עשה ביריעה האחת וחמשים ללאות עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבלות הללאות אחת אל אחת
	(Ex 36,12) חֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָֽת׃
13	ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד *
	(Ex 36,13) וַיַּ֕עַשׂ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וַיְחַבֵּ֨ר אֶת־ הַיְרִעֹ֜ת אַחַ֤ת אֶל־ אַחַת֙ בַּקְּרָסִ֔ים וַֽיְהִ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃ ס
14	ויעש יריעות עזים לאהל על המשכן עשתה עשרה יריעות עשה אתם
	(Ex 36,14) וַיַּ֙עַשׂ֙ יְרִיעֹ֣ת עִזִּ֔ים לְאֹ֖הֶל עַל־ הַמִּשְׁכָּ֑ן עַשְׁתֵּֽי־ עֶשְׂרֵ֥ה יְרִיעֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתָֽם׃
15	ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתה עשרה היריעות
	(Ex 36,15) אֹ֜רֶךְ הַיְרִיעָ֣ה הָאַחַ֗ת שְׁלֹשִׁים֙ בָּֽאַמָּ֔ה וְאַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת רֹ֖חַב הַיְרִיעָ֣ה הָאֶחָ֑ת מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְעַשְׁתֵּ֥י עֶשְׂרֵ֖ה יְרִיעֹֽת׃
16	ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד
	(Ex 36,16) וַיְחַבֵּ֛ר אֶת־ חֲמֵ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָ֑ד וְאֶת־ שֵׁ֥שׁ הַיְרִיעֹ֖ת לְבָֽד׃
17	ויעש ללאות חמשים על שפת היריעה האחת הקיצונה במחברת וחמשים ללאות עשה על שפת היריעה החברת השנית
	(Ex 36,17) וַיַּ֜עַשׂ לֻֽלָאֹ֣ת חֲמִשִּׁ֗ים עַ֚ל שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּיצֹנָ֖ה בַּמַּחְבָּ֑רֶת וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻלָאֹ֗ת עָשָׂה֙ עַל־ שְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַחֹבֶ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
18	ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להיות אחד
	(Ex 36,18) וַיַּ֛עַשׂ קַרְסֵ֥י נְחֹ֖שֶׁת חֲמִשִּׁ֑ים לְחַבֵּ֥ר אֶת־ הָאֹ֖הֶל לִֽהְיֹ֥ת אֶחָֽד׃
19	ויעש מכסה לאהל עורת אילים מאדמים ומכסה עורות תחשים מלמעלה *
	(Ex 36,19) וַיַּ֤עַשׂ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵלִ֖ים מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ ס
20	ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים
	(Ex 36,20) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֲצֵ֥י שִׁטִּ֖ים עֹמְדִֽים׃
21	עשר אמות ארך הקרש האחד אמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
	(4Q22 44,1) [הקרש א]מ֯ה֯ ו֯[חצי האמה רחב הקרש האחד (Ex 36,21) עֶ֥שֶׂר אַמֹּ֖ת אֹ֣רֶךְ הַקָּ֑רֶשׁ וְאַמָּה֙ וַחֲצִ֣י הָֽאַמָּ֔ה רֹ֖חַב הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
22	שתי ידות לקרש האחד משלבות אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן
	(4Q22 44,1) שתי ידת לקרש] (4Q22 44,2) [האחד משלבו]ת֯ אחת א֯ל֯[ אחת כן עשה לכל] קר[שי המשכן (Ex 36,22) שְׁתֵּ֣י יָדֹ֗ת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָֽאֶחָ֔ד מְשֻׁלָּבֹ֔ת אַחַ֖ת אֶל־ אֶחָ֑ת כֵּ֣ן עָשָׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
23	ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגבה תימנה
	(4Q22 44,2) ויעש] (4Q22 44,3) [את הקרשים למשכן ]עשרי[ם קרשים ל]פאת נגב תימ[נה (Ex 36,23) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַקְּרָשִׁ֖ים לַמִּשְׁכָּ֑ן עֶשְׂרִ֣ים קְרָשִׁ֔ים לִפְאַ֖ת נֶ֥גֶב תֵּימָֽנָה׃
24	וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי יתדתיו
	(4Q22 44,3) וארבעים] (4Q22 44,4) [אדני כסף עשה תחת עשרים הקרש]ים שני אדנ[ים תחת הקרש האחד] (4Q22 44,5) [לשתי ידתיו ושני אדנים ת]ח֯ת ה֯ק֯[רש האחד לשתי ידתיו -- ] (Ex 36,24) וְאַרְבָּעִים֙ אַדְנֵי־ כֶ֔סֶף עָשָׂ֕ה תַּ֖חַת עֶשְׂרִ֣ים הַקְּרָשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י אֲדָנִ֜ים תַּֽחַת־ הַקֶּ֤רֶשׁ הָאֶחָד֙ לִשְׁתֵּ֣י יְדֹתָ֔יו וּשְׁנֵ֧י אֲדָנִ֛ים תַּֽחַת־ הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָ֖ד לִשְׁתֵּ֥י יְדֹתָֽיו׃
25	ולצלע המשכן השנית לפאת צפונה עשה עשרים קרשים
	(Ex 36,25) וּלְצֶ֧לַע הַמִּשְׁכָּ֛ן הַשֵּׁנִ֖ית לִפְאַ֣ת צָפ֑וֹן עָשָׂ֖ה עֶשְׂרִ֥ים קְרָשִֽׁים׃
26	וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
	(Ex 36,26) וְאַרְבָּעִ֥ים אַדְנֵיהֶ֖ם כָּ֑סֶף שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֗ים תַּ֚חַת הַקֶּ֣רֶשׁ הָאֶחָ֔ד וּשְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
27	ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים
	(Ex 36,27) וּֽלְיַרְכְּתֵ֥י הַמִּשְׁכָּ֖ן יָ֑מָּה עָשָׂ֖ה שִׁשָּׁ֥ה קְרָשִֽׁים׃
28	ושני קרשים עשה למקצעות המשכן בירכתים
	(Ex 36,28) וּשְׁנֵ֤י קְרָשִׁים֙ עָשָׂ֔ה לִמְקֻצְעֹ֖ת הַמִּשְׁכָּ֑ן בַּיַּרְכָתָֽיִם׃
29	והיו תאמים מלמטה יחדו היו תאמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעות
	(Ex 36,29) וְהָי֣וּ תוֹאֲמִם֮ מִלְּמַטָּה֒ וְיַחְדָּ֗ו יִהְי֤וּ תַמִּים֙ אֶל־ רֹאשׁ֔וֹ אֶל־ הַטַּבַּ֖עַת הָאֶחָ֑ת כֵּ֚ן עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵיהֶ֔ם לִשְׁנֵ֖י הַמִּקְצֹעֹֽת׃
30	והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד *
	(Ex 36,30) וְהָיוּ֙ שְׁמֹנָ֣ה קְרָשִׁ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֲדָנִ֑ים שְׁנֵ֤י אֲדָנִים֙ שְׁנֵ֣י אֲדָנִ֔ים תַּ֖חַת הַקֶּ֥רֶשׁ הָאֶחָֽד׃
31	ויעשו בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד
	(Ex 36,31) וַיַּ֥עַשׂ בְּרִיחֵ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חֲמִשָּׁ֕ה לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־ הַמִּשְׁכָּ֖ן הָאֶחָֽת׃
32	וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה
	(4Q365 frg. 12a i,1) לירכתי]ם֯[ י]מ֯ה֯ (Ex 36,32) וַחֲמִשָּׁ֣ה בְרִיחִ֔ם לְקַרְשֵׁ֥י צֶֽלַע־ הַמִּשְׁכָּ֖ן הַשֵּׁנִ֑ית וַחֲמִשָּׁ֤ה בְרִיחִם֙ לְקַרְשֵׁ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן לַיַּרְכָתַ֖יִם יָֽמָּה׃
33	ויעש את הבריח התיכון לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה
	(4Q365 frg. 12a i,1) ו֯[יע]ש֯ (4Q365 frg. 12a i,2) [את הבריח התיכון לברוח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצ]א (Ex 36,33) וַיַּ֖עַשׂ אֶת־ הַבְּרִ֣יחַ הַתִּיכֹ֑ן לִבְרֹ֙חַ֙ בְּת֣וֹךְ הַקְּרָשִׁ֔ים מִן־ הַקָּצֶ֖ה אֶל־ הַקָּצֶֽה׃
34	ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתיהם עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הבריחים זהב *
	(4Q365 frg. 12a i,2) ואת הקרשים צ֯פה (4Q365 frg. 12a i,3) [זהב ואת טבעותם? -- עשה זהב בתים לבריחים ויצף את הב]ריחים זהב _____ (4Q11 frg. 38,1) [צפה זהב ו]א֯ת֯ ט[בעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב (Ex 36,34) וְֽאֶת־ הַקְּרָשִׁ֞ים צִפָּ֣ה זָהָ֗ב וְאֶת־ טַבְּעֹתָם֙ עָשָׂ֣ה זָהָ֔ב בָּתִּ֖ים לַבְּרִיחִ֑ם וַיְצַ֥ף אֶת־ הַבְּרִיחִ֖ם זָהָֽב׃
35	ויעש « » פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרובים
	(4Q365 frg. 12a i,4) תכלת וארגמן ותולעת שנ]י֯ ו֯שיש מעשה (4Q365 frg. 12a i,5) [-- חושב עשה אותה כרובים (4Q11 frg. 38,1) ויעש] (4Q11 frg. 38,2) [את הפרכת ת]כלת וארג֯[מן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים ] (Ex 36,35) וַיַּ֙עַשׂ֙ אֶת־ הַפָּרֹ֔כֶת תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֛ב עָשָׂ֥ה אֹתָ֖הּ כְּרֻבִֽים׃
36	ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף
	(4Q365 frg. 12a i,5) ויעש לה ארבעה עמ]ו֯די שטים (4Q365 frg. 12a i,6) [ויצפם זהב וויהמה זהב ויצוק להמה ארבעה אדני כסף (4Q11 frg. 38,3) [ויעש לה ארבעה עמוד]י שטים֯[ ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף ] (Ex 36,36) וַיַּ֣עַשׂ לָ֗הּ אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַפֵּ֣ם זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וַיִּצֹ֣ק לָהֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־ כָֽסֶף׃ (Ex 36,37) וַיַּ֤עַשׂ (Ex SP 36,37) ויעש …
37	ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם
	(4Q365 frg. 12a i,6) כסף ויעש מסך ]ל֯[או]הל מועד (4Q365 frg. 12a i,7) [-- תכלת וארגמן ותולעת שני ושיש מושזר מעשה רוקם (4Q11 frg. 38,3) כסף ] (Ex 36,36) כָֽסֶף׃ (Ex 36,37) וַיַּ֤עַשׂ מָסָךְ֙ לְפֶ֣תַח הָאֹ֔הֶל תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽם׃ … (Ex SP 36,36) כסף
38	את עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת *
	(4Q365 frg. 12a i,7) ו?את עמו]ד֯יהם (4Q365 frg. 12a i,8) [חמשה ואת וויהמה וצפה ראשיהמה וחשוקיהמה זהב ואדניהמה חמשה נח]ו֯שת (Ex 36,38) וְאֶת־ עַמּוּדָ֤יו חֲמִשָּׁה֙ וְאֶת־ וָ֣וֵיהֶ֔ם וְצִפָּ֧ה רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב וְאַדְנֵיהֶ֥ם חֲמִשָּׁ֖ה נְחֹֽשֶׁת׃ פ

37
1	ויעש בצלאל את הארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו
	(Ex 37,1) וַיַּ֧עַשׂ בְּצַלְאֵ֛ל אֶת־ הָאָרֹ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
2	ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב
	(Ex 37,2) וַיְצַפֵּ֛הוּ זָהָ֥ב טָה֖וֹר מִבַּ֣יִת וּמִח֑וּץ וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
3	ויצק לו ארבע טבעות זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית
	(Ex 37,3) וַיִּצֹ֣ק ל֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־ צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּע֔וֹת עַל־ צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃
4	ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב
	(Ex 37,4) וַיַּ֥עַשׂ בַּדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
5	ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם *
	(Ex 37,5) וַיָּבֵ֤א אֶת־ הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֖את אֶת־ הָאָרֹֽן׃
6	ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו
	(Ex 37,6) וַיַּ֥עַשׂ כַּפֹּ֖רֶת זָהָ֣ב טָה֑וֹר אַמָּתַ֤יִם וָחֵ֙צִי֙ אָרְכָּ֔הּ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי רָחְבָּֽהּ׃
7	ויעש שני כרובים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת
	(Ex 37,7) וַיַּ֛עַשׂ שְׁנֵ֥י כְרֻבִ֖ים זָהָ֑ב מִקְשָׁה֙ עָשָׂ֣ה אֹתָ֔ם מִשְּׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַכַּפֹּֽרֶת׃
8	כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרובים משני קצתיו
	(Ex 37,8) כְּרוּב־ אֶחָ֤ד מִקָּצָה֙ מִזֶּ֔ה וּכְרוּב־ אֶחָ֥ד מִקָּצָ֖ה מִזֶּ֑ה מִן־ הַכַּפֹּ֛רֶת עָשָׂ֥ה אֶת־ הַכְּרֻבִ֖ים מִשְּׁנֵ֥י קצוותו (קְצוֹתָֽיו׃
9	והיו הכרובים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם אחד אל אחד אל הכפרת היו פני הכרובים *
	(4Q22 45,1) [סככים ]בכנפיהם[ על הכפרת ופניהם איש אל אחיו] (4Q22 45,2) א֯[ל הכפורת ]היו פנ֯[י הכרובים ו ] (Ex 37,9) וַיִּהְי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹֽכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־ הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו אֶל־ הַכַּפֹּ֔רֶת הָי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃ פ
10	ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו
	(4Q22 45,3) יעש[א]ת ה[שלח]ן֯ [עצי שט]ים א֯[מת]י֯ם֯[ ארכו ואמה] (4Q22 45,4) ר֯ח֯בו ואמה וחצי ק֯ו֯מתו (Ex 37,10) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַשֻּׁלְחָ֖ן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֤יִם אָרְכּוֹ֙ וְאַמָּ֣ה רָחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃
11	ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב
	(4Q22 45,4) ויצ[ף אתו זהב טהור] (4Q22 45,5) [ו]יעש לו זר זהב סביב (Ex 37,11) וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
12	ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב
	(4Q22 45,5) ויעש לו [מסגרת טפח] (4Q22 45,6) ס֯ביב ויעש[ זר זה]ב למסג֯רתו ס֯[ביב (Ex 37,12) וַיַּ֨עַשׂ ל֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וַיַּ֧עַשׂ זֵר־ זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב׃
13	ויצק « » ארבע טבעות זהב ויתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו
	(4Q22 45,6) ויצק לו ארבע] (4Q22 45,7) ט֯בעות זהב֯[ ויתן את ]הטבעות על אר[בע הפאת אשר] (4Q22 45,8) על ארבע רגל[יו (Ex 37,13) וַיִּצֹ֣ק ל֔וֹ אַרְבַּ֖ע טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַיִּתֵּן֙ אֶת־ הַטַּבָּעֹ֔ת עַ֚ל אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו׃
14	לעמת המסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השלחן
	(4Q22 45,8) לעמת ]המסגרת היו הט֯[בעות בתים] (4Q22 45,9) לבדים לשאת[ את השל]חן (Ex 37,14) לְעֻמַּת֙ הַמִּסְגֶּ֔רֶת הָי֖וּ הַטַּבָּעֹ֑ת בָּתִּים֙ לַבַּדִּ֔ים לָשֵׂ֖את אֶת־ הַשֻּׁלְחָֽן׃
15	ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן
	(4Q22 45,9) ויעש את הב֯[דים עצי] (4Q22 45,10) שטים ויצף֯[ אותם ז]ה֯ב֯ ל֯[שאת ]א֯[ת השלחן (Ex 37,15) וַיַּ֤עַשׂ אֶת־ הַבַּדִּים֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָ֑ב לָשֵׂ֖את אֶת־ הַשֻּׁלְחָֽן׃
16	ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יוסך בהם זהב טהור *
	(4Q22 45,10) ויעש] (4Q22 45,11) את הכלים[ אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו] (Ex 37,16) וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־ הַכֵּלִ֣ים ׀ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הַשֻּׁלְחָ֗ן אֶת־ קְעָרֹתָ֤יו וְאֶת־ כַּפֹּתָיו֙ וְאֵת֙ מְנַקִּיֹּתָ֔יו וְאֶת־ הַקְּשָׂוֺ֔ת אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃ פ
17	ויעש את המנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכיה קניה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו
	(Ex 37,17) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַמְּנֹרָ֖ה זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה עָשָׂ֤ה אֶת־ הַמְּנֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה הָיֽוּ׃
18	וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנורה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני
	(Ex 37,18) וְשִׁשָּׁ֣ה קָנִ֔ים יֹצְאִ֖ים מִצִּדֶּ֑יהָ שְׁלֹשָׁ֣ה ׀ קְנֵ֣י מְנֹרָ֗ה מִצִּדָּהּ֙ הָֽאֶחָ֔ד וּשְׁלֹשָׁה֙ קְנֵ֣י מְנֹרָ֔ה מִצִּדָּ֖הּ הַשֵּׁנִֽי׃
19	שלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היוצאים מן המנורה
	(Ex 37,19) שְׁלֹשָׁ֣ה גְ֠בִעִים מְֽשֻׁקָּדִ֞ים בַּקָּנֶ֣ה הָאֶחָד֮ כַּפְתֹּ֣ר וָפֶרַח֒ וּשְׁלֹשָׁ֣ה גְבִעִ֗ים מְשֻׁקָּדִ֛ים בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד כַּפְתֹּ֣ר וָפָ֑רַח כֵּ֚ן לְשֵׁ֣שֶׁת הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִן־ הַמְּנֹרָֽה׃
20	ובמנורה ארבעה גביעים משקדים כפתריה ופרחיה
	(Ex 37,20) וּבַמְּנֹרָ֖ה אַרְבָּעָ֣ה גְבִעִ֑ים מְשֻׁ֨קָּדִ֔ים כַּפְתֹּרֶ֖יהָ וּפְרָחֶֽיהָ׃
21	וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היוצאים ממנה
	(Ex 37,21) וְכַפְתֹּ֡ר תַּחַת֩ שְׁנֵ֨י הַקָּנִ֜ים מִמֶּ֗נָּה וְכַפְתֹּר֙ תַּ֣חַת שְׁנֵ֤י הַקָּנִים֙ מִמֶּ֔נָּה וְכַפְתֹּ֕ר תַּֽחַת־ שְׁנֵ֥י הַקָּנִ֖ים מִמֶּ֑נָּה לְשֵׁ֙שֶׁת֙ הַקָּנִ֔ים הַיֹּצְאִ֖ים מִמֶּֽנָּה׃
22	כפתריהם וקנותם ממנה היו כלה מקשה אחד זהב טהור
	(Ex 37,22) כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה הָי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
23	ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתיתיה זהב טהור
	(Ex 37,23) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וּמַלְקָחֶ֥יהָ וּמַחְתֹּתֶ֖יהָ זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃
24	ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה *
	(Ex 37,24) כִּכָּ֛ר זָהָ֥ב טָה֖וֹר עָשָׂ֣ה אֹתָ֑הּ וְאֵ֖ת כָּל־ כֵּלֶֽיהָ׃ פ
25	ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קומתו ממנו היו קרנתיו
	(Ex 37,25) וַיַּ֛עַשׂ אֶת־ מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹ֖רֶת עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּ֣ה אָרְכּוֹ֩ וְאַמָּ֨ה רָחְבּ֜וֹ רָב֗וּעַ וְאַמָּתַ֙יִם֙ קֹֽמָת֔וֹ מִמֶּ֖נּוּ הָי֥וּ קַרְנֹתָֽיו׃
26	ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב
	(Ex 37,26) וַיְצַ֨ף אֹת֜וֹ זָהָ֣ב טָה֗וֹר אֶת־ גַּגּ֧וֹ וְאֶת־ קִירֹתָ֛יו סָבִ֖יב וְאֶת־ קַרְנֹתָ֑יו וַיַּ֥עַשׂ ל֛וֹ זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃
27	ושתי טבעות זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם
	(Ex 37,27) וּשְׁתֵּי֩ טַבְּעֹ֨ת זָהָ֜ב עָֽשָׂה־ ל֣וֹ ׀ מִתַּ֣חַת לְזֵר֗וֹ עַ֚ל שְׁתֵּ֣י צַלְעֹתָ֔יו עַ֖ל שְׁנֵ֣י צִדָּ֑יו לְבָתִּ֣ים לְבַדִּ֔ים לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃
28	ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב
	(Ex 37,28) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם זָהָֽב׃
29	ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח *
	(Ex 37,29) וַיַּ֜עַשׂ אֶת־ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙ קֹ֔דֶשׁ וְאֶת־ קְטֹ֥רֶת הַסַּמִּ֖ים טָה֑וֹר מַעֲשֵׂ֖ה רֹקֵֽחַ׃ פ

38
1	ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב « » ושלש אמות קומתו
	(Ex 38,1) וַיַּ֛עַשׂ אֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־ אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃
2	ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת
	(Ex 38,2) וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃
3	ויעש את כל כלי המזבח את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת המזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחשת
	(Ex 38,3) וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־ כָּל־ כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־ הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־ הַיָּעִים֙ וְאֶת־ הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־ הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־ הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־ כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃
4	ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו
	(Ex 38,4) וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־ חֶצְיֽוֹ׃
5	ויצק ארבע טבעות בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים
	(Ex 38,5) וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃
6	ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת
	(Ex 38,6) וַיַּ֥עַשׂ אֶת־ הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
7	ויבא את הבדים בטבעות על צלעות המזבח לשאת אתו בהם נבוב לוחות עשה אתו
	(Ex 38,7) וַיָּבֵ֨א אֶת־ הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ ס
8	ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראות הצבאות אשר צבאו פתח אהל מועד *
	(Ex 38,8) וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ ס … (1 Sam 2,22) הַצֹּ֣בְא֔וֹת פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
9	ויעש את החצר לפאת נגבה תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה
	(Ex 38,9) וַיַּ֖עַשׂ אֶת־ הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃
10	ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים ווי העמודים וחשוקיהם כסף
11	ולפאת צפונה מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף
12	ולפאת ימה קלעים חמשים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשוקיהם כסף
13	ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
	(Ex 38,13) וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
14	קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה
	(Ex 38,14) קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־ עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־ הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
15	ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה
	(Ex 38,15) וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
16	כל קלעי החצר סביב שש משזר
	(Ex 38,16) כָּל־ קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
17	והאדנים לעמודים נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף לכל עמודי החצר
18	ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר
	(4Q17 frg. 1 i,1) ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת] (4Q17 frg. 1 i,2) [וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמו]ת֯ (4Q17 frg. 1 i,3) [לעמת קלעי החצר (Ex 38,18) וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃
19	ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשוקיהם כסף
	(4Q17 frg. 1 i,3) ועמודיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחושת וויה]ם (4Q17 frg. 1 i,4) [כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף (Ex 38,19) וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
20	וכל יתדות למשכן ולחצר סביב נחשת *
	(4Q17 frg. 1 i,4) וכל היתדת למשכן ולחצר סביב ]נחושת (Ex 38,20) וְֽכָל הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ ס
21	אלה פקדי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן
	(4Q17 frg. 1 i,6) [אלה פקדי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ב]יד (4Q17 frg. 1 i,7) [איתמר בן אהרן הכהן (Ex 38,21) אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־ פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִּיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־ אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
22	ובצלאל בן חורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה
	(4Q17 frg. 1 i,7) ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה א]ת֯ (Ex 38,22) וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־ אוּרִ֥י בֶן־ ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
23	ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש
	(Ex 38,23) וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־ אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־ דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ ס
24	כל זהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשעה ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש *
	(Ex 38,24) כָּל־ הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
25	וכסף פקדי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות חמשה ושבעים שקל « »
	(Ex 38,25) וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
[26]	בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
27	ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת האדנים למאת הככר ככר לאדן
	(Ex 38,27) וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃
28	ואת האלף ושבע המאות חמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם *
	(Ex 38,28) וְאֶת־ הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
29	ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל
	(Ex 38,29) וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־ מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃
30	ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר למזבח ואת כל כלי המזבח
	(Ex 38,30) וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־ אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־ מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־ כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
31	ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדות המשכן ואת כל יתדות החצר סביב
	(Ex 38,31) וְאֶת־ אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־ אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־ יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־ כָּל־ יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃

39
1	ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q365 frg. 12b iii,1) [ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי ]ש֯ר֯ד בקודש ויעשו (4Q365 frg. 12b iii,2) [את בגדי הקודש אשר לאהרון? -- ]כאשר צוהו֯ יהוה את מושה (Ex 39,1) וּמִן־ הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־ שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־ בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ
2	ויעשו את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
	(4Q365 frg. 12b iii,3) [ויעשו? את האפוד זהב תכלת וארגמן ו]ת֯ולעת שני ושש משזר (Ex 39,2) וַיַּ֖עַשׂ אֶת־ הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
3	וירקעו את פחי הזהב וקצצו פתלים לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך התולעת השני ובתוך השש מעשה חשב
	(4Q365 frg. 12b iii,3) וירקעו את (4Q365 frg. 12b iii,4) [פחי הזהב? פתילים לעשות בתו]ך֯ [הת]כ֯[ל]ת ובתוך הארגםן ובתוך התולעת השניש ובתוך (4Q365 frg. 12b iii,5) [השש מעשה חושב (Ex 39,3) וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־ פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃
4	כתפות עשה לו חברות על שני קצתיו חבר
	(4Q365 frg. 12b iii,5) ]כ֯תפ֯ות עשו לוא חוברות אל שני קצותיו וחבר (4Q17 frg. 2 i,3) כתפת עשו לו חברת על שני קצוות]ו֯ (4Q17 frg. 2 i,4) [חבר (Ex 39,4) כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־ שְׁנֵ֥י קצוותו (קְצוֹתָ֖יו) חֻבָּֽר׃
5	וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה
	(4Q365 frg. 12b iii,5) אפ֯דותו (4Q365 frg. 12b iii,6) ממנו הואה כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צו֯ה (4Q365 frg. 12b iii,7) יהוה את מותשה … (4Q17 frg. 2 i,4) וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב] (4Q17 frg. 2 i,5) [תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה ]את (4Q17 frg. 2 i,6) [משה (Ex 39,5) וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂהוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
6	ויעשו את אבני השהם מוסבות משבצות זהב מפתחות פתוחי חותם על שמות בני ישראל
	(4Q17 frg. 2 i,6) ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת ז]הב (4Q17 frg. 2 i,7) [מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל (Ex 39,6) וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־ אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־ שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
7	וישמו אתם על כתפות האפוד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 i,7) וישם ]אותנה (4Q17 frg. 2 i,8) [על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את מש]ה (Ex 39,7) וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ
8	ויעשו את החשן מעשה חשב כמעשה האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
	(4Q365 frg. 12b iii,7) ויעשו את הו֯חו֯?שן … מעשי֯ חושב כמעשה֯ אפוד ‹‹ז››הזב תכל[ת] (4Q365 frg. 12b iii,8) אר֯גמן ותולעת שני ושש משוזר מעשה חושב (4Q17 frg. 2 i,9) [ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן] (4Q17 frg. 2 i,10) [ותולעת שני ושש משזר -- ] (Ex 39,8) וַיַּ֧עַשׂ אֶת־ הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
9	רבוע היה כפול עשה את החשן זרת ארכו וזרת רחבו « »
	(4Q365 frg. 12b iii,8) רבוע הי[ה] כפול ע֯[שה את החשן] (4Q365 frg. 12b iii,9) זרת אורכו וזר֯ת֯ רחובו כפול (4Q17 frg. 2 i,11) רבוע היה כפול ע]ש֯ו (4Q17 frg. 2 i,12) [את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול (Ex 39,9) רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־ הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃
10	וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
	(4Q365 frg. 12b iii,9) וימלאו בו ארבעה טורי [אבן טור אודם] (4Q365 frg. 12b iii,10) פטדה וברקת הטור האחד (4Q17 frg. 2 i,12) וימלאו בו ארבעה טורי ]א֯בן (4Q17 frg. 2 i,13) [טור אדם פטדה וברקת הטור האחד (Ex 39,10) וַיְמַלְאוּ־ ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃
11	והטור השני נפך ספיר ויהלם
	(4Q365 frg. 12b iii,10) והטור הש֯ני נפך ספיר ויה[לום (4Q17 frg. 2 i,13) והטור השני נפך ]ס֯פיר (4Q17 frg. 2 i,14) [ויהלם (Ex 39,11) וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃
12	והטור השלישי לשם שבו ואהלמה
	(4Q365 frg. 12b iii,10) והטור השלישי לשם] (4Q365 frg. 12b iii,11) שבו ואחלמה (4Q17 frg. 2 i,14) והטור השלישי לשם שבו ואחלמה (Ex 39,12) וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃
13	והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבות משבצות זהב במלאותם
	(4Q365 frg. 12b iii,11) והטור הרביעי תרשיש○ שהם וישפה[ מוסבות משבצות זהב] (4Q365 frg. 12b iii,12) במלוא֯[ו]ת֯י֯המה (4Q17 frg. 2 i,14) והטור הרביעי ]תרשש (4Q17 frg. 2 i,15) [שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם (Ex 39,13) וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃
14	והאבנים על שמות בני ישראל הנה שתים עשרה על שמותם פתוחי חותם איש על שמו לשנים עשר שבט *
	(4Q365 frg. 12b iii,12) והאבנים על שמות בני יש֯ר֯[אל] הנה ש֯[תים עשרה על שמותם פתוחי] (4Q365 frg. 12b iii,13) חות֯[ם ]איש על שמו לשנים העשר בני יש[ר]א֯[ל (4Q17 frg. 2 i,15) ו]הא֯ב֯נים (4Q17 frg. 2 i,16) [על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי ח]תם (4Q17 frg. 2 i,17) [איש על שמו לשנים עשר שבט (Ex 39,14) וְ֠הָאֲבָנִים עַל־ שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־ שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־ שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃
15	ויעשו על החשן שרשרות גבלות מעשה עבות זהב טהור
	(4Q365 frg. 12b iii,13) ו]י֯ע֯ש֯[ו על החשן שרשרות גבלות מעשי] (4Q365 frg. 12b iii,14) ע[ב]ות זהב טהור (4Q17 frg. 2 i,17) ]ויעשו (4Q17 frg. 2 i,18) [על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טה]ור (Ex 39,15) וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־ הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃
16	ויעשו שתי משבצות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את שתי הטבעות על שני קצות החשן
	(4Q365 frg. 12b iii,14) ויעשו שתי משב[צות זהב ושתי טבעות זהב ויתנו את שתי הטבעות] (4Q17 frg. 2 i,19) [ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו] (4Q17 frg. 2 i,20) [את שתי הטבעת על שני קצות החשן (Ex 39,16) וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וֽ͏ַיִּתְּנ֗וּ אֶת־ שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־ שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃
17	ויתנו את שתי עבתות הזהב על שתי הטבעות על קצות החשן
	(4Q17 frg. 2 i,20) ויתנו שתי] עבתת (4Q17 frg. 2 i,21) [הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן (Ex 39,17) וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־ שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־ קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃
18	ואת שתי הקצות שתי העבתות נתנו על שתי המשבצות ויתנם על כתפות האפוד אל מול פניו
	(4Q17 frg. 2 i,21) ואת ]שתי (4Q17 frg. 2 i,22) [קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על] (4Q17 frg. 2 i,23) [כתפת האפד אל מול פניו (Ex 39,18) וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־ שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־ כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־ מ֥וּל פָּנָֽיו׃
19	ויעשו שתי טבעות זהב וישמו על שני קצות החשן על שפתו אשר על חבר האפוד ביתה
	(4Q17 frg. 2 i,23) ויעשו שתי טבעת זהב וישימו ]על שני֯ (4Q17 frg. 2 i,24) [קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד] (4Q17 frg. 2 i,25) [ביתה -- ] (Ex 39,19) וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־ שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־ שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־ עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃
20	ויעשו שתי טבעות זהב ויתנום על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד
	(4Q17 frg. 1 ii,1) לעמת] (4Q17 frg. 1 ii,2) מ[חברתו] מ֯מ֯[על לח]שב האפוד (Ex 39,20) וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־ שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד מִלְמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃
21	וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזה החשן מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה
	(4Q17 frg. 1 ii,2) וי[רכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת] (4Q17 frg. 1 ii,3) האפוד … בפתיל תכלת להית על חשב] (4Q17 frg. 1 ii,4) הא֯[פו]ד ביתה ולא יזח החשן [מעל האפוד כאשר צוה יהוה את משה] (Ex 39,21) וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־ הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־ טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־ חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־ יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃
21[א]	ויעשו את הארים ואת התמים כאשר צוה יהוה את משה *
22	ויעשו את המעיל מעשה ארג כליל תכלת
	(4Q17 frg. 1 ii,5) ויעש את … (4Q17 frg. 1 ii,6) ויע֯ש֯[ו] את המ֯ע֯[יל מעשה ארג כליל תכלת (Ex 39,22) וַיַּ֛עַשׂ אֶת־ מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת׃
23	ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע
	(4Q17 frg. 1 ii,6) ופי המעיל] (4Q17 frg. 1 ii,7) בתוכו כפי תחרא֯ [שפ]ה לפיו ס[ביב לא יקרע (Ex 39,23) וּפִֽי־ הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃
24	ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
	(4Q17 frg. 1 ii,7) ויעשו על שולי המעיל] (4Q17 frg. 1 ii,8) ר֯[מוני תכ]ל[ת ]ו֯א֯[רגמן ותו]ל[עת שני ושש משזר ] (Ex 39,24) וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־ שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃
25	ויעשו פעמוני זהב טהור ויתנו את הפעמונים « » על שולי המעיל סביב בתוך הרמונים
	(Ex 39,25) וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־ הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל־ שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃
26	פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה *
	(Ex 39,26) פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־ שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
27	ויעשו את הכיתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו
	(Ex 39,27) וֽ͏ַיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־ הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃
28	ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר
	(Ex 39,28) וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־ פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־ מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
29	ואת האבניט שש משזר תכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה *
	(Ex 39,29) וְֽאֶת־ הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
30	ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה
	(Ex 39,30) וֽ͏ַיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־ צִ֥יץ נֵֽזֶר־ הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃
31	ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה *
	(Ex 39,31) וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־ הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
32	ותכל כל עבדת המשכן אהל מועד ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה כן עשו
	(Ex 39,32) וַתֵּ֕כֶל כָּל־ עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ
33	ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניהם
	(Ex 39,33) וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־ הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה אֶת־ הָאֹ֖הֶל וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בריחו (בְּרִיחָ֖יו) וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃
34	ואת מכסה עורת האילים המאדמים ואת מכסה עורות התחשים ואת פרכת המסך
	(Ex 39,34) וְאֶת־ מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־ מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃
35	את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפרת
	(Ex 39,35) אֶת־ אֲרֹ֥ן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־ בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃
36	את השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים
	(Ex 39,36) אֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־ כָּל־ כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃
37	את המנורה הטהרה ואת נרתיה נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור
	(Ex 39,37) אֶת־ הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־ נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃
38	ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל
	(Ex 39,38) וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃
39	ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו
	(Ex 39,39) אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־ מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ אֶת־ בַּדָּ֖יו וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו אֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּֽוֹ׃
40	את קלעי החצר ואת עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר ואת מיתריה ואת יתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד
	(Ex 39,40) אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־ עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־ אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־ הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־ מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־ כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
41	את בגדי השרד לשרת בקדש ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן
	(Ex 39,41) אֶת־ בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־ בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־ בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃
42	ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה
	(Ex 39,42) כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־ הָעֲבֹדָֽה׃
43	וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה *
	(Ex 39,43) וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־ כָּל־ הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ פ

40
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Ex 40,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	ביום החדש הראישון באחד לחדש תקים את המשכן אהל מועד
	(Ex 40,2) בְּיוֹם־ הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־ מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
3	ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הכפרת
	(Ex 40,3) וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־ הָאָרֹ֖ן אֶת־ הַפָּרֹֽכֶת׃
4	והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה
	(Ex 40,4) וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־ הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־ עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־ הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־ נֵרֹתֶֽיהָ׃
5	ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח למשכן
	(Ex 40,5) וְנָתַתָּ֞ה אֶת־ מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־ מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃
6	ונתתה את מזבח העלה לפני פתח המשכן אהל מועד
	(Ex 40,6) וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־ מוֹעֵֽד׃
7	ונתתה את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ונתתה שם מים
	(Ex 40,7) וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־ הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־ אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃
8	ושמת את החצר סביב ונתתה את מסך שער החצר *
	(4Q17 frg. 2 ii,2) ו֯ש֯מ֯ת א֯ת הח[צר ס]ב[י]ב ו֯נ֯ת֯ת֯ א֯ת֯ מ֯סך֯ [שער החצר ] (Ex 40,8) וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־ הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־ מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃
9	ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש
	(4Q17 frg. 2 ii,3) ולקחת את שמן המשוחה ומשח֯ת א֯ת֯ המשכן [ואת כל אשר בו וקדשת] (4Q17 frg. 2 ii,4) אותו ואת כל כליו והיה קדש֯ (Ex 40,9) וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃
10	ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים
	(4Q17 frg. 2 ii,4) ומש֯ח֯ת את מזבח֯ הע֯[לה ואת כל כליו] (4Q17 frg. 2 ii,5) וקדש את המזבח והיה המ֯[זבח] קדש קד֯ש֯[ים (Ex 40,10) וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־ מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־ כָּל־ כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־ הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִֽׁים׃
11	ומשחת את הכיור ואת כנו וקדשת אתו
	(4Q17 frg. 2 ii,5) ו]משחת֯[ את הכיור] (4Q17 frg. 2 ii,6) ואת כנו וקדשת֯ אותו (Ex 40,11) וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־ הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־ כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃
12	והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים
	(4Q17 frg. 2 ii,6) את א֯ה֯רן ואת בניו ת֯קרי֯ב֯ אל פתח אהל מ[ועד] (4Q17 frg. 2 ii,7) ורחצת אותם ב֯מ֯ים (Ex 40,12) וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ וְאֶת־ בָּנָ֔יו אֶל־ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃
13	והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי
	(4Q17 frg. 2 ii,7) והלבשת את אהרן את בגד֯י֯ הקדש ומשחת א֯ו֯ת֯[ו] (4Q17 frg. 2 ii,8) וקדשת֯ או֯ת֯ו ו֯כה֯ן֯ לי֯ (Ex 40,13) וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־ אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃
14	ואת בניו תקריב והלבשתם כיתנות
	(4Q17 frg. 2 ii,8) וא֯ת֯ [בניו תקרי]ב והלב֯ש֯ת אות֯ם את הכת֯נ֯[ות ] (Ex 40,14) וְאֶת־ בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃
15	ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם לדורתם
	(4Q11 frg. 41,2) והיתה ל]היות לה֯ם[ משחתם לכהנת עולם -- ] (4Q17 frg. 2 ii,9) ומשחת אותם כאשר משחת֯ את אביהן וכהנו֯ [לי והיתה להיות] (4Q17 frg. 2 ii,10) להם משחתם לכה֯נות עולם לדורותם (Ex 40,15) וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֙חְתָּ֙ אֶת־ אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃
16	ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה *
	(4Q17 frg. 2 ii,10) ויעש מ֯ש֯[ה ככל אשר צוה] (4Q17 frg. 2 ii,11) יהוה אותם (Ex 40,16) וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס
17	ויהי בחדש הראישון בשנה השנית לצאתם ממצרים באחד לחדש הוקם המשכן
	(4Q17 frg. 2 ii,12) ויהי בחדש הראש֯ן בשנה֯ השנית לצאתם ממצרי[ם ב]א֯ח֯ד֯ (4Q17 frg. 2 ii,13) לחדש הוקם֯ א֯ת֯ המשכן (Ex 40,17) וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃
18	ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו
	(4Q17 frg. 2 ii,13) וי[קם] א֯ת אדניו וישם את֯ קרסי֯[ו ו]את (4Q17 frg. 2 ii,14) קרשיו ו֯ינתן֯ את בריחיו ויקם֯ את עמ֯ודיו (Ex 40,18) וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־ הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־ אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־ קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־ בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־ עַמּוּדָֽיו׃
19	ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 ii,14) וינתן֯ את האהל (4Q17 frg. 2 ii,15) על המשכן֯ ו֯י֯שם את מכסה ה֯אהל עליו מלמעלה֯ כאש֯ר צו֯ה֯ י֯ה֯ו֯ה֯ (4Q17 frg. 2 ii,16) את משה (Ex 40,19) וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־ הָאֹ֙הֶל֙ עַל־ הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־ מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
20	ויקח ויתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון ויתן את הכפרת על הארון מלמעלה
	(4Q17 frg. 2 ii,16) ויקח וינתן֯ את ה֯ע֯דו֯ת֯ אל הארון ו֯י֯[שם] (4Q17 frg. 2 ii,17) [א]ת ה֯ב֯ד֯ים אל הארון וינתן [את] הכפרת֯ ע֯ל הארון (Ex 40,20) וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־ הָעֵדֻת֙ אֶל־ הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ הַבַּדִּ֖ים עַל־ הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־ הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־ הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃
21	ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 ii,17) ויב֯א א֯[ת הארון] (4Q17 frg. 2 ii,18) ו֯ישם את֯ פרכ[ת] המסך ויסך ע֯ל הארון ה֯ע֯[דות כאשר צוה] (4Q17 frg. 2 ii,19) יהוה את משה (Ex 40,21) וַיָּבֵ֣א אֶת־ הָאָרֹן֮ אֶל־ הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
22	וישם את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפונה מחוץ לפרכת
	(4Q17 frg. 2 ii,19) וינת֯ן את השלחן אל א֯[הל מועד על] (4Q17 frg. 2 ii,20) [יר]ך֯ ה֯מ֯שכן צפון מחוץ לפרכת (Ex 40,22) וַיִּתֵּ֤ן אֶת־ הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃
23	ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 ii,20) ויערך עליו ע֯[רך לחם לפני יהוה] (4Q17 frg. 2 ii,21) כ֯א֯ש֯ר צ֯ו֯ה֯ י֯הוה את משה (Ex 40,23) וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
24	וישם את המנורה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה
	(4Q17 frg. 2 ii,21) וישם א֯ת֯ [המנורה במשכן אהל] (4Q17 frg. 2 ii,22) מ֯[ועד נכ]ח֯ ה֯ש֯ל֯ח֯ן֯ ע֯ל ירך המשכן֯ [נגב מחוץ לפרכת (Ex 40,24) וַיָּ֤שֶׂם אֶת־ הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃
25	ויעל את הנרות לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 ii,22) ויעל] (4Q17 frg. 2 ii,23) הנר֯[ת לפני יהו]ה֯ [כא]ש֯ר צוה יהוה [את] משה (Ex 40,25) וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
26	וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת
	(4Q17 frg. 2 ii,24) [ו]יש֯[ם את מזבח ה]ז֯ה֯ב באהל מועד לפני ה֯[פרכת (Ex 40,26) וַיָּ֛שֶׂם אֶת־ מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃
27	ויקטר עליו קטרת סמים לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה *
	(4Q17 frg. 2 ii,24) ויקטר] (4Q17 frg. 2 ii,25) [ע]לי֯ו֯ [קטרת] סמים לפניו כאשר צוה י[הוה את משה -- ] (Ex 40,27) וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ פ
28	וישם את מסך הפתח למשכן
	(Ex 40,28) וַיָּ֛שֶׂם אֶת־ מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃
29	ואת מזבח העלה שם לפני פתח המשכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה *
	(Ex 40,29) וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־ הָעֹלָה֙ וְאֶת־ הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־ מֹשֶֽׁה׃ ס
30	וישם את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שם מים לרחצה
	(Ex 40,30) וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־ הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־ אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃
31	וירחץ ממנו משה אהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם
	(Ex 40,31) וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־ רַגְלֵיהֶֽם׃
[32]	בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה *
33	ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר * ויכל משה את כל המלאכה
	(Ex 40,33) וַיָּ֣קֶם אֶת־ הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־ מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־ הַמְּלָאכָֽה׃ פ
34	ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן
	(Ex 40,34) וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־ הַמִּשְׁכָּֽן׃
35	ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן
	(Ex 40,35) וְלֹא־ יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־ שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־ הַמִּשְׁכָּֽן׃
36	ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם
	(Ex 40,36) וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃
37	ואם לא יעלה הענן לא יסעו עד יום העלותו
	(Ex 40,37) וְאִם־ לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־ י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃
38	כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה בו לילה לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם *
	(Ex 40,38) כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־ הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־ בֵּֽית־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־ מַסְעֵיהֶֽם׃