Semantik:

1. 
   

   A) Weihrauch

   1. 
      

      A.I) i.K. von Opfern

      1. 
         

         A.I.1) halakh.

         : אל ישלח איש למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות "niemand soll zum Altar schicken ein Brandopfer, Speiseopfer, Weihrauch oder Holz durch jemanden, der durch eine von den Unreinheiten unrein ist" CD 11,18–20; [וכול מנחה א]שר קרב עליה לבונה או חרבה "und jedes Speiseopfer, über das man Weihrauch darbringt, oder Trockenes" 11QT^a 20,10 (erg. mit par. 11Q20 4,20); ה]לחם תתן עליו לבונה "... das Brot, du sollst darauf Weihrauch geben" 11QT^a 8,12 (i.u.K.); ]הלבונה הזאות ללחם לאזכרה "dieser Weihrauch für das Brot, für den als Askara bestimmten Teil (des Brots)" 11QT^a 8,10 (L.u.; vgl. Lev 24,7); i.u.K. עליה לבונה 11QT^a 38,8
      2. 
         

         A.I.2) mit →אש‎ I

         : i. Beschreib. d. Herrlichkeit des Hohepriesters Simeon Sir 50,9 (Ms.^B 19r,16) וכאש לבונה על המנחה "und wie Weihrauchfeuer über dem Speiseopfer"
   2. 
      

      A.II) zur Reinigung verschmutzter Kleidung fürs Tragen am Sabbat

      : i. halakh. K. אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם כיבסו במים או שופים בלבונה "man soll keine schmutzige oder solche Kleidungsstücke tragen, die in einen Abort (?) gebracht worden sind, außer sie wurden mit Wasser gewaschen oder als mit Weihrauch abgeriebene" CD 11,3–4 (od. l. mit Rost 1933, 22 ... מובאים בגן ... "... solche, die in einen Garten gebracht worden sind ..."; s. →גן A.I), vgl. mögl. עפר לבינתא bShab 50b als Reinigungsmittel für das Gesicht am Sabbat, das Steinsaltz mit Ḥai Gaon als "Weihrauchpulver" interpetiert (trad. aber "Ziegelpulver", was jedoch nicht so gut zur Gesichtsreinigung geeignet wäre)