1
1	ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר
	(4Q25 frg. 1 i,1) [ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד] לאמר (Lev 1,1) וַיִּקְרָ֖א אֶל־ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבניכם
	(4Q25 frg. 1 i,1) דבר אל בני ישראל ואמרת (4Q25 frg. 1 i,2) [אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן ]ה֯בהמה מן הבקר ומן[ ה]צאן (4Q25 frg. 1 i,3) [תקריבו את קרבנכם (Lev 1,2) דַּבֵּ֞ר אֶל־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם אָדָ֗ם כִּֽי־ יַקְרִ֥יב מִכֶּ֛ם קָרְבָּ֖ן לַֽיהוָ֑ה מִן־ הַבְּהֵמָ֗ה מִן־ הַבָּקָר֙ וּמִן־ הַצֹּ֔אן תַּקְרִ֖יבוּ אֶת־ קָרְבַּנְכֶֽם׃
3	אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצונו לפני יהוה
	(4Q25 frg. 1 i,3) אם עלה קרבנו ]מן הבקר זכר תמ[?]ם י֯קריבנו (4Q25 frg. 1 i,4) [אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו ]ל[פ]נ֯י֯ [יהוה (Lev 1,3) אִם־ עֹלָ֤ה קָרְבָּנוֹ֙ מִן־ הַבָּקָ֔ר זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶ֑נּוּ אֶל־ פֶּ֜תַח אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ יַקְרִ֣יב אֹת֔וֹ לִרְצֹנ֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
4	וסמך את ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו
	(4Q25 frg. 1 i,4) וסמך יד]ו֯ ע֯ל ראש (4Q25 frg. 1 i,5) [העלה ונרצה לו לכפר עליו (Lev 1,4) וְסָמַ֣ךְ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הָעֹלָ֑ה וְנִרְצָ֥ה ל֖וֹ לְכַפֵּ֥ר עָלָֽיו׃
5	ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד
	(4Q25 frg. 1 i,5) ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקרי]ב֯ו (4Q25 frg. 1 i,6) [בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב א]שר (4Q25 frg. 1 i,7) [פתח אהל מועד (Lev 1,5) וְשָׁחַ֛ט אֶת־ בֶּ֥ן הַבָּקָ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְ֠הִקְרִיבוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֤ן הֽ͏ַכֹּֽהֲנִים֙ אֶת־ הַדָּ֔ם וְזָרְק֨וּ אֶת־ הַדָּ֤ם עַל־ הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ סָבִ֔יב אֲשֶׁר־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
6	והפשיטו את העלה ונתחו אתה לנתחיה
	(4Q25 frg. 1 i,7) והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה (Lev 1,6) וְהִפְשִׁ֖יט אֶת־ הָעֹלָ֑ה וְנִתַּ֥ח אֹתָ֖הּ לִנְתָחֶֽיהָ׃
7	ונתנו בני אהרן הכהנים אש על המזבח וערכו עצים על האש
	(4Q25 frg. 1 i,7) ונתנו ב]נ֯י֯ (Lev 1,7) וְ֠נָתְנוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וְעָרְכ֥וּ עֵצִ֖ים עַל־ הָאֵֽשׁ׃
8	וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים ואת הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח
	(Lev 1,8) וְעָרְכ֗וּ בְּנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים אֵ֚ת הַנְּתָחִ֔ים אֶת־ הָרֹ֖אשׁ וְאֶת־ הַפָּ֑דֶר עַל־ הָעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃
9	וקרבו וכרעיו ירחצו במים והקטיר הכהן « » הכל המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה *
	(Lev 1,9) וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־ הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־ נִיח֖וֹחַ לַֽיהוָֽה׃ ס
10	ואם מן הצאן עלה קרבנו ליהוה מן הכשבים ומן העזים « » זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו
	(Lev 1,10) וְאִם־ מִן־ הַצֹּ֨אן קָרְבָּנ֧וֹ מִן־ הַכְּשָׂבִ֛ים א֥וֹ מִן־ הָעִזִּ֖ים לְעֹלָ֑ה זָכָ֥ר תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃
11	ושחט אתו על ירך המזבח צפונה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב
	(4Q24 frg. 1-7,12) ושחט ]א֯ת[ו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו] (4Q24 frg. 1-7,13) [בני אהרן הכהני]ם את הדם על[ המזבח סביב (Lev 1,11) וְשָׁחַ֨ט אֹת֜וֹ עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּזְבֵּ֛חַ צָפֹ֖נָה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־ דָּמ֛וֹ עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
12	ונתחו אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו יעריך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח
	(4Q24 frg. 1-7,13) ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו] (4Q24 frg. 1-7,14) [ואת פדרו ו]ע֯רך הכהן אתם על[ העצים אשר על האש אשר על המזבח (Lev 1,12) וְנִתַּ֤ח אֹתוֹ֙ לִנְתָחָ֔יו וְאֶת־ רֹאשׁ֖וֹ וְאֶת־ פִּדְר֑וֹ וְעָרַ֤ךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔ם עַל־ הָֽעֵצִים֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָאֵ֔שׁ אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃
13	והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה *
	(4Q17 frg. 3,1) והקרב והכרעים ירחץ במים] (4Q17 frg. 3,2) [והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה] (4Q17 frg. 3,3) רי[ח ניחח ליהוה (4Q24 frg. 1-7,14) והקרב] (4Q24 frg. 1-7,15) [והכרעי]ם֯[ ]י֯רחץ במים והקריב[ הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה] (4Q24 frg. 1-7,16) [ריח נ]י֯ח֯וח ליהוה (Lev 1,13) וְהַקֶּ֥רֶב וְהַכְּרָעַ֖יִם יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְרִ֨יב הַכֹּהֵ֤ן אֶת־ הַכֹּל֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ פ
14	ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מבני היונה את קרבנו
	(4Q17 frg. 3,3) ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה] (4Q17 frg. 3,4) והק[ריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו (4Q24 frg. 1-7,17) [ואם מ]ן֯ העוף עלה קרבנו ליהוה והקר[יב מן התורים או מן בני היונה את קרבנו ] (Lev 1,14) וְאִ֧ם מִן־ הָע֛וֹף עֹלָ֥ה קָרְבָּנ֖וֹ לַֽיהוָ֑ה וְהִקְרִ֣יב מִן־ הַתֹּרִ֗ים א֛וֹ מִן־ בְּנֵ֥י הַיּוֹנָ֖ה אֶת־ קָרְבָּנֽוֹ׃
15	והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצא דמו אל קיר המזבח
	(4Q17 frg. 3,4) והקריבו הכהן] (4Q17 frg. 3,5) אל המ֯[זבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו] (4Q17 frg. 3,6) [על קיר המזבח ] (4Q24 frg. 1-7,18) [והקרי]ב֯ו הכהן אל המז֯בח ומלק את[ ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על] (4Q24 frg. 1-7,19) [קיר המזב]ח (Lev 1,15) וְהִקְרִיב֤וֹ הַכֹּהֵן֙ אֶל־ הַמִּזְבֵּ֔חַ וּמָלַק֙ אֶת־ רֹאשׁ֔וֹ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְנִמְצָ֣ה דָמ֔וֹ עַ֖ל קִ֥יר הַמִּזְבֵּֽחַ׃
16	והסיר את מרתו בנצתו והשליך אתו אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן
	(4Q24 frg. 1-7,19) והסי֯ר א֯ת֯ מראתה בנצתה[ והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל] (4Q24 frg. 1-7,20) [מקום ]הדשן (Lev 1,16) וְהֵסִ֥יר אֶת־ מֻרְאָת֖וֹ בְּנֹצָתָ֑הּ וְהִשְׁלִ֨יךְ אֹתָ֜הּ אֵ֤צֶל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ קֵ֔דְמָה אֶל־ מְק֖וֹם הַדָּֽשֶׁן׃
17	ושסע אתו בכנפיו ולא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה *
	(4Q17 frg. 4,1) [המזבחה על העצים אשר על האש עלה ]הו֯א א[שה ריח ניחח] (4Q17 frg. 4,2) [ליהוה ] (4Q24 frg. 1-7,20) ושסע אתיו בכנפיו ולא יבדיל[ והקטיר אתו הכהן המזבחה על] (4Q24 frg. 1-7,21) [הע]צ֯ים אשר ע֯ל[ הא]ש עלה הוא (היא) ריח ניחוח לי[הוה ] (Lev 1,17) וְשִׁסַּ֨ע אֹת֣וֹ בִכְנָפָיו֮ לֹ֣א יַבְדִּיל֒ וְהִקְטִ֨יר אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־ הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָאֵ֑שׁ עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ ס

2
1	ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה מנחה היא
	(4Q17 frg. 4,3) [ונפש כי תקריב ק]רבנו מנחה [ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק] (4Q17 frg. 4,4) [עליה שמן ונתן עליה לבו]נ֯ה מנחה [היא ] (4Q24 frg. 1-7,22) [ונפ]ש כי תק[ריב קרבן ]מנחה ליהוה סלת יהיה[ קרבנו ויצק עליה שמן ונתן] (4Q24 frg. 1-7,23) [עליה לבונה (Lev 2,1) וְנֶ֗פֶשׁ כִּֽי־ תַקְרִ֞יב קָרְבַּ֤ן מִנְחָה֙ לַֽיהוָ֔ה סֹ֖לֶת יִהְיֶ֣ה קָרְבָּנ֑וֹ וְיָצַ֤ק עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְנָתַ֥ן עָלֶ֖יהָ לְבֹנָֽה׃
2	והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ ממנה מלוא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבונתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
	(4Q24 frg. 1-7,23) והביאה אל בני אהרן ]הכהנים וקמ[ץ משם מלא קמצו מסלתה] (4Q24 frg. 1-7,24) [ומשמנה על כל לבונתה והקטיר הכה]ן֯ את אזכר֯ת֯[ה המזבחה אשה ריח ניחוח] (4Q24 frg. 1-7,25) [ליהוה (Lev 2,2) וֽ͏ֶהֱבִיאָ֗הּ אֶל־ בְּנֵ֣י אַהֲרֹן֮ הַכֹּהֲנִים֒ וְקָמַ֨ץ מִשָּׁ֜ם מְלֹ֣א קֻמְצ֗וֹ מִסָּלְתָּהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־ לְבֹנָתָ֑הּ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־ אַזְכָּרָתָהּ֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
3	והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה *
	(4Q24 frg. 1-7,25) והנותרת מן המנחה לאהרן ולבנ]י֯ו֯ [קדש קדשים מאשי יהוה ] (Lev 2,3) וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־ הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃ ס
4	וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן
	(4Q24 frg. 1-7,26) [וכי תקריב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות] (4Q24 frg. 1-7,27) [משחים בשמן (Lev 2,4) וְכִ֥י תַקְרִ֛ב קָרְבַּ֥ן מִנְחָ֖ה מַאֲפֵ֣ה תַנּ֑וּר סֹ֣לֶת חַלּ֤וֹת מַצֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֥ים בַּשָּֽׁמֶן׃ ס
5	ואם מנחה על מחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה
	(4Q24 frg. 1-7,27) ואם ]מ֯נחה [על המח]ב֯ת קרבנך֯[ סלת בלולה בשמן מצה תהיה (Lev 2,5) וְאִם־ מִנְחָ֥ה עַל־ הַֽמַּחֲבַ֖ת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן מַצָּ֥ה תִהְיֶֽה׃
6	פתת אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא
	(4Q24 frg. 1-7,27) פתות] (4Q24 frg. 1-7,28) אתה פ֯[תים ויצק]ת עליה שמן֯[ מנחה היא (Lev 2,6) פָּת֤וֹת אֹתָהּ֙ פִּתִּ֔ים וְיָצַקְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ שָׁ֑מֶן מִנְחָ֖ה הִֽוא׃ ס
7	ואם מנחה מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה
	(4Q24 frg. 1-7,28) ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן] (4Q24 frg. 1-7,29) תעשה (Lev 2,7) וְאִם־ מִנְחַ֥ת מַרְחֶ֖שֶׁת קָרְבָּנֶ֑ךָ סֹ֥לֶת בַּשֶּׁ֖מֶן תֵּעָשֶֽׂה׃
8	והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח
	(4Q24 frg. 1-7,29) והביא את המנ֯חה א[שר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה] (4Q24 frg. 1-7,30) אל המזבח (Lev 2,8) וְהֵבֵאתָ֣ אֶת־ הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה מֵאֵ֖לֶּה לַיהוָ֑ה וְהִקְרִיבָהּ֙ אֶל־ הַכֹּהֵ֔ן וְהִגִּישָׁ֖הּ אֶל־ הַמִּזְבֵּֽחַ׃
9	והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה
	(4Q24 frg. 1-7,30) והרים הכ֯[הן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח] (4Q24 frg. 1-7,31) ניחוח ליהוה (Lev 2,9) וְהֵרִ֨ים הַכֹּהֵ֤ן מִן־ הַמִּנְחָה֙ אֶת־ אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
10	והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה
	(4Q24 frg. 1-7,31) והנו֯[תרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה ] (Lev 2,10) וְהַנּוֹתֶ֙רֶת֙ מִן־ הַמִּנְחָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים מֵאִשֵּׁ֥י יְהוָֽה׃
11	כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקריבו ממנו אשה ליהוה
	(4Q24 frg. 1-7,32) כל מנחה אשר תקריבו ל֯[יהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו] (4Q24 frg. 1-7,33) ממנו אשה ליהוה (Lev 2,11) כָּל־ הַמִּנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תַּקְרִ֙יבוּ֙ לַיהוָ֔ה לֹ֥א תֵעָשֶׂ֖ה חָמֵ֑ץ כִּ֤י כָל־ שְׂאֹר֙ וְכָל־ דְּבַ֔שׁ לֹֽא־ תַקְטִ֧ירוּ מִמֶּ֛נּוּ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃
12	קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח
	(4Q24 frg. 1-7,33) [ק]ר֯[בן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו] (4Q24 frg. 1-7,34) לריח ניחוח (Lev 2,12) קָרְבַּ֥ן רֵאשִׁ֛ית תַּקְרִ֥יבוּ אֹתָ֖ם לַיהוָ֑ה וְאֶל־ הַמִּזְבֵּ֥חַ לֹא־ יַעֲל֖וּ לְרֵ֥יחַ נִיחֹֽחַ׃
13	וכל קרבן מנחתיך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתיך על כל קרבניך תקריב מלח *
	(4Q24 frg. 1-7,34) וכ֯[ל קרבן מנחתך במלח ]ת֯מלח֯[ ולא תשבית מלח ברית אלהיך] (4Q24 frg. 1-7,35) מעל מנחתך על כל קר[בנך ]ת֯קריב מלח (Lev 2,13) וְכָל־ קָרְבַּ֣ן מִנְחָתְךָ֮ בַּמֶּ֣לַח תִּמְלָח֒ וְלֹ֣א תַשְׁבִּ֗ית מֶ֚לַח בְּרִ֣ית אֱלֹהֶ֔יךָ מֵעַ֖ל מִנְחָתֶ֑ךָ עַ֥ל כָּל־ קָרְבָּנְךָ֖ תַּקְרִ֥יב מֶֽלַח׃ ס
14	ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך
	(4Q24 frg. 1-7,36) ו֯כי תקריב מנ֯ח֯ת בכורים ליהוה אביב קלוי באש ג֯[רש כרמל תקריב את] (4Q24 frg. 1-7,37) מנחת בכ[וריך (Lev 2,14) וְאִם־ תַּקְרִ֛יב מִנְחַ֥ת בִּכּוּרִ֖ים לַיהוָ֑ה אָבִ֞יב קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙ גֶּ֣רֶשׂ כַּרְמֶ֔ל תַּקְרִ֕יב אֵ֖ת מִנְחַ֥ת בִּכּוּרֶֽיךָ׃
15	ונתתה עליה שמן ושמת עליה לבונה מנחה היא
	(4Q24 frg. 1-7,37) ונת]ת֯ עליה שמן ושמת עליה לבו֯[נה מנחה היא (Lev 2,15) וְנָתַתָּ֤ עָלֶ֙יהָ֙ שֶׁ֔מֶן וְשַׂמְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ לְבֹנָ֑ה מִנְחָ֖ה הִֽוא׃
16	והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבונתה אשה ליהוה *
	(4Q24 frg. 1-7,37) והקטיר] (4Q24 frg. 1-7,38) הכהן את זכרתה֯ מגרשה ומשמנה על כל לבונתה֯[ אשה ליהוה ] (Lev 2,16) וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֜ן אֶת־ אַזְכָּרָתָ֗הּ מִגִּרְשָׂהּ֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ עַ֖ל כָּל־ לְבֹנָתָ֑הּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ פ

3
1	ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה
	(4Q24 frg. 1-7,39) [ואם זב]ח֯ שלמים קרבנו ליהוה אם מן ה֯[בקר הוא מקריב אם זכר] (Lev 3,1) וְאִם־ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים קָרְבָּנ֑וֹ אִ֤ם מִן־ הַבָּקָר֙ ה֣וּא מַקְרִ֔יב אִם־ זָכָר֙ אִם־ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֥ים יַקְרִיבֶ֖נּוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
2	וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב
	(4Q26a frg. 1,1) ו]סמך יד֯[ו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח] (4Q26a frg. 1,2) [ס]ב[י]ב֯ (Lev 3,2) וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וּשְׁחָט֕וֹ פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְזָרְק֡וּ בְּנֵי֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֲנִ֧ים אֶת־ הַדָּ֛ם עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
3	והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
	(4Q26a frg. 1,2) והקריב֯ מז֯[בח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב] (4Q26a frg. 1,3) [אשר] על הקרב (Lev 3,3) וְהִקְרִיב֙ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִ֔ים אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־ הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַקֶּֽרֶב׃
4	ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
	(4Q26a frg. 1,3) ו֯את שתי ה[כלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת] (Lev 3,4) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־ הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד עַל־ הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃
5	והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשר על המזבח אשה ריח ניחח ליהוה *
	(4Q26a frg. 2,1) והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר] (4Q26a frg. 2,2) [על הע]צ֯י֯ם אש[ר] על ה[אש אשר על המזבח אשה ריח ניחח ליהוה ] (Lev 3,5) וְהִקְטִ֨ירוּ אֹת֤וֹ בְנֵֽי־ אַהֲרֹן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַל־ הָ֣עֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עַל־ הָעֵצִ֖ים אֲשֶׁ֣ר עַל־ הָאֵ֑שׁ אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ פ
6	ואם מן הצאן קרבנו לזבח השלמים ליהוה זכר ונקבה תמים יקריבנו
	(4Q26a frg. 2,3) [ואם מן הצ]אן קרבנו לזבח השלמ[ים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו (Lev 3,6) וְאִם־ מִן־ הַצֹּ֧אן קָרְבָּנ֛וֹ לְזֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה זָכָר֙ א֣וֹ נְקֵבָ֔ה תָּמִ֖ים יַקְרִיבֶֽנּוּ׃
7	אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה
	(4Q26a frg. 2,3) אם כשב הוא] (4Q26a frg. 2,4) [מקריב את קרבנו ]ו֯הקריב אתו לפני יה[וה (Lev 3,7) אִם־ כֶּ֥שֶׂב הֽוּא־ מַקְרִ֖יב אֶת־ קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִ֥יב אֹת֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
8	וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את הדם על המזבח סביב
	(4Q24 frg. 8,1) [דמו ]על המזבח סביב (4Q26a frg. 2,4) וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני] (4Q26a frg. 2,5) [אהל מועד וזרק]ו֯ בני אהרן את֯ [דמו על המזבח סביב ] (Lev 3,8) וְסָמַ֤ךְ אֶת־ יָדוֹ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ קָרְבָּנ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־ דָּמ֛וֹ עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
9	והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
	(4Q24 frg. 8,1) והקריב מזבח השלמים [אשה ליהוה חלבו האליה תמימה] (4Q24 frg. 8,2) [לעמת ]ה֯עצה יסירנה ואת֯[ ה]חלב המכסה את ה֯[קרב ואת כל החלב אשר על הקרב ] (Lev 3,9) וְהִקְרִ֨יב מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ אִשֶּׁ֣ה לַיהוָה֒ חֶלְבּוֹ֙ הָאַלְיָ֣ה תְמִימָ֔ה לְעֻמַּ֥ת הֶעָצֶ֖ה יְסִירֶ֑נָּה וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־ הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַקֶּֽרֶב׃
10	ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
	(4Q24 frg. 8,3) [ואת שתי] הכליות ואת החל֯ב אשר עליהן אשר ע֯[ל הכסלים ואת היותרת על הכבד] (4Q24 frg. 8,4) [על הכליות יסיר]נ֯ה (Lev 3,10) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־ הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד עַל־ הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃
11	והקטיר הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה *
	(4Q24 frg. 8,4) והק֯[ט]יר הכהן המזבחה ל[חם אשה ליהוה ] (Lev 3,11) וְהִקְטִיר֥וֹ הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֥חֶם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ פ
12	ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה
	(4Q24 frg. 8,5) [ואם עז קרבנו והקריבו לפ]נ֯י יהוה (Lev 3,12) וְאִ֥ם עֵ֖ז קָרְבָּנ֑וֹ וְהִקְרִיב֖וֹ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
13	וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב
	(4Q24 frg. 8,5) וסמך את [ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל] (4Q24 frg. 8,6) [מועד וזרקו בני אהרן את דמו ע]ל֯[ המז]ב֯ח סביב (Lev 3,13) וְסָמַ֤ךְ אֶת־ יָדוֹ֙ עַל־ רֹאשׁ֔וֹ וְשָׁחַ֣ט אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְ֠זָרְקוּ בְּנֵ֨י אַהֲרֹ֧ן אֶת־ דָּמ֛וֹ עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
14	והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
	(4Q24 frg. 8,6) ו֯ה֯[קריב ממנו קרבנו אשה] (4Q24 frg. 8,7) [ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל הח]ל֯[ב אשר על הקרב ] (Lev 3,14) וְהִקְרִ֤יב מִמֶּ֙נּוּ֙ קָרְבָּנ֔וֹ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה אֶת־ הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַקֶּֽרֶב׃
15	ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
	(Lev 3,15) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־ הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד עַל־ הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃
16	והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח ליהוה כל חלב ליהוה
	(4Q25 frg. 2,1) וה]קטירם הכהן המזב[חה לחם ]אשה (4Q25 frg. 2,2) [לריח ניחח כל חלב ליהוה (Lev 3,16) וְהִקְטִירָ֥ם הַכֹּהֵ֖ן הַמִּזְבֵּ֑חָה לֶ֤חֶם אִשֶּׁה֙ לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ כָּל־ חֵ֖לֶב לַיהוָֽה׃
17	חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו *
	(4Q25 frg. 2,2) ח]ק֯ת עולם לדרתיכם בכל[ מושב]ת֯יכם כל (4Q25 frg. 2,3) [חלב וכל דם לא תאכל]ו֯ (Lev 3,17) חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־ חֵ֥לֶב וְכָל־ דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃ פ

4
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q25 frg. 2,4) [וידבר יהוה אל] משה לאמר (Lev 4,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ועשה מאחת מהן
	(4Q25 frg. 2,4) דבר אל בני ישראל לא֯[מר נפש] (4Q25 frg. 2,5) [כי תחטא בשגגה ]מכל[ מ]צות יהוה אשר לא תעשינה וע[שה מאחת] (4Q25 frg. 2,6) [מהנה (Lev 4,2) דַּבֵּ֞ר אֶל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֘ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־ תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
3	אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת
	(4Q25 frg. 2,6) אם הכהן המש]יח יחטא לאשמת֯[ העם והקריב על חטאתו] (4Q25 frg. 2,7) אשר חט[א פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת (Mas1a frg. 1-2,1) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם וה]קריב על (Mas1a frg. 1-2,2) [חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת] (Lev 4,3) אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן־ בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃
4	והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה
	(4Q25 frg. 2,7) והביא את הפר אל פתח] (4Q25 frg. 2,8) [אהל] מועד לפני [יהוה ]וסמך את ידו ע֯[ל ראש הפר ושחט את] (4Q25 frg. 2,9) [הפר ]לפני יהוה (Mas1a frg. 1-2,2) והביא את הפר אל פתח אהל מוע[ד] (Mas1a frg. 1-2,3) [לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר] ושחט את הפר לפני יהוה (Lev 4,4) וְהֵבִ֣יא אֶת־ הַפָּ֗ר אֶל־ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמַ֤ךְ אֶת־ יָדוֹ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הַפָּ֔ר וְשָׁחַ֥ט אֶת־ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
5	ולקח הכהן המשיח אשר מלא את ידו מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד
	(4Q25 frg. 2,9) ולקח הכ֯[הן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל] (4Q25 frg. 2,10) [מוע]ד (Mas1a frg. 1-2,3) ולקח הכהן המשיח (Mas1a frg. 1-2,4) [מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד] (Lev 4,5) וְלָקַ֛ח הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר וְהֵבִ֥יא אֹת֖וֹ אֶל־ אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
6	וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים באצבעו לפני יהוה את פני פרכת הקדש
	(4Q25 frg. 2,10) וטבל הכה֯[ן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני] (4Q25 frg. 2,11) [יהו]ה֯ את פ֯נ֯[י פרכת הקדש ] (Mas1a frg. 1-2,4) וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע (Mas1a frg. 1-2,5) [פעמים לפני יהוה את פני פר]כת הקדש (Lev 4,6) וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶת־ אֶצְבָּע֖וֹ בַּדָּ֑ם וְהִזָּ֨ה מִן־ הַדָּ֜ם שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶת־ פְּנֵ֖י פָּרֹ֥כֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃
7	ונתן הכהן מן הדם על קרנות המזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם « » ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
	(Mas1a frg. 1-2,5) ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים (Mas1a frg. 1-2,6) [לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כ]ל דם הפר ישפוך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח (Mas1a frg. 1-2,7) [אהל מועד (Lev 4,7) וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־ הַדָּ֜ם עַל־ קַ֠רְנוֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כָּל־ דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־ יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
8	ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
	(Mas1a frg. 1-2,7) ואת כל חלב פר החטאת ירים] ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל הח[לב] (Mas1a frg. 1-2,8) [אשר על הקרב (Lev 4,8) וְאֶת־ כָּל־ חֵ֛לֶב פַּ֥ר הַֽחַטָּ֖את יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ אֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ הַֽמְכַסֶּ֣ה עַל־ הַקֶּ֔רֶב וְאֵת֙ כָּל־ הַחֵ֔לֶב אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַקֶּֽרֶב׃
9	ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
	(Mas1a frg. 1-2,8) ואת שתי הכלית ואת החלב אש]ר עליהן אשר על הכסלים ואת היתר[ת על] (Lev 4,9) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־ הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד עַל־ הַכְּלָי֖וֹת יְסִירֶֽנָּה׃
10	כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה
	(Lev 4,10) כַּאֲשֶׁ֣ר יוּרַ֔ם מִשּׁ֖וֹר זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְהִקְטִירָם֙ הַכֹּהֵ֔ן עַ֖ל מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃
11	ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו
	(Lev 4,11) וְאֶת־ ע֤וֹר הַפָּר֙ וְאֶת־ כָּל־ בְּשָׂר֔וֹ עַל־ רֹאשׁ֖וֹ וְעַל־ כְּרָעָ֑יו וְקִרְבּ֖וֹ וּפִרְשֽׁוֹ׃
12	והוציאו את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור על שפך הדשן ושרפו אתו על העצים באש על שפך הדשן ישרף *
	(4Q25 frg. 3,1) [מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושר]ף אתו֯[ על עצים] (4Q25 frg. 3,2) [באש על שפך הדשן ישרף ] (Lev 4,12) וְהוֹצִ֣יא אֶת־ כָּל־ הַ֠פָּר אֶל־ מִח֨וּץ לַֽמַּחֲנֶ֜ה אֶל־ מָק֤וֹם טָהוֹר֙ אֶל־ שֶׁ֣פֶךְ הַדֶּ֔שֶׁן וְשָׂרַ֥ף אֹת֛וֹ עַל־ עֵצִ֖ים בָּאֵ֑שׁ עַל־ שֶׁ֥פֶךְ הַדֶּ֖שֶׁן יִשָּׂרֵֽף׃ פ
13	ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשמו
	(4Q25 frg. 3,3) [ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעי]נ֯י הקהל ועשו אחת (4Q25 frg. 3,4) [מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו (Lev 4,13) וְאִ֨ם כָּל־ עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׁגּ֔וּ וְנֶעְלַ֣ם דָּבָ֔ר מֵעֵינֵ֖י הַקָּהָ֑ל וְ֠עָשׂוּ אַחַ֨ת מִכָּל־ מִצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁמוּ׃
14	ונודע החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר תמים לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד
	(4Q25 frg. 3,4) ונוד]ע֯ה החטאת אשר (4Q25 frg. 3,5) [חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביא]ו֯ אתה (Lev 4,14) וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־ בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
15	וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה
	(Lev 4,15) וְ֠סָמְכוּ זִקְנֵ֨י הָעֵדָ֧ה אֶת־ יְדֵיהֶ֛ם עַל־ רֹ֥אשׁ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְשָׁחַ֥ט אֶת־ הַפָּ֖ר לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
16	והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד
	(Lev 4,16) וְהֵבִ֛יא הַכֹּהֵ֥ן הַמָּשִׁ֖יחַ מִדַּ֣ם הַפָּ֑ר אֶל־ אֹ֖הֶל מוֹעֵֽד׃
17	וטבל הכהן את אצבעו מן הדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש
	(Lev 4,17) וְטָבַ֧ל הַכֹּהֵ֛ן אֶצְבָּע֖וֹ מִן־ הַדָּ֑ם וְהִזָּ֞ה שֶׁ֤בַע פְּעָמִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֵ֖ת פְּנֵ֥י הַפָּרֹֽכֶת׃
18	ומן הדם יתן הכהן על קרנות המזבח קטרת הסמים אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד
	(Lev 4,18) וּמִן־ הַדָּ֞ם יִתֵּ֣ן ׀ עַל־ קַרְנֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ אֲשֶׁר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת כָּל־ הַדָּ֗ם יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־ יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
19	ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה
	(Lev 4,19) וְאֵ֥ת כָּל־ חֶלְבּ֖וֹ יָרִ֣ים מִמֶּ֑נּוּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּֽחָה׃
20	ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עליהם הכהן ונסלח להם
	(Lev 4,20) וְעָשָׂ֣ה לַפָּ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְפַ֣ר הַֽחַטָּ֔את כֵּ֖ן יַעֲשֶׂה־ לּ֑וֹ וְכִפֶּ֧ר עֲלֵהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לָהֶֽם׃
21	והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראישון חטאת הקהל היא *
	(Lev 4,21) וְהוֹצִ֣יא אֶת־ הַפָּ֗ר אֶל־ מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׂרַ֣ף אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר שָׂרַ֔ף אֵ֖ת הַפָּ֣ר הָרִאשׁ֑וֹן חַטַּ֥את הַקָּהָ֖ל הֽוּא׃ פ
22	אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשיהן בשגגה ואשם
	(Lev 4,22) אֲשֶׁ֥ר נָשִׂ֖יא יֶֽחֱטָ֑א וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־ מִצְוֺת֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהָ֜יו אֲשֶׁ֧ר לֹא־ תֵעָשֶׂ֛ינָה בִּשְׁגָגָ֖ה וְאָשֵֽׁם׃
23	או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים
	(4Q25 frg. 4,1) [והביא את] ק֯רבנו אשר חטא שעיר עזי[ם זכר תמים (Lev 4,23) אֽוֹ־ הוֹדַ֤ע אֵלָיו֙ חַטָּאת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א בָּ֑הּ וְהֵבִ֧יא אֶת־ קָרְבָּנ֛וֹ שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים זָכָ֥ר תָּמִֽים׃
24	וסמך את ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחטו את העלה לפני יהוה חטאת היא
	(4Q25 frg. 4,1) וסמך ידו] (4Q25 frg. 4,2) [על ראש השעיר ו]ש֯חט אתו במקום֯[ אשר ישחט את העלה לפני] (4Q25 frg. 4,3) [יהוה חטאת הוא (11Q1 frg. A,1) וס]מ[כ ידו על ראש השעיר ושחט אתו] (11Q1 frg. A,2) [במקומ אשר ישחט את העלה לפנ]י יהוה [חטאת הוא (Lev 4,24) וְסָמַ֤ךְ יָדוֹ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשָׁחַ֣ט אֹת֗וֹ בִּמְק֛וֹם אֲשֶׁר־ יִשְׁחַ֥ט אֶת־ הָעֹלָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הֽוּא׃
25	ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה
	(4Q25 frg. 4,3) ]ולקח הכהן מ֯[דם החטאת באצבעו ונתן על] (4Q25 frg. 4,4) [קרנת מזבח העלה וא]ת דמו י[שפך אל יסוד מזבח העלה (11Q1 frg. A,2) ולקח הכהנ מדמ] (11Q1 frg. A,3) [החטאת באצבעו ונתנ על קרנת מזבח ]העלה ושפ[כ אל יסוד מזבח העלה (Lev 4,25) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־ קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־ דָּמ֣וֹ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־ יְס֖וֹד מִזְבַּ֥ח הָעֹלָֽה׃
26	ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו *
	(4Q25 frg. 4,4) ואת] (4Q25 frg. 4,5) [כל חלבו יקטיר ה]מזבחה[ כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן] (4Q25 frg. 4,6) [מחטאתו ונסלח לו (11Q1 frg. A,3) ואת] (11Q1 frg. A,4) [כל חלבו יקטיר המזבחה -- ]ה וכפר על[יו הכהנ] (Lev 4,26) וְאֶת־ כָּל־ חֶלְבּוֹ֙ יַקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה כְּחֵ֖לֶב זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֖וֹ וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
27	ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ואשם
	(4Q25 frg. 4,6) ואם נפש אחת תחטא בשגגה ]מ[עם הארץ בעשתה] (4Q25 frg. 4,7) [אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם (Lev 4,27) וְאִם־ נֶ֧פֶשׁ אַחַ֛ת תֶּחֱטָ֥א בִשְׁגָגָ֖ה מֵעַ֣ם הָאָ֑רֶץ בַּ֠עֲשֹׂתָהּ אַחַ֨ת מִמִּצְוֺ֧ת יְהוָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־ תֵעָשֶׂ֖ינָה וְאָשֵֽׁם׃
28	או הודע אליו חטאתו אשר חטא עליה והביא את קרבנו שעירת עזים נקבה תמימה על חטאתו אשר חטא
	(4Q25 frg. 4,7) או הוד]ע אליו ח[טאתו] (Lev 4,28) א֚וֹ הוֹדַ֣ע אֵלָ֔יו חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְהֵבִ֨יא קָרְבָּנ֜וֹ שְׂעִירַ֤ת עִזִּים֙ תְּמִימָ֣ה נְקֵבָ֔ה עַל־ חַטָּאת֖וֹ אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃
29	וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום אשר ישחטו את העלה
	(Lev 4,29) וְסָמַךְ֙ אֶת־ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַט֙ אֶת־ הַ֣חַטָּ֔את בִּמְק֖וֹם הָעֹלָֽה׃
30	ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה
	(Lev 4,30) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֤ן מִדָּמָהּ֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־ קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־ כָּל־ דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־ יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
31	ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר החלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו *
	(Lev 4,31) וְאֶת־ כָּל־ חֶלְבָּ֣הּ יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר הוּסַ֣ר חֵלֶב֮ מֵעַ֣ל זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֤יר הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
32	ואם כשבה יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה
	(Lev 4,32) וְאִם־ כֶּ֛בֶשׂ יָבִ֥יא קָרְבָּנ֖וֹ לְחַטָּ֑את נְקֵבָ֥ה תְמִימָ֖ה יְבִיאֶֽנָּה׃
33	וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחטו את העלה
	(Lev 4,33) וְסָמַךְ֙ אֶת־ יָד֔וֹ עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַֽחַטָּ֑את וְשָׁחַ֤ט אֹתָהּ֙ לְחַטָּ֔את בִּמְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יִשְׁחַ֖ט אֶת־ הָעֹלָֽה׃
34	ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד מזבח העלה
	(Lev 4,34) וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן מִדַּ֤ם הַֽחַטָּאת֙ בְּאֶצְבָּע֔וֹ וְנָתַ֕ן עַל־ קַרְנֹ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה וְאֶת־ כָּל־ דָּמָ֣הּ יִשְׁפֹּ֔ךְ אֶל־ יְס֖וֹד הַמִּזְבֵּֽחַ׃
35	ואת כל חלבה יסיר כאשר יסיר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן « » המזבחה על אשה יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו *
	(Lev 4,35) וְאֶת־ כָּל־ חֶלְבָּ֣ה יָסִ֗יר כַּאֲשֶׁ֨ר יוּסַ֥ר חֵֽלֶב־ הַכֶּשֶׂב֮ מִזֶּ֣בַח הַשְּׁלָמִים֒ וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֹתָם֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן עַל־ חַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־ חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ

5
1	ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו
	(Lev 5,1) וְנֶ֣פֶשׁ כִּֽי־ תֶחֱטָ֗א וְשָֽׁמְעָה֙ ק֣וֹל אָלָ֔ה וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם־ ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
2	או נפש כי תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם
	(Lev 5,2) א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכָל־ דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃
3	או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם
	(Lev 5,3) א֣וֹ כִ֤י יִגַּע֙ בְּטֻמְאַ֣ת אָדָ֔ם לְכֹל֙ טֻמְאָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יִטְמָ֖א בָּ֑הּ וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא יָדַ֖ע וְאָשֵֽׁם׃
4	או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להריע או להטיב לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה
	(Lev 5,4) א֣וֹ נֶ֡פֶשׁ כִּ֣י תִשָּׁבַע֩ לְבַטֵּ֨א בִשְׂפָתַ֜יִם לְהָרַ֣ע ׀ א֣וֹ לְהֵיטִ֗יב לְ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר יְבַטֵּ֧א הָאָדָ֛ם בִּשְׁבֻעָ֖ה וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֑נּוּ וְהוּא־ יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם לְאַחַ֥ת מֵאֵֽלֶּה׃
5	והיה כי יחטא לאחת מאלה והתודה את אשר חטא עליה
	(Lev 5,5) וְהָיָ֥ה כִֽי־ יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃
6	והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו *
	(Lev 5,6) וְהֵבִ֣יא אֶת־ אֲשָׁמ֣וֹ לַיהוָ֡ה עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א נְקֵבָ֨ה מִן־ הַצֹּ֥אן כִּשְׂבָּ֛ה אֽוֹ־ שְׂעִירַ֥ת עִזִּ֖ים לְחַטָּ֑את וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן מֵחַטָּאתֽוֹ׃
7	ואם לא תשיג ידו די שה והביא על אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה
	(Lev 5,7) וְאִם־ לֹ֨א תַגִּ֣יע יָדוֹ֮ דֵּ֣י שֶׂה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־ אֲשָׁמ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א שְׁתֵּ֥י תֹרִ֛ים אֽוֹ־ שְׁנֵ֥י בְנֵֽי־ יוֹנָ֖ה לַֽיהוָ֑ה אֶחָ֥ד לְחַטָּ֖את וְאֶחָ֥ד לְעֹלָֽה׃
8	והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראישון ומלק הכהן את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל
	(Lev 5,8) וְהֵבִ֤יא אֹתָם֙ אֶל־ הַכֹּהֵ֔ן וְהִקְרִ֛יב אֶת־ אֲשֶׁ֥ר לַחַטָּ֖את רִאשׁוֹנָ֑ה וּמָלַ֧ק אֶת־ רֹאשׁ֛וֹ מִמּ֥וּל עָרְפּ֖וֹ וְלֹ֥א יַבְדִּֽיל׃
9	והזה מדם החטאת אל קיר המזבח והנשאר בדם ימצא אל יסוד המזבח חטאת היא
	(Lev 5,9) וְהִזָּ֞ה מִדַּ֤ם הַחַטָּאת֙ עַל־ קִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהַנִּשְׁאָ֣ר בַּדָּ֔ם יִמָּצֵ֖ה אֶל־ יְס֣וֹד הַמִּזְבֵּ֑חַ חַטָּ֖את הֽוּא׃
10	ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו *
	(Lev 5,10) וְאֶת־ הַשֵּׁנִ֛י יַעֲשֶׂ֥ה עֹלָ֖ה כַּמִּשְׁפָּ֑ט וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן מֵחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־ חָטָ֖א וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ ס
11	ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האיפה סלת לחטאת לא יצק עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא
	(Lev 5,11) וְאִם־ לֹא֩ תַשִּׂ֨יג יָד֜וֹ לִשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים אוֹ֮ לִשְׁנֵ֣י בְנֵי־ יוֹנָה֒ וְהֵבִ֨יא אֶת־ קָרְבָּנ֜וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֗א עֲשִׂירִ֧ת הָאֵפָ֛ה סֹ֖לֶת לְחַטָּ֑את לֹא־ יָשִׂ֨ים עָלֶ֜יהָ שֶׁ֗מֶן וְלֹא־ יִתֵּ֤ן עָלֶ֙יהָ֙ לְבֹנָ֔ה כִּ֥י חַטָּ֖את הִֽיא׃
12	והביאה אל הכהן וקמץ « » ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשה יהוה חטאת היא
	(4Q25 frg. 5,1) [וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו א]ת [אזכרתה ] (4Q25 frg. 5,2) [והקטיר המזבחה על אשי יהו]ה חטאת היא[ (Lev 5,12) וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל־ הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן ׀ מִ֠מֶּנָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת־ אַזְכָּרָתָה֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הִֽוא׃
13	וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה *
	(4Q25 frg. 5,2) וכפ]ר֯ עליו ה[כהן] (Lev 5,13) וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל־ חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר־ חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃ ס
14	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 5,14) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
15	נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם
	(Lev 5,15) נֶ֚פֶשׁ כִּֽי־ תִמְעֹ֣ל מַ֔עַל וְחָֽטְאָה֙ בִּשְׁגָגָ֔ה מִקָּדְשֵׁ֖י יְהוָ֑ה וְהֵבִיא֩ אֶת־ אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן־ הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף־ שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל־ הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם׃
16	ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו
	(Lev 5,16) וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־ הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־ חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃ פ
17	ואם נפש אחת תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשיהן ולא ידע ואשם ונשא עונו
	(Lev 5,17) וְאִם־ נֶ֙פֶשׁ֙ כִּ֣י תֶֽחֱטָ֔א וְעָֽשְׂתָ֗ה אַחַת֙ מִכָּל־ מִצְוֺ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְלֹֽא־ יָדַ֥ע וְאָשֵׁ֖ם וְנָשָׂ֥א עֲוֺנֽוֹ׃
18	והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו
	(Lev 5,18) וְ֠הֵבִיא אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־ הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־ הַכֹּהֵ֑ן וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַ֣ל שִׁגְגָת֧וֹ אֲשֶׁר־ שָׁגָ֛ג וְה֥וּא לֹֽא־ יָדַ֖ע וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃
19	אשם הוא אשם אשם ליהוה *
	(Lev 5,19) אָשָׁ֖ם ה֑וּא אָשֹׁ֥ם אָשַׁ֖ם לַיהוָֽה׃ פ
20	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 5,20) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
21	נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו
	(Lev 5,21) נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־ בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־ עֲמִיתֽוֹ׃
22	או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהן
	(Lev 5,22) אֽוֹ־ מָצָ֧א אֲבֵדָ֛ה וְכִ֥חֶשׁ בָּ֖הּ וְנִשְׁבַּ֣ע עַל־ שָׁ֑קֶר עַל־ אַחַ֗ת מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֥ה הָאָדָ֖ם לַחֲטֹ֥א בָהֵֽנָּה׃
23	והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזל אשר גזל או את העשוק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקיד אתו או את האבדה אשר מצא
	(Lev 5,23) וְהָיָה֮ כִּֽי־ יֶחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת־ הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת־ הָעֹ֙שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת־ הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת־ הָאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא׃
24	או מכל דבר אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשיתו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו
	(Lev 5,24) א֠וֹ מִכֹּ֞ל אֲשֶׁר־ יִשָּׁבַ֣ע עָלָיו֮ לַשֶּׁקֶר֒ וְשִׁלַּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּרֹאשׁ֔וֹ וַחֲמִשִׁתָ֖יו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו לַאֲשֶׁ֨ר ה֥וּא ל֛וֹ יִתְּנֶ֖נּוּ בְּי֥וֹם אַשְׁמָתֽוֹ׃
25	ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם « »
	(Lev 5,25) וְאֶת־ אֲשָׁמ֥וֹ יָבִ֖יא לַיהוָ֑ה אַ֣יִל תָּמִ֧ים מִן־ הַצֹּ֛אן בְּעֶרְכְּךָ֥ לְאָשָׁ֖ם אֶל־ הַכֹּהֵֽן׃
26	וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה *
	(Lev 5,26) וְכִפֶּ֨ר עָלָ֧יו הַכֹּהֵ֛ן לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ עַל־ אַחַ֛ת מִכֹּ֥ל אֲשֶֽׁר־ יַעֲשֶׂ֖ה לְאַשְׁמָ֥ה בָֽהּ׃ פ

6
1	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 6,1) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
2	צוי את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה היא העלה על המוקדה על המזבח כל הלילה עד בקר ואש המזבח תוקד בו
	(Lev 6,2) צַ֤ו אֶֽת־ אַהֲרֹן֙ וְאֶת־ בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָעֹלָ֑ה הִ֣וא הָעֹלָ֡ה עַל֩ מוֹקְדָ֨ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֤חַ כָּל־ הַלַּ֙יְלָה֙ עַד־ הַבֹּ֔קֶר וְאֵ֥שׁ הַמִּזְבֵּ֖חַ תּ֥וּקַד בּֽוֹ׃
3	ולבש הכהן מדי בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח
	(Lev 6,3) וְלָבַ֨שׁ הַכֹּהֵ֜ן מִדּ֣וֹ בַ֗ד וּמִֽכְנְסֵי־ בַד֮ יִלְבַּ֣שׁ עַל־ בְּשָׂרוֹ֒ וְהֵרִ֣ים אֶת־ הַדֶּ֗שׁן אֲשֶׁ֨ר תֹּאכַ֥ל הָאֵ֛שׁ אֶת־ הָעֹלָ֖ה עַל־ הַמִּזְבֵּ֑חַ וְשָׂמ֕וֹ אֵ֖צֶל הַמִּזְבֵּֽחַ׃
4	ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור
	(Lev 6,4) וּפָשַׁט֙ אֶת־ בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־ הַדֶּ֙שֶׁן֙ אֶל־ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה אֶל־ מָק֖וֹם טָהֽוֹר׃
5	והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי שלמים
	(Lev 6,5) וְהָאֵ֨שׁ עַל־ הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד־ בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה וּבִעֵ֨ר עָלֶ֧יהָ הַכֹּהֵ֛ן עֵצִ֖ים בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֑קֶר וְעָרַ֤ךְ עָלֶ֙יהָ֙ הָֽעֹלָ֔ה וְהִקְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ חֶלְבֵ֥י הַשְּׁלָמִֽים׃
6	אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה *
	(Lev 6,6) אֵ֗שׁ תָּמִ֛יד תּוּקַ֥ד עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ לֹ֥א תִכְבֶֽה׃ ס
7	וזאת תורת המנחה הקריבו אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח
	(Lev 6,7) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַמִּנְחָ֑ה הַקְרֵ֨ב אֹתָ֤הּ בְּנֵֽי־ אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶל־ פְּנֵ֖י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
8	והרים ממנה בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח אזכרתה ליהוה
	(Lev 6,8) וְהֵרִ֨ים מִמֶּ֜נּוּ בְּקֻמְצ֗וֹ מִסֹּ֤לֶת הַמִּנְחָה֙ וּמִשַּׁמְנָ֔הּ וְאֵת֙ כָּל־ הַלְּבֹנָ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַמִּנְחָ֑ה וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֗חַ רֵ֧יחַ נִיחֹ֛חַ אַזְכָּרָתָ֖הּ לַיהוָֽה׃
9	והנותרת ממנה יאכל אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה
	(Lev 6,9) וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל־ מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃
10	לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי יהוה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם
	(Lev 6,10) לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃
11	כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדורתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש *
	(Lev 6,11) כָּל־ זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק־ עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃ פ
12	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 6,12) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
13	זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשיח אתו עשירת האיפה סלת למנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בין הערבים
	(Lev 6,13) זֶ֡ה קָרְבַּן֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו אֲשֶׁר־ יַקְרִ֣יבוּ לַֽיהוָ֗ה בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ עֲשִׂירִ֨ת הָאֵפָ֥ה סֹ֛לֶת מִנְחָ֖ה תָּמִ֑יד מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר וּמַחֲצִיתָ֖הּ בָּעָֽרֶב׃
14	על המחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תופני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה
	(Lev 6,14) עַֽל־ מַחֲבַ֗ת בַּשֶּׁ֛מֶן תֵּעָשֶׂ֖ה מֻרְבֶּ֣כֶת תְּבִיאֶ֑נָּה תֻּפִינֵי֙ מִנְחַ֣ת פִּתִּ֔ים תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־ נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃
15	הכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטיר
	(Lev 6,15) וְהַכֹּהֵ֨ן הַמָּשִׁ֧יחַ תַּחְתָּ֛יו מִבָּנָ֖יו יַעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑הּ חָק־ עוֹלָ֕ם לַיהוָ֖ה כָּלִ֥יל תָּקְטָֽר׃
16	וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל *
	(Lev 6,16) וְכָל־ מִנְחַ֥ת כֹּהֵ֛ן כָּלִ֥יל תִּהְיֶ֖ה לֹ֥א תֵאָכֵֽל׃ פ
17	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 6,17) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
18	דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים היא
	(Lev 6,18) דַּבֵּ֤ר אֶֽל־ אַהֲרֹן֙ וְאֶל־ בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר זֹ֥את תּוֹרַ֖ת הַֽחַטָּ֑את בִּמְק֡וֹם אֲשֶׁר֩ תִּשָּׁחֵ֨ט הָעֹלָ֜ה תִּשָּׁחֵ֤ט הַֽחַטָּאת֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
19	הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד
	(Lev 6,19) הַכֹּהֵ֛ן הַֽמְחַטֵּ֥א אֹתָ֖הּ יֹאכֲלֶ֑נָּה בְּמָק֤וֹם קָדֹשׁ֙ תֵּֽאָכֵ֔ל בַּחֲצַ֖ר אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
20	כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליו יכבס במקום קדוש
	(Lev 6,20) כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ יִגַּ֥ע בִּבְשָׂרָ֖הּ יִקְדָּ֑שׁ וַאֲשֶׁ֨ר יִזֶּ֤ה מִדָּמָהּ֙ עַל־ הַבֶּ֔גֶד אֲשֶׁר֙ יִזֶּ֣ה עָלֶ֔יהָ תְּכַבֵּ֖ס בְּמָק֥וֹם קָדֹֽשׁ׃
21	וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים
	(Lev 6,21) וּכְלִי־ חֶ֛רֶשׂ אֲשֶׁ֥ר תְּבֻשַּׁל־ בּ֖וֹ יִשָּׁבֵ֑ר וְאִם־ בִּכְלִ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ בֻּשָּׁ֔לָה וּמֹרַ֥ק וְשֻׁטַּ֖ף בַּמָּֽיִם׃
22	כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים היא
	(Lev 6,22) כָּל־ זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכַ֣ל אֹתָ֑הּ קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים הִֽוא׃
23	וכל חטאת אשר יבוא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף *
	(Lev 6,23) וְכָל־ חַטָּ֡את אֲשֶׁר֩ יוּבָ֨א מִדָּמָ֜הּ אֶל־ אֹ֧הֶל מוֹעֵ֛ד לְכַפֵּ֥ר בַּקֹּ֖דֶשׁ לֹ֣א תֵאָכֵ֑ל בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ פ

7
1	וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
	(Lev 7,1) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת הָאָשָׁ֑ם קֹ֥דֶשׁ קֽ͏ָדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
2	במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרקו על המזבח סביב
	(Lev 7,2) בִּמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁחֲטוּ֙ אֶת־ הָ֣עֹלָ֔ה יִשְׁחֲט֖וּ אֶת־ הָאָשָׁ֑ם וְאֶת־ דָּמ֛וֹ יִזְרֹ֥ק עַל־ הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃
3	ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב
	(Lev 7,3) וְאֵ֥ת כָּל־ חֶלְבּ֖וֹ יַקְרִ֣יב מִמֶּ֑נּוּ אֵ֚ת הָֽאַלְיָ֔ה וְאֶת־ הַחֵ֖לֶב הַֽמְכַסֶּ֥ה אֶת־ הַקֶּֽרֶב׃
4	ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה
	(Lev 7,4) וְאֵת֙ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֔ת וְאֶת־ הַחֵ֙לֶב֙ אֲשֶׁ֣ר עֲלֵיהֶ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־ הַכְּסָלִ֑ים וְאֶת־ הַיֹּתֶ֙רֶת֙ עַל־ הַכָּבֵ֔ד עַל־ הַכְּלָיֹ֖ת יְסִירֶֽנָּה׃
5	והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
	(Lev 7,5) וְהִקְטִ֨יר אֹתָ֤ם הַכֹּהֵן֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה אָשָׁ֖ם הֽוּא׃
6	כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
	(Lev 7,6) כָּל־ זָכָ֥ר בַּכֹּהֲנִ֖ים יֹאכְלֶ֑נּוּ בְּמָק֤וֹם קָדוֹשׁ֙ יֵאָכֵ֔ל קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא׃
7	כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
	(Lev 7,7) כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־ בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
8	והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר יקריבו לכהן לו יהיה
	(Lev 7,8) וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב אֶת־ עֹ֣לַת אִ֑ישׁ ע֤וֹר הָֽעֹלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְרִ֔יב לַכֹּהֵ֖ן ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
9	וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל המחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
	(Lev 7,9) וְכָל־ מִנְחָ֗ה אֲשֶׁ֤ר תֵּֽאָפֶה֙ בַּתַּנּ֔וּר וְכָל־ נַעֲשָׂ֥ה בַמַּרְחֶ֖שֶׁת וְעַֽל־ מַחֲבַ֑ת לַכֹּהֵ֛ן הַמַּקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ ל֥וֹ תִֽהְיֶֽה׃
10	וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו *
	(Lev 7,10) וְכָל־ מִנְחָ֥ה בְלוּלָֽה־ בַשֶּׁ֖מֶן וַחֲרֵבָ֑ה לְכָל־ בְּנֵ֧י אַהֲרֹ֛ן תִּהְיֶ֖ה אִ֥ישׁ כְּאָחִֽיו׃ פ
11	וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריבו ליהוה
	(Lev 7,11) וְזֹ֥את תּוֹרַ֖ת זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֑ים אֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֖יב לַיהוָֽה׃
12	אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בללות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלות בללות בשמן
	(Lev 7,12) אִ֣ם עַל־ תּוֹדָה֮ יַקְרִיבֶנּוּ֒ וְהִקְרִ֣יב ׀ עַל־ זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת בְּלוּלֹ֥ת בַשָּֽׁמֶן׃
13	על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
	(Lev 7,13) עַל־ חַלֹּת֙ לֶ֣חֶם חָמֵ֔ץ יַקְרִ֖יב קָרְבָּנ֑וֹ עַל־ זֶ֖בַח תּוֹדַ֥ת שְׁלָמָֽיו׃
14	והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
	(Lev 7,14) וְהִקְרִ֨יב מִמֶּ֤נּוּ אֶחָד֙ מִכָּל־ קָרְבָּ֔ן תְּרוּמָ֖ה לַיהוָ֑ה לַכֹּהֵ֗ן הַזֹּרֵ֛ק אֶת־ דַּ֥ם הַשְּׁלָמִ֖ים ל֥וֹ יִהְיֶֽה׃
15	ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
	(Lev 7,15) וּבְשַׂ֗ר זֶ֚בַח תּוֹדַ֣ת שְׁלָמָ֔יו בְּי֥וֹם קָרְבָּנ֖וֹ יֵאָכֵ֑ל לֹֽא־ יַנִּ֥יחַ מִמֶּ֖נּוּ עַד־ בֹּֽקֶר׃
16	ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
	(Lev 7,16) וְאִם־ נֶ֣דֶר ׀ א֣וֹ נְדָבָ֗ה זֶ֚בַח קָרְבָּנ֔וֹ בְּי֛וֹם הַקְרִיב֥וֹ אֶת־ זִבְח֖וֹ יֵאָכֵ֑ל וּמִֽמָּחֳרָ֔ת וְהַנּוֹתָ֥ר מִמֶּ֖נּוּ יֵאָכֵֽל׃
17	והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
	(Lev 7,17) וְהַנּוֹתָ֖ר מִבְּשַׂ֣ר הַזָּ֑בַח בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃
18	ואם אכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
	(Lev 7,18) וְאִ֣ם הֵאָכֹ֣ל יֵ֠אָכֵל מִבְּשַׂר־ זֶ֨בַח שְׁלָמָ֜יו בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁי֮ לֹ֣א יֵרָצֶה֒ הַמַּקְרִ֣יב אֹת֗וֹ לֹ֧א יֵחָשֵׁ֛ב ל֖וֹ פִּגּ֣וּל יִהְיֶ֑ה וְהַנֶּ֛פֶשׁ הָאֹכֶ֥לֶת מִמֶּ֖נּוּ עֲוֺנָ֥הּ תִּשָּֽׂא׃
19	והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף הבשר כל טהור יאכל בשר
	(4Q26b frg. 1,1) [בכול טמא לא יאכל באש ישרף והבשר ]כ֯ו֯[ל] ט֯הור יאכל בשר[ (Lev 7,19) וְהַבָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־ יִגַּ֤ע בְּכָל־ טָמֵא֙ לֹ֣א יֵֽאָכֵ֔ל בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵ֑ף וְהַ֨בָּשָׂ֔ר כָּל־ טָה֖וֹר יֹאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃
20	והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה
	(4Q26b frg. 1,1) והנפש אשר תאכל] (4Q26b frg. 1,2) [בשר מזבח השלמים א]ש֯ר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההיא מ֯ע֯מ֯[יה ] (Lev 7,20) וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶׁר־ תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֗ר מִזֶּ֤בַח הַשְּׁלָמִים֙ אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֔ה וְטֻמְאָת֖וֹ עָלָ֑יו וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃
21	ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שרץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההיא מעמיה *
	(4Q26b frg. 1,3) [ונפש כי תגע בכול טמא בטמאת ]א֯דם או בבהמה טמאה או בכול שק֯[ץ] (4Q26b frg. 1,4) [טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ]ונכרתה הנפש ה֯ה֯יא מעמיה (Lev 7,21) וְנֶ֜פֶשׁ כִּֽי־ תִגַּ֣ע בְּכָל־ טָמֵ֗א בְּטֻמְאַ֤ת אָדָם֙ א֣וֹ ׀ בִּבְהֵמָ֣ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּכָל־ שֶׁ֣קֶץ טָמֵ֔א וְאָכַ֛ל מִבְּשַׂר־ זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ פ
22	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(4Q26b frg. 1,6) [וידבר יהוה אל משה לאמור (Lev 7,22) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
23	דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
	(4Q26b frg. 1,6) דבר אל ב]נ֯י֯ י֯שראל לאמור כול חלב שו֯[ר וכשב] (4Q26b frg. 1,7) [ועז לא תאכלו (Lev 7,23) דַּבֵּ֛ר אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר כָּל־ חֵ֜לֶב שׁ֥וֹר וְכֶ֛שֶׂב וָעֵ֖ז לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃
24	וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל המלאכה ואכל לא תאכלהו
	(4Q26b frg. 1,7) וחלב נבלה וחלב טרפ]ה֯ י֯ע֯ש֯ה לכול מלאכה ואכול לא ת֯[א]כ֯[להו ] (Lev 7,24) וְחֵ֤לֶב נְבֵלָה֙ וְחֵ֣לֶב טְרֵפָ֔ה יֵעָשֶׂ֖ה לְכָל־ מְלָאכָ֑ה וְאָכֹ֖ל לֹ֥א תֹאכְלֻֽהוּ׃
25	כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
	(4Q26b frg. 1,8) כי כול אוכל חלב מן הבהמה אשר י]ק֯[ר]י֯בו ממנ֯ה קרבן ליהו֯ה֯[ ונכרתה] (4Q26b frg. 1,9) [הנפש האוכלת מעמיה (Lev 7,25) כִּ֚י כָּל־ אֹכֵ֣ל חֵ֔לֶב מִן־ הַ֨בְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יַקְרִ֥יב מִמֶּ֛נָּה אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הָאֹכֶ֖לֶת מֵֽעַמֶּֽיהָ׃
26	וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
	(4Q26b frg. 1,9) וכול דם לא תאכלו בכול מושב]ת֯[יכ]ם֯ ל[ע]ו֯ף֯[ ולבהמה ] (Lev 7,26) וְכָל־ דָּם֙ לֹ֣א תֹאכְל֔וּ בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם לָע֖וֹף וְלַבְּהֵמָֽה׃
27	וכל הנפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההיא מעמיה *
	(Lev 7,27) כָּל־ נֶ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־ תֹּאכַ֣ל כָּל־ דָּ֑ם וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּֽיהָ׃ פ
28	וידבר יהוה אל משה לאמר
	(Lev 7,28) וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
29	ואל בני ישראל תדבר לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
	(Lev 7,29) אֶל־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמַּקְרִ֞יב אֶת־ זֶ֤בַח שְׁלָמָיו֙ לַיהוָ֔ה יָבִ֧יא אֶת־ קָרְבָּנ֛וֹ לַיהוָ֖ה מִזֶּ֥בַח שְׁלָמָֽיו׃
30	ידיו תביאנה את אשה יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
	(Lev 7,30) יָדָ֣יו תְּבִיאֶ֔ינָה אֵ֖ת אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה אֶת־ הַחֵ֤לֶב עַל־ הֶֽחָזֶה֙ יְבִיאֶ֔נּוּ אֵ֣ת הֶחָזֶ֗ה לְהָנִ֥יף אֹת֛וֹ תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
31	והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
	(Lev 7,31) וְהִקְטִ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־ הַחֵ֖לֶב הַמִּזְבֵּ֑חָה וְהָיָה֙ הֶֽחָזֶ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃
32	ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
	(Lev 7,32) וְאֵת֙ שׁ֣וֹק הַיָּמִ֔ין תִּתְּנ֥וּ תְרוּמָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיכֶֽם׃
33	המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
	(Lev 7,33) הַמַּקְרִ֞יב אֶת־ דַּ֧ם הַשְּׁלָמִ֛ים וְאֶת־ הַחֵ֖לֶב מִבְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן ל֧וֹ תִהְיֶ֛ה שׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְמָנָֽה׃
34	כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
	(11Q2 frg. 1 i,1) [ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת ]ב֯ני (11Q2 frg. 1 i,2) [ישראל (Lev 7,34) כִּי֩ אֶת־ חֲזֵ֨ה הַתְּנוּפָ֜ה וְאֵ֣ת ׀ שׁ֣וֹק הַתְּרוּמָ֗ה לָקַ֙חְתִּי֙ מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִזִּבְחֵ֖י שַׁלְמֵיהֶ֑ם וָאֶתֵּ֣ן אֹ֠תָם לְאַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֤ן וּלְבָנָיו֙ לְחָק־ עוֹלָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
35	זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריבו אתם לכהן ליהוה
	(11Q2 frg. 1 i,2) זאת משחת אהרון ומשחת בניו מ]אשי (Lev 7,35) זֹ֣את מִשְׁחַ֤ת אַהֲרֹן֙ וּמִשְׁחַ֣ת בָּנָ֔יו מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה