Sprachgeschichte:
ḤNN, "jmd. gnädig sein", "sich erbarmen", "begnaden" a. i.S.v. "gewähren, geben": he.Formen:
qal pf. 3.m.sg.
: חנן 4Q434 frg. 1 i,32.m.sg. + sf. 1.comm.sg.
: חנותני 1QHa 6,36 (Suk. 14,25)+ sf. 1.comm.pl.
: חנואת[נו 4Q504 frg. 4,5 (L.u.)impf. 3.m.sg.
: יחן 4Q386 frg. 1 iii,1, יחון 1QIsaa 20,21 (für יֻחַן Jes 26,10), יחנן 4Q380 frg. 2,5, יוחן Sir 12,13 (Ms.A 5r,13; fehlerhaft nach unvollständigerer Korrektur von urspr. מה יוחן in intendiertes מי יחון; s. qalpass.)+ sf. 3.m.sg.
: יחוננו 1QIsaa 21,23 (= יְחֻנֶּנּוּ Jes 27,11)+ sf. 2.m.sg.
: יחונכה 1QSb 2,25, יחונך 1QIsaa 24,31 (= יָחְנְךָ Jes 30,19); + ו: ויחונכה 1QS 2,3, ויחנך Sir 4,10 (Ms.A 1v,1)+ sf. 1.comm.pl.
: יחננו 4Q82 frg. 47a ii+50,15 (für י͏ֶחֱנַן Amos 5,15)3.m.pl.
: יחנו 4Q381 frg. 79,2impf.cons. 2.m.sg.
: ותחון 4Q504 frg. 1-2R v,11+ sf. 1.comm.sg.
: ותחונני 1QHa 8,27 (Suk. 16,9)imp. m.sg. + sf. 1.comm.sg.
: חונני 11Q5 19,14, חנני 5/6Hev1b frg. 1 ii,14 (= חָנְנֵנִי Ps 9,14); + ו: וחונני 11Q5 12,5 (= וְחָנֵּנִי Ps 119,132)+ sf. 1.comm.pl.
: חוננו 1QIsaa 27,2 (= חָנֵּנוּ Jes 33,2)ptz. m.sg.abs.
: חונן 4Q171 frg. 1+3-4 iii,9inf.cs. + sf. 2.m.sg. + ב
: בחונכה 11Q5 19,17qalpass. (od. hof.) impf. 3.m.sg.
: יוחן Sir 12,13 (Ms.A 5r,13; s.a. qal)3.m.pl.
: ויחנו Sir 4,13 (Ms.A 1v,3; eher zu →חנה I)po. impf. 3.m.sg. + sf. 2.m.sg. + ו
: ויחוננכה 1QSb 2,26hitp. pf. 3.m.sg.
: התחנן 4Q184 frg. 2,4impf. 3.m.sg.
: יתחנן Sir 13,3 (Ms.A 5r,25)inf.cs. + ו
: והתחנן 1QHa 20,7 (Suk. 12,4); + ל + ו: ולהתחנן 4,30 (Suk. 17,18)hof. s. qalpass.
Semantik:
Alles zeigenA) qal
A.I) gnädig sein, sich erbarmen (in der Regel mit direktem Obj. "jmd. gnädig sein", "sich jmd. erbarmen")
A.I.1) Subj. Gott
:A.I.1.a) allgemein
: im Lobpreis ברוב רחמיו חנן ענוים "in der Fülle seiner Barmherzigkeit ist er den Elenden gnädig" 4Q434 frg. 1 i,3; in einer Verfluchung לוא יחונכה אל בקוראכה "Gott möge Dir nicht gnädig sein, wenn du rufst" 1QS 2,8 (= 4Q280 frg. 2,3; in 1QS 2,8 || →סלח); neben →נצל Zit. Ps 6,5 חונני חלצה נפ[שי "sei mir gnädig, errette meine Seele" 4Q177 frg. 12-13 i,3 u. ויחנך ויצילך משחת "er wird dir gnädig sein und dich erretten vor dem Verderben" Sir 4,10 (Ms.A 1v,1); יחונכה "und er möge dir gnädig sein" 1QSb 2,25; 4Q504 frg. 1-2R v,11–12 ותחון את עמכה ישראל בכול [ה]ארצות אשר הדחתם שמה "und du warst deinem Volk Israel gnädig in allen Ländern, in die du sie verstoßen hast"A.I.1.b) mit →ב II
: ותחונני ברוח רחמיך "und du warst mir gnädig im Geist deines Erbarmens" 1QHa 8,27 (Suk. 16,9), od. zu II.1 i.S.v. "du hast mich mit dem Geist deines Erbarmens begnadet", vgl. Z. 28 (10)A.I.1.c) unsicher, mögl. mit →ל II (L.u.)
: ]ל[ח]סיד יחנן יהוה "einem Frommen wird Jhwh gnädig sein" 4Q380 frg. 2,5 (i.u.K.), zur L. ]ל[ח]סיד vgl. PAM 41.506 u. PreCon II, 731/PreCon III, 1077, jedoch ist der wahrscheinliche Rest des ל auf späteren Aufnahmen auf Grund einer späteren Abplatzung nicht mehr zu sehen (vgl. schon PAM 42.806)A.I.1.d) i.u.K.
: ישמחו אחי עמי ובית אבי השוממים בחונכה ־־־[ "es mögen sich mit mir freuen meine Brüder und die Familie meines Vaters, die staunen über dein Gnädigsein ..." 11Q5 19,17–18
A.I.2) Subj. Mensch
A.I.2.a) mit Neg.
: ודל לא יחן "und eines Armen wird er sich nicht erbarmen" 4Q386 frg. 1 iii,1 (i.u.K.); _____ זקן לוא יחנו [ "einem Alten sind sie nicht gnädig" 4Q381 frg. 79,2 (vgl. Klgl 4,16)A.I.2.b) ptz. absolut i.S.v. "mildtätig sein", i.Ggs.z. zu →לוה II qal "sich etwas leihen, borgen" u. neben →לוה II hif. "etwas verleihen", nur in Zit. aus Ps 37 i. P. 4Q171
: לוה רשע ולוא ישלם וצדיק חונן ונותן "ein Frevler borgt sich (etwas) und zahlt (es) nicht zurück, aber ein Gerechter ist gnädig und gibt" 4Q171 frg. 1+3-4 iii,8–9 (= Ps 37,21) u. חונן ומלוה "er ist gnädig und verleiht" 18 (= Ps 37,26)
A.II) jmd. mit etwas begnaden (meist mit →רוח III)
A.II.1) mit →ב II (s.a. I.1.b)
: 1QHa 6,36 (Suk. 14,25) ואני עבדך חנותני ברוח דעה "aber mich, deinen Knecht, mich hast du begnadet mit einem Geist der Erkenntnis"; ויחונכה בדעת עולמים "und er begnade dich mit ewiger Erkenntnis" 1QS 2,3; []יחונכה אדוני בו "Adonai begnade dich damit" 1QSb 2,22 (i.u.K.); יחונכה ברוח קודש "er möge dich begnaden mit einem heiligen Geist" 24A.II.2) ohne →ב II
: רוח אמונה ודעת חונני "begnade mich mit einem Geist der Treue und Erkenntnis" 11Q5 19,14 (par. 11Q6 frg. 4-5,15 L.u.); 4Q504 frg. 4,5 באשר חנואת[נו ]רוח ק[ודש "weil du uns mit einem heiligen Geist begnadet hast" (par. 4Q506 frg. 131-132,11 L.u.)
A.III) bemitleiden
: Sir 12,13 (Ms.A 5r,13–14) מִהי יוחן חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן "wer bemitleidet einen Beschwörer, der gebissen wurde (von einer Schlange), oder irgendeinen, der sich einem reißenden Tier nähert?" (fehlerhaft für יחון; s.a. Formen u. B)
B) qalpass. (od. hof.)
B.I) bemitleidet werden
: מִהי יוחן חובר נשוך וכל הקרב אל חית שן "was wird bemitleidet ein Beschwörer, der gebissen wurde (von einer Schlange), oder irgendeiner, der sich einem reißenden Tier nähert?" als urspr. Text i. 13 (Ms.A 5r,13–14), der unvollständig korrigiert wurde (vgl. Formen u. A.III)B.II) Erbarmen finden
: mögl. ותמכיה ימצאו כבוד מייי ויחנו בברכת ייי "und die, die sie ergreifen, finden Ansehen bei Jahwe und sie werden Erbarmen finden im Segen Jahwes" 4,13 (Ms.A 1v,3; eher aber zu →חנה I A.III.1)
C) po., in den Segnungen in 1QSb (neben qal), Subj. Gott
C.I) mit →ב II jemanden mit/bei etwas begnaden
: ויחו]ננכה בכול ברכ[ות "und er möge dich begnaden mit allen Segnungen ..." 1QSb 1,5 (L.u.); ויחוננכה במשפט צדק "und er begnade dich mit gerechter/m Satzung/Recht/Gericht" 2,26C.II) i.u.K.
: ויחוננכה בכול מעשיכה [-- "und er begnade dich/sei dir gnädig bei all deinen Werken ..." 27
D) hitp. um Erbarmen flehen
D.I) allgemein
: ]לב נד־[־]ה התחנן לו[ "ein zerschlagenes Herz fleht um Erbarmen zu ihm" 4Q184 frg. 2,4 (i.u.K.); עשיר יענה הוא יתנוה ועל דל נעוה הוא יתחנן "ein Reicher tut Unrecht – er prahlt (damit), aber gegen einen Armen wurde Unrecht getan – er fleht um Erbarmen" Sir 13,3 (Ms.A 5r,24–25); [הח]לון ות[ת]חנן[ "Fenster, und sie (scil. Sara) flehte um Erbarmen" 4Q200 frg. 1 ii,5 (Tob 3,11-15)D.II) neben →נפל hitp., vom Beter i. den Hod.
D.II.1) i.K. von Gebetszeiten
: [למשכי]ל [ה]ודות ותפלה להתנפל והתחנן תמיד מקצ לקצ "für den Maskil, Loblied und Gebet, um sich niederzuwerfen und um Erbarmen zu flehen immerfort zu jeder Zeit" 1QHa 20,7 (Suk. 12,4)D.II.2) mit →על I "wegen"
: ולה[תנפ]ל ולהתחנן על "und mich niederzuwerfen und um Erbarmen zu flehen wegen ..." 4,30 (Suk. 17,18); להתנפל ולהת[חנ]ן[ תמיד] על פשעי "mich niederzuwerfen und immerfort um Erbarmen zu flehen wegen meines Vergehens" 8,24 (Suk. 16,6; L.u.)