Sprachgeschichte:qātil-at, Wz. →גלה I, "das, was auswandert, in das Exil geht" › Gruppe der "Exulanten", "Deportierten" u. übertr. "Exil", "Verbannung": he. Formen:sg.cs.: גולת 1QM 1,2+ sf. 3.m.sg.: גולתו[ 4Q391 frg. 77,2 (L.u.)det.: הגול[ה 6Q9 frg. 1,2 (i.u.K.); + ב: בגולה 4Q169 frg. 3-4 iv,1Semantik:Alles zeigenA) koll. Exulanten: i.K. des Endzeitkriegs בני לוי ובני יהודה ובני בנימין גולת המדבר "die Söhne Levis und die Söhne Judas und die Söhne Benjamins, die Exulanten der Wüste, werden gegen sie kämpfen" 1QM 1,2 u. בשוב גולת בני אור ממדבר העמים "bei der Rückkehr der Exulanten der Söhne des Lichts aus der Wüste der Völker" 3; qb. = →גלות 1QIsaa 16,9 גולת כוש "Exilierte Kuschs" für גָּלוּת כּוּשׁ Jes 20,4B) Exil: Zit. i. P. גם היא בגולה ה[לכה "auch sie (scil. die Stadt) ist ins Exil gegangen" 4Q169 frg. 3-4 iv,1 (Nah 3,10 לַגֹּלָה), vgl. והיא בגולה תלך "und sie wird ins Exil gehen" 4Q385a frg. 17a-e ii,7 C) Exilierung, Wegführung: 6Q9 frg. 1,2 עד הגול[ה "bis zur Wegführung" (i.u.K.; vgl. 1 Chron 5,22)D) unsichere Bedeutung: גולתו[ 4Q391 frg. 77,2 (L.u.; i.u.K.)