1 | ||
---|---|---|
1 | חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביומי עוזיה | |
| ||
2 | יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה שמעו שמים והאזיני הארץ | |
| ||
3 | כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורוממת[י] והמה פשעו בי ידע שור קוניהו | |
| ||
4 | וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא ה֯ת֯[ב]ו֯נן הוי גוי חוטה | |
| ||
5 | עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהו֯ה נאצו את | |
| ||
6 | קדוש ישראל נזרו אחור על מה תכו עוד֯ תוסיפו סרה כול ראוש לחולי | |
| ||
7 | וכול לבב דוה מכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה | |
| ||
8 | לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן ארצכם שממה עריכם שרופות | |
| ||
9 | אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמאפכת זר֯ים | |
| ||
10 | ונתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצורה לולי יהוה | |
| ||
11 | צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו | |
| ||
12 | שמעו ד֯ב֯ר֯ יהוה קציני סודם ואזינו תור֯ת אלוהינו עמ עומרה ל֯מה לי | |
| ||
13 | רוב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודמ | |
| ||
14 | פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי כיא תבאו לראות פני מי בקש זואת | |
| ||
15 | מ֯ידכם לרמוס חצרי לוא תוסיפו להביא מנחת שוא קטרת תועבה היא | |
| ||
16 | לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה חודשיכם ומועדיכם | |
| ||
17 | שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא ובפרשכם כפיכם אעלים עיני | |
| ||
18 | מכם גמ כי הרבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם | |
| ||
19 | בעאון רחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע למדו | |
| ||
20 | היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה | |
| ||
21 | לכו נ[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו | |
| ||
22 | אמ ידומו כתולע | |
| ||
23 | ו֯אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר | |
| ||
24 | היכה הייתה לזונה קר֯יה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין[ בה ועתה] | |
| ||
25 | מרצחים כספך היו לסוגים סבאך מהול במים שריכי ס[וררים וחברי] | |
| ||
26 | גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ[טו וריב] | |
| ||
27 | אלמנה לוא יבוא אליהם לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל] | |
| ||
28 | הוה אנחם מצריו ואנקם (ואנקםה) מהאיבו (מאיבו) והשיב ידי עליך ואצ֯[רף כבר] | |
| ||
29 | סוגיך ואסיר כול בדיליך ואשיבה שופטיך כבראישונה[ ויעציך] | |
|
2 | ||
---|---|---|
1 | כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט | |
| ||
2 | תפדה ושביה בצדקה ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי | |
| ||
3 | יהוה יכלו כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנות | |
| ||
4 | אשר בחרתם כי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה | |
| ||
5 | והיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו | |
| ||
6 | ואין מכבה | |
| ||
7 | הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים והיה | |
| ||
8 | באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש הרים ונשא | |
| ||
9 | מגבעות ונהרו עלוהי כול הגואים והלכו עמים רבים ואמרו | |
| ||
10 | לכו ונעלה אל בית אלוהי יעקוב וירונו מדרכיו ונאלכה באורחתיו | |
| ||
11 | כיא מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים ושפט בין הגואים וה | |
| ||
12 | והוכיח | |
| ||
13 | למזמרות ולוא ישא גוי אל גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה | |
| ||
14 | בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה כיא נטשתה עמך בית יעקוב | |
| ||
15 | כיא מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיקו | |
| ||
16 | ותמלא ארצו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותיו ותמלא ארצו סוסים | |
| ||
17 | ואין קץ למרכבותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר | |
| ||
18 | ||
| ||
19 | תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא | |
| ||
20 | כיא יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ונשא ושפל ועל כל ארזי | |
| ||
21 | הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים | |
| ||
22 | [הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות ועל כול מגדל גבה ועל כול | |
| ||
23 | [חומה ]בצורה ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה ושח | |
| ||
24 | [גבהות ]ה֯אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההו֯א | |
| ||
25 | [והאלילי]ם֯ כליל יחלופו ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני | |
| ||
26 | [פחד יה]וה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ | |
| ||
27 | [ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר | |
| ||
28 | [עשו אצ]ב֯עותיו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים לבוא בנקרות | |
| ||
29 | [הצורים וב]ס֯עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו | |
|
3 | ||
---|---|---|
1 | בקומו לערוץ הארץ חדלו לכמה מן האדם אשר נשמה | |
| ||
2 | באפו כיא במה נחשב הוא | |
| ||
3 | כיא הנה האדון יהוה צבאות מהסיר מירושלם ומיהודה | |
| ||
4 | משען ומשענה כל משען לחם וכול משען מים גבור ואיש | |
5 | מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן שר חמשים ונשא פנים | |
6 | ויעץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם | |
7 | ותעלולים ימשולו בם ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו | |
8 | ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד כיא יתפוש איש באחיהו | |
9 | בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאות | |
| ||
10 | תחת ידיך וישא ביום ההוא לאמור לוא אהיה חובש | |
11 | ובביתי אין לחם ואין שלמה לוא תשימוני קצין עם כי כשלה | |
12 | ירושלים ויהודה נפלה כי לשונם ומעלליהם על יהוה למרות | |
| ||
13 | עיני כבודו הכרות פניהם ענתה בם וחטאתם כסודם הגידו | |
14 | ולוא כחדו אוי לנפשם כיא גמלו להם רעה אמורו לצדיק | |
| ||
15 | כיא טוב כיא פרי מעלליהמה יאכלו אוי לרשע רע כיא | |
| ||
16 | גמול ידו ישוב לוא עמי נגשו מעולל ונשים משלו בו עמי | |
| ||
17 | משריך מתעים ודרךי אורחותיך בלע֯ו | |
| ||
18 | נצב לריב יהוה עומד לדין עמים יהוה במשפט יבוא עמ | |
| ||
19 | זקני עמו ושריו ואתמה בערתמ הכרם גזלת העני בבתיכם | |
| ||
20 | מלכמה תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נואם אדוני יהוה | |
| ||
21 | צבאות | |
| ||
22 | ויואמר יהוה יען כיא גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות | |
| ||
23 | גרון ומשקרות עינים הלוך וטופפ תלכנה וברגליהנה | |
| ||
24 | תעכסנה ושפח | |
| ||
25 | יערה ביומ ההוא יסיר אדוני | |
| ||
26 | והשבישים והשהרנים והנטפות והשירות והרעלות | |
| ||
27 | והפארים והצעדות וקשרים ובתי הנפש והלחשים | |
| ||
28 | והט֯ב֯עות ונזמי האפ והמחלצות והמעטפות והחריטים | |
| ||
29 | והגליונים והסדינים והצניפות והרדידים ויהיו | |
|
4 | ||
---|---|---|
1 | תח[]ת הבשמ מק ותחות הגורה נקפ֯ה ותחות מע֯ש֯ה מקשה | |
| ||
2 | קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי בשת מתיך בחרב יפולו | |
| ||
3 | וגבורותיך (וגבוריך) במלחמה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | |
| ||
4 | והחזיקה שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נאכל ושלמתנו | |
| ||
5 | נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו ביום ההוא יהיה צמח יהוה | |
6 | לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ויהודה | |
| ||
7 | ויהיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כול הכתוב | |
| ||
8 | לחיים בירושלם אמ רחץ אדוני את צאת בנות ציון ואת דמי | |
9 | ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח סער ויברא יהוה על | |
10 | כול מכון הר ציון ועל מקראה ענן יוממ מחרב ולמחסה ולמסתור | |
| ||
11 | מזרם וממטר | |
| ||
12 | אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרמ היהא לידידי בקרן בן שמן | |
| ||
13 | ויעזקהו ויסקולהו ויטעהו שורק ויבנא מגדל בתוכו וגמ יקב חצב | |
| ||
14 | בו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים ועתה יושבי ירושלם | |
15 | ואיש יהודה שפוטו נה ביני ובין כרמי מה לעשות עוד בכרמי ולוא | |
16 | עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים ואתה אודיע נא | |
17 | אתכמה את אשר אני עושא לכרמי אסיר מסוכתו ויהיה בער פרץ גדרו | |
| ||
18 | ויהיה למרמס ואשיתהו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית | |
| ||
19 | ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר כי כרם יהוה צבאות בית ישראל | |
20 | ואיש יהודה נטע שעשועו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה | |
| ||
21 | צעקה | |
| ||
22 | הוי מגיעי בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבדכם | |
| ||
23 | בקרב הארץ באוזני יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו | |
24 | גדולים וטובים מאין יושב כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחד | |
| ||
25 | וזר[ע חמר יע]שה איפה | |
| ||
26 | ה[וי משכימי ]ב֯בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליקם והיה | |
| ||
27 | [כנור ונבל תף וח]ל֯[י]ל[ ו]יין משתיהם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה | |
| ||
28 | [ידיו לוא ראו לכן ]ג֯ל֯ה עמי מבלי דעת וכבודי מתי רעב והמונו | |
| ||
29 | [צחה צמא לכן ]הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וירד[ ] | |
|
5 | ||
---|---|---|
1 | הדרה והמונה ושאונה ועל[ז ]בה ישח אדם וישפל איש ועיני | |
| ||
2 | גבהים תשפלנה ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש | |
| ||
3 | בצדקה ורעו כבושים כדברם וחרבות מיחים גרים יאכלו | |
| ||
4 | הוי משכי העוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה האומרים ימהר | |
| ||
5 | יחיש מעשיהו למען נראה ותקרבה ותבואה עצת קדוש ישראל | |
| ||
6 | ונדע הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור | |
| ||
7 | ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר הוי חכמים בעיניהם | |
| ||
8 | ונגד פניהם נבונים הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך | |
| ||
9 | שכר מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממנו לכן | |
| ||
10 | כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם | |
| ||
11 | כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש | |
| ||
12 | ישראל נאצו על כן חרה אפ יהוה בעמו ויט ידיו עליו ויכהו | |
| ||
13 | וירגזו ההרים ותהיה נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות | |
| ||
14 | לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה ונשא נס לגואים מרחוק ושרק | |
| ||
15 | לוא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין יעף ואין כושל ולוא | |
| ||
16 | ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלציו ולוא נתק שרוך נעליו אשר | |
| ||
17 | חציו שנונים וכול קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצור נחשבו | |
| ||
18 | וגלגליו כסופה שאגה לו כלביא ישאג וככפירים ינהם וי | |
| ||
19 | טרף ויפליט ואין מציל ינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט | |
| ||
20 | לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפיה | |
| ||
21 | בשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו רם ונשא | |
| ||
22 | ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים | |
23 | לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף | |
| ||
24 | וקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו[ ] | |
| ||
25 | וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן ואמר | |
| ||
26 | אי לי כי נדמיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא[ ] | |
| ||
27 | שפתים אנוכי יושב כ֯יא את המלך יהוה צבאות ראו עיני | |
| ||
28 | ויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח | |
| ||
29 | מע֯ל המז֯[ב]ח֯ ויג֯[ע ]ע֯ל פ֯[י ]ו֯יואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר[ ] | |
|
6 | ||
---|---|---|
1 | עוונך וחטאותיך תכפר ואשמע את קול אדוני אמר את מי | |
| ||
2 | אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני ויאומר לך ואמרתה | |
| ||
3 | לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו השמ | |
| ||
4 | לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו | |
| ||
5 | ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו ואמרה עד מתי | |
| ||
6 | יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים | |
| ||
7 | מאין אדם והאדמה תשאה שממה ורחק יהוה את האדם | |
| ||
8 | ורבה עזובה בקרב הארץ ועוד בה עשיריה ושבה והייתה | |
| ||
9 | לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש | |
| ||
10 | מצבתה | |
| ||
11 | ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין | |
| ||
12 | מלך ארם ופקח בן רומליה מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה | |
| ||
13 | ולוא יכלו להלחם עליה ויגד לבית דויד לאמור נחה ארם על | |
14 | אפרים וינע לבב עמו כנע עצי היער מפני הרוח | |
| ||
15 | ויואמר יהוה אל ישעיה צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב | |
| ||
16 | בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס ואמרת | |
17 | אליו השמר והשקט ואל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות | |
| ||
18 | האודים העושנים האלה כי בחורי אפ רצין וארם ובן | |
| ||
19 | רמליה יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רומליה לאמור | |
20 | נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה | |
| ||
21 | את בן טבאל כה אמר אדוני יהוה לוא תקום ולוא תהיה | |
22 | כיא ראוש ארם דרמשק וראוש דרמשק רצין ובעוד ששים | |
| ||
23 | [וחמ]ש שנה יחת אפרים מעם וראוש אפרים שומרון וראוש | |
24 | [שומרון ב]ן֯ רומליה אמ לוא תאמינו כיא לוא תאמינו | |
| ||
25 | [ויוסף יהו]ה דבר אל אחז לאמור שאל לך אות מעמ יהוה אלוהיך | |
| ||
26 | [העמק ש]אלה או הגבה למעלה ויואמר אחז לוא אשאל ולוא | |
| ||
27 | [אנסה ]את יהוה ויואמר שמעו נה בית דויד המעט מכמה | |
|