Sprachgeschichte:wahrsch. qatalā, Wz. →ארר, "Fluch" in Analogie zu →ברכה I "Segen": nur qhe.Formen:sg.abs.: אר[ר]ה 4Q410 frg. 1,4 (L.u.); + ו: ואררה ebd.det.: האררה 4Q270 frg. 5,15 (L.u.)pl.cs.: אררות 4Q525 frg. 15,4Semantik:A) Fluch: ואררה על אר[ר]ה תדבק [ב]כה "und Fluch auf Fluch haftet dir an" 4Q410 frg. 1,4 (L. des zweiten אררה unsicher); אררות נצח "ewige Flüche" 4Q289 frg. 1,2; 4Q525 frg. 15,4; 5Q16 frg. 1,3; i. halakh. K. משפט האררה "Fluchurteil" 4Q270 frg. 5,15 (L.u.)