Semantik:

1. 
   

   A) Zorn

   1. 
      

      A.I) absolut

      1. 
         

         A.I.1) von Gottes vernichtendem Zorn

         1. 
            

            A.I.1.a) mit →אבד hif.

            : i. Ausl. v. Ps 6,4–5 להאבידמה בחרונו "um sie zugrunde zu richten durch seinen Zorn" 4Q177 frg. 12-13 i,4 (i.u.K.)
         2. 
            

            A.I.1.b) mit →חרם‎ I hif.

            : ]להחרים ארץ[ ב]חרונו ולחדשה[ "um die Erde durch seinen Zorn zu vernichten und sie zu erneuern" 4Q215a frg. 3,1 (i.u.K.)
         3. 
            

            A.I.1.c) mit →כלה‎ I pi.

            : || →חמה‎ II 4Q434 frg. 1 i,5–6 ולא כלם בחרונו "und er vernichtete sie nicht durch seinen Zorn" (zum Folgenden s. 1.e)
         4. 
            

            A.I.1.d) mit →קבץ qal in 4Q525

            : i.u.K. sowie unsich. Konnotation, entweder i.S.v. "einsammeln" › "zurücknehmen" (vgl. 1.f) od. seman. weniger wahrsch. "sammeln" › "steigern", "entbrennen lassen" (so DJD XXV) אקבוץ חרון[ "ich werde Zorn versammeln" 4Q177 frg. 19,5 (4Q525 frg. 22,5; i.u.K.), vgl. frg. 21,8 ב]קבוצ חרון ובארך [אפים "ich werde Zorn versammeln und mit Langmut" od. erg. ... ב]קבוצ חרון "wenn Zorn versammelt wird ..." (i.u.K.)
         5. 
            

            A.I.1.e) mit →יעף‎ II

            : 4Q434 frg. 1 i,6 nicht korr. Text ולא יעף כל חרונו חמתו "und nicht loderte sein (scil. Gott) ganzer Zorn, sein Zorn", korr. zu "die ganze Glut seines Zorns" (zu →חר‎ III; mögl. a. pi. "und nicht ließ er lodern ..."; zum Vorausgehenden s. 1.c)
         6. 
            

            A.I.1.f) mit →שוב hif. (vgl. a. II.1)

            : להשיב חרון מעדה ולהשבית דבה רעה "so dass sie (scil. Josua und Kaleb) den Zorn von der Gemeinde abwendeten und böses Gerede aufhören ließen" Sir 46,7 (Ms.^B 16r,3)
      2. 
         

         A.I.2) ferner

         : ]אל תשק^וט עד תום רשעה כי חרון בכל ק[ץ "nicht sollst du ruhig sein, bis der Frevel zum Ende kommt, denn Zorn ist in der ganzen/jeder Zeit (? od.: denn Zorn ist gegen alle ...)" 4Q416 frg. 3,3 (i.u.K.); 4Q223-224 frg. 2 ii,52 וביום ]עברה בז[ע]ף אף וחר[ון "und am Tag des Zorn(s), in Zorn, Zorn und Zorn" (L.u.; Jub 36,10)
   2. 
      

      A.II) i. CsVb.

      1. 
         

         A.II.1) mit →אף‎ II "Zornesglut, Wut"

         1. 
            

            A.II.1.a) von Gott

            : ובחרון אף אל "und in Gottes Zornesglut" CD 10,9 (par. 4Q270 frg. 6 iv,19); חרון אף י[הוה] 1Q15 frg. 1,3 (Zeph 2,2); 11Q11 4,11 (i.u.K.); ]בחרון אפו 4Q169 frg. 1-2,11 (Zit. i. P., Nah 1,6); 11Q11 4,5; מחרון אפי "von meiner Zornesglut" 11QT^a 55,11 (Dtn 13,18 אַפּוֹ für אפי); וירא ייי ויתאנף _____ ויכלם בחרון אפו "und Jhwh sah und ergrimmte und vernichtete sie durch seine Zornesglut" Sir 45,19 (Ms.^B 15r,11); בכול חרון אפכה "mit all deiner Zornesglut" 4Q504 frg. 1-2R iii,11; mit pl. frg. 1-2R v,4–5 חמתך וחר^וני אפו‹‹כ››^ה באש קנאתכה "deine Wut und deine Zornesgluten mit dem Feuer deines Eifers"; mit →שוב u. →מן‎ I i.S.v. "ablassen von" (s.a. I.1.f) 4Q375 frg. 1 i,3 ושב אלוהיכה מחרון אפו הגדול "dann wird dein Gott von seiner großen Zornesglut ablassen", 11QT^a 55,11 למען אשוב מחרון אפי "darum werde ich ablassen von meiner Zornesglut" (vgl. Dtn 13,18) u. mögl. ו]ישיב חרון א[פו "und er besänftigte seine Zornesglut" 4Q377 frg. 2 i,9 (i.u.K.)
         2. 
            

            A.II.1.b) von Menschen

            : והביאו בחרון אפו "und er bringt sie (scil. die Angelegenheit) in seiner Wut vor" CD 9,4 (par. 4Q270 frg. 6 iii,18) u. ובחרון אפו בו דבר בו "und er dann in seiner Wut über ihn gegen ihn spricht" 6 (par. 4Q270 frg. 6 iii,19 ובחר[ו]ת אפו L.u., zu →חרה); 4Q288 frg. 1,7 וחרון אף[ (i.u.K.); i. P. zu Hab 1,8–9 aramaisierend ובחמה...[... וב]חרן אף וזעף אפים ידברו "und in Zorn ... und in Zornesglut und in Zorneswut reden sie (scil. die Kittäer)" 1QpHab 3,12–13
         3. 
            

            A.II.1.c) in unsicherem Kontext (zu 1.a od. 1.b)

            : 1Q36 frg. 18,1 וחרון אפו "und seine Zornesglut"
      2. 
         

         A.II.2) mit →קץ "Zeit des Zorns", i.Bz.a. Gottes Zorn

         1. 
            

            A.II.2.a) singular

            : neben גורל אף "Entscheidung des Zorns" (Z. 28 [27]) u. מתך חמה "Guss des Zorns" (Z. 29 [28]) וקץ חרון "und eine Zeit des Zorns" 1QH^a 11,29 (Suk. 3,28; par. 4Q432 frg. 6,3 l. וקו חרון "und eine Messschnur des Zorns", wahrsch. Schreibfehler für וקץ [aberratio oculi zu קו Z. 2]); ובקץ חרון שנים שלוש מאות ותשעים לתיתו אותם ביד נבוכדנאצר מלך בבל פקדם "und während der Zeit des Zorns, dreihundertneunzig Jahre nachdem er sie in die Hand Nebukadnezzars, des Königs von Babylon, gegeben hatte, nahm er sich ihrer an" CD 1,5–7; חקוק קצ חרון לעם לא ידעהו "festgesetzt eine Zeit des Zorns für das Volk, das ihn nicht kennt" 4Q266 frg. 2 i,3 (i.u.K.; par. 4Q268 frg. 1,5 pl. u. aktivisch חקק קצי ח[רון "er hat festgesetzt Zeiten des Zorns"); mögl. 4Q290 frg. 1,3 ב[קץ] החרון
         2. 
            

            A.II.2.b) plural

            : ואני בקצי חרון "und ich, in den Zeiten des Zorns ..." 1QH^a 22,9 (Suk. frg. 1,5; i.u.K.); בכל קצי החרון "während aller Zeiten des Zorns" 4Q270 frg. 7 ii,13 (i.u.K.; par. 4Q266 frg. 11,19); i. Ausl. v. Hos 2,8 בקצי חרון "in den Zeiten des Zorns" 4Q166 1,12 (i.u.K.)
      3. 
         

         A.II.3) mit →כפיר "Junglöwe des Zorns"

         : פשרו על כפיר החרון "seine Deutung bezieht sich auf den Junglöwen des Zorns" 4Q169 frg. 3-4 i,6 (i.u.K.; Ausl. Nah 2,13 i. P.), s.a. 4Q169 frg. 3-4 i,5; s.a. 4Q167 frg. 2,2 (i.u.K.; Ausl. Hos 5,13 i. P.)
      4. 
         

         A.II.4) mit →כור‎ I "Schmelzofen des Zorns" (vgl. zum Bild, ohne →חרון, Ez 22,20, s. I.1.d)

         : בכור חרון "in einem Schmelzofen des Zorns" 4Q525 frg. 23,4 (i.u.K.)
      5. 
         

         A.II.5) mögl. mit →יצר‎ II "Gebilde des Zorns"

         : ורשעים בראתה ל[י]צר חרונכה "aber Frevler hast du als Gebilde (L.u.) deines Zorns geschaffen" 1QH^a 7,30 (Suk. 15,17; L. DJD XL)
   3. 
      

      A.III) in unsicherem Kontext

      : mögl. mit →זעם‎ II (L.u.) 13,3 (Suk. 5,1) ליום [ז]עם חרון "für den Tag des bitteren Zorns" od. "für den Tag des Zorns, Zorn", vgl. neben →זעם‎ I od. →זעם‎ II 4Q433a frg. 3,4 ]חרונו ^{וזעמ ע[--} לכול ע[ "sein(es) Zorn(s) ^{und Zorn (des)/er hat verflucht ...} für alle"; 4Q434 frg. 1 i,13 את חרונו "seinen Zorn"