Sprachgeschichte:PrN /ḥi/alṣ/ (mas. du. חֲלָצַיִם; she. å̄låṣ; vok.p ḥeleṣ), "Hüfte, Lende": he. (mhe. durchweg mit →מן I u. →יצא i.S.v. "von jmd. abstammen", vgl. bhe. Gen 35,11 u.ö.)Formen:du.cs. + sf. 2.m.sg.: חלציכה 1QSb 5,26det.: החלצים 1QIsaa 26,22 (für חֲלָצָיִם Jes 32,11)pl.cs.: חלצי 1QIsaa 13,10 (so mit dem ursprünglichen יריעו, vgl. 𝔊), mit dem korr. יריעו dann zu →חלץ IV (= חֲלֻצֵי Jes 15,4)Semantik:A) Lende: 1QSb 5,25–26 והיה צדק אזור [מותניכה ואמונ]ה אזור חלציכה "und möge Gerechtigkeit der Schurz deiner Hüften sein und Treue der Schurz deiner Lenden" (vgl. Jes 11,5); qb. urspr. Text 1QIsaa 13,10 חלצי מואב יריעו "die Lenden Moabs zerbrechen" (vgl. 𝔊) für 𝔐 Jes 15,4 חֲלֻצֵי מוֹאָב יָרִיעוּ "die gerüsteten (Soldaten) Moabs lärmen" (= korrigierter Text in 1QIsaa, חלצי מואב יריעו; s. Formen)Ableitungen:חלץ II , חלץ IV