Sprachgeschichte:
qutl, Wz. →אמץ I (mas. אֹמֶץ), "Kraft, Wirkungsmacht": bhe. nur Hi 17,9 u. mahe. (meist poet.)Formen:
sg.abs.
: אומץ 4Q298 frg. 3-4 ii,6 (L.u. od. →אמץ II); + ו: ואמצ 1QIsaa 21,30 (neben בחזק 30 für וְאַמִּץ Jes 28,2 = →אמיץ; s. zu →חזק III)cs.
: ⊢אומץ⊣ Sir 42,17 (Ms.B 12r,10); + ו: ואומץ 4Q491 frg. 8-10 i,4, ואמוץ ([ʾómoṣ]) 1QM 14,7, ואמץ 4Q521 frg. 5 i+6,6+ sf. 3.m.pl.
: אומ[צ]ם 11Q5 24,15 (L.u.)Semantik:
Alles zeigenA) Kraft, meist in poet. Kontext
A.I) i.S.v. "Widerstandsfähigkeit" (vgl. →אמץ I B.I)
: mit →חזק III u. →מתנים (vgl. Nah 2,2) 1QHa 10,9–10 (Suk. 2,7–8) ותסמוך נפשי בחזוק מותנים ואמוץ כוח "du hast mich gestützt durch Stärke der Lenden und starke Kraft" (vgl. ואמץ כוח 4Q521 frg. 5 i+6,6; i.u.K.; L.u. od. →אמץ I) u. 1QM 14,6–7 ונותן לנמוגי ברכים חזוק מעמד ואמוץ מתנים לשכם מכים "und er verleiht denen, deren Knie wanken, festen Stand und Kraft der Lenden für den geschlagenen Nacken" (vgl. par. 4Q491 frg. 8-10 i,4–5)A.II) i.S.v. "beherztem u. wirkmächtigem Tun" (vgl. →אמץ I B.II)
: in einer Reihe von Aufforderungen an die אנשי בינה "Männer der Einsicht" in 4Q298 frg. 3-4 ii,6 ]הוסיפו אומץ "vermehrt Tatkraft" (vgl. Hi 17,9); von d. Kraft des Menschen i.Ggs.z. Gott in 11Q5 24,15 מה יוסיף אומ[צ]ם אומ[צ]ם "was fügt ihre Kraft hinzu" i.S.v. "was nützt ihre Kraft"; qb. בחזק ואמצ "mit Stärke und Kraft" 1QIsaa 21,30 für 𝔐 חָזָק וְאַמִּץ "ein Starker und Mächtiger" Jes 28,2A.III) Rndb. ⊢אומץ⊣ statt אימץ Sir 42,17 (Ms.B 12r,10)
A.IV) in unsicherem Kontext u. unsicherer Lesung
: [מ]בלי אומץ "ohne Kraft" 4Q509 frg. 12 i-13,2; mögl. באמץ[ 4Q491 frg. 11 ii,13 (od. zu →אמץ I)