Semantik:

1. 
   

   A) qal

   1. 
      

      A.I) lärmen, brausen

      1. 
         

         A.I.1) von Wassermassen

         1. 
            

            A.I.1.a) || →רתח

            : 1QH^a 11,15–16 (Suk. 3,14–15) כי תתבלע כול חכמתם בהמות ימים ברתוח תהומות "denn all ihre (scil. der Seeleute) Weisheit wird verschlungen, wenn die Meere aufbrausen, wenn die Urfluten brodeln" (par. 4Q432 frg. 5,2; zum Vorausgehenden s.u. I.2)
         2. 
            

            A.I.1.b) neben →זעף

            : mit →על‎ I (s.a. I.1.d u. II.1) 14,25–26 (Suk. 6,22–23) ו[אני היי]תי כמלח באוניה בזעף ימים גליהם וכול משבריהם עלי המו "und ich war wie ein Seemann auf einem Schiff beim Toben der Meere, ihre (scil. der Meere) Wellen und all ihre Brandungen tosten gegen mich", zur Fortsetzung s. I.1.c
         3. 
            

            A.I.1.c) mit →תהום "Urflut"

            : i.S.v. "Meerestiefe", "Wasserflut" i. Fortsetzung des Bildes von I.1.b ויהם תהום לאנחתי "und es brauste die Urflut, auf dass ich seufzte" 27 (Suk. 6,24; par. 4Q429 frg. 4 ii,4); neben →המון (s.a. I.1.d) von Manifestationen d. Urflut i. eschatol. K.: 11,33 (Suk. 3,32) ויהמו מחשבי תהום בהמון גורשי ר^פש "und es brausen die Gebilde der Urflut, im Tosen die, die Schlamm auswerfen/aufwühlen"
         4. 
            

            A.I.1.d) übertragen auf das Verhalten von Gegnern des Beters

            : || →רגש‎ I hitp. 10,14 (Suk. 2,12) ועלי קהלת רשעים תתרגש ויהמו כנחשולי ימים בהרגש גליהם "und gegen mich brandet heran eine Versammlung von Frevlern und sie lärmen wie Brecher der Meere, wenn ihre Wellen anbranden"; neben →המון (s.a. I.1.c) u. →על‎ I (s.a. I.1.b u. II.1): עלי יהמו כקול המון מים רבים "gegen mich toben sie wie das lärmende Getöse vieler Wasser" 18 (Suk. 2,16)
      2. 
         

         A.I.2) von Wolken

         : neben קול המון (s.a. I.1.d) 11,14 (Suk. 3,13) ויהמו שחקים בקול המון "und Sturmwolken brausen mit einem Lärm von Tosen" (zur Fortsetzung s. I.1.a)
      3. 
         

         A.I.3) trans. "etwas lärmend vorbringen", mit →ב‎ II i.Bz.a. Musikinstrumente

         : ויהמו בכנור ריבי ובנגינות יחד תלונתם "und sie lärmten auf der Leier meinen Streit und mit Saitenspiel zusammen ihr Murren" 13,31–32 (Suk. 5,29–30; L.u.; par. 4Q429 frg. 3,2)
   2. 
      

      A.II) erregt, aufgeregt sein

      1. 
         

         A.II.1) mit →לב i.S.v. "rasen" (vgl. Jer 4,19)

         : mit →על‎ I (s.a. I.1.b u. I.1.d) 33 (Suk. 5,31) ויהם עלי לבי "und mein Herz raste gegen mich"; ויהם לבי לכלה "und mein Herz rast bis zur Vernichtung" 15,8 (Suk. 7,5; in Aufnahme des Bildes des Seesturmes, vgl. I.1), ähnl. 1QH^a 22,32 (Suk. frg. 4,13; i.u.K.); וממטרו יהמה לבב "und wegen seines (scil. des [Schnee-]Sturms) Regens rast das Herz" Sir 43,18 (Ms.^B 13r,2)
      2. 
         

         A.II.2) mit →מעה‎ I

         : 51,21 (Ms.^B 21v,1) מעי יהמו כתנור להביט בה "mein Inneres tost wie ein Ofen, um sie (scil. die Weisheit) zu betrachten"
   3. 
      

      A.III) ויהם 1QH^a 11,35 (Suk. 3,34) kaum als impf.cons. hierin, sondern zu als impf. zu →המם, s.d. II