Sprachgeschichte:
qatal › qāl (mas. אֹון, she. ūn; vgl. ug. an), "Kraft, Vermögen": bhe., mhe. selten u. durchweg i.A.v. bhe. רֵאשִׁית אֹנוֹ Dtn 21,17, vgl. aber das (nicht nachweisbare) "Sir"-Zitat KallaR 3,4 כי ביום אסיפת אדם לא ילוהו און ורב כח "denn am Tag, an dem der Mensch umkommt, begleiten ihn weder Vermögen noch die Menge an Kraft"Formen:
sg.cs. + sf. 3.f.sg. + ו
: ]ואונה 4Q509 frg. 3,1 (L.u., od. zu →און I, i.u.K.)+ sf. 2.m.sg. + ו
: ואונך 4Q391 frg. 1,3 (i.u.K., od. zu →און I?)+ sf. 1.comm.sg.
: אוני 4Q252 4,4pl.abs.
: אונים 4Q511 frg. 17,4 (L.u.), אוינים Sir 41,2 (Ms.Mas 3,1, Schreibfehler für אוינים od. sek. pl.-Bildung nach qatil [Kister 1989, 349]; anders Strugnell 1969, 112, s. zu →אוין)Semantik:
Alles zeigenA) Kraft, Vermögen
: im Segen Jakobs ראובן בכורי אתה ורישית אוני "Ruben, mein Erstgeborener bist du, und der Erstling meiner Kraft" 4Q252 4,3–4 (vgl. Gen 49,3 רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי); רוב אונים "Fülle von Kräften" 4Q511 frg. 17,4 (L.u.; i.u.K.); הע למות מה טוב ־[ _____ ל]אין אוינים וחסר עצמה "ha, oh Tod! Wie gut ist ... für den, der keine Kräfte hat und der Stärke (?, L.u.) entbehrt" Sir 41,2 (Ms.Mas 3,1, vgl. par. Ms.B 10v,9; s. zu →און I)B) in einer Ersatzschreibung für →אדון in direkter Anrede Gottes in einem Exkommunikationsritual, das mögl. mit d. Bed. "Kraft, Macht" spielt; vgl. Baumgarten 1992, 1-5
: ברוכ את אונ הו הכול "gepriesen seist du, 'Kraft ist er' (?) des Alls" 4Q266 frg. 11,9C) in unsicherem Kontext
: 4Q391 frg. 1,3; 4Q509 frg. 3,1 (s.o.)