| 1 | ||
|---|---|---|
| 1 | חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביומי עוזיה | |
| ||
| 2 | יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה שמעו שמים והאזיני הארץ | |
| ||
| 3 | כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורוממת[י] והמה פשעו בי ידע שור קוניהו | |
| ||
| 4 | וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא ה֯ת֯[ב]ו֯נן הוי גוי חוטה | |
| ||
| 5 | עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהו֯ה נאצו את | |
| ||
| 6 | קדוש ישראל נזרו אחור על מה תכו עוד֯ תוסיפו סרה כול ראוש לחולי | |
| ||
| 7 | וכול לבב דוה מכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה | |
| ||
| 8 | לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן ארצכם שממה עריכם שרופות | |
| ||
| 9 | אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמאפכת זר֯ים | |
| ||
| 10 | ונתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצורה לולי יהוה | |
| ||
| 11 | צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו | |
| ||
| 12 | שמעו ד֯ב֯ר֯ יהוה קציני סודם ואזינו תור֯ת אלוהינו עמ עומרה ל֯מה לי | |
| ||
| 13 | רוב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודמ | |
| ||
| 14 | פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי כיא תבאו לראות פני מי בקש זואת | |
| ||
| 15 | מ֯ידכם לרמוס חצרי לוא תוסיפו להביא מנחת שוא קטרת תועבה היא | |
| ||
| 16 | לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה חודשיכם ומועדיכם | |
| ||
| 17 | שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא ובפרשכם כפיכם אעלים עיני | |
| ||
| 18 | מכם גמ כי הרבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם | |
| ||
| 19 | בעאון רחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע למדו | |
| ||
| 20 | היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה | |
| ||
| 21 | לכו נ[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו | |
| ||
| 22 | אמ ידומו כתולע | |
| ||
| 23 | ו֯אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר | |
| ||
| 24 | היכה הייתה לזונה קר֯יה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין[ בה ועתה] | |
| ||
| 25 | מרצחים כספך היו לסוגים סבאך מהול במים שריכי ס[וררים וחברי] | |
| ||
| 26 | גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ[טו וריב] | |
| ||
| 27 | אלמנה לוא יבוא אליהם לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל] | |
| ||
| 28 | הוה אנחם מצריו ואנקם (ואנקםה) מהאיבו (מאיבו) והשיב ידי עליך ואצ֯[רף כבר] | |
| ||
| 29 | סוגיך ואסיר כול בדיליך ואשיבה שופטיך כבראישונה[ ויעציך] | |
| ||
| 2 | ||
|---|---|---|
| 1 | כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט | |
| ||
| 2 | תפדה ושביה בצדקה ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי | |
| ||
| 3 | יהוה יכלו כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנות | |
| ||
| 4 | אשר בחרתם כי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה | |
| ||
| 5 | והיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו | |
| ||
| 6 | ואין מכבה | |
| ||
| 7 | הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים והיה | |
| ||
| 8 | באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש הרים ונשא | |
| ||
| 9 | מגבעות ונהרו עלוהי כול הגואים והלכו עמים רבים ואמרו | |
| ||
| 10 | לכו ונעלה אל בית אלוהי יעקוב וירונו מדרכיו ונאלכה באורחתיו | |
| ||
| 11 | כיא מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים ושפט בין הגואים וה | |
| ||
| 12 | והוכיח | |
| ||
| 13 | למזמרות ולוא ישא גוי אל גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה | |
| ||
| 14 | בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה כיא נטשתה עמך בית יעקוב | |
| ||
| 15 | כיא מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיקו | |
| ||
| 16 | ותמלא ארצו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותיו ותמלא ארצו סוסים | |
| ||
| 17 | ואין קץ למרכבותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר | |
| ||
| 18 | ||
| ||
| 19 | תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא | |
| ||
| 20 | כיא יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ונשא ושפל ועל כל ארזי | |
| ||
| 21 | הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים | |
| ||
| 22 | [הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות ועל כול מגדל גבה ועל כול | |
| ||
| 23 | [חומה ]בצורה ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה ושח | |
| ||
| 24 | [גבהות ]ה֯אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההו֯א | |
| ||
| 25 | [והאלילי]ם֯ כליל יחלופו ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני | |
| ||
| 26 | [פחד יה]וה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ | |
| ||
| 27 | [ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר | |
| ||
| 28 | [עשו אצ]ב֯עותיו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים לבוא בנקרות | |
| ||
| 29 | [הצורים וב]ס֯עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו | |
| ||
| 3 | ||
|---|---|---|
| 1 | בקומו לערוץ הארץ חדלו לכמה מן האדם אשר נשמה | |
| ||
| 2 | באפו כיא במה נחשב הוא | |
| ||
| 3 | כיא הנה האדון יהוה צבאות מהסיר מירושלם ומיהודה | |
| ||
| 4 | משען ומשענה כל משען לחם וכול משען מים גבור ואיש | |
| 5 | מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן שר חמשים ונשא פנים | |
| 6 | ויעץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם | |
| 7 | ותעלולים ימשולו בם ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו | |
| 8 | ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד כיא יתפוש איש באחיהו | |
| 9 | בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאות | |
| ||
| 10 | תחת ידיך וישא ביום ההוא לאמור לוא אהיה חובש | |
| 11 | ובביתי אין לחם ואין שלמה לוא תשימוני קצין עם כי כשלה | |
| 12 | ירושלים ויהודה נפלה כי לשונם ומעלליהם על יהוה למרות | |
| ||
| 13 | עיני כבודו הכרות פניהם ענתה בם וחטאתם כסודם הגידו | |
| 14 | ולוא כחדו אוי לנפשם כיא גמלו להם רעה אמורו לצדיק | |
| ||
| 15 | כיא טוב כיא פרי מעלליהמה יאכלו אוי לרשע רע כיא | |
| ||
| 16 | גמול ידו ישוב לוא עמי נגשו מעולל ונשים משלו בו עמי | |
| ||
| 17 | משריך מתעים ודרךי אורחותיך בלע֯ו | |
| ||
| 18 | נצב לריב יהוה עומד לדין עמים יהוה במשפט יבוא עמ | |
| ||
| 19 | זקני עמו ושריו ואתמה בערתמ הכרם גזלת העני בבתיכם | |
| ||
| 20 | מלכמה תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נואם אדוני יהוה | |
| ||
| 21 | צבאות | |
| ||
| 22 | ויואמר יהוה יען כיא גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות | |
| ||
| 23 | גרון ומשקרות עינים הלוך וטופפ תלכנה וברגליהנה | |
| ||
| 24 | תעכסנה ושפח | |
| ||
| 25 | יערה ביומ ההוא יסיר אדוני | |
| ||
| 26 | והשבישים והשהרנים והנטפות והשירות והרעלות | |
| ||
| 27 | והפארים והצעדות וקשרים ובתי הנפש והלחשים | |
| ||
| 28 | והט֯ב֯עות ונזמי האפ והמחלצות והמעטפות והחריטים | |
| ||
| 29 | והגליונים והסדינים והצניפות והרדידים ויהיו | |
| ||
| 4 | ||
|---|---|---|
| 1 | תח[]ת הבשמ מק ותחות הגורה נקפ֯ה ותחות מע֯ש֯ה מקשה | |
| ||
| 2 | קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי בשת מתיך בחרב יפולו | |
| ||
| 3 | וגבורותיך (וגבוריך) במלחמה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | |
| ||
| 4 | והחזיקה שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נאכל ושלמתנו | |
| ||
| 5 | נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו ביום ההוא יהיה צמח יהוה | |
| 6 | לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ויהודה | |
| ||
| 7 | ויהיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כול הכתוב | |
| ||
| 8 | לחיים בירושלם אמ רחץ אדוני את צאת בנות ציון ואת דמי | |
| 9 | ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח סער ויברא יהוה על | |
| 10 | כול מכון הר ציון ועל מקראה ענן יוממ מחרב ולמחסה ולמסתור | |
| ||
| 11 | מזרם וממטר | |
| ||
| 12 | אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרמ היהא לידידי בקרן בן שמן | |
| ||
| 13 | ויעזקהו ויסקולהו ויטעהו שורק ויבנא מגדל בתוכו וגמ יקב חצב | |
| ||
| 14 | בו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים ועתה יושבי ירושלם | |
| 15 | ואיש יהודה שפוטו נה ביני ובין כרמי מה לעשות עוד בכרמי ולוא | |
| 16 | עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים ואתה אודיע נא | |
| 17 | אתכמה את אשר אני עושא לכרמי אסיר מסוכתו ויהיה בער פרץ גדרו | |
| ||
| 18 | ויהיה למרמס ואשיתהו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית | |
| ||
| 19 | ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר כי כרם יהוה צבאות בית ישראל | |
| 20 | ואיש יהודה נטע שעשועו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה | |
| ||
| 21 | צעקה | |
| ||
| 22 | הוי מגיעי בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבדכם | |
| ||
| 23 | בקרב הארץ באוזני יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו | |
| 24 | גדולים וטובים מאין יושב כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחד | |
| ||
| 25 | וזר[ע חמר יע]שה איפה | |
| ||
| 26 | ה[וי משכימי ]ב֯בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליקם והיה | |
| ||
| 27 | [כנור ונבל תף וח]ל֯[י]ל[ ו]יין משתיהם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה | |
| ||
| 28 | [ידיו לוא ראו לכן ]ג֯ל֯ה עמי מבלי דעת וכבודי מתי רעב והמונו | |
| ||
| 29 | [צחה צמא לכן ]הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וירד[ ] | |
| ||
| 5 | ||
|---|---|---|
| 1 | הדרה והמונה ושאונה ועל[ז ]בה ישח אדם וישפל איש ועיני | |
| ||
| 2 | גבהים תשפלנה ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש | |
| ||
| 3 | בצדקה ורעו כבושים כדברם וחרבות מיחים גרים יאכלו | |
| ||
| 4 | הוי משכי העוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה האומרים ימהר | |
| ||
| 5 | יחיש מעשיהו למען נראה ותקרבה ותבואה עצת קדוש ישראל | |
| ||
| 6 | ונדע הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור | |
| ||
| 7 | ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר הוי חכמים בעיניהם | |
| ||
| 8 | ונגד פניהם נבונים הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך | |
| ||
| 9 | שכר מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממנו לכן | |
| ||
| 10 | כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם | |
| ||
| 11 | כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש | |
| ||
| 12 | ישראל נאצו על כן חרה אפ יהוה בעמו ויט ידיו עליו ויכהו | |
| ||
| 13 | וירגזו ההרים ותהיה נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות | |
| ||
| 14 | לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה ונשא נס לגואים מרחוק ושרק | |
| ||
| 15 | לוא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין יעף ואין כושל ולוא | |
| ||
| 16 | ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלציו ולוא נתק שרוך נעליו אשר | |
| ||
| 17 | חציו שנונים וכול קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצור נחשבו | |
| ||
| 18 | וגלגליו כסופה שאגה לו כלביא ישאג וככפירים ינהם וי | |
| ||
| 19 | טרף ויפליט ואין מציל ינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט | |
| ||
| 20 | לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפיה | |
| ||
| 21 | בשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו רם ונשא | |
| ||
| 22 | ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים | |
| 23 | לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף | |
| ||
| 24 | וקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו[ ] | |
| ||
| 25 | וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן ואמר | |
| ||
| 26 | אי לי כי נדמיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא[ ] | |
| ||
| 27 | שפתים אנוכי יושב כ֯יא את המלך יהוה צבאות ראו עיני | |
| ||
| 28 | ויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח | |
| ||
| 29 | מע֯ל המז֯[ב]ח֯ ויג֯[ע ]ע֯ל פ֯[י ]ו֯יואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר[ ] | |
| ||
| 6 | ||
|---|---|---|
| 1 | עוונך וחטאותיך תכפר ואשמע את קול אדוני אמר את מי | |
| ||
| 2 | אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני ויאומר לך ואמרתה | |
| ||
| 3 | לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו השמ | |
| ||
| 4 | לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו | |
| ||
| 5 | ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו ואמרה עד מתי | |
| ||
| 6 | יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים | |
| ||
| 7 | מאין אדם והאדמה תשאה שממה ורחק יהוה את האדם | |
| ||
| 8 | ורבה עזובה בקרב הארץ ועוד בה עשיריה ושבה והייתה | |
| ||
| 9 | לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש | |
| ||
| 10 | מצבתה | |
| ||
| 11 | ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין | |
| ||
| 12 | מלך ארם ופקח בן רומליה מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה | |
| ||
| 13 | ולוא יכלו להלחם עליה ויגד לבית דויד לאמור נחה ארם על | |
| 14 | אפרים וינע לבב עמו כנע עצי היער מפני הרוח | |
| ||
| 15 | ויואמר יהוה אל ישעיה צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב | |
| ||
| 16 | בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס ואמרת | |
| 17 | אליו השמר והשקט ואל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות | |
| ||
| 18 | האודים העושנים האלה כי בחורי אפ רצין וארם ובן | |
| ||
| 19 | רמליה יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רומליה לאמור | |
| 20 | נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה | |
| ||
| 21 | את בן טבאל כה אמר אדוני יהוה לוא תקום ולוא תהיה | |
| 22 | כיא ראוש ארם דרמשק וראוש דרמשק רצין ובעוד ששים | |
| ||
| 23 | [וחמ]ש שנה יחת אפרים מעם וראוש אפרים שומרון וראוש | |
| 24 | [שומרון ב]ן֯ רומליה אמ לוא תאמינו כיא לוא תאמינו | |
| ||
| 25 | [ויוסף יהו]ה דבר אל אחז לאמור שאל לך אות מעמ יהוה אלוהיך | |
| ||
| 26 | [העמק ש]אלה או הגבה למעלה ויואמר אחז לוא אשאל ולוא | |
| ||
| 27 | [אנסה ]את יהוה ויואמר שמעו נה בית דויד המעט מכמה | |
| ||
| 28 | [הל]א֯ות אנשים כי תלאו גמ את אלוהי לכן יתן יהוה הוה לכמ֯[ה] | |
| ||
| 29 | [אות ה]נ֯ה העלמה הרה וילדת בן וקרא שמו עמנו אל חמאה֯[ ודבש] | |
| ||
| 7 | ||
|---|---|---|
| 1 | יאכל לדעתו מאוס ברע ובחר בטוב כי בטרם ידע הנער | |
| ||
| 2 | מאס ברע ובחור בטוב תעז | |
| ||
| 3 | שני מלכיה ויביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים | |
| ||
| 4 | אשר לוא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור | |
| ||
| 5 | והיה ביום ההוא ישרוק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי | |
| ||
| 6 | מצרים ולדבורא אשר בארץ אשור ובאו ונחו כולם בנחלי | |
| ||
| 7 | הבתות ובנקיקי הסלעים ובכול הנעצוצים ובכול הנהלילים | |
| ||
| 8 | ביום ההוא יגלח אדוני בתער השכירה בעברי נהר במלך | |
| ||
| 9 | אשור את הראוש ושער הרגלים וגמ אתה הזקן תספה | |
| ||
| 10 | והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והיה | |
| ||
| 11 | מרוב עשות חלב יאכל חמאה כיא חמאה ודבש יאכל | |
| ||
| 12 | הנותר בקרב הארץ | |
| ||
| 13 | והיה ביום ההוא כול המקום אשר יהיה שמ אלף גפן | |
| ||
| 14 | באלפ כסף לשמיר ולשית יהיה בחצים ובקשתות יבוא | |
| ||
| 15 | שמה כיא שמיר ושית תהיה כול הארץ וכול ההרים | |
| ||
| 16 | אשר במעדר יעדרון לוא תבוא שמה יראת ברזל שמיר ושית | |
| ||
| 17 | ||
| ||
| 18 | ויאומר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט | |
| ||
| 19 | אנוש למהר שלל חש בז והעד לי עדים נאמנים את | |
| ||
| 20 | אוריה הכוהן ואת זכריה בן יברכיה ואקרב אל | |
| ||
| 21 | הנביא ותהר ותלד בן ויאומר יהוה אלי קרא | |
| ||
| 22 | שמו מהר שלל חש בז כיא בטרם ידע הנער לקראו | |
| ||
| 23 | אביו ואמו ישא את חיל דרמשק ואת שלל שומרון | |
| ||
| 24 | לפני מלך אשור | |
| ||
| 25 | ויוסף יהוה דבר אלי עוד לאמור יען כיא מאס העם הזה | |
| ||
| 26 | את מי השולח ההולכים לאוט ומשוש את רצין ואת בן | |
| ||
| 27 | [רומ]ל[י]ה ולכן הנה אדוני | |
| ||
| 28 | [העצומים והרבים את מ]ל֯ך אשור ואת כול כבודו ועלה | |
| ||
| 29 | [על כול אפיקיו והלך על כול] גדוותיו וחלף ביהודה שטפ[ ] | |
| ||
| 8 | ||
|---|---|---|
| 1 | ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלוא רחב ארצך עמנו אל | |
| ||
| 2 | רעו עמים וחתו והאזינו כול מרחקי הארץ התאזרו וחותו | |
| ||
| 3 | עצו עצה ותפר דברו דבר ולוא יקום כיא עמנו אל | |
| ||
| 4 | כי כה אמר יהוה אלי כחזקת יד יסירנו מלכת בדרך העם הזה לאמור | |
| ||
| 5 | לוא תאמרו קשר לכול אשר יואמר העמ הזה קשר ואת מוראו לוא תיראו | |
| ||
| 6 | ולוא תעריצו את יהוה צבאות אותו תקדישו והוא מוראכם והוא | |
| ||
| 7 | מערצכם ויהיא למקדש ולאבן נגפ ולצר מכשול לשני בתי ישראל | |
| ||
| 8 | לפח ולמוקש ליושב ירושלים וכשלו במ רבים ונפלו ונשברו ונוקשו | |
| ||
| 9 | ונלכדו צור תעודה וחתום תורה בלמדי וחכיתי ליהוה | |
| ||
| 10 | המסתיר את פניו מבית יעקוב וקויתי לו אנה אנוכי והילדים אשר | |
| ||
| 11 | נתן לי יהוה לאות ולמופת בישראל מעמ יהוה צבאות השוכן בהר ציון | |
| ||
| 12 | וכי יואמרו אליכמה דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים | |
| ||
| 13 | והמהגים הלוא עמ אל אלוהו ידרוש בעד חיים אל המיתים לתורה | |
| ||
| 14 | ולתעודה אמ לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר ועבר בה ונקשה | |
| ||
| 15 | ורעב והיה כיא ירעב יתקצפ וקלל במלכו ובאלוהו ופנה למעלה ואל | |
| ||
| 16 | הארץ יביט והנה צרה וחשוכה מעיף צוקה ואפלה מנדח כי לו מעופפ | |
| ||
| 17 | לאשר מוצק לה כעת הרישון הקל ארץ זבולון והארץ נפתלי והאחרון | |
| ||
| 18 | הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגואים העמ ההולכים בחושך | |
| ||
| 19 | ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם הרביתה | |
| 20 | הגוי לוא הגדלתה השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו | |
| ||
| 21 | בחלקם שלל כי את עול | |
| ||
| 22 | כיום מדים כי כול סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה | |
| ||
| 23 | לשרפה מאכלת אש כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהיי המשורה על | |
| ||
| 24 | שכמו וקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר השלום למרבה | |
| ||
| 25 | המשורה ולשלום אין קץ על כסה דויד ועל ממלכתו להכין אותו ולסעדו | |
| ||
| 26 | במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאות | |
| ||
| 27 | דבר שלח יהוה ביעקוב ונפל בישראל וירעו העם כלו אפרים ויושב֯י | |
| ||
| 28 | שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמור לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים | |
| ||
| 29 | גדעו וארזים נחליף וישגב יה֯[וה ]את צרי רציאן עליו ואת אויביו | |
| ||
| 30 | יסכסך ארם מקדם ופלש[תיים מא]חור ויאכלו את ישראל בכול פה | |
| ||
| 9 | ||
|---|---|---|
| 1 | ובכול זו⟦ | |
| ||
| 2 | ואת יהוה צבאות לוא דרשו | |
| ||
| 3 | ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמן ביום אחד זקן ונשא | |
| ||
| 4 | פנים הוא הרואש ונביא מורה שקר הוא הזנב ויהיו מאשרי | |
| ||
| 5 | העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים על כן על בחוריו לוא יחמול | |
| ||
| 6 | אדוני ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי כולו חנפ ומרע | |
| ||
| 7 | וכול פה דבר נבלה בכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 8 | כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תואכל ותצת בסבכי היער | |
| ||
| 9 | ויתאבכו גיאות עשן מעברת יהוה צבאות נתעם הארץ ויהיו | |
| ||
| 10 | העמ כמאכלת אש איש אל אחיו לוא יחמולו ויגזר על ימין ורעב | |
| ||
| 11 | ויאכל ועל שמאול ולוא שבעו איש בשר זרועו ויאכל מנשה | |
| ||
| 12 | את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה ובכול זואת | |
| ||
| 13 | לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 14 | הוי חוקקים חוקקי און ומכתבים עמל כתבו להטות מדין | |
| ||
| 15 | דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים | |
| ||
| 16 | יבוזו ומה תעשו ליום פקודה ולשאה ממרחק תבוא על מי תנוסו | |
| ||
| 17 | לעזרה ואנה תעזובו כבודכם בלתי כרע תחת אסור ותחת הרוגים | |
| ||
| 18 | יפלו ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 19 | הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי בגוי חנפ אשלחנו | |
| ||
| 20 | ועל עמ עברתי אצונו לשלול שלל ולבז בז ולשום מרמס כחמר חוצות | |
| ||
| 21 | והוא לוא כן ידמה ולבבו לוא כן יחשוב כיא להשמיד בלבבו ולהכרית | |
| ||
| 22 | גואים לוא מעט כיא יואמר הלוא שרי יחדו מלכים הלוא ככרכמיש | |
| ||
| 23 | כלנו אמ לוא כארפד ח֯מת אמ לוא כדרמשק שומרון כאשר מצאה ידי | |
| ||
| 24 | לממלכות האלילים ופסיליהם מירושלים ומשומרון הלוא כאשר עשיתי | |
| ||
| 25 | לשומרון ולאליליה כן אעשה לירושלים ולעצביה כי יבצע אדוני | |
| ||
| 26 | את כול מעשוהי בהר ציון ובירושלים אפקוד על פרי גודל לבב | |
| ||
| 27 | מלך אשור ועל תפארת רום עיניו כי יואמר בכוח ידי עשיתי ובחכמתי | |
| ||
| 28 | כ֯י נבונות֯י ואסיר גבלות עמים ועתידותיהמה שו֯שיתי ואוריד | |
| ||
| 29 | [כאביר יוש]ב֯ים ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסוף בצים | |
| ||
| 30 | [עזבות כול הא]רץ אני אספתי ולוא היה נודד כנפ ופוצה פה | |
| ||
| 10 | ||
|---|---|---|
| 1 | ומצפצף היתפאר הגרזן על החוצב בו אמ יתגדל המשור על מניפיו כהניף | |
| ||
| 2 | שבט את מרימיו כהרים מטה לוא עץ | |
| ||
| 3 | לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבודו יקד יקוד כיקד אש | |
| ||
| 4 | והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה ש֯ית | |
| ||
| 5 | וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס ושאר עץ יערו מספר | |
| ||
| 6 | יהיו ונער יכתבמ | |
| ||
| 7 | והיה ביום ההוא לוא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקוב להשען על מכהו | |
| ||
| 8 | ונשען אל יהוה קדוש ישראל באמת שאר ישוב שאר יעקוב אל אל גבור כיא אמ | |
| ||
| 9 | יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה כי כלה ונחרצה | |
| ||
| 10 | אדוני יהוה צבאות עושה בקרב כול הארץ | |
| ||
| 11 | לכן כוה אמר אדוני יהוה צבאות אל תירא עמי יושב ציון מאשור משבט יככה ומטו | |
| ||
| 12 | ישא עליך בדרך מצרים כי עוד מעט מזער וכלה זעמ ואפי על תבלותם ויעיר עליו | |
| ||
| 13 | יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים | |
| ||
| 14 | והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך וע֯ולו מעל צוארך וחבל עול מפני שמן | |
| ||
| 15 | בא על עיתה עבר במגרון למכמש יפקוד כליו עבר במעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה | |
| ||
| 16 | גבעת שאול נסה צהלי קולך בת גלים הקשיבי ליש עניה ענתות נדדה מרמנה | |
| ||
| 17 | יושבי הגבים העיזו עוד היום בנב לעמוד ינופ ידיו הר בת ציון גבעת ירושלים | |
| ||
| 18 | הנה האדון יהוה צבאות מסעפ פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים | |
| ||
| 19 | ישפלו ונקף סבכ֯י היער בברזל והלבנון באדיר יפול | |
| ||
| 20 | ויצא חטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה | |
| ||
| 21 | רוח עצה וגבור֯ה רוח דעת ויראת יהוה והריחו ביראת יהוה ולוא למראה עניו | |
| ||
| 22 | ישפוט ולוא למשמע אוזנו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעניי הארץ והכה | |
| ||
| 23 | הארצ בשבט פיו | |
| ||
| 24 | אזור חלציו וגר זאב עמ כבש ונמר עמ גדי ירבץ ועגל וכפיר ימרו יחדו ונער קטן נהג | |
| ||
| 25 | במה ופרה ודב תרעינה יחדו ורבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן וישעשע יונק | |
| ||
| 26 | על חור פתן ועל מאורות צפעונים גמול ידו הדה לוא ירעו ולוא ישחיתו בהר קדשי | |
| ||
| 27 | כי תמלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים | |
| ||
| 28 | והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גואים ידרושו והיא מנוחתו | |
| ||
| 29 | כבוד והיה ביום ההוא יוסיף אדוני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר | |
| ||
| 30 | מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים ונשה נס | |
| ||
| 11 | ||
|---|---|---|
| 1 | לגואים ואספ נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבצ מכנפות הארצ וסרה קנאת | |
| ||
| 2 | אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לוא יקנא את יהודה ויהודה לוא יצר את אפרים | |
| ||
| 3 | ועפו בכתף פלשתיים ימה יחדו ובזזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון | |
| ||
| 4 | משמעתם והחרים יהוה את לשון ימ מצרים והניף ידיו על הנהר בעיים רוח והכהו | |
| ||
| 5 | לשבעת נחלים והדריכו֯ בנעלים והייתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר | |
| ||
| 6 | הייתה לישראל ביום עלות○ מארצ מצרים | |
| ||
| 7 | ואמרתה ביום ההוא או֯ד֯כה יהוה כי אנפתה בי ושב אפכה ותנחמני הנה אל אל ישועתי | |
| ||
| 8 | אבטח ולוא אפחד כיא עוזי וזמרתיה יהוה היהא לי לישועה ושאבתמה מים בששון ממעיני | |
| ||
| 9 | הישועה ואמרתה ביום ההוא אודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו | |
| ||
| 10 | כי נשגב שמו זמרו ליהוה כי גאות עשה מודעות זואת בכול הארץ צהלי ורני | |
| ||
| 11 | כיא גדול בקרבך קדוש ישראל | |
| ||
| 12 | משא בבל אשר חוזה ישעיה בן אמוץ על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד | |
| ||
| 13 | יבוא פתחי נדיבים אני צויתי למקדשי גמ קראתי גבורי לאפי עליזי ג֯אותי קול המון | |
| ||
| 14 | בהרים דמות עמ רב קול שאון ממלכות גואים נספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה | |
| ||
| 15 | באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ הילילו כי קרוב יום | |
| ||
| 16 | יהוה כשד משדי יבוא על כן כול ידין תרפינה וכל לבב אנוש ימס ונבהלו צירים | |
| ||
| 17 | וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו ופני להבים פניהם הנה יום | |
| ||
| 18 | יהוה בא אגזרי ועברה וחרון אפ לשום ארצ לשמה וחטאים ישמיד ממנה | |
| ||
| 19 | כי כוכבי השמים וכסליהם לוא יאירו אורם חשכ השמש בצאתו וירח לוא יגיה אורו | |
| ||
| 20 | ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עוונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל אוקר | |
| ||
| 21 | אנוש מפז ואדם מכתם אופיר על כן שמים ארגיז ותרעש הארצ ממקומה בעברת יהוה | |
| ||
| 22 | צבאות וביום חרון אפו והיו כ֯צבי מדח וכצאון ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש | |
| ||
| 23 | אל ארצו ינוסו כול הנמצא יד֯ק֯ר וכול הנספה יפול בחרב ועילוליהמה ירוטשו לעיניהם | |
| ||
| 24 | וישסו בתיהם ונשיה֯מה תש֯כ֯בנה | |
| ||
| 25 | הנני מעיר עליהם את מדי אשר כספ לוא יחשוב וזהב לוא יחפצו בו וקשתות נערים | |
| ||
| 26 | תרטשנה ועל פרי בטן לוא ירחמו ועל בנים לוא תחוס עינם והיתה בבל צבי ממלכת | |
| ||
| 27 | תפראת גאון כשדיים כמאפכת אלוהים את סודם ואת עומרה לוא תשב לנצח ולוא | |
| ||
| 28 | תשכון עד דור ודור ו֯לוא יהל֯ שמה ערבי ורועים לוא ירביצו שם ורבצו שמ ציים | |
| ||
| 29 | ומלאו בתיהם אחים ושכנו שמה בנות יענה ושעירים ירקדו שם וענה אים באלמנותו | |
| ||
| 30 | ותנים בהיכלו ענוגו קרוב לבוא עתה וימיה לוא ימשכו עוד כי ירחם יהוה את יעקוב | |
| ||
| 12 | ||
|---|---|---|
| 1 | ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוא הגר עליהם ונספחו [ע]ל | |
| ||
| 2 | בית יעקוב ולקחום עמים רבים והביאום אל אדמתם ואל מקוממ | |
| ||
| 3 | והתנחלום בית ישראל אל אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שובי֯ם | |
| ||
| 4 | לשוביהם ורדים בנוגשיהם | |
| ||
| 5 | והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה אשר | |
| ||
| 6 | עבדו בכה ונשאתה את המשל הזה על מלך בבל ואמרתה איכה שב[ת] | |
| ||
| 7 | נוגש שבתה מרהבה שבר יהוה מטה רשעים שבט מושלים מכה עמים | |
| ||
| 8 | בעברה מכת בלתי סרה רודה באף גואים מרדף בלי חשך נחה שקטה | |
| ||
| 9 | כול הארץ פצחו רונה גמ ברושים שמחו לך ארזי הלבנון מאז שכ֯בתה | |
| ||
| 10 | ולוא יעלה הכורת עלינו שאול מתחת רגזה לכה לקרת בואך עו[ר]רה לכה | |
| ||
| 11 | רפאים כול עתודי ארצ הקימה מכסאותם כול מלכי גואים כ[ו]לם יענו | |
| ||
| 12 | ויאמרו אליך גמ אתה חליתה כמונו אלינו נמשלתה ה[ו]רד שאול | |
| ||
| 13 | גאונך המות נבלתך תחתיך יצע רמה ומכסך תולעה היכה֯ נפלתה | |
| ||
| 14 | מהשמים היליל בן שחר נגדעתה לארץ חולש על גוי ואתה אמרתה | |
| ||
| 15 | בלבבכה השמים אעלה ממעלה לכוכבי אל ארים כסאי אש֯ב בהר | |
| ||
| 16 | מועד בירכתי צפון אעלה על בומתי עב אדמה לעליון אכ (אך) אל שאול | |
| ||
| 17 | תורד אל ירכתי בור רואיך אליך ישגיחו אליכה יתבוננ֯[ו] הזה האיש | |
| ||
| 18 | המרגיז הארצ המרעיש ממלכות שם תבל כמדבר עריו הרס֯ אסיריו | |
| ||
| 19 | לוא פתח ביתה כול מלכי גואים שכבו בכבוד איש בבית֯[ו] ואתה הושלכתה | |
| ||
| 20 | מקוברך כנצר נתעב לבש הרוגים מטעני חרב יורדו א[ל] אבני בור כפגר מובס | |
| ||
| 21 | לוא תחת אותם בקבורה כי ארצך שחתה עמך הרגתה ל֯וא יקראו לעולם | |
| ||
| 22 | זרע מרעים הכינו לבניו מטבח בעוון אבותם בל יקומ[ו] וירשו ארץ | |
| ||
| 23 | ומלו פני תבל ערים וקמתי עליהםה נואם יהוה צבא֯ות והכרתי | |
| ||
| 24 | לבבל שם ושארית נין ונכד נואם יהוה ושמתי למירש[] קפז אגמי | |
| ||
| 25 | מים וטאטאתי במטאטא השמד נואם יהוה צבאות נ֯שבע יהוה | |
| ||
| 26 | צבאות לאמור אמ לוא כאשר דמיתי כן תהיה וכאשר יעצתי֯ היא תקום | |
| ||
| 27 | לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליכמה עלו וסבלו | |
| ||
| 28 | מעל שכמכה יסור זואת העצה היעוצה על כול האר֯ץ וזות היד | |
| ||
| 29 | הנטויה על כול הגואים כיא יהוה צבאות יעצ ומי[ יפר ]וידיו הנטויה | |
| ||
| 30 | ומי ישיבנה | |
| ||
| 31 | בשנת מות המלכ אחז היה המשא הזה אל תשמח[י -- ]פלשת | |
| ||
| 13 | ||
|---|---|---|
| 1 | כולך כי נשבר שבט מככה כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף | |
| ||
| 2 | מעופפ ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב | |
| ||
| 3 | שורשך ושאריתך אהרוג היו?לילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כולך | |
| ||
| 4 | כי מצפון עשן בא ואין מודד במודעיו ומה יענו מלכי גוי כי יהוה | |
| ||
| 5 | יסד ציון ובו יחסו עניי עמו | |
| ||
| 6 | משא מואב כי בלילה שודד עיר מואב ונדמה כי בלילה שודד עיר | |
| ||
| 7 | מואב נדמה עלה הבית ודיבון הבאמות לבכי על נבו ועל מידבה | |
| ||
| 8 | מואב יליל בכול ראושו קרחה וכל זקן גרועה בחוצותיה | |
| ||
| 9 | חגורו שק על גגותיה וברחובתיה כלה יהיליל וירד בבכי | |
| ||
| 10 | ותזעק חשבון ואלעלה עד יהצ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריע֯ו (ירע֯ו) | |
| ||
| 11 | נפשו ירע לו לבי למואב יזעק ברחוה עד צעור עגלת שלישיה | |
| ||
| 12 | כי מעלה הלוחות בבכי יעלה בו כי דרך חורונים זעקת שבר | |
| ||
| 13 | כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירוק לוא | |
| ||
| 14 | אהיא על כן יתרה עשה ופקוד | |
| ||
| 15 | הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים | |
| ||
| 16 | יללתה כי מי דיבון מלאו דם כי אשית על דיבון נוספת לפליטת | |
| ||
| 17 | מואב ארוה לשארית אדמה שלחו כר משל ארץ מסלה מדברה | |
| ||
| 18 | אל הר בת ציון והי | |
| ||
| 19 | מעברת לארנון הביו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוכ צהרים | |
| ||
| 20 | סתרי נדחים נודד אל תגלי יגורו בכ נדחי מואב הוי סתר | |
| ||
| 21 | למו מפני שודד כי אפס המוץ כלה שד תמ ר֯ומס מן הארץ והוכן | |
| ||
| 22 | בחסד כסא וישב עליו באמת באוהול דויד שופט ודורש משפט | |
| ||
| 23 | ומהר צדק שמענו גאון מואב גאה מואד גאתו וגאונו | |
| ||
| 24 | ועברתו לכן בדיו ולכן לוא ייליל מואב למואב כלה ייו?ליל לאשישי | |
| ||
| 25 | קיר חרשת תהגו אכ נכאים כי שדמות חשבון אמללה גפן | |
| ||
| 26 | שבמה ארזיך דמעתי חשבון ואלעלה כיא | |
| ||
| 27 | הידד נפל ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לוא ירננו ולוא | |
| ||
| 28 | ירועע יין ביקבים לוא ידרוך הדורך הידד השבתי על כן מעי | |
| ||
| 29 | למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש יהיה כי נראה כי | |
| ||
| 30 | בא מואב על הבמה ובא אל מקדשיו להתפלל ולוא י[ו]כל | |
| ||
| 31 | זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז ועתה דבר יהוה | |
| ||
| 14 | ||
|---|---|---|
| 1 | לאמור בשלוש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכול | |
| ||
| 2 | ››ה‹‹המון הרב ושאר מעט מז | |
| ||
| 3 | משא דרמשק הנה דרמשק מוסר מעיר והיית מעי מפלה | |
| ||
| 4 | עזובות ערי עורערו לעדרים תהינה ורבצו ואין מחריד | |
| ||
| 5 | ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדרמשק ושאר ארם ככבוד | |
| ||
| 6 | בני ישראל יהיה נואם יהוה צבאות | |
| ||
| 7 | והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקוב ומשמן בשרו ירזה והיה | |
| ||
| 8 | כאסף קציר קמה וזרעו שבלים וקציר והיה כמלקט שבלים | |
| ||
| 9 | בעמק רפאים ונשאר בו עוללות כנקף זית שנים שלושה גדגרים | |
| ||
| 10 | ברואש אמיר ארבעה חמשה בסעפי פריה נואמ יהוה אלוהי | |
| ||
| 11 | ישראל ביום ההוא ישעה האדם על עושוהי ועיניו | |
| ||
| 12 | אל קדוש ישראל תראינה ולוא ישעה על המזבחות מעשיו | |
| ||
| 13 | אשר עשו אצבעותיו ולוא יראה האשרים והחמנים | |
| ||
| 14 | ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובות החרש והאמיר אשר | |
| ||
| 15 | עזבו מפני בני ישראל והייתה שממה כי שכחתי אלוהי | |
| ||
| 16 | ישעך וצור מעוזך לוא זכרת על כן תטעי נטעי נעמונים וזמורת | |
| ||
| 17 | זר תז֯ר֯וע֯נו ביום נטעך תשגשגשי ובבקר זרעך תפריחי | |
| ||
| 18 | נד קציר ביום נחלה וכאוב אנוש | |
| ||
| 19 | הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים | |
| ||
| 20 | כשאון מים כבדים ושאון לאומים כשאון מים רבים ישאון | |
| ||
| 21 | ויגער בו ונס ממרחק ורדפ כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני | |
| ||
| 22 | סופה לעת ערב והנה בלהה בטרמ בקר ואיננו זה חלק שוסינו | |
| ||
| 23 | וגורל לבוזזינו | |
| ||
| 24 | הוי ארצ צל צל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש השולח בים צירים | |
| ||
| 25 | ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים לגוי ממשך וממורט | |
| ||
| 26 | אל עמ נורא מן הוא והלאה גוי קוקו ומבוסה אשר בזאי נהרים | |
| ||
| 27 | ארצו כול יושבי תבל ושוכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקוע | |
| ||
| 28 | שופר תשמעו כיא כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה | |
| ||
| 29 | במכוני כחמ צח עלי אור כעב טל בחם קציר כי לפני קציר | |
| ||
| 30 | כתם פרח ובסור גמול יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות | |
| ||
| 31 | ואת הנטישות הסיר התז ועזבו יחדו לעיט הרים ולבהמות | |
| ||
| 32 | ארץ וקץ עליו העיט וכול בהמות הארץ עליו תחרף בעתה | |
| ||
| 15 | ||
|---|---|---|
| 1 | ההיא יובל שי ליהוה צבאות מעמ ממשך וממרט ומעם נורא מהוא | |
| ||
| 2 | והלאה גוי קוקו ומבוסא אשר בזאי נהרים ארצו אל מקום שמ יהוה | |
| ||
| 3 | הר ציון | |
| ||
| 4 | משא מצרים הנה יהוה רוכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים | |
| ||
| 5 | מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו | |
| ||
| 6 | איש באחיו ואיש ברעהו ועיר בעיר ממלכה בממלכה ונבקה רוח מצרים | |
| ||
| 7 | בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל אלילים ואל האטים ואל האובות ואל | |
| ||
| 8 | הידעונים וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה ומלך עז ימשל | |
| ||
| 9 | במ נואמ האדון יהוה צבאות ונשתו מים מהים ונהר יחר | |
| ||
| 10 | והזניחו הנהרות ודללו וחרבו (וחבו) יאורי מצור קנה וסוף וקמלו ערות | |
| ||
| 11 | על יאור על פי יאור וכול מזרע יאור יבש ונדף ואין בו ואנו הדגים | |
| ||
| 12 | ואבלו כול משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו יבושו | |
| ||
| 13 | עובדי פשתי | |
| ||
| 14 | כל עושי שכר אגמי נפש אכ (אך) אולים שרי צען חכמיה יועצי פרעוה | |
| ||
| 15 | עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן ח›כ‹מים אני בן מלכי קדם אים | |
| ||
| 16 | אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים נאולו | |
| ||
| 17 | שרי צען נשיאי שרי נפ התעו את מצרים פנת שבטיה יהוה | |
| ||
| 18 | מסך בקרבה רוח עועיים והתעו את מצרים בכול מעשהו כהתעות | |
| ||
| 19 | שכור בקיאו ולוא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראוש וזנב | |
| ||
| 20 | כפה ואגמן ביום הוא יהיה מצרים כנשים וחרדו ופחדו | |
| ||
| 21 | מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מהניפ ידו עליה והיית | |
| ||
| 22 | אדמת יהודה למצרים לחוגה כול אשר יזכיר אותה אליו | |
| ||
| 23 | יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו | |
| ||
| 24 | ביום ההו֯א֯ יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת | |
| ||
| 25 | כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר החרס יאמר לאחת ביום | |
| ||
| 26 | ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה | |
| ||
| 27 | ליהוה והייה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו | |
| ||
| 28 | אל יהוה מפני לוחצים ושלח להם מושיע וירד והצילם ונודע | |
| ||
| 29 | יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא יעבדו זבח | |
| ||
| 30 | ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו ונגף יהוה את מצרים נגף ונרפו | |
| ||
| 31 | ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם ביום ההוא תהיה מסלה | |
| ||
| 32 | ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו | |
| ||
| 16 | ||
|---|---|---|
| 1 | את אשור ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים | |
| ||
| 2 | ולאשור ברכה בקרב הארץ אשר ברכו יהוה צבאות לאמור | |
| ||
| 3 | ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל | |
| ||
| 4 | בשנת בא תורתן אשדודה בשלח אותו סרגון מלכ אשור וילחם | |
| ||
| 5 | באשדוד וילכודה בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיה בן אמוץ | |
| ||
| 6 | לאמור לך ופתחת השק מעל מתניך ונעליך תחליץ מעל רגליך ויעש | |
| ||
| 7 | כן הלוך ערום ויחף ויואמר יהוה כאשר הלכ עבדי ישעיה | |
| ||
| 8 | ערום ויחף שלוש שנים אות ומפת על מצרים ועל כוש כן ינהג | |
| ||
| 9 | מלכ אשור את שבי מצרים ואת גולת כוש נערים וזקנים ערום | |
| ||
| 10 | ויחף וחשופי שת ערות מצרים וחתו ויבושו מכוש מבטחם | |
| ||
| 11 | וממצרים תפארתם ואמר יושב האיי הזה ביום ההוא הנה | |
| ||
| 12 | כה מבטנו אשר נסמך שמ לעזרה להנצל מפני מלך אשור | |
| ||
| 13 | ואיך נמלט אנחנו | |
| ||
| 14 | משא דבר ים כספות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה | |
| ||
| 15 | חזות קשה היגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי | |
| ||
| 16 | עילם צירי מדי כול אנחתה השבתי על כן מלאו מתני חלחלה | |
| ||
| 17 | צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמוע נבהלתי | |
| ||
| 18 | מראות תועה ולבבי פלצות בעתתני את נשף השקי שמ לי | |
| ||
| 19 | לחרדה ערוך השלחן צופה הצפית אכול שתה קומו השרים | |
| ||
| 20 | משחו מגן כי כה אמר אלי אדוני לך העמד המצפה אשר | |
| ||
| 21 | יראה ויגיד וראה רכב צמד איש פר֯שים רוכב חמור | |
| ||
| 22 | רוכב גמל והקשב קשב רב קשב ויקרא הראה על מצפה | |
| ||
| 23 | אדוני אנוכי עומד תמיד יוממ ועל משמרתי אנוכי נצב | |
| ||
| 24 | כול הלילות והנה זה בא רוכב איש צמד֯ פרשים ויעני ויואמר | |
| ||
| 25 | נפלה נפלה בבל וכול פסילי אלוהיה שברו לארץ מדשתי ובן | |
| ||
| 26 | גדרי אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלוהי ישראל הגדתי | |
| ||
| 27 | לכם | |
| ||
| 28 | משא דומה אלי קרא משעיר שומר מה מליל שומר מה מליל | |
| ||
| 29 | אמר שומר אתה בוקר וגמ לילה אמ תבעון בעו שובו אתיו | |
| ||
| 30 | משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דודנים לקראת | |
| ||
| 31 | צמא האתיו מים יושבי ארצ תימא בלחם קדמו נודד כי | |
| ||
| 32 | מפני הרבות נדד מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני | |
| ||
| 17 | ||
|---|---|---|
| 1 | כבוד מלחמה כי כה אמר יהוה אלי בעוד שלוש שנים כשני | |
| ||
| 2 | שכיר יכלה כבוד קדר ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו | |
| ||
| 3 | כי יהוה אלוהי ישראל דבר | |
| ||
| 4 | משא גי חזוון מ לכי אפוא כי עליתי כולך לגגות תשאות מלאה עיר | |
| ||
| 5 | הומיה קריה עליזה חלליך לוא חללי חרב ולוא מיתי מלחמה כול | |
| ||
| 6 | קציניך נדדו יחד מקשת אסורה כול נמצאיך אסרו יחדו מרחוק | |
| ||
| 7 | ברחו על כן אמרתי שועו ממני ואמרר בבכי אל ת | |
| ||
| 8 | שד בת עמי כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדוני יהוה | |
| ||
| 9 | צבאות בגי חזיון מקרקר קדשו על ההר ועילם נשא אשפא | |
| ||
| 10 | ברכב אדם פרשים וקור ערה מגן והיה מבחר עמקיך מלאו | |
| ||
| 11 | רכב והפרשים שת שתו השערה ויגל את מסכ יהודה ותבט | |
| ||
| 12 | ביום ההוא אל נשק בית היער ואת בקיעי עיר דויד ראיתמ֯ה | |
| ||
| 13 | כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה ואת בתי ירושלם | |
| ||
| 14 | ספרתם ותתוצו הבתים לבצור החומה ומקוה עשיתם בין החומות | |
| ||
| 15 | למי הברכה הישנה ולוא הבטתמה על עושיה ויצרה מרחוק לוא | |
| ||
| 16 | ראיתם | |
| ||
| 17 | ויקרא אדוני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה | |
| ||
| 18 | ולחגור שק והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צואן אכול | |
| ||
| 19 | בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות ונגלה באוזני יהוה | |
| ||
| 20 | צבאות אמ יכפר לכם העוון הזה לכמה עד תמותון אמר אדוני | |
| ||
| 21 | יהוה צבאות | |
| ||
| 22 | כה אמר אדוני יהוה צבאות לכ בוא אל הסוכן הזה אל שבנא | |
| ||
| 23 | אשר על הבית מה לך פה ומי לך פה כי חצבתה לכה פה קבר | |
| ||
| 24 | חצבי מרום קברו חוקקי בסלע משכן לו הנה יהוה מטלטלך | |
| ||
| 25 | טלטלה גבר יעוטך עטה צניפ וצנפכה צנפה כדור אל | |
| ||
| 26 | ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית | |
| ||
| 27 | אדוניך והדפתיך ממצבך וממעמדך הרסך | |
| ||
| 28 | והיה ביום ההוא וקרתי לעבדי לאליקים בן חלקיה והלבשתיו | |
| ||
| 29 | כתנותי֯ך ואבניטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה | |
| ||
| 30 | לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה ונתתי מפתח בית דויד | |
| ||
| 31 | על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח ותקעת֯יו יתד | |
| ||
| 32 | במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו ותלו עלי֯ו֯ כול כבו֯ד (כביד) | |
| ||
| 18 | ||
|---|---|---|
| 1 | בית אביו הצאצאים והצפעות כול כלי קטן מכלי האגנות | |
| ||
| 2 | ועד כול כלי הנבלים ביום ההוא נואם יהוה צבאות תמוש | |
| ||
| 3 | היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא | |
| ||
| 4 | אשר עליה כי יהוה דבר | |
| ||
| 5 | משא צר אילילו אניות תרשיש כי שודד מבית מבוא מארצ | |
| ||
| 6 | כתיים נגלה למו דמו יושבי אי סחר צידון עברו ים מלאכיכ | |
| ||
| 7 | ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר | |
| ||
| 8 | גואים בושי צידן כי אמרה ים מעוז הים לאמור לוא | |
| ||
| 9 | חלתי ולוא ילדתי ולוא גדלתי בחורים רוממתי בתולות | |
| ||
| 10 | כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר עוברי ת | |
| ||
| 11 | יושבי אי הזואת לכמה העלוזה מימי קדם קדמותה | |
| ||
| 12 | ובליה רגליה מרחק לגור מי יעצ זואת על צר המעטרה | |
| ||
| 13 | אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי | |
| ||
| 14 | לחלל כול גאון צבי להקל כול נכבדי ארצ עבדי ארצכ כיאור | |
| ||
| 15 | בת תרשיש אין מזח עוד ידו נטה על הים הרגיז ממלכות | |
| ||
| 16 | יהוה צוה אל כנען להשמיד מעוזיה ויואמר לוא תוסיפי | |
| ||
| 17 | עוד לעלוז מעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי | |
| ||
| 18 | גמ שמ לוא ינוח לך | |
| ||
| 19 | הנה ארצ כשדיים זה העם לוא היה אשור יסדה לציין | |
| ||
| 20 | הקימוה בחיניה עוררו ארמנותיה שמה למפלה הילילו | |
| ||
| 21 | אניות תרשיש כי שודד מעוזכ והיה ביום הוא לצר | |
| ||
| 22 | כשירת הזונה קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי | |
| ||
| 23 | נגן הרבי שיר למען תזכרי והיה מקצ שבעין שנה | |
| ||
| 24 | יפקוד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את ממלכות | |
| ||
| 25 | הארץ על פני האדםה והיה סחר֯ה ואתננה קודש | |
| ||
| 26 | ליהוה לוא יאצר ולוא יחסן כי ליושבים לפני יהוה | |
| ||
| 27 | יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק | |
| ||
| 28 | הנה יהוה בוקק האדמה ובולקה ועוה פניה והפיץ | |
| ||
| 29 | יושביה והיה כעם ככוהן כעבד כאדוניו כשפחה | |
| ||
| 30 | כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנושה כאשר נשא | |
| ||
| 31 | בו הבוק תבוק הארצ והבוז תבוז כי יהוה דבר את | |
| ||
| 32 | הדבר הזה אבלה נבלה הארצ אמללה נבלה תבל | |
| ||
| 19 | ||
|---|---|---|
| 1 | אמלל מרום עמ הארצ והארצ חנפה תחת יושביה כי | |
| ||
| 2 | עברו תורות חלפו חוק הפירו ברית עולם על כן אלה אכלה | |
| ||
| 3 | וישמו יושבי בה על כן חורו יושבי ארצ ונשאר אנוש | |
| ||
| 4 | מזער אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כול שמחי לב שבת | |
| ||
| 5 | משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור בשיר | |
| ||
| 6 | לוא ישתו יין וימר שכר לשותיו נשברה קרית תהו סגר | |
| ||
| 7 | כול בית מבוא צוחה על היין בחוצות ערבה כול שמחה | |
| ||
| 8 | גלה משוש הארצ נשאר בעיר שמה ושאיה יוכת | |
| ||
| 9 | שער כי כה יהיה בקרב הארצ בתוכ העמים כנקפ זית | |
| ||
| 10 | כעוללת אמ כלה בציר המה ישאו קולם ירונו בגאון | |
| ||
| 11 | יהוה צהלו מים על כן בארים כבדו יהוה באיי הים | |
| ||
| 12 | שמ יהוה אלוהי ישראל | |
| ||
| 13 | מכנפ הארצ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי | |
| ||
| 14 | אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו פחד ופחת | |
| ||
| 15 | ופח עליך יושב הארצ והיה הנס מקול הפחד יפול | |
| ||
| 16 | אל הפחת והעולה מתוכ הפחת ילכד בפח כי ארבות | |
| ||
| 17 | ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארצ רו֯ע֯ה התרועעה | |
| ||
| 18 | הארצ פור התפוררה ארצ מוט התמוטטה ארצ נוע | |
| ||
| 19 | תנוע הארץ כשכור והתנודדא וכמלונה וכבד עליה פשעה | |
| ||
| 20 | ונפל ולוא תוסיפ קום | |
| ||
| 21 | והיה ביום ההוא יפקוד יהוה על צבא המרום במרום | |
| ||
| 22 | ועל מלכי האדמה על האדמה אספו אספה על בור וסגרו | |
| ||
| 23 | על מסגר ומרוב ימים יפקדו וחפרה הלבנה ובושה | |
| ||
| 24 | החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם | |
| ||
| 25 | ונגד זקניו כבוד | |
| ||
| 26 | יהוה אלוהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשיתה פלא | |
| ||
| 27 | אצית מרחוק אמונה אמן כי שמתה מעיר לגל קריה בצורה | |
| ||
| 28 | למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה על כן יכבדוך | |
| ||
| 29 | עמ עז קרית גוים עריצים ייראוך כי הייתה מעוז לדל | |
| ||
| 30 | מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים | |
| ||
| 31 | כזרם קיר כחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב | |
| ||
| 32 | זמיר עריצים יענה | |
| ||
| 20 | ||
|---|---|---|
| 1 | ועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים | |
| ||
| 2 | משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים ובלע בהר | |
| ||
| 3 | הזה פנו הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על | |
| ||
| 4 | כול הגואים בלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה | |
| ||
| 5 | מעל כול פנים וחרפת עמו יסיר מעל כול הארצ כי יהוה | |
| ||
| 6 | דבר | |
| ||
| 7 | ואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו | |
| ||
| 8 | זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמח בישועתו כי תנוח יד | |
| ||
| 9 | יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתיו כחדוש מתבן במי | |
| ||
| 10 | מדמנה ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות | |
| ||
| 11 | והשפיל גאותו עמ ארבות ידיו ומבצר משגב חומותיך | |
| ||
| 12 | השחה השפיל יגיע לארצ עד עפר | |
| ||
| 13 | ביום ההוא ישיר השיר הזואת בארצ יהודה עיר עוז לנו | |
| ||
| 14 | ישועה ישית חומות וחל פתחו שעריך ויבוא גוי צדיק שומר | |
| ||
| 15 | אמונים יצר סמוך תצר שלום שלום כי בכה בטחו ביהוה | |
| ||
| 16 | עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים כי השת יושבי מרום קריה | |
| ||
| 17 | נשגבה ישפילנה עדי ארצ יגיענה עדי עפר תרמסנה רגלי | |
| ||
| 18 | עניים פעמי דלים אורח לצדיק מישרים ישר מעגל צדק תפלט | |
| ||
| 19 | אפ אורח משפטיך יהוה קוינו לשמך ולתורתך תאית נפש | |
| ||
| 20 | נפשי אויתיכ בלילה אפ רוחי בקרבי אשחרכה כי כאשר משפטיך | |
| ||
| 21 | לארצ צדק למדו יושבי תבל יחון רשע בל למד צדק בארצ | |
| ||
| 22 | נכוחות יעיל ובל יראה גאות יהוה | |
| ||
| 23 | יהוה רמה ידכה בל יחזיון ויחזו ויבושו קנאת העם אפ | |
| ||
| 24 | אש צריך תאכלם יהוה תשפוט שלום לנו כי גמ כול מעשינו | |
| ||
| 25 | פעלתה לנו יהוה אלוהינו בעלונו אדונים זולתך | |
| ||
| 26 | לבד בך נזכור שמכ מיתים בל יחיו | |
| ||
| 27 | פקדת ותשמידם ותאסר כול זכר למו יספת לגוי יהוה | |
| ||
| 28 | יספתה לגוי נכבדת רחקת כול קצוי ארצ | |
| ||
| 29 | יהוה בצר פקדוך צקון לחשו מוסריך למו כמו הרה תקריב | |
| ||
| 30 | ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה הרינו חלנו | |
| ||
| 31 | כמו ילדנו רוח ישועתך בל נעשה ארצ ובל יפולו יושבי תבל | |
| ||
| 21 | ||
|---|---|---|
| 1 | יחיו מיתיך נבלתי יקומון יקיצו וירננו שוכני עפר | |
| ||
| 2 | כי טל אורות טלכ וארצ רפאים תפיל | |
| ||
| 3 | לכ עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדכ חבו כמעט רגע | |
| ||
| 4 | עד יעבור זעם כי יהוה יצא ממקומו לפקוד עוון יושב | |
| ||
| 5 | הארצ עליו וגלתה הארצ את דמיה ולוא תכסה עוד על | |
| ||
| 6 | הרוגיה | |
| ||
| 7 | ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה | |
| ||
| 8 | והחזקה על לויתן נחש בורח ועל לויתן נחש עקלתון והרג | |
| ||
| 9 | את התנין אשר בים | |
| ||
| 10 | ביום ההוא כרם חוםר ענו לה אני יהוה נצרה לרגעים | |
| ||
| 11 | אשקנה פן יפקוד עליה לילה ויום אצורנה חמה אין | |
| ||
| 12 | לי מי יתנני ש | |
| ||
| 13 | ואציתנה יחדו או יחזק במעוזי יעשה שלום לי | |
| ||
| 14 | שלום יעשה לי הבאים ישריש יעקוב ויציצ | |
| ||
| 15 | ויפרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה הכמכת מכהו | |
| ||
| 16 | הכהו אמ כהרג הורגיו הרג בסאסאה בשלחה תריבנה | |
| ||
| 17 | הגה ברוחו הקשה ביום קדים | |
| ||
| 18 | לכן בזואת יכפר עוון יעקוב וזה כול פרי הסיר חטא⟦ | |
| ||
| 19 | בשומו כול אבני מזבח כאבני גיר מנפצות לוא יקומו | |
| ||
| 20 | אשרים וחמנים כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב | |
| ||
| 21 | כמדבר שמ ירעה עגל ושמ ירבצ וכלה סעפיה ביבש קצירה | |
| ||
| 22 | תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לוא עמ בינות הוא על | |
| ||
| 23 | כן לוא ירחמנו עושהו ויוצרו לוא יחוננו | |
| ||
| 24 | והיה ביום ההוא יחבוט יהוה משבל הנהר עד נחל | |
| ||
| 25 | מצרים ואתמה תלקטו לאחד אחד בני ישראל | |
| ||
| 26 | והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארצ | |
| ||
| 27 | אשור והנדחים בארצ מצרים והשתחו ליהוה בהר הקדש | |
| ||
| 28 | בירושלם | |
| ||
| 29 | הוי עטרת גאון שכורי אפרים וציצ נבל צבי תפארתו | |
| ||
| 30 | אשר על ראש גאי שמנים הלומי יין הנה בחזק ואמצ | |
| ||
| 31 | ליהוה כזרם ברד שער קטב כזרם מים כברים (כבד!ים) שוטפים | |
| ||
| 22 | ||
|---|---|---|
| 1 | והניח לארצ ביד ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי | |
| ||
| 2 | אפרים והייתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גאי | |
| ||
| 3 | שמנים כבכורה בטרמ קיצ אשר יראה הרואה אותה | |
| ||
| 4 | בעודנה בכפו יבלענה | |
| ||
| 5 | ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת | |
| ||
| 6 | תפארה לשאר עמו ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה | |
| ||
| 7 | משיבי מלחמה שער גמ אלה ביין שגו ובשכר תעו כוהן | |
| ||
| 8 | ונבי שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה | |
| ||
| 9 | פקו פליליה כי כול שלחנות מלאו קיה צאה בלי מקום | |
| ||
| 10 | את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי | |
| ||
| 11 | משדים כי צי לצי צי לצי קו לקו קו לקו זעיר שמ זעיר שמ | |
| ||
| 12 | כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה אשר אמר | |
| ||
| 13 | אליהמה זואת המנוחה הניחו ליעופ וזואת המרגעה ולוא | |
| ||
| 14 | אבו לשמוע והיה להם דבר יהוה צי לצי צי לצי קו לקו קו | |
| ||
| 15 | לקו זעיר שמ זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו | |
| ||
| 16 | ונלכדו | |
| ||
| 17 | לכן שמע דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלים | |
| ||
| 18 | כי אמרתמ כרתנו ברית את מות ועמ שאול עשינו חזה שוט | |
| ||
| 19 | שוטפ כי יבור לוא יבואנו כי שמנו כזב מחסני ובשקר נסתרנו | |
| ||
| 20 | לכן כה אמר אדוני יהוה הנני מיסד בציון אבן אבן בחן פנת | |
| ||
| 21 | יקרת מוסד מוסד המאמין לוא יחיש ושמתי משפט לקו | |
| ||
| 22 | וצדקה למשקלת ויעה ברד ממחסה כזב וסתר מים ישטפו | |
| ||
| 23 | וכפר את בריתכמה את מות וחזותכם את שאול לוא תקום | |
| ||
| 24 | שוט שוטפ כי יעבור והייתמה לו למרמס מדי עברו יקח | |
| ||
| 25 | אתכמה כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה רק זועה | |
| ||
| 26 | הבין שמועה כי קצר המצע משתריים והמסכסכה | |
| ||
| 27 | בהתכנס כי בהר פרצים יקומ יהוה בעמק בגבעון | |
| ||
| 28 | ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו | |
| ||
| 29 | ואתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם כי כלה ונחרצה | |
| ||
| 30 | שמעתי מאת יהוה צבאות על כל הארצ | |
| ||
| 31 | ‹‹ה››אזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי הכול היום | |
| ||
| 23 | ||
|---|---|---|
| 1 | יחרוש החורש לזרוע ופתח וישדד אדמתו הלוא אמ שוה פניה והפיצ | |
| ||
| 2 | קצח וכימן וזרק ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכסמת גבולותו | |
| ||
| 3 | ויסרהו למשפט אלוהו | |
| ||
| 4 | יסוב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט יודק כי לוא לנצח הדש ידושנו | |
| ||
| 5 | והממ גלגל עגלתו ופרשיו לוא ידיקנו גמ זואת מעם יהוה צבאות יצאה | |
| ||
| 6 | הפלה עצה והגדיל תושיה | |
| ||
| 7 | הוי ארואל ארואל קרית חנה דויד ספי שנה על שנה חגים ינקפו והציקותי | |
| ||
| 8 | לארואל והייתה תאניה ואניה והייתה לי כארואל וחניתי כדור עליך | |
| ||
| 9 | וצרתי עליכ מצב והקימותי עליך מצודות ושפלת מארצ תדברי ומעפר תשח | |
| ||
| 10 | אמרתך והיה כאוב מארצ קולך ומעפר אמרתך תצפצפ והיה כאבק דק המון | |
| ||
| 11 | זדיך וכמוצ עובר המון עריצים והיה לפתע פתאמ מעמ יהוה צבאות | |
| ||
| 12 | תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה והיה | |
| ||
| 13 | כחלום חזון לילה המון כול הגואים הצובאים על ארואל וכול צביה | |
| ||
| 14 | ומצרתה והמצוקים לה והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל | |
| ||
| 15 | והקיץ וריקה נפשיו וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיצ והנה עיפ | |
| ||
| 16 | ונפשו שקוקה כן יהיה המון כול הגואים הצבאים על הר ציון | |
| ||
| 17 | התמהמהו ותמהו התשתעשעו ושועו שכרון ולוא מיין נעוו | |
| ||
| 18 | נסכ עליכמה יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם | |
| ||
| 19 | החוזים כסה ותהיה לכם חזות הכול כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו | |
| ||
| 20 | אל יודע הספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא אוכל כי חתום הוא ונתנו | |
| ||
| 21 | הספר אל אשר לוא יודע ספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא ידעתי ספר | |
| ||
| 22 | ויואמר אדוני יען כי נגש העמ הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו | |
| ||
| 23 | רחוק ממני ותהיה יראת אותי כמצות אנשים מלמדה לכן הנה אנוכי יוספ | |
| ||
| 24 | להפלה את העם הזה הפלה ופלה ואבדה חכםת חכמיו ובינות נבוניו | |
| ||
| 25 | תסתתר הוי המעמיקימ מיהוה לסתר עצה ויהי | |
| ||
| 26 | במחשך מעשיהם ויואמרו מי ראינו ומי ידענו הפכ מכמ אמ כחמ היוצר | |
| ||
| 27 | יחשב כי יואמר מעשה לעושהו לוא עשני ויצר חמר ליוצריו לוא הבין הלוא | |
| ||
| 28 | עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרםל ליער יחשב ושמעו ביום | |
| ||
| 29 | ההוא החרשים דברי ספר ומאפלה ומחושך עיני עורים תראינה ויספו | |
| ||
| 30 | עניים ביהוה שמחה ואביוני אדמ בקדוש ישראל יגילו כי אפס עריץ | |
| ||
| 31 | וכלה ליצ ונכרתו כול שוקדי און מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער | |
| ||
| 24 | ||
|---|---|---|
| 1 | יקשון ויטו בתהו צדיק | |
| ||
| 2 | לכן כה אמר יהוה אל בית יעקוב אשר פדה את אברהם לוא עתה | |
| ||
| 3 | יבוש יעקוב ולוא עתה פניו יחורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו | |
| ||
| 4 | יקדשו שמי והקדישו את קדוש יעקוב ואת אלוהי ישראל יעריצו | |
| ||
| 5 | וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח | |
| ||
| 6 | הוי בנים סוררים נואמ יהוה לעשות עצה ולוא ממני ולנסכ מסכה | |
| ||
| 7 | ולוא רוחי למען ספות חטאת על חטאת ההולכים לרדת מצרים ופי | |
| ||
| 8 | לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מצרים והיה לכמ מעוז פרעה | |
| ||
| 9 | לבשת והחסות בצל מצרים לכמה כי היה בצען שריו ומלאכיו חנס | |
| ||
| 10 | יגיעו כלה באש על עמ לוא יועילו למו לוא לעזרה ולוא תועיל כי לבשת | |
| ||
| 11 | וגמ לחרפה | |
| ||
| 12 | משא בהמות נגב בארצ צרה וציה וצוקה לביא וליש ואין מים | |
| ||
| 13 | אפעה ושרפ מעופפ ישא על כתפ עירים חילם ועל דבשת גמלים אוצרותמ | |
| ||
| 14 | על עמ לוא יועילו ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזואת רהב ה֯ם | |
| ||
| 15 | שבת עתה בוא כותבהא על לוח אותם ועל ספר חקה ותהי ליומ אחרון | |
| ||
| 16 | לעד עד עולם כי עמ מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו לשמוע תורת | |
| ||
| 17 | יהוה אשר אמרו לראים לוא תראו ולחוזים לוא תחזו לנו נכחות דברו | |
| ||
| 18 | לנו חלקות חזו מתלות תסירו מנו דרכ הטו מני ארח השביתו מפנינו | |
| ||
| 19 | את קדוש ישראל | |
| ||
| 20 | לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכמ בדבר הזה ותבטחו בעושק | |
| ||
| 21 | ותעלוז ותשענו עליו לכן יהיה לכם הע | |
| ||
| 22 | נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה ושברה כשבר נבל יוצרים כתות | |
| ||
| 23 | לוא יחמולו ולוא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחסופ מים | |
| ||
| 24 | מגבה | |
| ||
| 25 | כי כה אמר אדוני יהוה קדוש ישראל בשיבה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה | |
| ||
| 26 | תהיה גבורתכם ולוא אביתם ותאמרו לוא כי אל סוס ננוס על כן תנוסון | |
| ||
| 27 | ואל קל נרכב על כן יקלו רודפיכם אלפ אחד מפני גערת אחד ומפני | |
| ||
| 28 | חמשה תנוסו עד אמ נותר֯תם כתרן על ראוש הר וכנס על הגבעה ולכן | |
| ||
| 29 | יחכה יהוה לחונכם ולכן ירים לרחמכם כיא אלוהי משפט יהוה | |
| ||
| 30 | אשרי כול חוכי לו כי עם בציון ישב ובירושלם בכו לוא | |
| ||
| 31 | תבכו חנון יחונך יהוה לקול זעקך כשמועתו ענך ונתן לכם אדוני | |
| ||
| 25 | ||
|---|---|---|
| 1 | לחמ צר ומי לחצ ולוא יכנפו עוד מוראיך והיו עיניך | |
| ||
| 2 | ראות את מוריך ואוזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה | |
| ||
| 3 | הדרך לכו בו כי תיאמינו וכי תשמאילו וטמיתם את צפוי | |
| ||
| 4 | פסילי כספך ואת אפודות מסכות זהבכ תזרם כמו דוה צא תאמר | |
| ||
| 5 | לו ונתן מטר זרעך אשר תזרע | |
| ||
| 6 | יהיה דשן ושמן זרעה מקניך ביומ ההוא כר נרהב והאלפים | |
| ||
| 7 | והעירים עובדי האדםה בליל חמצ יאכלו אשר יזרה ברחת | |
| ||
| 8 | ובמזרה והיה על כול הר גבה ועל כול גבעה נשאה פלגים | |
| ||
| 9 | יובלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים והיה אור הלבנה | |
| ||
| 10 | כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים | |
| ||
| 11 | הימים ביום חבוש יהוה את שבר עמו ומחצ מכתו ירפא | |
| ||
| 12 | הנה שמ יהוה בא ממרחק בוער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו | |
| ||
| 13 | זעם ולשונו כאש אוכלת ורוחו כנחל שוטפ עד צואר וחצה לנפה | |
| ||
| 14 | גואים בנפת שוא ורסן מתעה על לוחיי עמים השיר והיה לכמה | |
| ||
| 15 | כליל התקדישו חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה | |
| ||
| 16 | אל צור ישראל השמיע השמיע יהוה את הוד קולו ונחת | |
| ||
| 17 | זרועו יראה בזעפ אפ ולהב אש אוכלה נפצ וזרם ואבן ברד | |
| ||
| 18 | כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יאכה והיה כול מעבר מטה | |
| ||
| 19 | מוסדו אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה | |
| ||
| 20 | נלחמ בה כי ערוך מאתמול תפתח גמ היה למלכ יוכן הכיני | |
| ||
| 21 | והעמיקי הרחיבי מדורתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה | |
| ||
| 22 | כנחל גפרית בערה בה | |
| ||
| 23 | הוי היורדים למצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על | |
| ||
| 24 | הרכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאדה ולוא שעו אל קדוש | |
| ||
| 25 | ישראל ואת יהוה לוא דרשו וגמ הוא חכם ויביא רע | |
| ||
| 26 | ואת דבריו לוא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי און | |
| ||
| 27 | ומצרים אדם ולוא אל וסוסיהמה בשר ולוא | |
| ||
| 28 | ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר יחדו כולם יכליון | |
| ||
| 29 | כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפיו | |
| ||
| 30 | אשר יקרא אליו מלאו רועים מקולם לוא יחת ומהמונם לוא | |
| ||
| 31 | ||
| ||
| 26 | ||
|---|---|---|
| 1 | כצפורים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון | |
| ||
| 2 | והציל ופסח והפליט שוביו לאשר לאשר העמיקו סרה | |
| ||
| 3 | בני ישראל | |
| ||
| 4 | כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו | |
| ||
| 5 | אשר עשו לכמ ידיכם חטא | |
| ||
| 6 | וחרב לוא אדמ תאכולנו ונס ולוא מפני חרב ובחוריו למס | |
| ||
| 7 | יהיו וסלעו ממגור יעבור וחתו מנוס שריו נואם יהוה | |
| ||
| 8 | אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם | |
| ||
| 9 | הנה לצדק ימלוך מלך ולשרים למשפט ישרו והיה איש | |
| ||
| 10 | כמחבה רוח וסתר | |
| ||
| 11 | בארצ עיפה ולוא תשענה עיני ראים ואזני שומעים | |
| ||
| 12 | תקשבנה ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר | |
| ||
| 13 | לדבר צוחות לוא יקראו עוד לנבל נדיב ולכילי לוא | |
| ||
| 14 | יואמר שוע כי נבל נבלה ידבר ולבו חושב און לעשות חנפ | |
| ||
| 15 | ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | |
| ||
| 16 | וכילי כליו רעים והוא זמות יעצ לחבל עניים באמרי | |
| ||
| 17 | שקר ובדבר אביונים משפט ונדיב נדיבות יעצ והוא | |
| ||
| 18 | על נדיבות יקום | |
| ||
| 19 | נשימ שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזינה | |
| ||
| 20 | אמרתי ימים על שנה תרגזנה הבוטחות כי כלה בציר אספ | |
| ||
| 21 | בל יבוא חרדו שאננות רגזה בוטחות פשטה יערו חגרנה | |
| ||
| 22 | וספדנה על החלצים על שדים סופדים על שדי חמדה | |
| ||
| 23 | על גפן פריה על אדמת עמי קוצ ושמיר תעלה כי על כול בתי | |
| ||
| 24 | משוש קריה עלוזה כי ארמון נטש המון עיר עזב עופל ובחן | |
| ||
| 25 | היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה לעדרים | |
| ||
| 26 | עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרםל וכרמל ליער | |
| ||
| 27 | יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב והיה | |
| ||
| 28 | מעשה הצדקה לשלום ועבודת הצדקה השקט ובטח | |
| ||
| 29 | עד עולם וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים | |
| ||
| 30 | ובמנוחות שאננות וברד ברדת היער ובשפלה תשפל היער | |
| ||
| 31 | אשריכמה זורעי על כול מים ומשלחי רגל השור והחמור | |
| ||
| 32 | הוי שודד ואתה לוא שדוד ובוגד ולוא בגדו בו כהתמככ | |
| ||
| 27 | ||
|---|---|---|
| 1 | שודד תושד ככלותכ לבגוד יבגודו בך | |
| ||
| 2 | יהוה חוננו לכה קוינו והיה זרעם לבקרים אפ | |
| ||
| 3 | הושעתנו בעת צרה מקול המון נדדו עמים מדממתכ נפצו | |
| ||
| 4 | גוים ואספ שללכמ אספ החסיל משק גבים שקק בו נשגב | |
| ||
| 5 | יהוה כי שכן מרומ מלא ציון משפט וצדקה יהיה אמונת | |
| ||
| 6 | עתיכ חסן וישועות חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו | |
| ||
| 7 | הן אראלמ זעקו חצה מלאכי שלום מר יבכוון נשמו מסלות | |
| ||
| 8 | שבת עובר ארח הפר ברית מאס עדים לוא חשב אנוש אבל | |
| ||
| 9 | אמללה הארצ חפור לבנון קמל והיה השרון כערבה נוער | |
| ||
| 10 | בשן וכרמל | |
| ||
| 11 | עתה אקום אמר יהוה עתה אתרומם עתה הנשא תהרו | |
| ||
| 12 | חשש התלדו קש רוחכם אש תאכלכם ויהיו עמימ משרפות | |
| ||
| 13 | שיד קוצים כסוחים באש יצתו שמעו רחוקים אשר עשיתי | |
| ||
| 14 | ידעו קרובים גבורתי פחדו בציון חטאים אחזה רעדה | |
| ||
| 15 | חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם הול | |
| ||
| 16 | צדקות וידבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפו מתמכ | |
| ||
| 17 | בשחוד אוטמ אוזניו משמוע דמים יעצם עיניו מראות | |
| ||
| 18 | ברע הוא מרומים ישכון מצדות סלעים מסגבו לחמו נתן | |
| ||
| 19 | מימיו נאמנים מלכ ביופיו תחזיון עיניך תראינה ארץ | |
| ||
| 20 | מרחקים לבכה יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר | |
| ||
| 21 | את המגדלים את עמ נועז לוא תיראו עמ עמקי שפה משמיע | |
| ||
| 22 | נלעג לשון אין בינה חזה ציון קרית מועדינו עיניך | |
| ||
| 23 | תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותו | |
| ||
| 24 | לנצח וכול חבליו בל ינתקו כי אמ שמ אדיר יהוה | |
| ||
| 25 | לנו מקום נהרות יארים רחבי ידים בל תלב בו אני שט | |
| ||
| 26 | וצי אדיר לוא יעברנו כי יהוה שופטנו ויהוה מחוקקנו | |
| ||
| 27 | ויהוה מלכנו והוא יושיענו נטשו חבליך בל יחזקו כי | |
| ||
| 28 | תרנם בל פרש נס אז חלק עד שלל מרובה פסחים בזזו בז | |
| ||
| 29 | ובל יואמר שוכן חליתי העם היושב בה נשא עוון | |
| ||
| 28 | ||
|---|---|---|
| 1 | קרובו גואים לשמוע ולאומים הקשיבו תשמע הארצ ומלואה תבל וכול צאצאיה | |
| ||
| 2 | כיא קצפ ליהוה על כול הגואים וחמה על כול צבאם החרימם ונתנם לטבוח וחלליהם | |
| ||
| 3 | יושלכו ופגריהמה יעלה באושמה ונמסו ההרים מדמם והעמקים יתבקעו וכול צבא | |
| ||
| 4 | השמים י | |
| ||
| 5 | תאנה כיא תראה בשמים חרביא הנה על אדום תרד ועל עמ חרמי למשפט חרב | |
| ||
| 6 | ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כלאיות אילים כיא | |
| ||
| 7 | זבח ליהוה בבוצרה וטבח גדול בארץ אדום וירדו ראמים עממ ופרים עם | |
| ||