Semantik:

1. 
   

   A) qal verfluchen

   : Subj. Gott i.K. einer Zeremonie zum Ausschluss von Mitgliedern einer Gemeinschaft וגבולות הגבלתה לנו אשר את עובריהם ארותה "und du hast für uns Grenzen gezogen, deren Übertreter du verflucht hast" 4Q266 frg. 11,12–13 u. אתה ארותה את עובריהם "du hast ihre Übertreter verflucht" Z. 14
2. 
   

   B) qal_pass. verflucht werden

   1. 
      

      B.I) in halakh. Kontext

      : וכמשפט הזה יתהלכו זרע ישראל ולא יוארו "und gemäß dieser Bestimmung soll die Nachkommenschaft Israels wandeln, damit sie nicht verflucht werden" CD 12,21–22
   2. 
      

      B.II) ptz. "verflucht"

      1. 
         

         B.II.1) in Fluchformel

         1. 
            

            B.II.1.a) i.Ggs.z. →ברך‎ II "segnen, preisen", i.K. der Bundeszeremonie

            : ארור אתה בכול מעשי רשע אשמתכה "verflucht seist du wegen aller Freveltaten deiner Verschuldung" 1QS 2,5 (par. 4Q257 2,1–2), ähnl. 1QS 2,7.11–12 (par. 4Q256 3,4)
         2. 
            

            B.II.1.b) || zu →זעם‎ I "verwünschen" (vgl. Num 23,7) i.K. einer Zeremonie i. endzeitl. Krieg

            : וארור בליעל במחשבת משטמה וזעום הואה במשרת אשמתו וארורים כול רוחי גורלו במחשבת רשעם וזעומים המה בכול עבודת נדת טמאתם "und verflucht sei Belial wegen des feindseligen Planens und verwünscht sei er wegen der Herrschaft seiner Schuld; und verflucht seien alle Geister seiner Gefolgschaft wegen ihres gottlosen Planens und verwünscht seien sie wegen des ganzen Dienstes ihrer unreinen Abscheulichkeit" 1QM 13,4–5 (וארור L.u.; par. 4Q286 frg. 7 ii,2–4); ohne →זעם‎ I 4Q286 frg. 7 ii,5
         3. 
            

            B.II.1.c) mit האיש אשר "der Mann, der ..."

            : ארור האיש אשר לוא יעמוד וישמור "verflucht sei der Mann, der nicht fest steht und bewahrt" 4Q377 frg. 2 ii,4; ארור היש אשר יבנה את העיר הזות "verflucht sei der Mann, der diese Stadt wieder aufbaut" 4Q175 1,22 (Jos 6,26; s.a. 2.b)
         4. 
            

            B.II.1.d) mit ptz. als Beschreibung des Verfluchten

            : 4Q280 frg. 2,5 וארורים עוש[י "und verflucht seien die, die ... ausführen" (i.u.K.)
         5. 
            

            B.II.1.e) mit namentlicher Nennung des Verfluchten

            : ארור כנען עבד עבדים יהייה לאחיו "verflucht sei Kanaan! Ein Diener der Diener wird er für seine Brüder sein" 4Q252 2,6 (Gen 9,25)
         6. 
            

            B.II.1.f) im Beschwörungstext 4Q444

            : ארור frg. 1-4 i+5,5 u. ארורה frg. 6,3, beides i.u.K.
      2. 
         

         B.II.2) mit →עולם

         : 1QS 2,17 יתן גורלו בתוך ארורי עולמים "er wird sein Los in die Mitte der ewig Verfluchten geben"
      3. 
         

         B.II.3) in endzeitl. Kontext

         : ואנה ^איש ארור אחד בליעל "und ach, es gibt jemanden, der verflucht ist, einer von Belial" 4Q175 1,23 (Auslegung von Jos 6,26; s.a. 1.c)
      4. 
         

         B.II.4) in unsicherem Kontext

         : 4Q521 frg. 7+5 ii,13 ארור[ים
3. 
   

   C) nif. verflucht sein

   : 1Q26 frg. 1,6 ונארותה בכול תבואתכה "und du bist verflucht in all deinem Ertrag"
4. 
   

   D) pi. (od. qal) verfluchen

   1. 
      

      D.I) Subj. Leviten i.K. einer Zeremonie zum Ausschluss von Mitgliedern einer Gemeinschaft (vgl. A)

      : ואררו את הנוטה ימין [ושמאול מן ה]תורה "und sie sollen den verfluchen, der nach rechts oder links von der Tora abbiegt" 4Q266 frg. 11,17–18
   2. 
      

      D.II) Subj. mögl. himml. Wesen i.K. des Umgangs mit einem aus d. Gemeinschaft Ausgeschlossenen

      : כי אררוהו כל קדושי עליון "denn es haben ihn alle Heiligen des Höchsten verflucht" CD 20,8