Sprachgeschichte:
qutl, Wz. →יפה I (mas. paus. יֹפִי; vok.p yôpî; vok.b yopî), "Schönheit": he.Formen:
m.sg.abs.
: יפי Sir 9,8 (Ms.A 3v,6; od. cs.), י]ופי Sir 45,12 (Ms.B 14v,16)cs.
: יפי Sir 9,8 (Ms.A 3v,6; od. abs.), יופי Sir 25,21 (Ms.C 5v,3); + ל: ליפי 4Q418 frg. 167a+b,5+ sf. 3.m.sg. + ב
: ביופיו 1QIsaa 27,19 (= בְּיָפְיוֹ Jes 33,17)Semantik:
Alles zeigenA) Schönheit, in weisheitl. Texten
A.I) allgemein
: i. Beschreib. Aarons הוד כבוד ותהלת עז ...[... י]ופי "Pracht, Herrlichkeit (od. Pracht von Herrlichkeit) und gewaltiger Ruhm ... Schönheit" Sir 45,12 (Ms.B 14v,16; i.u.K.)A.II) i.Bz.a. weibliche Schönheit
A.II.1) || →חן "Anmut"
: i.K. einer Ermahnung העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך "verberge das Auge vor einer anmutigen Frau und blicke nicht auf Schönheit, die nicht zu dir gehört" Sir 9,8 (Ms.A 3v,6)A.II.2) mit →אשה I Sir 25,21 (Ms.C 5v,2–3) אל תפול אל יופי אשה "du sollst nicht abfallen zur Schönheit einer Frau"
A.III) mit →מראה I
: 4Q418 frg. 167a+b,5 ליפי מראיה "bezüglich der Schönheit ihrer/seiner (?) Erscheinung" (i.u.K.) i.Ggs.z. מומיה "ihre Makel" (folg. Z.)