Sprachgeschichte:
qatl, Wz. →כעס I (mas. כַּעַס/שׂ; she. kāʾəs "Ärger, Zorn" [Dtn_SP 32,19], zu kå̄ʾos "Kränkung" [Dtn_SP 32,27] s. →כעס III; Sec. χας), "Unmut", "Zorn", "Ärger": he. (zur Bed. "Kränkung" s. →כעס III)Formen:
sg.abs. + ו
: וכעס Sir 34,29 (Ms.B 4v,14); + מן: מכעס 1QHa 13,36 (Suk. 5,34)cs. + ב
: בכעס 1QpHab 11,5+ sf. 3.m.sg.
: כעסו 4Q391 frg. 6-7,3 (i.u.K.; od. zu →כעס I od. →כעס III)Semantik:
Alles zeigenA) Ärger, Zorn
A.I) mit →חמה II
: i. Ausl. v. Hab 2,15 פשרו על הכוהן הרשע אשר רדף אחר מורה הצדק לבלעו בכעס חמתו אבית גלותו "seine Auslegung bezieht sich auf den Frevelpriester, der dem Lehrer der Gerechtigkeit nachjagte, um ihn im Ärger seines Zorns am Ort seiner Verbannung/seines Exils zu verschlingen (→בלע I)/anzugreifen (→בלע II)" 1QpHab 11,4–6A.II) neben →תחרה
: i.Zshg. mit dem Genuss von Wein, in weisheitl. Warnung Sir 34,29 (Ms.B 4v,14) כאב ראש לענה וקלון יין נשתה בתחרה וכעס "Kopfschmerz, Bitteres und Schande: Wein, der in Erregung und Ärger getrunken wird" (s. zu →לענה)
B) Gram, Kummer
: i. hymn. K. עששו מכעס עיני ונפשי במרורי יום "meine (scil. des Beters) Augen wurden von Gram verdunkelt und meine Seele durch tägliche Bitternis" 1QHa 13,36 (Suk. 5,34)C) in unsicherem Kontext u. unsicherer Zuordnung
: כעסו "sein Zorn" 4Q391 frg. 6-7,3 (od. zu →כעס I od. →כעס III)