Semantik:

1. 
   

   A) Stolz, Hochmut

   : 4Q387 frg. 3,6 גאון מרישיעי ברית "Hochmut derer, die am Bund freveln"; Sir 10,12 (Ms.^A 3v,28 + 4r,1) תחלת גאון אדם מוּעָז וּמֵעֹשֵׂהוּ יסור מלבו "der Beginn des Hochmuts eines Menschen ist Trotz, und von seinem Schöpfer fällt er ab wegen seines Eigensinns"; von Rabschake Sir 48,18 (Ms.^B 18r,11) ויט ידו על ציון ויגדף אל בגאונו "und er streckte seine Hand nach Zion aus und lästerte Gott in seinem Hochmut" u. V. 19 von d. Reaktion d. Bewohner Jerusalems [נ]מוגו בגאון לבם ויחילו כיולדה "sie verzagten im Hochmut ihres Sinns und sie wanden sich wie eine Gebärende"
2. 
   

   B) qb. für 𝔐 →גאות 1QIsa^a 21,29