Semantik:

1. 
   

   A) qal

   1. 
      

      A.I) verfluchen, verwünschen

      1. 
         

         A.I.1) neben →ארר (vgl. Num 23,7 u. III.1)

         : i.K. eines Verfluchungsritals d. Gemeinschaft 4Q286 frg. 7 ii,1–2 ואחר יזעמ[ו] את בליעל ואת כול גורל אשמתו וענו ואמרו ארור [ב]ליעל "und danach sollen sie Belial verfluchen und die ganze Gefolgschaft seiner Schuld, und sie heben an und sagen: Verflucht sei Belial ..."
      2. 
         

         A.I.2) neben →גדף pi., Obj. Gott

         : Sir 3,16 (Ms.^C 1r,4–5) כמגדף העוזב אביו וזועם אל יסחוב אמו "wie ein Lästerer ist der, der seinen Vater im Stich lässt, und einer, der Gott verflucht, schleppt fort (wahrsch. i.S.v. "verstoßen") seine Mutter"
      3. 
         

         A.I.3) i.Ggs.z. →ברך‎ II

         : i.K. einer Zeremonie i. endzeitl. Krieg 1QM 13,1–2 וברכו על עומדם את אל ישראל ואת כול מעשי אמתו וזעמו שם את ב[לי]על ואת כול רוחי גורלו "und sie (scil. Priester, Leviten und Älteste) sollen von ihrem Platz aus den Gott Israels und alle Taten seiner Wahrheit preisen, aber Belial und alle Geister seines Loses sollen sie dort verfluchen" (vgl. III.1.a)
   2. 
      

      A.II) in unsicherem Kontext zürnen od. verfluchen

      : 4Q525 frg. 23,10 כי זעמני אל "denn Gott zürnte mir" od. "denn Gott verfluchte mich"; u. in unsicherer Zuordnung (mögl. zu →זעם‎ II) 4Q525 frg. 21,9 וזעמ[ u. neben →חרון nachgetragen 4Q433a frg. 3,4 ]חרונו ^{וזעמ ע[--} לכול ע[ "sein(es) Zorn(s) ^{und er hat verflucht ...} für alle"
   3. 
      

      A.III) qal_pass. verflucht, verwünscht sein

      1. 
         

         A.III.1) in Fluchformel || zu →ארר "verfluchen" (vgl. Num 23,7; s.a. I.1)

         1. 
            

            A.III.1.a) mit →ב‎ II zur Angabe der Ursache des Verfluchtseins

            : i.K. einer Zeremonie i. endzeitl. Krieg וארור בליעל במחשבת משטמה וזעום הואה במשרת אשמתו וארורים כול רוחי גורלו במחשבת רשעם וזעומים המה בכול עבודת נדת טמאתם "und verflucht sei Belial wegen des feindseligen Planens und verwünscht sei er wegen der Herrschaft seiner Schuld; und verflucht seien alle Geister seiner Gefolgschaft wegen ihres gottlosen Planens und verwünscht seien sie wegen des ganzen Dienstes ihrer unreinen Abscheulichkeit" 1QM 13,4–5, ähnl. 4Q286 frg. 7 ii,2–4 mit folgendem וארור הרש[ע בכול קצי] ממשלותיו וזעומים כול בני בלי[על] בכול עונות מעמדמה "und verflucht sei der Frevler an allen Enden seines Herrschaftsgebiets und verwünscht seien alle Söhne Belials wegen aller Vergehen ihres Postens" Z. 5–6
         2. 
            

            A.III.1.b) mit →ב‎ II zur Angabe des Umstands des Verfluchtseins

            : i.K. der Bundeszeremonie 1QS 2,7–8 ארור אתה לאין רחמימ כחושך מעשיכה וזעום אתה באפלת אש עולמים "verflucht seist du ohne Erbarmen entsprechend der Finsternis deiner Taten und verwünscht seist du in der Finsternis des ewigen Feuers"
      2. 
         

         A.III.2) mit →אלוה

         : 4Q525 frg. 21,2 ]זעומי אלוהים "von Gott Verfluchte" (L.u., i.u.K.)
2. 
   

   B) hif. erschüttern

   : Sir 40,29 (Ms.^B 10v,5) לאיש יודע סוד מעים ⊢יסור מזעים⊣ "für einen Mann, der das Geheimnis des Leibes kennt, ist es eine erschütternde Zurechtweisung"; Sir 43,16 (Ms.^B 12v,r.Rd. B 2) ובכוחו יזעים הרים "und durch seine Kraft erschüttert er Berge"