Semantik:

1. 
   

   A) Herr

   1. 
      

      A.I) menschl. Herr, Gebieter

      1. 
         

         A.I.1) vom Herrn eines Dieners

         : [א]שת אדונו "die Ehefrau seines Herrn" 4Q221 frg. 7,3 von Potifar
      2. 
         

         A.I.2) in weisheitlichem Kontext allgemein als Autoritätsperson

         1. 
            

            A.I.2.a) sg.

            : i.K. der Ehrfurcht מאדון וגברת "vor einem Herrn und einer Herrin" Sir 41,18 (Ms.^B 11r,12; Ms.^Mas 3,21) neben anderen Autoritäten wie Eltern od. politischen Herrschern; טוב איש מצפין אולתו ⊢מאדון יטמין⊣ חכמתו "besser ist jemand, der seine Torheit verbirgt, als ein Herr, der seine Weisheit versteckt hält" Sir 41,15 (Ms.^B 11r,7); על חשבון חובר ואדון "wegen der Abrechnung für einen Genossen oder eines Herrn" Sir 42,3 (Ms.^B 11v,5; für ואדון a.Rd. ⊢וארח⊣ und Ms.^Mas 4,8 ודרך)
         2. 
            

            A.I.2.b) pl. mit sg. Bed. (vgl. bhe.)

            : וכאדנים לגבר כן אמו "und wie ein Herr für einen Menschen, so ist seine Mutter" 4Q416 frg. 2 iii,16 (par. 4Q418 frg. 9+9a-c,18; vgl. Mal 1,6)
   2. 
      

      A.II) in einem Rechtstext als Bezeichnung des Ehemanns seitens seiner Frau gegenüber Dritten

      : בית / בבת אדוני "das Haus/im Haus meines Herrn" Mur. 30 r.a.,27 (L.u.)
   3. 
      

      A.III) von Gott

      1. 
         

         A.III.1) sg.

         1. 
            

            A.III.1.a) als Bezeichnung

            : neben →איש "Mensch" לאדון ואנשים "für den Herrn und die Menschen" Sir 10,7 (Ms.^A 3v,24); als Randvariante zu →אל‎ III "Gott" Sir 32,22 (Ms.^B 6r,12); האדן האדו[נים "Herr, Herr" 4Q138 frg. 1,5 (zweites Wort L.u.) für וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים Dtn 10,17 (vgl. III.3)
         2. 
            

            A.III.1.b) in direkter Anrede (wenn nicht zu →אדוני "Adonai")

            : אבי ואדוני "mein Vater und mein Herr" 4Q460 frg. 9 i,6; עליכה אדני "wegen dir, mein Herr" 4Q378 frg. 6 ii,7; [ויאמר א]ברהם אל אלוהים אדני "und Abraham sprach zu Gott: 'Mein Herr'" 4Q225 frg. 2 i,3 (𝔐 Gen 15,2 אֲדֹנָי יֱהוִה)
      2. 
         

         A.III.2) im sg. od. pl. als "Herr von"

         : כיא הוא אד^וניכ[מה] והוא אלה[יכמה] "denn er ist euer Herr und er ist euer Gott" 4Q200 frg. 6,9; אדון הכול "der Herr von allem" 4Q409 frg. 1 i,8, 11Q5 28,7; mögl. a. אונ הו הכול 4Q266 frg. 11,9 mit אונ הו als Ersatzschreibung für ein als Gottesbezeichnung empfundenes אדון (od. zu →יהוה; vgl. dazu Baumgarten 1992b); אדון לכול קדושים "Herr aller Heiligen" 4Q510 frg. 1,2 innerhalb einer Reihung von Prädikationen Gottes; לאדון כול איל[י "für den Herrn aller Göttlichen" 4Q403 frg. 1 ii,33, vgl. שר אלים ומלך נכבדים ואדון לכול רוח "Fürst der Göttlichen und König der Geehrten und Herr jeden Geistes" 1QH^a 18,10 (Suk. 10,8); כי עליון הואה אדון יעקוב "denn der Höchste ist der Herr Jakobs" 11Q5 18,6–7
      3. 
         

         A.III.3) superlativisch

         : ]אדני האדונים "Herr der Herren" 4Q381 frg. 76-77,14 (vgl. קדוש קדושים "Heiliger der Heiligen" u. "König der Könige" מלך מלכים Z. 7), vgl. Dtn 10,17; Ps 136,3; dgg. sg. לאדון האדונים 11Q5 15,7 neben לאלוהי האלוהים Z. 6, mögl. a. אדון] אדונים וגב[ור גבורים "Herr der Herren und Held der Helden" 1Q19bis frg. 2,5 (vgl. 1 Hen 9,4)
   4. 
      

      A.IV) in unsicherem Kontext

      : ]אב ואדון "Vater und Herr" 4Q481a frg. 3,4 (od. ]רב "Großer" statt ]אב); ferner 1QSb 5,8; 1Q14 frg. 14,1; 4Q526 frg. 1,1 (od. zu →אדוני)