Sprachgeschichte:
qatl, Wz. →חבל II (mas. › חֶבֶל), "Verderben": bhe. nur in וְחֶבֶל נִמְרָץ Mi 2,10, das qhe. 1QHa 11,9 (Suk. 3,8) mit →חבל VI verbunden wurde; auch mhe. nicht immer sicher von →חבל VI zu unterscheiden, vgl. aber mhe.2p QohR 5,2,1 (|| ייסור) u. Tanḥ Waʾætḥannan 6 חבלו של מלאך המות (s.u. A.I)Formen:
sg.abs.
: חבל 1QS 4,12; CD 2,6pl.cs. + ו
: וחבלי 4Q299 frg. 3a ii-b,15 (i.u.K.; od. zu →חבל III od., weniger wahrsch., zu →חבל VI)Semantik:
Alles zeigenA) Verderben
A.I) als Qualifikation neg. himml. Wesen (vgl. Tanḥ Waʾætḥannan 6; s. Sprachg.)
A.I.1) מלאכי חבל "Engel des Verderbens"
A.I.1.a) i.K. des Gerichts über die Frevler לרוב נגועים ביד כול מלאכי חבל "zu einer Fülle von Plagen durch alle Engel des Verderbens" 1QS 4,12, vgl. CD 2,5–6 וחמה גדולה בלהבי אש בי כל מלאכי חבל "aber großer Zorn mit Feuerflammen durch alle Engel des Verderbens"
A.I.1.b) mit →רוח III (vgl. I.2)
: als Belial zugehörige Geister 1QM 13,11–12 וכול רוחי גורלו מלאכי חבל "und alle Geister seiner Gefolgschaft sind Engel des Verderbens"; i.K. dämonischer Wesen 4Q510 frg. 1,4–5 ואני משכיל משמיע הוד תפארתו לפחד ולב[הל] כול רוחי מלאכי חבל ורוחות ממזרים שד אים לילית אחים "und ich als Maskil verkünde die Pracht seiner Herrlichkeit, um fürchten zu machen und um zu erschrecken alle Geister der Engel des Verderbens und die Geister von Gestirnen (od. Bastarden), Dämonen (od. Ijim-Dämon), Lilit, Ohim ..."
A.I.2) רוחי חבל "Geister des Verderbens" (vgl. I.1.b)
: 4Q511 frg. 43,6 (i.u.K.)
A.II) in unsicherem Kontext
: ]כול רז וחבלי כול מעשה ומה "... jedes Geheimnis und Verderben eines jeden Werkes/Tuns und was ..." 4Q299 frg. 3a ii-b,15 (od. zu →חבל III od., weniger wahrsch., zu →חבל VI)
B) zu וחבל נמרץ 1QHa 11,9 (Suk. 3,8) s. →חבל VI