Sprachgeschichte:
urspr. qattāl, Wz. *ʾI/UB (she. u/iyyåb, akk. ayyābu; vgl. a. die bhe. überwiegend def. Schreibung), bhe./mhe. dann a. qātil (mas. אֹ[ו]יֵב; qhe. a. › [ʾō'eb], vgl. z.B. אואבים 4Q88 10,11) = qal ptz. von →איב II, das seinerseits aus älterem /ʾayyāb/ denom. sein dürfte; die qhe. belegten def. Schreibungen spiegeln mögl. noch den Gebrauch der älteren Form (wie she.) neben der jüngeren wider, die jedoch qhe. u. qb. überwiegt; vgl. aber a. qb. def. 4Q83 frg. 9 ii,10; 4Q101 frg. 1-2,7; 11Q1 5,9 für bhe. plene sowie die ungewöhnlichen Schreibungen מהאיבו 1QIsaa 1,28 = מֵאוֹיְבָי Jes 1,24, לאוביך 1QIsaa 50,20 = לְאֹיְבַיִךְ Jes 62,8 u. איוב 4Q44 frg. 5 ii,5 = אוֹיֵב Dtn 32,42, die sich möglicherweise aus d. Unsicherheit d. Schreiber hinsichtlich d. korrekten Form erklären; "Feind": he.Formen:
sg.abs.
: איב 11Q1 5,9 (= אוֹיֵב Lev 26,25); + ל: ל]איב 4Q101 frg. 1-2,7 (= לְאוֹיֵב Hi 13,24)cs. + sf. 3.m.sg.
: איבו 4Q385a frg. 1a-b ii,3; + מן: מהאיבו 1QIsaa 1,28 (zur Interpretation von ואנקם מהאיבו als fehlerhafte Korrektur für ואנקםה מאיבו = וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי Jes 1,24 vgl. Kutscher 1974, 531); für ולאיבו 4Q176 frg. 20,3 (= alt 4Q176a frg. 19-20,3; DJD V) l. ולאוכולה (→אכלה)+ sf. 1.comm.sg.
: איבי 4Q385a frg. 1a-b ii,2 (i.u.K.; mögl. a. pl.cs. od. pl.cs. + sf. 1.comm.sg. sowie L. איבו = sg.cs. + sf. 3.m.sg., so DJD XXX, vgl. איבו Z. 3)+ sf. 2.m.pl.
: אי[ב]כם 4Q387 frg. 1,7 (= pl. איביכם 4Q389 frg. 6,1)pl.cs.
: s.o.+ sf. 3.m.sg.
: איביו 4Q385a frg. 1a-b ii,6+ sf. 2.m.sg. + ל
: לאיביך 4Q381 frg. 28,3+ sf. 2.f.sg.
: איב[י]ך Mur. 88 17,22 (L.u.; = לְאֹיְבַיִךְ Nah 3,13)+ sf. 1.comm.sg.
: איבי 4Q83 frg. 9 ii,10 (= אוֹיְבַי Ps 71,10)+ sf. 3.m.pl.
: איביהם 4Q390 frg. 1,9; + מן: מאיביהם[ 4Q387a frg. 4,4+ sf. 2.m.pl.
: איביכם 4Q389 frg. 6,1+ sf. 1.comm.pl.
: איבינוsg.abs.
: אויב 1QM 3,2; Sir 33,9 (Ms.B 6v,6), ]אואב 4Q98g frg. 1,6 (= אוֹיֵב Ps 89,23), איוב 4Q44 frg. 5 ii,5 (= אוֹיֵב Dtn 32,42, Schreibf.); + מן: מאויב 4Q169 frg. 3-4 iv,7cs. + sf. 3.m.sg.
: אויבו 4Q376 frg. 1 iii,2+ sf. 1.comm.sg.
: אויב[י] 11Q7 frg. 4-7,8 (= אֹיְבִי Ps 13,5); + ב: באויבי 4Q435 frg. 2 ii,5 (od. pl.)det.
: האויב 1QM 3,7pl.abs.
: אואבים 4Q88 10,11cs. + sf. 3.m.sg.
: אויביו 1QpHab 9,10; Sir 46,16 (Ms.B 16r,16; L.u.); + ל: לאויביו CD 9,5 par. לאויבו 4Q270 frg. 6 iii,19 (לְאֹיְבָיו Nah 1,2)+ sf. 2.m.sg.
: אויביך 1QM 19,3, אויביכה 1QM 12,11+ sf. 2.f.sg. + ל
: לאוביך 1QIsaa 50,20 (= לְאֹיְבַיִךְ Jes 62,8) mögl. als fehlerhafte Mischschreibung von intendiertem לאויביך u. לאיביך der Vorlage, anders Qimron 1986a, 263 (s.u.)sf. 1.comm.sg.
: אויבי 11Q5 21,8 (= אֹיְבַי Ps 138,7); + ב: באויבי 4Q435 frg. 2 ii,5 (od. sg.); + מן + ו: ומאויבי 11Q7 frg. 8,11 (= וּמִן־ אֹיְבַי Ps 18,4)+ sf. 3.m.pl.
: אויביהם 4Q183 frg. 1 ii,1, אויביהמה 4Q463 frg. 2,5, אואביהם 4Q434 frg. 7b,3; in 4Q434 frg. 1 i,13 wenig wahrsch. אוביהם[ (Qimron 2006, 194) statt איביהם[ (DJD XXIX)+ sf. 2.m.pl.
: אויביכם 1QM 10,4, אויביכמה 1QM 10,3; + מן: מאויביכם 1QM 10,8+ sf. 1.comm.pl.
: אויבינו 1QM 10,2; + ב: באויבינו 1QM 11,8Semantik:
Alles zeigenA) Feind
A.I) sg. meist koll.
A.I.1) vom Gegner Israels im endzeitlichen Krieg in Milḥ. (in 1QM 1–9 stets sg.)
A.I.1.a) allgemein
: 1QM 11,7 i. Zitat Num 24,17–19 והיה אויב ירשה "und der Feind wird zum Besitz" (Num 24,18 וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו); כול האויב "die Gesamtheit des Feindes" 1QM 9,6A.I.1.b) mit →מלחמה
: 1QM 3,10–11 דרך המשוב ממלחמת האויב "der Rückweg aus dem Krieg gegen den Feind"A.I.1.c) mit →מערכה
: häufig und nur in Milḥ., z.B. 1QM 3,7 לצאת למערכת האויב "um auszuziehen gegen die Schlachtreihe des Feindes"; ישליך אל מערכת האויב הדגל הראישון "die erste Abteilung wirft auf die Schlachtreihe des Feindes" 1QM 6,1; ולהכניע מערכת אויב "um zu bezwingen die Schlachtreihe des Feindes" 1QM 6,5–6; לו]א ילכו למערכות האויב "sie sollen nicht zu den Schlachtreihen des Feindes gehen" 4Q491 frg. 1-3,5A.I.1.d) mit →חלל III
: 1QM 14,3 חללי האויב "die auf Seiten des Feindes Erschlagenen"A.I.1.e) mit →לב
: in 1QM 8,10 vom "großen Kriegslärm, um den Mut des Feindes sinken zu lassen" מלחמה גדולה להמס לב אויבA.I.1.f) mit →ממשלה
: mögl. ממ[ש]לת אויב "Herrschaft des Feindes" 1QM 18,11 (L.u.)
A.I.2) außerhalb von Milḥ.
: עם אויב "feindliches Volk" 4Q372 frg. 1,20; ראש פאתי ⊢אויב⊣ "Oberhaupt der Gefilde des Feindes" Sir 33,12 (Ms.B 6v,8) s.u. III.17; מפחד אויב "auf Grund des Schreckens, den der Feind verbreitet" 4Q169 frg. 3-4 ii,5A.I.3) i.Bz.a. den persönlichen Gegner
A.I.3.a) neben →צר II
: Sir 12,16 (Ms.A 5r,17–19) בשפתיו יתמהמה צר ובלבו יחשוב מהמרות עמוקות וגם אם בעיניו ידמיע אויב אם מצא עת לא ישבע דם "mit seinen Lippen zögert der Gegner, aber in seinem Herzen plant er tiefe Abgründe; und auch, wenn ein Feind mit seinen Augen Tränen fließen lässt, wird er, wenn er eine Gelegenheit gefunden hat, am Blut nicht satt"; vgl. a. 33,9 (Ms.B 6v,6; צר L.u.) mit Bezug auf den Feind Gottes oder Israels (s.u. III.13)A.I.3.b) neben →אהב qal ptz. i.S.v. "Freund" mögl. a. 4Q525 frg. 10,5 אויב ואוהב "Feind und Freund" (L.u.)
A.II) pl., meist mit sf.
A.II.1) allgemein
: z.B. 4Q434 frg. 7b,3 וישם אואביהם כדמן וכאפר ישחקם "und er machte ihre Feinde dem Dung gleich und wie Asche zerrieb er sie" (L.u.); וגם ארצם שממה על אויביהמה "und auch ihr Land war verödet wegen ihrer Feinde" 4Q504 frg. 1-2R v,3–4A.II.2) von den Gegnern im endzeitlichen Krieg in den Hymnen von Milḥ.
A.II.2.a) Feinde Israels
: לשול את כול אויבינו "zu plündern all unsere Feinde" 1QM 10,1–2; למלחמה על אויביכמה "zum Kampf gegen eure Feinde" 1QM 10,3; להלחם לכם עם אויביכם "zu kämpfen mit euch gegen eure Feinde" 1QM 10,4; ונושעתם מאויביכם "und ihr werdet gerettet vor euren Feinden" 1QM 10,8; להלחםכבד באויבינו "um sich zu verherrlichen (korr. aus: "kämpfen") an unseren Feinden" 1QM 11,8 || להפיל גדודי בליעל שבעת גוי הבל "die Scharen Belials, die sieben Völker der Nichtigkeit, zu Fall zu bringen" 1QM 11,8–9A.II.2.b) Feinde Gottes
: תן ידכה בעורף אויביכה ... מחץ גוים צריכה "leg deine Hand auf den Nacken deiner Feinde, ... zerschlage Völker, deine Gegner" 1QM 12,11 (par. 1QM 19,3)
A.II.3) von den Feinden des "Frevelpriesters"
: i. Pescher zu Hab 2,8 נתנו אל ביד אויביו "lieferte ihn Gott in die Hand seiner Feinde aus" 1QpHab 9,10A.II.4) neben →צר II ("Gegner")
: נוקם הוא לצריו ונוטר הוא לאויביו "er übt Vergeltung an seinen Gegnern und hegt Groll gegenüber seinen Feinden" CD 9,5 (par. 4Q270 frg. 6 iii,19; Zitat Nah 1,2); 1QM 10,7–8; 12,11 (par. 19,3–4; s.o. II.2.b)A.II.5) im Parallelismus membrorum zu →שנא I
: והושעתים מיד אויביהמה ופדיתים מכף שונאיהמה "und ich werde sie aus der Hand ihrer Feinde retten und sie erlösen aus der Hand derer, die sie hassen" 11QTa 59,11; להפיץ אויב ולהניס כול משנאי צדק "um den Feind zu zerstreuen und in die Flucht zu schlagen alle, die Gerechtigkeit hassen" 1QM 3,5–6A.II.6) ferner
A.II.6.a) mit →יד
: 4Q390 frg. 1,9 ונתתים ביד איביהם "und ich werde sie ausliefern in die Hand ihrer Feinde", vgl. 4Q389 frg. 6,1 (par. 4Q387 frg. 1,7 sg.); 11QTa 59,11 (s.o. II.5.a)A.II.6.b) mit →ארץ (pl.)
: 11QTa 59,5 בארצות אויביהמה "in den Ländern ihrer Feinde"A.II.6.c) mit →שלל II
: 11QTa 62,11 שלל אויביכה "die Beute deiner Feinde" (Dtn 20,14)
A.III) mit verschiedenen Verben, insbes.
A.III.1) →יצא + →על I "ausziehen gegen"
: לצאת עמו למלחמה על אויביהם "um mit ihm zum Kampf gegen ihre Feinde auszuziehen" 11QTa 58,5–6, vgl. 58,15–16; 61,13; 63,10A.III.2) →נצח I "besiegen"
: אם נצחו את אויביהמה "wenn sie ihre Feinde besiegen" 11QTa 58,11–12A.III.3) →לחם I "kämpfen"
: להלחם לכם עם אויביכם "um zu kämpfen für euch mit euren Feinden" 1QM 10,4A.III.4) →נגף I "schlagen"
: בהנגף אויב "wenn der Feind geschlagen wird" 1QM 3,2, עד הנגף האויב "bis der Feind geschlagen ist" 1QM 9,2A.III.5) →שמד "vernichten"
: להשמיד אויב במלחמת אל "um zu vernichten den Feind im Krieg Gottes" 1QM 9,5A.III.6) →דין I "richten"
: י]דין אויבי[ו (L.u.) "er wird richten seine Feinde" 1Q14 frg. 11,4 (Pescher zu Mi 1,9)A.III.7) →פוץ "zerstreuen"
: להפיץ אויב ולהניס כול משנאי צדק "um den Feind zu zerstreuen und in die Flucht zu treiben alle, die Gerechtigkeit hassen" 1QM 3,5–6A.III.8) →שלל I "plündern"
: לשול את כול אויבינו "zu plündern all unsere Feinde" 1QM 10,1–2A.III.9) →ישע I + →מן I "gerettet werden vor"
: ונושעתם מאויביכם "und ihr werdet gerettet vor euren Feinden" 1QM 10,8; והושעתים מיד אויביהמה "und ich werde sie aus der Hand ihrer Feinde retten" 11QTa 59,11A.III.10) →אבד "zugrunde gehen"
: הנא אואבים יובדו "siehe, die Feinde werden zugrunde gehen" 4Q88 10,11–12A.III.11) →נתן I "geben"
: ונתתי את כול אויביו לפניו "und ich werde ihm alle seine Feinde ausliefern" 11QTa 59,19 (par. 4Q524 frg. 6-13,2); vgl. a. ואתנה נפש איביו בכפו[ "und ich gab das Leben seiner Feinde in seine Hand" 4Q385a frg. 1a-b ii,6; נתנו אל ביד אויביו "Gott gab ihn in die Hand seiner Feinde" 1QpHab 9,10A.III.12) →שמם I "erschauern"
: והיו אויביהמה שוממים במה "so dass ihre Feinde wegen ihnen erschauern" 11QTa 59,4–5A.III.13) →הדף "wegstoßen" od. →נדף "verwehen"
: והכניע צר והדוף אויב "und zwinge in die Knie den Gegner und stoße weg den Feind" od. mit Rndb. ⊢ותנדוף⊣ "und wehe weg" Sir 33,9 (Ms.B 6v,6; צר u. ⊢ותנדוף⊣ L.u.)A.III.14) →שבת I "aufhören"
: השבת ראש פאתי ⊢אויב⊣ "beseitige das Oberhaupt der Gefilde des Feindes" Sir 33,12 (Ms.B 6v,8; Rndb. ⊢אויב⊣ statt מואב "Moab")A.III.15) →נקם I "Vergeltung üben"
: להנקם נקמי אויב "um am Feind Vergeltung zu üben" Sir 46,1 (Ms.B 15v,11)A.III.16) →שלל I "plündern"
: 1QM 10,1–2 s.o. II.2.aA.III.17) →שלח I "schicken"
: השלחתה בנו את אויבינו "du schickst gegen uns unsere Feinde" 4Q504 frg. 1-2R vi,8