Semantik:

1. 
   

   A) Tat, Tun von Menschen (nicht immer sicher voneinander abzugrenzen, meist sg., häufig mit neg. Konnotation)

   1. 
      

      A.I) mit →שוב hif.

      1. 
         

         A.I.1) i.S.v. "vergelten" (mit sg., meist i.S.v. "Tun")

         1. 
            

            A.I.1.a) allg., mit →רע‎ I "böses Tun" (s.a. A.III)

            : לוא אשיב לאיש גמול רע בטוב ארדפ גבר "keinem Menschen vergelte ich eine böse Tat; mit Gutem verfolge ich einen Menschen" 1QS 10,17–18 (par. 4Q258 10,7; 4Q260 4,5; zum Folgenden s. II.4)
         2. 
            

            A.I.1.b) i.Bz.a. →רשע‎ II

            : לכפר בעד הארצ ולהשב לרשעים גמולם "um Sühne zu bewirken zugunsten des Landes und den Frevlern ihr Tun zu vergelten" 1QS 8,6–7 (par. 4Q259 2,16); להשיב גמול רשעים "um das Tun von Frevlern zu vergelten" 1QM 11,13–14; a. CD 7,9 (par. CD 19,6)
         3. 
            

            A.I.1.c) i.Bz.a. →אדם‎ II

            : || →פעל‎ II "Tat" u. mit →אדם‎ II "Mensch" עד ישיב לאנוש פעלו וגמול אדם כמזמתו "bis er dem Menschen seine Tat vergolten hat und das Tun des Menschen entsprechend seinem Trachten" Sir 32,24 (Ms.^B 6r,15)
      2. 
         

         A.I.2) i.S.v. "abwenden" (mit pl. i.S.v. "Taten")

         : גמולי הרע ישיב ממני דין האמת "die Taten des Bösen wende der Richter der Wahrheit von mir ab" 11Q5 24,6
   2. 
      

      A.II) mit →שלם‎ I pi. "vergelten"

      1. 
         

         A.II.1) i.Bz.a. den Frevelpriester

         : i. Ausl. v. Hab 2,17 פשר הדבר על הכוהן הרשע לשלם לו את גמולו אשר גמל על אביונים "die Deutung des Wortes bezieht sich auf den Frevelpriester, um ihm seine Tat, die er an den Armen verübt hat, zu vergelten" 1QpHab 12,2–3; i. Ausl. v. Ps 37,33 י]שלם[ אל ג]מולו לתתו "und ihm wird Gott seine Tat vergelten, indem er ihn ausliefert" 4Q171 frg. 3-10 iv,9 (L. teilw. erg.)
      2. 
         

         A.II.2) i.Bz.a. die Männer der Gefolgschaft Belials

         : pl., i. einem Fluch ויפקוד אחריכה כלה ביד כול משלמי גמולים "und er bestelle hinter dir Vernichtung durch alle, die Taten vergelten" 1QS 2,6–7
      3. 
         

         A.II.3) i.Bz.a. die Völker

         : ולהכניע מ^ערכת אויב בגבורת אל לשלם גמול רעתם לכול גוי הבל "und um die Schlachtreihe des Feindes zu bezwingen durch die Kraft Gottes, um allen Völkern von Nichtigkeit das Tun ihrer Bosheit zu vergelten" 1QM 6,5–6
      4. 
         

         A.II.4) i.Bz.a. den Menschen

         : והואה ישלם לאיש גמולו "und er (scil. Gott) vergilt dem Menschen sein Tun" 1QS 10,18 (zum Vorausgehenden s. I.1.a)
   3. 
      

      A.III) mit →זכר‎ I "anlasten"

      : [ואל תז]כור לנו עוונות רשונים בכול גמולם הר[ע "und laste uns nicht die Sünden der Früheren in all ihrem bösen Tun an" 4Q504 frg. 4,6 (L.u.; erg. mit par. 4Q506 frg. 131-132,12)
   4. 
      

      A.IV) positiv

      : גמולי אמתכ[ה "Wohltaten deiner Wahrheit" 1Q36 frg. 15,3 (i.u.K.)
2. 
   

   B) Vergeltung Gottes im endzeitl. Krieg

   : גמול אל "Vergeltung Gottes" (vgl. גְּמוּל אֱלֹהִים Jes 35,4) als Aufschrift auf einem Feldzeichen 1QM 4,12
3. 
   

   C) in unsicherem Kontext

   : ]גמולים 6Q16 frg. 1,3