Semantik:

1. 
   

   A) Toben, des Meeres bzw. Sturms

   : i.Bz.a. den Beter i. 1QH^a 15,7–8 (Suk. 7,4–5) ותכמי עלי כאוניה בזעף חרישית "und meine Eingeweide kamen hoch wie ein Schiff im Toben des Sturms"; 14,25–26 (Suk. 6,22–23) ו[אני היי]תי כמלח באוניה בזעף ימים "und ich, ich war wie ein Seemann in einem Schiff im Toben der Meere" (L.u.)
2. 
   

   B) Wüten, mit →אף‎ II "Zorn" (vgl. Jes 30,30)

   : 4Q436 frg. 1 ii,2 זעף אף הסירותה [ממני "Zorneswut hast du von mir entfernt"; i. P. zu Hab 1,8–9 ובחמה...[... וב]חרן אף וזעף אפים ידברו "und in Zorn ... und in Zornesglut und in Zorneswut reden sie (scil. die Kittäer)" 1QpHab 3,12–13