Sprachgeschichte:qatl-t, Wz. →גלה I (mas. גָּלוּת), "Deportation", "Exil", "Exilierte": he. (mhe. pl. nach qatil-at) Formen:sg.abs. + ו: וגלות 4Q169 frg. 3-4 ii,5 (od. eher zu →גלה I)cs. + ל: לגלות 4Q389 frg. 1,6+ sf. 3.m.sg.: גלותו 1QpHab 11,6Semantik:Alles zeigenA) Deportation, Exilierung: in Datumsangabe mit →ל II (vgl. Ez 1,2) 4Q389 frg. 1,6 [שלו]שים ושש שנה לגלות ישראל "sechsunddreißig Jahre nach der Exilierung Israels"B) Verbannung od. Exil: mit →בית I "Ort" i. Ausl. v. Hab 2,15 פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו "seine Auslegung bezieht sich auf den Frevelpriester, der dem Lehrer der Gerechtigkeit nachjagte, um ihn im Ärger seines Zornes am Ort seiner Verbannung/seines Exils zu verschlingen (→בלע I)/anzugreifen (→בלע II)" 1QpHab 11,4–6C) unsicher: ]ל־ גלות[ 4Q282 frg. h,5; zu וגלות 4Q169 frg. 3-4 ii,5 s. →גלה I A.I