1
1	בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ
	(4Q2 frg. 1 i,1) בראשית ברא אלהי[ם את השמים ואת הארץ (4Q7 frg. 1,1) בראש[ית ברא ]אלהים את השמים ואת הארץ (4Q8b frg. 1,1) ברשית֯ (Gen 1,1) בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
2	והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
	(4Q2 frg. 1 i,1) ו]ה֯ארץ[ היתה] (4Q2 frg. 1 i,2) תהו ובהו֯ וחשך על פנ[י תהום ורוח אלהים מר]חפת[ על פני המים ] (4Q7 frg. 1,1) [והארץ היתה תהו ובהו וחשך] (4Q7 frg. 1,2) [ע]ל[ פני תהו]ם֯ ורוח אלהים מרחפת על פני המים[ (Gen 1,2) וְהָאָ֗רֶץ הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־ פְּנֵ֣י תְה֑וֹם וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־ פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
3	ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור
	(4Q2 frg. 1 i,3) ויאמר אלהים יהי אור[ ויהי אור (4Q7 frg. 1,2) ויאמר אלהים יהי אור] (4Q7 frg. 1,3) [ויהי אור (Gen 1,3) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים יְהִ֣י א֑וֹר וַֽיְהִי־ אֽוֹר׃
4	וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך
	(4Q2 frg. 1 i,3) וירא אלהים ]את הא[ור כי טוב] (4Q2 frg. 1 i,4) ויבדל אלהים בין האור[ ובין החשך (4Q7 frg. 1,3) וי]ר֯א א֯להים את האור כי טוב ויבדל אלה[ים בין האור ובין החשך] (Gen 1,4) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הָא֖וֹר כִּי־ ט֑וֹב וַיַּבְדֵּ֣ל אֱלֹהִ֔ים בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֥ין הַחֹֽשֶׁךְ׃
5	ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד *
	(4Q2 frg. 1 i,4) ויקרא א]להים לאו֯[ר יום ולחשך] (4Q2 frg. 1 i,5) ק[רא לי]לה ויהי ערב[ ויהי בקר יום אחד ] (4Q7 frg. 1,4) ויקרא אלהים לאור יומם ולחשך קר[א לילה ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 1,5) יום אחד (Gen 1,5) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם וְלַחֹ֖שֶׁךְ קָ֣רָא לָ֑יְלָה וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד׃ פ
6	ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים
	(4Q2 frg. 1 i,6) [ויאמר א]להים י֯[הי רקיע בתוך המים ויהי מב]ד֯י֯ל בין [מים למים (4Q7 frg. 1,6) ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מב[דיל בין מים למים (Gen 1,6) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יְהִ֥י רָקִ֖יעַ בְּת֣וֹךְ הַמָּ֑יִם וִיהִ֣י מַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין מַ֖יִם לָמָֽיִם׃
7	ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,6) ויעש] (4Q2 frg. 1 i,7) [אלהים את הרקיע וי]ב֯ד֯[ל ]ב֯[י]ן המים אשר מתחת לרק[יע ובין המים] (4Q2 frg. 1 i,8) א֯שר מעל לרקיע ויהי כן (4Q7 frg. 1,6) ויעש] (4Q7 frg. 1,7) אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתח[ת לרקיע ובין המים אשר] (4Q7 frg. 1,8) מעל לרקיע ויהי כן (Gen 1,7) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־ הָרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָרָקִ֑יעַ וֽ͏ַיְהִי־ כֵֽן׃
8	ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני *
	(4Q2 frg. 1 i,8) ויקרא אלהים לרקיע שמ[ים ויהי ערב] (4Q2 frg. 1 i,9) [ו]יהי בקר יום שני (4Q7 frg. 1,8) ויקרא אלהים לרקיע ש֯[מים ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 1,9) יום שני (Gen 1,8) וַיִּקְרָ֧א אֱלֹהִ֛ים לָֽרָקִ֖יעַ שָׁמָ֑יִם וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם שֵׁנִֽי׃ פ
9	ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,10) ויאמר א֯להים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היב֯[שה] (4Q2 frg. 1 i,11) ויהי כן (4Q7 frg. 1,10) ויאמר אלהים יקאו המים מתחת לשמים [אל מקום אחד ותראה] (4Q7 frg. 1,11) [היבשה] ויה֯י֯ כ֯ן֯ (4Q8 frg. 1,2) ויאמר[ אלהים יקוו המים מתחת השמים אל] (4Q8 frg. 1,3) מקוה [אחד ותראה היבשה ויהי כן (4Q10 frg. 1,1) ותרא היב֯[שה ויהי כן (Gen 1,9) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־ מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
10	ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,11) ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא (4Q2 frg. 1 i,12) אלהים כי טוב (4Q7 frg. 1,11) ויקרא א֯להים ליבשה א֯[רץ ולמקוה המים קרא] (4Q7 frg. 1,12) [ימים וירא אלהים] כי טוב (4Q8 frg. 1,3) ויקרא אלהים] (4Q8 frg. 1,4) ליבשה֯[ ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים ] (4Q10 frg. 1,1) ויקרא אלהים ליבשה ארץ ] (Gen 1,10) וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
11	ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע ועץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,12) ויאמר אלהים תדשא הארץ ד֯שא עשב מזריע זרע עץ֯ (4Q2 frg. 1 i,13) פרי עשה פרי למינ֯ו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן (4Q7 frg. 1,12) ויאמ֯[ר אלהים תדשא הארץ דשא -- ] (Gen 1,11) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ ב֖וֹ עַל־ הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
12	ותוציא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,13) ותוצא הארץ דש֯[א] (4Q2 frg. 1 i,14) עשב מז[ריע זרע למינהו ו]עץ עשה פרי אשר זרעו בו למי֯נהו וירא֯ (4Q2 frg. 1 i,15) אל֯הים כי טוב (Gen 1,12) וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֙רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־ פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
13	ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי *
	(4Q2 frg. 1 i,15) ו֯[יהי ערב] ויהי בקר יום שלישי (4Q7 frg. 2,1) ויהי בקר יום שלשי -- (Gen 1,13) וֽ͏ַיְהִי־ עֶ֥רֶב וֽ͏ַיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ פ
14	ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ולהבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתות ולמועדים ולימים ושנים
	(4Q2 frg. 1 i,16) ויאמר אלהים יהי֯ [מא]ר֯ת ברקיע השמים להבדיל בין היום ו֯ב֯[ין] (4Q2 frg. 1 i,17) ה֯לי֯לה והיו לאתת ול֯[מועדים ולימים וש]נ֯י֯ם֯ (4Q7 frg. 2,2) ויאמר אלהים יהי מארות ברקי֯[ע השמים להבדיל בין היום] (4Q7 frg. 2,3) ובין הלילה ויהיו לאתות ולמעדים ל֯[ימים ושנים (4Q10 frg. 2,2) [ויאמר אלה]י֯ם יהי מארות ברקיע השמים להבדיל֯[ בין] (4Q10 frg. 2,3) [היום וב]י֯ן הלילה והיו לאתות ולמעדים ולימים ולש֯[נים ] (Gen 1,14) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יְהִ֤י מְאֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַיּ֖וֹם וּבֵ֣ין הַלָּ֑יְלָה וְהָי֤וּ לְאֹתֹת֙ וּלְמ֣וֹעֲדִ֔ים וּלְיָמִ֖ים וְשָׁנִֽים׃
15	והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,17) ו֯היו למארת ברקיע (4Q2 frg. 1 i,18) השמים להאיר ע֯ל האר֯[ץ ויהי כן (4Q7 frg. 2,3) והיו למאורת] (4Q7 frg. 2,4) ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כ֯[ן (4Q10 frg. 2,4) [והיו ל]מארות ברקיע [ה]שמי֯ם להאיר על הארץ ויהי כן (Gen 1,15) וְהָי֤וּ לִמְאוֹרֹת֙ בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמַ֔יִם לְהָאִ֖יר עַל־ הָאָ֑רֶץ וֽ͏ַיְהִי־ כֵֽן׃
16	ויעש אלהים את שני המאורות הגדלים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים
	(4Q2 frg. 1 i,18) ויעש אלהים את שני ]ה֯מארת (4Q2 frg. 1 i,19) הגדלים את המאור הגדל ל֯מ֯[משלת היום ואת המאור ]הקטן לממשלת (4Q2 frg. 1 i,20) הלילה ואת הכוכבים (4Q7 frg. 2,4) ויעש אלהים] (4Q7 frg. 2,5) את שני המארות הג[ד]לים את המאור ה֯[גדול לממשלת היום ואת] (4Q7 frg. 2,6) [המ]אור הקטו֯ן֯ לממשל[ת ]הלילה ואת הכוכב֯[ים (4Q10 frg. 2,4) ו֯י֯[עש] (Gen 1,16) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִ֔ים אֶת־ שְׁנֵ֥י הַמְּאֹרֹ֖ת הַגְּדֹלִ֑ים אֶת־ הַמָּא֤וֹר הַגָּדֹל֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַיּ֔וֹם וְאֶת־ הַמָּא֤וֹר הַקָּטֹן֙ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת הַלַּ֔יְלָה וְאֵ֖ת הַכּוֹכָבִֽים׃
17	ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ
	(4Q2 frg. 1 i,20) ויתן[ אתם אלהים ברקיע ה]ש֯מים להאיר (4Q2 frg. 1 i,21) על הא֯ר֯ץ (4Q7 frg. 2,6) ויתן אתם אלהים] (4Q7 frg. 2,7) [ברקיע ]השמים ל֯[האיר] על הארץ (Gen 1,17) וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים בִּרְקִ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יִם לְהָאִ֖יר עַל־ הָאָֽרֶץ׃
18	ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב
	(1Q1 frg. 1,1) [וירא אל]הים כי [טוב (4Q2 frg. 1 i,21) ולמשל ביום ובלי֯לה֯[ ולהבדיל בי]ן֯ האו֯ר ו֯בין החשך וירא (4Q2 frg. 1 i,22) אלהים כי טוב (4Q4 frg. 1,1) [ובלילה ולהבדיל בין ]ה֯אור וב֯[י]ן החושך וירא אלהים כ֯[י ]טו֯ב (4Q7 frg. 2,7) ולמשול ב[יום ובלילה ולהבדיל] (4Q7 frg. 2,8) [בין האו]ר ובין [החש]ך וירא א֯להים כי טוב (Gen 1,18) וְלִמְשֹׁל֙ בַּיּ֣וֹם וּבַלַּ֔יְלָה וּֽלֲהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הָא֖וֹר וּבֵ֣ין הַחֹ֑שֶׁךְ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
19	ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי *
	(1Q1 frg. 1,1) ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי (4Q2 frg. 1 i,22) ויהי ערב ויהי בק֯ר יום רביע֯י (4Q4 frg. 1,1) ויהי [ע]ר֯ב ויה[י] (4Q4 frg. 1,2) [בקר יום רביעי (4Q7 frg. 2,8) [ויהי ערב ויהי בקר] (4Q7 frg. 2,9) [יום רבי]ע֯י (Gen 1,19) וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם רְבִיעִֽי׃ פ
20	ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעפף על הארץ על פני רקיע השמים
	(1Q1 frg. 1,1) ויאמר] (1Q1 frg. 1,2) [אלהים יש]רוצו המים שר[ץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים ] (4Q2 frg. 1 i,23) ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ו֯ע֯ו֯ף י֯עו֯פף על הארץ (4Q2 frg. 1 i,24) על פני רקיע השמים (4Q4 frg. 1,2) ויאמ֯ר אלהים י֯[שר]צ֯ו המים שרץ (4Q4 frg. 1,3) [נפש חיה ועוף יעופף ע]ל הארץ על פני ר֯ק֯יע השמים[ (4Q7 frg. 2,10) [ויאמר א]ל[הים ישרצו] המים שרץ נפש חיה וע[וף יעופף על הארץ] (4Q7 frg. 2,11) [על פני רקיע השמים (Gen 1,20) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים יִשְׁרְצ֣וּ הַמַּ֔יִם שֶׁ֖רֶץ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֑ה וְעוֹף֙ יְעוֹפֵ֣ף עַל־ הָאָ֔רֶץ עַל־ פְּנֵ֖י רְקִ֥יעַ הַשָּׁמָֽיִם׃
21	ויברא אלהים את התנינים הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב
	(1Q1 frg. 1,3) [ויברא א]ל[הים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים] (4Q2 frg. 1 i,24) ויברא אלהים את התנינם הגדלים ו֯א֯ת (4Q2 frg. 1 i,25) כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף֯[ כנף] (4Q2 frg. 1 i,26) למינהו וירא אלהים כי טו֯ב (4Q4 frg. 1,3) וי]ב֯ר֯[א א]להים את התנינים (4Q4 frg. 1,4) [הגדלים ואת כל נפש ה]חיה הרמשת אשר֯ שרצו המי֯[ם למ]יניהם ואת כל (4Q4 frg. 1,5) [עוף כנף למינהו וירא א]לה[ים כ]י֯[ טוב (4Q7 frg. 2,11) ויברא אלהים את התנינים[ הגדלים ואת] (4Q7 frg. 2,12) [כל נפש החיה] הר֯משת אשר שרצו המים ל[מיניהם ואת כל עוף כנף] (4Q7 frg. 2,13) [למינהו וירא] אלהים כי טוב (Gen 1,21) וַיִּבְרָ֣א אֱלֹהִ֔ים אֶת־ הַתַּנִּינִ֖ם הַגְּדֹלִ֑ים וְאֵ֣ת כָּל־ נֶ֣פֶשׁ הֽ͏ַחַיָּ֣ה ׀ הָֽרֹמֶ֡שֶׂת אֲשֶׁר֩ שָׁרְצ֨וּ הַמַּ֜יִם לְמִֽינֵהֶ֗ם וְאֵ֨ת כָּל־ ע֤וֹף כָּנָף֙ לְמִינֵ֔הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
22	ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירבה בארץ
	(4Q2 frg. 1 i,26) ויברך אתם אלהים לא֯[מ]ר֯[ פרו ורבו ומלאו] (4Q2 frg. 1 i,27) את המים בימים והעוף ירב בארץ (4Q4 frg. 1,5) ]ו֯יברך [א]ות֯ם[ אל]ה֯ים לאמר פ֯רו ור֯בו (4Q4 frg. 1,6) [ומלאו את המים בימים והעוף ירב ב]ארץ (4Q7 frg. 2,13) ויבר[ך אתם אלהים לאמר פרו ורבו] (4Q7 frg. 2,14) [ומלאו את המים בימי]ם֯ והעוף יר֯בה ב[ארץ ] (Gen 1,22) וַיְבָ֧רֶךְ אֹתָ֛ם אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹ֑ר פְּר֣וּ וּרְב֗וּ וּמִלְא֤וּ אֶת־ הַמַּ֙יִם֙ בַּיַּמִּ֔ים וְהָע֖וֹף יִ֥רֶב בָּאָֽרֶץ׃
23	ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי *
	(4Q2 frg. 1 i,27) וי[הי ערב ויהי בקר יום חמישי ] (4Q4 frg. 1,6) ויהי ערב[ ו]י֯ה[י] בקר יום ח֯מ֯ישי (Gen 1,23) וַֽיְהִי־ עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם חֲמִישִֽׁי׃ פ
24	ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחית הארץ למינה ויהי כן
	(4Q2 frg. 1 i,29) ויאמר אלהים תוצא֯[ הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ] (4Q2 frg. 1 i,30) למינה [ויהי כן (4Q4 frg. 1,7) [ויאמר אלהים ת]ו֯צ֯[א ]ה֯ארץ נפש[ חיה] למ֯[י]נ֯[ה] בהמ֯ה֯ ורמש (4Q4 frg. 1,8) [וחיתו ארץ למינה ויהי כן (Gen 1,24) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ נֶ֤פֶשׁ חַיָּה֙ לְמִינָ֔הּ בְּהֵמָ֥ה וָרֶ֛מֶשׂ וְחַֽיְתוֹ־ אֶ֖רֶץ לְמִינָ֑הּ וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
25	ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב
	(4Q2 frg. 1 i,30) וי֯ע֯[ש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה -- ] (4Q2 frg. 2,1) [האדמה למינהו וירא אלהי]ם[ כי טוב (4Q4 frg. 1,8) ויעש אלהים את ]חית֯ ה[א]ר֯ץ למינ֯ה֯ ואת הבהמ֯ה֯ (4Q4 frg. 1,9) [למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהי]ם֯ כ֯י֯ טוב (Gen 1,25) וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֩ אֶת־ חַיַּ֨ת הָאָ֜רֶץ לְמִינָ֗הּ וְאֶת־ הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְאֵ֛ת כָּל־ רֶ֥מֶשׂ הָֽאֲדָמָ֖ה לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־ טֽוֹב׃
26	ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ
	(4Q2 frg. 2,1) ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו] (4Q2 frg. 2,2) [כדמותנו וירדו בדגת ה]י֯ם ובעוף֯[ השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש] (4Q2 frg. 2,3) [הרמש על הארץ (4Q4 frg. 1,10) [ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וי]ר֯דו בדגת הים ובעוף השמים (4Q4 frg. 1,11) [ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש ע]ל ה[א]רץ (Gen 1,26) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־ הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־ הָרֶ֖מֶשׂ הֽ͏ָרֹמֵ֥שׂ עַל־ הָאָֽרֶץ׃
27	ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם
	(6Q15 frg. 1,3) זכר [ונקבה ברא אותם] (CD 4,21) זכר ונקבה ברא אותם (4Q2 frg. 2,3) וי]ב֯רא אלהים את[ האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו] (4Q2 frg. 2,4) [זכר ונקבה ברא א]ת֯ם (4Q4 frg. 1,11) ויברא֯ אלהים את האדם (4Q10 frg. 3,1) ויברא] (4Q10 frg. 3,2) [אלהים את ]האדם ○○○○○ [בצלמו בצלם אלהים ברא] (4Q10 frg. 3,3) [אתו זכר ונ]קבה ב֯רא א֯[תם (Gen 1,27) וַיִּבְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶת־ הֽ͏ָאָדָם֙ בְּצַלְמ֔וֹ בְּצֶ֥לֶם אֱלֹהִ֖ים בָּרָ֣א אֹת֑וֹ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בָּרָ֥א אֹתָֽם׃
28	ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרמשת על הארץ
	(4Q2 frg. 2,4) ויבר֯ך֯[ אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו] (4Q10 frg. 3,3) ויברך אתם אלהים ויאמר להם] (4Q10 frg. 3,4) [אלהים פרו ורבו] ומל[או את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים] (Gen 1,28) וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָם֮ אֱלֹהִים֒ וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם אֱלֹהִ֗ים פְּר֥וּ וּרְב֛וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־ הָאָ֖רֶץ וְכִבְשֻׁ֑הָ וּרְד֞וּ בִּדְגַ֤ת הַיָּם֙ וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּבְכָל־ חַיָּ֖ה הֽ͏ָרֹמֶ֥שֶׂת עַל־ הָאָֽרֶץ׃
29	ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זריע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל עץ אשר בו פרי עץ זריע זרע לכם יהיה לאכלה
	(Gen 1,29) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים הִנֵּה֩ נָתַ֨תִּי לָכֶ֜ם אֶת־ כָּל־ עֵ֣שֶׂב ׀ זֹרֵ֣עַ זֶ֗רַע אֲשֶׁר֙ עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֔רֶץ וְאֶת־ כָּל־ הָעֵ֛ץ אֲשֶׁר־ בּ֥וֹ פְרִי־ עֵ֖ץ זֹרֵ֣עַ זָ֑רַע לָכֶ֥ם יִֽהְיֶ֖ה לְאָכְלָֽה׃
30	ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל הרמש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן
	(Gen 1,30) וּֽלְכָל־ חַיַּ֣ת הָ֠אָרֶץ וּלְכָל־ ע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וּלְכֹ֣ל ׀ רוֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־ בּוֹ֙ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה אֶת־ כָּל־ יֶ֥רֶק עֵ֖שֶׂב לְאָכְלָ֑ה וַֽיְהִי־ כֵֽן׃
31	וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי *
	(Gen 1,31) וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־ ט֖וֹב מְאֹ֑ד וֽ͏ַיְהִי־ עֶ֥רֶב וֽ͏ַיְהִי־ בֹ֖קֶר י֥וֹם הַשִּׁשִּֽׁי׃ פ

2
1	ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
	(4Q10 frg. 4,1) ויכלו ]ה֯שמים֯[ והארץ וכל צבאם (Gen 2,1) וַיְכֻלּ֛וּ הַשָּׁמַ֥יִם וְהָאָ֖רֶץ וְכָל־ צְבָאָֽם׃
2	ויכל אלהים ביום הששי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
	(4Q10 frg. 4,1) ויכל] (4Q10 frg. 4,2) [אלהים ביום השביעי מלאכת]ו֯ אשר֯[ עשה וישבת ביום השביעי] (4Q10 frg. 4,3) [מכל מלאכתו אשר עשה (Gen 2,2) וַיְכַ֤ל אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּשְׁבֹּת֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י מִכָּל־ מְלַאכְתּ֖וֹ אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
3	ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות *
	(4Q10 frg. 4,3) וי]ב֯רך אל[הים את יום השביעי] (4Q10 frg. 4,4) [ויקדש אתו כי בו שבת מכ]ל מלאכתו[ אשר ברא אלהים לעשות ] (Gen 2,3) וַיְבָ֤רֶךְ אֱלֹהִים֙ אֶת־ י֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י וַיְקַדֵּ֖שׁ אֹת֑וֹ כִּ֣י ב֤וֹ שָׁבַת֙ מִכָּל־ מְלַאכְתּ֔וֹ אֲשֶׁר־ בָּרָ֥א אֱלֹהִ֖ים לַעֲשֽׂוֹת׃ פ
4	אלה תולדת השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים שמים וארץ
	(Gen 2,4) אֵ֣לֶּה תוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִבָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם׃
5	וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
	(Gen 2,5) וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־ הֽ͏ָאֲדָמָֽה׃
6	ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
	(Gen 2,6) וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־ הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶֽת־ כָּל־ פְּנֵֽי־ הָֽאֲדָמָֽה׃
7	ויצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי אדם לנפש חיה *
	(4Q7 frg. 3,1) וייצר י[הוה אלהים את האדם עפר מן האדמה -- ] (Gen 2,7) וַיִּיצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־ הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃
8	ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
	(Gen 2,8) וַיִּטַּ֞ע יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־ בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־ הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר׃
9	ויצמיח יהוה אלהים מן האדמה את כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
	(Gen 2,9) וַיַּצְמַ֞ח יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־ עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע׃
10	ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
	(Gen 2,10) וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־ הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃
11	שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
	(Gen 2,11) שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־ אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם הַזָּהָֽב׃
12	וזהב הארץ ההיא טוב מאד שם הבדלח ואבן השהם
	(Gen 2,12) וּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם׃
13	ושם הנהר השני גיחון הוא הסבב את כל ארץ כוש
	(Gen 2,13) וְשֵֽׁם־ הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־ אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ׃
14	ושם הנהר השלישי הדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת *
	(4Q2 frg. 1 ii,1) השלישי חדקל הוא֯ ההלך ק[דמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת ] (Gen 2,14) וְשֵׁ֨ם הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת׃
15	ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
	(4Q2 frg. 1 ii,2) ויקח יהוה אלהים א֯ת֯ ה֯אד֯ם[ וינח]הו בגן ע֯ד֯ן֯ לע֯בד֯[ה] [ו]לשמ֯ר֯ה (Gen 2,15) וַיִּקַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־ עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ׃
16	ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
	(4Q2 frg. 1 ii,3) ויצו יהוה אלהים על האד֯ם֯[ לאמר ]מכל ע֯ץ הג֯ן אכ֯ל [תא]כ֯ל (Gen 2,16) וַיְצַו֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־ הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־ הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל׃
17	ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות *
	(4Q2 frg. 1 ii,3) ומ֯עץ֯ (4Q2 frg. 1 ii,4) הד֯עת ט֯וב ורע לא ת֯[אכל ממנ]ו֯ כ֯י֯ [ביום] אכלך מ֯מנו מו֯ת ת֯מו֯ת (4Q8 frg. 2,1) [ביום אכלך ממנו ]מות תמ֯[ות (Gen 2,17) וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
18	ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
	(4Q2 frg. 1 ii,4) ו֯יא֯מ֯[ר] (4Q2 frg. 1 ii,5) יהוה אלהים לא טוב[ היות האדם לבד]ו֯ אע֯ש֯ה לו עזר כנגדו (4Q8 frg. 2,1) ויאמר יהוה אלהים לא טוב] (4Q8 frg. 2,2) [היות האדם לבדו] אעשה֯[ לו עזר כנגדו ] (Gen 2,18) וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֽ͏ֶעֱשֶׂהּ־ לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
19	ויצר יהוה אלהים עוד מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
	(4Q2 frg. 1 ii,5) וי֯צר (4Q2 frg. 1 ii,6) יהוה אלהים מן האד֯[מה כל חית השדה ואת כל עוף ה]ש֯מ֯[ים ויבא] (4Q2 frg. 1 ii,7) אל ה֯א֯ד֯ם֯ ל[ראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ] (Gen 2,19) וַיִּצֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־ הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־ חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־ הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־ יִּקְרָא־ ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ ל֧וֹ הֽ͏ָאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ׃
20	ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו *
	(Gen 2,20) וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־ הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־ מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
21	ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתיה
	(Gen 2,21) וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־ הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃
22	ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם
	(Gen 2,22) וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־ הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־ לָקַ֥ח מִן־ הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־ הֽ͏ָאָדָֽם׃
23	ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאישה לקחה זאת
	(Gen 2,23) וַיֹּאמֶר֮ הֽ͏ָאָדָם֒ זֹ֣את הַפַּ֗עַם עֶ֚צֶם מֵֽעֲצָמַ֔י וּבָשָׂ֖ר מִבְּשָׂרִ֑י לְזֹאת֙ יִקָּרֵ֣א אִשָּׁ֔ה כִּ֥י מֵאִ֖ישׁ לֻֽקֳחָה־ זֹּֽאת׃
24	על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיה משניהם לבשר אחד
	(Gen 2,24) עַל־ כֵּן֙ יֽ͏ַעֲזָב־ אִ֔ישׁ אֶת־ אָבִ֖יו וְאֶת־ אִמּ֑וֹ וְדָבַ֣ק בְּאִשְׁתּ֔וֹ וְהָי֖וּ לְבָשָׂ֥ר אֶחָֽד׃
25	ויהיו שניהם ערמים אדם ואשתו ולא יתבששו *
	(Gen 2,25) וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ׃

3
1	והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן
	(4Q10 frg. 5,1) [והנחש היה ]ערום[ מכל חית השדה אשר עשה] (4Q10 frg. 5,2) [יהוה אלהים ויאמ]ר אל האשה האף֯[ כי אמר אלהים לא] (4Q10 frg. 5,3) [תאכלו מכל עץ ]הגן (Gen 3,1) וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
2	ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל
	(4Q10 frg. 5,3) ותאמר האשה אל הנח[ש מפרי] (Gen 3,2) וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־ הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־ הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל׃
3	ומפרי העץ הזה אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון
	(Gen 3,3) וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־ הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־ תְּמֻתֽוּן׃
4	ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון
	(Gen 3,4) וַיֹּ֥אמֶר הַנָּחָ֖שׁ אֶל־ הָֽאִשָּׁ֑ה לֹֽא־ מ֖וֹת תְּמֻתֽוּן׃
5	כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע
	(Gen 3,5) כִּ֚י יֹדֵ֣עַ אֱלֹהִ֔ים כִּ֗י בְּיוֹם֙ אֲכָלְכֶ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְנִפְקְח֖וּ עֵֽינֵיכֶ֑ם וִהְיִיתֶם֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים יֹדְעֵ֖י ט֥וֹב וָרָֽע׃
6	ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכלו
	(Gen 3,6) וַתֵּ֣רֶא הָֽאִשָּׁ֡ה כִּ֣י טוֹב֩ הָעֵ֨ץ לְמַאֲכָ֜ל וְכִ֧י תַֽאֲוָה־ ה֣וּא לָעֵינַ֗יִם וְנֶחְמָ֤ד הָעֵץ֙ לְהַשְׂכִּ֔יל וַתִּקַּ֥ח מִפִּרְי֖וֹ וַתֹּאכַ֑ל וַתִּתֵּ֧ן גַּם־ לְאִישָׁ֛הּ עִמָּ֖הּ וַיֹּאכַֽל׃
7	ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערמים הם ויתפרו עלי תאנה ויעשו להם חגרות
	(Gen 3,7) וַתִּפָּקַ֙חְנָה֙ עֵינֵ֣י שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֥י עֵֽירֻמִּ֖ם הֵ֑ם וַֽיִּתְפְּרוּ֙ עֲלֵ֣ה תְאֵנָ֔ה וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם חֲגֹרֹֽת׃
8	וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן *
	(Gen 3,8) וַֽיִּשְׁמְע֞וּ אֶת־ ק֨וֹל יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ מִפְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן׃
9	ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה
	(Gen 3,9) וַיִּקְרָ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶל־ הָֽאָדָ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ אַיֶּֽכָּה׃
10	ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא
	(Gen 3,10) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־ קֹלְךָ֥ שָׁמַ֖עְתִּי בַּגָּ֑ן וָאִירָ֛א כִּֽי־ עֵירֹ֥ם אָנֹ֖כִי וָאֵחָבֵֽא׃
11	ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת
	(1Q1 frg. 2,1) [ויאמר מי הגיד לך כי ]ער[ום] אתה֯[ המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו] (1Q1 frg. 2,2) [אכלת (Gen 3,11) וַיֹּ֕אמֶר מִ֚י הִגִּ֣יד לְךָ֔ כִּ֥י עֵירֹ֖ם אָ֑תָּה הֲמִן־ הָעֵ֗ץ אֲשֶׁ֧ר צִוִּיתִ֛יךָ לְבִלְתִּ֥י אֲכָל־ מִמֶּ֖נּוּ אָכָֽלְתָּ׃
12	ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל
	(1Q1 frg. 2,2) ויאמר האדם האשה ]אשר נתתה ע֯מדי ה֯[וא נתנה לי מן העץ ואכל (Gen 3,12) וַיֹּ֖אמֶר הָֽאָדָ֑ם הָֽאִשָּׁה֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תָּה עִמָּדִ֔י הִ֛וא נָֽתְנָה־ לִּ֥י מִן־ הָעֵ֖ץ וָאֹכֵֽל׃
13	ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשיתי ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל *
	(1Q1 frg. 2,2) ויאמר] (1Q1 frg. 2,3) [יהוה אלהים לאשה מה זא]ת עשית ותאמר האש[ה הנחש השיאני ואכל (Gen 3,13) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים לָאִשָּׁ֖ה מַה־ זֹּ֣את עָשִׂ֑ית וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה הַנָּחָ֥שׁ הִשִּׁיאַ֖נִי וָאֹכֵֽל׃
14	ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך
	(1Q1 frg. 2,3) ויאמר יהוה] (1Q1 frg. 2,4) [אלהים אל הנחש כי עש]י֯ת זאת ארור א[תה מכול הבהמה ומכול חית השדה על] (1Q1 frg. 2,5) [גחנך תלך ועפר תאכל ]כול ימ[י חייך ] (Gen 3,14) וַיֹּאמֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֥ים ׀ אֶֽל־ הַנָּחָשׁ֮ כִּ֣י עָשִׂ֣יתָ זֹּאת֒ אָר֤וּר אַתָּה֙ מִכָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה וּמִכֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה עַל־ גְּחֹנְךָ֣ תֵלֵ֔ךְ וְעָפָ֥ר תֹּאכַ֖ל כָּל־ יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
15	ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
	(Gen 3,15) וְאֵיבָ֣ה ׀ אָשִׁ֗ית בֵּֽינְךָ֙ וּבֵ֣ין הָֽאִשָּׁ֔ה וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ וּבֵ֣ין זַרְעָ֑הּ ה֚וּא יְשׁוּפְךָ֣ רֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תְּשׁוּפֶ֥נּוּ עָקֵֽב׃ ס
16	ואל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצבון תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך *
	(Gen 3,16) אֶֽל־ הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־ אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־ בָּֽךְ׃ ס
17	ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך
	(Gen 3,17) וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־ שָׁמַעְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־ הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכֲלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
18	וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה
	(Gen 3,18) וְק֥וֹץ וְדַרְדַּ֖ר תַּצְמִ֣יחַֽ לָ֑ךְ וְאָכַלְתָּ֖ אֶת־ עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶֽה׃
19	בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשוב
	(Gen 3,19) בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־ עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־ עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃
20	ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי
	(Gen 3,20) וַיִּקְרָ֧א הָֽאָדָ֛ם שֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ חַוָּ֑ה כִּ֛י הִ֥וא הָֽיְתָ֖ה אֵ֥ם כָּל־ חָֽי׃
21	ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כיתנת עור וילבישם *
	(Gen 3,21) וַיַּעַשׂ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים לְאָדָ֧ם וּלְאִשְׁתּ֛וֹ כָּתְנ֥וֹת ע֖וֹר וַיַּלְבִּשֵֽׁם׃ פ
22	ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם
	(Gen 3,22) וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־ יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם׃
23	וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם
	(1QHa 20,30) אשר לקח משם … (Gen 3,23) וַֽיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־ עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם׃
24	ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים *
	(Gen 3,24) וַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־ הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־ עֵ֜דֶן אֶת־ הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֙רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־ דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים׃ ס

4
1	והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה
	(4Q2 frg. 3 i,1) [את יהוה (Gen 4,1) וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־ חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֙הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־ קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־ יְהוָֽה׃
2	ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעי צאן וקין היה עבד אדמה
	(4Q2 frg. 3 i,1) ות]סף ללדת את אחיו את ה[בל ויהי הבל רעה] (4Q2 frg. 3 i,2) [צאן וקין הי]ה עבד אדמה (Gen 4,2) וַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־ אָחִ֖יו אֶת־ הָ֑בֶל וַֽיְהִי־ הֶ֙בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה׃
3	ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה
	(4Q2 frg. 3 i,2) ויהי מ[קץ י]מים ויבא ק[ין] (4Q2 frg. 3 i,3) [מפרי האדמה] מנחה ליהוה (Gen 4,3) וֽ͏ַיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הֽ͏ָאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהוָֽה׃
4	והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלביהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו
	(4Q2 frg. 3 i,3) והבל הב[י]א גם הוא מבכ[רות] (4Q2 frg. 3 i,4) [צאנו ומחלבהן ו]ישע יהוה אל הבל ואל מנחתו (Gen 4,4) וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהוָ֔ה אֶל־ הֶ֖בֶל וְאֶל־ מִנְחָתֽוֹ׃
5	ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו
	(4Q2 frg. 3 i,4) ואל קי֯[ן ואל] (4Q2 frg. 3 i,5) [מנחתו לא שעה ו]י֯חר לקין מאד ויפלו פניו (Gen 4,5) וְאֶל־ קַ֥יִן וְאֶל־ מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֙יִן֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו׃
6	ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך
	(4Q2 frg. 3 i,5) ויאמר֯[ יהוה אל קין] (4Q2 frg. 3 i,6) [למה חרה לך ולמה נ]פלו פניך (Gen 4,6) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ׃
7	הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו
	(4Q2 frg. 3 i,6) ה֯לו֯א אם תיטיב ש֯[את ו]א֯ם (4Q2 frg. 3 i,7) [לא תיטיב לפתח חט]את רב[ץ וא]ליך תשוקת֯[ו ואתה ת]מ֯של (4Q2 frg. 3 i,8) [בו (Gen 4,7) הֲל֤וֹא אִם־ תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־ בּֽוֹ׃
8	ויאמר קין אל הבל אחיו נלכה השדה ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו *
	(4Q2 frg. 3 i,8) ויאמר קין אל הב]ל אחיו ויה֯[י ]בהיותם בשד֯[ה ו]יקם (4Q2 frg. 3 i,9) [קין אל הבל אחיו ויהרג]הו (Gen 4,8) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וֽ͏ַיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־ הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
9	ויאמר יהוה אל קין איה הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי
	(4Q2 frg. 3 i,9) ויאמר יהוה אל ק֯י֯ן אי הבל (4Q2 frg. 3 i,10) [אחיך ויאמר לא ידעתי ]ה֯שמר א֯ח֯י֯ א֯[נכי (Gen 4,9) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי׃
10	ויאמר מה עשית קול דם אחיך צעק אלי מן האדמה
	(4Q2 frg. 3 i,10) ויא]מר֯ מה֯ (4Q2 frg. 3 i,11) [עשית קול דמי אחיך צעקי]ם אלי מן האדמ֯ה֯[ -- ] (Gen 4,10) וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־ הָֽאֲדָמָֽה׃
11	ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דם אחיך מידך
	(4Q2 frg. 3 i,12) [ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה] לק֯ח֯ת֯ (Gen 4,11) וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־ הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־ פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־ דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃
12	כי תעבד את האדמה לא תוסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ
	(Gen 4,12) כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־ הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־ תֹסֵ֥ף תֵּת־ כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ׃
13	ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא
	(Gen 4,13) וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־ יְהוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֺנִ֖י מִנְּשֹֽׂא׃
14	הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתיר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני
	(Gen 4,14) הֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־ מֹצְאִ֖י יֽ͏ַהַרְגֵֽנִי׃
15	ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו
	(Gen 4,15) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־ הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהוָ֤ה לְקַ֙יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּוֹת־ אֹת֖וֹ כָּל־ מֹצְאֽוֹ׃
16	ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נד קדמת עדן ׃ --
	(Gen 4,16) וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־ נ֖וֹד קִדְמַת־ עֵֽדֶן׃
17	וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא את שם העיר כשם בנו חנוך
	(Gen 4,17) וַיֵּ֤דַע קַ֙יִן֙ אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־ חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ׃
18	ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחיאל ומחיאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך
	(Gen 4,18) וַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־ עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־ מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיּיָאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־ מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־ לָֽמֶךְ׃
19	ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה
	(Gen 4,19) וַיִּֽקַּֽח־ ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃
20	ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
	(Gen 4,20) וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־ יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃
21	ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנר ועגב
	(Gen 4,21) וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כָּל־ תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃
22	וצלה גם היא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה
	(Gen 4,22) וְצִלָּ֣ה גַם־ הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־ תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כָּל־ חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־ קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃
23	ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי
	(Gen 4,23) וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃
24	כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה *
	(Gen 4,24) כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־ קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
25	וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ויקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין
	(Gen 4,25) וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־ אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־ לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃
26	ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז החל לקרא בשם יהוה *
	(Gen 4,26) וּלְשֵׁ֤ת גַּם־ הוּא֙ יֻלַּד־ בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ פ

5
1	זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו
	(Gen 5,1) זֶ֣ה סֵ֔פֶר תּוֹלְדֹ֖ת אָדָ֑ם בְּי֗וֹם בְּרֹ֤א אֱלֹהִים֙ אָדָ֔ם בִּדְמ֥וּת אֱלֹהִ֖ים עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃
2	זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם *
	(Gen 5,2) זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־ שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ ס
3	ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויוליד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת
	(Gen 5,3) וֽ͏ַיְחִ֣י אָדָ֗ם שְׁלֹשִׁ֤ים וּמְאַת֙ שָׁנָ֔ה וַיּ֥וֹלֶד בִּדְמוּת֖וֹ כְּצַלְמ֑וֹ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ שֵֽׁת׃
4	ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,4) וַיִּֽהְי֣וּ יְמֵי־ אָדָ֗ם אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ שֵׁ֔ת שְׁמֹנֶ֥ה מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
5	ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת *
	(Gen 5,5) וַיִּֽהְי֞וּ כָּל־ יְמֵ֤י אָדָם֙ אֲשֶׁר־ חַ֔י תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
6	ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויוליד את אנוש
	(Gen 5,6) וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֕ת חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ אֱנֽוֹשׁ׃
7	ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,7) וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֗ת אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
8	ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,8) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵי־ שֵׁ֔ת שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
9	ויחי אנוש תשעים שנה ויוליד את קינן
	(Gen 5,9) וֽ͏ַיְחִ֥י אֱנ֖וֹשׁ תִּשְׁעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ קֵינָֽן׃
10	ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,10) וֽ͏ַיְחִ֣י אֱנ֗וֹשׁ אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ קֵינָ֔ן חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
11	ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,11) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י אֱנ֔וֹשׁ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
12	ויחי קינן שבעים שנה ויוליד את מהללאל
	(Gen 5,12) וֽ͏ַיְחִ֥י קֵינָ֖ן שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ מֽ͏ַהֲלַלְאֵֽל׃
13	ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(4Q2 frg. 3 ii,1) קינן֯[ אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה -- ] (Gen 5,13) וַיְחִ֣י קֵינָ֗ן אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֔ל אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
14	ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,14) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י קֵינָ֔ן עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
15	ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויוליד את ירד
	(Gen 5,15) וֽ͏ַיְחִ֣י מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וְשִׁשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ יָֽרֶד׃
16	ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,16) וֽ͏ַיְחִ֣י מֽ͏ַהֲלַלְאֵ֗ל אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ יֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
17	ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
	(Gen 5,17) וַיִּהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י מַהֲלַלְאֵ֔ל חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
18	ויחי ירד שתים וששים שנה « » ויוליד את חנוך
	(Gen 5,18) וֽ͏ַיְחִי־ יֶ֕רֶד שְׁתַּ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ חֲנֽוֹךְ׃
19	ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך חמש ושמנים שנה ושבע מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,19) וֽ͏ַיְחִי־ יֶ֗רֶד אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ חֲנ֔וֹךְ שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
20	ויהיו כל ימי ירד שבע וארבעים שנה ושמנה מאות שנה וימת *
	(Gen 5,20) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵי־ יֶ֔רֶד שְׁתַּ֤יִם וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
21	ויחי חנוך חמש וששים שנה ויוליד את מתושלח
	(Gen 5,21) וַיְחִ֣י חֲנ֔וֹךְ חָמֵ֥שׁ וְשִׁשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ מְתוּשָֽׁלַח׃
22	ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,22) וַיִּתְהַלֵּ֨ךְ חֲנ֜וֹךְ אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֗ים אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ מְתוּשֶׁ֔לַח שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
23	ויהיו כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה
	(Gen 5,23) וַיְהִ֖י כָּל־ יְמֵ֣י חֲנ֑וֹךְ חָמֵ֤שׁ וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
24	ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים *
	(Gen 5,24) וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־ לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ פ
25	ויחי מתושלח שבע וששים שנה « » ויולד את למך
	(Gen 5,25) וַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח שֶׁ֧בַע וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ לָֽמֶךְ׃
26	ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,26) וֽ͏ַיְחִ֣י מְתוּשֶׁ֗לַח אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ לֶ֔מֶךְ שְׁתַּ֤יִם וּשְׁמוֹנִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
27	ויהיו כל ימי מתושלח עשרים שנה ושבע מאות שנה וימת *
	(Gen 5,27) וַיִּהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵ֣י מְתוּשֶׁ֔לַח תֵּ֤שַׁע וְשִׁשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּתְשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ
28	ויחי למך שלש וחמשים שנה « » ויוליד בן
	(Gen 5,28) וֽ͏ַיְחִי־ לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃
29	ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה
	(Gen 5,29) וַיִּקְרָ֧א אֶת־ שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֽ͏ֵרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
30	ויחי למך אחרי הולידו את נח שש מאות שנה ויוליד בנים ובנות
	(Gen 5,30) וֽ͏ַיְחִי־ לֶ֗מֶךְ אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ נֹ֔חַ חָמֵ֤שׁ וְתִשְׁעִים֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃
31	ויהיו כל ימי למך שלש וחמשים שנה ושש מאות שנה וימת *
	(Gen 5,31) וֽ͏ַיְהִי֙ כָּל־ יְמֵי־ לֶ֔מֶךְ שֶׁ֤בַע וְשִׁבְעִים֙ שָׁנָ֔ה וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ ס
32	ויהי נח בן חמש מאות שנה ויוליד « » את שם את חם ואת יפת
	(Gen 5,32) וֽ͏ַיְהִי־ נֹ֕חַ בֶּן־ חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־ שֵׁ֖ם אֶת־ חָ֥ם וְאֶת־ יָֽפֶת׃

6
1	ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם
	(Gen 6,1) וַֽיְהִי֙ כִּֽי־ הֵחֵ֣ל הֽ͏ָאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃
2	ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו *
	(Gen 6,2) וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־ הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־ בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
3	ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
	(4Q252 1,2) לא ידור רוחי באדם לעולם ויחתכו ימיהם מאה ועשרים (4Q252 1,3) שנה … (Gen 6,3) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־ יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃
4	והנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם ויולידו להם הם הגבורים אשר מעולם אנשי השם
	(Gen 6,4) הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־ כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־ בְּנ֣וֹת הֽ͏ָאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ פ
5	וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום
	(Gen 6,5) וַיַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכָל־ יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־ הַיּֽוֹם׃
6	וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו *
	(Gen 6,6) וַיִּנָּ֣חֶם יְהוָ֔ה כִּֽי־ עָשָׂ֥ה אֶת־ הֽ͏ָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־ לִבּֽוֹ׃
7	ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם
	(Gen 6,7) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶמְחֶ֨ה אֶת־ הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־ בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֔ה מֽ͏ֵאָדָם֙ עַד־ בְּהֵמָ֔ה עַד־ רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃
8	ונח מצא חן בעיני יהוה
	(Gen 6,8) וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ פ
9	אלה תולדת נח נח איש צדיק ותמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח
	(Gen 6,9) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־ נֹֽחַ׃
10	ויוליד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת
	(Gen 6,10) וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־ שֵׁ֖ם אֶת־ חָ֥ם וְאֶת־ יָֽפֶת׃
11	ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס
	(Gen 6,11) וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הֽ͏ָאֱלֹהִ֑ים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃
12	וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ *
	(Gen 6,12) וַיַּ֧רְא אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־ הִשְׁחִ֧ית כָּל־ בָּשָׂ֛ר אֶת־ דַּרְכּ֖וֹ עַל־ הָאָֽרֶץ׃ ס
13	ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
	(6Q1 frg. 1,2) [ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפ]ניהם[ והנני משחיתם את] (6Q1 frg. 1,3) [הארץ (Gen 6,13) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים לְנֹ֗חַ קֵ֤ץ כָּל־ בָּשָׂר֙ בָּ֣א לְפָנַ֔י כִּֽי־ מָלְאָ֥ה הָאָ֛רֶץ חָמָ֖ס מִפְּנֵיהֶ֑ם וְהִנְנִ֥י מַשְׁחִיתָ֖ם אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
14	עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר
	(6Q1 frg. 1,3) עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מב]ית ומחו[ץ בכפר (Gen 6,14) עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־ גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תּֽ͏ַעֲשֶׂ֣ה אֶת־ הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃
15	וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה וחמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה
	(6Q1 frg. 1,3) וזה] (6Q1 frg. 1,4) [אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשי]ם[ א]מה ק[ומתה (Gen 6,15) וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֶׂ֖ה אֹתָ֑הּ שְׁלֹ֧שׁ מֵא֣וֹת אַמָּ֗ה אֹ֚רֶךְ הַתֵּבָ֔ה חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתָֽהּ׃
16	צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה *
	(6Q1 frg. 1,4) צהר תעשה] (6Q1 frg. 1,5) [לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים ש]נים ושלשי[ם תעשה (Gen 6,16) צֹ֣הַר ׀ תּֽ͏ַעֲשֶׂ֣ה לַתֵּבָ֗ה וְאֶל־ אַמָּה֙ תְּכַלֶ֣נָּה מִלְמַ֔עְלָה וּפֶ֥תַח הַתֵּבָ֖ה בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים תַּחְתִּיִּ֛ם שְׁנִיִּ֥ם וּשְׁלִשִׁ֖ים תּֽ͏ַעֲשֶֽׂהָ׃
17	ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחית כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע
	(6Q1 frg. 1,5) ואני הנני] (6Q1 frg. 1,6) [מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח ]חיים מתחת[ השמים] (6Q1 frg. 1,7) [כל אשר בארץ יגוע (Gen 6,17) וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־ הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־ בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־ בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔ים מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־ בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע׃
18	והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך
	(6Q1 frg. 1,7) והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה א]תה ובניך ואשתך[ ונשי בניך] (6Q1 frg. 1,8) [אתך (Gen 6,18) וַהֲקִמֹתִ֥י אֶת־ בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבָאתָ֙ אֶל־ הַתֵּבָ֔ה אַתָּ֕ה וּבָנֶ֛יךָ וְאִשְׁתְּךָ֥ וּנְשֵֽׁי־ בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
19	ומכל החיה ומכל הבשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה והיה
	(6Q1 frg. 1,8) ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחי]ת אתכה [זכר ונקבה] (6Q1 frg. 1,9) [יהיו … (Gen 6,19) וּמִכָּל־ הָ֠חַי מִֽכָּל־ בָּשָׂ֞ר שְׁנַ֧יִם מִכֹּ֛ל תָּבִ֥יא אֶל־ הַתֵּבָ֖ה לְהַחֲיֹ֣ת אִתָּ֑ךְ זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה יִֽהְיֽוּ׃
[20]	מן העוף למינהו ומן הבהמה למינה ומכל אשר רמש על האדמה למיניהם שנים מכל יבאו אליך להחיות
21	ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה
	(6Q1 frg. 1,10) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והי]ה לך ולהם[ לאכלה ] (Gen 6,21) וְאַתָּ֣ה קַח־ לְךָ֗ מִכָּל־ מֽ͏ַאֲכָל֙ אֲשֶׁ֣ר יֽ͏ֵאָכֵ֔ל וְאָסַפְתָּ֖ אֵלֶ֑יךָ וְהָיָ֥ה לְךָ֛ וְלָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה׃
22	ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה *
	(Gen 6,22) וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֹת֛וֹ אֱלֹהִ֖ים כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס

7
1	ויאמר אלהים אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
	(Gen 7,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לְנֹ֔חַ בֹּֽא־ אַתָּ֥ה וְכָל־ בֵּיתְךָ֖ אֶל־ הַתֵּבָ֑ה כִּֽי־ אֹתְךָ֥ רָאִ֛יתִי צַדִּ֥יק לְפָנַ֖י בַּדּ֥וֹר הַזֶּֽה׃
2	מכל הבהמה הטהרה תקח לך שבעה שבעה זכר ונקבה ומן הבהמה אשר לא טהרה היא שנים שנים זכר ונקבה
	(Gen 7,2) מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־ לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־ הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ׃
3	וגם מעוף השמים הטהור שבעה שבעה זכר ונקבה להחיות זרע על פני כל הארץ
	(Gen 7,3) גַּ֣ם מֵע֧וֹף הַשָּׁמַ֛יִם שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה לְחַיּ֥וֹת זֶ֖רַע עַל־ פְּנֵ֥י כָל־ הָאָֽרֶץ׃
4	כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה
	(Gen 7,4) כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־ הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־ כָּל־ הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הֽ͏ָאֲדָמָֽה׃
5	ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה *
	(Gen 7,5) וַיַּ֖עַשׂ נֹ֑חַ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ צִוָּ֖הוּ יְהוָֽה׃
6	ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ
	(Gen 7,6) וְנֹ֕חַ בֶּן־ שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וְהַמַּבּ֣וּל הָיָ֔ה מַ֖יִם עַל־ הָאָֽרֶץ׃
7	ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול
	(Gen 7,7) וַיָּ֣בֹא נֹ֗חַ וּ֠בָנָיו וְאִשְׁתּ֧וֹ וּנְשֵֽׁי־ בָנָ֛יו אִתּ֖וֹ אֶל־ הַתֵּבָ֑ה מִפְּנֵ֖י מֵ֥י הַמַּבּֽוּל׃
8	מן הבהמה הטהרה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף ומכל אשר רמש על האדמה
	(Gen 7,8) מִן־ הַבְּהֵמָה֙ הַטְּהוֹרָ֔ה וּמִן־ הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֖נָּה טְהֹרָ֑ה וּמִ֨ן־ הָע֔וֹף וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ רֹמֵ֖שׂ עַל־ הָֽאֲדָמָֽה׃
9	שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה יהוה את נח *
	(CD 5,1) שנים שנים באו אל התבה … (Gen 7,9) שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־ נֹ֛חַ אֶל־ הַתֵּבָ֖ה זָכָ֣ר וּנְקֵבָ֑ה כּֽ͏ַאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־ נֹֽחַ׃ (Gen 7,15) וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־ נֹ֖חַ אֶל־ הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ … (Gen SP 7,15) אל התבה שנים שנים …
10	ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ
	(4Q252 1,3) ומי מבול היו על הארץ _____ (Gen 7,10) וֽ͏ַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־ הָאָֽרֶץ׃
11	בשנת השש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו
	(4Q252 1,3) בשנת שש מאות שנה (4Q252 1,4) לחיי נוח בחודש השני באחד בשבת בשבעה עשר בו ביום ההוא (4Q252 1,5) נבקעו כול מעינות תהום רבה וארבות השמים נפתחו (4Q370 frg. 1 i,4) כל ארבות השמים נפתחו … (4Q422 2,6) ]א֯ר֯ו֯ב֯ות השמי֯[ם ]נפ֯[ת]ח֯ו … (Gen 7,11) בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־ מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־ נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־ עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־ מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ׃ … (Gen SP 7,11) עשר יום לחדש …
12	ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה
	(4Q252 1,5) ויהי הגשם על (4Q252 1,6) הארץ ארבעים יום וארבעים לילה … (Gen 7,12) וֽ͏ַיְהִ֥י הַגֶּ֖שֶׁם עַל־ הָאָ֑רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃
13	בעצם היום הזה בא נח שם חם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה
	(Gen 7,13) בְּעֶ֨צֶם הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ בָּ֣א נֹ֔חַ וְשֵׁם־ וְחָ֥ם וָיֶ֖פֶת בְּנֵי־ נֹ֑חַ וְאֵ֣שֶׁת נֹ֗חַ וּשְׁלֹ֧שֶׁת נְשֵֽׁי־ בָנָ֛יו אִתָּ֖ם אֶל־ הַתֵּבָֽה׃
14	הם וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף
	(Gen 7,14) הֵ֜מָּה וְכָל־ הֽ͏ַחַיָּ֣ה לְמִינָ֗הּ וְכָל־ הַבְּהֵמָה֙ לְמִינָ֔הּ וְכָל־ הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־ הָאָ֖רֶץ לְמִינֵ֑הוּ וְכָל־ הָע֣וֹף לְמִינֵ֔הוּ כֹּ֖ל צִפּ֥וֹר כָּל־ כָּנָֽף׃
15	ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל בשר אשר בו רוח חיים
	(CD 5,1) שנים שנים באו אל התבה … (Gen 7,9) שְׁנַ֨יִם שְׁנַ֜יִם בָּ֧אוּ אֶל־ נֹ֛חַ אֶל־ הַתֵּבָ֖ה … (Gen 7,15) וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־ נֹ֖חַ אֶל־ הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכָּל־ הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־ בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים׃ (Gen SP 7,9) שנים שנים באו אל נח אל התבה …
16	והבאים זכר ונקבה זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו *
	(Gen 7,16) וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־ בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כּֽ͏ַאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בּֽ͏ַעֲדֽוֹ׃
17	ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ
	(Gen 7,17) וֽ͏ַיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־ הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־ הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
18	ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים
	(Gen 7,18) וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־ הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־ פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃
19	והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים
	(Gen 7,19) וְהַמַּ֗יִם גָּֽבְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־ הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־ הֽ͏ֶהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־ תַּ֖חַת כָּל־ הַשָּׁמָֽיִם׃
20	חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים
	(Gen 7,20) חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים׃
21	ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם
	(Gen 7,21) וַיִּגְוַ֞ע כָּל־ בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־ הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־ הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃
22	כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו
	(Gen 7,22) כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָֽרָבָ֖ה מֵֽתוּ׃
23	וימיח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש עד עוף השמים וימיחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה
	(Gen 7,23) וַיִּ֜מַח אֶֽת־ כָּל־ הַיְק֣וּם ׀ אֲשֶׁ֣ר ׀ עַל־ פְּנֵ֣י הֽ͏ָאֲדָמָ֗ה מֵאָדָ֤ם עַד־ בְּהֵמָה֙ עַד־ רֶ֙מֶשׂ֙ וְעַד־ ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּמָּח֖וּ מִן־ הָאָ֑רֶץ וַיִשָּׁ֧אֶר אַךְ־ נֹ֛חַ וֽ͏ַאֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָֽה׃
24	ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום *
	(4Q252 1,7) ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום (Gen 7,24) וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֖יִם עַל־ הָאָ֑רֶץ חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃

8
1	ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
	(Gen 8,1) וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־ נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־ הֽ͏ַחַיָּה֙ וְאֶת־ כָּל־ הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־ הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם׃
2	ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים
	(Gen 8,2) וַיִּסָּֽכְרוּ֙ מַעְיְנֹ֣ת תְּה֔וֹם וֽ͏ַאֲרֻבֹּ֖ת הַשָּׁמָ֑יִם וַיִּכָּלֵ֥א הַגֶּ֖שֶׁם מִן־ הַשָּׁמָֽיִם׃
3	וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום
	… (4Q252 1,8) חמשים (4Q252 1,9) ומאת יום חסרו המים … (Gen 8,3) וַיָּשֻׁ֧בוּ הַמַּ֛יִם מֵעַ֥ל הָאָ֖רֶץ הָל֣וֹךְ וָשׁ֑וֹב וַיַּחְסְר֣וּ הַמַּ֔יִם מִקְצֵ֕ה חֲמִשִּׁ֥ים וּמְאַ֖ת יֽוֹם׃
4	ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט
	(4Q252 1,10) נחה התבה על הרי הוררט ה֯[וא יו]ם֯ שבעה עשר בחודש השביעי (Gen 8,4) וַתָּ֤נַח הַתֵּבָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י בְּשִׁבְעָה־ עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ עַ֖ל הָרֵ֥י אֲרָרָֽט׃
5	והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים *
	(4Q252 1,11) והמים הי[ו ]ה֯לוך וחסור עד החודש [הע]שירי באחד בו יום רביעי (4Q252 1,12) לשבת נרא֯ו ראשי ההרים (Gen 8,5) וְהַמַּ֗יִם הָיוּ֙ הָל֣וֹךְ וְחָס֔וֹר עַ֖ד הַחֹ֣דֶשׁ הֽ͏ָעֲשִׂירִ֑י בּֽ͏ָעֲשִׂירִי֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ נִרְא֖וּ רָאשֵׁ֥י הֽ͏ֶהָרִֽים׃
6	ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
	(4Q252 1,12) ויהי מק֯ץ ארבעים יום להראות ראשי (4Q252 1,13) ההר֯[ים ויפ]תח נוח את חלון התבה … (Gen 8,6) וֽ͏ַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים י֑וֹם וַיִּפְתַּ֣ח נֹ֔חַ אֶת־ חַלּ֥וֹן הַתֵּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
7	וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ
	(Gen 8,7) וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־ הֽ͏ָעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־ יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃
8	וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
	(4Q252 1,14) וישלח א֯ת היונה לראות הקלו המים (Gen 8,8) וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־ הַיּוֹנָ֖ה מֵאִתּ֑וֹ לִרְאוֹת֙ הֲקַ֣לּוּ הַמַּ֔יִם מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הֽ͏ָאֲדָמָֽה׃
9	ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
	(4Q252 1,14) ולוא (4Q252 1,15) מצאה מנוח ותבוא אליו [אל ]ה֯תבה (Gen 8,9) וְלֹֽא־ מָצְאָה֩ הַיּוֹנָ֨ה מָנ֜וֹחַ לְכַף־ רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־ הַתֵּבָ֔ה כִּי־ מַ֖יִם עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־ הַתֵּבָֽה׃
10	ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
	(4Q252 1,15) ויחל עוד שבעת ימים א[חרים] (4Q252 1,16) ויוסף לשלחה (Gen 8,10) וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־ הַיּוֹנָ֖ה מִן־ הַתֵּבָֽה׃
11	ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
	(4Q252 1,16) ותבוא אליו ועלי זית טרף בפיה … (4Q252 1,17) וידע נוח כיא קלו המים] (4Q252 1,18) מעל הארץ _____ ומקץ (Gen 8,11) וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־ זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי־ קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ׃ … (Gen SP 8,11) המים מעל הארץ
12	ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד
	(4Q252 1,18) שבעת ימים א֯ח֯ר֯[ים שלח א]ת֯ ה[יונה ולוא] (4Q252 1,19) יספה לשוב עוד … (Gen 8,12) וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־ הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־ יָסְפָ֥ה שׁוּב־ אֵלָ֖יו עֽוֹד׃
13	ויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
	(4Q252 1,21) חרבו המ֯[ים מעל הארץ ו]יסר נוח את מכסה התבה[] (4Q252 1,22) וירא והנה [חרבו פני האדמה … (Gen 8,13) וֽ͏ַ֠יְהִי בְּאַחַ֨ת וְשֵׁשׁ־ מֵא֜וֹת שָׁנָ֗ה בּֽ͏ָרִאשׁוֹן֙ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֔דֶשׁ חָֽרְב֥וּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֣ל הָאָ֑רֶץ וַיָּ֤סַר נֹ֙חַ֙ אֶת־ מִכְסֵ֣ה הַתֵּבָ֔ה וַיַּ֕רְא וְהִנֵּ֥ה חֽ͏ָרְב֖וּ פְּנֵ֥י הֽ͏ָאֲדָמָֽה׃
14	ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ *
	(4Q252 2,1) נוח ובשבעה עשר יום לחודש השני (4Q252 2,2) יבשה הארץ … (Gen 8,14) וּבַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ יָבְשָׁ֖ה הָאָֽרֶץ׃ ס
15	וידבר אלהים אל נח לאמר
	(Gen 8,15) וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ נֹ֥חַ לֵאמֹֽר׃
16	צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
	(Gen 8,16) צֵ֖א מִן־ הַתֵּבָ֑ה אַתָּ֕ה וְאִשְׁתְּךָ֛ וּבָנֶ֥יךָ וּנְשֵֽׁי־ בָנֶ֖יךָ אִתָּֽךְ׃
17	וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוציא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
	(Gen 8,17) כָּל־ הַחַיָּ֨ה אֲשֶֽׁר־ אִתְּךָ֜ מִכָּל־ בָּשָׂ֗ר בָּע֧וֹף וּבַבְּהֵמָ֛ה וּבְכָל־ הָרֶ֛מֶשׂ הָרֹמֵ֥שׂ עַל־ הָאָ֖רֶץ הוצא (הַיְצֵ֣א) אִתָּ֑ךְ וְשֽׁ͏ָרְצ֣וּ בָאָ֔רֶץ וּפָר֥וּ וְרָב֖וּ עַל־ הָאָֽרֶץ׃
18	ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
	(Gen 8,18) וַיֵּ֖צֵא־ נֹ֑חַ וּבָנָ֛יו וְאִשְׁתּ֥וֹ וּנְשֵֽׁי־ בָנָ֖יו אִתּֽוֹ׃
19	וכל החיה וכל העוף וכל הרמש הרמש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
	(Gen 8,19) כָּל־ הֽ͏ַחַיָּ֗ה כָּל־ הָרֶ֙מֶשׂ֙ וְכָל־ הָע֔וֹף כֹּ֖ל רוֹמֵ֣שׂ עַל־ הָאָ֑רֶץ לְמִשְׁפְּחֹ֣תֵיהֶ֔ם יָצְא֖וּ מִן־ הַתֵּבָֽה׃
20	ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח
	(Gen 8,20) וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לֽ͏ַיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃
21	ויריח יהוה את ריח הניחח * ויאמר יהוה אל לבו לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
	(Gen 8,21) וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־ רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־ לִבּ֗וֹ לֹֽא־ אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־ הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הֽ͏ָאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־ אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־ כָּל־ חַ֖י כּֽ͏ַאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃
22	עד כל ימי הארץ זרע וקציר קור וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו
	(Gen 8,22) עֹ֖ד כָּל־ יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

9
1	ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ
	(4Q252 2,7) בנו כי ברך אל את בני … (Gen 9,1) וַיְבָ֣רֶךְ אֱלֹהִ֔ים אֶת־ נֹ֖חַ וְאֶת־ בָּנָ֑יו וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם פְּר֥וּ וּרְב֖וּ וּמִלְא֥וּ אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
2	ומראכם וחתתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים ובכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתתיו
	(Gen 9,2) וּמוֹרַאֲכֶ֤ם וְחִתְּכֶם֙ יִֽהְיֶ֔ה עַ֚ל כָּל־ חַיַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְעַ֖ל כָּל־ ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר תִּרְמֹ֧שׂ הֽ͏ָאֲדָמָ֛ה וּֽבְכָל־ דְּגֵ֥י הַיָּ֖ם בְּיֶדְכֶ֥ם נִתָּֽנוּ׃
3	כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את הכל
	(Gen 9,3) כָּל־ רֶ֙מֶשׂ֙ אֲשֶׁ֣ר הוּא־ חַ֔י לָכֶ֥ם יִהְיֶ֖ה לְאָכְלָ֑ה כְּיֶ֣רֶק עֵ֔שֶׂב נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם אֶת־ כֹּֽל׃
4	אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו
	(Gen 9,4) אַךְ־ בָּשָׂ֕ר בְּנַפְשׁ֥וֹ דָמ֖וֹ לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
5	« » ואת דמכם לנפשותיכם אדרש מיד כל חי אדרשנו מיד האדם מיד איש ואחיו אדרש את נפש האדם
	(Gen 9,5) אֶת־ דִּמְכֶ֤ם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙ אֶדְרֹ֔שׁ מִיַּ֥ד כָּל־ חַיָּ֖ה אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ וּמִיַּ֣ד הֽ͏ָאָדָ֗ם מִיַּד֙ אִ֣ישׁ אָחִ֔יו אֶדְרֹ֖שׁ אֶת־ נֶ֥פֶשׁ הֽ͏ָאָדָֽם׃
6	שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם
	(Gen 9,6) שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הֽ͏ָאָדָ֔ם בּֽ͏ָאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת־ הָאָדָֽם׃
7	ואתם פרו ורבו ושרצו בארץ ורבו בה *
	(Gen 9,7) וְאַתֶּ֖ם פְּר֣וּ וּרְב֑וּ שִׁרְצ֥וּ בָאָ֖רֶץ וּרְבוּ־ בָֽהּ׃ ס
8	ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר
	(Gen 9,8) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ נֹ֔חַ וְאֶל־ בָּנָ֥יו אִתּ֖וֹ לֵאמֹֽר׃
9	ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם
	(Gen 9,9) וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־ בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־ זַרְעֲכֶ֖ם אֽ͏ַחֲרֵיכֶֽם׃
10	ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף ובבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ
	(Gen 9,10) וְאֵ֨ת כָּל־ נֶ֤פֶשׁ הֽ͏ַחַיָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֔ם בָּע֧וֹף בַּבְּהֵמָ֛ה וּֽבְכָל־ חַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ אִתְּכֶ֑ם מִכֹּל֙ יֹצְאֵ֣י הַתֵּבָ֔ה לְכֹ֖ל חַיַּ֥ת הָאָֽרֶץ׃
11	והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת עוד כל בשר ממי המבול ולא יהיה עוד המבול להשחית הארץ *
	(Gen 9,11) וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת־ בְּרִיתִי֙ אִתְּכֶ֔ם וְלֹֽא־ יִכָּרֵ֧ת כָּל־ בָּשָׂ֛ר ע֖וֹד מִמֵּ֣י הַמַּבּ֑וּל וְלֹֽא־ יִהְיֶ֥ה ע֛וֹד מַבּ֖וּל לְשַׁחֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
12	ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם לדרות עולם
	(Gen 9,12) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים זֹ֤את אֽוֹת־ הַבְּרִית֙ אֲשֶׁר־ אֲנִ֣י נֹתֵ֗ן בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־ נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר אִתְּכֶ֑ם לְדֹרֹ֖ת עוֹלָֽם׃
13	את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ
	(Gen 9,13) אֶת־ קַשְׁתִּ֕י נָתַ֖תִּי בֶּֽעָנָ֑ן וְהָֽיְתָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הָאָֽרֶץ׃
14	והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן
	(Gen 9,14) וְהָיָ֕ה בְּעֽ͏ַנְנִ֥י עָנָ֖ן עַל־ הָאָ֑רֶץ וְנִרְאֲתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּעָנָֽן׃
15	וזכרתי את בריתי אשר ביני ובינכם ובין כל נפש החיה אשר אתכם בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול להשחית כל בשר
	(Gen 9,15) וְזָכַרְתִּ֣י אֶת־ בְּרִיתִ֗י אֲשֶׁ֤ר בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֛ין כָּל־ נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה בְּכָל־ בָּשָׂ֑ר וְלֹֽא־ יִֽהְיֶ֨ה ע֤וֹד הַמַּ֙יִם֙ לְמַבּ֔וּל לְשַׁחֵ֖ת כָּל־ בָּשָֽׂר׃
16	והיתה הקשת בענן וראיתה לאזכרה ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש החיה בכל בשר אשר על הארץ
	(Gen 9,16) וְהָיְתָ֥ה הַקֶּ֖שֶׁת בֶּֽעָנָ֑ן וּרְאִיתִ֗יהָ לִזְכֹּר֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם בֵּ֣ין אֱלֹהִ֔ים וּבֵין֙ כָּל־ נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֔ה בְּכָל־ בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־ הָאָֽרֶץ׃
17	ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ *
	(Gen 9,17) וַיֹּ֥אמֶר אֱלֹהִ֖ים אֶל־ נֹ֑חַ זֹ֤את אֽוֹת־ הַבְּרִית֙ אֲשֶׁ֣ר הֲקִמֹ֔תִי בֵּינִ֕י וּבֵ֥ין כָּל־ בָּשָׂ֖ר אֲשֶׁ֥ר עַל־ הָאָֽרֶץ׃ פ
18	ויהיו בני נח היוצאים מן התבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען
	(Gen 9,18) וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־ נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־ הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃
19	שלשה אלה בני נח מאלה נפצה כל הארץ
	(Gen 9,19) שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־ נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־ הָאָֽרֶץ׃
20	ויחל נח איש האדמה ויטע כרם
	(Gen 9,20) וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הֽ͏ָאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
21	וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו
	(Gen 9,21) וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־ הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃
22	וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ
	(Gen 9,22) וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־ אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃
23	ויקח שם ויפת את השמלה וישמו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו
	(Gen 9,23) וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־ הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל־ שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃
24	ויקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן
	(4Q252 2,5) נוח מיינו וידע את אשר עשה (4Q252 2,6) לו בנו הקטן (4Q254 frg. 1,2) נוח מיינו] (4Q254 frg. 1,3) וידע את אש[ר עשה לו בנו הקטן (Gen 9,24) וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־ עָ֥שָׂה־ ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃
25	ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו
	(4Q252 2,6) ויומר ארור כנען עבד עבדים יהייה לאחיו ולוא (4Q254 frg. 1,3) ויאמר ארור כנען] (4Q254 frg. 1,4) עבד עבדים [יהיה --] (Gen 9,25) וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃
26	ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו
	(Gen 9,26) וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃
27	יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו
	… (4Q252 2,7) ובאהלי שם ישכון (Gen 9,27) יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־ שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃
28	ויחי נח אחרי המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה
	(Gen 9,28) וֽ͏ַיְחִי־ נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וֽ͏ַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃
29	ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת *
	(Gen 9,29) וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־ יְמֵי־ נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פ

10
1	ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולידו להם בנים אחרי המבול
	(Gen 10,1) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־ נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
2	בני יפת גמר ומגוג מדי ויון תובל ומושך ותירס
	(Gen 10,2) בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃
3	ובני גמר אשכנז ריפת ותגרמה
	(Gen 10,3) וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃
4	ובני יון אליש ותרשיש כתים ורודנים
	(Gen 10,4) וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃
5	מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם *
	(Gen 10,5) מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃
6	ובני חם כוש ומצרים פוט וכנען
	(Gen 10,6) וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃
7	ובני כוש סבא וחוילה סבתה ורעמה וסבתכה ובני רעמה שבא ודדן
	(Gen 10,7) וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וֽ͏ַחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃
8	וכוש הוליד את נמרוד הוא החל להיות גיבור בארץ
	(Gen 10,8) וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־ נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לֽ͏ִהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃
9	הוא היה גיבור ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גיבור ציד לפני יהוה
	(Gen 10,9) הֽוּא־ הָיָ֥ה גִבֹּֽר־ צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־ כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
10	ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער
	(Gen 10,10) וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃
11	מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבות עיר ואת כלח
	(Gen 10,11) מִן־ הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־ נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־ רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־ כָּֽלַח׃
12	ואת רסן בין נינוה ובין כלח היא העיר הגדלה *
	(Gen 10,12) וְֽאֶת־ רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃
13	ומצרים ילד את לדים ואת עינמים ואת להבים ואת נפתחים
	(Gen 10,13) וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־ לוּדִ֧ים וְאֶת־ עֲנָמִ֛ים וְאֶת־ לְהָבִ֖ים וְאֶת־ נַפְתֻּחִֽים׃
14	ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים
	(Gen 10,14) וְֽאֶת־ פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־ כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־ כַּפְתֹּרִֽים׃ ס
15	וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת
	(Gen 10,15) וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־ צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־ חֵֽת׃
16	ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי
	(Gen 10,16) וְאֶת־ הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־ הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃
17	ואת החוי ואת הערוקי ואת הסיני
	(Gen 10,17) וְאֶת־ הֽ͏ַחִוִּ֥י וְאֶת־ הֽ͏ַעַרְקִ֖י וְאֶת־ הַסִּינִֽי׃
18	ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצה משפחת הכנעני
	(Gen 10,18) וְאֶת־ הֽ͏ָאַרְוָדִ֥י וְאֶת־ הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־ הֽ͏ַחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הֽ͏ַכְּנַעֲנִֽי׃
19	ויהי גבול הכנעני מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת ועד הים האחרון
	(Gen 10,19) וֽ͏ַיְהִ֞י גְּב֤וּל הֽ͏ַכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־ עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־ לָֽשַׁע׃
20	אלה בני חם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם *
	(Gen 10,20) אֵ֣לֶּה בְנֵי־ חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ ס
21	ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול
	(Gen 10,21) וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־ בְּנֵי־ עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃
22	בני שם עילם ואשור וארפכשד ולד וארם
	(Gen 10,22) בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וֽ͏ַאֲרָֽם׃
23	ובני ארם עוץ וחויל גתר ומשא
	(Gen 10,23) וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃
24	וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר
	(Gen 10,24) וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־ שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־ עֵֽבֶר׃
25	ולעבר ילדו שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן
	(Gen 10,25) וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הֽ͏ָאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃
26	ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרימות ואת ירח
	(Gen 10,26) וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־ אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־ שָׁ֑לֶף וְאֶת־ חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־ יָֽרַח׃
27	ואת אדורם ואת איזל ואת דקלה
	(Gen 10,27) וְאֶת־ הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־ אוּזָ֖ל וְאֶת־ דִּקְלָֽה׃
28	ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא
	(Gen 10,28) וְאֶת־ עוֹבָ֥ל וְאֶת־ אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־ שְׁבָֽא׃
29	ואת אפר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן
	(Gen 10,29) וְאֶת־ אוֹפִ֥ר וְאֶת־ חֲוִילָ֖ה וְאֶת־ יוֹבָ֑ב כָּל־ אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃
30	ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם
	(Gen 10,30) וֽ͏ַיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃
31	אלה בני שם למשפחותם ללשנותם בארצותם לגויהם
	(Gen 10,31) אֵ֣לֶּה בְנֵי־ שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃
32	אלה משפחות בני נח לתולדתם בגויהם מאלה נפרדו איי הגוים בארץ אחרי המבול *
	(Gen 10,32) אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־ נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ פ

11
1	ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
	(Gen 11,1) וֽ͏ַיְהִ֥י כָל־ הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃
2	ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם
	(Gen 11,2) וֽ͏ַיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וֽ͏ַיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
3	ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחימר היה להם להחמר
	(Gen 11,3) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־ רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃
4	ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ
	(Gen 11,4) וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־ לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־ לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־ נָפ֖וּץ עַל־ פְּנֵ֥י כָל־ הָאָֽרֶץ׃
5	וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם
	(Gen 11,5) וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־ הָעִ֖יר וְאֶת־ הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
6	ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמנו לעשות
	(Gen 11,6) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־ יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לֽ͏ַעֲשֽׂוֹת׃
7	הבה נרדה ונבלה שם שפתים אשר לא ישמע איש את שפת רעהו
	(Gen 11,7) הָ֚בָה נֽ͏ֵרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃
8	ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות את העיר ואת המגדל
	(Gen 11,8) וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֑רֶץ וֽ͏ַיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃
9	על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה את שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ *
	(Gen 11,9) עַל־ כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־ שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־ הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־ פְּנֵ֖י כָּל־ הָאָֽרֶץ׃ פ
10	אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויוליד את ארפכשד שנתים אחרי המבול
	(Gen 11,10) אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־ מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
11	ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שם שש מאות שנה וימת *
	(Gen 11,11) וֽ͏ַיְחִי־ שֵׁ֗ם אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
12	וארפכשד חי חמש ושלשים ומאת שנה ויוליד את שלח
	(Gen 11,12) וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ שָֽׁלַח׃
13	ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי ארפכשד שמנה ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת *
	(Gen 11,13) וֽ͏ַיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אֽ͏ַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
14	ויחי שלח שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את עבר
	(Gen 11,14) וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ עֵֽבֶר׃
15	ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים ושלש מאות שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שלח שלש ושלשים שנה וארבע מאות שנה וימת *
	(Gen 11,15) וֽ͏ַיְחִי־ שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
16	ויחי עבר ארבע ושלשים ומאת שנה ויוליד את פלג
	(Gen 11,16) וַֽיְחִי־ עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ פָּֽלֶג׃
17	ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שבעים שנה ומאתים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי עבר ארבע שנים וארבע מאות שנה וימת *
	(Gen 11,17) וַֽיְחִי־ עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
18	ויחי פלג שלשים שנה ומאת שנה ויוליד את רעו
	(Gen 11,18) וֽ͏ַיְחִי־ פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ רְעֽוּ׃
19	ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי פלג תשע ושלשים ומאתים שנה וימת *
	(Gen 11,19) וֽ͏ַיְחִי־ פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
20	ויחי רעו שתים ושלשים ומאת שנה ויוליד את שרוג
	(Gen 11,20) וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ שְׂרֽוּג׃
21	ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי רעו תשע ושלשים ומאתים שנה וימת *
	(Gen 11,21) וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
22	ויחי שרוג שלשים שנה ומאת שנה ויולד את נחור
	(Gen 11,22) וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ נָחֽוֹר׃
23	ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאת שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי שרוג שלשים שנה ומאתים שנה וימת *
	(Gen 11,23) וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־ נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
24	ויחי נחור תשע ושבעים שנה ויוליד את תרח
	(Gen 11,24) וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־ תָּֽרַח׃
25	ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע שנים וששים שנה ויוליד בנים ובנות ויהיו כל ימי נחור שמנה וארבעים שנה ומאת שנה וימת *
	(Gen 11,25) וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־ תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־ עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ ס
26	ויחי תרח שבעים שנה ויוליד את אברם את נחור ואת הרן
	(Gen 11,26) וֽ͏ַיְחִי־ תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־ אַבְרָ֔ם אֶת־ נָח֖וֹר וְאֶת־ הָרָֽן׃
27	אלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט
	(Gen 11,27) וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־ אַבְרָ֔ם אֶת־ נָח֖וֹר וְאֶת־ הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־ לֽוֹט׃
28	וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים
	(Gen 11,28) וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־ פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃
29	ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה
	(Gen 11,29) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־ אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־ נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־ הָרָ֥ן אֲבִֽי־ מִלְכָּ֖ה וֽ͏ַאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃
30	ותהי שרי עקרה אין לה ילד
	(Gen 11,30) וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃
31	ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי ואת מלכה כלותו אשת אברם ונחור בניו ויוצא אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד הרן וישבו שם
	(Gen 11,31) וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־ אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ ל֤וֹט בֶּן־ הָרָן֙ בֶּן־ בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־ חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
32	ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בהרן *
	(Gen 11,32) וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־ תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ ס

12
1	ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך
	(Gen 12,1) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ אַבְרָ֔ם לֶךְ־ לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃
2	ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה
	(Gen 12,2) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃
3	ואברך מברכיך ומקלליך אהר ונברכו בך כל משפחות האדמה
	(Gen 12,3) וַאֲבָֽרֲכָה֙ מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃
4	וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
	(4Q8a frg. 1,1) אברהם בן[ -- ] (Gen 12,4) וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־ חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃
5	ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
	(4Q8a frg. 1,2) בחרן[ -- ] (Gen 12,5) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־ שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ ל֣וֹט בֶּן־ אָחִ֗יו וְאֶת־ כָּל־ רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־ הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־ עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
6	ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ *
	(Gen 12,6) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהֽ͏ַכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃
7	וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו
	(Gen 12,7) וַיֵּרָ֤א יְהוָה֙ אֶל־ אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
8	ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה
	(Gen 12,8) וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־ אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־ אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־ שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לֽ͏ַיהוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
9	ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה *
	(Gen 12,9) וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ פ
10	ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ
	(Gen 12,10) וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־ כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃
11	ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי
	(Gen 12,11) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־ נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִשָּׁ֥ה יְפַת־ מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃
12	והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו
	(Gen 12,12) וְהָיָ֗ה כִּֽי־ יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃
13	אמרי נא אחתי אתי למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך
	(Gen 12,13) אִמְרִי־ נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־ לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃
14	ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד
	(Gen 12,14) וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־ הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־ יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃
15	ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה
	(Gen 12,15) וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־ פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
16	ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות חמורים ואתנות וגמלים
	(Gen 12,16) וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וֽ͏ַיְהִי־ ל֤וֹ צֹאן־ וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃
17	וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם *
	(Gen 12,17) וַיְנַגַּ֨ע יְהוָ֧ה ׀ אֶת־ פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־ בֵּית֑וֹ עַל־ דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃
18	ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא
	(Gen 12,18) וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־ זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־ הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃
19	ולמה אמרת אחתי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך
	(Gen 12,19) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃
20	ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו
	(Gen 12,20) וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וֽ͏ַיְשַׁלְּח֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־ אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ לֽוֹ׃

13
1	ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה
	(8Q1 frg. 1a,1) [ויעל אברם] ממצרים [הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה (Gen 13,1) וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־ אֲשֶׁר־ ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃
2	ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
	(8Q1 frg. 1a,1) ואברם כבד] (8Q1 frg. 1a,2) [מאד במקנה ב]כסף ובזהב֯[ (Gen 13,2) וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃
3	וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי
	(8Q1 frg. 1a,2) וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר] (8Q1 frg. 1a,3) [היה שם אהלו בתח]ל[ה בין בית אל ובין העי ] (Gen 13,3) וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־ בֵּֽית־ אֵ֑ל עַד־ הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־ הָ֨יָה שָׁ֤ם אהלה (אֽ͏ָהֳלוֹ֙) בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־ אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי׃
4	אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה *
	(Gen 13,4) אֶל־ מְקוֹם֙ הַמִּזְבֵּ֔חַ אֲשֶׁר־ עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָ֑ה וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
5	וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
	(Gen 13,5) וְגַם־ לְל֔וֹט הַהֹלֵ֖ךְ אֶת־ אַבְרָ֑ם הָיָ֥ה צֹאן־ וּבָקָ֖ר וְאֹהָלִֽים׃
6	ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
	(Gen 13,6) וְלֹא־ נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־ הָיָ֤ה רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו׃
7	ויהי ריב בין רעה מקנה אברם ובין רעה מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ
	(Gen 13,7) וֽ͏ַיְהִי־ רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־ אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
8	ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
	(Gen 13,8) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ ל֗וֹט אַל־ נָ֨א תְהִ֤י מְרִיבָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔יךָ וּבֵ֥ין רֹעַ֖י וּבֵ֣ין רֹעֶ֑יךָ כִּֽי־ אֲנָשִׁ֥ים אַחִ֖ים אֲנָֽחְנוּ׃
9	הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה
	(Gen 13,9) הֲלֹ֤א כָל־ הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־ הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־ הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃
10	וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה
	(Gen 13,10) וַיִּשָּׂא־ ל֣וֹט אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־ כָּל־ כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה לִפְנֵ֣י ׀ שַׁחֵ֣ת יְהוָ֗ה אֶת־ סְדֹם֙ וְאֶת־ עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־ יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה צֹֽעַר׃
11	ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
	(Gen 13,11) וַיִּבְחַר־ ל֣וֹ ל֗וֹט אֵ֚ת כָּל־ כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּסַּ֥ע ל֖וֹט מִקֶּ֑דֶם וַיִּפָּ֣רְד֔וּ אִ֖ישׁ מֵעַ֥ל אָחִֽיו׃
12	אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
	(Gen 13,12) אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־ כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־ סְדֹֽם׃
13	ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד *
	(Gen 13,13) וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהוָ֖ה מְאֹֽד׃
14	ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה
	(Gen 13,14) וֽ͏ַיהוָ֞ה אָמַ֣ר אֶל־ אַבְרָ֗ם אַחֲרֵי֙ הִפָּֽרֶד־ ל֣וֹט מֽ͏ֵעִמּ֔וֹ שָׂ֣א נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ וּרְאֵ֔ה מִן־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ אַתָּ֣ה שָׁ֑ם צָפֹ֥נָה וָנֶ֖גְבָּה וָקֵ֥דְמָה וָיָֽמָּה׃
15	כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם
	(Gen 13,15) כִּ֧י אֶת־ כָּל־ הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־ אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־ עוֹלָֽם׃
16	ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה
	(Gen 13,16) וְשַׂמְתִּ֥י אֶֽת־ זַרְעֲךָ֖ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר ׀ אִם־ יוּכַ֣ל אִ֗ישׁ לִמְנוֹת֙ אֶת־ עֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ גַּֽם־ זַרְעֲךָ֖ יִמָּנֶֽה׃
17	קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
	(Gen 13,17) ק֚וּם הִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ לְאָרְכָּ֖הּ וּלְרָחְבָּ֑הּ כִּ֥י לְךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃
18	ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה *
	(Gen 13,18) וַיֶּאֱהַ֣ל אַבְרָ֗ם וַיָּבֹ֛א וַיֵּ֛שֶׁב בְּאֵלֹנֵ֥י מַמְרֵ֖א אֲשֶׁ֣ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּֽבֶן־ שָׁ֥ם מִזְבֵּ֖חַ לֽ͏ַיהוָֽה׃ פ

14
1	ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
	(Gen 14,1) וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ־ שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדָרְלָעֹ֙מֶר֙ מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃
2	עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמאבד מלך צבואים ומלך בלע הוא צער
	(Gen 14,2) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־ בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־ בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צביים (צְבוֹיִ֔ים) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־ צֹֽעַר׃
3	כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
	(Gen 14,3) כָּל־ אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־ עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃
4	שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו
	(Gen 14,4) שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת־ כְּדָרְלָעֹ֑מֶר וּשְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃
5	ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזאים בחם ואת האימים בשבי קריתים
	(Gen 14,5) וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדָרְלָעֹ֗מֶר וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת־ רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת־ הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הֽ͏ָאֵימִ֔ים בְּשָׁוֵ֖ה קִרְיָתָֽיִם׃
6	ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר
	(Gen 14,6) וְאֶת־ הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמִּדְבָּֽר׃
7	וישבו ויבאו אל עין משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצון תמר *
	(Gen 14,7) וַ֠יָּשֻׁבוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־ עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת־ כָּל־ שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת־ הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃
8	ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע היא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
	(Gen 14,8) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ־ סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צביים (צְבוֹיִ֔ם) וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא־ צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃
9	את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
	(Gen 14,9) אֵ֣ת כְּדָרְלָעֹ֜מֶר מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת־ הַחֲמִשָּֽׁה׃
10	ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו
	(Gen 14,10) וְעֵ֣מֶק הַשִׂדִּ֗ים בּֽ͏ֶאֱרֹ֤ת בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ־ סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ־ שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה נָּֽסוּ׃
11	ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו
	(Gen 14,11) וַ֠יִּקְחוּ אֶת־ כָּל־ רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת־ כָּל־ אָכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃
12	ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם *
	(Gen 14,12) וַיִּקְח֨וּ אֶת־ ל֧וֹט וְאֶת־ רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן־ אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃
13	ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם
	(Gen 14,13) וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית־ אַבְרָֽם׃
14	וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן
	(Gen 14,14) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת־ חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־ דָּֽן׃
15	ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
	(Gen 14,15) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וֽ͏ַיִּרְדְּפֵם֙ עַד־ חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃
16	וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם
	(Gen 14,16) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כָּל־ הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת־ ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת־ הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת־ הָעָֽם׃
17	ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך *
	(Gen 14,17) וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־ סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחַרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֽ͏ֵהַכּוֹת֙ אֶת־ כְּדָר־ לָעֹ֔מֶר וְאֶת־ הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־ עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃
18	ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
	(Gen 14,18) וּמַלְכִּי־ צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃
19	ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
	(Gen 14,19) וֽ͏ַיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
20	וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
	(Gen 14,20) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־ מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
21	ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך
	(Gen 14,21) וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־ סְדֹ֖ם אֶל־ אַבְרָ֑ם תֶּן־ לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח־ לָֽךְ׃
22	ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ
	(Gen 14,22) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִימֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־ יְהוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
23	אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם
	(Gen 14,23) אִם־ מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־ נַ֔עַל וְאִם־ אֶקַּ֖ח מִכָּל־ אֲשֶׁר־ לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־ אַבְרָֽם׃
24	בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם *
	(Gen 14,24) בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אֽ͏ָכְל֣וּ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הֽ͏ָאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃ ס

15
1	אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד
	(Gen 15,1) אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־ יְהוָה֙ אֶל־ אַבְרָ֔ם בּֽ͏ַמַּחֲזֶ֖ה לֵאמֹ֑ר אַל־ תִּירָ֣א אַבְרָ֗ם אָנֹכִי֙ מָגֵ֣ן לָ֔ךְ שְׂכָרְךָ֖ הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
2	ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
	(4Q225 frg. 2 i,3) [ויאמר א]ברהם אל אלוהים אדני הנני בא ער֯ר֯י֯ ו֯אלי[עזר] (Gen 15,2) וַיֹּ֣אמֶּר אַבְרָ֗ם אֲדֹנָ֤י יֱהוִה֙ מַה־ תִּתֶּן־ לִ֔י וְאָנֹכִ֖י הוֹלֵ֣ךְ עֲרִירִ֑י וּבֶן־ מֶ֣שֶׁק בֵּיתִ֔י ה֖וּא דַּמֶּ֥שֶׂק אֱלִיעֶֽזֶר׃
3	ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי
	(Gen 15,3) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָ֔ם הֵ֣ן לִ֔י לֹ֥א נָתַ֖תָּה זָ֑רַע וְהִנֵּ֥ה בֶן־ בֵּיתִ֖י יוֹרֵ֥שׁ אֹתִֽי׃
4	והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
	(Gen 15,4) וְהִנֵּ֨ה דְבַר־ יְהוָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א יִֽירָשְׁךָ֖ זֶ֑ה כִּי־ אִם֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ ה֖וּא יִֽירָשֶֽׁךָ׃
5	ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
	(Gen 15,5) וַיּוֹצֵ֨א אֹת֜וֹ הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הַבֶּט־ נָ֣א הַשָּׁמַ֗יְמָה וּסְפֹר֙ הַכּ֣וֹכָבִ֔ים אִם־ תּוּכַ֖ל לִסְפֹּ֣ר אֹתָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ כֹּ֥ה יִהְיֶ֖ה זַרְעֶֽךָ׃
6	והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
	(Gen 15,6) וְהֶאֱמִ֖ן בּֽ͏ַיהוָ֑ה וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ לּ֖וֹ צְדָקָֽה׃
7	ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
	(Gen 15,7) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑יו אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵאתִ֙יךָ֙ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֔ים לָ֧תֶת לְךָ֛ אֶת־ הָאָ֥רֶץ הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּֽהּ׃
8	ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה
	(Gen 15,8) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֣י יֱהוִ֔ה בַּמָּ֥ה אֵדַ֖ע כִּ֥י אֽ͏ִירָשֶֽׁנָּה׃
9	ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
	(Gen 15,9) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו קְחָ֥ה לִי֙ עֶגְלָ֣ה מְשֻׁלֶּ֔שֶׁת וְעֵ֥ז מְשֻׁלֶּ֖שֶׁת וְאַ֣יִל מְשֻׁלָּ֑שׁ וְתֹ֖ר וְגוֹזָֽל׃
10	ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר
	(Gen 15,10) וַיִּֽקַּֽח־ ל֣וֹ אֶת־ כָּל־ אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־ בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־ הַצִפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃
11	וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם *
	(Gen 15,11) וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־ הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
12	ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
	(Gen 15,12) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָפְלָ֣ה עַל־ אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃
13	ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
	(4Q464 frg. 3 ii,3) אמר לאברה֯[ם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם] (4Q464 frg. 3 ii,4) ועבדום וענו֯[ אותם ארבע מאות שנה --] (Gen 15,13) וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־ גֵ֣ר ׀ יִהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֙רֶץ֙ לֹ֣א לָהֶ֔ם וַעֲבָד֖וּם וְעִנּ֣וּ אֹתָ֑ם אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָֽה׃
14	וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול
	(Gen 15,14) וְגַ֧ם אֶת־ הַגּ֛וֹי אֲשֶׁ֥ר יַעֲבֹ֖דוּ דָּ֣ן אָנֹ֑כִי וְאַחֲרֵי־ כֵ֥ן יֵצְא֖וּ בִּרְכֻ֥שׁ גָּדֽוֹל׃
15	ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
	(Gen 15,15) וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־ אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
16	ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה--
	(Gen 15,16) וְד֥וֹר רְבִיעִ֖י יָשׁ֣וּבוּ הֵ֑נָּה כִּ֧י לֹא־ שָׁלֵ֛ם עֲוֺ֥ן הָאֱמֹרִ֖י עַד־ הֵֽנָּה׃
17	ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
	(Gen 15,17) וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
18	ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת
	(Gen 15,18) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת יְהוָ֛ה אֶת־ אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־ הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־ פְּרָֽת׃
19	את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני
	(Gen 15,19) אֶת־ הַקֵּינִי֙ וְאֶת־ הַקְּנִזִּ֔י וְאֵ֖ת הַקַּדְמֹנִֽי׃
20	ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים
	(Gen 15,20) וְאֶת־ הַחִתִּ֥י וְאֶת־ הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־ הָרְפָאִֽים׃
21	ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי *
	(Gen 15,21) וְאֶת־ הֽ͏ָאֱמֹרִי֙ וְאֶת־ הֽ͏ַכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־ הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־ הַיְבוּסִֽי׃ ס

16
1	ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
	(Gen 16,1) וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃
2	ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי
	(Gen 16,2) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־ אַבְרָ֗ם הִנֵּה־ נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־ נָא֙ אֶל־ שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃
3	ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
	(Gen 16,3) וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־ אַבְרָ֗ם אֶת־ הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
4	ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
	(Gen 16,4) וַיָּבֹ֥א אֶל־ הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃
5	ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך
	(Gen 16,5) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־ אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃
6	ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה *
	(Gen 16,6) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־ שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־ לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃
7	וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור
	(Gen 16,7) וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־ עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־ הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃
8	ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת
	(Gen 16,8) וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־ מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃
9	ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה
	(Gen 16,9) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־ גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
10	ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב
	(Gen 16,10) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־ זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
11	ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל ענייך
	(Gen 16,11) וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־ שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־ עָנְיֵֽךְ׃
12	והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן
	(Gen 16,12) וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־ פְּנֵ֥י כָל־ אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃
13	ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה
	(Gen 16,13) וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־ יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אֽ͏ָמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃
14	על כן קראה לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד
	(Gen 16,14) עַל־ כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־ קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃
15	ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל
	(Gen 16,15) וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־ בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־ יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃
16	ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם *
	(Gen 16,16) וְאַבְרָ֕ם בֶּן־ שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־ הָגָ֥ר אֶת־ יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃ ס

17
1	ויהי אברם בן תשעים « » ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים
	(Gen 17,1) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־ אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־ אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
2	ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד
	(Gen 17,2) וְאֶתְּנָ֥ה בְרִיתִ֖י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְאַרְבֶּ֥ה אוֹתְךָ֖ בִּמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃
3	ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר
	(Gen 17,3) וַיִּפֹּ֥ל אַבְרָ֖ם עַל־ פָּנָ֑יו וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֛וֹ אֱלֹהִ֖ים לֵאמֹֽר׃
4	ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים
	(Gen 17,4) אֲנִ֕י הִנֵּ֥ה בְרִיתִ֖י אִתָּ֑ךְ וְהָיִ֕יתָ לְאַ֖ב הֲמ֥וֹן גּוֹיִֽם׃
5	ולא יקרא עוד « » שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
	(Gen 17,5) וְלֹא־ יִקָּרֵ֥א ע֛וֹד אֶת־ שִׁמְךָ֖ אַבְרָ֑ם וְהָיָ֤ה שִׁמְךָ֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֛י אַב־ הֲמ֥וֹן גּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ׃
6	והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו
	(Gen 17,6) וְהִפְרֵתִ֤י אֹֽתְךָ֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וּנְתַתִּ֖יךָ לְגוֹיִ֑ם וּמְלָכִ֖ים מִמְּךָ֥ יֵצֵֽאוּ׃
7	והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרותם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך
	(Gen 17,7) וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־ בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃
8	ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים *
	(Gen 17,8) וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃
9	ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם
	(Gen 17,9) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־ בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אֽ͏ַחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃
10	זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר
	(Gen 17,10) זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־ זָכָֽר׃
11	ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם
	(Gen 17,11) וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃
12	ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרותיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
	(8Q1 frg. 1+4,0) ובן שמנת ימים ימול לכם כל] (8Q1 frg. 1+4,1) ז[כר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא (Gen 17,12) וּבֶן־ שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־ זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־ כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־ נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
13	המול ימול ילידי ביתך ומקנות כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
	(8Q1 frg. 1+4,1) המול ימול יליד ביתך ומקנת] (8Q1 frg. 1+4,2) כ[ספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם (Gen 17,13) הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בּֽ͏ֵיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃
14	וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר *
	(8Q1 frg. 1+4,2) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש] (8Q1 frg. 1+4,3) [ההיא מעמיה את בריתי הפר (Gen 17,14) וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ יִמּוֹל֙ אֶת־ בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־ בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ ס
15	ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
	(8Q1 frg. 1+4,3) ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא] (8Q1 frg. 1+4,4) ת[קרא את שמה שרי כי שרה שמה (Gen 17,15) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־ אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־ תִקְרָ֥א אֶת־ שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃
16	וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו
	(8Q1 frg. 1+4,4) וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי] (8Q1 frg. 1+4,5) ע[מים ממנה יהיו (Gen 17,16) וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃
17	ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
	(8Q1 frg. 1+4,5) ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת] (8Q1 frg. 1+4,6) [תשעים שנה תלד (Gen 17,17) וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־ פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־ שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־ שָׂרָ֔ה הֲבַת־ תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃
18	ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך
	(8Q1 frg. 1+4,6) ויאמר ]אברהם[ אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך (Gen 17,18) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־ הֽ͏ָאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃
19	ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעיו אחריו
	(8Q1 frg. 1+4,6) ויאמר אלהים אבל] (8Q1 frg. 1+4,7) [שרה אשתך ילדת לך בן ]וקר[את את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו ] (Gen 17,19) וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־ שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־ בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃
20	ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול
	(Gen 17,20) וּֽלְיִשְׁמָעֵאל֘ שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־ עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
21	ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
	(Gen 17,21) וְאֶת־ בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־ יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃
22	ויכל לדבר אתו * ויעל אלהים מעל אברהם
	(Gen 17,22) וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃
23	ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנות כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
	(Gen 17,23) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־ יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־ יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־ מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־ זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־ בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
24	ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו
	(Gen 17,24) וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃
25	וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
	(Gen 17,25) וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־ שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃
26	בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו
	(Gen 17,26) בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃
27	וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנות כסף מאת בן נכר נמלו אתו *
	(Gen 17,27) וְכָל־ אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־ כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־ נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ פ

18
1	וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
	(Gen 18,1) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה בְּאֵלֹנֵ֖י מַמְרֵ֑א וְה֛וּא יֹשֵׁ֥ב פֶּֽתַח־ הָאֹ֖הֶל כְּחֹ֥ם הַיּֽוֹם׃
2	וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה
	(Gen 18,2) וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים נִצָּבִ֖ים עָלָ֑יו וַיַּ֗רְא וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתָם֙ מִפֶּ֣תַח הָאֹ֔הֶל וַיִּשְׁתַּ֖חוּ אָֽרְצָה׃
3	ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם
	(Gen 18,3) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם־ נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־ נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ׃
4	יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ
	(Gen 18,4) יֻקַּֽח־ נָ֣א מְעַט־ מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ׃
5	ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
	(Gen 18,5) וְאֶקְחָ֨ה פַת־ לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־ עַל־ כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־ עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
6	וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשי עגות
	(Gen 18,6) וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־ שָׂרָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת׃
7	ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו
	(Gen 18,7) וְאֶל־ הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם וַיִּקַּ֨ח בֶּן־ בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙ וַיִּתֵּ֣ן אֶל־ הַנַּ֔עַר וַיְמַהֵ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת אֹתֽוֹ׃
8	ויקח חמאה והחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
	(Gen 18,8) וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־ הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם וְהֽוּא־ עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם תַּ֥חַת הָעֵ֖ץ וַיֹּאכֵֽלוּ׃
9	ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
	(Gen 18,9) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָׄ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃
10	ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו
	(Gen 18,10) וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֙יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־ בֵ֖ן לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַחֲרָֽיו׃
11	ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
	(Gen 18,11) וְאַבְרָהָ֤ם וְשָׂרָה֙ זְקֵנִ֔ים בָּאִ֖ים בַּיָּמִ֑ים חָדַל֙ לִהְי֣וֹת לְשָׂרָ֔ה אֹ֖רַח כַּנָּשִֽׁים׃
12	ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן *
	(Gen 18,12) וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ לֵאמֹ֑ר אַחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הֽ͏ָיְתָה־ לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וֽ͏ַאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃
13	ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צעקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
	(Gen 18,13) וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־ אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה לֵאמֹ֗ר הַאַ֥ף אֻמְנָ֛ם אֵלֵ֖ד וַאֲנִ֥י זָקַֽנְתִּי׃
14	היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
	(Gen 18,14) הֲיִפָּלֵ֥א מֵיְהוָ֖ה דָּבָ֑ר לַמּוֹעֵ֞ד אָשׁ֥וּב אֵלֶ֛יךָ כָּעֵ֥ת חַיָּ֖ה וּלְשָׂרָ֥ה בֵֽן׃
15	ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקתי
	(Gen 18,15) וַתְּכַחֵ֨שׁ שָׂרָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר לֹ֥א צָחַ֖קְתִּי כִּ֣י ׀ יָרֵ֑אָה וַיֹּ֥אמֶר ׀ לֹ֖א כִּ֥י צָחָֽקְתְּ׃
16	ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
	(Gen 18,16) וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הֽ͏ָאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־ פְּנֵ֣י סְדֹ֑ם וְאַ֨בְרָהָ֔ם הֹלֵ֥ךְ עִמָּ֖ם לְשַׁלְּחָֽם׃
17	ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה
	(Gen 18,17) וַֽיהֹוָ֖ה אָמָ֑ר הֽ͏ַמְכַסֶּ֤ה אֲנִי֙ מֽ͏ֵאַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י עֹשֶֽׂה׃
18	ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ
	(Gen 18,18) וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
19	כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו *
	(Gen 18,19) כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־ בָּנָ֤יו וְאֶת־ בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט לְמַ֗עַן הָבִ֤יא יְהוָה֙ עַל־ אַבְרָהָ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֖ר עָלָֽיו׃
20	ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
	(4Q180 frg. 2-4+8 ii,5) [יהוה זע]ק֯ת֯ ס֯ד֯ו֯ם ועמורה כי ר[בה ]וחטאתמה כי[ --] (4Q180 frg. 2-4+8 ii,6) [כבד]ה מאדה (8Q1 frg. 2-3,1) ויאמר יהוה זעקת סדם] ו֯[עמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה] (8Q1 frg. 2-3,2) [מאד (Gen 18,20) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־ רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
21	ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
	(4Q180 frg. 2-4+8 ii,6) ארדה נא ואראה כ֯זעקתמה הבאה (4Q180 frg. 2-4+8 ii,7) [אלי ע]שה כלה ואם לא אדע[ה -- ]הדבר[ --] (8Q1 frg. 2-3,2) ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה ]אלי עשו כל[ה ואם לא אדעה (Gen 18,21) אֵֽרֲדָה־ נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה הַכְּצַעֲקָתָ֛הּ הַבָּ֥אָה אֵלַ֖י עָשׂ֣וּ ׀ כָּלָ֑ה וְאִם־ לֹ֖א אֵדָֽעָה׃
22	ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
	(8Q1 frg. 2-3,2) ויפנו משם] (8Q1 frg. 2-3,3) [האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד ]לפני י[הוה (Gen 18,22) וַיִּפְנ֤וּ מִשָּׁם֙ הֽ͏ָאֲנָשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ סְדֹ֑מָה וְאַ֨בְרָהָ֔ם עוֹדֶ֥נּוּ עֹמֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
23	ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
	(8Q1 frg. 2-3,3) ויגש אברהם ויאמר האף תספה] (8Q1 frg. 2-3,4) [צדיק עם רשע (Gen 18,23) וַיִּגַּ֥שׁ אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הַאַ֣ף תִּסְפֶּ֔ה צַדִּ֖יק עִם־ רָשָֽׁע׃
24	אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה
	(8Q1 frg. 2-3,4) אולי יש חמשים צדיקם בתו]ך ה[עיר האף תספה ולא תשא למקום למען] (8Q1 frg. 2-3,5) [חמשים הצדיקם אשר בקרבה (Gen 18,24) אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־ תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
25	חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט *
	(8Q1 frg. 2-3,5) חללה לך] מעשות א[ת הדבר כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה] (8Q1 frg. 2-3,6) [כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ ]ל[א ]יעשה[ משפט -- ] (Gen 18,25) חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת ׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־ רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט׃
26	ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם
	(Gen 18,26) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אִם־ אֶמְצָ֥א בִסְדֹ֛ם חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר וְנָשָׂ֥אתִי לְכָל־ הַמָּק֖וֹם בַּעֲבוּרָֽם׃
27	ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
	(Gen 18,27) וַיַּ֥עַן אַבְרָהָ֖ם וַיֹּאמַ֑ר הִנֵּה־ נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־ אֲדֹנָ֔י וְאָנֹכִ֖י עָפָ֥ר וָאֵֽפֶר׃
28	אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
	(Gen 18,28) א֠וּלַי יַחְסְר֞וּן חֲמִשִּׁ֤ים הַצַּדִּיקִם֙ חֲמִשָּׁ֔ה הֲתַשְׁחִ֥ית בַּחֲמִשָּׁ֖ה אֶת־ כָּל־ הָעִ֑יר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית אִם־ אֶמְצָ֣א שָׁ֔ם אַרְבָּעִ֖ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
29	ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים
	(Gen 18,29) וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד לְדַבֵּ֤ר אֵלָיו֙ וַיֹּאמַ֔ר אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם אַרְבָּעִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֽ͏ֶעֱשֶׂ֔ה בַּעֲב֖וּר הָאַרְבָּעִֽים׃
30	ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים
	(Gen 18,30) וַ֠יֹּאמֶר אַל־ נָ֞א יִ֤חַר לֽ͏ַאדֹנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֽ͏ֶעֱשֶׂ֔ה אִם־ אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים׃
31	ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
	(Gen 18,31) וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־ נָ֤א הוֹאַ֙לְתִּי֙ לְדַבֵּ֣ר אֶל־ אֲדֹנָ֔י אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֶשְׂרִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הֽ͏ָעֶשְׂרִֽים׃
32	ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
	(Gen 18,32) וַ֠יֹּאמֶר אַל־ נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדֹנָי֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אַךְ־ הַפַּ֔עַם אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אַשְׁחִ֔ית בַּעֲב֖וּר הָעֲשָׂרָֽה׃
33	וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו *
	(Gen 18,33) וַיֵּ֣לֶךְ יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־ אַבְרָהָ֑ם וְאַבְרָהָ֖ם שָׁ֥ב לִמְקֹמֽוֹ׃

19
1	ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה
	(Gen 19,1) וַ֠יָּבֹאוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר־ סְדֹ֑ם וַיַּרְא־ לוֹט֙ וַיָּ֣קָם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
2	ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין
	(Gen 19,2) וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־ אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־ בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
3	ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
	(Gen 19,3) וַיִּפְצַר־ בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־ בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃
4	טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
	(Gen 19,4) טֶרֶם֮ יִשְׁכָּבוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל־ הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד־ זָקֵ֑ן כָּל־ הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃
5	ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם
	(Gen 19,5) וַיִּקְרְא֤וּ אֶל־ לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־ בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃
6	ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו
	(Gen 19,6) וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃
7	ויאמר אל נא אחי תריעו
	(Gen 19,7) וַיֹּאמַ֑ר אַל־ נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃
8	הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי
	(Gen 19,8) הִנֵּה־ נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה־ נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל־ תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי־ עַל־ כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃
9	ויאמרו גשה הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
	(Gen 19,9) וַיֹּאמְר֣וּ ׀ גֶּשׁ־ הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא־ לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃
10	וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
	(Gen 19,10) וַיִּשְׁלְח֤וּ הֽ͏ָאֲנָשִׁים֙ אֶת־ יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת־ ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת־ הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃
11	ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח *
	(Gen 19,11) וְֽאֶת־ הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־ פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־ גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
12	ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה
	(Gen 19,12) וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל־ ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי־ לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן־ הַמָּקֽוֹם׃
13	כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה
	(Gen 19,13) כִּֽי־ מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת־ הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי־ גֽ͏ָדְלָ֤ה צַעֲקָתָם֙ אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃
14	ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
	(Gen 19,14) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־ חֲתָנָ֣יו ׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־ הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי־ מַשְׁחִ֥ית יְהוָ֖ה אֶת־ הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃
15	וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנותך הנמצאות פן תספה בעון העיר
	(Gen 19,15) וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת־ אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת־ שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן־ תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃
[16]	ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוצאהו וינחהו מחוץ לעיר
17	ויהי כהוצאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה *
	(Gen 19,17) וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל־ נַפְשֶׁ֔ךָ אַל־ תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל־ תַּעֲמֹ֖ד בְּכָל־ הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן־ תִּסָּפֶֽה׃
18	ויאמר לוט אליהם אל נא אדני
	(Gen 19,18) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל־ נָ֖א אֲדֹנָֽי׃
19	הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי לחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
	(Gen 19,19) הִנֵּה־ נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶיךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־ נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־ תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
20	הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי
	(Gen 19,20) הִנֵּה־ נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣יא מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃
21	ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
	(Gen 19,21) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הָפְכִּ֥י אֶת־ הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
22	מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צער
	(Gen 19,22) מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד־ בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל־ כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־ הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃
23	השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה *
	(Gen 19,23) הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־ הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
24	ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
	(Gen 19,24) וֽ͏ַיהוָ֗ה הִמְטִ֧יר עַל־ סְדֹ֛ם וְעַל־ עֲמֹרָ֖ה גָּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה מִן־ הַשָּׁמָֽיִם׃
25	ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
	(Gen 19,25) וֽ͏ַיַּהֲפֹךְ֙ אֶת־ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־ הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כָּל־ יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃
26	ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח
	(Gen 19,26) וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃
27	וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
	(2Q1 frg. 1,0) וישכם אברהם בבקר] (2Q1 frg. 1,1) [אל המקום אשר עמד ש]ם את֯ פני (2Q1 frg. 1,2) [יהוה (Gen 19,27) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶל־ הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־ עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת־ פְּנֵ֥י יְהוָֽה׃
28	וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל ארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן
	(2Q1 frg. 1,2) וישקף על פני ס]דם ועמרה (Gen 19,28) וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל־ פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל־ כָּל־ פְּנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃
29	ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט *
	(Gen 19,29) וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת־ עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־ אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־ לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת־ הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר־ יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃
30	ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו
	(Gen 19,30) וַיַּעַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃
31	ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
	(Gen 19,31) וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל־ הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כָּל־ הָאָֽרֶץ׃
32	לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
	(Gen 19,32) לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת־ אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
33	ותשקינה את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
	(Gen 19,33) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־ אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־ אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־ יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃
34	ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
	(Gen 19,34) וֽ͏ַיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל־ הַצְּעִירָ֔ה הֵן־ שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת־ אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם־ הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃
35	ותשקינה גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה
	(Gen 19,35) וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת־ אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קָם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־ יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃
36	ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן
	(Gen 19,36) וֽ͏ַתַּהֲרֶ֛יןָ שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת־ ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃
37	ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
	(Gen 19,37) וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־ מוֹאָ֖ב עַד־ הַיּֽוֹם׃
38	והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום *
	(Gen 19,38) וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־ הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־ עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־ עַמּ֖וֹן עַד־ הַיּֽוֹם׃ ס

20
1	ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר
	(Gen 20,1) וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־ קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃
2	ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה
	(Gen 20,2) וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־ שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־ שָׂרָֽה׃
3	ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל
	(Gen 20,3) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־ אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־ הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־ לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
4	ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג
	(Gen 20,4) וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־ צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
5	הלוא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם « » אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת
	(Gen 20,5) הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־ לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־ גַם־ הִ֥וא אֽ͏ָמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־ לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃
6	ויאמר אליו האלהים בחלום גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אתך מחטאה לי על כן לא נתתיך לנגע אליה
	(Gen 20,6) וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הֽ͏ָאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־ לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־ אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־ לִ֑י עַל־ כֵּ֥ן לֹא־ נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃
7	ועתה השיב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך *
	(Gen 20,7) וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־ הָאִישׁ֙ כִּֽי־ נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בּֽ͏ַעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־ אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־ מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃
8	וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו כל האנשים מאד
	(Gen 20,8) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־ עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־ כָּל־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃
9	ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשון עשית עמדי
	(Gen 20,9) וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־ עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־ חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־ הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־ מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־ יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃
10	ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה
	(Gen 20,10) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
11	ויאמר אברהם כי יראתי כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי
	(Gen 20,11) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־ יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־ דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃
12	וגם אמנם אחתי היא בת אבי אך לא בת אמי ותהי לי לאשה
	(Gen 20,12) וְגַם־ אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־ אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־ אִמִּ֑י וַתְּהִי־ לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃
13	ויהי כאשר התעה אתי אלהים מבית אבי ומארץ מולדתי ואמר לה זה חסדיך אשר תעשין עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא *
	(Gen 20,13) וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־ לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃
14	ויקח אבימלך אלף כסף וצאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו
	(Gen 20,14) וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
15	ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב
	(Gen 20,15) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃
16	ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא ליך כסות עינים ולכל אשר אתיך ואת הכל ונוכחת
	(Gen 20,16) וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־ לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃
17	ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמתיו וילדו
	(Gen 20,17) וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־ הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־ אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־ אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃
18	כי עצר עצר אלהים בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם *
	(Gen 20,18) כִּֽי־ עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־ רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־ דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ ס

21
1	ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
	(Gen 21,1) וֽ͏ַיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־ שָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
2	ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
	(Gen 21,2) וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
3	ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
	(Gen 21,3) וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶֽת־ שֶׁם־ בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ ל֛וֹ אֲשֶׁר־ יָלְדָה־ לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק׃
4	וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
	(Gen 21,4) וַיָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־ שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
5	ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
	(Gen 21,5) וְאַבְרָהָ֖ם בֶּן־ מְאַ֣ת שָׁנָ֑ה בְּהִוָּ֣לֶד ל֔וֹ אֵ֖ת יִצְחָ֥ק בְּנֽוֹ׃
6	ותאמר שרה צחקה עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
	(Gen 21,6) וַתֹּ֣אמֶר שָׂרָ֔ה צְחֹ֕ק עָ֥שָׂה לִ֖י אֱלֹהִ֑ים כָּל־ הַשֹּׁמֵ֖עַ יִֽצְחַק־ לִֽי׃
7	ותאמר מי מלל לאברהם הינקה בנים שרה כי ילדתי לו בן לזקניו
	(Gen 21,7) וַתֹּ֗אמֶר מִ֤י מִלֵּל֙ לְאַבְרָהָ֔ם הֵינִ֥יקָה בָנִ֖ים שָׂרָ֑ה כִּֽי־ יָלַ֥דְתִּי בֵ֖ן לִזְקֻנָֽיו׃
8	ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק בנו
	(Gen 21,8) וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־ יִצְחָֽק׃
9	ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
	(4Q365 frg. 1,1) [ותרא ש]ר֯ה את בן הגר המצרית א[שר ילדה לאברהם מצחק (Gen 21,9) וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶֽת־ בֶּן־ הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־ יָלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק׃
10	ותאמר לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
	(4Q365 frg. 1,1) ותאמר לאברהם גרש] (4Q365 frg. 1,2) [האמה הזאת ואת בנה ]כי לא … (Gen 21,10) וַתֹּ֙אמֶר֙ לְאַבְרָהָ֔ם גָּרֵ֛שׁ הָאָמָ֥ה הַזֹּ֖את וְאֶת־ בְּנָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א יִירַשׁ֙ בֶּן־ הָאָמָ֣ה הַזֹּ֔את עִם־ בְּנִ֖י עִם־ יִצְחָֽק׃
11	וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו *
	(Gen 21,11) וַיֵּ֧רַע הַדָּבָ֛ר מְאֹ֖ד בְּעֵינֵ֣י אַבְרָהָ֑ם עַ֖ל אוֹדֹ֥ת בְּנֽוֹ׃
12	ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע
	(Gen 21,12) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֜ים אֶל־ אַבְרָהָ֗ם אַל־ יֵרַ֤ע בְּעֵינֶ֙יךָ֙ עַל־ הַנַּ֣עַר וְעַל־ אֲמָתֶ֔ךָ כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר תֹּאמַ֥ר אֵלֶ֛יךָ שָׂרָ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקֹלָ֑הּ כִּ֣י בְיִצְחָ֔ק יִקָּרֵ֥א לְךָ֖ זָֽרַע׃
13	וגם את בן האמה הזאת לגוי גדול אשימנו כי זרעך הוא
	(Gen 21,13) וְגַ֥ם אֶת־ בֶּן־ הָאָמָ֖ה לְג֣וֹי אֲשִׂימֶ֑נּוּ כִּ֥י זַרְעֲךָ֖ הֽוּא׃
14	וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
	(Gen 21,14) וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־ לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־ הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־ שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־ הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
15	ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השחים
	(Gen 21,15) וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־ הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ אֶת־ הַיֶּ֔לֶד תַּ֖חַת אַחַ֥ד הַשִּׂיחִֽם׃
16	ותלך ותשב לה מנגד הרחיקה כמטוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קולה ותבך
	(Gen 21,16) וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אֽ͏ָמְרָ֔ה אַל־ אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד וַתֵּ֣שֶׁב מִנֶּ֔גֶד וַתִּשָּׂ֥א אֶת־ קֹלָ֖הּ וַתֵּֽבְךְּ׃
17	וישמע אלהים את קול הנער * ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מלכי הגר אל תיראי כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם
	(Gen 21,17) וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־ הָגָר֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־ לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־ שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּאֲשֶׁ֥ר הוּא־ שָֽׁם׃
18	קומי שאי את הנער וחזיקי את ידיך בו כי לגוי גדול אשימנו
	(Gen 21,18) ק֚וּמִי שְׂאִ֣י אֶת־ הַנַּ֔עַר וְהַחֲזִ֥יקִי אֶת־ יָדֵ֖ךְ בּ֑וֹ כִּֽי־ לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִׂימֶֽנּוּ׃
19	ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
	(Gen 21,19) וַיִּפְקַ֤ח אֱלֹהִים֙ אֶת־ עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא בְּאֵ֣ר מָ֑יִם וַתֵּ֜לֶךְ וַתְּמַלֵּ֤א אֶת־ הַחֵ֙מֶת֙ מַ֔יִם וַתַּ֖שְׁקְ אֶת־ הַנָּֽעַר׃
20	ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבי קשת
	(Gen 21,20) וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־ הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וַיְהִ֖י רֹבֶ֥ה קַשָּֽׁת׃
21	וישב במדבר פראן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים *
	(Gen 21,21) וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ פ
22	ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
	(Gen 21,22) וֽ͏ַיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָא֔וֹ אֶל־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
23	ועתה השבע לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנגדי וכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרת בה
	(Gen 21,23) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־ תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־ עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ׃
24	ויאמר אברהם אנכי אשבע
	(Gen 21,24) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אָנֹכִ֖י אִשָּׁבֵֽעַ׃
25	והוכיח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
	(Gen 21,25) וְהוֹכִ֥חַ אַבְרָהָ֖ם אֶת־ אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־ אֹדוֹת֙ בְּאֵ֣ר הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֥ר גָּזְל֖וּ עַבְדֵ֥י אֲבִימֶֽלֶךְ׃
26	ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום *
	(Gen 21,26) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי מִ֥י עָשָׂ֖ה אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וְגַם־ אַתָּ֞ה לֹא־ הִגַּ֣דְתָּ לִּ֗י וְגַ֧ם אָנֹכִ֛י לֹ֥א שָׁמַ֖עְתִּי בִּלְתִּ֥י הַיּֽוֹם׃
27	ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
	(Gen 21,27) וַיִּקַּ֤ח אַבְרָהָם֙ צֹ֣אן וּבָקָ֔ר וַיִּתֵּ֖ן לַאֲבִימֶ֑לֶךְ וַיִּכְרְת֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃
28	ויצב אברהם « » שבע כבשות צאן לבדהן
	(Gen 21,28) וַיַּצֵּ֣ב אַבְרָהָ֗ם אֶת־ שֶׁ֛בַע כִּבְשֹׂ֥ת הַצֹּ֖אן לְבַדְּהֶֽן׃
29	ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע הכבשות האלה אשר הצבת לבדהן
	(Gen 21,29) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה הֵ֗נָּה שֶׁ֤בַע כְּבָשֹׂת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הִצַּ֖בְתָּ לְבַדָּֽנָה׃
30	ויאמר אברהם כי את שבע הכשבות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
	(Gen 21,30) וַיֹּ֕אמֶר כִּ֚י אֶת־ שֶׁ֣בַע כְּבָשֹׂ֔ת תִּקַּ֖ח מִיָּדִ֑י בַּעֲבוּר֙ תִּֽהְיֶה־ לִּ֣י לְעֵדָ֔ה כִּ֥י חָפַ֖רְתִּי אֶת־ הַבְּאֵ֥ר הַזֹּֽאת׃
31	על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
	(Gen 21,31) עַל־ כֵּ֗ן קָרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֛י שָׁ֥ם נִשְׁבְּע֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃
32	ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
	(Gen 21,32) וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיָּ֣קָם אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־ צְבָא֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ אֶל־ אֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּֽים׃
33	ויטע אברהם אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
	(Gen 21,33) וַיִּטַּ֥ע אֶ֖שֶׁל בִּבְאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּ֨קְרָא־ שָׁ֔ם בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֵ֥ל עוֹלָֽם׃
34	ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים *
	(Gen 21,34) וַיָּ֧גָר אַבְרָהָ֛ם בְּאֶ֥רֶץ פְּלִשְׁתִּ֖ים יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ פ

22
1	ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני
	(Gen 22,1) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
2	ויאמר קח נא את בנך את יחידאך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המורה והעלהו שם עלה על אחד ההרים אשר אמר אליך
	(Gen 22,2) וַיֹּ֡אמֶר קַח־ נָ֠א אֶת־ בִּנְךָ֨ אֶת־ יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־ אָהַ֙בְתָּ֙ אֶת־ יִצְחָ֔ק וְלֶךְ־ לְךָ֔ אֶל־ אֶ֖רֶץ הַמֹּרִיָּ֑ה וְהַעֲלֵ֤הוּ שָׁם֙ לְעֹלָ֔ה עַ֚ל אַחַ֣ד הֶֽהָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
3	וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי העלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים
	(Gen 22,3) וַיַּשְׁכֵּ֨ם אַבְרָהָ֜ם בַּבֹּ֗קֶר וַֽיַחֲבֹשׁ֙ אֶת־ חֲמֹר֔וֹ וַיִּקַּ֞ח אֶת־ שְׁנֵ֤י נְעָרָיו֙ אִתּ֔וֹ וְאֵ֖ת יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיְבַקַּע֙ עֲצֵ֣י עֹלָ֔ה וַיָּ֣קָם וַיֵּ֔לֶךְ אֶל־ הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ אָֽמַר־ ל֥וֹ הָאֱלֹהִֽים׃
[4]	ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק
5	ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוי ונשוב אליכם
	(Gen 22,5) וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָהָ֜ם אֶל־ נְעָרָ֗יו שְׁבוּ־ לָכֶ֥ם פֹּה֙ עִֽם־ הַחֲמ֔וֹר וַאֲנִ֣י וְהַנַּ֔עַר נֵלְכָ֖ה עַד־ כֹּ֑ה וְנִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה וְנָשׁ֥וּבָה אֲלֵיכֶֽם׃
6	ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו *
	(Gen 22,6) וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־ עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־ הָאֵ֖שׁ וְאֶת־ הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
7	ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה
	(Gen 22,7) וַיֹּ֨אמֶר יִצְחָ֜ק אֶל־ אַבְרָהָ֤ם אָבִיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֔י וַיֹּ֖אמֶר הִנֶּ֣נִּֽי בְנִ֑י וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֤ה הָאֵשׁ֙ וְהָ֣עֵצִ֔ים וְאַיֵּ֥ה הַשֶּׂ֖ה לְעֹלָֽה׃
8	ויאמר אברהם אלהים יראה לו שה לעלה בני וילכו שניהם יחדו
	(Gen 22,8) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם אֱלֹהִ֞ים יִרְאֶה־ לּ֥וֹ הַשֶּׂ֛ה לְעֹלָ֖ה בְּנִ֑י וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
9	ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים
	(Gen 22,9) וַיָּבֹ֗אוּ אֶֽל־ הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ ל֣וֹ הָאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־ הַמִּזְבֵּ֔חַ וַֽיַּעֲרֹ֖ךְ אֶת־ הָעֵצִ֑ים וַֽיַּעֲקֹד֙ אֶת־ יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־ הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָעֵצִֽים׃
10	וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו *
	(4Q252 3,6) ○[ -- ]עולם וישלח (4Q252 3,7) אברהם את ידו [ויקח -- (Gen 22,10) וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־ יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־ הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־ בְּנֽוֹ׃
11	ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני
	(4Q252 3,7) הש]מים (Gen 22,11) וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ מִן־ הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃
12	ויאמר אל תשלח ידך על הנער ואל תעשה לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יאחידך ממני
	(4Q252 3,8) ויומר אליו עת֯[ה ידעתי --] (Gen 22,12) וַיֹּ֗אמֶר אַל־ תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־ הַנַּ֔עַר וְאַל־ תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־ יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־ בִּנְךָ֥ אֶת־ יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃
13	וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו עלה תחת בנו
	(1Q1 frg. 3,1) [בקרניו וילך אב]רהם ויק֯[ח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו ] (Gen 22,13) וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־ אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־ הָאַ֔יִל וַיַּעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃
14	ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה *
	(1Q1 frg. 3,2) [ויקרא אבר]הם את שם המק[ום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר] (1Q1 frg. 3,3) [יהוה יראה (4Q1 frg. 1,1) [ויקרא אברהם שם המקום ההוא א]ל[ה]ים יראה אשר יא[מר היום בהר יהוה יראה ] (Gen 22,14) וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָ֣ה ׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָ֖ה יֵרָאֶֽה׃
15	ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים
	(1Q1 frg. 3,3) וי]קרא מלאך יהוה א[ל אברהם שנית מן השמים ] (Gen 22,15) וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־ אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־ הַשָּׁמָֽיִם׃
16	ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יאחידך ממני
	(4Q252 3,9) יחידכה מ֯[מני --] (Gen 22,16) וַיֹּ֕אמֶר בִּ֥י נִשְׁבַּ֖עְתִּי נְאֻם־ יְהוָ֑ה כִּ֗י יַ֚עַן אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וְלֹ֥א חָשַׂ֖כְתָּ אֶת־ בִּנְךָ֥ אֶת־ יְחִידֶֽךָ׃
17	כי ברוך אברכך וארבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעך את שער איביו
	(Gen 22,17) כִּֽי־ בָרֵ֣ךְ אֲבָרֶכְךָ֗ וְהַרְבָּ֨ה אַרְבֶּ֤ה אֶֽת־ זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְכַח֕וֹל אֲשֶׁ֖ר עַל־ שְׂפַ֣ת הַיָּ֑ם וְיִרַ֣שׁ זַרְעֲךָ֔ אֵ֖ת שַׁ֥עַר אֹיְבָֽיו׃
18	והתברכו בזרעך כל גוי הארץ עקב אשר שמעת בקולי
	(Gen 22,18) וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֣י הָאָ֑רֶץ עֵ֕קֶב אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתָּ בְּקֹלִֽי׃
19	וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע *
	(Gen 22,19) וַיָּ֤שָׁב אַבְרָהָם֙ אֶל־ נְעָרָ֔יו וַיָּקֻ֛מוּ וַיֵּלְכ֥וּ יַחְדָּ֖ו אֶל־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֥שֶׁב אַבְרָהָ֖ם בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ פ
20	ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך
	(Gen 22,20) וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֻּגַּ֥ד לְאַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִ֠נֵּה יָלְדָ֨ה מִלְכָּ֥ה גַם־ הִ֛וא בָּנִ֖ים לְנָח֥וֹר אָחִֽיךָ׃
21	את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם
	(Gen 22,21) אֶת־ ע֥וּץ בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־ בּ֣וּז אָחִ֑יו וְאֶת־ קְמוּאֵ֖ל אֲבִ֥י אֲרָֽם׃
22	ואת כשד ואת חזו ואת פילדש ואת ידלף ואת בתואל
	(Gen 22,22) וְאֶת־ כֶּ֣שֶׂד וְאֶת־ חֲז֔וֹ וְאֶת־ פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת־ יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל׃
23	ובתואל הוליד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם
	(Gen 22,23) וּבְתוּאֵ֖ל יָלַ֣ד אֶת־ רִבְקָ֑ה שְׁמֹנָ֥ה אֵ֙לֶּה֙ יָלְדָ֣ה מִלְכָּ֔ה לְנָח֖וֹר אֲחִ֥י אַבְרָהָֽם׃
24	ופילגשו ושמה רומה ותלד גם היא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה *
	(Gen 22,24) וּפִֽילַגְשׁ֖וֹ וּשְׁמָ֣הּ רְאוּמָ֑ה וַתֵּ֤לֶד גַּם־ הִוא֙ אֶת־ טֶ֣בַח וְאֶת־ גַּ֔חַם וְאֶת־ תַּ֖חַשׁ וְאֶֽת־ מַעֲכָֽה׃ ס

23
1	ויהיו חיי שרה מאת שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה
	(Gen 23,1) וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃
2	ותמת שרה בקרית הארבע אל עמק היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכותה
	(Gen 23,2) וַתָּ֣מָת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃
3	ויקם אברהם מעל פני מיתו וידבר אל בני חת לאמר
	(Gen 23,3) וַיָּ֙קָם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־ בְּנֵי־ חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃
4	גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה את מיתי מלפני
	(Gen 23,4) גֵּר־ וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־ קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃
5	ויענו בני חת את אברהם לאמר לא
	(Gen 23,5) וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־ חֵ֛ת אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃
[6]	שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מיתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מיתך
7	ויקם אברהם וישתחוי לעם הארץ לבני חת
	(Gen 23,7) וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־ הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־ חֵֽת׃
8	וידבר אתם לאמר אם ישת נפשכם לקבר את מיתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צהר החתי
	(Gen 23,8) וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־ יֵ֣שׁ אֶֽת־ נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־ מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־ לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־ צֹֽחַר׃
9	ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר
	(Gen 23,9) וְיִתֶּן־ לִ֗י אֶת־ מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָֽבֶר׃
10	ועפרון ישב בתוך בני חת * ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר
	(Gen 23,10) וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־ חֵ֑ת וַיַּעַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־ אַבְרָהָם֙ בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃
11	לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מיתך
	(Gen 23,11) לֹֽא־ אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־ בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־ עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃
12	וישתחוי אברהם לפני עם הארץ
	(Gen 23,12) וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
13	וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לי שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מיתי שם
	(Gen 23,13) וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־ עֶפְר֜וֹן בְּאָזְנֵ֤י עַם־ הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־ אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־ מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃
14	ויען עפרון את אברהם לאמר לא
	(Gen 23,14) וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃
[15]	אדני שמעני ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מיתך קבר
16	וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר
	(Gen 23,16) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־ עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־ הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאָזְנֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃
17	ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב
	(1Q1 frg. 4,1) ויק]ם שדה֯[ עפרון אשר] (1Q1 frg. 4,2) [במכפלה אשר לפני ממרא ה]שדה והמע[רה אשר בו וכול העץ] (1Q1 frg. 4,3) [אשר בשדה אשר בכול גבלו ס]ביב (Gen 23,17) וַיָּ֣קָם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־ בּ֔וֹ וְכָל־ הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־ גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃
18	לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו
	(1Q1 frg. 4,3) לאברהם[ למקנה לעיני בני חת] (1Q1 frg. 4,4) [בכול באי שער עירו (Gen 23,18) לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־ חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־ עִירֽוֹ׃
19	ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא היא חברון בארץ כנען
	(1Q1 frg. 4,4) ואחרי כן ]קבר אב[רהם את שרה אשתו] (1Q1 frg. 4,5) [אל מערת שדה המכפלה ]על פני [ממ]ר֯א֯[ הוא חברון בארץ כנען ] (Gen 23,19) וְאַחֲרֵי־ כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־ מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־ פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
20	ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת *
	(Gen 23,20) וַיָּ֨קָם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־ בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־ קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־ חֵֽת׃ ס

24
1	ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל
	(Gen 24,1) וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וֽ͏ַיהוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־ אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃
2	ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי
	(Gen 24,2) וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־ עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכָל־ אֲשֶׁר־ ל֑וֹ שִֽׂים־ נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃
3	ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בקרבו
	(Gen 24,3) וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בּֽ͏ַיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֽ͏ֵאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־ תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃
4	כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק
	(Gen 24,4) כִּ֧י אֶל־ אַרְצִ֛י וְאֶל־ מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃
5	ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם
	(Gen 24,5) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־ תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־ בִּנְךָ֔ אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃
6	ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה
	(Gen 24,6) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־ תָּשִׁ֥יב אֶת־ בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃
7	יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
	(Gen 24,7) יְהוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־ לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־ לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃
8	ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי זאת רק את בני לא תשיב שמה
	(Gen 24,8) וְאִם־ לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־ בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃
9	וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה *
	(Gen 24,9) וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־ יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־ הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
10	ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור
	(Gen 24,10) וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶבֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכָל־ ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־ אֲרַ֥ם נֽ͏ַהֲרַ֖יִם אֶל־ עִ֥יר נָחֽוֹר׃
11	ויברך הגמלים מחוץ לעיר על באר המים לעת ערב לעת צאת השאבות
	(Gen 24,11) וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־ בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃
12	ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרא נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם
	(Gen 24,12) וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־ נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־ חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃
13	הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאות לשאב מים
	(Gen 24,13) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־ עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃
14	והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדיך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אברהם *
	(Gen 24,14) וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־ נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־ גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־ עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־ אֲדֹנִֽי׃
15	ויהי הוא טרם כלה לדבר אל לבו והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה
	(Gen 24,15) וַֽיְהִי־ ה֗וּא טֶרֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־ מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־ שִׁכְמָֽהּ׃
16	והנערה טובת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העין ותמלא כדה ותעל
	(Gen 24,16) וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃
17	וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיני נא מעט מים מכדיך
	(Gen 24,17) וַיָּ֥רָץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־ מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
18	ותאמר שתה אדני ותמהר ותוריד כדה על ידה ותשקהו
	(Gen 24,18) וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־ יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃
19	ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות
	(Gen 24,19) וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־ כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃
20	ותמהר ותוריד כדה על השקות ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו
	(Gen 24,20) וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־ הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רָץ ע֛וֹד אֶֽל־ הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכָל־ גְּמַלָּֽיו׃
21	והאיש משתה לה ומחריש לדעת הצליח יהוה דרכו אם לא *
	(Gen 24,21) וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הֽ͏ַהִצְלִ֧יחַ יְהוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־ לֹֽא׃
22	ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו וישם על אפה ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם
	(1Q1 frg. 5,1) [ויהי כאשר כלו הגמ]ל[י]ם[ לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני] (1Q1 frg. 5,2) [צמידים על ידי]ה עשרה[ זהב משקלם (Gen 24,22) וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־ יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃
23	ויאמר בת מי אתי הגידי נא לי היש בבית אביך מקום לנו ללין
	(1Q1 frg. 5,2) ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית] (1Q1 frg. 5,3) [אביך מקום לנו ללין (Gen 24,23) וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־ מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־ אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃
24	ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור
	(1Q1 frg. 5,3) ות]א[מ]ר אל[יו בת בתואל] (Gen 24,24) וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־ בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־ מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃
25	ותאמר אליו גם תבן גם מספה רב עמנו וגם מקום ללין
	(Gen 24,25) וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־ תֶּ֥בֶן גַּם־ מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־ מָק֖וֹם לָלֽוּן׃
26	ויקד האיש וישתחוי ליהוה
	(Gen 24,26) וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לֽ͏ַיהוָֽה׃
27	ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אברהם אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני *
	(Gen 24,27) וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁר לֹֽא־ עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֙רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
28	ותרץ הנערה ותגיד לבית אמה כדברים האלה
	(Gen 24,28) וַתָּ֙רָץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
29	ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין
	(Gen 24,29) וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רָץ לָבָ֧ן אֶל־ הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־ הָעָֽיִן׃
30	ויהי כראותו את הנזם ואת הצמידים על ידי אחותו וכשמעו את דברי רבקה אחותו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין
	(Gen 24,30) וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־ הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־ הַצְּמִדִים֮ עַל־ יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשָׁמְע֗וֹ אֶת־ דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־ דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־ הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־ הַגְּמַלִּ֖ים עַל־ הָעָֽיִן׃
31	ויאמר בא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים
	(Gen 24,31) וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְהוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים׃
32	ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספה לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו
	(Gen 24,32) וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֙יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
33	ויושם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמרו דבר *
	(Gen 24,33) ויישם (וַיּוּשַׂ֤ם) לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־ דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃
34	ויאמר עבד אברהם אנכי
	(Gen 24,34) וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃
35	ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר כסף וזהב עבדים ושפחות וגמלים וחמורים
	(Gen 24,35) וַיהוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־ אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃
36	ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתו ויתן לו את כל אשר לו
	(Gen 24,36) וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לֽ͏ַאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־ לּ֖וֹ אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ לֽוֹ׃
37	וישביעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו
	(Gen 24,37) וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־ תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃
38	כי אם אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני
	(Gen 24,38) אִם־ לֹ֧א אֶל־ בֵּית־ אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־ מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃
39	ואמר אל אדני אולי לא תלך האשה אחרי
	(Gen 24,39) וָאֹמַ֖ר אֶל־ אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־ תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃
40	ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי
	(Gen 24,40) וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהוָ֞ה אֲשֶׁר־ הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכ֤וֹ אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤ אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃
41	אז תנקיא מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקיא מאלתי *
	(Gen 24,41) אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֶל־ מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־ לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃
42	ואבוא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אני הלך עליה
	(Gen 24,42) וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־ הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־ יֶשְׁךָ־ נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃
43	הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היוצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדיך
	(Gen 24,43) הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־ עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָ הַשְׁקִֽינִי־ נָ֥א מְעַט־ מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃
44	ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב היא האשה אשר הוכיח יהוה לבן אדני
	(Gen 24,44) וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־ אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הֽ͏ָאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־ הֹכִ֥יחַ יְהוָ֖ה לְבֶן־ אֲדֹנִֽי׃
45	אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העין ותשאב ואמר אליה השקיני נא מעט מים מכדיך
	(Gen 24,45) אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־ לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־ שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃
46	ותמהר ותוריד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשתה וגם הגמלים השקתה
	(Gen 24,46) וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־ גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה׃
47	ואשאל אתה ואמר בת מי אתי ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה
	(Gen 24,47) וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־ מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־ בְּתוּאֵל֙ בֶּן־ נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־ לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֙זֶם֙ עַל־ אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־ יָדֶֽיהָ׃
48	ואקד ואשתחוי ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו
	(Gen 24,48) וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־ יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֙נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־ בַּת־ אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ׃
49	ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על הימין או על השמאל
	(Gen 24,49) וְ֠עַתָּה אִם־ יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֽ͏ֶאֱמֶ֛ת אֶת־ אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־ לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־ יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־ שְׂמֹֽאל׃
50	ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע וטוב
	(Gen 24,50) וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־ טֽוֹב׃
51	הנה רבקה לפניך קח ולך ותהיה אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה *
	(Gen 24,51) הִנֵּֽה־ רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־ אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃
52	ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחוי ארצה ליהוה
	(Gen 24,52) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־ דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לֽ͏ַיהוָֽה׃
53	ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנות נתן לאחיה ולאמה
	(Gen 24,53) וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־ כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃
54	ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקמו בבקר ויאמר שלחוני לאדני
	(Gen 24,54) וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־ עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לֽ͏ַאדֹנִֽי׃
55	ויאמרו אחיה ואמה תשב הנערה אתנו ימים או חדש ואחר תלך
	(Gen 24,55) וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשׂ֑וֹר אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃
56	ויאמר אליהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח את דרכי שלחוני ואלכה אל אדני
	(Gen 24,56) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־ תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וֽ͏ַיהוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לֽ͏ַאדֹנִֽי׃
57	ויאמרו נקרא לנערה ונשאל את פיה
	(Gen 24,57) וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־ פִּֽיהָ׃
58	ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך
	(Gen 24,58) וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃
59	וישלחו את רבקה אחותם ואת מינקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו
	(Gen 24,59) וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־ רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־ מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־ עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־ אֲנָשָֽׁיו׃
60	ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו אתי הוי לאלפי רבבה ויירש זרעיך את שער איביו
	(Gen 24,60) וַיְבָרֲכ֤וּ אֶת־ רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃
61	ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך *
	(Gen 24,61) וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־ הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־ רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃
62	ויצחק בא במדבר באר לחי ראה והוא ישב בארץ הנגב
	(Gen 24,62) וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃
63	ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה הגמלים באים
	(Gen 24,63) וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃
64	ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל
	(Gen 24,64) וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־ עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־ יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃
65	ותאמר אל העבד מי האיש הלז ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס
	(Gen 24,65) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־ הָעֶ֗בֶד מִֽי־ הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃
66	ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה
	(Gen 24,66) וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃
67	ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו *
	(Gen 24,67) וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־ רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ פ

25
1	ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה
	(Gen 25,1) וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃
2	ותלד לו את זמרון ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח
	(Gen 25,2) וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־ זִמְרָן֙ וְאֶת־ יָקְשָׁ֔ן וְאֶת־ מְדָ֖ן וְאֶת־ מִדְיָ֑ן וְאֶת־ יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־ שֽׁוּחַ׃
3	ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורים ולטשים ולאמים
	(Gen 25,3) וְיָקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־ שְׁבָ֖א וְאֶת־ דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ים וּלְאֻמִּֽים׃
4	ובני מדין עיפה ואפר חנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה
	(Gen 25,4) וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כָּל־ אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃
5	ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק בנו
	(Gen 25,5) וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־ כָּל־ אֲשֶׁר־ ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃
6	ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדמה *
	(Gen 25,6) וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־ אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃
7	ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים
	(Gen 25,7) וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־ חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־ חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃
8	ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ימים ויאסף אל עמו
	(Gen 25,8) וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מָת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־ עַמָּֽיו׃
9	ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון בן צהר החתי אשר על פני ממרא
	(Gen 25,9) וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־ מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־ שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־ צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃
10	השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שם קבור אברהם ושרה אשתו
	(Gen 25,10) הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־ קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־ חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
11	ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראה *
	(Gen 25,11) וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־ יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־ בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ ס
12	ואלה תולדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם
	(Gen 25,12) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־ אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃
13	ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדתם בכור ישמעאל נבאות וקדד ואדבאל ומבשם
	(Gen 25,13) וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃
14	ומשמע ודומה ומשא
	(Gen 25,14) וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃
15	הדד ותימה יטור ונפיש וקדמה
	(Gen 25,15) חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃
16	אלה הם בני ישמעאל ואלה שמותם בחצרותם ובטירתם שנים עשר נשיאים לאמתם
	(Gen 25,16) אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־ עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃
17	ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמו
	(Gen 25,17) וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מָת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־ עַמָּֽיו׃
18	וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל *
	(4Q364 frg. 1a-b,1) [בו]אכה אש[ור]ה֯[ על פני כול אחיו נפל (Gen 25,18) וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֽ͏ֵחֲוִילָ֜ה עַד־ שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־ פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־ פְּנֵ֥י כָל־ אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ פ
19	ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק
	(4Q364 frg. 1a-b,1) ואלה תולדות] (4Q364 frg. 1a-b,2) [י]שחק בן אברה֯ם א֯ברהם[ הוליד את ישחק? --] (Gen 25,19) וְאֵ֛לֶּה תּוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־ אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־ יִצְחָֽק׃
20	ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
	(Gen 25,20) וַיְהִ֤י יִצְחָק֙ בֶּן־ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּקַחְתּ֣וֹ אֶת־ רִבְקָ֗ה בַּת־ בְּתוּאֵל֙ הֽ͏ָאֲרַמִּ֔י מִפַּדַּ֖ן אֲרָ֑ם אֲח֛וֹת לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
21	ויעתר יצחק אל יהוה לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו
	(Gen 25,21) וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לֽ͏ַיהוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
22	ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה
	(Gen 25,22) וַיִּתְרֹֽצֲצ֤וּ הַבָּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔הּ וַתֹּ֣אמֶר אִם־ כֵּ֔ן לָ֥מָּה זֶּ֖ה אָנֹ֑כִי וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־ יְהוָֽה׃
23	ויאמר יהוה לה שני גוים בבטניך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר
	(Gen 25,23) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים (גוֹיִם֙) בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעֲבֹ֥ד צָעִֽיר׃
24	וימלאו ימיה ללדת והנה תאמים בבטנה
	(Gen 25,24) וַיִּמְלְא֥וּ יָמֶ֖יהָ לָלֶ֑דֶת וְהִנֵּ֥ה תוֹמִ֖ם בְּבִטְנָֽהּ׃
25	ויצא הראישון אדמני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו
	(Gen 25,25) וַיֵּצֵ֤א הָרִאשׁוֹן֙ אַדְמוֹנִ֔י כֻּלּ֖וֹ כְּאַדֶּ֣רֶת שֵׂעָ֑ר וַיִּקְרְא֥וּ שְׁמ֖וֹ עֵשָֽׂו׃
26	ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקראו שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
	(Gen 25,26) וְאַֽחֲרֵי־ כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־ שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
27	ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים
	(Gen 25,27) וֽ͏ַיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים׃
28	ויאהב יצחק את עשו כי צידו בפיו ורבקה אהבת את יעקב *
	(Gen 25,28) וַיֶּאֱהַ֥ב יִצְחָ֛ק אֶת־ עֵשָׂ֖ו כִּי־ צַ֣יִד בְּפִ֑יו וְרִבְקָ֖ה אֹהֶ֥בֶת אֶֽת־ יַעֲקֹֽב׃
29	ויזיד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף
	(Gen 25,29) וַיָּ֥זֶד יַעֲקֹ֖ב נָזִ֑יד וַיָּבֹ֥א עֵשָׂ֛ו מִן־ הַשָּׂדֶ֖ה וְה֥וּא עָיֵֽף׃
30	ויאמר עשו אל יעקב הלעטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום
	(Gen 25,30) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶֽל־ יַעֲקֹ֗ב הַלְעִיטֵ֤נִי נָא֙ מִן־ הָאָדֹ֤ם הָאָדֹם֙ הַזֶּ֔ה כִּ֥י עָיֵ֖ף אָנֹ֑כִי עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמ֖וֹ אֱדֽוֹם׃
31	ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי
	(Gen 25,31) וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־ בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי׃
32	ויאמר עשו הנה אנכי הלך למות ולמה זה לי בכורה
	(Gen 25,32) וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־ זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה׃
33	ויאמר יעקב השבע לי כיום וישבע לו וימכר את בכורתו ליעקב
	(Gen 25,33) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּמְכֹּ֥ר אֶת־ בְּכֹרָת֖וֹ לְיַעֲקֹֽב׃
34	ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עד שים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכורה *
	(Gen 25,34) וְיַעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת־ הַבְּכֹרָֽה׃ ס

26
1	ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראישון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה
	(Gen 26,1) וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָרָעָ֣ב הָרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־ אֲבִימֶ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־ פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃
2	ויראה אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך
	(Gen 26,2) וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־ תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֖ר אֹמַ֥ר אֵלֶֽיךָ׃
3	גר בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקמתי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך
	(Gen 26,3) גּ֚וּר בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְאֶֽהְיֶ֥ה עִמְּךָ֖ וַאֲבָרְכֶ֑ךָּ כִּֽי־ לְךָ֣ וּֽלְזַרְעֲךָ֗ אֶתֵּן֙ אֶת־ כָּל־ הָֽאֲרָצֹ֣ת הָאֵ֔ל וַהֲקִֽמֹתִי֙ אֶת־ הַשְּׁבֻעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לְאַבְרָהָ֥ם אָבִֽיךָ׃
4	והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האלה והתברכו בזרעך כל גוי הארץ
	(Gen 26,4) וְהִרְבֵּיתִ֤י אֶֽת־ זַרְעֲךָ֙ כְּכוֹכְבֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְנָתַתִּ֣י לְזַרְעֲךָ֔ אֵ֥ת כָּל־ הָאֲרָצֹ֖ת הָאֵ֑ל וְהִתְבָּרֲכ֣וּ בְזַרְעֲךָ֔ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃
5	עקב אשר שמע אברהם אביך בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי *
	(Gen 26,5) עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־ שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְוֺתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתוֹרֹתָֽי׃
6	וישב יצחק בגרר
	(Gen 26,6) וַיֵּ֥שֶׁב יִצְחָ֖ק בִּגְרָֽר׃
7	וישאלו אנשי המקום על אשתו ויאמר אחותי היא כי ירא לאמר אשתי היא פן יהרגוני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא
	(Gen 26,7) וַֽיִּשְׁאֲל֞וּ אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ לְאִשְׁתּ֔וֹ וַיֹּ֖אמֶר אֲחֹ֣תִי הִ֑וא כִּ֤י יָרֵא֙ לֵאמֹ֣ר אִשְׁתִּ֔י פֶּן־ יַֽהַרְגֻ֜נִי אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ עַל־ רִבְקָ֔ה כִּֽי־ טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה הִֽיא׃
8	ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו
	(Gen 26,8) וַיְהִ֗י כִּ֣י אָֽרְכוּ־ ל֥וֹ שָׁם֙ הַיָּמִ֔ים וַיַּשְׁקֵ֗ף אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ פְּלִשְׁתִּ֔ים בְּעַ֖ד הֽ͏ַחַלּ֑וֹן וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה יִצְחָק֙ מְצַחֵ֔ק אֵ֖ת רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
9	ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחותי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה
	(Gen 26,9) וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְיִצְחָ֗ק וַיֹּ֙אמֶר֙ אַ֣ךְ הִנֵּ֤ה אִשְׁתְּךָ֙ הִ֔וא וְאֵ֥יךְ אָמַ֖רְתָּ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ יִצְחָ֔ק כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־ אָמ֖וּת עָלֶֽיהָ׃
10	ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם
	(Gen 26,10) וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ מַה־ זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ כִּ֠מְעַט שָׁכַ֞ב אַחַ֤ד הָעָם֙ אֶת־ אִשְׁתֶּ֔ךָ וְהֵבֵאתָ֥ עָלֵ֖ינוּ אָשָֽׁם׃
11	ויצו אבימלך את כל עמו לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת *
	(Gen 26,11) וַיְצַ֣ו אֲבִימֶ֔לֶךְ אֶת־ כָּל־ הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר הַנֹּגֵ֜עַ בָּאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה וּבְאִשְׁתּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
12	ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהוה
	(Gen 26,12) וַיִּזְרַ֤ע יִצְחָק֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיִּמְצָ֛א בַּשָּׁנָ֥ה הַהִ֖וא מֵאָ֣ה שְׁעָרִ֑ים וֽ͏ַיְבָרֲכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
13	ויגדל האיש וילך הלך וגדל עד כי גדל מאד
	(Gen 26,13) וַיִּגְדַּ֖ל הָאִ֑ישׁ וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וְגָדֵ֔ל עַ֥ד כִּֽי־ גָדַ֖ל מְאֹֽד׃
14	ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים
	(Gen 26,14) וֽ͏ַיְהִי־ ל֤וֹ מִקְנֵה־ צֹאן֙ וּמִקְנֵ֣ה בָקָ֔ר וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֑ה וַיְקַנְא֥וּ אֹת֖וֹ פְּלִשְׁתִּֽים׃
15	וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר
	(Gen 26,15) וְכָל־ הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃
16	ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד
	(Gen 26,16) וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־ יִצְחָ֑ק לֵ֚ךְ מֽ͏ֵעִמָּ֔נוּ כִּֽי־ עָצַֽמְתָּ־ מִמֶּ֖נּוּ מְאֹֽד׃
17	וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם
	(Gen 26,17) וַיֵּ֥לֶךְ מִשָּׁ֖ם יִצְחָ֑ק וַיִּ֥חַן בְּנַֽחַל־ גְּרָ֖ר וַיֵּ֥שֶׁב שָֽׁם׃
18	וישב יצחק ויחפר את בארות המים אשר חפרו עבדי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אביו
	(Gen 26,18) וַיָּ֨שָׁב יִצְחָ֜ק וַיַּחְפֹּ֣ר ׀ אֶת־ בְּאֵרֹ֣ת הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ בִּימֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יו וַיְסַתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אַבְרָהָ֑ם וַיִּקְרָ֤א לָהֶן֙ שֵׁמ֔וֹת כַּשֵּׁמֹ֕ת אֲשֶׁר־ קָרָ֥א לָהֶ֖ן אָבִֽיו׃
19	ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים
	(Gen 26,19) וַיַּחְפְּר֥וּ עַבְדֵֽי־ יִצְחָ֖ק בַּנָּ֑חַל וַיִּ֨מְצְאוּ־ שָׁ֔ם בְּאֵ֖ר מַ֥יִם חַיִּֽים׃
20	ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו
	(Gen 26,20) וַיָּרִ֜יבוּ רֹעֵ֣י גְרָ֗ר עִם־ רֹעֵ֥י יִצְחָ֛ק לֵאמֹ֖ר לָ֣נוּ הַמָּ֑יִם וַיִּקְרָ֤א שֵֽׁם־ הַבְּאֵר֙ עֵ֔שֶׂק כִּ֥י הִֽתְעַשְּׂק֖וּ עִמּֽוֹ׃
21	ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה
	(4Q12 frg. 1,1) ו]יחפר[ו באר] (4Q12 frg. 1,2) [אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה (Gen 26,21) וַֽיַּחְפְּרוּ֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וַיָּרִ֖יבוּ גַּם־ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֥א שְׁמָ֖הּ שִׂטְנָֽה׃
22	ויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ
	(4Q12 frg. 1,2) ויעתק משם ויחפר באר ]א֯חרית ולוא רב֯[ו] (4Q12 frg. 1,3) [עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ (Gen 26,22) וַיַּעְתֵּ֣ק מִשָּׁ֗ם וַיַּחְפֹּר֙ בְּאֵ֣ר אַחֶ֔רֶת וְלֹ֥א רָב֖וּ עָלֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ רְחֹב֔וֹת וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־ עַתָּ֞ה הִרְחִ֧יב יְהוָ֛ה לָ֖נוּ וּפָרִ֥ינוּ בָאָֽרֶץ׃
23	ויעל משם באר שבע *
	(4Q12 frg. 1,3) ]ויעל משם באר (Gen 26,23) וַיַּ֥עַל מִשָּׁ֖ם בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
24	ויראה אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי
	(4Q12 frg. 1,4) וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אבר]ה֯ם אביך אל תירא֯[ ] (4Q12 frg. 1,5) [כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי (Gen 26,24) וַיֵּרָ֨א אֵלָ֤יו יְהוָה֙ בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֕י אֱלֹהֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יךָ אַל־ תִּירָא֙ כִּֽי־ אִתְּךָ֣ אָנֹ֔כִי וּבֵֽרַכְתִּ֙יךָ֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֶֽת־ זַרְעֲךָ֔ בַּעֲב֖וּר אַבְרָהָ֥ם עַבְדִּֽי׃
25	ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר
	(4Q12 frg. 1,5) ויבן שם מזבח ויקרא בש]ם יהוה ויטי[ ] (4Q12 frg. 1,6) [שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר (Gen 26,25) וַיִּ֧בֶן שָׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ וַיִּקְרָא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וַיֶּט־ שָׁ֖ם אָהֳל֑וֹ וַיִּכְרוּ־ שָׁ֥ם עַבְדֵי־ יִצְחָ֖ק בְּאֵֽר׃
26	ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופי כל שר צבאו
	(4Q12 frg. 1,6) ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מ]רעהו ופיכל[ ] (4Q12 frg. 1,7) [שר צבאו (Gen 26,26) וַאֲבִימֶ֕לֶךְ הָלַ֥ךְ אֵלָ֖יו מִגְּרָ֑ר וַאֲחֻזַּת֙ מֵֽרֵעֵ֔הוּ וּפִיכֹ֖ל שַׂר־ צְבָאֽוֹ׃
27	ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם
	(4Q12 frg. 1,7) ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מא]ת֯[כ]ם֯ וי[ ] (Gen 26,27) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יִצְחָ֔ק מַדּ֖וּעַ בָּאתֶ֣ם אֵלָ֑י וְאַתֶּם֙ שְׂנֵאתֶ֣ם אֹתִ֔י וַתְּשַׁלְּח֖וּנִי מֵאִתְּכֶֽם׃
28	ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהיה נא אלה בינתנו ביננו ובינך ונכרתה ברית עמך
	(4Q12 frg. 1,8) [אומרו ראו -- ] (Gen 26,28) וַיֹּאמְר֗וּ רָא֣וֹ רָאִינוּ֮ כִּֽי־ הָיָ֣ה יְהוָ֣ה ׀ עִמָּךְ֒ וַנֹּ֗אמֶר תְּהִ֨י נָ֥א אָלָ֛ה בֵּינוֹתֵ֖ינוּ בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֶ֑ךָ וְנִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית עִמָּֽךְ׃
29	אם תעשה עמנו רע כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום עתה אתה ברוך יהוה
	(Gen 26,29) אִם־ תַּעֲשֵׂ֨ה עִמָּ֜נוּ רָעָ֗ה כַּאֲשֶׁר֙ לֹ֣א נְגַֽעֲנ֔וּךָ וְכַאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤ינוּ עִמְּךָ֙ רַק־ ט֔וֹב וַנְּשַׁלֵּֽחֲךָ֖ בְּשָׁל֑וֹם אַתָּ֥ה עַתָּ֖ה בְּר֥וּךְ יְהוָֽה׃
30	ויעש להם משתה ויאכלו וישתו
	(Gen 26,30) וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ׃
31	וישכמו בבקר וישבעו איש לרעהו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום
	(Gen 26,31) וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיִּשָּׁבְע֖וּ אִ֣ישׁ לְאָחִ֑יו וַיְשַׁלְּחֵ֣ם יִצְחָ֔ק וַיֵּלְכ֥וּ מֵאִתּ֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃
32	ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים
	(Gen 26,32) וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא וַיָּבֹ֙אוּ֙ עַבְדֵ֣י יִצְחָ֔ק וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ עַל־ אֹד֥וֹת הַבְּאֵ֖ר אֲשֶׁ֣ר חָפָ֑רוּ וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ מָצָ֥אנוּ מָֽיִם׃
33	ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה
	(Gen 26,33) וַיִּקְרָ֥א אֹתָ֖הּ שִׁבְעָ֑ה עַל־ כֵּ֤ן שֵׁם־ הָעִיר֙ בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס
34	ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילון החוי
	(Gen 26,34) וַיְהִ֤י עֵשָׂו֙ בֶּן־ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וַיִּקַּ֤ח אִשָּׁה֙ אֶת־ יְהוּדִ֔ית בַּת־ בְּאֵרִ֖י הַֽחִתִּ֑י וְאֶת־ בָּ֣שְׂמַ֔ת בַּת־ אֵילֹ֖ן הֽ͏ַחִתִּֽי׃
35	ותהיינה מרת רוח ליצחק ולרבקה *
	(Gen 26,35) וַתִּהְיֶ֖יןָ מֹ֣רַת ר֑וּחַ לְיִצְחָ֖ק וּלְרִבְקָֽה׃ ס

27
1	ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני
	(Gen 27,1) וַיְהִי֙ כִּֽי־ זָקֵ֣ן יִצְחָ֔ק וַתִּכְהֶ֥יןָ עֵינָ֖יו מֵרְאֹ֑ת וַיִּקְרָ֞א אֶת־ עֵשָׂ֣ו ׀ בְּנ֣וֹ הַגָּדֹ֗ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בְּנִ֔י וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו הִנֵּֽנִי׃
2	ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי
	(Gen 27,2) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־ נָ֖א זָקַ֑נְתִּי לֹ֥א יָדַ֖עְתִּי י֥וֹם מוֹתִֽי׃
3	ועתה שא נא כליך תליתך וקשתך וצא השדה וצוד לי ציד
	(Gen 27,3) וְעַתָּה֙ שָׂא־ נָ֣א כֵלֶ֔יךָ תֶּלְיְךָ֖ וְקַשְׁתֶּ֑ךָ וְצֵא֙ הַשָּׂדֶ֔ה וְצ֥וּדָה לִּ֖י צידה (צָֽיִד׃
4	ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והבאת לי ואכל בעבור תברכך נפשי בטרם אמות
	(Gen 27,4) וַעֲשֵׂה־ לִ֨י מַטְעַמִּ֜ים כַּאֲשֶׁ֥ר אָהַ֛בְתִּי וְהָבִ֥יאָה לִּ֖י וְאֹכֵ֑לָה בַּעֲב֛וּר תְּבָרֶכְךָ֥ נַפְשִׁ֖י בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃
5	ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא
	(Gen 27,5) וְרִבְקָ֣ה שֹׁמַ֔עַת בְּדַבֵּ֣ר יִצְחָ֔ק אֶל־ עֵשָׂ֖ו בְּנ֑וֹ וַיֵּ֤לֶךְ עֵשָׂו֙ הַשָּׂדֶ֔ה לָצ֥וּד צַ֖יִד לְהָבִֽיא׃
6	ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר
	(Gen 27,6) וְרִבְקָה֙ אָֽמְרָ֔ה אֶל־ יַעֲקֹ֥ב בְּנָ֖הּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־ אָבִ֔יךָ מְדַבֵּ֛ר אֶל־ עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יךָ לֵאמֹֽר׃
7	הבא לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברכך לפני יהוה לפני מותי
	(Gen 27,7) הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־ לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי׃
8	ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצויה אתך
	(Gen 27,8) וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י לַאֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מְצַוָּ֥ה אֹתָֽךְ׃
9	לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב
	(Gen 27,9) לֶךְ־ נָא֙ אֶל־ הַצֹּ֔אן וְקַֽח־ לִ֣י מִשָּׁ֗ם שְׁנֵ֛י גְּדָיֵ֥י עִזִּ֖ים טֹבִ֑ים וְאֽ͏ֶעֱשֶׂ֨ה אֹתָ֧ם מַטְעַמִּ֛ים לְאָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר אָהֵֽב׃
10	והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו *
	(Gen 27,10) וְהֵבֵאתָ֥ לְאָבִ֖יךָ וְאָכָ֑ל בַּעֲבֻ֛ר אֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ לִפְנֵ֥י מוֹתֽוֹ׃
11	ויאמר יעקב אל רבקה אמו הנה עשו אחי איש שעיר ואנכי איש חלק
	(Gen 27,11) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֔ב אֶל־ רִבְקָ֖ה אִמּ֑וֹ הֵ֣ן עֵשָׂ֤ו אָחִי֙ אִ֣ישׁ שָׂעִ֔ר וְאָנֹכִ֖י אִ֥ישׁ חָלָֽק׃
12	אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאת עלי קללה ולא ברכה
	(Gen 27,12) אוּלַ֤י יְמֻשֵּׁ֙נִי֙ אָבִ֔י וְהָיִ֥יתִי בְעֵינָ֖יו כִּמְתַעְתֵּ֑עַ וְהֵבֵאתִ֥י עָלַ֛י קְלָלָ֖ה וְלֹ֥א בְרָכָֽה׃
13	ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקולי ולך קח לי
	(Gen 27,13) וַתֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִמּ֔וֹ עָלַ֥י קִלְלָתְךָ֖ בְּנִ֑י אַ֛ךְ שְׁמַ֥ע בְּקֹלִ֖י וְלֵ֥ךְ קַֽח־ לִֽי׃
14	וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו
	(Gen 27,14) וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח וַיָּבֵ֖א לְאִמּ֑וֹ וַתַּ֤עַשׂ אִמּוֹ֙ מַטְעַמִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר אָהֵ֥ב אָבִֽיו׃
15	ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול החמידות אשר אתה בבית ותלביש את יעקב בנה הקטן
	(Gen 27,15) וַתִּקַּ֣ח רִ֠בְקָה אֶת־ בִּגְדֵ֨י עֵשָׂ֜ו בְּנָ֤הּ הַגָּדֹל֙ הַחֲמֻדֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר אִתָּ֖הּ בַּבָּ֑יִת וַתַּלְבֵּ֥שׁ אֶֽת־ יַעֲקֹ֖ב בְּנָ֥הּ הַקָּטָֽן׃
16	ואת עורת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צוארו
	(Gen 27,16) וְאֵ֗ת עֹרֹת֙ גְּדָיֵ֣י הָֽעִזִּ֔ים הִלְבִּ֖ישָׁה עַל־ יָדָ֑יו וְעַ֖ל חֶלְקַ֥ת צַוָּארָֽיו׃
17	ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה
	(Gen 27,17) וַתִּתֵּ֧ן אֶת־ הַמַּטְעַמִּ֛ים וְאֶת־ הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑תָה בְּיַ֖ד יַעֲקֹ֥ב בְּנָֽהּ׃
18	ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני
	(Gen 27,18) וַיָּבֹ֥א אֶל־ אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֑י וַיֹּ֣אמֶר הִנֶּ֔נִּי מִ֥י אַתָּ֖ה בְּנִֽי׃
19	ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכורך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך
	(Gen 27,19) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־ אָבִ֗יו אָנֹכִי֙ עֵשָׂ֣ו בְּכֹרֶ֔ךָ עָשִׂ֕יתִי כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֵלָ֑י קֽוּם־ נָ֣א שְׁבָ֗ה וְאָכְלָה֙ מִצֵּידִ֔י בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
20	ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרא יהוה אלהיך לפני *
	(Gen 27,20) וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶל־ בְּנ֔וֹ מַה־ זֶּ֛ה מִהַ֥רְתָּ לִמְצֹ֖א בְּנִ֑י וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י הִקְרָ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנָֽי׃
21	ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמושך בני האתה זה בני עשו אם לא
	(Gen 27,21) וַיֹּ֤אמֶר יִצְחָק֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב גְּשָׁה־ נָּ֥א וַאֲמֻֽשְׁךָ֖ בְּנִ֑י הַֽאַתָּ֥ה זֶ֛ה בְּנִ֥י עֵשָׂ֖ו אִם־ לֹֽא׃
22	ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשו
	(Gen 27,22) וַיִּגַּ֧שׁ יַעֲקֹ֛ב אֶל־ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיְמֻשֵּׁ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר הַקֹּל֙ ק֣וֹל יַעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃
23	ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו
	(Gen 27,23) וְלֹ֣א הִכִּיר֔וֹ כִּֽי־ הָי֣וּ יָדָ֗יו כִּידֵ֛י עֵשָׂ֥ו אָחִ֖יו שְׂעִרֹ֑ת וַֽיְבָרְכֵֽהוּ׃
24	ויאמר האתה זה בני עשו ויאמר אני
	(Gen 27,24) וַיֹּ֕אמֶר אַתָּ֥ה זֶ֖ה בְּנִ֣י עֵשָׂ֑ו וַיֹּ֖אמֶר אָֽנִי׃
25	ויאמר הגישה לי ואכל מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת
	(Gen 27,25) וַיֹּ֗אמֶר הַגִּ֤שָׁה לִּי֙ וְאֹֽכְלָה֙ מִצֵּ֣יד בְּנִ֔י לְמַ֥עַן תְּבָֽרֶכְךָ֖ נַפְשִׁ֑י וַיַּגֶּשׁ־ לוֹ֙ וַיֹּאכַ֔ל וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ׃
26	ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני
	(Gen 27,26) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו גְּשָׁה־ נָּ֥א וּשְׁקָה־ לִּ֖י בְּנִֽי׃
27	ויגש וישק לו ויריח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראו ריח בני כריח השדה מלא אשר ברכהו יהוה
	(Gen 27,27) וַיִּגַּשׁ֙ וַיִּשַּׁק־ ל֔וֹ וַיָּ֛רַח אֶת־ רֵ֥יחַ בְּגָדָ֖יו וֽ͏ַיְבָרֲכֵ֑הוּ וַיֹּ֗אמֶר רְאֵה֙ רֵ֣יחַ בְּנִ֔י כְּרֵ֣יחַ שָׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ יְהוָֽה׃
28	ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש
	(Gen 27,28) וְיִֽתֶּן־ לְךָ֙ הָאֱלֹהִ֔ים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ׃
29	יעבדוך עמים וישתחוו לך לאמים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך *
	(Gen 27,29) יֽ͏ַעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וישתחו (וְיִֽשְׁתַּחֲו֤וּ) לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים הֱוֵ֤ה גְבִיר֙ לְאַחֶ֔יךָ וְיִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֣י אִמֶּ֑ךָ אֹרְרֶ֣יךָ אָר֔וּר וּֽמְבָרֲכֶ֖יךָ בָּרֽוּךְ׃
30	ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו
	(Gen 27,30) וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלָּ֣ה יִצְחָק֮ לְבָרֵ֣ךְ אֶֽת־ יַעֲקֹב֒ וַיְהִ֗י אַ֣ךְ יָצֹ֤א יָצָא֙ יַעֲקֹ֔ב מֵאֵ֥ת פְּנֵ֖י יִצְחָ֣ק אָבִ֑יו וְעֵשָׂ֣ו אָחִ֔יו בָּ֖א מִצֵּידֽוֹ׃
31	ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך
	(Gen 27,31) וַיַּ֤עַשׂ גַּם־ הוּא֙ מַטְעַמִּ֔ים וַיָּבֵ֖א לְאָבִ֑יו וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֗יו יָקֻ֤ם אָבִי֙ וְיֹאכַל֙ מִצֵּ֣יד בְּנ֔וֹ בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ׃
32	ויאמר אליו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכורך עשו
	(Gen 27,32) וַיֹּ֥אמֶר ל֛וֹ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו מִי־ אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר אֲנִ֛י בִּנְךָ֥ בְכֹֽרְךָ֖ עֵשָֽׂו׃
33	ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא « » הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו וגם ברוך יהיה *
	(Gen 27,33) וַיֶּחֱרַ֨ד יִצְחָ֣ק חֲרָדָה֮ גְּדֹלָ֣ה עַד־ מְאֹד֒ וַיֹּ֡אמֶר מִֽי־ אֵפ֡וֹא ה֣וּא הַצָּֽד־ צַיִד֩ וַיָּ֨בֵא לִ֜י וָאֹכַ֥ל מִכֹּ֛ל בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא וָאֲבָרֲכֵ֑הוּ גַּם־ בָּר֖וּךְ יִהְיֶֽה׃
34	ויהי כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי
	(Gen 27,34) כִּשְׁמֹ֤עַ עֵשָׂו֙ אֶת־ דִּבְרֵ֣י אָבִ֔יו וַיִּצְעַ֣ק צְעָקָ֔ה גְּדֹלָ֥ה וּמָרָ֖ה עַד־ מְאֹ֑ד וַיֹּ֣אמֶר לְאָבִ֔יו בָּרֲכֵ֥נִי גַם־ אָ֖נִי אָבִֽי׃
35	ויאמר בא אחיך במרמה ויקח את ברכתך
	(Gen 27,35) וַיֹּ֕אמֶר בָּ֥א אָחִ֖יךָ בְּמִרְמָ֑ה וַיִּקַּ֖ח בִּרְכָתֶֽךָ׃
36	ויאמר הכו קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלוא הצלת לי ברכה
	(Gen 27,36) וַיֹּ֡אמֶר הֲכִי֩ קָרָ֨א שְׁמ֜וֹ יַעֲקֹ֗ב וֽ͏ַיַּעְקְבֵ֙נִי֙ זֶ֣ה פַעֲמַ֔יִם אֶת־ בְּכֹרָתִ֣י לָקָ֔ח וְהִנֵּ֥ה עַתָּ֖ה לָקַ֣ח בִּרְכָתִ֑י וַיֹּאמַ֕ר הֲלֹא־ אָצַ֥לְתָּ לִּ֖י בְּרָכָֽה׃
37	ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולך אפוא מה אעשה בני
	(Gen 27,37) וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־ כָּל־ אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֽ͏ֶעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
38	ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קולו ויבך
	(4Q1 frg. 2,1) [גם אני אבי וישא עשו קלו וי]ב֯ך (Gen 27,38) וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו אֶל־ אָבִ֗יו הַֽבְרָכָ֨ה אַחַ֤ת הִֽוא־ לְךָ֙ אָבִ֔י בָּרֲכֵ֥נִי גַם־ אָ֖נִי אָבִ֑י וַיִּשָּׂ֥א עֵשָׂ֛ו קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
39	ויען יצחק אביו ויאמר אליו הן משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים ממעל
	(4Q1 frg. 2,1) ויען י֯[צחק אביו ויאמר אליו הנה] (4Q1 frg. 2,2) [משמני הארץ יהיה מושבך ומט]ל[ השמים מעל ] (Gen 27,39) וַיַּ֛עַן יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו הִנֵּ֞ה מִשְׁמַנֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ יִהְיֶ֣ה מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וּמִטַּ֥ל הַשָּׁמַ֖יִם מֵעָֽל׃
40	ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תהדר ופרקת עולו מעל צוארך
	(Gen 27,40) וְעַל־ חַרְבְּךָ֣ תִֽחְיֶ֔ה וְאֶת־ אָחִ֖יךָ תַּעֲבֹ֑ד וְהָיָה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר תָּרִ֔יד וּפָרַקְתָּ֥ עֻלּ֖וֹ מֵעַ֥ל צַוָּארֶֽךָ׃
41	וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו * ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי
	(Gen 27,41) וַיִּשְׂטֹ֤ם עֵשָׂו֙ אֶֽת־ יַעֲקֹ֔ב עַל־ הַ֨בְּרָכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בֵּרֲכ֖וֹ אָבִ֑יו וַיֹּ֨אמֶר עֵשָׂ֜ו בְּלִבּ֗וֹ יִקְרְבוּ֙ יְמֵי֙ אֵ֣בֶל אָבִ֔י וְאַֽהַרְגָ֖ה אֶת־ יַעֲקֹ֥ב אָחִֽי׃
42	ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
	(4Q1 frg. 3,1) [וי]גד֯ ל֯ר֯ב֯[קה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב] (4Q1 frg. 3,2) [בנה הקטן ותאמר ]אליו הנה[ עש֯[ו אחיך מתנחם לך להרגך (Gen 27,42) וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־ דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהָרְגֶֽךָ׃
43	ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה
	(4Q1 frg. 3,2) ועתה בני שמע] (4Q1 frg. 3,3) [בקלי וקום ברח לך אל ]לב֯ן֯ אח֯[י חרנה ] (Gen 27,43) וְעַתָּ֥ה בְנִ֖י שְׁמַ֣ע בְּקֹלִ֑י וְק֧וּם בְּרַח־ לְךָ֛ אֶל־ לָבָ֥ן אָחִ֖י חָרָֽנָה׃
44	וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך
	(Gen 27,44) וְיָשַׁבְתָּ֥ עִמּ֖וֹ יָמִ֣ים אֲחָדִ֑ים עַ֥ד אֲשֶׁר־ תָּשׁ֖וּב חֲמַ֥ת אָחִֽיךָ׃
45	עד שב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד
	(Gen 27,45) עַד־ שׁ֨וּב אַף־ אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־ שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃
46	ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים *
	(Gen 27,46) וַתֹּ֤אמֶר רִבְקָה֙ אֶל־ יִצְחָ֔ק קַ֣צְתִּי בְחַיַּ֔י מִפְּנֵ֖י בְּנ֣וֹת חֵ֑ת אִם־ לֹקֵ֣חַ יַ֠עֲקֹב אִשָּׁ֨ה מִבְּנֽוֹת־ חֵ֤ת כָּאֵ֙לֶּה֙ מִבְּנ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לָ֥מָּה לִּ֖י חַיִּֽים׃

28
1	ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען
	(Gen 28,1) וַיִּקְרָ֥א יִצְחָ֛ק אֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב וַיְבָ֣רֶךְ אֹת֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֹֽא־ תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
2	קום לך פדנה ארם בית בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך
	(Gen 28,2) ק֥וּם לֵךְ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם בֵּ֥יתָה בְתוּאֵ֖ל אֲבִ֣י אִמֶּ֑ךָ וְקַח־ לְךָ֤ מִשָּׁם֙ אִשָּׁ֔ה מִבְּנ֥וֹת לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמֶּֽךָ׃
3	ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים
	(Gen 28,3) וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃
4	ויתן לך את ברכת אברהם אביך לך ולזרעך אתך לרשת את ארץ מגריך אשר נתן יהוה לאברהם
	(Gen 28,4) וְיִֽתֶּן־ לְךָ֙ אֶת־ בִּרְכַּ֣ת אַבְרָהָ֔ם לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֣ אִתָּ֑ךְ לְרִשְׁתְּךָ֙ אֶת־ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן אֱלֹהִ֖ים לְאַבְרָהָֽם׃
5	וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו
	(Gen 28,5) וַיִּשְׁלַ֤ח יִצְחָק֙ אֶֽת־ יַעֲקֹ֔ב וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֑ם אֶל־ לָבָ֤ן בֶּן־ בְּתוּאֵל֙ הָֽאֲרַמִּ֔י אֲחִ֣י רִבְקָ֔ה אֵ֥ם יַעֲקֹ֖ב וְעֵשָֽׂו׃
6	וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצוו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען
	(4Q364 frg. 3 ii,7) וירא עישאו כי [ברך ישחק את יעקוב ושלח אותו] (4Q364 frg. 3 ii,8) פ[דן] א֯רמ לקחת לו מ֯[שם אשה --] (Gen 28,6) וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־ בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־ יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָרֲכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־ תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃
7	וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם
	(Gen 28,7) וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־ אָבִ֖יו וְאֶל־ אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּֽנָֽה אֲרָֽם׃
8	וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו
	(Gen 28,8) וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃
9	וילך עשו « » ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נבאות על נשיו לו לאשה *
	(Gen 28,9) וַיֵּ֥לֶךְ עֵשָׂ֖ו אֶל־ יִשְׁמָעֵ֑אל וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־ מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־ יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־ אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת עַל־ נָשָׁ֖יו ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃ ס
10	ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה
	(Gen 28,10) וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃
11	ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשיתו וישכב במקום ההוא
	… (1Q17 frg. 1,4) וילן שם כיא בא] (1Q17 frg. 1,5) [השמש ויק]ח֯ מאבני המקום[ הזה וישי]מ֯י֯[ה מראשותיו … (Gen 28,11) וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־ בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא׃
12	ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו
	(Gen 28,12) וֽ͏ַיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃
13	והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך
	(Gen 28,13) וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃
14	והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך
	(Gen 28,14) וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרֲכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־ מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃
15	והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך *
	(Gen 28,15) וְהִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֙יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־ תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־ הָאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֽ͏ֶעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־ עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־ דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃
16	ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי
	(Gen 28,16) וַיִּיקַ֣ץ יַעֲקֹב֮ מִשְּׁנָתוֹ֒ וַיֹּ֕אמֶר אָכֵן֙ יֵ֣שׁ יְהוָ֔ה בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וְאָנֹכִ֖י לֹ֥א יָדָֽעְתִּי׃
[17]	ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים
18	וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשיתו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה
	(Gen 28,18) וַיַּשְׁכֵּ֨ם יַעֲקֹ֜ב בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקַּ֤ח אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ אֲשֶׁר־ שָׂ֣ם מְרַֽאֲשֹׁתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם אֹתָ֖הּ מַצֵּבָ֑ה וַיִּצֹ֥ק שֶׁ֖מֶן עַל־ רֹאשָֽׁהּ׃
19	ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוזה שם העיר לראישונה
	(Gen 28,19) וַיִּקְרָ֛א אֶת־ שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־ אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־ הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃
20	וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הלך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש
	(Gen 28,20) וַיִּדַּ֥ר יַעֲקֹ֖ב נֶ֣דֶר לֵאמֹ֑ר אִם־ יִהְיֶ֨ה אֱלֹהִ֜ים עִמָּדִ֗י וּשְׁמָרַ֙נִי֙ בַּדֶּ֤רֶךְ הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י הוֹלֵ֔ךְ וְנָֽתַן־ לִ֥י לֶ֛חֶם לֶאֱכֹ֖ל וּבֶ֥גֶד לִלְבֹּֽשׁ׃
21	ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים
	(Gen 28,21) וְשַׁבְתִּ֥י בְשָׁל֖וֹם אֶל־ בֵּ֣ית אָבִ֑י וְהָיָ֧ה יְהוָ֛ה לִ֖י לֵאלֹהִֽים׃
22	והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך *
	(Gen 28,22) וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־ שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־ לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ׃

29
1	וישא יעקב רגליו וילך ארץ בני קדם
	(Gen 29,1) וַיִּשָּׂ֥א יַעֲקֹ֖ב רַגְלָ֑יו וַיֵּ֖לֶךְ אַ֥רְצָה בְנֵי־ קֶֽדֶם׃
2	וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רביצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואבן גדלה על פי הבאר
	(Gen 29,2) וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־ שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־ צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־ הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־ פִּ֥י הַבְּאֵֽר׃
3	ונאספו שם כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה
	(Gen 29,3) וְנֶאֶסְפוּ־ שָׁ֣מָּה כָל־ הָעֲדָרִ֗ים וְגָלֲל֤וּ אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וְהִשְׁק֖וּ אֶת־ הַצֹּ֑אן וְהֵשִׁ֧יבוּ אֶת־ הָאֶ֛בֶן עַל־ פִּ֥י הַבְּאֵ֖ר לִמְקֹמָֽהּ׃
4	ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
	(Gen 29,4) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנוּ׃
5	ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
	(Gen 29,5) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־ לָבָ֣ן בֶּן־ נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃
6	ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן
	(Gen 29,6) וַיֹּ֥אמֶר לָהֶ֖ם הֲשָׁל֣וֹם ל֑וֹ וַיֹּאמְר֣וּ שָׁל֔וֹם וְהִנֵּה֙ רָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ בָּאָ֖ה עִם־ הַצֹּֽאן׃
7	ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
	(Gen 29,7) וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־ עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ׃
8	ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקנו הצאן
	(Gen 29,8) וַיֹּאמְרוּ֮ לֹ֣א נוּכַל֒ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר יֵאָֽסְפוּ֙ כָּל־ הָ֣עֲדָרִ֔ים וְגָֽלֲלוּ֙ אֶת־ הָאֶ֔בֶן מֵעַ֖ל פִּ֣י הַבְּאֵ֑ר וְהִשְׁקִ֖ינוּ הַצֹּֽאן׃
9	עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא *
	(Gen 29,9) עוֹדֶ֖נּוּ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֑ם וְרָחֵ֣ל ׀ בָּ֗אָה עִם־ הַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יהָ כִּ֥י רֹעָ֖ה הִֽוא׃
10	ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
	(Gen 29,10) וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁר֩ רָאָ֨ה יַעֲקֹ֜ב אֶת־ רָחֵ֗ל בַּת־ לָבָן֙ אֲחִ֣י אִמּ֔וֹ וְאֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֣י אִמּ֑וֹ וַיִּגַּ֣שׁ יַעֲקֹ֗ב וַיָּ֤גֶל אֶת־ הָאֶ֙בֶן֙ מֵעַל֙ פִּ֣י הַבְּאֵ֔ר וַיַּ֕שְׁקְ אֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן אֲחִ֥י אִמּֽוֹ׃
11	וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך
	(Gen 29,11) וַיִּשַּׁ֥ק יַעֲקֹ֖ב לְרָחֵ֑ל וַיִּשָּׂ֥א אֶת־ קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃
12	ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
	(Gen 29,12) וַיַּגֵּ֨ד יַעֲקֹ֜ב לְרָחֵ֗ל כִּ֣י אֲחִ֤י אָבִ֙יהָ֙ ה֔וּא וְכִ֥י בֶן־ רִבְקָ֖ה ה֑וּא וַתָּ֖רָץ וַתַּגֵּ֥ד לְאָבִֽיהָ׃
13	ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
	(Gen 29,13) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ לָבָ֜ן אֶת־ שֵׁ֣מַע ׀ יַעֲקֹ֣ב בֶּן־ אֲחֹת֗וֹ וַיָּ֤רָץ לִקְרָאתוֹ֙ וַיְחַבֶּק־ לוֹ֙ וַיְנַשֶּׁק־ ל֔וֹ וַיְבִיאֵ֖הוּ אֶל־ בֵּית֑וֹ וַיְסַפֵּ֣ר לְלָבָ֔ן אֵ֥ת כָּל־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
14	ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
	(Gen 29,14) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ לָבָ֔ן אַ֛ךְ עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה וַיֵּ֥שֶׁב עִמּ֖וֹ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃
15	ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך *
	(Gen 29,15) וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב הֲכִי־ אָחִ֣י אַ֔תָּה וַעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־ מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃
16	וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
	(Gen 29,16) וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃
17	ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
	(Gen 29,17) וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־ תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃
18	ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
	(Gen 29,18) וַיֶּאֱהַ֥ב יַעֲקֹ֖ב אֶת־ רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֽ͏ֶעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃
19	ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי
	(Gen 29,19) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃
20	ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
	(Gen 29,20) וַיַּעֲבֹ֧ד יַעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃
21	ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה
	(Gen 29,21) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב אֶל־ לָבָן֙ הָבָ֣ה אֶת־ אִשְׁתִּ֔י כִּ֥י מָלְא֖וּ יָמָ֑י וְאָב֖וֹאָה אֵלֶֽיהָ׃
22	ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
	(Gen 29,22) וַיֶּאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־ כָּל־ אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה׃
23	ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב
	(Gen 29,23) וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַיִּקַּח֙ אֶת־ לֵאָ֣ה בִתּ֔וֹ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֖הּ אֵלָ֑יו וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ׃
24	ויתן לבן « » את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה
	(Gen 29,24) וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לָ֔הּ אֶת־ זִלְפָּ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לְלֵאָ֥ה בִתּ֖וֹ שִׁפְחָֽה׃
25	ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
	(Gen 29,25) וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וְהִנֵּה־ הִ֖וא לֵאָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל־ לָבָ֗ן מַה־ זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לִּ֔י הֲלֹ֤א בְרָחֵל֙ עָבַ֣דְתִּי עִמָּ֔ךְ וְלָ֖מָּה רִמִּיתָֽנִי׃
26	ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה
	(Gen 29,26) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן לֹא־ יֵעָשֶׂ֥ה כֵ֖ן בִּמְקוֹמֵ֑נוּ לָתֵ֥ת הַצְּעִירָ֖ה לִפְנֵ֥י הַבְּכִירָֽה׃
27	מלא שבוע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
	(Gen 29,27) מַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וְנִתְּנָ֨ה לְךָ֜ גַּם־ אֶת־ זֹ֗את בַּעֲבֹדָה֙ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲבֹ֣ד עִמָּדִ֔י ע֖וֹד שֶֽׁבַע־ שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
28	ויעש יעקב כן וימלא שבוע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
	(Gen 29,28) וַיַּ֤עַשׂ יַעֲקֹב֙ כֵּ֔ן וַיְמַלֵּ֖א שְׁבֻ֣עַ זֹ֑את וַיִּתֶּן־ ל֛וֹ אֶת־ רָחֵ֥ל בִּתּ֖וֹ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃
29	ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה
	(Gen 29,29) וַיִּתֵּ֤ן לָבָן֙ לְרָחֵ֣ל בִּתּ֔וֹ אֶת־ בִּלְהָ֖ה שִׁפְחָת֑וֹ לָ֖הּ לְשִׁפְחָֽה׃
30	ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות *
	(Gen 29,30) וַיָּבֹא֙ גַּ֣ם אֶל־ רָחֵ֔ל וַיֶּאֱהַ֥ב גַּֽם־ אֶת־ רָחֵ֖ל מִלֵּאָ֑ה וַיַּעֲבֹ֣ד עִמּ֔וֹ ע֖וֹד שֶֽׁבַע־ שָׁנִ֥ים אֲחֵרֽוֹת׃
31	וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
	(Gen 29,31) וַיַּ֤רְא יְהוָה֙ כִּֽי־ שְׂנוּאָ֣ה לֵאָ֔ה וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ רַחְמָ֑הּ וְרָחֵ֖ל עֲקָרָֽה׃
32	ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
	(Gen 29,32) וַתַּ֤הַר לֵאָה֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ רְאוּבֵ֑ן כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה כִּֽי־ רָאָ֤ה יְהוָה֙ בְּעָנְיִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה יֶאֱהָבַ֥נִי אִישִֽׁי׃
33	ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון
	(Gen 29,33) וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר כִּֽי־ שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ כִּֽי־ שְׂנוּאָ֣ה אָנֹ֔כִי וַיִּתֶּן־ לִ֖י גַּם־ אֶת־ זֶ֑ה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃
34	ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי
	(Gen 29,34) וַתַּ֣הַר עוֹד֮ וַתֵּ֣לֶד בֵּן֒ וַתֹּ֗אמֶר עַתָּ֤ה הַפַּ֙עַם֙ יִלָּוֶ֤ה אִישִׁי֙ אֵלַ֔י כִּֽי־ יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמ֖וֹ לֵוִֽי׃
35	ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת *
	(Gen 29,35) וַתַּ֨הַר ע֜וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֗ן וַתֹּ֙אמֶר֙ הַפַּ֙עַם֙ אוֹדֶ֣ה אֶת־ יְהוָ֔ה עַל־ כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ יְהוּדָ֑ה וַֽתַּעֲמֹ֖ד מִלֶּֽדֶת׃

30
1	ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
	(Gen 30,1) וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־ יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־ לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־ אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי׃
2	ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן
	(Gen 30,2) וַיִּֽחַר־ אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־ מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־ בָֽטֶן׃
3	ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
	(Gen 30,3) וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־ בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־ אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה׃
4	ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
	(Gen 30,4) וַתִּתֶּן־ ל֛וֹ אֶת־ בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב׃
5	ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
	(Gen 30,5) וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן׃
6	ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
	(Gen 30,6) וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־ לִ֖י בֵּ֑ן עַל־ כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן׃
7	ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
	(Gen 30,7) וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
8	ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי *
	(4Q364 frg. 4b+e i,1) נפתל]ת֯י֯ (4Q364 frg. 4b+e i,2) [עם אחותי ו?גם יכולתי ותקרא (את) שמו נפתלי (Gen 30,8) וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־ אֲחֹתִ֖י גַּם־ יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי׃
9	ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
	(4Q364 frg. 4b+e i,2) ותרא לאה] (4Q364 frg. 4b+e i,3) [כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן או]תה (4Q364 frg. 4b+e i,4) [ליעקוב לאשה (Gen 30,9) וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־ זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה׃
10	ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
	(4Q364 frg. 4b+e i,4) ותלד זלפה שפחת לאה ליעקוב בן (Gen 30,10) וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן׃
11	ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
	(4Q364 frg. 4b+e i,4) ותו]אמר לאה (4Q364 frg. 4b+e i,5) [בגד ותקרא את שמו גד _____ (Gen 30,11) וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בגד (בָּ֣א גָ֑ד) וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃
12	ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
	(4Q364 frg. 4b+e i,5) ותלד זלפ]ה֯ שפחת לאה (4Q364 frg. 4b+e i,6) [בן שני ליעקוב (Gen 30,12) וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב׃
13	ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר *
	(4Q364 frg. 4b+e i,6) ותאומר לאה אשר]ני כי אשרני בנות (4Q364 frg. 4b+e i,7) [ותקרא את שמו אשר] _____ (Gen 30,13) וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר׃
14	וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך
	(4Q364 frg. 4b+e i,8) [וילך ראובן בימי קציר חטי]ם … וימצא] (4Q364 frg. 4b+e i,9) [דודאים בשדה ויבא אותם ]א֯ל לאה א[מו ותואמר רחל אל לאה ת]נ֯י (Gen 30,14) וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־ חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־ לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־ לֵאָ֔ה תְּנִי־ נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃
15	ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי בניך
	(Gen 30,15) וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־ אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־ דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃
16	ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא
	(Gen 30,16) וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־ הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃
17	וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
	(Gen 30,17) וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־ לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃
18	ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר
	(Gen 30,18) וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־ נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָׂשכָֽר׃
19	ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
	(Gen 30,19) וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־ שִׁשִּׁ֖י לְּיַעֲקֹֽב׃
20	ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן
	(Gen 30,20) וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֮ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־ יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן׃
21	ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה *
	(Gen 30,21) וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה׃
22	ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
	(Gen 30,22) וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־ רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ רַחְמָֽהּ׃
23	ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
	(Gen 30,23) וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־ חֶרְפָּתִֽי׃
24	ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
	(Gen 30,24) וַתִּקְרָ֧א אֶת־ שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃
25	ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי
	(Gen 30,25) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־ יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־ מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי׃ … (Gen SP 30,25) ואל ארצי
26	תנה את נשי ואת ילידי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
	(4Q364 frg. 4b-e ii,1) [עבדתי ]אותכה[ בהן ואלכה? --] (4Q364 frg. 4b-e ii,2) [כי את]ה ידעתה֯[ את עבודתי אשר עבדתיכה? --] (Gen 30,26) תְּנָ֞ה אֶת־ נָשַׁ֣י וְאֶת־ יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹֽתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־ עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ׃
27	ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
	(4Q364 frg. 4b-e ii,3) ויואמר] (4Q364 frg. 4b-e ii,4) [אליו לבן ]אמנא מצאתי֯[ חן בעיניכה נחשתי ויברכני יהוה] (4Q364 frg. 4b-e ii,5) [בגללכה (Gen 30,27) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־ נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃
28	ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
	(4Q364 frg. 4b-e ii,5) ]ויואמר נקובני[ שכרכה עלי ואתנה (Gen 30,28) וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה׃
29	ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי
	(4Q364 frg. 4b-e ii,5) יואמר] (4Q364 frg. 4b-e ii,6) [אליו את]ה יד֯[עתה ]את אש[ר עבדתיכה ואת אשר היה מקני?כה] (4Q364 frg. 4b-e ii,7) [אתי (Gen 30,29) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־ הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי׃
30	כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
	(4Q364 frg. 4b-e ii,7) כי מעט אשר היה ]לכה[ לפני ויפרוץ לרוב ויברך] (4Q364 frg. 4b-e ii,8) [יהוה או]תכה֯[ לרגלי ]ו֯עתה[ מתי אעשה גם אנוכי לביתי] (Gen 30,30) כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־ הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֽ͏ֶעֱשֶׂ֥ה גַם־ אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי׃
31	ויאמר מה אתן לך * ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
	(4Q364 frg. 4b-e ii,9) [ויואמר מ]ה אתן לכה[ ויואמר יעקוב לוא תתן לי מאומה אם] (4Q364 frg. 4b-e ii,10) [תעשה ]ל֯י את [ה]ד֯בר הזה֯[ אשובה ארעה צואנכה אשמור] (Gen 30,31) וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־ לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לֹא־ תִתֶּן־ לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־ תּֽ͏ַעֲשֶׂה־ לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹֽאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר׃
32	אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי
	(4Q364 frg. 4b-e ii,11) [אעבור ]בכול צואנכה[ היום הסר משם כול שה נקוד] (4Q364 frg. 4b-e ii,12) [וטלוא וכו]ל שה חו֯ם֯[ בכשבים וטלוא ונקוד בעזים] (4Q364 frg. 4b-e ii,13) [והיה שכרי (Gen 30,32) אֽ͏ֶעֱבֹ֨ר בְּכָל־ צֹֽאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־ שֶׂ֣ה ׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־ שֶׂה־ חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי׃
33	וענתה בי צדיקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
	(4Q364 frg. 4b-e ii,13) ]וענ֯תה בי צד֯[קתי ביום מחר כי תבוא] (4Q364 frg. 4b-e ii,14) [על שכרי לפ]נ֯יכה כול שה א֯[שר איננו נקוד וטלוא בעזים] (4Q364 frg. 4b-e ii,15) [וחום בכ]שבים גנ֯ו֯ב֯ ה֯[וא אתי (Gen 30,33) וְעָֽנְתָה־ בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־ תָב֥וֹא עַל־ שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־ אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּֽעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי׃
34	ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך
	(4Q364 frg. 4b-e ii,15) ויואמר לבן הן לא יהיה?] (4Q364 frg. 4b-e ii,16) [כדברי?כה (Gen 30,34) וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ׃
35	ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואות כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
	(4Q364 frg. 4b-e ii,16) ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים] (4Q364 frg. 4b-e ii,17) [ואת כול העזים הנקודות והטלואות כול אשר] (4Q364 frg. 4b-e ii,18) לב֯ן֯[ בו וכול חום בכשבים ויתן ביד בניו (Gen 30,35) וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־ הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־ הֽ͏ָעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־ לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־ בָּנָֽיו׃
36	וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעי את צאן לבן הנותרת *
	(4Q364 frg. 4b-e ii,18) וישם דרך] (4Q364 frg. 4b-e ii,19) ש[לושת ימים בינו ובין יעקוב ויעקוב רועה את] (4Q364 frg. 4b-e ii,20) צואן לבן[ הנותרות _____ (Gen 30,36) וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־ צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת׃
36[א]	ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני
36[ב]	ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
36[ג]	אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואיטיב עמך *
37	ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
	(Gen 30,37) וַיִּֽקַּֽח־ ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעֶרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמַּקְלֽוֹת׃
38	ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאהן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאהן לשתות
	(Gen 30,38) וַיַּצֵּ֗ג אֶת־ הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת׃
39	ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלואים
	(Gen 30,39) וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־ הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים׃
40	והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
	(Gen 30,40) וְהַכְּשָׂבִים֮ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־ עָקֹ֛ד וְכָל־ ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־ צֹ֥אן לָבָֽן׃
41	ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות
	(Gen 30,41) וְהָיָ֗ה בְּכָל־ יַחֵם֮ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־ הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת׃
42	ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב
	(Gen 30,42) וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃
43	ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים
	(Gen 30,43) וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וֽ͏ַיְהִי־ לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃

31
1	וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה
	(Gen 31,1) וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־ דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־ לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־ הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה׃
2	וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום *
	(Gen 31,2) וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃
3	ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך
	(Gen 31,3) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶֽהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ׃
4	וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
	(Gen 31,4) וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־ צֹאנֽוֹ׃
5	ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי
	(Gen 31,5) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־ פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־ אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֽ͏ֵאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי׃
6	ואתין ידעתין כי בכל כחי עבדתי את אביכן
	(Gen 31,6) וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־ כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־ אֲבִיכֶֽן׃
7	ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי
	(Gen 31,7) וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־ מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־ נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
8	אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים
	(Gen 31,8) אִם־ כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־ הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־ כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־ הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים׃
9	ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי
	(Gen 31,9) וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־ מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־ לִֽי׃
10	ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים *
	(Gen 31,10) וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים׃
11	ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
	(4Q364 frg. 4b-e ii,21) ויואמ[ר מלאך אלוהים אל יעקוב בחלום ויואמר יעקוב ויואמר] (Gen 31,11) וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יֽ͏ַעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי׃
12	ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
	(4Q364 frg. 4b-e ii,22) ויואמר שא נא עיני]כ֯ה[ וראה את כול העתודים העולים] (4Q364 frg. 4b-e ii,23) [על הצואן עקודים נקו]ד֯ים[ וברודים כי ראיתי את כול אשר לבן עשה] (4Q364 frg. 4b-e ii,24) [לכה (Gen 31,12) וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־ נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־ הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ׃
13	אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
	(4Q364 frg. 4b-e ii,24) אנוכי האל בית אל א]שר[ משחתה שם מצבה ואשר נדרת] (4Q364 frg. 4b-e ii,25) [לי שם נדר ועתה קום צא ]מ[ן הארץ הזואת ושוב אל ארץ] (Gen 31,13) אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־ אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ׃
14	ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
	(Gen 31,14) וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ׃
15	הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו
	(Gen 31,15) הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־ אָכ֖וֹל אֶת־ כַּסְפֵּֽנוּ׃
16	כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה *
	(Gen 31,16) כִּ֣י כָל־ הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה׃
17	ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים
	(Gen 31,17) וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־ בָּנָ֥יו וְאֶת־ נָשָׁ֖יו עַל־ הַגְּמַלִּֽים׃
18	וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
	(Gen 31,18) וַיִּנְהַ֣ג אֶת־ כָּל־ מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־ כָּל־ רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־ יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
19	ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
	(Gen 31,19) וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־ צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־ הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ׃
20	ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא
	(Gen 31,20) וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־ לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־ בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא׃
21	ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
	(Gen 31,21) וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־ הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
22	ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
	(Gen 31,22) וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב׃
23	ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד *
	(Gen 31,23) וַיִּקַּ֤ח אֶת־ אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
24	ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
	(Gen 31,24) וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־ לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־ תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־ יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־ רָֽע׃
25	וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
	(Gen 31,25) וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־ יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־ אָהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־ אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד׃
26	ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב
	(Gen 31,26) וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־ לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־ בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב׃
27	למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה בשרים בתף ובכנור
	(Gen 31,27) לָ֤מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־ הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָֽאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר׃
28	ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות
	(Gen 31,28) וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ׃
29	יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע
	(Gen 31,29) יֶשׁ־ לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֽ͏ֵאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־ יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־ רָֽע׃
30	ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי *
	(Gen 31,30) וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־ נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־ אֱלֹהָֽי׃
31	ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנתיך מעמי
	(Gen 31,31) וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־ תִּגְזֹ֥ל אֶת־ בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃
32	עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
	(Gen 31,32) עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־ אֱלֹהֶיךָ֮ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־ לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־ לָ֑ךְ וְלֹֽא־ יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם׃
33	ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
	(Gen 31,33) וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב ׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל׃
34	ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
	(Gen 31,34) וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־ הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־ כָּל־ הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא׃
35	ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים *
	(Gen 31,35) וַתֹּ֣אמֶר אֶל־ אָבִ֗יהָ אַל־ יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־ דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־ הַתְּרָפִֽים׃
36	ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי
	(Gen 31,36) וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־ פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי׃
37	וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו *
	(Gen 31,37) כִּֽי־ מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־ כָּל־ כֵּלַ֗י מַה־ מָּצָ֙אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־ בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ׃
38	זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי
	(Gen 31,38) זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
39	טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי « » גנובת יום וגנובת לילה
	(Gen 31,39) טְרֵפָה֙ לֹא־ הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה׃
40	הייתי ביום אכלני חרף וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני *
	(Gen 31,40) הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי׃
41	זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבעה עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
	(Gen 31,41) זֶה־ לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֮ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־ מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים׃
42	לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים והוכיח אמש *
	(Gen 31,42) לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־ עָנְיִ֞י וְאֶת־ יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ׃
43	ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו
	(Gen 31,43) וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־ יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־ אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־ אֽ͏ֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ׃
44	ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
	(Gen 31,44) וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
45	ויקח יעקב אבן וירמה מצבה
	(Gen 31,45) וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה׃
46	ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל
	(Gen 31,46) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־ גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־ הַגָּֽל׃
47	ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גל עד
	(Gen 31,47) וַיִּקְרָא־ ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
48	ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גל עד
	(Gen 31,48) וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־ כֵּ֥ן קָרָֽא־ שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד׃
49	והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
	(Gen 31,49) וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ׃
50	אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך *
	(Gen 31,50) אִם־ תְּעַנֶּ֣ה אֶת־ בְּנֹתַ֗י וְאִם־ תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־ בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
51	ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יראת ביני ובינך
	(Gen 31,51) וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה ׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
52	עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
	(4Q364 frg. 5a-b i,8) ואת המצבה הזואת לרעה (Gen 31,52) עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־ אָ֗נִי לֹֽא־ אֽ͏ֶעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־ הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־ אַ֠תָּה לֹא־ תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־ הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־ הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה׃
53	אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
	(4Q364 frg. 5a-b i,8) אלוהי אברהם וא]לוהי (Gen 31,53) אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃
45	ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר

32
1	וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו
	(Gen 32,1) וַיַּשְׁכֵּ֨ם לָבָ֜ן בַּבֹּ֗קֶר וַיְנַשֵּׁ֧ק לְבָנָ֛יו וְלִבְנוֹתָ֖יו וַיְבָ֣רֶךְ אֶתְהֶ֑ם וַיֵּ֛לֶךְ וַיָּ֥שָׁב לָבָ֖ן לִמְקֹמֽוֹ׃
2	ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
	(Gen 32,2) וְיַעֲקֹ֖ב הָלַ֣ךְ לְדַרְכּ֑וֹ וַיִּפְגְּעוּ־ ב֖וֹ מַלְאֲכֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
3	ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים *
	(Gen 32,3) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מֽ͏ַחֲנָֽיִם׃ פ
4	וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום
	(Mur. 1 frg. 1 i,1) [וישלח יעקב] מ֯לאכים לפניו אל עשו אחיו (Mur. 1 frg. 1 i,2) [ארצה שעיר שדה אדום (Gen 32,4) וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־ עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃
5	ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
	(Mur. 1 frg. 1 i,2) וי]צ֯ו֯ [א]תם לא֯מ֯ר֯ (Gen 32,5) וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־ לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־ עָֽתָּה׃
6	ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
	(Gen 32,6) וַֽיְהִי־ לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לֽ͏ַאדֹנִ֔י לִמְצֹא־ חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃
7	וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
	(Gen 32,7) וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־ אָחִ֙יךָ֙ אֶל־ עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־ מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃
8	ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
	(Gen 32,8) וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ אִתּ֗וֹ וְאֶת־ הַצֹּ֧אן וְאֶת־ הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
9	ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה *
	(Gen 32,9) וַיֹּ֕אמֶר אִם־ יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־ הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃
10	ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב אל ארצך ולמולדתך ואיטיב עמך
	(Gen 32,10) וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃
11	קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
	(Gen 32,11) קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־ הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃
12	הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים
	(Gen 32,12) הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־ יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־ יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־ בָּנִֽים׃
13	ואתה אמרת היטב איטב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
	(Gen 32,13) וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־ זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־ יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃
14	וילן שם בלילה ההוא * ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו
	(Gen 32,14) וַיָּ֥לֶן שָׁ֖ם בַּלַּ֣יְלָה הַה֑וּא וַיִּקַּ֞ח מִן־ הַבָּ֧א בְיָד֛וֹ מִנְחָ֖ה לְעֵשָׂ֥ו אָחִֽיו׃
15	עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
	(Gen 32,15) עִזִּ֣ים מָאתַ֔יִם וּתְיָשִׁ֖ים עֶשְׂרִ֑ים רְחֵלִ֥ים מָאתַ֖יִם וְאֵילִ֥ים עֶשְׂרִֽים׃
16	גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה
	(Gen 32,16) גְּמַלִּ֧ים מֵינִיק֛וֹת וּבְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים פָּר֤וֹת אַרְבָּעִים֙ וּפָרִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה אֲתֹנֹ֣ת עֶשְׂרִ֔ים וַעְיָרִ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
17	ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
	(Gen 32,17) וַיִּתֵּן֙ בְּיַד־ עֲבָדָ֔יו עֵ֥דֶר עֵ֖דֶר לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־ עֲבָדָיו֙ עִבְר֣וּ לְפָנַ֔י וְרֶ֣וַח תָּשִׂ֔ימוּ בֵּ֥ין עֵ֖דֶר וּבֵ֥ין עֵֽדֶר׃
18	ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
	(4Q364 frg. 6,1) [עישאו אחי ושאלכה ]ל[א]מור למי א[ --] (Gen 32,18) וַיְצַ֥ו אֶת־ הָרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹ֑ר כִּ֣י יִֽפְגָּשְׁךָ֞ עֵשָׂ֣ו אָחִ֗י וִשְׁאֵֽלְךָ֙ לֵאמֹ֔ר לְמִי־ אַ֙תָּה֙ וְאָ֣נָה תֵלֵ֔ךְ וּלְמִ֖י אֵ֥לֶּה לְפָנֶֽיךָ׃
19	ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
	(4Q364 frg. 6,2) [ואמרתה לעבדכה ליעקוב מנחה היא ]ש֯ל[ו]חה לא[דוני לעישאו] (4Q364 frg. 6,3) [והנה גם הוא אחרינו (Gen 32,19) וְאָֽמַרְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיַעֲקֹ֔ב מִנְחָ֥ה הִוא֙ שְׁלוּחָ֔ה לֽ͏ַאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו וְהִנֵּ֥ה גַם־ ה֖וּא אַחֲרֵֽינוּ׃
20	ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
	(4Q364 frg. 6,3) ויצו גם את השני ו?גם א]ת֯ הש[לישי] (Gen 32,20) וַיְצַ֞ו גַּ֣ם אֶת־ הַשֵּׁנִ֗י גַּ֚ם אֶת־ הַשְּׁלִישִׁ֔י גַּ֚ם אֶת־ כָּל־ הַהֹ֣לְכִ֔ים אַחֲרֵ֥י הָעֲדָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תְּדַבְּר֣וּן אֶל־ עֵשָׂ֔ו בְּמֹצַאֲכֶ֖ם אֹתֽוֹ׃
21	ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
	(Gen 32,21) וַאֲמַרְתֶּ֕ם גַּ֗ם הִנֵּ֛ה עַבְדְּךָ֥ יַעֲקֹ֖ב אַחֲרֵ֑ינוּ כִּֽי־ אָמַ֞ר אֲכַפְּרָ֣ה פָנָ֗יו בַּמִּנְחָה֙ הַהֹלֶ֣כֶת לְפָנָ֔י וְאַחֲרֵי־ כֵן֙ אֶרְאֶ֣ה פָנָ֔יו אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי׃
22	ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה *
	(Gen 32,22) וַתַּעֲבֹ֥ר הַמִּנְחָ֖ה עַל־ פָּנָ֑יו וְה֛וּא לָ֥ן בַּלַּֽיְלָה־ הַה֖וּא בַּֽמַּחֲנֶֽה׃
23	ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק
	(Gen 32,23) וַיָּ֣קָם ׀ בַּלַּ֣יְלָה ה֗וּא וַיִּקַּ֞ח אֶת־ שְׁתֵּ֤י נָשָׁיו֙ וְאֶת־ שְׁתֵּ֣י שִׁפְחֹתָ֔יו וְאֶת־ אַחַ֥ד עָשָׂ֖ר יְלָדָ֑יו וַֽיַּעֲבֹ֔ר אֵ֖ת מַעֲבַ֥ר יַבֹּֽק׃
24	ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו
	(Gen 32,24) וַיִּקָּחֵ֔ם וַיַּֽעֲבִרֵ֖ם אֶת־ הַנָּ֑חַל וַֽיַּעֲבֵ֖ר אֶת־ אֲשֶׁר־ לוֹ׃
25	ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
	(4Q158 frg. 1-2,3) ו֯י[ותר י]עק֯[וב ל]ב֯דו שמה ויאבק֯[ -- ] (Gen 32,25) וַיִּוָּתֵ֥ר יַעֲקֹ֖ב לְבַדּ֑וֹ וַיֵּאָבֵ֥ק אִישׁ֙ עִמּ֔וֹ עַ֖ד עֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר׃
26	וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו
	(4Q158 frg. 1-2,4) ]בהאבקו עמו [ו]יאחזהו (4Q364 frg. 5b ii,8) עמו (Gen 32,26) וַיַּ֗רְא כִּ֣י לֹ֤א יָכֹל֙ ל֔וֹ וַיִּגַּ֖ע בְּכַף־ יְרֵכ֑וֹ וַתֵּ֙קַע֙ כַּף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּהֵֽאָבְק֖וֹ עִמּֽוֹ׃
27	ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
	(4Q158 frg. 1-2,4) וי֯אמ֯ר֯ … (4Q158 frg. 1-2,5) ]אלי (4Q364 frg. 5b ii,8) ויוא֯[מר שלחני כי עלה השחר ויואמר] (4Q364 frg. 5b ii,9) לוא אשלחכה כי [אם ברכתני (Gen 32,27) וַיֹּ֣אמֶר שַׁלְּחֵ֔נִי כִּ֥י עָלָ֖ה הַשָּׁ֑חַר וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֲשַֽׁלֵּחֲךָ֔ כִּ֖י אִם־ בֵּרַכְתָּֽנִי׃
28	ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
	(4Q158 frg. 1-2,5) ויאמר לו מה שמכה [ויגד] (4Q364 frg. 5b ii,9) ויואמר אליו מה] (4Q364 frg. 5b ii,10) [ש]מ֯כה ויואמר לו יעקוב (Gen 32,28) וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו מַה־ שְּׁמֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹֽב׃
29	ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
	(4Q158 frg. 1-2,5) ל֯ו[ --] (4Q158 frg. 1-2,6) [-- ]אנשים ותוכל (4Q364 frg. 5b ii,10) וי[ואמר לוא יעקוב יאמר עוד שמכה] (4Q364 frg. 5b ii,11) [כי אם י]ש֯ראל כי שריתה עמ א[לוהים ועם אנשים ותוכל (Gen 32,29) וַיֹּ֗אמֶר לֹ֤א יַעֲקֹב֙ יֵאָמֵ֥ר עוֹד֙ שִׁמְךָ֔ כִּ֖י אִם־ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־ שָׂרִ֧יתָ עִם־ אֱלֹהִ֛ים וְעִם־ אֲנָשִׁ֖ים וַתּוּכָֽל׃
30	וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
	(4Q158 frg. 1-2,6) וישאל י[ע]קוב [ו]יאמ[ר הגי]ד נא לי מ[ה -- ] (4Q158 frg. 1-2,7) [-- ויבר]ך אותו שם … (4Q364 frg. 5b ii,11) וישאל] (4Q364 frg. 5b ii,12) [יעקוב ויואמר הגידה נא ]לי מה שמכ֯ה֯[ ויואמר] (4Q364 frg. 5b ii,13) [למה זה תשאל לשמי ויברך אותו ש]ם֯ ויואמ[ר לו --] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,1) יעקב ויאמר הגידה נא֯ ש֯מ֯[ך ויאמר למה] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,2) [זה תשא]ל ל[שמי ויברך אתו שם (Gen 32,30) וַיִּשְׁאַ֣ל יַעֲקֹ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־ נָּ֣א שְׁמֶ֔ךָ וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֖ה תִּשְׁאַ֣ל לִשְׁמִ֑י וַיְבָ֥רֶךְ אֹת֖וֹ שָֽׁם׃
31	ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
	(Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,2) ויקרא] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,3) [יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,4) [פנים אל פנים ותנצל נפשי (Gen 32,31) וַיִּקְרָ֧א יַעֲקֹ֛ב שֵׁ֥ם הַמָּק֖וֹם פְּנִיאֵ֑ל כִּֽי־ רָאִ֤יתִי אֱלֹהִים֙ פָּנִ֣ים אֶל־ פָּנִ֔ים וַתִּנָּצֵ֖ל נַפְשִֽׁי׃
32	ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו
	(4Q158 frg. 1-2,11) לו השמש כאשר עבר את פנוא[ל -- ] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,4) ויזרח לו השמש] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,5) [כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו ] (Gen 32,32) וַיִּֽזְרַֽח־ ל֣וֹ הַשֶּׁ֔מֶשׁ כַּאֲשֶׁ֥ר עָבַ֖ר אֶת־ פְּנוּאֵ֑ל וְה֥וּא צֹלֵ֖עַ עַל־ יְרֵכֽוֹ׃
33	על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשיא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשיא *
	(4Q158 frg. 1-2,13) על שתי כפות הירך עד ה֯[יום הזה -- ] (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,6) על כן ל֯א֯ י֯[א]כ֯[לו בני ישראל א]ת֯ ג֯י֯ד֯ הנשה (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,7) אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף (Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,8) [ירך יעקב בגיד הנ]שה (Gen 32,33) עַל־ כֵּ֡ן לֹֽא־ יֹאכְל֨וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ גִּ֣יד הַנָּשֶׁ֗ה אֲשֶׁר֙ עַל־ כַּ֣ף הַיָּרֵ֔ךְ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֤י נָגַע֙ בְּכַף־ יֶ֣רֶךְ יַעֲקֹ֔ב בְּגִ֖יד הַנָּשֶֽׁה׃

33
1	וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילידים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות
	(Mur. 1 frg. 1 ii-2 i,8) וישא יעקב עיניו (Gen 33,1) וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־ הַיְלָדִ֗ים עַל־ לֵאָה֙ וְעַל־ רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃
2	וישם את השפחות ואת ילידיהן ראישונה ואת לאה וילידיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים
	(Gen 33,2) וַיָּ֧שֶׂם אֶת־ הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־ יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־ לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־ רָחֵ֥ל וְאֶת־ יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים׃
3	והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו
	(Gen 33,3) וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־ גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־ אָחִֽיו׃
4	וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו
	(Gen 33,4) וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וֽ͏ַיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־ צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃
5	וישא « » עיניו וירא את הנשים ואת הילידים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילידים אשר חנן אלהים את עבדך
	(Gen 33,5) וַיִּשָּׂ֣א אֶת־ עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־ הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־ הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־ אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־ חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־ עַבְדֶּֽךָ׃
6	ותגשנה השפחות הנה וילידיהן ותשתחויהן
	(Gen 33,6) וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃
7	ותגש גם לאה וילידיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו
	(Gen 33,7) וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־ לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
8	ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני
	(Gen 33,8) וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־ הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־ חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
9	ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך
	(Gen 33,9) וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־ לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃
10	ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראותי פני אלהים ותרציני
	(Gen 33,10) וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־ נָא֙ אִם־ נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־ כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי׃
11	קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח *
	(Gen 33,11) קַח־ נָ֤א אֶת־ בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־ חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־ לִי־ כֹ֑ל וַיִּפְצַר־ בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃
12	ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך
	(Gen 33,12) וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ׃
13	ויאמר אליו אדני ידע כי הילידים רכים והצאן והבקר עאלת עלי ודפקתם יום אחד ומתו כל הצאן
	(Gen 33,13) וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵ֙עַ֙ כִּֽי־ הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־ הַצֹּֽאן׃
14	יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנחלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילידים עד אשר אבוא אל אדני שעירה
	(Gen 33,14) יַעֲבָר־ נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־ לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־ אָבֹ֥א אֶל־ אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה׃
15	ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני
	(Gen 33,15) וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־ נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־ חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
16	וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה
	(Gen 33,16) וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה׃
17	ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות *
	(Gen 33,17) וְיַעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־ כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־ הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת׃ ס
18	ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר
	(Mur. X frg. 1,1) פ֯נ[י העיר (Gen 33,18) וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־ פְּנֵ֥י הָעִֽיר׃
19	ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה
	(4Q6 frg. 1a,1) [שכם במאה] קשיטה (Mur. X frg. 1,1) ויקן את חלקת השדה אשר] (Mur. X frg. 1,2) נטה [שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם] (Mur. X frg. 1,3) במאה ק֯[שיטה (Gen 33,19) וַיִּ֜קֶן אֶת־ חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־ שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־ חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה׃
20	ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל *
	(4Q6 frg. 1a,1) ויצ֯ב֯ ש֯ם מז֯ב֯ח֯ ויק[רא] (4Q6 frg. 1a,2) [לו] א֯ל אלהי ישראל (Mur. X frg. 1,3) ויצב שם מזבח ויקרא לו] (Mur. X frg. 1,4) אל אלהי י[שראל (Gen 33,20) וַיַּצֶּב־ שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

34
1	ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ
	(4Q6 frg. 1a,2) ותצא דינה בת לאה֯ [אשר] (4Q6 frg. 1a,3) [י]לדה ליעקב לרא֯[ות] בפנות הארץ (Mur. X frg. 1,4) ותצא דינה בת לאה אשר] (Mur. X frg. 1,5) ילדה ליעקב֯ [לראות בבנות הארץ (Gen 34,1) וַתֵּצֵ֤א דִינָה֙ בַּת־ לֵאָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְיַעֲקֹ֑ב לִרְא֖וֹת בִּבְנ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
2	וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה
	(4Q6 frg. 1a,3) וירא֯ [אתה] (Mur. X frg. 1,5) וירא] (Mur. X frg. 1,6) א֯[ת]ה ש֯כם֯ [בן חמור החוי נשיא הארץ] (Mur. X frg. 1,7) ו֯[יקח אתה וישכב אתה ויענה (Gen 34,2) וַיַּ֨רְא אֹתָ֜הּ שְׁכֶ֧ם בֶּן־ חֲמ֛וֹר הֽ͏ַחִוִּ֖י נְשִׂ֣יא הָאָ֑רֶץ וַיִּקַּ֥ח אֹתָ֛הּ וַיִּשְׁכַּ֥ב אֹתָ֖הּ וַיְעַנֶּֽהָ׃
3	ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה
	(Mur. X frg. 1,7) ותדבק] (Mur. X frg. 1,8) נ[פשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער ] (Gen 34,3) וַתִּדְבַּ֣ק נַפְשׁ֔וֹ בְּדִינָ֖ה בַּֽת־ יַעֲקֹ֑ב וַיֶּֽאֱהַב֙ אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֔ וַיְדַבֵּ֖ר עַל־ לֵ֥ב הַֽנַּעֲרָֽ׃
4	ויאמר שכם אל « » אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה
	(Gen 34,4) וַיֹּ֣אמֶר שְׁכֶ֔ם אֶל־ חֲמ֥וֹר אָבִ֖יו לֵאמֹ֑ר קַֽח־ לִ֛י אֶת־ הַיַּלְדָּ֥ה הַזֹּ֖את לְאִשָּֽׁה׃
5	ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה וחריש יעקב עד באם
	(Mur. 1 frg. 2 ii,3) [בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש י]עקב עד (Mur. 1 frg. 2 ii,4) [באם (Gen 34,5) וְיַעֲקֹ֣ב שָׁמַ֗ע כִּ֤י טִמֵּא֙ אֶת־ דִּינָ֣ה בִתּ֔וֹ וּבָנָ֛יו הָי֥וּ אֶת־ מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶ֑ה וְהֶחֱרִ֥שׁ יַעֲקֹ֖ב עַד־ בֹּאָֽם׃
6	ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו
	(Mur. 1 frg. 2 ii,4) ויצא חמור א]ב[י] שכם אל יעקב לדבר (Mur. 1 frg. 2 ii,5) אתו (Gen 34,6) וַיֵּצֵ֛א חֲמ֥וֹר אֲבִֽי־ שְׁכֶ֖ם אֶֽל־ יַעֲקֹ֑ב לְדַבֵּ֖ר אִתּֽוֹ׃
7	ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה *
	(4Q576 frg. 1,1) ובני יע]ק֯[ב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים] (4Q576 frg. 1,2) [ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את ]בת [יעקב וכן לא יעשה (Mur. 1 frg. 2 ii,5) ובני יעקב באו מן השדה כשמעם (Mur. 1 frg. 2 ii,6) ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה (Mur. 1 frg. 2 ii,7) עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן֯ לא֯ (Mur. 1 frg. 2 ii,8) יעש֯ה֯ -- (Gen 34,7) וּבְנֵ֨י יַעֲקֹ֜ב בָּ֤אוּ מִן־ הַשָּׂדֶה֙ כְּשָׁמְעָ֔ם וַיִּֽתְעַצְּבוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיִּ֥חַר לָהֶ֖ם מְאֹ֑ד כִּֽי־ נְבָלָ֞ה עָשָׂ֣ה בְיִשְׂרָאֵ֗ל לִשְׁכַּב֙ אֶת־ בַּֽת־ יַעֲקֹ֔ב וְכֵ֖ן לֹ֥א יֵעָשֶֽׂה׃
8	וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה
	(4Q576 frg. 1,2) וידבר חמור אתם לאמר שכם] (4Q576 frg. 1,3) [בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה (Gen 34,8) וַיְדַבֵּ֥ר חֲמ֖וֹר אִתָּ֣ם לֵאמֹ֑ר שְׁכֶ֣ם בְּנִ֗י חָֽשְׁקָ֤ה נַפְשׁוֹ֙ בְּבִתְּכֶ֔ם תְּנ֨וּ נָ֥א אֹתָ֛הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
9	והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם
	(4Q576 frg. 1,3) והת]חתנו א֯[תנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו] (4Q576 frg. 1,4) [לכם (Gen 34,9) וְהִֽתְחַתְּנ֖וּ אֹתָ֑נוּ בְּנֹֽתֵיכֶם֙ תִּתְּנוּ־ לָ֔נוּ וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ תִּקְח֥וּ לָכֶֽם׃
10	ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרוה ואחזו בה
	(4Q576 frg. 1,4) ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה ו]האחז֯[ו בה -- ] (Gen 34,10) וְאִתָּ֖נוּ תֵּשֵׁ֑בוּ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּהְיֶ֣ה לִפְנֵיכֶ֔ם שְׁבוּ֙ וּסְחָר֔וּהָ וְהֵֽאָחֲז֖וּ בָּֽהּ׃
11	ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן
	(Gen 34,11) וַיֹּ֤אמֶר שְׁכֶם֙ אֶל־ אָבִ֣יה וְאֶל־ אַחֶ֔יהָ אֶמְצָא־ חֵ֖ן בְּעֵינֵיכֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן׃
12	הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה *
	(Gen 34,12) הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־ לִ֥י אֶת־ הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃
13	ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחותם
	(Gen 34,13) וַיַּעֲנ֨וּ בְנֵֽי־ יַעֲקֹ֜ב אֶת־ שְׁכֶ֨ם וְאֶת־ חֲמ֥וֹר אָבִ֛יו בְּמִרְמָ֖ה וַיְדַבֵּ֑רוּ אֲשֶׁ֣ר טִמֵּ֔א אֵ֖ת דִּינָ֥ה אֲחֹתָֽם׃
14	ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו
	(Gen 34,14) וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵיהֶ֗ם לֹ֤א נוּכַל֙ לַעֲשׂוֹת֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה לָתֵת֙ אֶת־ אֲחֹתֵ֔נוּ לְאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ ל֣וֹ עָרְלָ֑ה כִּֽי־ חֶרְפָּ֥ה הִ֖וא לָֽנוּ׃
15	אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר
	(Gen 34,15) אַךְ־ בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־ זָכָֽר׃
16	ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד
	(Gen 34,16) וְנָתַ֤נּוּ אֶת־ בְּנֹתֵ֙ינוּ֙ לָכֶ֔ם וְאֶת־ בְּנֹתֵיכֶ֖ם נִֽקַּֽח־ לָ֑נוּ וְיָשַׁ֣בְנוּ אִתְּכֶ֔ם וְהָיִ֖ינוּ לְעַ֥ם אֶחָֽד׃
17	ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו
	(4Q1 frg. 4,2) [ואם לא תשמעו אלינו להמו]ל ולקחנו [את בתנו והלכנו (Gen 34,17) וְאִם־ לֹ֧א תִשְׁמְע֛וּ אֵלֵ֖ינוּ לְהִמּ֑וֹל וְלָקַ֥חְנוּ אֶת־ בִּתֵּ֖נוּ וְהָלָֽכְנוּ׃
18	וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו
	(4Q1 frg. 4,2) וייטבו דבריהם] (4Q1 frg. 4,3) [בעיני חמור ובעיני ]שכם [בן ]ח֯מור (Gen 34,18) וַיִּֽיטְב֥וּ דִבְרֵיהֶ֖ם בְּעֵינֵ֣י חֲמ֑וֹר וּבְעֵינֵ֖י שְׁכֶ֥ם בֶּן־ חֲמֽוֹר׃
19	ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו *
	(4Q1 frg. 4,3) ולא אח֯[ר הנער לעשות הדבר כי חפץ] (4Q1 frg. 4,4) [בבת יעקב והו]א נכבד מכל בית אב֯יו[ (Gen 34,19) וְלֹֽא־ אֵחַ֤ר הַנַּ֙עַר֙ לַעֲשׂ֣וֹת הַדָּבָ֔ר כִּ֥י חָפֵ֖ץ בְּבַֽת־ יַעֲקֹ֑ב וְה֣וּא נִכְבָּ֔ד מִכֹּ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיו׃
20	ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר
	(4Q1 frg. 4,4) ויבא חמור ושכם בנו אל שער] (4Q1 frg. 4,5) [עירם וידברו אל ]א֯נשי [עיר]ם לאמר[ (Gen 34,20) וַיָּבֹ֥א חֲמ֛וֹר וּשְׁכֶ֥ם בְּנ֖וֹ אֶל־ שַׁ֣עַר עִירָ֑ם וַֽיְדַבְּר֛וּ אֶל־ אַנְשֵׁ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹֽר׃
21	האנשים האלה שלמים הם אתנו ישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם
	(4Q1 frg. 4,5) האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו] (4Q1 frg. 4,6) [בארץ ויסחרו אתה והארץ] ה֯[נה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים] (Gen 34,21) הָאֲנָשִׁ֨ים הָאֵ֜לֶּה שְֽׁלֵמִ֧ים הֵ֣ם אִתָּ֗נוּ וְיֵשְׁב֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ וְיִסְחֲר֣וּ אֹתָ֔הּ וְהָאָ֛רֶץ הִנֵּ֥ה רַֽחֲבַת־ יָדַ֖יִם לִפְנֵיהֶ֑ם אֶת־ בְּנֹתָם֙ נִקַּֽח־ לָ֣נוּ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת־ בְּנֹתֵ֖ינוּ נִתֵּ֥ן לָהֶֽם׃
22	אך בזאת יאותו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים
	(Gen 34,22) אַךְ־ בְּ֠זֹאת יֵאֹ֨תוּ לָ֤נוּ הָאֲנָשִׁים֙ לָשֶׁ֣בֶת אִתָּ֔נוּ לִהְי֖וֹת לְעַ֣ם אֶחָ֑ד בְּהִמּ֥וֹל לָ֙נוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר הֵ֥ם נִמֹּלִֽים׃
23	מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישבו אתנו
	(Gen 34,23) מִקְנֵהֶ֤ם וְקִנְיָנָם֙ וְכָל־ בְּהֶמְתָּ֔ם הֲל֥וֹא לָ֖נוּ הֵ֑ם אַ֚ךְ נֵא֣וֹתָה לָהֶ֔ם וְיֵשְׁב֖וּ אִתָּֽנוּ׃
24	וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו *
	(Gen 34,24) וַיִּשְׁמְע֤וּ אֶל־ חֲמוֹר֙ וְאֶל־ שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֣עַר עִיר֑וֹ וַיִּמֹּ֙לוּ֙ כָּל־ זָכָ֔ר כָּל־ יֹצְאֵ֖י שַׁ֥עַר עִירֽוֹ׃
25	ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר
	(Gen 34,25) וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כֹּֽאֲבִ֗ים וַיִּקְח֣וּ שְׁנֵֽי־ בְנֵי־ יַ֠עֲקֹב שִׁמְע֨וֹן וְלֵוִ֜י אֲחֵ֤י דִינָה֙ אִ֣ישׁ חַרְבּ֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ עַל־ הָעִ֖יר בֶּ֑טַח וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־ זָכָֽר׃
26	ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו
	(Gen 34,26) וְאֶת־ חֲמוֹר֙ וְאֶת־ שְׁכֶ֣ם בְּנ֔וֹ הָרְג֖וּ לְפִי־ חָ֑רֶב וַיִּקְח֧וּ אֶת־ דִּינָ֛ה מִבֵּ֥ית שְׁכֶ֖ם וַיֵּצֵֽאוּ׃
27	ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם
	(Gen 34,27) בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֗ב בָּ֚אוּ עַל־ הַ֣חֲלָלִ֔ים וַיָּבֹ֖זּוּ הָעִ֑יר אֲשֶׁ֥ר טִמְּא֖וּ אֲחוֹתָֽם׃
28	ואת צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו
	(Gen 34,28) אֶת־ צֹאנָ֥ם וְאֶת־ בְּקָרָ֖ם וְאֶת־ חֲמֹרֵיהֶ֑ם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־ בָּעִ֛יר וְאֶת־ אֲשֶׁ֥ר בַּשָּׂדֶ֖ה לָקָֽחוּ׃
29	ואת כל חילם ואת « » טפם ואת נשיהם שבו ויבזו את כל אשר בבית
	(Gen 34,29) וְאֶת־ כָּל־ חֵילָ֤ם וְאֶת־ כָּל־ טַפָּם֙ וְאֶת־ נְשֵׁיהֶ֔ם שָׁב֖וּ וַיָּבֹ֑זּוּ וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֥ר בַּבָּֽיִת׃
30	ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,1) [ב]כ֯נ֯עני ובפרזי ואני מתי מספר ונאס֯[פו עלי] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,2) והכוני ונשמדתי אני וביתי (Gen 34,30) וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֜ב אֶל־ שִׁמְע֣וֹן וְאֶל־ לֵוִי֮ עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
31	ויאמרו הך זונה יעשו את אחותנו *
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,2) ויא[מרו הכזונה] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,3) יעשה את אחותנו (Gen 34,31) וַיֹּאמְר֑וּ הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת־ אֲחוֹתֵֽנוּ׃ פ (Gen SP 34,31) הך זונה …

35
1	ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,4) ויאמר אלהים א֯ל [יעקב קום עלה בית אל] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,5) ושב שם [ועשה שם מזבח לאל הנראה] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,6) [א]ל[יך בברחך מפני עשו אחיך ] (Gen 35,1) וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶֽל־ יַעֲקֹ֔ב ק֛וּם עֲלֵ֥ה בֵֽית־ אֵ֖ל וְשֶׁב־ שָׁ֑ם וַעֲשֵׂה־ שָׁ֣ם מִזְבֵּ֔חַ לָאֵל֙ הַנִּרְאֶ֣ה אֵלֶ֔יךָ בְּבָרְחֲךָ֔ מִפְּנֵ֖י עֵשָׂ֥ו אָחִֽיךָ׃
2	ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והטהרו וחליפו שמלתיכם
	(Gen 35,2) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ בֵּית֔וֹ וְאֶ֖ל כָּל־ אֲשֶׁ֣ר עִמּ֑וֹ הָסִ֜רוּ אֶת־ אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתֹכְכֶ֔ם וְהִֽטַּהֲר֔וּ וְהַחֲלִ֖יפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶֽם׃
3	ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי
	(Gen 35,3) וְנָק֥וּמָה וְנַעֲלֶ֖ה בֵּֽית־ אֵ֑ל וְאֶֽעֱשֶׂה־ שָּׁ֣ם מִזְבֵּ֗חַ לָאֵ֞ל הָעֹנֶ֤ה אֹתִי֙ בְּי֣וֹם צָֽרָתִ֔י וַיְהִי֙ עִמָּדִ֔י בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר הָלָֽכְתִּי׃
4	ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האילה אשר עם שכם
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,12) את֯ כ֯[ל] א֯[ל]ה֯[י ה]נכר֯ [אשר בידם ואת הנזמים] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,13) אשר באזניהם ויט֯[מ]ן֯ [אתם יע]ק֯ב [תחת] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,14) [הא]ל[ה] אשר עם שכם ויסעו ויהי חתת (Gen 35,4) וַיִּתְּנ֣וּ אֶֽל־ יַעֲקֹ֗ב אֵ֣ת כָּל־ אֱלֹהֵ֤י הַנֵּכָר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדָ֔ם וְאֶת־ הַנְּזָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּטְמֹ֤ן אֹתָם֙ יַעֲקֹ֔ב תַּ֥חַת הָאֵלָ֖ה אֲשֶׁ֥ר עִם־ שְׁכֶֽם׃
[5]	ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב *
6	ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,16) ויבא יעקב לוזה אשר בארץ] (Mur. 1 frg. 2 iii-3,17) [כנען הוא בית אל ]הוא וכל העם אשר (Mur. 1 frg. 2 iii-3,18) [עמו (Sdeir1 frg. 1 i,3) בני יעקב ויבא י]עקב (Sdeir1 frg. 1 i,4) [לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל הע]ם אשר (Sdeir1 frg. 1 i,5) [עמו (Gen 35,6) וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֜ב ל֗וּזָה אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן הִ֖וא בֵּֽית־ אֵ֑ל ה֖וּא וְכָל־ הָעָ֥ם אֲשֶׁר־ עִמּֽוֹ׃
7	ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלה אליו האלהים בברחו מפני אחיו
	(Mur. 1 frg. 2 iii-3,18) ויבן שם מזבח ויקרא ]למקום אל בית אל (Sdeir1 frg. 1 i,5) ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית א]ל כי שם (Sdeir1 frg. 1 i,6) [נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו (Gen 35,7) וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֔וֹם אֵ֖ל בֵּֽית־ אֵ֑ל כִּ֣י שָׁ֗ם נִגְל֤וּ אֵלָיו֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים בְּבָרְח֖וֹ מִפְּנֵ֥י אָחִֽיו׃
8	ותמת דבורה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכית *
	(Sdeir1 frg. 1 i,6) ותמת דב]רה (Sdeir1 frg. 1 i,7) [מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת ]האלון (Sdeir1 frg. 1 i,8) [ויקרא שמו אלון בכות ] (Gen 35,8) וַתָּ֤מָת דְּבֹרָה֙ מֵינֶ֣קֶת רִבְקָ֔ה וַתִּקָּבֵ֛ר מִתַּ֥חַת לְבֵֽית־ אֵ֖ל תַּ֣חַת הָֽאַלּ֑וֹן וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ אַלּ֥וֹן בָּכֽוּת׃ פ
9	ויראה אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו אלהים
	(Sdeir1 frg. 1 i,9) [וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויבר]ך֯ ○○○○○ (Sdeir1 frg. 1 i,10) [אתו (Gen 35,9) וַיֵּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים אֶֽל־ יַעֲקֹב֙ ע֔וֹד בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיְבָ֖רֶךְ אֹתֽוֹ׃
10	ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל
	(Sdeir1 frg. 1 i,10) ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא ש]מ֯ך (Gen 35,10) וַיֹּֽאמֶר־ ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים שִׁמְךָ֣ יַעֲקֹ֑ב לֹֽא־ יִקָּרֵא֩ שִׁמְךָ֨ ע֜וֹד יַעֲקֹ֗ב כִּ֤י אִם־ יִשְׂרָאֵל֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמֶ֔ךָ וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃
11	ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו
	(Gen 35,11) וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֱלֹהִ֜ים אֲנִ֨י אֵ֤ל שַׁדַּי֙ פְּרֵ֣ה וּרְבֵ֔ה גּ֛וֹי וּקְהַ֥ל גּוֹיִ֖ם יִהְיֶ֣ה מִמֶּ֑ךָּ וּמְלָכִ֖ים מֵחֲלָצֶ֥יךָ יֵצֵֽאוּ׃
12	ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ
	(Gen 35,12) וְאֶת־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
13	ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו
	(Gen 35,13) וַיַּ֥עַל מֵעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃
14	ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן
	(Gen 35,14) וַיַּצֵּ֨ב יַעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ נֶ֔סֶךְ וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃
15	ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל
	(Gen 35,15) וַיִּקְרָ֨א יַעֲקֹ֜ב אֶת־ שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־ אֵֽל׃
16	ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקשה בלדתה
	(Gen 35,16) וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ ע֥וֹד כִּבְרַת־ הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃
17	ויהי בהקשותה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה ליך בן
	(4Q1 frg. 5,1) [ויהי בהקשתה בלדתה ות]א֯מ֯ר֯[ לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן (Gen 35,17) וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֙דֶת֙ אַל־ תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־ גַם־ זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃
18	ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא את שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימים
	(4Q1 frg. 5,1) ויהי בצאת] (4Q1 frg. 5,2) [נפשה כי מתה ותק]רא שמ[ו בן אוני ואביו קרא לו בנימין (Gen 35,18) וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־ אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃
19	ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם
	(4Q1 frg. 5,2) ותמת רחל] (4Q1 frg. 5,3) [ותקבר בדרך אפר]ת֯ה היא ב֯ית לחם (Gen 35,19) וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
20	ויצב יעקב מצבה על קברתה היא מצבת קברת רחל עד היום *
	(4Q1 frg. 5,3) ויצב [יעקב מצבה על קברתה הוא] (4Q1 frg. 5,4) [מצבת קברת רחל עד היום (Gen 35,20) וַיַּצֵּ֧ב יַעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־ קְבֻרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־ רָחֵ֖ל עַד־ הַיּֽוֹם׃
21	ויסע ישראל ויט אהלו מהלאה למגדל עדר
	(4Q1 frg. 5,4) וי]סע ישראל ויט אהלה מהל֯[אה] למגדל֯[ עדר ] (Gen 35,21) וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־ עֵֽדֶר׃
22	ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר
	(4Q1 frg. 5,5) [ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב ]את בל[ה]ה פילגש אביו וישמע יש[ראל ] (4Q1 frg. 5,6) [ויהיו בני יעקב שני]ם֯ עשר (Gen 35,22) וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔֗ן וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ אֶת־ בִּלְהָ֖ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑͏ֽל פ וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־ יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃
23	בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן
	(4Q1 frg. 5,6) בנ֯[י ]לאה בכור יעקב ראובן שמע[ו]ן [ולוי ויהודה ויששכר] (4Q1 frg. 5,7) [וזבולן (Gen 35,23) בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבוּלֻֽן׃
24	ובני רחל יוסף ובנימים
	(4Q1 frg. 5,7) בני רחל יוסף ]ו֯בנימן (Sdeir1 frg. 1 i,29) ובנימן (Gen 35,24) בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
25	ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי
	(4Q1 frg. 5,7) בני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי (Sdeir1 frg. 1 i,29) ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי (Gen 35,25) וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃
26	ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילדו לו בפדן ארם
	(4Q1 frg. 5,7) בני ז֯[ל]פ֯ה֯[ שפחת] (4Q1 frg. 5,8) [לאה גד ואשר אלה בני יעקב אש]ר֯ ילדה לו [ב]פ[דן] ארם (Sdeir1 frg. 1 i,29) ובני] (Sdeir1 frg. 1 i,30) זלפ[ה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר] (Sdeir1 frg. 1 i,31) ילד [לו בפדן ארם (Gen 35,26) וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃
27	ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע היא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק
	(4Q364 frg. 8 i,2) אברהם וישחק (4Q1 frg. 5,8) ויבא יעקב אל יצחק אב֯[יו ממרא] (4Q1 frg. 5,9) [קרית הארבע הוא חברון אשר ]ג֯ר֯ שם א֯[ברה]ם ויצחק (Sdeir1 frg. 1 i,31) ויבא יעקב אל יצחק אביו] (Sdeir1 frg. 1 i,32) ממרא ק֯[רית הארבע הוא חברון אשר גר שם] (Sdeir1 frg. 1 i,33) אברהם ו֯י֯צ֯[חק (Gen 35,27) וַיָּבֹ֤א יַעֲקֹב֙ אֶל־ יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן אֲשֶׁר־ גָּֽר־ שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק׃
28	ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה
	(4Q364 frg. 8 i,2) ויהיו י]מ֯י֯ ישחק מאת שנה (4Q1 frg. 5,9) ויהיו ימי יצחק מאת ש[נה ושמנים] (4Q1 frg. 5,10) [שנה (Sdeir1 frg. 1 i,33) ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים] (Sdeir1 frg. 1 i,34) שנה (Gen 35,28) וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃
29	ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו *
	(4Q1 frg. 5,10) ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זק]ן ושבע ימים ויקברו אתו עש[ו ויעקב בניו ] (Sdeir1 frg. 1 i,34) ויגוע יצ[חק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע] (Sdeir1 frg. 1 i,35) ימים ויקב֯[רו אתו עשו ויעקב בניו ] (Gen 35,29) וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֙מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־ עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ פ

36
1	ואלה תולדת עשו הוא אדום
	(4Q1 frg. 5,12) [ואלה תלדות עשו הוא אדום (Sdeir1 frg. 1 i,36) ואלה[ תלדות עשו הוא אדום (Gen 36,1) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
2	עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בן צבעון החוי
	(4Q1 frg. 5,12) עשו לקח את נשיו מב]נות כנען את עדה בת אילן[ החתי ואת] (4Q1 frg. 5,13) [אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי (Sdeir1 frg. 1 i,36) עשו לקח את נשיו] (Sdeir1 frg. 1 i,37) מב֯[נות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה] (Gen 36,2) עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־ נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־ עָדָ֗ה בַּת־ אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־ אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־ עֲנָ֔ה בַּת־ צִבְע֖וֹן הֽ͏ַחִוִּֽי׃
3	ואת מחלת בת ישמעאל אחות נבאות
	(4Q1 frg. 5,13) ואת בשמת] בת ישמעאל אחות נביות֯[ (Gen 36,3) וְאֶת־ בָּשְׂמַ֥ת בַּת־ יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃
4	ותלד עדה לעשו את אליפז ומחלת ילדה את רעואל
	(4Q1 frg. 5,13) ותלד עדה לעשו את] (4Q1 frg. 5,14) [אליפז ובשמת ילדה את רעוא]ל (Gen 36,4) וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־ אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־ רְעוּאֵֽל׃
5	ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען
	(4Q1 frg. 5,14) [ו]אהלבמה ילדה את יעוש[ ואת יעלם ואת קרח אלה בני] (4Q1 frg. 5,15) [עשו אשר ילדו לו בארץ ]כ֯נען (Sdeir1 frg. 1 ii+3,1) [ואת יעלם ואת ]ק֯[רח אלה בני עשו אשר ילדו] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,2) [לו ב]א֯ר֯ץ כנען (Gen 36,5) וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־ יעיש (יְע֥וּשׁ) וְאֶת־ יַעְלָ֖ם וְאֶת־ קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
6	ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניניו אשר רכש בארץ כנען וילך מארץ כנען מפני יעקב אחיו
	(2Q1 frg. 2 i,0) ויקח עשו את נשיו ואת בניו] (2Q1 frg. 2 i,1) [ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ו]את֯ מקנהו֯ (2Q1 frg. 2 i,2) [ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש] ב֯א֯ר֯ץ֯ (2Q1 frg. 2 i,3) [כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו ] (4Q1 frg. 5,15) ויקח עשו את נשיו ואת בניו ו֯א֯[ת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת] (4Q1 frg. 5,16) [מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קני]נו֯ א֯ש֯ר רכש בארץ כנען[ וילך א]ל[ ארץ מפני יעקב אחיו ] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,2) ויקח עשו את נש֯[יו ואת בניו] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,3) ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו וא֯[ת מקנהו] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,4) ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אש֯ר֯[ רכש בארץ] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,5) כנען וילך אל ארץ מפני יעקב[ אחיו (Gen 36,6) וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־ נָ֠שָׁיו וְאֶת־ בָּנָ֣יו וְאֶת־ בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־ כָּל־ נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־ מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־ כָּל־ בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־ אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃
7	כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגריהם לשאת אתם מפני מקניהם
	(4Q1 frg. 5,17) [כי היה רכושם רב משב]ת יחדו ולא יכ֯לה ארץ מגו֯ר֯[יהם לשאת אתם מפני מקניהם ] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,5) כי היה] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,6) רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה[ ארץ מגוריהם] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,7) לשאת אתם מפני מקניהם (Gen 36,7) כִּֽי־ הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יֽ͏ָכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃
8	וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום *
	(4Q1 frg. 5,18) [וישב עשו בהר שעיר עש]ו֯[ ה]וא אדו֯[ם (Sdeir1 frg. 1 ii+3,7) ו֯י֯[שב עשו בהר] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,8) שעיר עשו הוא אדום (Gen 36,8) וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃
9	ואלה תולדת עשו אבי אדום בהר שעיר
	(4Q1 frg. 5,18) ו]אלה תולדת עשו[ אבי אדום בהר שעיר (Sdeir1 frg. 1 ii+3,8) ואלה֯ ת֯[לדות עשו אבי] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,9) אדום בהר שעיר (Gen 36,9) וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃
10	ואלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן מחלת אשת עשו
	(4Q1 frg. 5,18) אלה שמות בני עשו] (4Q1 frg. 5,19) [אליפז בן עדה אשת עשו רעוא]ל בן בשמת אשת[ עשו (Sdeir1 frg. 1 ii+3,9) אלה שמו֯[ת בני עשו אליפז] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,10) בן עדה אשת עשו רעואל[ בן בשמת אשת עשו ] (Gen 36,10) אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־ עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־ עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־ בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
11	ויהיו בני אליפז תימן ואמר צפו וגעתם וקנז
	(4Q1 frg. 5,19) ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו] (4Q1 frg. 5,20) [וגעתם וקנז (Sdeir1 frg. 1 ii+3,11) ויהיו בני אליפז תימן אומר[ צפו וגעתם וקנז ] (Gen 36,11) וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃
12	ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו
	(4Q252 4,1) תמנע היתה פילגש לאליפז בן עשיו ותלד לו את עמלק הוא אשר הכ[ה] (4Q1 frg. 5,20) ותמנע היתה פי]לגש לאליפז בן עשו ו֯ת֯[לד לאליפז את עמלק אלה בני עדה] (4Q1 frg. 5,21) [אשת עשו (Sdeir1 frg. 1 ii+3,12) ותמנע היתה פילגש לאל[יפז בן עשו ותלד] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,13) ל[א]ל[יפז א]ת֯ ע[מ]ל֯[ק אלה בני עדה אשת עשו ] (Gen 36,12) וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־ עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־ עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
13	ואלה בני רעואל נחת וזרח שמח ומזה אלה היו בני מחלת אשת עשו
	(4Q1 frg. 5,21) ואלה בני רעואל נחת וזרח ש]מ֯[ה ]ומזה אל[ה היו בני בשמת אשת עשו ] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,14) [ואלה בני רעואל נחת וזר]ח֯ שמ[ה ומזה אלה היו] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,15) [בני בשמת אשת עשו (Gen 36,13) וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּ֣ה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
14	ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בן צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעוש ואת יעלם ואת קרח
	(Sdeir1 frg. 1 ii+3,15) ו]אלה֯ היו ב֯[ני אהליבמה] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,16) [בת ענה בת צבעון] אשת עשו [ותלד לעשו את] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,17) [יעיש ואת יעלם וא]ת קרח (Gen 36,14) וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־ עֲנָ֛ה בַּת־ צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־ יעיש (יְע֥וּשׁ) וְאֶת־ יַעְלָ֖ם וְאֶת־ קֹֽרַח׃
15	אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אמר אלוף צפו אלוף קנז
	(Sdeir1 frg. 1 ii+3,17) אלה אלו֯פ֯[י בני עשו] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,18) [בני אליפז בכור ]עשו אלוף תימן אלו֯ף֯[ אומר אלוף] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,19) [צפו אלוף קנז א]לוף קרח (Gen 36,15) אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־ עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃
16	« » אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה
	(Sdeir1 frg. 1 ii+3,19) אלוף געתם אל[וף] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,20) [עמלק אלה אלופי א]ל֯[יפ]ז֯ בארץ אדום אלה [בני] (Sdeir1 frg. 1 ii+3,21) [עדה (Gen 36,16) אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃
17	ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמח אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני מחלת אשת עשו
	(Sdeir1 frg. 1 ii+3,21) ואלה בני רעואל בן עשו א]ל[ו]ף֯ נחת אלו֯ף֯ (Gen 36,17) וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־ עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
18	ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו
	(Gen 36,18) וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־ עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃
19	אלה בני עשו ואלה אלופיהם עשו הוא אדום *
	(4Q1 frg. 6,1) [אלה בני עשו ואלה אלופי]ה֯ם הוא֯[ אדום (Gen 36,19) אֵ֧לֶּה בְנֵי־ עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ ס
20	ואלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה
	(4Q1 frg. 6,1) אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ] (4Q1 frg. 6,2) [לוטן ושובל וצבעון וענה (Gen 36,20) אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־ שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה׃
21	ודישון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום
	(4Q1 frg. 6,2) וד]שון וא[צר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ] (4Q1 frg. 6,3) [אדום (Gen 36,21) וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם׃
22	ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע
	(4Q1 frg. 6,3) ויהיו בני לוטן ח]רי וה[ימם ואחות לוטן תמנע (Gen 36,22) וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־ לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃
23	ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם
	(4Q1 frg. 6,3) ואלה בני שובל עלון ומנחת] (4Q1 frg. 6,4) [ועיבל שפו ואונם (Gen 36,23) וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם׃
24	ואלה בני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את האימים במדבר ברעתו את החמורים לצבעון אביו
	(4Q1 frg. 6,4) ו]אלה בני צבעון ואי֯ה֯[ וענה הוא ענה אשר מצא את הימם] (4Q1 frg. 6,5) [במדבר ברעתו את ]ה֯חמרים [לצבעון ]אביו (Gen 36,24) וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־ צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־ הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־ הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו׃
25	ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה
	(4Q1 frg. 6,5) וא[לה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה ] (Gen 36,25) וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־ עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־ עֲנָֽה׃
26	ואלה בני דישון חמדן ואשבן יתרן וכרן
	(4Q1 frg. 6,6) [ואלה בני דישן חמדן ]ו֯אש֯[בן ויתרן וכ]רן (Gen 36,26) וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן׃
27	ואלה בני אצר בלהן וזוען ועקן
	(4Q1 frg. 6,6) אלה ב[ני אצר בלהן וזעון ועקן ] (Gen 36,27) אֵ֖לֶּה בְּנֵי־ אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן׃
28	ואלה בני דישן עוץ ואדן
	(Gen 36,28) אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־ דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן׃
29	אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה
	(Gen 36,29) אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה׃
30	אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלופיהם בארץ שעיר *
	(Gen 36,30) אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר׃ פ
31	ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל
	(Gen 36,31) וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־ מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
32	וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דינבה
	(Gen 36,32) וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־ בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה׃
33	וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה
	(Gen 36,33) וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־ זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה׃
34	וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני
	(Gen 36,34) וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי׃
35	וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את המדיני בשדה מואב ושם עירו עוית
	(2Q1 frg. 2 ii,0) [תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב] (2Q1 frg. 2 ii,1) [ושם עירו] ע֯[וית (Gen 36,35) וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־ בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־ מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית׃
36	וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה
	(2Q1 frg. 2 ii,1) וימת הדד וימלך תחתיו] (2Q1 frg. 2 ii,2) שמלה ממש[רקה (Gen 36,36) וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה׃
37	וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר
	(2Q1 frg. 2 ii,2) וימת שמלה וימלך תחתיו] (2Q1 frg. 2 ii,3) שא֯[ול מרחבות הנהר -- ] (Gen 36,37) וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר׃
38	וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור
	(Gen 36,38) וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־ עַכְבּֽוֹר׃
39	וימת בעל חנן « » וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב
	(Gen 36,39) וַיָּמָת֮ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־ עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־ מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב׃
40	ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם בשמותם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת
	(Gen 36,40) וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת׃
41	אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן
	(Gen 36,41) אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן׃
42	אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר
	(Gen 36,42) אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר׃
43	אלוף מגדאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשפחותם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום *
	(4Q5 frg. 1,1) [אלוף מג]דיאל אלוף[ עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם] (4Q5 frg. 1,2) [הוא ]ע֯שו אבי אדום[ ] (Gen 36,43) אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה ׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם׃ פ

37
1	וישב יעקב בארץ מגרי אביו בארץ כנען
	(4Q5 frg. 1,4) [וישב יעקב ב]ארץ מגו֯רי אביו בארץ֯[ כנען (Gen 37,1) וַיֵּ֣שֶׁב יַעֲקֹ֔ב בְּאֶ֖רֶץ מְגוּרֵ֣י אָבִ֑יו בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃
2	אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעי את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם
	(4Q5 frg. 1,4) אלה תלדות יעקב יוסף בן] (4Q5 frg. 1,5) [שבע עשרה שנ]ה֯ ה֯[י]ה֯ רעה֯ את אחיו בצ֯[אן והוא נער את בני בלהה ואת] (4Q5 frg. 1,6) [בני זלפה נשי אביו ויבא י]וסף א[ת דב]ת֯ם רע֯[ה אל אביהם ] (Gen 37,2) אֵ֣לֶּה ׀ תֹּלְד֣וֹת יַעֲקֹ֗ב יוֹסֵ֞ף בֶּן־ שְׁבַֽע־ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־ אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן וְה֣וּא נַ֗עַר אֶת־ בְּנֵ֥י בִלְהָ֛ה וְאֶת־ בְּנֵ֥י זִלְפָּ֖ה נְשֵׁ֣י אָבִ֑יו וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־ דִּבָּתָ֥ם רָעָ֖ה אֶל־ אֲבִיהֶֽם׃
3	וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ויעש לו כיתנת פסים
	(Gen 37,3) וְיִשְׂרָאֵ֗ל אָהַ֤ב אֶת־ יוֹסֵף֙ מִכָּל־ בָּנָ֔יו כִּֽי־ בֶן־ זְקֻנִ֥ים ה֖וּא ל֑וֹ וְעָ֥שָׂה ל֖וֹ כְּתֹ֥נֶת פַּסִּֽים׃
4	ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל בניו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום *
	(Gen 37,4) וַיִּרְא֣וּ אֶחָ֗יו כִּֽי־ אֹת֞וֹ אָהַ֤ב אֲבִיהֶם֙ מִכָּל־ אֶחָ֔יו וַֽיִּשְׂנְא֖וּ אֹת֑וֹ וְלֹ֥א יָכְל֖וּ דַּבְּר֥וֹ לְשָׁלֹֽם׃
5	ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנא אתו
	(4Q1 frg. 7,1) ו֯יחלם יוס֯[ף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו (Gen 37,5) וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ׃
6	ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי
	(4Q1 frg. 7,1) ויאמר] (4Q1 frg. 7,2) [אליהם שמעו נ]א֯ החלום[ הזה אשר חלמתי -- ] (Gen 37,6) וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם שִׁמְעוּ־ נָ֕א הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר חָלָֽמְתִּי׃
7	והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבנה אלמתיכם ותשתחוינה לאלמתי
	(Gen 37,7) וְ֠הִנֵּה אֲנַ֜חְנוּ מְאַלְּמִ֤ים אֲלֻמִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַשָּׂדֶ֔ה וְהִנֵּ֛ה קָ֥מָה אֲלֻמָּתִ֖י וְגַם־ נִצָּ֑בָה וְהִנֵּ֤ה תְסֻבֶּ֙ינָה֙ אֲלֻמֹּ֣תֵיכֶ֔ם וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶ֖יןָ לַאֲלֻמָּתִֽי׃
8	ויאמרו לו אחיו המלוך תמלך עלינו אם משל תמשל בנו ויוסיפו עוד שנא אתו על חלמיו ועל דבריו *
	(Gen 37,8) וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ אֶחָ֔יו הֲמָלֹ֤ךְ תִּמְלֹךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אִם־ מָשׁ֥וֹל תִּמְשֹׁ֖ל בָּ֑נוּ וַיּוֹסִ֤פוּ עוֹד֙ שְׂנֹ֣א אֹת֔וֹ עַל־ חֲלֹמֹתָ֖יו וְעַל־ דְּבָרָֽיו׃
9	ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי
	(Gen 37,9) וַיַּחֲלֹ֥ם עוֹד֙ חֲל֣וֹם אַחֵ֔ר וַיְסַפֵּ֥ר אֹת֖וֹ לְאֶחָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה חָלַ֤מְתִּֽי חֲלוֹם֙ ע֔וֹד וְהִנֵּ֧ה הַשֶּׁ֣מֶשׁ וְהַיָּרֵ֗חַ וְאַחַ֤ד עָשָׂר֙ כּֽוֹכָבִ֔ים מִֽשְׁתַּחֲוִ֖ים לִֽי׃
10	ויספר לאביו ולאחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה
	(Gen 37,10) וַיְסַפֵּ֣ר אֶל־ אָבִיו֮ וְאֶל־ אֶחָיו֒ וַיִּגְעַר־ בּ֣וֹ אָבִ֔יו וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֛ה הַחֲל֥וֹם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר חָלָ֑מְתָּ הֲב֣וֹא נָב֗וֹא אֲנִי֙ וְאִמְּךָ֣ וְאַחֶ֔יךָ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֥ת לְךָ֖ אָֽרְצָה׃
11	ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר
	(Gen 37,11) וַיְקַנְאוּ־ ב֖וֹ אֶחָ֑יו וְאָבִ֖יו שָׁמַ֥ר אֶת־ הַדָּבָֽר׃
12	וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם *
	(Gen 37,12) וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־ צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃
13	ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לך ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני
	(Gen 37,13) וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־ יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃
14	ויאמר לו לך נא וראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה
	(Gen 37,14) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לֶךְ־ נָ֨א רְאֵ֜ה אֶת־ שְׁל֤וֹם אַחֶ֙יךָ֙ וְאֶת־ שְׁל֣וֹם הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֵ֖נִי דָּבָ֑ר וַיִּשְׁלָחֵ֙הוּ֙ מֵעֵ֣מֶק חֶבְר֔וֹן וַיָּבֹ֖א שְׁכֶֽמָה׃
15	וימצאהו האיש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש
	(Gen 37,15) וַיִּמְצָאֵ֣הוּ אִ֔ישׁ וְהִנֵּ֥ה תֹעֶ֖ה בַּשָּׂדֶ֑ה וַיִּשְׁאָלֵ֧הוּ הָאִ֛ישׁ לֵאמֹ֖ר מַה־ תְּבַקֵּֽשׁ׃
16	ויאמר את אחי אני מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים
	(Gen 37,16) וַיֹּ֕אמֶר אֶת־ אַחַ֖י אָנֹכִ֣י מְבַקֵּ֑שׁ הַגִּֽידָה־ נָּ֣א לִ֔י אֵיפֹ֖ה הֵ֥ם רֹעִֽים׃
17	ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתם אמרים נלכה דותינה וילך יוסף אחרי אחיו וימצאם בדותין
	(Gen 37,17) וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ נָסְע֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֤י שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֹֽמְרִ֔ים נֵלְכָ֖ה דֹּתָ֑יְנָה וַיֵּ֤לֶךְ יוֹסֵף֙ אַחַ֣ר אֶחָ֔יו וַיִּמְצָאֵ֖ם בְּדֹתָֽן׃
18	ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו
	(Gen 37,18) וַיִּרְא֥וּ אֹת֖וֹ מֵרָחֹ֑ק וּבְטֶ֙רֶם֙ יִקְרַ֣ב אֲלֵיהֶ֔ם וַיִּֽתְנַכְּל֥וּ אֹת֖וֹ לַהֲמִיתֽוֹ׃
19	ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלז בא
	(Gen 37,19) וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֑יו הִנֵּ֗ה בַּ֛עַל הַחֲלֹמ֥וֹת הַלָּזֶ֖ה בָּֽא׃
20	ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתו ונראה מה יהיה חלמתיו
	(Gen 37,20) וְעַתָּ֣ה ׀ לְכ֣וּ וְנַֽהַרְגֵ֗הוּ וְנַשְׁלִכֵ֙הוּ֙ בְּאַחַ֣ד הַבֹּר֔וֹת וְאָמַ֕רְנוּ חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ וְנִרְאֶ֕ה מַה־ יִּהְי֖וּ חֲלֹמֹתָֽיו׃
21	וישמע ראובן ויצלו מידם ויאמר לא נכנו נפש
	(Gen 37,21) וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃
22	ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו * -
	(4Q1 frg. 8,1) [אשר ]ב֯מ֯[דבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו ] (Gen 37,22) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם ׀ רְאוּבֵן֮ אַל־ תִּשְׁפְּכוּ־ דָם֒ הַשְׁלִ֣יכוּ אֹת֗וֹ אֶל־ הַבּ֤וֹר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר וְיָ֖ד אַל־ תִּשְׁלְחוּ־ ב֑וֹ לְמַ֗עַן הַצִּ֤יל אֹתוֹ֙ מִיָּדָ֔ם לַהֲשִׁיב֖וֹ אֶל־ אָבִֽיו׃
23	ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כיתנתו את כיתנת הפסים אשר עליו
	(4Q1 frg. 8,2) ויהי כאש[ר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר] (4Q1 frg. 8,3) עליו (Gen 37,23) וֽ͏ַיְהִ֕י כּֽ͏ַאֲשֶׁר־ בָּ֥א יוֹסֵ֖ף אֶל־ אֶחָ֑יו וַיַּפְשִׁ֤יטוּ אֶת־ יוֹסֵף֙ אֶת־ כֻּתָּנְתּ֔וֹ אֶת־ כְּתֹ֥נֶת הַפַּסִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָלָֽיו׃
24	ויקחו וישליכו אתו הבור והבור רק אין בו מים
	(4Q1 frg. 8,3) ויקחהו [וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים (Gen 37,24) וַיִּ֨קָּחֻ֔הוּ וַיַּשְׁלִ֥כוּ אֹת֖וֹ הַבֹּ֑רָה וְהַבּ֣וֹר רֵ֔ק אֵ֥ין בּ֖וֹ מָֽיִם׃
25	וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט ההלכים להוריד מצרימה
	(4Q1 frg. 8,3) וישבו לאכל לחם] (4Q1 frg. 8,4) וישאו עיניהם[ ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים] (4Q1 frg. 8,5) [נכ]את וצרי ול֯[ט הולכים להוריד מצרימה (Gen 37,25) וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל־ לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃
26	ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו
	(4Q1 frg. 8,5) ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע] (4Q1 frg. 8,6) כי נהרג[ את אחינו וכסינו את דמו (Gen 37,26) וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל־ אֶחָ֑יו מַה־ בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת־ אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת־ דָּמֽוֹ׃
27	לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהיה בו כי אחינו ובשרנו הוא וישמעו אחיו
	(4Q1 frg. 8,6) לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי] (4Q1 frg. 8,7) אח֯[ינו בשרנו הוא וישמעו אחיו ] (4Q5 frg. 2-3,1) [לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו ]כי אחינו בש[ר]נ֯ו֯ ה֯ו֯[א וישמעו אחיו (Gen 37,27) לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל־ תְּהִי־ ב֔וֹ כִּֽי־ אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃
28	ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה *
	(4Q5 frg. 2-3,1) ויעברו] (4Q5 frg. 2-3,2) [אנשים מדינים סחרים וימש]כ֯ו ויעלו את יוסף מן֯[ הבור וימ]כ֯ר֯ו֯[ את יוסף לישמעאלים בעשרים] (4Q5 frg. 2-3,3) [כסף ויביאו את יוס]ף֯ מצר[ימה (Gen 37,28) וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־ יוֹסֵף֙ מִן־ הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־ יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־ יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃
29	וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו
	(4Q5 frg. 2-3,3) וישב ראו]בן אל ה֯[בור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו ] (Gen 37,29) וַיָּ֤שָׁב רְאוּבֵן֙ אֶל־ הַבּ֔וֹר וְהִנֵּ֥ה אֵין־ יוֹסֵ֖ף בַּבּ֑וֹר וַיִּקְרַ֖ע אֶת־ בְּגָדָֽיו׃
30	וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני הנה אני בא
	(4Q5 frg. 2-3,4) [וישב אל אחיו ויאמ]ר היל֯[ד איננו ואני אנה אני בא ] (Gen 37,30) וַיָּ֥שָׁב אֶל־ אֶחָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר הַיֶּ֣לֶד אֵינֶ֔נּוּ וַאֲנִ֖י אָ֥נָה אֲנִי־ בָֽא׃
31	ויקחו את כיתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכיתנת בדם
	(Gen 37,31) וַיִּקְח֖וּ אֶת־ כְּתֹ֣נֶת יוֹסֵ֑ף וַֽיִּשְׁחֲטוּ֙ שְׂעִ֣יר עִזִּ֔ים וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־ הַכֻּתֹּ֖נֶת בַּדָּֽם׃
32	וישלחו את כיתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכיתנת בנך היא אם לא
	(Gen 37,32) וַֽיְשַׁלְּח֞וּ אֶת־ כְּתֹ֣נֶת הַפַּסִּ֗ים וַיָּבִ֙יאוּ֙ אֶל־ אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּאמְר֖וּ זֹ֣את מָצָ֑אנוּ הַכֶּר־ נָ֗א הַכְּתֹ֧נֶת בִּנְךָ֛ הִ֖וא אִם־ לֹֽא׃
[33]	ויכרה ויאמר כיתנת בני היא חיה רעה אכלתו טרף טרף יוסף
	(Gen 37,33) וַיַּכִּירָ֤הּ וַיֹּ֙אמֶר֙ כְּתֹ֣נֶת בְּנִ֔י חַיָּ֥ה רָעָ֖ה אֲכָלָ֑תְהוּ טָרֹ֥ף טֹרַ֖ף יוֹסֵֽף׃
34	ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים
	(Gen 37,34) וַיִּקְרַ֤ע יַעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּ֥שֶׂם שַׂ֖ק בְּמָתְנָ֑יו וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־ בְּנ֖וֹ יָמִ֥ים רַבִּֽים׃
35	ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד על בני אביל שאולה ויבך אתו אביו
	(Gen 37,35) וַיָּקֻמוּ֩ כָל־ בָּנָ֨יו וְכָל־ בְּנֹתָ֜יו לְנַחֲמ֗וֹ וַיְמָאֵן֙ לְהִתְנַחֵ֔ם וַיֹּ֕אמֶר כִּֽי־ אֵרֵ֧ד אֶל־ בְּנִ֛י אָבֵ֖ל שְׁאֹ֑לָה וַיֵּ֥בְךְּ אֹת֖וֹ אָבִֽיו׃
36	והמדינים מכרו את יוסף מצרימה לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים *
	(Gen 37,36) וְהַ֨מְּדָנִ֔ים מָכְר֥וּ אֹת֖וֹ אֶל־ מִצְרָ֑יִם לְפֽוֹטִיפַר֙ סְרִ֣יס פַּרְעֹ֔ה שַׂ֖ר הַטַּבָּחִֽים׃ פ

38
1	ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה
	(Gen 38,1) וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֵּ֥רֶד יְהוּדָ֖ה מֵאֵ֣ת אֶחָ֑יו וַיֵּ֛ט עַד־ אִ֥ישׁ עֲדֻלָּמִ֖י וּשְׁמ֥וֹ חִירָֽה׃
2	וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה
	(Gen 38,2) וַיַּרְא־ שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־ אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
3	ותהר ותלד בן ותקרא את שמו ער
	(Gen 38,3) וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ עֵֽר׃
4	ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן
	(Gen 38,4) וַתַּ֥הַר ע֖וֹד וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ אוֹנָֽן׃
5	ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה ויהי בכזבה בלדתה אתו
	(Gen 38,5) וַתֹּ֤סֶף עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ שֵׁלָ֑ה וְהָיָ֥ה בִכְזִ֖יב בְּלִדְתָּ֥הּ אֹתֽוֹ׃
6	ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר
	(Gen 38,6) וַיִּקַּ֧ח יְהוּדָ֛ה אִשָּׁ֖ה לְעֵ֣ר בְּכוֹר֑וֹ וּשְׁמָ֖הּ תָּמָֽר׃
7	ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה
	(Gen 38,7) וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
8	ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקים זרע לאחיך
	(Gen 38,8) וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ לְאוֹנָ֔ן בֹּ֛א אֶל־ אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יךָ וְיַבֵּ֣ם אֹתָ֑הּ וְהָקֵ֥ם זֶ֖רַע לְאָחִֽיךָ׃
9	וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו
	(Gen 38,9) וַיֵּ֣דַע אוֹנָ֔ן כִּ֛י לֹּ֥א ל֖וֹ יִהְיֶ֣ה הַזָּ֑רַע וְהָיָ֞ה אִם־ בָּ֨א אֶל־ אֵ֤שֶׁת אָחִיו֙ וְשִׁחֵ֣ת אַ֔רְצָה לְבִלְתִּ֥י נְתָן־ זֶ֖רַע לְאָחִֽיו׃
10	וירע בעיני יהוה את אשר עשה וימת גם אתו *
	(Gen 38,10) וַיֵּ֛רַע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיָּ֖מֶת גַּם־ אֹתֽוֹ׃
11	ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה
	(Gen 38,11) וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְתָמָ֨ר כַּלָּת֜וֹ שְׁבִ֧י אַלְמָנָ֣ה בֵית־ אָבִ֗יךְ עַד־ יִגְדַּל֙ שֵׁלָ֣ה בְנְ֔י כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־ יָמ֥וּת גַּם־ ה֖וּא כְּאֶחָ֑יו וַתֵּ֣לֶךְ תָּמָ֔ר וַתֵּ֖שֶׁב בֵּ֥ית אָבִֽיהָ׃
12	וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה
	(Gen 38,12) וַיִּרְבּוּ֙ הַיָּמִ֔ים וַתָּ֖מָת בַּת־ שׁ֣וּעַ אֵֽשֶׁת־ יְהוּדָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהוּדָ֗ה וַיַּ֜עַל עַל־ גֹּֽזֲזֵ֤י צֹאנוֹ֙ ה֗וּא וְחִירָ֛ה רֵעֵ֥הוּ הָעֲדֻלָּמִ֖י תִּמְנָֽתָה׃
13	ויגד לתמר כלתו לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו
	(Gen 38,13) וַיֻּגַּ֥ד לְתָמָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֥ה חָמִ֛יךְ עֹלֶ֥ה תִמְנָ֖תָה לָגֹ֥ז צֹאנֽוֹ׃
14	ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותתכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתע עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והיא לא נתנה לו לאשה
	(Gen 38,14) וַתָּסַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־ דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־ גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־ נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
15	ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה
	(Gen 38,15) וַיִּרְאֶ֣הָ יְהוּדָ֔ה וֽ͏ַיַּחְשְׁבֶ֖הָ לְזוֹנָ֑ה כִּ֥י כִסְּתָ֖ה פָּנֶֽיהָ׃
16	ויט אליה אל הדרך ויאמר הבא נא ואבוא אליך כי לא ידע כי כלתו היא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי
	(Gen 38,16) וַיֵּ֨ט אֵלֶ֜יהָ אֶל־ הַדֶּ֗רֶךְ וַיֹּ֙אמֶר֙ הָֽבָה־ נָּא֙ אָב֣וֹא אֵלַ֔יִךְ כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י כַלָּת֖וֹ הִ֑וא וַתֹּ֙אמֶר֙ מַה־ תִּתֶּן־ לִּ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֵלָֽי׃
17	ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך
	(Gen 38,17) וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֛י אֲשַׁלַּ֥ח גְּדִֽי־ עִזִּ֖ים מִן־ הַצֹּ֑אן וַתֹּ֕אמֶר אִם־ תִּתֵּ֥ן עֵרָב֖וֹן עַ֥ד שָׁלְחֶֽךָ׃
18	ויאמר מה הערבון אשר אתן ליך ותאמר חתימך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו
	(Gen 38,18) וַיֹּ֗אמֶר מָ֣ה הֽ͏ָעֵרָבוֹן֮ אֲשֶׁ֣ר אֶתֶּן־ לָּךְ֒ וַתֹּ֗אמֶר חֹתָֽמְךָ֙ וּפְתִילֶ֔ךָ וּמַטְּךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ לָּ֛הּ וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ וַתַּ֥הַר לֽוֹ׃
19	ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה *
	(4Q364 frg. 9a-b,8) לו ותקום ותלך ותסר צעיפה] (4Q364 frg. 9a-b,9) מעליה[ ותלבש בגדי] אל֯[מנותה (Gen 38,19) וַתָּ֣קָם וַתֵּ֔לֶךְ וַתָּ֥סַר צְעִיפָ֖הּ מֵעָלֶ֑יהָ וַתִּלְבַּ֖שׁ בִּגְדֵ֥י אַלְמְנוּתָֽהּ׃
20	וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה
	(4Q364 frg. 9a-b,9) וישלח יהודה את גדי העזים? ביד רעהו] (4Q364 frg. 9a-b,10) העודו֯[למי לקחת ]הערבון מ֯[יד האשה ולוא מצאה (Gen 38,20) וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוּדָ֜ה אֶת־ גְּדִ֣י הָֽעִזִּ֗ים בְּיַד֙ רֵעֵ֣הוּ הָֽעֲדֻלָּמִ֔י לָקַ֥חַת הָעֵרָב֖וֹן מִיַּ֣ד הָאִשָּׁ֑ה וְלֹ֖א מְצָאָֽהּ׃
21	וישאל את אנשי המקום לאמר איה הקדשה ההיא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה
	(4Q364 frg. 9a-b,10) וישאל את] (4Q364 frg. 9a-b,11) _____ [אנשי ה?מקומה? ל]אמור איה[ הקדשה --] (Gen 38,21) וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־ אַנְשֵׁ֤י מְקֹמָהּ֙ לֵאמֹ֔ר אַיֵּ֧ה הַקְּדֵשָׁ֛ה הִ֥וא בָעֵינַ֖יִם עַל־ הַדָּ֑רֶךְ וַיֹּ֣אמְר֔וּ לֹא־ הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
22	וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה
	(Gen 38,22) וַיָּ֙שָׁב֙ אֶל־ יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א מְצָאתִ֑יהָ וְגַ֨ם אַנְשֵׁ֤י הַמָּקוֹם֙ אָֽמְר֔וּ לֹא־ הָיְתָ֥ה בָזֶ֖ה קְדֵשָֽׁה׃
23	ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבז הנה שלחתי את הגדי הזה ואתה לא מצאתה *
	(Gen 38,23) וַיֹּ֤אמֶר יְהוּדָה֙ תִּֽקַּֽח־ לָ֔הּ פֶּ֖ן נִהְיֶ֣ה לָב֑וּז הִנֵּ֤ה שָׁלַ֙חְתִּי֙ הַגְּדִ֣י הַזֶּ֔ה וְאַתָּ֖ה לֹ֥א מְצָאתָֽהּ׃
24	ויהי כמשלשת חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף
	(Gen 38,24) וַיְהִ֣י ׀ כְּמִשְׁלֹ֣שׁ חֳדָשִׁ֗ים וַיֻּגַּ֨ד לִֽיהוּדָ֤ה לֽ͏ֵאמֹר֙ זָֽנְתָה֙ תָּמָ֣ר כַּלָּתֶ֔ךָ וְגַ֛ם הִנֵּ֥ה הָרָ֖ה לִזְנוּנִ֑ים וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֔ה הוֹצִיא֖וּהָ וְתִשָּׂרֵֽף׃
25	היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתים והפתיל והמטה האלה
	(Gen 38,25) הִ֣וא מוּצֵ֗את וְהִ֨יא שָׁלְחָ֤ה אֶל־ חָמִ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר לְאִישׁ֙ אֲשֶׁר־ אֵ֣לֶּה לּ֔וֹ אָנֹכִ֖י הָרָ֑ה וַתֹּ֙אמֶר֙ הַכֶּר־ נָ֔א לְמִ֞י הַחֹתֶ֧מֶת וְהַפְּתִילִ֛ים וְהַמַּטֶּ֖ה הָאֵֽלֶּה׃
26	ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה
	(Gen 38,26) וַיַּכֵּ֣ר יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֙אמֶר֙ צָֽדְקָ֣ה מִמֶּ֔נִּי כִּֽי־ עַל־ כֵּ֥ן לֹא־ נְתַתִּ֖יהָ לְשֵׁלָ֣ה בְנִ֑י וְלֹֽא־ יָסַ֥ף ע֖וֹד לְדַעְתָּֽה׃
27	ויהי בעת לדתה והנה תאמים בבטנה
	(Gen 38,27) וַיְהִ֖י בְּעֵ֣ת לִדְתָּ֑הּ וְהִנֵּ֥ה תְאוֹמִ֖ים בְּבִטְנָֽהּ׃
28	ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראישון
	(Gen 38,28) וַיְהִ֥י בְלִדְתָּ֖הּ וַיִּתֶּן־ יָ֑ד וַתִּקַּ֣ח הַמְיַלֶּ֗דֶת וַתִּקְשֹׁ֨ר עַל־ יָד֤וֹ שָׁנִי֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֖ה יָצָ֥א רִאשֹׁנָֽה׃
29	ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עלינו פרץ ותקרא את שמו פרץ
	(Gen 38,29) וַיְהִ֣י ׀ כְּמֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ וְהִנֵּה֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מַה־ פָּרַ֖צְתָּ עָלֶ֣יךָ פָּ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ פָּֽרֶץ׃
30	ואחרי כן יצא אחיו אשר על ידו השני ותקרא שמו זרח *
	(Gen 38,30) וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל־ יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח׃ ס

39
1	ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורידהו שם
	(Gen 39,1) וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃
2	ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בית אדניו המצרי
	(Gen 39,2) וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי׃
3	וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו
	(Gen 39,3) וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃
4	וימצא יוסף חן בעיני אדניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו
	(Gen 39,4) וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל־ בֵּית֔וֹ וְכָל־ יֶשׁ־ ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃
5	ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה
	(Gen 39,5) וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כָּל־ אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־ בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהוָה֙ בְּכָל־ אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־ ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃
6	ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה *
	(Gen 39,6) וַיַּעֲזֹ֣ב כָּל־ אֲשֶׁר־ לוֹ֮ בְּיַד־ יוֹסֵף֒ וְלֹא־ יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־ הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־ תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃
7	ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי
	(Gen 39,7) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־ אֲדֹנָ֛יו אֶת־ עֵינֶ֖יהָ אֶל־ יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃
[8]	וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מאומה בביתו וכל אשר יש לו נתן בידי
	(Gen 39,8) וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־ יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־ בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יֶשׁ־ ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
9	איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אתיך באשר אתי אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים *
	(Gen 39,9) אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּנִּי֒ וְלֹֽא־ חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־ אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־ אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃
10	ויהי כדברה אל יוסף יום ויום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה
	(Gen 39,10) וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל־ יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא־ שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃
11	ויהי כיום הזה ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו בבית ואין איש מאנשי הבית שם בבית
	(4Q1 frg. 9,1) [ויהי כהיום הזה ויב]א הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי[ הבית שם בבית ] (Gen 39,11) וַיְהִי֙ כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃
12	ותתפשהו בבגדיו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה
	(4Q1 frg. 9,2) [ותתפשהו בבגדו ]לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצ֯[א החוצה ] (Gen 39,12) וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
13	ויהי כראותה כי עזב בגדיו בידה וינס ויצא החוצה
	(4Q1 frg. 9,3) [ויהי כראותה כי עז]ב בגדו ב֯ידה וינס החוצה (Gen 39,13) וַיְהִי֙ כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי־ עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נָס הַחֽוּצָה׃
14	ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול
	(4Q1 frg. 9,3) ותקרא לאנשי ביתה ותאמ[ר] (4Q1 frg. 9,4) [להם לאמר ראו הביא ]ל[נ]ו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקו[ל] (4Q1 frg. 9,5) [גדול (Gen 39,14) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃
15	ויהי כשמעו כי הרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו בידי וינס ויצא החוצה
	(4Q1 frg. 9,5) ויהי כשמעו כ]י֯ הרי[מ]תי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא [החוצה ] (Gen 39,15) וַיְהִ֣י כְשָׁמְע֔וֹ כִּֽי־ הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃
16	ותנח בגדיו אצלה עד בא אדניו אל ביתו
	(4Q1 frg. 9,6) [ותנח בגדו אצל]ה֯ עד בוא אדניו אל ביתו (Gen 39,16) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד־ בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל־ בֵּיתֽוֹ׃
17	ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי
	(4Q1 frg. 9,6) ותדבר אליו כדברים[ האלה לאמר] (4Q1 frg. 9,7) [בא אלי העבד הע]ברי אשר הבאת לנו לצחק בי (Gen 39,17) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא־ אֵלַ֞י הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר־ הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃
18	ויהי כהרמי קולי ואקרא ויעזב בגדיו אצלי וינס החוצה *
	(4Q1 frg. 9,7) ויהי כהרימי[ קולי ואקרא] (4Q1 frg. 9,8) [ויעזב בגדו אצ]ל[י] וינס החוצה (Gen 39,18) וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נָס הַחֽוּצָה׃
19	ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו
	(4Q1 frg. 9,8) ויהי כשמע אדניו את דברי אשת[ו אשר] (4Q1 frg. 9,9) [דברה אליו לאמר כדב]רים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו (Gen 39,19) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת־ דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃
20	ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר
	(4Q1 frg. 9,9) ויקח אדני י֯[וסף] (4Q1 frg. 9,10) [אתו ויתנהו אל ב]ית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי ש[ם בבית] (4Q1 frg. 9,11) [הסהר (Gen 39,20) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל־ בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר־ אסורי (אֲסִירֵ֥י) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וֽ͏ַיְהִי־ שָׁ֖ם בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃
21	ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר
	(4Q1 frg. 9,11) ויהי יה]וה א֯ת יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית[ הסהר (Gen 39,21) וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית־ הַסֹּֽהַר׃
22	ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסורים אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה
	(4Q1 frg. 9,11) ויתן] (4Q1 frg. 9,12) [שר בית הסהר ]ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הס[הר ואת כל אשר עשים] (4Q1 frg. 9,13) [שם הוא היה עשה (Gen 39,22) וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית־ הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד־ יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כָּל־ הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כָּל־ אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃
23	אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח *
	(4Q1 frg. 9,13) א]ין שר בית הסהר ראה את כל מאומה[ בידו באשר יהוה אתו] (4Q1 frg. 9,14) [ואשר הוא ע]שה יהוה מצלי֯ח (Gen 39,23) אֵ֣ין ׀ שַׂ֣ר בֵּית־ הַסֹּהַ֗ר רֹאֶ֤ה אֶֽת־ כָּל־ מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר־ ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהוָ֥ה מַצְלִֽיחַ׃ ס

40
1	ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
	(4Q1 frg. 9,15) [ויהי אחר הדברים האלה ]ח֯טאו מ[שקה ]מ֯לך֯ מצ֯רים והא֯[פה לאדניהם למלך מצרים ] (Gen 40,1) וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
2	ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האפים
	(Gen 40,2) וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים׃
3	ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם
	(Gen 40,3) וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַבָּחִ֖ים אֶל־ בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם׃
4	ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר
	(Gen 40,4) וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־ יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר׃
5	ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר
	(Gen 40,5) וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃
6	ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים
	(Gen 40,6) וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים׃
7	וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום
	(Gen 40,7) וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־ סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם׃
8	ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אליהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי *
	(Gen 40,8) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֽ͏ֵאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־ נָ֖א לִֽי׃
9	ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלמי והנה גפן לפני
	(Gen 40,9) וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־ הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־ חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־ גֶ֖פֶן לְפָנָֽי׃
10	ובגפן שלשה שרוגים והיא כאפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים
	(Gen 40,10) וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤יא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים׃
11	וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם על כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה
	(Gen 40,11) וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־ הָֽעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־ כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־ הַכּ֖וֹס עַל־ כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃
12	ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרוגים שלשת ימים הם
	(4Q3 frg. 1 i,2) ויאמר לו יוסף ]זה (4Q3 frg. 1 i,3) [פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם (Gen 40,12) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
13	בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתתה כוס פרעה בידו כמשפט הראישון אשר היית משקהו
	(4Q3 frg. 1 i,3) בעוד שלשת ימים יש]א֯ פרעה (Gen 40,13) בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־ רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־ כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־ פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ׃
14	כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה
	(Gen 40,14) כִּ֧י אִם־ זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־ נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־ הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃
15	כי גנוב נגנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור *
	(Gen 40,15) כִּֽי־ גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־ פֹּה֙ לֹא־ עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־ שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר׃
16	וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלמי והנה שלשה סלי חרי על ראשי
	(Gen 40,16) וַיַּ֥רְא שַׂר־ הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אַף־ אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־ רֹאשִֽׁי׃
17	ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מעל הסל מעל ראשי
	(Gen 40,17) וּבַסַּ֣ל הָֽעֶלְי֔וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־ הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי׃
18	ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם
	(4Q3 frg. 1 ii,1) [ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים של]ש֯ת (4Q3 frg. 1 ii,2) [ימים הם (4Q5 frg. 4 i-5,1) [ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת י]מ֯י֯ם [הם (Gen 40,18) וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם׃
19	בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלא אתך על העץ ואכל העוף את בשרך מעליך
	(4Q3 frg. 1 ii,2) בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך ]על (4Q3 frg. 1 ii,3) [עץ ואכל העוף את בשרך מעליך (4Q5 frg. 4 i-5,1) בעוד שלשת] (4Q5 frg. 4 i-5,2) [ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותל]ה֯ אתך על עץ וא[כל העוף את] (4Q5 frg. 4 i-5,3) [בשרך -- ○○[ -- (Gen 40,19) בְּע֣וֹד ׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־ רֹֽאשְׁךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־ עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־ בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ׃
20	ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו
	(4Q3 frg. 1 ii,3) ויהי ביום השלישי יום הלדת את ]פרעה (4Q3 frg. 1 ii,4) [ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת רא]ש (4Q3 frg. 1 ii,5) [שר האפים בתוך עבדיו (4Q5 frg. 4 i-5,3) ויהי ביום השלישי יו]ם הולד א[ת] פרעה וי[עש] (4Q5 frg. 4 i-5,4) [משת]ה לכל עב[דיו וישא את ראש שר המש]קים ואת רא֯[ש ]שר הא[פי]ם֯ בתוך֯[ ] (4Q5 frg. 4 i-5,5) עבדיו (Gen 40,20) וַיְהִ֣י ׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־ פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־ עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־ רֹ֣אשׁ ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־ רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו׃
21	וישב את שר המשקים על משקהו ויתן את הכוס על כף פרעה
	(4Q3 frg. 1 ii,5) וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על] (4Q3 frg. 1 ii,6) [כף פרעה (4Q5 frg. 4 i-5,5) ויש[ב את שר המשקים על משקהו] ויתן הכוס[ על כף פרעה (Gen 40,21) וַיָּ֛שֶׁב אֶת־ שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־ מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־ כַּ֥ף פַּרְעֹֽה׃
22	ואת שר האפים תלא כאשר פתר להם יוסף
	(4Q3 frg. 1 ii,6) ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף (4Q5 frg. 4 i-5,5) ו֯את שר ] (4Q5 frg. 4 i-5,6) [האפים תלה כאשר פתר להם יוסף (Gen 40,22) וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף׃
23	ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו *
	(4Q3 frg. 1 ii,6) ולא זכר שר ]המשקים (4Q3 frg. 1 ii,7) [את יוסף וישכחהו (4Q5 frg. 4 i-5,6) ולא זכר ]שר המש[קים ]את[ י]וסף וישכחהו (Gen 40,23) וְלֹֽא־ זָכַ֧ר שַֽׂר־ הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־ יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ׃ פ

41
1	ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר
	(4Q3 frg. 1 ii,7) ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חל]ם֯ ו֯ה֯נ֯ה֯ עמד על (4Q3 frg. 1 ii,8) [היאר (4Q5 frg. 4 i-5,8) [ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם ]והנה עומד על היאר (Gen 41,1) וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־ הַיְאֹֽר׃
2	והנה מן היאר עלות שבע פרות יפות מראה ובריות בשר ותריענה באחו
	(4Q3 frg. 1 ii,8) והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מרא]ה֯ ובריאות בשר ות֯[ר]עינה (4Q3 frg. 1 ii,9) [באחו (4Q5 frg. 4 i-5,8) והנה מן היאר (4Q5 frg. 4 i-5,9) [עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר] ותרעינ[ה ]באח֯[ו (Gen 41,2) וְהִנֵּ֣ה מִן־ הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
3	והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ורקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר
	(4Q3 frg. 1 ii,9) והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן] היאר רעות מראה (4Q3 frg. 1 ii,10) [ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת ה]י֯אר (4Q5 frg. 4 i-5,9) וה]נ֯ה שבע פרות (4Q5 frg. 4 i-5,10) [אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה] ורקות֯[ בשר ו]ת֯עמדנה אצל (4Q5 frg. 4 i-5,11) [הפרות על שפת היאר (Gen 41,3) וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־ הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־ שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
4	ותאכלנה הפרות רעות המראה ורקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריות ויקץ פרעה
	(4Q3 frg. 1 ii,10) ותאכלנה הפרות רעו֯ת (4Q3 frg. 1 ii,11) [המראה ודקת הבשר את שבע הפרו]ת יפות המראה והבר֯י֯אות וייקץ (4Q3 frg. 1 ii,12) [פרעה (4Q5 frg. 4 i-5,11) ותאכלנה הפרות ]רעות ה֯[מרא]ה ורקות הבשר (4Q5 frg. 4 i-5,12) [את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייק]ץ פרעה (Gen 41,4) וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃
[5]	ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטובות
	(4Q3 frg. 1 ii,12) ויישן ויחלם שנית והנה שבע ]שבלים עלות בקנה אחד בריאות (4Q3 frg. 1 ii,13) [וטבות (4Q5 frg. 4 i-5,12) [וייש]ן ויחלם שנית והנה (4Q5 frg. 4 i-5,13) [שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות (Gen 41,5) וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃
6	והנה שבע שבלים דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
	(4Q3 frg. 1 ii,13) והנה שבע שבל]ים דקות[ וש]ד֯פות קדים צמחות אחריהן (4Q5 frg. 4 i-5,13) והנה שבע שב]לים ושדפות קדים (4Q5 frg. 4 i-5,14) [צמחות אחריהן (Gen 41,6) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃
7	ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמליאת ויקץ פרעה והנה חלום
	(4Q3 frg. 1 ii,13) ותבלען (4Q3 frg. 1 ii,14) [השבלים הד]ק֯ו֯[ת ו]השדפות את שבע השבלים הבראות והמ֯לאות וייקץ (4Q3 frg. 1 ii,15) [פרעה] ו֯הנה ח֯לום (4Q5 frg. 4 i-5,14) ותבלענה השבלים הדקות והשדפו]ת א[ת ש]בע השבל[ים הבריאות] (4Q5 frg. 4 i-5,15) [והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום (Gen 41,7) וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃
8	ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמיו ואין פתר אתם לפרעה *
	(4Q3 frg. 1 ii,15) ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים (4Q3 frg. 1 ii,16) ואת֯ כ֯ל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פתר אתם לפרעה (4Q5 frg. 4 i-5,15) ויהי בבקר ותפעם רוחו ויש]ל[ח ויקרא] (Gen 41,8) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־ כָּל־ חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־ כָּל־ חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־ חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־ פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃
9	וידבר שר המשקים אל פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום
	(4Q3 frg. 1 ii,16) וידבר שר֯ (4Q3 frg. 1 ii,17) המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום (Gen 41,9) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־ פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־ חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃
10	פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים
	(4Q3 frg. 1 ii,17) פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים (4Q3 frg. 1 ii,18) אתי ואת֯[ ש]ר האפים (Gen 41,10) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־ עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃
11	ונחלם חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו
	(4Q3 frg. 1 ii,18) ונחלם חלום בלילה אחד (Gen 41,11) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃
12	ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר
	(Gen 41,12) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַנְּ֨סַפֶּר־ ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־ לָ֖נוּ אֶת־ חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃
13	ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלא
	(Gen 41,13) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר־ לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־ כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃
14	וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה
	(Gen 41,14) וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־ הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־ פַּרְעֹֽה׃
15	ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר התשמע חלום לפתר אתו
	(4Q9 frg. 1,1) [ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום ל]פ֯ת[ר אתו (Gen 41,15) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃
16	ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים לא יענה את שלום פרעה *
	(4Q9 frg. 1,1) ויען יוסף] (4Q9 frg. 1,2) [את פרעה לאמר בלעדי אלהי]ם֯ [ל]א יענה את שלום פר[עה (Gen 41,16) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־ פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־ שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃
17	וידבר פרעה את יוסף בחלמי והנני עמד על שפת היאר
	(4Q9 frg. 1,2) וידבר פרעה] (4Q9 frg. 1,3) [אל יוסף בחלמי הנני עמ]ד על שפת היאר (Gen 41,17) וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־ יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־ שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃
18	והנה מן היאר עלות שבע פרות בריות בשר ויפות תאר ותריענה באחו
	(4Q9 frg. 1,3) והנ[ה מן היאר עלת שבע פרות] (4Q9 frg. 1,4) [בריאות בש]ר֯ ו֯י֯פ֯[ת] ת֯אר֯ ו֯תר[עינה באחו ] (Gen 41,18) וְהִנֵּ֣ה מִן־ הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
19	והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהן בכל ארץ מצרים לרע
	(Gen 41,19) וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־ פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־ רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃
20	ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראישונות והבריות
	(Gen 41,20) וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃
21	ותבאהן אל קרבהן ולא נודע כי באו אל קרבהן ומראהן רע כאשר בתחלה ואקץ
	(Gen 41,21) וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־ קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־ בָ֣אוּ אֶל־ קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃
[22]	ואראה בחלמי והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד מליות וטובות
	(Gen 41,22) וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃
23	והנה שבע שבלים צנימות דקות ושדיפת קדים צמחות אחריהן
	(4Q9 frg. 2 i,1) והנה שבע שבלים צ]נ֯מ֯[ו]ת ה○[קות] (4Q9 frg. 2 i,2) [שדפות קדים צמחות אחריהם (Gen 41,23) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃
24	ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הטובות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי *
	(4Q9 frg. 2 i,2) ותבל]ע֯[ן] שב֯[ע השב]ל֯ים הדקות (4Q9 frg. 2 i,3) [את שבע ]ה֯שבלים[ ה]טובות֯ (4Q9 frg. 2 i,4) [ואמר אל החרטמים ואין מגיד ]לי (Gen 41,24) וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־ הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃
25	ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה אגיד לפרעה
	(4Q9 frg. 2 i,4) ויאמר יוסף א[ל] (4Q9 frg. 2 i,5) [פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר ]האלהים עש[ה] (4Q9 frg. 2 i,6) [הגיד לפרעה (Gen 41,25) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃
26	שבע הפרות הטובות שבע שנים הנה ושבע השבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד הוא
	(4Q9 frg. 2 i,6) שבע פרת הטבת שבע ]ש֯נים הנה (4Q9 frg. 2 i,7) [ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלו]ם֯ אחד (4Q9 frg. 2 i,8) [הוא (Gen 41,26) שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃
27	ושבע הפרות הרקות והרעות העלות אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הדקות ושדיפת הקדים יהיו שבע שני רעב
	(4Q9 frg. 2 i,8) ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שני]ם הנ[ה] (4Q9 frg. 2 i,9) [ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב ]○[ -- ] (Gen 41,27) וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃
28	הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה את אשר האלהים עשה הראה את פרעה
	(Gen 41,28) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־ פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־ פַּרְעֹֽה׃
29	הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
	(4Q9 frg. 3-4,2) [באות שבע גדול בכל ארץ מצ]רים (Gen 41,29) הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
30	וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ
	(4Q9 frg. 3-4,2) ויקמו [שבע שני ]ר֯עב (4Q9 frg. 3-4,3) [אחריהן ונשכח כל הש]בע בארץ מצרים֯[ וכלה] הרעב (4Q9 frg. 3-4,4) [את הארץ (Gen 41,30) וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־ הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
31	ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא ואחרי כן כי כבד הוא מאד
	(4Q9 frg. 3-4,4) ולא יודע ה]שבע בארץ[ מפנ]י הרעב ההוא (4Q9 frg. 3-4,5) [אחרי כן כי כבד הוא מ]א֯ד (Gen 41,31) וְלֹֽא־ יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־ כֵ֑ן כִּֽי־ כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃
32	ועלה שנית החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו *
	(4Q9 frg. 3-4,5) ועל השנות ה֯ח֯ל֯ו֯ם֯[ א]ל פ֯רעה (4Q9 frg. 3-4,6) [פעמים כי נכון הדבר מ]ע֯ם ה[א]להים וממה֯ר֯[ האלה]ים (4Q9 frg. 3-4,7) [לעשתו (Gen 41,32) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־ פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־ נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
33	ועתה יראה לו פרעה איש נבון וחכום וישתהו על ארץ מצרים
	(4Q9 frg. 3-4,7) ועתה ירא פרעה ]א֯יש נבון וחכם [וישיתהו ]ע֯ל (4Q9 frg. 3-4,8) [ארץ מצרים ]○[] (Gen 41,33) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
34	ויעש פרעה ויפקד פקדים על הארץ ויחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע
	(4Q9 frg. 3-4,8) פרעה [ו]יפקד פ֯[קדים על] ה֯א֯ר֯ץ֯ (4Q9 frg. 3-4,9) [וחמש את ארץ מ]צ֯ר[י]ם֯ בש[ב]ע שני הש֯[בע (Gen 41,34) יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־ הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃
35	ויקבץ את כל האכל שבע השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים וישמרו
	(4Q5 frg. 4 ii+6,2) [האלה ]ויצבר֯[ו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו ] (4Q9 frg. 3-4,9) ויקב]צ֯ו את (4Q9 frg. 3-4,10) [כל אכל השנים ה]טב[ת ]ה֯באות֯ ה֯אלה֯[ ויצב]ר֯[ו ב]ר֯ תחת (4Q9 frg. 3-4,11) [יד פרעה אכל … (Gen 41,35) וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־ כָּל־ אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּבֹ֔ת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־ בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־ פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃
36	והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיינה בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב
	(4Q5 frg. 4 ii+6,3) [והיה האכל ]לפקדון לארץ לש[בע שני הרעב אשר תהיין] (4Q5 frg. 4 ii+6,4) ב[ארץ מצרים ו]ל֯א תכחד הארץ ברעב֯[ (Gen 41,36) וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא־ תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃
37	וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו
	(4Q5 frg. 4 ii+6,4) וייטב הדבר בעיני פרעה] (4Q5 frg. 4 ii+6,5) ו[בעיני כל עבדיו (Gen 41,37) וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־ עֲבָדָֽיו׃
38	ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו *
	(4Q5 frg. 4 ii+6,5) וי]אמר פרעה אל ע֯[בדיו הנמצא כזה איש] (4Q5 frg. 4 ii+6,6) [אשר רוח אלהים בו (4Q9 frg. 2 ii,1) [כזה] איש[ א]שר֯ ר֯ו֯ח [אלהים בו (Gen 41,38) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־ עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃
39	ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אתך את כל זאת אין נבון וחכום כמוך
	(4Q5 frg. 4 ii+6,6) ויאמר ]פ֯[רעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך] (4Q5 frg. 4 ii+6,7) [את כל זאת אין נבון וחכם כמוך (4Q9 frg. 2 ii,1) ויאמר פרעה אל יוסף] (4Q9 frg. 2 ii,2) א[ח]ר֯י הודיע אלהים [אותך את כל זאת אין נבון וחכם] (4Q9 frg. 2 ii,3) ממיך (ממוך (Gen 41,39) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־ כָּל־ זֹ֑את אֵין־ נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃
40	אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך
	(4Q5 frg. 4 ii+6,7) אתה תהיה על ביתי ועל פיך] (4Q5 frg. 4 ii+6,8) יש[ק כל עמי רק הכסא אגדל ממך (4Q9 frg. 2 ii,3) א֯תה תהיה על [ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק] (4Q9 frg. 2 ii,4) הכסא אגדל ממך (Gen 41,40) אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־ בֵּיתִ֔י וְעַל־ פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־ עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃
41	ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים
	(4Q5 frg. 4 ii+6,8) ויאמר פרעה אל יוסף ראה] (4Q5 frg. 4 ii+6,9) נת[תי אתך על כל ארץ מצרים (4Q9 frg. 2 ii,4) ויאמ֯[ר פרעה אל יוסף ראה נתתי] (4Q9 frg. 2 ii,5) את֯[ך] על כל אר֯ץ֯ מ֯צ֯[רים (Gen 41,41) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־ יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
42	ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילביש אתו בגדי שש וישם רביד זהב על צוארו
	(4Q5 frg. 4 ii+6,9) ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו] (4Q5 frg. 4 ii+6,10) ויתן את[ה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב] (4Q5 frg. 4 ii+6,11) על צוא[רו (4Q9 frg. 2 ii,5) ויסר פרעה את טבעתו מעל] (4Q9 frg. 2 ii,6) י֯ד֯[ו] וי֯ת֯ן֯[ אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם] (4Q9 frg. 2 ii,7) רב֯ד֯[ הזהב על צוארו (Gen 41,42) וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־ טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־ יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־ שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־ צַוָּארֽוֹ׃
43	וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקרא לפניו אברך ונתן אתו על כל ארץ מצרים
	(4Q5 frg. 4 ii+6,11) וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו] (4Q5 frg. 4 ii+6,12) אברך[ ונתון אתו על כל ארץ מצרים ] (4Q9 frg. 2 ii,7) וירכב אתו במרכבת המשנה] (4Q9 frg. 2 ii,8) אש֯ר ל[ו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ] (4Q9 frg. 2 ii,9) [מצרים ]○[ -- ] (Gen 41,43) וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
44	ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים
	(4Q5 frg. 4 ii+6,13) ויאמר[ פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו] (4Q5 frg. 4 ii+6,14) ואת[ רגלו בכל ארץ מצרים ] (Gen 41,44) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־ יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא־ יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־ יָד֛וֹ וְאֶת־ רַגְל֖וֹ בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
45	ויקרא פרעה שם יוסף צפינתי פענה ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע כהנאן לאשה * ויצא יוסף על ארץ מצרים
	(Gen 41,45) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־ יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ ל֣וֹ אֶת־ אָֽסְנַ֗ת בַּת־ פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
46	ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים
	(Gen 41,46) וְיוֹסֵף֙ בֶּן־ שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעְבֹ֖ר בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
47	ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים
	(Gen 41,47) וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃
48	ויקבץ את כל האכל שבע השנים אשר היה השבע בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה
	(Gen 41,48) וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־ כָּל־ אֹ֣כֶל ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־ אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־ הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃
49	ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר *
	(Gen 41,49) וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־ חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־ אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃
50	וליוסף ילדו שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן
	(Gen 41,50) וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־ לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־ פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃
51	ויקרא יוסף « » שם הבכור מנשה כי נשאני אלהים את « » עמלי ואת כל בית אבי
	(Gen 41,51) וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־ שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־ נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־ כָּל־ עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־ בֵּ֥ית אָבִֽי׃
52	ואת שם השני קרא אפרים כי הפריני אלהים בארץ עניי
	(Gen 41,52) וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־ הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃
53	ותכלנה שבע שני השבע אשר היו בארץ מצרים
	(Gen 41,53) וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
54	ותחלנה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי הרעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם
	(Gen 41,54) וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־ הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃
55	ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשון
	(Gen 41,55) וַתִּרְעַב֙ כָּל־ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־ פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־ מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־ יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃
56	והרעב היה על פני כל הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם בר וישביר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים
	(Gen 41,56) וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־ פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־ כָּל־ אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
57	וכל הארצות באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ *
	(Gen 41,57) וְכָל־ הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־ יוֹסֵ֑ף כִּֽי־ חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־ הָאָֽרֶץ׃

42
1	וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו
	(Gen 42,1) וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־ שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
2	ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שם ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
	(Gen 42,2) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־ שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־ שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־ לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
3	וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
	(Gen 42,3) וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־ יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃
4	ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
	(Gen 42,4) וְאֶת־ בִּנְיָמִין֙ אֲחִ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־ שָׁלַ֥ח יַעֲקֹ֖ב אֶת־ אֶחָ֑יו כִּ֣י אָמַ֔ר פֶּן־ יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן׃
5	ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
	(Gen 42,5) וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר בְּת֣וֹךְ הַבָּאִ֑ים כִּֽי־ הָיָ֥ה הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
6	ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ * ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
	(Gen 42,6) וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־ הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־ עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
7	וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
	(Gen 42,7) וַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת־ אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשׁ֗וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־ אֹֽכֶל׃
8	ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו
	(Gen 42,8) וַיַּכֵּ֥ר יוֹסֵ֖ף אֶת־ אֶחָ֑יו וְהֵ֖ם לֹ֥א הִכִּרֻֽהוּ׃
9	ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
	(Gen 42,9) וַיִּזְכֹּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת הַחֲלֹמ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר חָלַ֖ם לָהֶ֑ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מְרַגְּלִ֣ים אַתֶּ֔ם לִרְא֛וֹת אֶת־ עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶֽם׃
10	ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
	(Gen 42,10) וַיֹּאמְר֥וּ אֵלָ֖יו לֹ֣א אֲדֹנִ֑י וַעֲבָדֶ֥יךָ בָּ֖אוּ לִשְׁבָּר־ אֹֽכֶל׃
11	כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
	(Gen 42,11) כֻּלָּ֕נוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־ אֶחָ֖ד נָ֑חְנוּ כֵּנִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ לֹא־ הָי֥וּ עֲבָדֶ֖יךָ מְרַגְּלִֽים׃
12	ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
	(Gen 42,12) וַיֹּ֖אמֶר אֲלֵהֶ֑ם לֹ֕א כִּֽי־ עֶרְוַ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּאתֶ֥ם לִרְאֽוֹת׃
13	ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו *
	(Gen 42,13) וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־ אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־ אָבִ֙ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃
14	ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם
	(Gen 42,14) וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃
15	בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
	(4Q9 frg. 5,1) [כי אם ]ב֯ב֯א [אחיכם הקטן הנה (Gen 42,15) בְּזֹ֖את תִּבָּחֵ֑נוּ חֵ֤י פַרְעֹה֙ אִם־ תֵּצְא֣וּ מִזֶּ֔ה כִּ֧י אִם־ בְּב֛וֹא אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן הֵֽנָּה׃
16	שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
	(4Q9 frg. 5,1) שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם] (4Q9 frg. 5,2) [האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם וא]ם֯ לא חי פר[עה כי מרגלים] (4Q9 frg. 5,3) [אתם (Gen 42,16) שִׁלְח֨וּ מִכֶּ֣ם אֶחָד֮ וְיִקַּ֣ח אֶת־ אֲחִיכֶם֒ וְאַתֶּם֙ הֵאָ֣סְר֔וּ וְיִבָּֽחֲנוּ֙ דִּבְרֵיכֶ֔ם הַֽאֱמֶ֖ת אִתְּכֶ֑ם וְאִם־ לֹ֕א חֵ֣י פַרְעֹ֔ה כִּ֥י מְרַגְּלִ֖ים אַתֶּֽם׃
17	ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים *
	(4Q5 frg. 7,1) [אתם אל משמר] שלשת֯[ ימים (4Q9 frg. 5,3) וי]א֯ס֯ף֯[ את]ם֯ א[ל] מ[שמר שלשת י]מים (Gen 42,17) וַיֶּאֱסֹ֥ף אֹתָ֛ם אֶל־ מִשְׁמָ֖ר שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִֽים׃
18	ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
	(4Q5 frg. 7,1) ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת] (4Q5 frg. 7,2) [עשו וחיו את האלה]ים א[ני ירא (4Q9 frg. 5,3) ויאמר [אלהם יוסף] (4Q9 frg. 5,4) ביו[ם] ה[ש]לישי֯ [זא]ת עשו וח֯[יו את הא]להם אני י[רא (Gen 42,18) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֤ם יוֹסֵף֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֔י זֹ֥את עֲשׂ֖וּ וִֽחְי֑וּ אֶת־ הָאֱלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יָרֵֽא׃
19	אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבות בתיכם
	(4Q5 frg. 7,2) אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר] (4Q5 frg. 7,3) [בבית משמרכם ואתם ]ל[כו הביאו שבר רעבון בתיכם ] (4Q9 frg. 5,4) אם כנים] (4Q9 frg. 5,5) א[תם] אחיכם ה[א]חד יאסר ב֯[בית משמרכ]ם ואתם֯ ל[כו הביאו שבר] (4Q9 frg. 5,6) [רעבו]ן בתי֯כ֯ם (Gen 42,19) אִם־ כֵּנִ֣ים אַתֶּ֔ם אֲחִיכֶ֣ם אֶחָ֔ד יֵאָסֵ֖ר בְּבֵ֣ית מִשְׁמַרְכֶ֑ם וְאַתֶּם֙ לְכ֣וּ הָבִ֔יאוּ שֶׁ֖בֶר רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶֽם׃
20	ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן
	(4Q9 frg. 5,6) ו[א]ת֯ אחיכם [הקטן ]ת֯ב[יא]ו֯ אלי ויאמ[נו דבריכם] (4Q9 frg. 5,7) [ו]ל֯א֯ תמו[תו] ויעש[ו] כן (Gen 42,20) וְאֶת־ אֲחִיכֶ֤ם הַקָּטֹן֙ תָּבִ֣יאוּ אֵלַ֔י וְיֵאָמְנ֥וּ דִבְרֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א תָמ֑וּתוּ וַיַּעֲשׂוּ־ כֵֽן׃
21	ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת
	(4Q9 frg. 5,7) ויאמרו [אי]ש אל֯ אחיו א[ב]ל אשמ֯[ים] (4Q9 frg. 5,8) אנחנו ע֯ל אחינו אשר רא[ינו] צרת נ֯[פש]ו בהתח֯[ננו א]לי[נו ולא שמענו] (4Q9 frg. 5,9) על כ[ן] ב[א]ה אלי֯נו הצרה [הזא]ת (Gen 42,21) וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־ אָחִ֗יו אֲבָל֮ אֲשֵׁמִ֣ים ׀ אֲנַחְנוּ֮ עַל־ אָחִינוּ֒ אֲשֶׁ֨ר רָאִ֜ינוּ צָרַ֥ת נַפְשׁ֛וֹ בְּהִתְחַֽנְנ֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ וְלֹ֣א שָׁמָ֑עְנוּ עַל־ כֵּן֙ בָּ֣אָה אֵלֵ֔ינוּ הַצָּרָ֖ה הַזֹּֽאת׃
22	ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
	(4Q9 frg. 5,9) ו[יען ]אתם רא[ובן לאמר הלוא] (4Q9 frg. 5,10) [אמרתי ]אליכם ל[אמר אל ]תח֯[טא]ו בי[לד ולא שמעתם וגם דמו הנה] (Gen 42,22) וַיַּעַן֩ רְאוּבֵ֨ן אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר הֲלוֹא֩ אָמַ֨רְתִּי אֲלֵיכֶ֧ם ׀ לֵאמֹ֛ר אַל־ תֶּחֶטְא֥וּ בַיֶּ֖לֶד וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְגַם־ דָּמ֖וֹ הִנֵּ֥ה נִדְרָֽשׁ׃
23	והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
	(Gen 42,23) וְהֵם֙ לֹ֣א יֽ͏ָדְע֔וּ כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ יוֹסֵ֑ף כִּ֥י הַמֵּלִ֖יץ בֵּינֹתָֽם׃
24	ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם *
	(Gen 42,24) וַיִּסֹּ֥ב מֵֽעֲלֵיהֶ֖ם וַיֵּ֑בְךְּ וַיָּ֤שָׁב אֲלֵהֶם֙ וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיִּקַּ֤ח מֵֽאִתָּם֙ אֶת־ שִׁמְע֔וֹן וַיֶּאֱסֹ֥ר אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃
25	ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש על שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
	(Gen 42,25) וַיְצַ֣ו יוֹסֵ֗ף וַיְמַלְא֣וּ אֶת־ כְּלֵיהֶם֮ בָּר֒ וּלְהָשִׁ֤יב כַּסְפֵּיהֶם֙ אִ֣ישׁ אֶל־ שַׂקּ֔וֹ וְלָתֵ֥ת לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּ֑רֶךְ וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם כֵּֽן׃
26	וישאו את שברם על חמוריהם וילכו משם
	(Gen 42,26) וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־ שִׁבְרָ֖ם עַל־ חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃
27	ויפתח האחד את שקו לתת מספה לחמורו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
	(Gen 42,27) וַיִּפְתַּ֨ח הָאֶחָ֜ד אֶת־ שַׂקּ֗וֹ לָתֵ֥ת מִסְפּ֛וֹא לַחֲמֹר֖וֹ בַּמָּל֑וֹן וַיַּרְא֙ אֶת־ כַּסְפּ֔וֹ וְהִנֵּה־ ה֖וּא בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
28	ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו *
	(Gen 42,28) וַיֹּ֤אמֶר אֶל־ אֶחָיו֙ הוּשַׁ֣ב כַּסְפִּ֔י וְגַ֖ם הִנֵּ֣ה בְאַמְתַּחְתִּ֑י וַיֵּצֵ֣א לִבָּ֗ם וַיֶּֽחֶרְד֞וּ אִ֤ישׁ אֶל־ אָחִיו֙ לֵאמֹ֔ר מַה־ זֹּ֛את עָשָׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים לָֽנוּ׃
29	ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר
	(Gen 42,29) וַיָּבֹ֛אוּ אֶל־ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶ֖ם אַ֣רְצָה כְּנָ֑עַן וַיַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ אֵ֛ת כָּל־ הַקֹּרֹ֥ת אֹתָ֖ם לֵאמֹֽר׃
30	דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
	(Gen 42,30) דִּ֠בֶּר הָאִ֨ישׁ אֲדֹנֵ֥י הָאָ֛רֶץ אִתָּ֖נוּ קָשׁ֑וֹת וַיִּתֵּ֣ן אֹתָ֔נוּ כִּֽמְרַגְּלִ֖ים אֶת־ הָאָֽרֶץ׃
31	ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
	(Gen 42,31) וַנֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו כֵּנִ֣ים אֲנָ֑חְנוּ לֹ֥א הָיִ֖ינוּ מְרַגְּלִֽים׃
32	שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
	(Gen 42,32) שְׁנֵים־ עָשָׂ֥ר אֲנַ֛חְנוּ אַחִ֖ים בְּנֵ֣י אָבִ֑ינוּ הָאֶחָ֣ד אֵינֶ֔נּוּ וְהַקָּטֹ֥ן הַיּ֛וֹם אֶת־ אָבִ֖ינוּ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃
33	ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
	(Gen 42,33) וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־ רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃
34	והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
	(Gen 42,34) וְ֠הָבִיאוּ אֶת־ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֮ אֵלַי֒ וְאֵֽדְעָ֗ה כִּ֣י לֹ֤א מְרַגְּלִים֙ אַתֶּ֔ם כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֶת־ אֲחִיכֶם֙ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֔ם וְאֶת־ הָאָ֖רֶץ תִּסְחָֽרוּ׃
35	ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו *
	(Gen 42,35) וַיְהִ֗י הֵ֚ם מְרִיקִ֣ים שַׂקֵּיהֶ֔ם וְהִנֵּה־ אִ֥ישׁ צְרוֹר־ כַּסְפּ֖וֹ בְּשַׂקּ֑וֹ וַיִּרְא֞וּ אֶת־ צְרֹר֧וֹת כַּסְפֵּיהֶ֛ם הֵ֥מָּה וַאֲבִיהֶ֖ם וַיִּירָֽאוּ׃
36	ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה
	(Gen 42,36) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֔ם אֹתִ֖י שִׁכַּלְתֶּ֑ם יוֹסֵ֤ף אֵינֶ֙נּוּ֙ וְשִׁמְע֣וֹן אֵינֶ֔נּוּ וְאֶת־ בִּנְיָמִ֣ן תִּקָּ֔חוּ עָלַ֖י הָי֥וּ כֻלָּֽנָה׃
37	ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
	(Gen 42,37) וַיֹּ֤אמֶר רְאוּבֵן֙ אֶל־ אָבִ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶת־ שְׁנֵ֤י בָנַי֙ תָּמִ֔ית אִם־ לֹ֥א אֲבִיאֶ֖נּוּ אֵלֶ֑יךָ תְּנָ֤ה אֹתוֹ֙ עַל־ יָדִ֔י וַאֲנִ֖י אֲשִׁיבֶ֥נּוּ אֵלֶֽיךָ׃
38	ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה
	(4Q9 frg. 6,2) ויאמר (4Q9 frg. 6,3) [לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו ]אסון בדרך (4Q9 frg. 6,4) [אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה (Gen 42,38) וַיֹּ֕אמֶר לֹֽא־ יֵרֵ֥ד בְּנִ֖י עִמָּכֶ֑ם כִּֽי־ אָחִ֨יו מֵ֜ת וְה֧וּא לְבַדּ֣וֹ נִשְׁאָ֗ר וּקְרָאָ֤הוּ אָסוֹן֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־ בָ֔הּ וְהוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־ שֵׂיבָתִ֛י בְּיָג֖וֹן שְׁאֽוֹלָה׃

43
1	והרעב כבד בארץ
	(4Q9 frg. 6,4) וה]ר֯עב כבד בארץ (Gen 43,1) וְהָרָעָ֖ב כָּבֵ֥ד בָּאָֽרֶץ׃
2	ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו ושברו לנו מעט אכל
	(4Q9 frg. 6,5) [ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצר]ים ויאמר (Gen 43,2) וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר כִּלּוּ֙ לֶאֱכֹ֣ל אֶת־ הַשֶּׁ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר הֵבִ֖יאוּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ אֲבִיהֶ֔ם שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־ לָ֥נוּ מְעַט־ אֹֽכֶל׃
3	ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם
	(Gen 43,3) וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־ תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃
4	אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל
	(Gen 43,4) אִם־ יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־ אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃
5	ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם *
	(4Q9 frg. 7-8,1) [אינך משלח לא נרד כי ]האיש[ אמ]ר֯[ אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם] (4Q9 frg. 7-8,2) [אתכם (Gen 43,5) וְאִם־ אֵינְךָ֥ מְשַׁלֵּ֖חַ לֹ֣א נֵרֵ֑ד כִּֽי־ הָאִ֞ישׁ אָמַ֤ר אֵלֵ֙ינוּ֙ לֹֽא־ תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃
6	ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח
	(4Q9 frg. 7-8,2) ויאמר ישראל ]למה הרעתם לי לה֯[גיד לאיש העוד לכ]ם֯ [א]ח (Gen 43,6) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃
7	ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגיד לו על פי הדברים האלה היודע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם
	(4Q9 frg. 7-8,3) [ויאמרו שאול שאל האיש ]לנו ולמולד֯[תנו לאמר העוד אביכ]ם חי היש (4Q9 frg. 7-8,4) [לכם אח ונגד לו על פי ה]ד֯ב֯[רים האלה הידוע נדע] כ֯י יאמר (4Q9 frg. 7-8,5) [הורידו את אחיכם (Gen 43,7) וַיֹּאמְר֡וּ שָׁא֣וֹל שָֽׁאַל־ הָ֠אִישׁ לָ֣נוּ וּלְמֽוֹלַדְתֵּ֜נוּ לֵאמֹ֗ר הַע֨וֹד אֲבִיכֶ֥ם חַי֙ הֲיֵ֣שׁ לָכֶ֣ם אָ֔ח וַנַ֨גֶּד־ ל֔וֹ עַל־ פִּ֖י הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה הֲיָד֣וֹעַ נֵדַ֔ע כִּ֣י יֹאמַ֔ר הוֹרִ֖ידוּ אֶת־ אֲחִיכֶֽם׃
8	ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו
	(4Q5 frg. 8,1) [ונחיה ו]ל֯א נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו (4Q9 frg. 7-8,5) ויאמר יהודה אל ישראל אביו ש]לח[ה] (Gen 43,8) וַיֹּ֨אמֶר יְהוּדָ֜ה אֶל־ יִשְׂרָאֵ֣ל אָבִ֗יו שִׁלְחָ֥ה הַנַּ֛עַר אִתִּ֖י וְנָק֣וּמָה וְנֵלֵ֑כָה וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת גַּם־ אֲנַ֥חְנוּ גַם־ אַתָּ֖ה גַּם־ טַפֵּֽנוּ׃
9	אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים
	(4Q5 frg. 8,1) אנכי אערבנו ומיד[י תבקשנו] (4Q5 frg. 8,2) [אם ]ל֯[א הביא]תהו אליך והצגתהו לפניך וחטא֯[תי ]לך כל ה[ימים (Gen 43,9) אָֽנֹכִי֙ אֽ͏ֶעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־ לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים׃
10	כי לו לא התמאמנו כי עתה שבנו זה פעמים *
	(4Q5 frg. 8,2) כי] (4Q5 frg. 8,3) [לולא התמהמ]הנו כי עתה שבנו זה פעמים (Gen 43,10) כִּ֖י לוּלֵ֣א הִתְמַהְמָ֑הְנוּ כִּֽי־ עַתָּ֥ה שַׁ֖בְנוּ זֶ֥ה פַעֲמָֽיִם׃
11	ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים
	(4Q5 frg. 8,4) [ויאמר אליה]ם ישראל אביה[ם אם ]כן אפוא זא[ת ]עשו קחו מ[זמרת הארץ] (4Q5 frg. 8,5) [בכליכם והורידו לאיש מנח]ה מעט֯[ צרי ו]מע[ט דבש נכאת ולט בטנים] (4Q5 frg. 8,6) [ושקדים (Gen 43,11) וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יִשְׂרָאֵ֣ל אֲבִיהֶ֗ם אִם־ כֵּ֣ן ׀ אֵפוֹא֮ זֹ֣את עֲשׂוּ֒ קְח֞וּ מִזִּמְרַ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ בִּכְלֵיכֶ֔ם וְהוֹרִ֥ידוּ לָאִ֖ישׁ מִנְחָ֑ה מְעַ֤ט צֳרִי֙ וּמְעַ֣ט דְּבַ֔שׁ נְכֹ֣את וָלֹ֔ט בָּטְנִ֖ים וּשְׁקֵדִֽים׃
12	וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידיכם אולי משגה היא
	(4Q5 frg. 8,6) וכסף משנה קחו ביד]כם ואת הכסף֯ המוש֯[ב בפי אמתחתיכם] (4Q5 frg. 8,7) [תשיבו בידכם אולי משגה הוא (Gen 43,12) וְכֶ֥סֶף מִשְׁנֶ֖ה קְח֣וּ בְיֶדְכֶ֑ם וְאֶת־ הַכֶּ֜סֶף הַמּוּשָׁ֨ב בְּפִ֤י אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙ תָּשִׁ֣יבוּ בְיֶדְכֶ֔ם אוּלַ֥י מִשְׁגֶּ֖ה הֽוּא׃
13	ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש
	(4Q5 frg. 8,7) ואת אחיכם[ קחו וקומו שובו אל האיש ] (Gen 43,13) וְאֶת־ אֲחִיכֶ֖ם קָ֑חוּ וְק֖וּמוּ שׁ֥וּבוּ אֶל־ הָאִֽישׁ׃
14	ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחד ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי *
	(4Q5 frg. 8,8) [ואל שדי יתן לכם רחמים לפני ה]איש [וש]ל[ח לכם את אחיכם אחר] (4Q5 frg. 8,9) [ואת בנימין ואני כאשר שכ]לתי[ שכלתי ] (Gen 43,14) וְאֵ֣ל שַׁדַּ֗י יִתֵּ֨ן לָכֶ֤ם רַחֲמִים֙ לִפְנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְשִׁלַּ֥ח לָכֶ֛ם אֶת־ אֲחִיכֶ֥ם אַחֵ֖ר וְאֶת־ בִּנְיָמִ֑ין וַאֲנִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁכֹ֖לְתִּי שָׁכָֽלְתִּי׃
15	ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף
	(Gen 43,15) וַיִּקְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ אֶת־ הַמִּנְחָ֣ה הַזֹּ֔את וּמִשְׁנֶה־ כֶּ֛סֶף לָקְח֥וּ בְיָדָ֖ם וְאֶת־ בִּנְיָמִ֑ן וַיָּקֻ֙מוּ֙ וַיֵּרְד֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י יוֹסֵֽף׃
16	וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים
	(Gen 43,16) וַיַּ֨רְא יוֹסֵ֣ף אִתָּם֮ אֶת־ בִּנְיָמִין֒ וַיֹּ֙אמֶר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־ בֵּית֔וֹ הָבֵ֥א אֶת־ הָאֲנָשִׁ֖ים הַבָּ֑יְתָה וּטְבֹ֤חַ טֶ֙בַח֙ וְהָכֵ֔ן כִּ֥י אִתִּ֛י יֹאכְל֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים בַּֽצָּהֳרָֽיִם׃
17	ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף
	(Gen 43,17) וַיַּ֣עַשׂ הָאִ֔ישׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־ הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֥יתָה יוֹסֵֽף׃
18	וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמורינו *
	(Gen 43,18) וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־ דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־ חֲמֹרֵֽינוּ׃
19	ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית
	(Gen 43,19) וַֽיִּגְּשׁוּ֙ אֶל־ הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־ בֵּ֣ית יוֹסֵ֑ף וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו פֶּ֥תַח הַבָּֽיִת׃
20	ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל
	(Gen 43,20) וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר־ אֹֽכֶל׃
21	ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו
	(Gen 43,21) וַֽיְהִ֞י כִּי־ בָ֣אנוּ אֶל־ הַמָּל֗וֹן וַֽנִּפְתְּחָה֙ אֶת־ אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ וְהִנֵּ֤ה כֶֽסֶף־ אִישׁ֙ בְּפִ֣י אַמְתַּחְתּ֔וֹ כַּסְפֵּ֖נוּ בְּמִשְׁקָל֑וֹ וַנָּ֥שֶׁב אֹת֖וֹ בְּיָדֵֽנוּ׃
22	וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו
	(Gen 43,22) וְכֶ֧סֶף אַחֵ֛ר הוֹרַ֥דְנוּ בְיָדֵ֖נוּ לִשְׁבָּר־ אֹ֑כֶל לֹ֣א יָדַ֔עְנוּ מִי־ שָׂ֥ם כַּסְפֵּ֖נוּ בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ׃
23	ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוציא אליהם את שמעון
	(Gen 43,23) וַיֹּאמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־ תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֽ͏ֵאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־ שִׁמְעֽוֹן׃
24	ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמוריהם
	(Gen 43,24) וַיָּבֵ֥א הָאִ֛ישׁ אֶת־ הָאֲנָשִׁ֖ים בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֑ף וַיִּתֶּן־ מַ֙יִם֙ וַיִּרְחֲצ֣וּ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיִּתֵּ֥ן מִסְפּ֖וֹא לַחֲמֹֽרֵיהֶֽם׃
25	ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם *
	(Gen 43,25) וַיָּכִ֙ינוּ֙ אֶת־ הַמִּנְחָ֔ה עַד־ בּ֥וֹא יוֹסֵ֖ף בַּֽצָּהֳרָ֑יִם כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ כִּי־ שָׁ֖ם יֹ֥אכְלוּ לָֽחֶם׃
26	ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה
	(Gen 43,26) וַיָּבֹ֤א יוֹסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וַיָּבִ֥יאּוּ ל֛וֹ אֶת־ הַמִּנְחָ֥ה אֲשֶׁר־ בְּיָדָ֖ם הַבָּ֑יְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ ל֖וֹ אָֽרְצָה׃
27	וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי
	(Gen 43,27) וַיִּשְׁאַ֤ל לָהֶם֙ לְשָׁל֔וֹם וַיֹּ֗אמֶר הֲשָׁל֛וֹם אֲבִיכֶ֥ם הַזָּקֵ֖ן אֲשֶׁ֣ר אֲמַרְתֶּ֑ם הַעוֹדֶ֖נּוּ חָֽי׃
28	ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו
	(Gen 43,28) וַיֹּאמְר֗וּ שָׁל֛וֹם לְעַבְדְּךָ֥ לְאָבִ֖ינוּ עוֹדֶ֣נּוּ חָ֑י וַֽיִּקְּד֖וּ וישתחו (וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃
29	וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני
	(Gen 43,29) וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־ בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־ אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יָחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃
30	וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם
	(Gen 43,30) וַיְמַהֵ֣ר יוֹסֵ֗ף כִּֽי־ נִכְמְר֤וּ רַחֲמָיו֙ אֶל־ אָחִ֔יו וַיְבַקֵּ֖שׁ לִבְכּ֑וֹת וַיָּבֹ֥א הַחַ֖דְרָה וַיֵּ֥בְךְּ שָֽׁמָּה׃
31	וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם
	(Gen 43,31) וַיִּרְחַ֥ץ פָּנָ֖יו וַיֵּצֵ֑א וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק וַיֹּ֖אמֶר שִׂ֥ימוּ לָֽחֶם׃
32	וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים
	(Gen 43,32) וַיָּשִׂ֥ימוּ ל֛וֹ לְבַדּ֖וֹ וְלָהֶ֣ם לְבַדָּ֑ם וְלַמִּצְרִ֞ים הָאֹכְלִ֤ים אִתּוֹ֙ לְבַדָּ֔ם כִּי֩ לֹ֨א יוּכְל֜וּן הַמִּצְרִ֗ים לֶאֱכֹ֤ל אֶת־ הָֽעִבְרִים֙ לֶ֔חֶם כִּי־ תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לְמִצְרָֽיִם׃
33	וישבו לפניו הבכיר כבכירתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו
	(Gen 43,33) וַיֵּשְׁב֣וּ לְפָנָ֔יו הַבְּכֹר֙ כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ וְהַצָּעִ֖יר כִּצְעִרָת֑וֹ וַיִּתְמְה֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים אִ֥ישׁ אֶל־ רֵעֵֽהוּ׃
34	וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו *
	(Gen 43,34) וַיִּשָּׂ֨א מַשְׂאֹ֜ת מֵאֵ֣ת פָּנָיו֮ אֲלֵהֶם֒ וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן מִמַּשְׂאֹ֥ת כֻּלָּ֖ם חָמֵ֣שׁ יָד֑וֹת וַיִּשְׁתּ֥וּ וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ עִמּֽוֹ׃

44
1	ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו
	(Gen 44,1) וַיְצַ֞ו אֶת־ אֲשֶׁ֣ר עַל־ בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת־ אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף־ אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
2	ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
	(Gen 44,2) וְאֶת־ גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
3	הבקר אור והאנשים שלחו הם וחמריהם
	(Gen 44,3) הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם׃
4	הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה
	(Gen 44,4) הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת־ הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל־ בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃
5	הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
	(Gen 44,5) הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם׃
6	וישגם וידבר אליהם את הדברים האלה
	(Gen 44,6) וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
7	ויאמרו « » למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
	(Gen 44,7) וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֙ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
8	הן הכסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו הושבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
	(Gen 44,8) הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב׃
9	אשר ימצא אתו מעבדיך יומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
	(Gen 44,9) אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם־ אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים׃
10	ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקואים
	(Gen 44,10) וַיֹּ֕אמֶר גַּם־ עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן־ ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה־ לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם׃
11	וימהרו ויורידו איש « » אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו
	(Gen 44,11) וֽ͏ַיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת־ אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ׃
12	ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימים
	(Gen 44,12) וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן׃
13	ויקרעו שמלתם ויעמסו איש על חמורו וישבו העירה *
	(Gen 44,13) וֽ͏ַיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל־ חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה׃
14	ויבא יהודה ואחיו בית יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה
	(Gen 44,14) וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃
15	ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני
	(Gen 44,15) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה־ הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי־ נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי׃
16	ויאמר יהודה מה נאמר לאדני ומה נדבר ומה נצטדק והאלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
	(Gen 44,16) וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה־ נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה־ נְּדַבֵּ֖ר וּמַה־ נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת־ עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּ֤נּוּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם־ אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר־ נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ׃
17	ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם *
	(Gen 44,17) וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה־ לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל־ אֲבִיכֶֽם׃ פ
18	ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
	(Gen 44,18) וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר־ נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל־ יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה׃
19	אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
	(Gen 44,19) אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת־ עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ־ לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־ אָֽח׃
20	ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן ויוליד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
	(Gen 44,20) וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֲדֹנִ֔י יֶשׁ־ לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ׃
21	ותאמר אל עבדיך הורידהו אלי ואשימה עיני עליו
	(Gen 44,21) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו׃
22	ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
	(Gen 44,22) וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֲדֹנִ֔י לֹא־ יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת־ אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת־ אָבִ֖יו וָמֵֽת׃
23	ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תוסיפון לראות פני
	(Gen 44,23) וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ עֲבָדֶ֔יךָ אִם־ לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי׃
24	ויהי כי עלינו אל עבדך אבינו ונגיד לו את דברי אדני
	(Gen 44,24) וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־ עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃
25	ויאמר אבינו שובו ושברו לנו מעט אכל
	(Gen 44,25) וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־ לָ֥נוּ מְעַט־ אֹֽכֶל׃
26	ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות את פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו *
	(Gen 44,26) וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־ יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־ לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃
27	ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
	(Gen 44,27) וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה־ לִּ֥י אִשְׁתִּֽי׃
28	ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
	(Gen 44,28) וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד־ הֵֽנָּה׃
29	ולקחתם גם את זה מעם פני וקראהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאולה
	(Gen 44,29) וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם־ אֶת־ זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת־ שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה׃
30	ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתי ונפשו קשורה בנפשו
	(4Q364 frg. 10,1) והנע]ר איננו[ אתנו ונפשו קשורה] (4Q364 frg. 10,2) [בנפשו (Gen 44,30) וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל־ עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ׃
31	והיה כראותו כי אין הנער אתנו ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאולה
	(4Q364 frg. 10,2) והיה כראותו כי אין הנער? ומת ו]הוריד֯[ו עבדיכה את שיבת] (4Q364 frg. 10,3) [עבדכה אבינו ביגון שאולה (Gen 44,31) וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי־ אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת־ שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה׃
32	כי עבדך ערב את הנער מעם אביו לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
	(4Q364 frg. 10,3) כי עבדכה ערב ]את הנער[ מעם אביו? לאמור] (4Q364 frg. 10,4) [אם לוא אביאנו אליכה וחטאתי לאבי כול הימי]מ (Gen 44,32) כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת־ הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם־ לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל־ הַיָּמִֽים׃
33	ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעלה עם אחיו
	(4Q364 frg. 10,4) ועת֯[ה ישב נא] (4Q364 frg. 10,5) [עבדכה תחת הנער עבד לאדוני והנער יעל ע]מ אחיהו֯ (אחוהי֯ (Gen 44,33) וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב־ נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם־ אֶחָֽיו׃
34	כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברעה אשר ימצא את אבי *
	(4Q364 frg. 10,5) כ֯י֯ א֯י֯[ך? --] (4Q364 frg. 10,6) [ ?-- אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ]ב֯רעה אשר (4Q364 frg. 10,7) [תמצא את אבי? -- ]א֯ותי ברעת (Gen 44,34) כִּי־ אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת־ אָבִֽי׃

45
1	ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא והוציאו כל איש מעליו ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו
	(4Q364 frg. 10,8) ולוא יכול יהוס]פ להתאפק (Gen 45,1) וְלֹֽא־ יָכֹ֨ל יוֹסֵ֜ף לְהִתְאַפֵּ֗ק לְכֹ֤ל הַנִּצָּבִים֙ עָלָ֔יו וַיִּקְרָ֕א הוֹצִ֥יאוּ כָל־ אִ֖ישׁ מֵעָלָ֑י וְלֹא־ עָ֤מַד אִישׁ֙ אִתּ֔וֹ בְּהִתְוַדַּ֥ע יוֹסֵ֖ף אֶל־ אֶחָֽיו׃
2	ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמעו בית פרעה
	(Gen 45,2) וַיִּתֵּ֥ן אֶת־ קֹל֖וֹ בִּבְכִ֑י וַיִּשְׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם וַיִּשְׁמַ֖ע בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃
3	ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו
	(Gen 45,3) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־ אֶחָיו֙ אֲנִ֣י יוֹסֵ֔ף הַע֥וֹד אָבִ֖י חָ֑י וְלֹֽא־ יָכְל֤וּ אֶחָיו֙ לַעֲנ֣וֹת אֹת֔וֹ כִּ֥י נִבְהֲל֖וּ מִפָּנָֽיו׃
4	ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה
	(Gen 45,4) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֧ף אֶל־ אֶחָ֛יו גְּשׁוּ־ נָ֥א אֵלַ֖י וַיִּגָּ֑שׁוּ וַיֹּ֗אמֶר אֲנִי֙ יוֹסֵ֣ף אֲחִיכֶ֔ם אֲשֶׁר־ מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י מִצְרָֽיְמָה׃
5	ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם
	(Gen 45,5) וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־ תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־ יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־ מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃
6	כי זה שנתים רעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר
	(Gen 45,6) כִּי־ זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין־ חָרִ֖ישׁ וְקָצִּֽיר׃
7	וישלחני אלהים לפניכם לשים לכם שארות בארץ ולהחיות לכם פליטה גדלה
	(Gen 45,7) וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה׃
8	ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישמני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים *
	(Gen 45,8) וְעַתָּ֗ה לֹֽא־ אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ הֵ֔נָּה כִּ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיְשִׂימֵ֨נִֽי לְאָ֜ב לְפַרְעֹ֗ה וּלְאָדוֹן֙ לְכָל־ בֵּית֔וֹ וּמֹשֵׁ֖ל בְּכָל־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
9	מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי ואל תעמד
	(Gen 45,9) מַהֲרוּ֮ וַעֲל֣וּ אֶל־ אָבִי֒ וַאֲמַרְתֶּ֣ם אֵלָ֗יו כֹּ֤ה אָמַר֙ בִּנְךָ֣ יוֹסֵ֔ף שָׂמַ֧נִי אֱלֹהִ֛ים לְאָד֖וֹן לְכָל־ מִצְרָ֑יִם רְדָ֥ה אֵלַ֖י אַֽל־ תַּעֲמֹֽד׃
10	וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך צאנך ובקרך וכל אשר לך
	(Gen 45,10) וְיָשַׁבְתָּ֣ בְאֶֽרֶץ־ גֹּ֗שֶׁן וְהָיִ֤יתָ קָרוֹב֙ אֵלַ֔י אַתָּ֕ה וּבָנֶ֖יךָ וּבְנֵ֣י בָנֶ֑יךָ וְצֹאנְךָ֥ וּבְקָרְךָ֖ וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃
11	וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך
	(Gen 45,11) וְכִלְכַּלְתִּ֤י אֹֽתְךָ֙ שָׁ֔ם כִּי־ ע֛וֹד חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים רָעָ֑ב פֶּן־ תִּוָּרֵ֛שׁ אַתָּ֥ה וּבֵֽיתְךָ֖ וְכָל־ אֲשֶׁר־ לָֽךְ׃
12	והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימים כי פי המדבר אליכם
	(Gen 45,12) וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי־ פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם׃
13	והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה
	(Gen 45,13) וְהִגַּדְתֶּ֣ם לְאָבִ֗י אֶת־ כָּל־ כְּבוֹדִי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֵ֖ת כָּל־ אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֑ם וּמִֽהַרְתֶּ֛ם וְהוֹרַדְתֶּ֥ם אֶת־ אָבִ֖י הֵֽנָּה׃
14	ויפל על צואר בנימים אחיו ויבך ובנימים בכה על צוארו
	(4Q9 frg. 9 i-10,2) ויפל ע]ל צוארי בןימין (4Q9 frg. 9 i-10,3) [אחיו ]ויבך֯ [וב]ן֯[ימין ]בכ֯[ה על צואריו (Gen 45,14) וַיִּפֹּ֛ל עַל־ צַוְּארֵ֥י בִנְיָמִֽן־ אָחִ֖יו וַיֵּ֑בְךְּ וּבִנְיָמִ֔ן בָּכָ֖ה עַל־ צַוָּארָֽיו׃
15	וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו
	(4Q9 frg. 9 i-10,3) וינשק לכל אחיו ]ו֯י֯בך֯ ע֯[ליה]ם (4Q9 frg. 9 i-10,4) ואחרי כן (4Q9 frg. 9 i-10,5) דברו אחיו א[תו (Gen 45,15) וַיְנַשֵּׁ֥ק לְכָל־ אֶחָ֖יו וַיֵּ֣בְךְּ עֲלֵיהֶ֑ם וְאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן דִּבְּר֥וּ אֶחָ֖יו אִתּֽוֹ׃
16	והקול נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו *
	(4Q9 frg. 9 i-10,5) והקל֯ [נשמע ב]י֯ת [פרעה ]לא֯מ֯[ר באו אחי ]יו[סף] (4Q9 frg. 9 i-10,6) [ויי]טב בעיני פרעה וב֯[עינ]י֯ עב֯דיו (Gen 45,16) וְהַקֹּ֣ל נִשְׁמַ֗ע בֵּ֤ית פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֖אוּ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיִּיטַב֙ בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֔ה וּבְעֵינֵ֖י עֲבָדָֽיו׃
17	ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו ובאו ארצה כנען
	(4Q9 frg. 9 i-10,6) ויא֯[מר פ]רע֯ה֯ א[ל יוסף אמר] (4Q9 frg. 9 i-10,7) [א]ל אחיך זאת עשר טע֯נו [את ]ב֯ע֯[י]ר֯כם[ ולכ]ו בח○[ ארצה כנען ] (Gen 45,17) וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אֱמֹ֥ר אֶל־ אַחֶ֖יךָ זֹ֣את עֲשׂ֑וּ טַֽעֲנוּ֙ אֶת־ בְּעִ֣ירְכֶ֔ם וּלְכוּ־ בֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃
18	וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתן לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ
	(4Q9 frg. 9 i-10,8) ו֯[ק]ח֯ו את א[ב]י֯כם ואת בתיכם[ ובאו א]ל[י] ו֯א[תנה לכם את טוב] (4Q9 frg. 9 i-10,9) [ארץ מצרי]ם֯ ואכלו את [חל]ב֯[ הארץ (Gen 45,18) וּקְח֧וּ אֶת־ אֲבִיכֶ֛ם וְאֶת־ בָּתֵּיכֶ֖ם וּבֹ֣אוּ אֵלָ֑י וְאֶתְּנָ֣ה לָכֶ֗ם אֶת־ טוּב֙ אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאִכְל֖וּ אֶת־ חֵ֥לֶב הָאָֽרֶץ׃
19	ואתה צויתי זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם
	(4Q9 frg. 9 i-10,9) וא]ת֯ה֯[ צויתה זאת עשו קחו לכם] (4Q9 frg. 9 i-10,10) [מארץ מצרי]ם עג[לות לט]פ֯כ֯[ם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם ] (Gen 45,19) וְאַתָּ֥ה צֻוֵּ֖יתָה זֹ֣את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־ לָכֶם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם עֲגָל֗וֹת לְטַפְּכֶם֙ וְלִנְשֵׁיכֶ֔ם וּנְשָׂאתֶ֥ם אֶת־ אֲבִיכֶ֖ם וּבָאתֶֽם׃
20	ועיניכם אל תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא
	(4Q9 frg. 9 i-10,11) [ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב] (4Q9 frg. 9 i-10,12) כל אר֯[ץ מצרים לכם הוא (Gen 45,20) וְעֵ֣ינְכֶ֔ם אַל־ תָּחֹ֖ס עַל־ כְּלֵיכֶ֑ם כִּי־ ט֛וּב כָּל־ אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָכֶ֥ם הֽוּא׃
21	ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך
	(4Q364 frg. 11,1) [עגל]ו֯ת֯ על[ פי ]פ֯רעו [ויתן להמה צדה לדרך (4Q9 frg. 9 i-10,12) ויעשו כן בני ישראל ויתן להם] (4Q9 frg. 9 i-10,13) יוסף[ עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך (Gen 45,21) וַיַּֽעֲשׂוּ־ כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֥ם יוֹסֵ֛ף עֲגָל֖וֹת עַל־ פִּ֣י פַרְעֹ֑ה וַיִּתֵּ֥ן לָהֶ֛ם צֵדָ֖ה לַדָּֽרֶךְ׃
22	לכלם נתן לאיש חליפת שמלות ולבנימים נתן שלש מאות כסף וחמש חליפת שמלות
	(4Q364 frg. 11,1) לכולם נתן לאיש חליפות שמלות] (4Q364 frg. 11,2) ולבנימים נתן שלוש֯[ מאות כסף וחמש חליפות שמלות (4Q9 frg. 9 i-10,13) לכלם נתן] (4Q9 frg. 9 i-10,14) ל[איש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת ] (Gen 45,22) לְכֻלָּ֥ם נָתַ֛ן לָאִ֖ישׁ חֲלִפ֣וֹת שְׂמָלֹ֑ת וּלְבִנְיָמִ֤ן נָתַן֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת כֶּ֔סֶף וְחָמֵ֖שׁ חֲלִפֹ֥ת שְׂמָלֹֽת׃
23	ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נשאים מטוב ארץ מצרים ועשר אתנות נשאות בר ולחם ומזון לאביו לדרך
	(4Q364 frg. 11,2) ולאביהו שלח כזואת] (4Q364 frg. 11,3) עשרה חמורים נושיאי[ם מטוב? מצרים ועשר אתונות נושאות] (4Q364 frg. 11,4) בר ו֯לחם ומזון לאביהו לד[רך (4Q1 frg. 10,1) [נשאים מטוב מצרים ועשר אתנ]ות נשא֯[ת בר ולחם ומזון לאביו לדרך ] (Gen 45,23) וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם וְעֶ֣שֶׂר אֲתֹנֹ֡ת נֹֽ֠שְׂאֹת בָּ֣ר וָלֶ֧חֶם וּמָז֛וֹן לְאָבִ֖יו לַדָּֽרֶךְ׃
24	וישלח את אחיו וילכו ויאמר אליהם אל תתרגזו בדרך *
	(4Q364 frg. 11,4) וישלח את אחיו וילכו ויואמר אליהמה אל] (4Q364 frg. 11,5) תתרג֯ז֯ו בדרך (Gen 45,24) וַיְשַׁלַּ֥ח אֶת־ אֶחָ֖יו וַיֵּלֵ֑כוּ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַֽל־ תִּרְגְּז֖וּ בַּדָּֽרֶךְ׃
25	ויעלו ממצרים ויבאו ארצה כנען אל יעקב אביהם
	(4Q364 frg. 11,5) ויעלו מצ[רים ויבואו ארצה? כנען אל יעקוב אביהמה] (Gen 45,25) וַֽיַּעֲל֖וּ מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶֽל־ יַעֲקֹ֖ב אֲבִיהֶֽם׃
26	ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמן להם
	(4Q364 frg. 11,6) ויגידו לו לאמור עוד יה[וסף חי וכי הוא מושל בכול ארץ מצרים] (4Q364 frg. 11,7) ויפג לב[ו] כי לו֯[א האמין להמה (4Q9 frg. 9 ii,2) ויגדו] (4Q9 frg. 9 ii,3) [ל]ו ל֯[אמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי] (4Q9 frg. 9 ii,4) לא ה֯[אמין להם (Gen 45,26) וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־ הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם׃
27	וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם
	(4Q364 frg. 11,7) וידברו אליו את כול דברי יהוסף אשר דבר] (4Q364 frg. 11,8) [א]ל[יהמה --] (4Q9 frg. 9 ii,4) וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם] (4Q9 frg. 9 ii,5) [ו]י֯רא[ את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם ] (Gen 45,27) וַיְדַבְּר֣וּ אֵלָ֗יו אֵ֣ת כָּל־ דִּבְרֵ֤י יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם וַיַּרְא֙ אֶת־ הָ֣עֲגָל֔וֹת אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח יוֹסֵ֖ף לָשֵׂ֣את אֹת֑וֹ וַתְּחִ֕י ר֖וּחַ יַעֲקֹ֥ב אֲבִיהֶֽם׃
28	ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות
	(4Q9 frg. 9 ii,6) ו[י]א֯מ֯[ר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות ] (Gen 45,28) וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֛ב עוֹד־ יוֹסֵ֥ף בְּנִ֖י חָ֑י אֵֽלְכָ֥ה וְאֶרְאֶ֖נּוּ בְּטֶ֥רֶם אָמֽוּת׃

46
1	ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא באר שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק *
	(Gen 46,1) וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃
2	ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני
	(Gen 46,2) וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֣ב ׀ יַעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃
3	ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדת מצרימה כי לגוי גדול אשימך שמה
	(Gen 46,3) וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־ תִּירָא֙ מֵרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־ לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃
4	אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידיו על עיניך
	(Gen 46,4) אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־ עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־ עֵינֶֽיךָ׃
5	ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו
	(Gen 46,5) וַיָּ֥קָם יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיִּשְׂא֨וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־ יַעֲקֹ֣ב אֲבִיהֶ֗ם וְאֶת־ טַפָּם֙ וְאֶת־ נְשֵׁיהֶ֔ם בָּעֲגָל֕וֹת אֲשֶׁר־ שָׁלַ֥ח פַּרְעֹ֖ה לָשֵׂ֥את אֹתֽוֹ׃
6	ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו
	(Gen 46,6) וַיִּקְח֣וּ אֶת־ מִקְנֵיהֶ֗ם וְאֶת־ רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֤ר רָֽכְשׁוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יְמָה יַעֲקֹ֖ב וְכָל־ זַרְע֥וֹ אִתּֽוֹ׃
7	בניו ובני בניו אתו בנתו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה *
	(Mas1 frg. 1,1) [ובנות בניו וכול זרעו הביא אתו ]מצרים (Gen 46,7) בָּנָ֞יו וּבְנֵ֤י בָנָיו֙ אִתּ֔וֹ בְּנֹתָ֛יו וּבְנ֥וֹת בָּנָ֖יו וְכָל־ זַרְע֑וֹ הֵבִ֥יא אִתּ֖וֹ מִצְרָֽיְמָה׃ ס
8	ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכור יעקב ראובן
	(Mas1 frg. 1,2) [ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרי]ם את יעקוב (Mas1 frg. 1,3) [אביהם בכור יעקוב ראובן] (Gen 46,8) וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֧וֹת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל הַבָּאִ֥ים מִצְרַ֖יְמָה יַעֲקֹ֣ב וּבָנָ֑יו בְּכֹ֥ר יַעֲקֹ֖ב רְאוּבֵֽן׃
9	ובני ראובן חנוך ופלוא חצרון וכרמי
	(Mas1 frg. 1,3) ו[בנ]י ראובן חנוך (Mas1 frg. 1,4) [ופלוא וחצרון וכרמי (Gen 46,9) וּבְנֵ֖י רְאוּבֵ֑ן חֲנ֥וֹךְ וּפַלּ֖וּא וְחֶצְר֥וֹן וְכַרְמִֽי׃
10	ובני שמעון ימואל וימין ואחד ויכין וצהר ושאול בן הכנענית
	(Mas1 frg. 1,4) ובני שמעון ימ]ואל וימין (Mas1 frg. 1,5) [ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית (Gen 46,10) וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֧ל וְיָמִ֛ין וְאֹ֖הַד וְיָכִ֣ין וְצֹ֑חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־ הַֽכְּנַעֲנִֽית׃
11	ובני לוי גרשון קהת ומררי
	(Mas1 frg. 1,5) ובני לוי ] (Gen 46,11) וּבְנֵ֖י לֵוִ֑י גֵּרְשׁ֕וֹן קְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃
12	ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמואל
	(Gen 46,12) וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה עֵ֧ר וְאוֹנָ֛ן וְשֵׁלָ֖ה וָפֶ֣רֶץ וָזָ֑רַח וַיָּ֨מָת עֵ֤ר וְאוֹנָן֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־ פֶ֖רֶץ חֶצְר֥וֹן וְחָמֽוּל׃
13	ובני יששכר תולע ופואה ישוב ושמרון
	(Gen 46,13) וּבְנֵ֖י יִשָׂשכָ֑ר תּוֹלָ֥ע וּפֻוָּ֖ה וְי֥וֹב וְשִׁמְרֽוֹן׃
14	ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל
	(Gen 46,14) וּבְנֵ֖י זְבוּלֻ֑ן סֶ֥רֶד וְאֵל֖וֹן וְיַחְלְאֵֽל׃
15	אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנתיו שלשים ושלש
	(Gen 46,15) אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י לֵאָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֤ה לְיַעֲקֹב֙ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֔ם וְאֵ֖ת דִּינָ֣ה בִתּ֑וֹ כָּל־ נֶ֧פֶשׁ בָּנָ֛יו וּבְנוֹתָ֖יו שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹֽשׁ׃
16	ובני גד צפון וחגי ושוני ואצבעון עדי וארודי וארולי
	(Gen 46,16) וּבְנֵ֣י גָ֔ד צִפְי֥וֹן וְחַגִּ֖י שׁוּנִ֣י וְאֶצְבֹּ֑ן עֵרִ֥י וַֽאֲרוֹדִ֖י וְאַרְאֵלִֽי׃
17	ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר ומלכיאל
	(Gen 46,17) וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה וְיִשְׁוִ֥י וּבְרִיעָ֖ה וְשֶׂ֣רַח אֲחֹתָ֑ם וּבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה חֶ֖בֶר וּמַלְכִּיאֵֽל׃
18	אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש *
	(Gen 46,18) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י זִלְפָּ֔ה אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְלֵאָ֣ה בִתּ֑וֹ וַתֵּ֤לֶד אֶת־ אֵ֙לֶּה֙ לְיַעֲקֹ֔ב שֵׁ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה נָֽפֶשׁ׃
19	בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימים
	(Gen 46,19) בְּנֵ֤י רָחֵל֙ אֵ֣שֶׁת יַֽעֲקֹ֔ב יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃
20	ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטיפרע כהנאן את מנשה ואת אפרים
	(Gen 46,20) וַיִּוָּלֵ֣ד לְיוֹסֵף֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־ לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־ פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֣ן אֹ֑ן אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃
21	ובני בנימים בלע ובכר ואשבאל גרה ונעמן אחים וראש מאפים ואפים וארד
	(Gen 46,21) וּבְנֵ֣י בִנְיָמִ֗ן בֶּ֤לַע וָבֶ֙כֶר֙ וְאַשְׁבֵּ֔ל גֵּרָ֥א וְנַעֲמָ֖ן אֵחִ֣י וָרֹ֑אשׁ מֻפִּ֥ים וְחֻפִּ֖ים וָאָֽרְדְּ׃
22	אלה בני רחל אשר ילדה ליעקב כל נפש ארבעה עשרה
	(Gen 46,22) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖ד לְיַעֲקֹ֑ב כָּל־ נֶ֖פֶשׁ אַרְבָּעָ֥ה עָשָֽׂר׃
23	ובני דן חשים
	(Gen 46,23) וּבְנֵי־ דָ֖ן חֻשִֽׁים׃
24	ובני נפתלי יחצאל וגוני יצר ושלום
	(Gen 46,24) וּבְנֵ֖י נַפְתָּלִ֑י יַחְצְאֵ֥ל וְגוּנִ֖י וְיֵ֥צֶר וְשִׁלֵּֽם׃
25	אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבע
	(Gen 46,25) אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י בִלְהָ֔ה אֲשֶׁר־ נָתַ֥ן לָבָ֖ן לְרָחֵ֣ל בִּתּ֑וֹ וַתֵּ֧לֶד אֶת־ אֵ֛לֶּה לְיַעֲקֹ֖ב כָּל־ נֶ֥פֶשׁ שִׁבְעָֽה׃
26	כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש
	(Gen 46,26) כָּל־ הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ מִלְּבַ֖ד נְשֵׁ֣י בְנֵי־ יַעֲקֹ֑ב כָּל־ נֶ֖פֶשׁ שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ׃
27	ובני יוסף אשר ילדו לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים *
	(Gen 46,27) וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־ יֻלַּד־ ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם כָּל־ הַנֶּ֧פֶשׁ לְבֵֽית־ יַעֲקֹ֛ב הַבָּ֥אָה מִצְרַ֖יְמָה שִׁבְעִֽים׃ פ
28	ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להראות לפניו גשנה ויבא ארץ גשן
	(Gen 46,28) וְאֶת־ יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃
29	ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צוארו ויבך על צוארו עוד
	(Gen 46,29) וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־ יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־ צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־ צַוָּארָ֖יו עֽוֹד׃
30	ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראיתי « » פניך כי עודך חי
	(Gen 46,30) וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ יוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶת־ פָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עוֹדְךָ֖ חָֽי׃
31	ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמר אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי
	(Gen 46,31) וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־ אֶחָיו֙ וְאֶל־ בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־ אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־ כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃
32	והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו
	(Gen 46,32) וְהָאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־ אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־ אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃
33	והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם
	(Gen 46,33) וְהָיָ֕ה כִּֽי־ יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־ מַּעֲשֵׂיכֶֽם׃
34	ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנערינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעי צאן *
	(Gen 46,34) וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֙יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־ עַ֔תָּה גַּם־ אֲנַ֖חְנוּ גַּם־ אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־ תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־ רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

47
1	ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אליו אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
	(Gen 47,1) וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־ אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
2	ומקצה אחיו לקח עמו חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
	(Gen 47,2) וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
3	ויאמר פרעה אל אחי יוסף מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעי צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו
	(Gen 47,3) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־ אֶחָ֖יו מַה־ מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־ פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־ אֲנַ֖חְנוּ גַּם־ אֲבוֹתֵֽינוּ׃
4	ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעי לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
	(Gen 47,4) וַיֹּאמְר֣וּ אֶל־ פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־ אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־ כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־ נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
5	ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
	(Gen 47,5) וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃
6	ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת היש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי *
	(Gen 47,6) אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־ אָבִ֖יךָ וְאֶת־ אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־ יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־ בָּם֙ אַנְשֵׁי־ חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־ אֲשֶׁר־ לִֽי׃
7	ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
	(Gen 47,7) וַיָּבֵ֤א יוֹסֵף֙ אֶת־ יַֽעֲקֹ֣ב אָבִ֔יו וַיַּֽעֲמִדֵ֖הוּ לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פַּרְעֹֽה׃
8	ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
	(Gen 47,8) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶֽל־ יַעֲקֹ֑ב כַּמָּ֕ה יְמֵ֖י שְׁנֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
9	ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגרי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגריהם
	(Gen 47,9) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־ יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם׃
10	ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
	(Gen 47,10) וַיְבָ֥רֶךְ יַעֲקֹ֖ב אֶת־ פַּרְעֹ֑ה וַיֵּצֵ֖א מִלִּפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃
11	ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה
	(Gen 47,11) וַיּוֹשֵׁ֣ב יוֹסֵף֮ אֶת־ אָבִ֣יו וְאֶת־ אֶחָיו֒ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם אֲחֻזָּה֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּמֵיטַ֥ב הָאָ֖רֶץ בְּאֶ֣רֶץ רַעְמְסֵ֑ס כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה פַרְעֹֽה׃
12	ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף
	(Gen 47,12) וַיְכַלְכֵּ֤ל יוֹסֵף֙ אֶת־ אָבִ֣יו וְאֶת־ אֶחָ֔יו וְאֵ֖ת כָּל־ בֵּ֣ית אָבִ֑יו לֶ֖חֶם לְפִ֥י הַטָּֽף׃
13	ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד * ותלא ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
	(4Q1 frg. 11,1) [וארץ כנען מפני הרע]ב֯ (Gen 47,13) וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־ הָאָ֔רֶץ כִּֽי־ כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב׃
14	וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
	(4Q1 frg. 11,1) וילק[ט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים] (4Q1 frg. 11,2) [ובארץ כנען בשבר אשר הם] שב֯[רים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה ] (Gen 47,14) וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־ כָּל־ הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־ מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־ הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־ הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃
15	ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבא לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס הכסף
	(Gen 47,15) וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֮ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־ מִצְרַ֨יִם אֶל־ יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־ לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
16	ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתן לכם לחם במקניכם אם אפס הכסף
	(Gen 47,16) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ הָב֣וּ מִקְנֵיכֶ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָכֶ֖ם בְּמִקְנֵיכֶ֑ם אִם־ אָפֵ֖ס כָּֽסֶף׃
17	ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמורים וינחלם בלחם בכל מקניהם בשנה ההיא
	(Gen 47,17) וַיָּבִ֣יאוּ אֶת־ מִקְנֵיהֶם֮ אֶל־ יוֹסֵף֒ וַיִּתֵּ֣ן לָהֶם֩ יוֹסֵ֨ף לֶ֜חֶם בַּסּוּסִ֗ים וּבְמִקְנֵ֥ה הַצֹּ֛אן וּבְמִקְנֵ֥ה הַבָּקָ֖ר וּבַחֲמֹרִ֑ים וַיְנַהֲלֵ֤ם בַּלֶּ֙חֶם֙ בְּכָל־ מִקְנֵהֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַהִֽוא׃
18	ותתם השנה ההיא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
	(Gen 47,18) וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־ נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־ תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־ אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־ גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃
19	למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם *
	(Gen 47,19) לָ֧מָּה נָמ֣וּת לְעֵינֶ֗יךָ גַּם־ אֲנַ֙חְנוּ֙ גַּ֣ם אַדְמָתֵ֔נוּ קְנֵֽה־ אֹתָ֥נוּ וְאֶת־ אַדְמָתֵ֖נוּ בַּלָּ֑חֶם וְנִֽהְיֶ֞ה אֲנַ֤חְנוּ וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙ עֲבָדִ֣ים לְפַרְעֹ֔ה וְתֶן־ זֶ֗רַע וְנִֽחְיֶה֙ וְלֹ֣א נָמ֔וּת וְהָאֲדָמָ֖ה לֹ֥א תֵשָֽׁם׃
20	ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
	(Gen 47,20) וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־ כָּל־ אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־ מָכְר֤וּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־ חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃
21	ואת העם העביד אתו לעבדים מקצה גבול מצרים עד קצהו
	(Gen 47,21) וְאֶ֨ת־ הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־ מִצְרַ֖יִם וְעַד־ קָצֵֽהוּ׃
22	רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם *
	(Gen 47,22) רַ֛ק אַדְמַ֥ת הַכֹּהֲנִ֖ים לֹ֣א קָנָ֑ה כִּי֩ חֹ֨ק לַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת פַּרְעֹ֗ה וְאָֽכְל֤וּ אֶת־ חֻקָּם֙ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן לָהֶם֙ פַּרְעֹ֔ה עַל־ כֵּ֕ן לֹ֥א מָכְר֖וּ אֶת־ אַדְמָתָֽם׃
23	ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתיכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
	(Gen 47,23) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־ הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־ אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־ לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־ הָאֲדָמָֽה׃
24	והיה בתבואתה ונתתם חמישת לפרעה וארבע הידות יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
	(Gen 47,24) וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבָתֵּיכֶ֖ם וְלֶאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃
25	ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
	(Gen 47,25) וַיֹּאמְר֖וּ הֶחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־ חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃
26	וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמוש רק אדמת הכהנים לבדה לא היתה לפרעה *
	(Gen 47,26) וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־ אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃
27	וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
	(Gen 47,27) וַיֵּ֧שֶׁב יִשְׂרָאֵ֛ל בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֑שֶׁן וַיֵּאָחֲז֣וּ בָ֔הּ וַיִּפְר֥וּ וַיִּרְבּ֖וּ מְאֹֽד׃
28	ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה
	(Gen 47,28) וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־ יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃
29	ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית נא עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
	(Gen 47,29) וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א ׀ לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־ נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־ נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־ נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם׃
30	ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדבריך
	(Gen 47,30) וְשָֽׁכַבְתִּי֙ עִם־ אֲבֹתַ֔י וּנְשָׂאתַ֙נִי֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּקְבַרְתַּ֖נִי בִּקְבֻרָתָ֑ם וַיֹּאמַ֕ר אָנֹכִ֖י אֶֽעֱשֶׂ֥ה כִדְבָרֶֽךָ׃
31	ויאמר השבע לי וישבע לו וישתחוי ישראל על ראש המטה *
	(Gen 47,31) וַיֹּ֗אמֶר הִשָּֽׁבְעָה֙ לִ֔י וַיִּשָּׁבַ֖ע ל֑וֹ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ יִשְׂרָאֵ֖ל עַל־ רֹ֥אשׁ הַמִּטָּֽה׃ פ

48
1	ויהי אחר הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים
	(4Q6 frg. 1,1) ויהי א֯[חרי? הדברים ה]אלה ויאמר ליוסף הנה [אביך חלה] (4Q6 frg. 1,2) ויק[ח את שני בניו עמ]ו את מנשה ואת אפרי[ם (Gen 48,1) וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־ שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־ מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־ אֶפְרָֽיִם׃
2	ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה *
	(4Q1 frg. 12,1) [ויגד ליעקב וי]אמר[ הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב] (4Q1 frg. 12,2) [על המטה (4Q6 frg. 1,2) ויגד] (4Q6 frg. 1,3) ליעקב [ויאמר הנה בנ]ך י[ו]ס֯ף֯ בא אליך וית[חזק] (4Q6 frg. 1,4) ישראל֯ וי[שב על המטה (Gen 48,2) וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־ הַמִּטָּֽה׃
3	ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוזה בארץ כנען ויברך אתי
	(4Q1 frg. 12,2) ויאמר יע]קב א[ל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ] (4Q1 frg. 12,3) [כנען ויברך אתי (4Q6 frg. 1,4) ויאמר יעקב א]ל[ יוסף אל] (4Q6 frg. 1,5) שדי נראה א[לי בלוזה? באר]ץ כנען ויברך [אתי (Gen 48,3) וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־ אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי׃
4	ויאמר אלי הנני מפריך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם
	(4Q1 frg. 12,3) ויאמר אלי הנני ]מפרך֯[ והרביתך ונתתיך לקהל] (4Q6 frg. 1,5) ויאמר] (4Q6 frg. 1,6) אלי ה[נני ]מ֯[פרך והרביתך ונתתיך ]ל[קהל עמים ונתתי] (4Q6 frg. 1,7) את האר֯ץ [הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם ] (Gen 48,4) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־ הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם׃
5	ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן וכשמעון יהיו לי
	(4Q6 frg. 1,8) ועתה שנ֯י בנ[יך הנולדים לך ב]א֯רץ מצרים [עד] (4Q6 frg. 1,9) בואי אליך מצ[רימה לי הם אפרי]ם ומנשה כר[אובן] (4Q6 frg. 1,10) [וכ?ש]מעון יהיו לי (Gen 48,5) וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־ בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־ בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־ הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־ לִֽי׃
6	ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם
	(4Q6 frg. 1,10) ו[מולד]תך אשר הולדת א֯ח֯רים (4Q6 frg. 1,11) [לך] יהיו על שם אחיה[ם] יקראו בנחלתם (Gen 48,6) וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־ הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם׃
7	ואני בבאי מפדן ארם מתה עלי רחל אמך בארץ כנען בדרך בעוד כברת הארץ לבוא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרתה היא בית לחם *
	(4Q6 frg. 1,11) ואני (4Q6 frg. 1,12) [בב]ואי מפדן מתה עלי [ר]ח֯ל בארץ כנען בדרך בעוד (4Q6 frg. 1,13) כבר֯תה ארץ לבוא אפרתה היא בית לחם (Gen 48,7) וַאֲנִ֣י ׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־ אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
8	וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה לך
	(4Q6 frg. 1,13) וירא (4Q6 frg. 1,14) ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה (Gen 48,8) וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־ אֵֽלֶּה׃
9	ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם
	(4Q6 frg. 1,14) ויאמר יוסף בני (4Q6 frg. 1,15) הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם (Gen 48,9) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־ אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־ נָֽתַן־ לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־ נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם׃
10	ועיני ישראל כבדה מזקנה לא יכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם
	(4Q6 frg. 1,16) ועיני ישראל כבדו מזקנה לא יוכל לראות ויג֯ש֯ אתם (4Q6 frg. 1,17) אליו ויחבק להם וישק להם (Gen 48,10) וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם׃
11	ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך
	(4Q6 frg. 1,17) ויאמר ישראל א֯ל֯ יוסף (Gen 48,11) וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־ זַרְעֶֽךָ׃
12	ויוציא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחוו לאפיו ארצה
	(Gen 48,12) וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃
13	ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו *
	(Gen 48,13) וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֮ אֶת־ שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־ אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־ מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו׃
14	וישלח ישראל את יד ימינו וישתה על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור
	(4Q364 frg. 12,1) [את? ימינו וישת על] ראוש [אפרים והוא הצעיר ואת שמאולו על ראוש מנשה שכל] (4Q364 frg. 12,2) [את ידיו כי מנש]ה הבכור (Gen 48,14) וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־ יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־ רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־ שְׂמֹאל֖וֹ עַל־ רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־ יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר׃
15	ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודני עד היום הזה
	(4Q364 frg. 12,2) ו[יבר]כ[ את] יה[וסף ויואמר _____?] (4Q364 frg. 12,3) [האלוהים אשר הת]הלכו א֯[בותי ]לפניו אברהם וי[שחק --] (4Q1 frg. 13,1) [ויאמר האלהים אשר התהלכו א]ב֯תי לפנ֯[יו ]א֯ברהם [ויצחק האלהים] (4Q1 frg. 13,2) [הרעה אתי מעודי עד היום הזה (Gen 48,15) וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־ יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָֽאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
16	המלך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים האלה ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ *
	(4Q1 frg. 13,2) המלא]ך֯ הגאל אתי מ[כ]ל רע[ יברך] (4Q1 frg. 13,3) [את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אבר]הם ויצחק[ וידגו לרב בקרב] (4Q1 frg. 13,4) [הארץ (Gen 48,16) הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־ רָ֗ע יְבָרֵךְ֮ אֶת־ הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃
17	וירא יוסף כי ישית אביו את יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה
	(4Q1 frg. 13,4) וירא יוסף כי ישית אביו י]ד ימינו [על ר]אש אפרים֯[ וירע בעיניו] (Gen 48,17) וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּי־ יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־ יְמִינ֛וֹ עַל־ רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־ אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־ אֶפְרַ֖יִם עַל־ רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה׃
18	ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכור שים ימינך על ראשו
	(4Q1 frg. 14,1) [הבכר שים י]מינ֯ך֯[ על ראשו (Gen 48,18) וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־ אָבִ֖יו לֹא־ כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־ זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃
19	וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים
	(4Q1 frg. 14,1) וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם] (4Q1 frg. 14,2) [הוא יהיה לעם וג]ם הוא י֯ג֯ד֯[ל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה] (4Q1 frg. 14,3) [מלא הגוי]ם֯ (Gen 48,19) וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ ה֥וּא יִֽהְיֶה־ לְּעָ֖ם וְגַם־ ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־ הַגּוֹיִֽם׃
20	ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה *
	(4Q1 frg. 14,3) ו֯יברכם ביום הה֯[וא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך] (4Q1 frg. 14,4) [אלהים כאפרים ו]כ֯מנשה וי[שם] את אפרי֯ם ל֯פ֯נ֯י֯ מנשה (Gen 48,20) וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־ אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃
21	ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם
	(4Q1 frg. 14,4) ויא[מר ישראל] (4Q1 frg. 14,5) [אל יוסף ]הנה [אנכי מת והיה ]אלה[ים עמ]כ֯ם ו֯הש[י]ב אתכם אל אר[ץ] (4Q1 frg. 14,6) [אבתיכם (Gen 48,21) וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־ אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם׃
22	ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי *
	(4Q1 frg. 14,6) ]וא[ני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד ]האמר[י] (Gen 48,22) וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־ אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי׃ פ

49
1	ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים
	(4Q1 frg. 15-16,1) [אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא א]ת֯כם [באחרית] (4Q1 frg. 15-16,2) [הימים (Gen 49,1) וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־ בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־ יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃
2	הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם
	(4Q1 frg. 15-16,2) הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל ]אביכם[ (Gen 49,2) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־ יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃
3	ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז
	(4Q252 4,3) ראובן בכורי אתה (4Q252 4,4) ורישית אוני יתר שאת ויתר עוז (4Q1 frg. 15-16,2) ראובן] (4Q1 frg. 15-16,3) [בכרי את]ה כחי [וראשית אוני יתר שאת ויתר עז (Gen 49,3) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃
4	פחזת כמים אל תותיר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה *
	(4Q252 4,4) פחזתה כמים אל תותר עליתה (4Q252 4,5) משכבי אביכה אז חללתה יצועיו עלה … (4Q1 frg. 15-16,3) פחז כמי]ם֯ א֯ל[ תותר] (4Q1 frg. 15-16,4) [כי עלית מש]כבי אבי[ך אז חללת יצועי עלה (Gen 49,4) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־ תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ פ
5	שמעון ולוי אחים כלו חמס מכרתיהם
	(4Q1 frg. 15-16,4) שמעון ולוי אחים] (4Q1 frg. 15-16,5) [כ]ל[י חמס מכרתיהם ] (Gen 49,5) שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃
6	בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל יחר כבודי כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור
	(4Q5 frg. 9,1) [בסדם אל תבא נפשי ב]ק֯ה֯[לם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם] (4Q5 frg. 9,2) [עקרו שור (Gen 49,6) בְּסֹדָם֙ אַל־ תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־ תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־ שֽׁוֹר׃
7	אדיר אפם כי עז וחברתם כי קשתה אחליקם ביעקב ואפיצם בישראל *
	(4Q5 frg. 9,2) ארור אפם כי עז ועבר]תם ○○○○○○ [כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם] (4Q5 frg. 9,3) [בישראל (Gen 49,7) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ס
8	יהודה אתה יודוך אחיך ידיך בערף איביך וישתחוו לך בני אביך
	(4Q5 frg. 9,3) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בער]ף אויביך י֯[שתחוו לך בני אביך ] (Gen 49,8) יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃
9	גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביה מי יקימנו
	(Gen 49,9) גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃
10	לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין דגליו עד כי יבוא שלה ולו יקהתו עמים
	(4Q252 5,1) לו]א֯ יסור … (Gen 49,10) לֹֽא־ יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־ יָבֹ֣א שילה (שִׁיל֔וֹ) וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃
11	אסורי לגפן עירו ולשריקה בני איתנו כבס ביין לבושו ובדם ענבים כסותו
	(Gen 49,11) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה (עִיר֔וֹ) וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־ עֲנָבִ֖ים סותה (סוּתֽוֹ׃
12	הכלילו עינים מיין ולבן שנים מחלב *
	(Gen 49,12) חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־ שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ פ
13	זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אוניות וירכתו עד צידן
	(Gen 49,13) זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־ צִידֹֽן׃ ס
14	יששכר חמור גרים רבץ בין המשפחתים
	(Gen 49,14) יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃
15	וירא מנוחה כי טובה ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למוס עבד *
	(4Q254 frg. 5-6,4) ויט[ שכמו לסבול ויהי למס ]עובד _____ [--] (Gen 49,15) וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־ הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־ עֹבֵֽד׃ ס
16	דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל
	(4Q254 frg. 5-6,6) דן ידין ע]מו כאח[ד] ש֯[בטי ישראל] (Gen 49,16) דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
[17]	יהיה דן נחש עלי דרך שפפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור
	(4Q254 frg. 5-6,7) ויהי דן נח[ש עלי דרך שפי]פון עלי או[רח הנושך] (4Q254 frg. 5-6,8) עקב[י ]סוס֯[ -- ]○[ --] (Gen 49,17) יְהִי־ דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־ דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־ אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃
18	לישועתך קויתי יהוה *
	(Gen 49,18) לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃
19	גד גדוד יגידנו והוא יגיד עקב
	(Gen 49,19) גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ ס
20	מאשר שמן לחמו והוא יתן מעדני מלך
	(Gen 49,20) מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־ מֶֽלֶךְ׃ ס
21	נפתלי אילה שלוחה הנתן אמרי שופר *
	(Gen 49,21) נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־ שָֽׁפֶר׃ ס
22	בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בני צעירי עלי שור
	(Gen 49,22) בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־ עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־ שֽׁוּר׃
23	וימררהו ויריבהו וישטמהו בעלי חצים
	(Gen 49,23) וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃
24	ותשב באיתן קשתו ויפזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל
	(4Q254 frg. 7,5) ותש]ב באיתן קשת[ו --] (4Q254 frg. 7,6) [-- רוע]ה֯ אבן ישראל[ --] (Gen 49,24) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃
25	מאל אביך ויעזרך ואל שדי ויברכך ברכת שמים ממעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם
	(4Q254 frg. 7,7) שמים] ממ[ע]ל[ --] (Gen 49,25) מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃
26	ברכת אביך ואמך גברו על ברכת הרי עד תאות גבעת עולם תהיינה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו
	(Gen 49,26) בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־ בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־ תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ פ
27	בנימים זאב יטרף בבקר יאכל עדי ולערב יחלק שלל
	(Gen 49,27) בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
28	כל אלה שבטי ישראל שנים עשר * וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אתם איש « » כברכתו ברך אתם
	(Gen 49,28) כָּל־ אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃
29	ויצו אתם ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבותי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי
	(Gen 49,29) וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־ עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־ אֲבֹתָ֑י אֶל־ הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הֽ͏ַחִתִּֽי׃
30	במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החתי לאחזת קבר
	(Gen 49,30) בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־ פְּנֵי־ מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־ הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־ קָֽבֶר׃
31	שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ושם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושם קברתי את לאה
	(Gen 49,31) שָׁ֣מָּה קֽ͏ָבְר֞וּ אֶת־ אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־ יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־ לֵאָֽה׃
32	מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת *
	(Gen 49,32) מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־ בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־ חֵֽת׃
33	ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו
	(Gen 49,33) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־ בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־ הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־ עַמָּֽיו׃

50
1	ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו
	(Gen 50,1) וַיִפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־ פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־ לֽוֹ׃
2	ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל
	(Gen 50,2) וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־ עֲבָדָיו֙ אֶת־ הָרֹ֣פְאִ֔ים לַחֲנֹ֖ט אֶת־ אָבִ֑יו וַיַּחַנְט֥וּ הָרֹפְאִ֖ים אֶת־ יִשְׂרָאֵֽל׃
3	וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרימה שבעים יום
	(4Q576 frg. 2,1) [וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי ה]חנטי[ם ויבכו אתו מצרים שבעים יום ] (Gen 50,3) וַיִּמְלְאוּ־ לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃
4	ויעברו ימי בכיתו * וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר
	(Gen 50,4) וַיַּֽעַבְרוּ֙ יְמֵ֣י בְכִית֔וֹ וַיְדַבֵּ֣ר יוֹסֵ֔ף אֶל־ בֵּ֥ית פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אִם־ נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם דַּבְּרוּ־ נָ֕א בְּאָזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר׃
5	אבי השביעני לפני מותו לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כרתי לי בארץ כנען שם תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי כאשר השביעני ואשובה
	(Gen 50,5) אָבִ֞י הִשְׁבִּיעַ֣נִי לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ מֵת֒ בְּקִבְרִ֗י אֲשֶׁ֨ר כָּרִ֤יתִי לִי֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן שָׁ֖מָּה תִּקְבְּרֵ֑נִי וְעַתָּ֗ה אֶֽעֱלֶה־ נָּ֛א וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־ אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה׃
6	ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך *
	(Gen 50,6) וַיֹּ֖אמֶר פַּרְעֹ֑ה עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־ אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ׃
7	ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים
	(Gen 50,7) וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת־ אָבִ֑יו וַיּֽ͏ַעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל־ עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־ מִצְרָֽיִם׃
8	וכל בית יוסף אחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן
	(Gen 50,8) וְכֹל֙ בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף וְאֶחָ֖יו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם וּבְקָרָ֔ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃
9	ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד
	(Gen 50,9) וַיַּ֣עַל עִמּ֔וֹ גַּם־ רֶ֖כֶב גַּם־ פָּרָשִׁ֑ים וַיְהִ֥י הַֽמַּחֲנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃
10	ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים *
	(Gen 50,10) וַיָּבֹ֜אוּ עַד־ גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־ שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
11	וירא יושב ארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמו אבל מצרים אשר בעבר הירדן
	(Gen 50,11) וַיַּ֡רְא יוֹשֵׁב֩ הָאָ֨רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֜י אֶת־ הָאֵ֗בֶל בְּגֹ֙רֶן֙ הָֽאָטָ֔ד וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵֽבֶל־ כָּבֵ֥ד זֶ֖ה לְמִצְרָ֑יִם עַל־ כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ אָבֵ֣ל מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃
12	ויעשו לו בניו כן כאשר צום
	(Gen 50,12) וַיַּעֲשׂ֥וּ בָנָ֖יו ל֑וֹ כֵּ֖ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽם׃
13	וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרון החתי על פני ממרא
	(Gen 50,13) וַיִּשְׂא֨וּ אֹת֤וֹ בָנָיו֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ בִּמְעָרַ֖ת שְׂדֵ֣ה הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר קָנָה֩ אַבְרָהָ֨ם אֶת־ הַשָּׂדֶ֜ה לַאֲחֻזַּת־ קֶ֗בֶר מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י עַל־ פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃
14	וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו *
	(Gen 50,14) וַיָּ֨שָׁב יוֹסֵ֤ף מִצְרַ֙יְמָה֙ ה֣וּא וְאֶחָ֔יו וְכָל־ הָעֹלִ֥ים אִתּ֖וֹ לִקְבֹּ֣ר אֶת־ אָבִ֑יו אַחֲרֵ֖י קָבְר֥וֹ אֶת־ אָבִֽיו׃
15	ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לא ישטמנו יוסף השב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו
	(Gen 50,15) וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־ יוֹסֵף֙ כִּי־ מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כָּל־ הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃
16	ויצוו על יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר
	(Gen 50,16) וַיְצַוּ֕וּ אֶל־ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֣יךָ צִוָּ֔ה לִפְנֵ֥י מוֹת֖וֹ לֵאמֹֽר׃
17	כה תאמרון ליוסף אנה שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו
	(Gen 50,17) כֹּֽה־ תֹאמְר֣וּ לְיוֹסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּי־ רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יוֹסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃
18	וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים *
	(Gen 50,18) וַיֵּלְכוּ֙ גַּם־ אֶחָ֔יו וֽ͏ַיִּפְּל֖וּ לְפָנָ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ הִנֶּ֥נּֽוּ לְךָ֖ לַעֲבָדִֽים׃
19	ויאמר אליהם יוסף אל תיראו « » התחת אלהים אני
	(Gen 50,19) וַיֹּ֧אמֶר אֲלֵהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף אַל־ תִּירָ֑אוּ כִּ֛י הֲתַ֥חַת אֱלֹהִ֖ים אָֽנִי׃
20	ואתם חשבתם עלי רעה והאלהים חשבה לטובה למען עשות כיום הזה להחיות עם רב
	(Gen 50,20) וְאַתֶּ֕ם חֲשַׁבְתֶּ֥ם עָלַ֖י רָעָ֑ה אֱלֹהִים֙ חֲשָׁבָ֣הּ לְטֹבָ֔ה לְמַ֗עַן עֲשֹׂ֛ה כַּיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהַחֲיֹ֥ת עַם־ רָֽב׃
21	ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אתם וידבר אל לבם *
	(Gen 50,21) וְעַתָּה֙ אַל־ תִּירָ֔אוּ אָנֹכִ֛י אֲכַלְכֵּ֥ל אֶתְכֶ֖ם וְאֶֽת־ טַפְּכֶ֑ם וַיְנַחֵ֣ם אוֹתָ֔ם וַיְדַבֵּ֖ר עַל־ לִבָּֽם׃
22	וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים
	(Gen 50,22) וַיֵּ֤שֶׁב יוֹסֵף֙ בְּמִצְרַ֔יִם ה֖וּא וּבֵ֣ית אָבִ֑יו וַיְחִ֣י יוֹסֵ֔ף מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃
23	וירא יוסף לאפרים בנים שלישים גם בני מכיר בן מנשה ילדו בימי יוסף *
	(Gen 50,23) וַיַּ֤רְא יוֹסֵף֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּנֵ֖י שִׁלֵּשִׁ֑ים גַּ֗ם בְּנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־ מְנַשֶּׁ֔ה יֻלְּד֖וּ עַל־ בִּרְכֵּ֥י יוֹסֵֽף׃
24	ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת והאלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב *
	(Gen 50,24) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־ אֶחָ֔יו אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וֵֽאלֹהִ֞ים פָּקֹ֧ד יִפְקֹ֣ד אֶתְכֶ֗ם וְהֶעֱלָ֤ה אֶתְכֶם֙ מִן־ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶל־ הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛ע לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃
25	וישביע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם *
	(Gen 50,25) וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־ עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה׃
26	וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויושם בארון במצרים *
	(4Q11 frg. 1,1) במ[צרים ] (Gen 50,26) וַיָּ֣מָת יוֹסֵ֔ף בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִ֑ים וַיַּחַנְט֣וּ אֹת֔וֹ וַיִּ֥ישֶׂם בָּאָר֖וֹן בְּמִצְרָֽיִם׃