אלה‎ II Fluch

Autoren Herausgeber ©Zitieren

Sprachgeschichte:

qatal, Wz. →אלה‎ I (mas. אָלָה, she. å̄la), "Fluch" (auch "Eid" ‹ bedingte Selbstverfluchung): he.

Formen:

sg.abs.

: אלה 4Q418 frg. 303,3 (i.u.K.; od. zu →אלה‎ III); Sir 41,19 (Ms.^Mas 3,23; vgl. Ms.^B 11r,14); + ל: לאלה PAM 43.695 frg. 3,1 (i.u.K.; od. det. od. zu →אלה‎ III)

det.

: האלה CD 9,12

pl.cs.

: אלות 1QS 2,16; CD 1,17; + ב: באלות 1QS 5,12; CD 15,2

det.

: האלות[ 4Q509 frg. 5-6 ii,5

Semantik:

Alles zeigen

A) (Selbst-)Verfluchung
1. A.I) i.K. von Rechtsfällen
  : i.Bz.a. einen vom Besitzer geleisteten Schwur hinsichtlich gestohlenen Gutes ישביע בעליו בשבועת האלה "lässt man seinen Besitzer einen Fluchschwur schwören" CD 9,11–12; von der Eidesleistung באלות הברית "mit den Flüchen des Bundes" (s.a. II) i.K. eines Rechtsverfahrens CD 15,3 (vgl. a. Z. 2)
2. A.II) אלות הברית "Flüche des Bundes" (Dtn 29,20), die bei Abtrünnigkeit wirksam werden
  : i.K. des Bundeserneuerungsfestes ודבקו בו כול אלות הברית "und alle Flüche des Bundes werden an ihm kleben" 1QS 2,15–16; vgl. באלות ברית 1QS 5,12 u. אלות בריתו CD 1,17 (par. 4Q266 frg. 2 i,20)
B) Eid
: מהפר אלה ובר^ית "wegen des Brechens von Eid und Bund" Sir 41,19 (Ms.^Mas 3,23)
C) in unsicherem Kontext
: אלה 4Q418 frg. 303,3 (od. zu →אלה‎ III); ]האלות 4Q504 frg. 26,8 (L.u., od. zu →אלה‎ I); כ]ול האלות[ 4Q509 frg. 5-6 ii,5; לאלה PAM 43.695 frg. 3,1 (od. →אלה‎ III); אלות[ 1Q5 frg. 28,1 (L.u., od. zu →אלה‎ I)