Versionen

4Q51

©

Copyright


1a
1[ -- בשיל]ה וא[חרי -- ]
  • (1 Sam 1,9) בְשִׁלֹ֖ה וְאַחֲרֵ֣י
1b
1[יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמת]ך֯ [וזכרתני ולוא תשכח]
  • (1 Sam 1,11) יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־ רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽא־ תִשְׁכַּ֣ח
2[את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשי]ם ונתתיהו ל[פניך נזיר]
  • (1 Sam 1,11) אֶת־ אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו
3[עד יום מותו ויין ושכר לוא ישתה ו]מורה לא יעבור ע֯[ל ראשו]
  • (1 Sam 1,11) וּמוֹרָ֖ה לֹא־ יַעֲלֶ֥ה עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃
4ו֯[היה]
5[כי (Add PAM-43.113-3|1,1) הרבתה להתפלל לפני יהוה וע]לי שמר את פ֯יה והיא מדברת (PAM 43.113 frg. 3|1,1) ]○תה[
  • (1 Sam 1,12) כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת־ פִּֽיהָ׃ (1 Sam 1,13) וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת
6[על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמ]ע֯ ויח[שבה ע]ל[י] ל[שכרה]
  • (1 Sam 1,13) עַל־ לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה׃
1c
1[ -- ויען עלי ויאמ]ר֯
  • (1 Sam 1,17) וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר
2[לכי לשלום אלהי ישראל יתן לך את שאלתך אשר שאלת מעמו ות]אמר
  • (1 Sam 1,17) לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־ שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ׃ (1 Sam 1,18) וַתֹּ֕אמֶר
3[תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותבוא הלשכתה ותאכ]ל֯
  • (1 Sam 1,18) תִּמְצָ֧א שִׁפְחָתְךָ֛ חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וַתֵּ֨לֶךְ הָאִשָּׁ֤ה לְדַרְכָּהּ֙ וַתֹּאכַ֔ל
2a-d
1[ -- וחנה לוא עלתה עמו כי אמ]רה לאישה עד אשר
  • (1 Sam 1,22) וְחַנָּ֖ה לֹ֣א עָלָ֑תָה כִּֽי־ אָמְרָ֣ה לְאִישָׁ֗הּ עַ֣ד
2[יעלה הנער עד גמלתיהו ונראה] את פנ[י] יהוה וישב לפני
  • (4Q51 2a-d,2) [יעלה הנער עד גמלתיהו
  • (1 Sam 1,22) יִגָּמֵ֤ל הַנַּ֙עַר֙ וַהֲבִאֹתִ֗יו וְנִרְאָה֙ אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם
3[יהוה וישב שם עד עולם ונת]ת֯יהו נזיר עד עולם כול ימי
4[חייו ויאמר לה אלקנה אישה] עשי הטוב בעיניך שבי עד
  • (1 Sam 1,23) וַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַד־
5[גמלך אותו אך יקם יהו]ה היוצא מפיך ותשב האשה
  • (4Q51 2a-d,5) היוצא מפיך ותשב האשה
  • (1 Sam 1,23) גָּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהוָ֖ה אֶת־ דְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙
6[ותינק את בנה עד גמלה א]ו֯תו ותעל אותו שילה כאשר֯
  • (4Q51 2a-d,6) א]ו֯תו ותעל אותו שילה כאשר֯
  • (1 Sam 1,23) וַתֵּ֣ינֶק אֶת־ בְּנָ֔הּ עַד־ גָּמְלָ֖הּ אֹתֽוֹ׃ (1 Sam 1,24) וַתַּעֲלֵ֨הוּ עִמָּ֜הּ כַּאֲשֶׁ֣ר גְּמָלַ֗תּוּ
7[יעלה אלקנה לזבח ליהוה בפר בן ]בקר משלש ולחם ○○○○
8[ואיפה אחת קמח ונבל יין ותביאהו בי]ת֯ יהו֯ה שילה והנער
  • (1 Sam 1,24) וְאֵיפָ֨ה אַחַ֥ת קֶ֙מַח֙ וְנֵ֣בֶל יַ֔יִן וַתְּבִאֵ֥הוּ בֵית־ יְהוָ֖ה שִׁל֑וֹ וְהַנַּ֖עַר נָֽעַר׃
9[עמם ויביאוהו לפני יהוה וישחט אביהו את ]הזבח֯ [כ]אשר
    10[יעשה מימים ימימה ליהוה וי]שחט
    11[את הפר ותבוא חנה אם הנער אל עלי ותאמר ב]י֯ אדני
    • (1 Sam 1,25) אֶת־ הַפָּ֑ר וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־ הַנַּ֖עַר אֶל־ עֵלִֽי׃ (1 Sam 1,26) וַתֹּ֙אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י
    12[חי נפשך אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ]י֯הוה
    • (1 Sam 1,26) חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־ יְהוָֽה׃
    13[על הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר]
    • (1 Sam 1,27) אֶל־ הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לִי֙ אֶת־ שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר
    14[שאלתי מעמו וגם אנכי השאלתיהו ליה]וה כול הימ[י]ם
    • (1 Sam 1,27) שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמּֽוֹ׃ (1 Sam 1,28) וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י הִשְׁאִלְתִּ֙הוּ֙ לַֽיהוָ֔ה כָּל־ הַיָּמִים֙
    15 (Add PAM-43.113-7|2,1) [אשר חי הוא שאול ליהוה ותעזב]הו שם ותשתח[ו] (PAM 43.113 frg. 7|2,1) אש֯[
    • (1 Sam 1,28) אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה ה֥וּא שָׁא֖וּל לַֽיהוָ֑ה וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁ֖ם
    16[ליהוה ותאמר ]
    17עלץ לבי ביהוה] רמה קרני בי[הו]ה [רחב]
    • (1 Sam 2,1) עָלַ֤ץ לִבִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽיהוָ֑ה רָ֤חַב
    18[פי על אויבי שמחתי בישועתך כ]יא אין קדו֯ש כיה[וה]
    • (1 Sam 2,1) פִּי֙ עַל־ א֣וֹיְבַ֔י כִּ֥י שָׂמַ֖חְתִּי בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ (1 Sam 2,2) אֵין־ קָד֥וֹשׁ כַּיהוָ֖ה כִּ֣י
    19[ואין צדיק כאלוהינו ואין בלת]ך ואין צור כאלוהינו
    • (1 Sam 2,2) אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃
    20[אל תרבו תדברו גבהה אל יצא ע]תק מפיכם כי אל דעת֯
    • (1 Sam 2,3) אַל־ תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙
    21[יהוה ואל תוכן עללותיו קשת גבורי]ם֯ חתה ונ[כ]שלים אז[רו]
    • (1 Sam 2,3) יְהוָ֔ה ולא (וְל֥וֹ) נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃ (1 Sam 2,4) קֶ֥שֶׁת גִּבֹּרִ֖ים חַתִּ֑ים וְנִכְשָׁלִ֖ים אָ֥זְרוּ
    22[חיל שבעים בלחם נשכרו ורעבים חד]ל[ו עד ע]ק֯רה ילדה
    • (1 Sam 2,4) חָֽיִל׃ (1 Sam 2,5) שְׂבֵעִ֤ים בַּלֶּ֙חֶם֙ נִשְׂכָּ֔רוּ וּרְעֵבִ֖ים חָדֵ֑לּוּ עַד־ עֲקָרָה֙ יָלְדָ֣ה
    23[שבעה ורבת בנים אמללה יהוה ממית ומח]יה מורי֯ד֯
    • (1 Sam 2,5) שִׁבְעָ֔ה וְרַבַּ֥ת בָּנִ֖ים אֻמְלָֽלָה׃ (1 Sam 2,6) יְהוָ֖ה מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד
    24[שאול ויעל יהוה מוריש ומעשיר משפיל ]א֯ף [מרומם]
    • (1 Sam 2,6) שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃ (1 Sam 2,7) יְהוָ֖ה מוֹרִ֣ישׁ וּמַעֲשִׁ֑יר מַשְׁפִּ֖יל אַף־ מְרוֹמֵֽם׃
    25[מקים מעפר דל ומאשפות ירים אביון להושיב עם]
    • (1 Sam 2,8) מֵקִ֨ים מֵעָפָ֜ר דָּ֗ל מֵֽאַשְׁפֹּת֙ יָרִ֣ים אֶבְי֔וֹן לְהוֹשִׁיב֙ עִם־
    26נדי֯ב[ים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצוקי ארץ וישת]
    • (1 Sam 2,8) נְדִיבִ֔ים וְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד יַנְחִלֵ֑ם כִּ֤י לַֽיהוָה֙ מְצֻ֣קֵי אֶ֔רֶץ וַיָּ֥שֶׁת
    27עליהם ת֯ב֯[ל ]ודרך ח[סידיו ישמור ורשעים בחשך ידמו]
    • (1 Sam 2,8) עֲלֵיהֶ֖ם תֵּבֵֽל׃ (1 Sam 2,9) רַגְלֵ֤י חסידו (חֲסִידָיו֙) יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ
    28נתן נד[ר ]ל֯[נוד]ר֯ ויברך ש[נות צדיק כי לוא בכח יגבר איש]
    • (1 Sam 2,9) כִּֽי־ לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־ אִֽישׁ׃
    29יהוה י֯חת מר[י]בו מי ק֯[דוש כיהוה -- ]
    • (1 Sam 2,10) יְהוָ֞ה יֵחַ֣תּוּ מריבו
    30[ -- ]○ת֯ם בשלמ○[ -- אל יתהלל חכם]
    31[בחכמתו ]ואל י֯ת֯[ה]ל[ל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר]
    • (4Q71 frg. 1,1) בח]כ֯מתו ואל יתהל֯[ל] (4Q71 frg. 1,2) [הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר
    • (Jer 9,22) בְּחָכְמָת֔וֹ וְאַל־ יִתְהַלֵּ֥ל הַגִּבּ֖וֹר בִּגְבֽוּרָת֑וֹ אַל־ יִתְהַלֵּ֥ל עָשִׁ֖יר
    32[בעשרו כי בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע את יהוה]
    • (4Q71 frg. 1,2) בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה
    • (Jer 9,22) בְּעָשְׁרֽוֹ׃ (Jer 9,23) כִּ֣י אִם־ בְּזֹ֞את יִתְהַלֵּ֣ל הַמִּתְהַלֵּ֗ל הַשְׂכֵּל֮ וְיָדֹ֣עַ אוֹתִי֒ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה
    33[ולעשו]ת֯ מש֯[פט וצדקה בתוך הארץ יהוה עלה בשמים]
    • (4Q71 frg. 1,2) עשה חסד משפ]ט֯ וצדקה בארץ כי
    • (1 Sam 2,10) (מְרִיבָ֗יו) עלו (עָלָיו֙) בַּשָּׁמַ֣יִם
    • (Jer 9,23) עֹ֥שֶׂה חֶ֛סֶד מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה בָּאָ֑רֶץ
    34וירעם [יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכנו וירם קרן]
    • (1 Sam 2,10) יַרְעֵ֔ם יְהוָ֖ה יָדִ֣ין אַפְסֵי־ אָ֑רֶץ וְיִתֶּן־ עֹ֣ז לְמַלְכּ֔וֹ וְיָרֵ֖ם קֶ֥רֶן
    35משיחו[ ]
    37○[ -- ]
    3a-e
    1וענה האיש וא[מ]ר אל נער הכוהן יקטר הכוהן כיום ה֯[חלב]
    • (4Q51 3a-e,1) אל נער הכוהן
    • (1 Sam 2,16) וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הָאִ֗ישׁ קַטֵּ֨ר יַקְטִיר֤וּן כַּיּוֹם֙ הַחֵ֔לֶב
    2וקח לך מכול אשר תאוה נפשך ואמר לא כי עתה תתן ולק֯[חתי]
    • (4Q51 3a-e,2) מכול אשר
    • (1 Sam 2,16) וְקַ֨ח־ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָמַ֥ר ׀ לו (לֹא֙) כִּ֚י עַתָּ֣ה תִתֵּ֔ן וְאִם־ לֹ֖א לָקַ֥חְתִּי
    3בחזק כבשלת[ ה]בשר יקח את מזלג שלוש השנים[ בידו והכה]
    • (1 Sam 2,13) כְּבַשֵּׁ֣ל הַבָּשָׂ֔ר וְהַמַּזְלֵ֛ג שְׁלֹ֥שׁ־ הַשִּׁנַּ֖יִם בְּיָדֽוֹ׃ (1 Sam 2,14) וְהִכָּ֨ה (1 Sam 2,16) בְחָזְקָֽה׃
    4בסיר או בפ֯רור֯ [כו]ל אשר יעלה המזלג יקח אם [רע הוא ואם]
    • (1 Sam 2,14) בַכִּיּ֜וֹר א֣וֹ בַדּ֗וּד א֤וֹ בַקַּלַּ֙חַת֙ א֣וֹ בַפָּר֔וּר כֹּ֚ל אֲשֶׁ֣ר יַעֲלֶ֣ה הַמַּזְלֵ֔ג יִקַּ֥ח
    5טוב לב֯ד מח֯[זה התנופה ושו]ק הימין ותהי חטא[ת הנערים]
    • (1 Sam 2,17) וַתְּהִ֨י חַטַּ֧את הַנְּעָרִ֛ים
    6גדלה מאד֯[ לפני י]ה֯וה כי נאצו את מנחת יהוה
    • (1 Sam 2,17) גְּדוֹלָ֥ה מְאֹ֖ד אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּ֤י נִֽאֲצוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֵ֖ת מִנְחַ֥ת יְהוָֽה׃
    7ושמואל מש֯[רת את פני י]הוה נער חוגר אפוד בד [ומעיל קטן]
    • (1 Sam 2,18) וּשְׁמוּאֵ֕ל מְשָׁרֵ֖ת אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה נַ֕עַר חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ (1 Sam 2,19) וּמְעִ֤יל קָטֹן֙
    8תעשה [לו אמו והע]לתה לו מימים ימימה בעל[ותה את אישה]
    • (1 Sam 2,19) תַּעֲשֶׂה־ לּ֣וֹ אִמּ֔וֹ וְהַעַלְתָ֥ה ל֖וֹ מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֑ימָה בַּֽעֲלוֹתָהּ֙ אֶת־ אִישָׁ֔הּ
    9לזבוח את זב[ח הימי]ם וברך על[י] את א[לקנה ואת אשתו]
    • (1 Sam 2,19) לִזְבֹּ֖חַ אֶת־ זֶ֥בַח הַיָּמִֽים׃ (1 Sam 2,20) וּבֵרַ֨ךְ עֵלִ֜י אֶת־ אֶלְקָנָ֣ה וְאֶת־ אִשְׁתּ֗וֹ
    10לאמר ישלם י[הוה] לך זרע מן האשה הזאת תח֯[ת השאלה]
    • (1 Sam 2,20) וְאָמַר֙ יָשֵׂם֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ זֶ֙רַע֙ מִן־ הָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את תַּ֚חַת הַשְּׁאֵלָ֔ה
    11אשר השאיל[ת לי]ה֯וה וילך האיש֯ למקומו ויפקד יה[וה את]
    • (1 Sam 2,20) אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖ל לַֽיהוָ֑ה וְהָלְכ֖וּ לִמְקֹמֽוֹ׃ (1 Sam 2,21) כִּֽי־ פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־
    12חנה ותלד עוד של֯[ו]שה בנים ושתי בנות ויגד֯ל שם [שמואל]
    • (1 Sam 2,21) חַנָּ֔ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד שְׁלֹשָֽׁה־ בָנִ֖ים וּשְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת וַיִּגְדַּ֛ל הַנַּ֥עַר שְׁמוּאֵ֖ל
    13לפני י[הוה ]ועלי זקן מאד בן תשעים שנה [ושמונה שנים]
    • (4Q51 3a-e,13) בן תשעים שנה [ושמונה שנים]
    • (1 Sam 2,21) עִם־ יְהוָֽה׃ ס (1 Sam 2,22) וְעֵלִ֖י זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד (1 Sam 4,15) בֶּן־ תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה
    14וישמע[ את ]אשר [עו]שים בניו לבני ישרא֯ל֯ ו֯[יאמר להם למה]
    • (1 Sam 2,22) וְשָׁמַ֗ע אֵת֩ כָּל־ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשׂ֤וּן בָּנָיו֙ לְכָל־ יִשְׂרָאֵ֔ל (1 Sam 2,23) וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה
    15תעשו֯[ן כדברים האל]ה א[ש]ר֯ אני [שו]מ֯[ע] מ֯דברי֯[ם בכם מפי]
    • (1 Sam 2,23) תַעֲשׂ֖וּן כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י שֹׁמֵ֙עַ֙ אֶת־ דִּבְרֵיכֶ֣ם רָעִ֔ים מֵאֵ֖ת כָּל־
    16[עם יהוה אל בני כי לוא טובה הש]מועה אשר אנ֯כי שו֯מ֯[ע אל]
    • (1 Sam 2,23) הָעָ֥ם אֵֽלֶּה׃ (1 Sam 2,24) אַ֖ל בָּנָ֑י כִּ֠י לֽוֹא־ טוֹבָ֤ה הַשְּׁמֻעָה֙ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י שֹׁמֵ֔עַ
    17[תעשון כן כי לו]א טוב[ות השמועות ]אשר אני שומע מעב֯ר֯[ים]
    18[עם יהוה אם ]חטוא[ יחטא איש לאיש ופללו] ל[ו] אל יהוה ו֯[אם]
    • (1 Sam 2,24) עַם־ יְהוָֽה׃ (1 Sam 2,25) אִם־ יֶחֱטָ֨א אִ֤ישׁ לְאִישׁ֙ וּפִֽלְל֣וֹ אֱלֹהִ֔ים וְאִ֤ם
    19[ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולוא ישמעו ל]קול כיא [חפ]ץ֯
    • (1 Sam 2,25) לַֽיהוָה֙ יֽ͏ֶחֱטָא־ אִ֔ישׁ מִ֖י יִתְפַּלֶּל־ ל֑וֹ וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּ֙ לְק֣וֹל אֲבִיהֶ֔ם כִּֽי־ חָפֵ֥ץ
    20[יחפץ יהוה להמיתם ]
    21[והנער שמואל הולך וגדל וטוב גם ע]ם י֯ה֯[וה] ו֯גם עם
    • (1 Sam 2,26) וְהַנַּ֣עַר שְׁמוּאֵ֔ל הֹלֵ֥ךְ וְגָדֵ֖ל וָט֑וֹב גַּ֚ם עִם־ יְהוָ֔ה וְגַ֖ם עִם־
    22[אנשים ויבוא איש אלוהים אל עלי ו]י֯אמר כה אמר יהוה
    • (1 Sam 2,26) אֲנָשִֽׁים׃ ס (1 Sam 2,27) וַיָּבֹ֥א אִישׁ־ אֱלֹהִ֖ים אֶל־ עֵלִ֑י וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה
    23[נגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצ]ר֯ים עבדים לבית
    • (1 Sam 2,27) הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־ בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית
    24[פרעה ובחור את בית אביך מכול ]ש֯בטי ישראל לי לכוהן
    • (1 Sam 2,27) פַּרְעֹֽה׃ (1 Sam 2,28) וּבָחֹ֣ר אֹ֠תוֹ מִכָּל־ שִׁבְטֵ֨י יִשְׂרָאֵ֥ל לִי֙ לְכֹהֵ֔ן
    25[לעלות על מזבחי ולהקטיר קטרת ו]לשאת אפו֯ד ואתנה לבית
    • (1 Sam 2,28) לַעֲל֣וֹת עַֽל־ מִזְבְּחִ֗י לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֛רֶת לָשֵׂ֥את אֵפ֖וֹד לְפָנָ֑י וָֽאֶתְּנָה֙ לְבֵ֣ית
    26[אביך את כול אשי בני ישראל לאכ]ל֯ ולמה תביט בזבחי ובמנחתי
    • (1 Sam 2,28) אָבִ֔יךָ אֶת־ כָּל־ אִשֵּׁ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (1 Sam 2,29) לָ֣מָּה תִבְעֲט֗וּ בְּזִבְחִי֙ וּבְמִנְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי מָע֑וֹן
    27[צרת עין ותכבד את בניך ממני ]ל֯הבריך מראש כול מנחות
    • (1 Sam 2,29) וַתְּכַבֵּ֤ד אֶת־ בָּנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נִּי לְהַבְרִֽיאֲכֶ֗ם מֵרֵאשִׁ֛ית כָּל־ מִנְחַ֥ת
    28[ישראל לפני על כן כה אמר יהוה א]ל[הי ישרא]ל אמרתי ב[יתך]
    • (1 Sam 2,29) יִשְׂרָאֵ֖ל לְעַמִּֽי׃ (1 Sam 2,30) לָכֵ֗ן נְאֻם־ יְהוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אָמ֣וֹר אָמַ֔רְתִּי בֵּֽיתְךָ֙
    29[ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה] ל֯כן֯ נ֯[א]ם֯ י֯ה֯[וה ח]ל֯[ילה]
    • (1 Sam 2,30) וּבֵ֣ית אָבִ֔יךָ יִתְהַלְּכ֥וּ לְפָנַ֖י עַד־ עוֹלָ֑ם וְעַתָּ֤ה נְאֻם־ יְהוָה֙ חָלִ֣ילָה
    30[לי כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו הנה י]מ֯[י]ם באים וגדעת[י את]
    • (1 Sam 2,30) לִּ֔י כִּֽי־ מְכַבְּדַ֥י אֲכַבֵּ֖ד וּבֹזַ֥י יֵקָֽלּוּ׃ (1 Sam 2,31) הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־
    31[זרעך וזרע בית אביך ולוא] י֯היה לך זקן בביתי כול [הימים]
    • (1 Sam 2,31) זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־ זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ (1 Sam 2,32) וְלֹֽא־ יִהְיֶ֥ה זָקֵ֛ן בְּבֵיתְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים׃
    32[ואיש לוא אכרית לך מעם] מזבחי לכלות א[ת] עיניו ו[להדיב]
    • (1 Sam 2,33) וְאִ֗ישׁ לֹֽא־ אַכְרִ֤ית לְךָ֙ מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י לְכַלּ֥וֹת אֶת־ עֵינֶ֖יךָ וְלַאֲדִ֣יב
    33[את נפשו וכול מרבית ביתך] יפולו֯ בחרב אנשים ו[זה לך]
    • (1 Sam 2,33) אֶת־ נַפְשֶׁ֑ךָ וְכָל־ מַרְבִּ֥ית בֵּיתְךָ֖ יָמ֥וּתוּ אֲנָשִֽׁים׃ (1 Sam 2,34) וְזֶה־ לְּךָ֣
    34[האות אשר יבוא על שני בניך הא]ל֯[ה ח]פ֯ני ופינח֯[ס ביום]
    • (1 Sam 2,34) הָא֗וֹת אֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ אֶל־ שְׁנֵ֣י בָנֶ֔יךָ אֶל־ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָ֑ס בְּי֥וֹם
    35[אחד ימותו שניהם בחרב אנשים והקי]מ֯ו֯[תי] ל֯[י כוהן נאמן]
    • (1 Sam 2,34) אֶחָ֖ד יָמ֥וּתוּ שְׁנֵיהֶֽם׃ (1 Sam 2,35) וַהֲקִימֹתִ֥י לִי֙ כֹּהֵ֣ן נֶאֱמָ֔ן
    36[אשר כול אשר בלבבי ובנפשי יעש]ה֯ ובניתי ל[ו בית נאמן]
    • (CD 3,19) בית נאמן
    • (1 Sam 2,35) כַּאֲשֶׁ֛ר בִּלְבָבִ֥י וּבְנַפְשִׁ֖י יַעֲשֶׂ֑ה וּבָנִ֤יתִי לוֹ֙ בַּ֣יִת נֶאֱמָ֔ן
    37[והתהלך לפני משיחי כול הימים והי]ה֯ [כו]ל הנו֯תר [בביתך]
    • (1 Sam 2,35) וְהִתְהַלֵּ֥ךְ לִפְנֵֽי־ מְשִׁיחִ֖י כָּל־ הַיָּמִֽים׃ (1 Sam 2,36) וְהָיָ֗ה כָּל־ הַנּוֹתָר֙ בְּבֵ֣יתְךָ֔
    38[יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לח]ם֯ לאמור [ספחני נא]
    • (1 Sam 2,36) יָבוֹא֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת ל֔וֹ לַאֲג֥וֹרַת כֶּ֖סֶף וְכִכַּר־ לָ֑חֶם וְאָמַ֗ר סְפָחֵ֥נִי נָ֛א
    39[אל אחת הכהנות לאכול פת לחם יהוה ]
    • (1 Sam 2,36) אֶל־ אַחַ֥ת הַכְּהֻנּ֖וֹת לֶאֱכֹ֥ל פַּת־ לָֽחֶם׃ ס
    40[והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ו]דבר יהו֯[ה היה]
    • (1 Sam 3,1) וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־ יְהוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־ יְהוָ֗ה הָיָ֤ה
    41[יקר בימים ההם אין חזון נפרץ ויהי ב]יום ההוא ועל[י שוכב]
    • (1 Sam 3,1) יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃ ס (1 Sam 3,2) וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב
    42[במקומו ועיניו החלו כהות ולוא יוכל לר]א֯ות ונר֯[ אלוהים]
    • (1 Sam 3,2) בִּמְקֹמ֑וֹ ועינו (וְעֵינָיו֙) הֵחֵ֣לּוּ כֵה֔וֹת לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֽוֹת׃ (1 Sam 3,3) וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙
    43[טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל ויקרא יהו]ה שמ[ואל שמואל]
    • (1 Sam 3,3) טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל (1 Sam 3,4) וַיִּקְרָ֧א יְהוָ֛ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
    4a-b
    23כול הדבר[י]ם[ ולוא כחד ממנו ויאמר עלי יהוה הוא הטוב לפניו]
    • (1 Sam 3,18) כָּל־ הַדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א כִחֵ֖ד מִמֶּ֑נּוּ וַיֹּאמַ֕ר יְהוָ֣ה ה֔וּא הַטּ֥וֹב בְּעֵינָ֖ו
    24יעשה ויגד[ל שמואל ויהוה היה עמו ולוא הפיל מכול דבריו]
    • (1 Sam 3,18) יַעֲשֶֽׂה׃ פ (1 Sam 3,19) וַיִּגְדַּ֖ל שְׁמוּאֵ֑ל וַֽיהוָה֙ הָיָ֣ה עִמּ֔וֹ וְלֹֽא־ הִפִּ֥יל מִכָּל־ דְּבָרָ֖יו
    25ארצה וידע֯[ כול ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן] ש֯מואל
    • (4Q51 4a-b,25) ועד באר שבע כי נאמן] ש֯מואל
    • (1 Sam 3,19) אָֽרְצָה׃ (1 Sam 3,20) וַיֵּ֙דַע֙ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל מִדָּ֖ן וְעַד־ בְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע כִּ֚י נֶאֱמָ֣ן שְׁמוּאֵ֔ל
    26ל[נביא ]ל[יהוה ויוסף יהוה להראה בשילה כי נגלה יהוה א]ל שמ[ואל]
    • (1 Sam 3,20) לְנָבִ֖יא לַיהוָֽה׃ (1 Sam 3,21) וַיֹּ֥סֶף יְהוָ֖ה לְהֵרָאֹ֣ה בְשִׁלֹ֑ה כִּֽי־ נִגְלָ֨ה יְהוָ֧ה אֶל־ שְׁמוּאֵ֛ל
    4c
    1[ -- מ]שיל֯[ה את ארון ברית יהוה]
    • (1 Sam 4,3) מִשִּׁלֹ֗ה אֶת־ אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה
    2[ויצא בקרבנו ויושיענו מכף אויבינו ]ויש[לח העם שילה וישאו משם]
    • (1 Sam 4,3) וְיָבֹ֣א בְקִרְבֵּ֔נוּ וְיֹשִׁעֵ֖נוּ מִכַּ֥ף אֹיְבֵֽינוּ׃ (1 Sam 4,4) וַיִּשְׁלַ֤ח הָעָם֙ שִׁלֹ֔ה וַיִּשְׂא֣וּ מִשָּׁ֗ם אֵ֣ת
    3[ארון יהוה יושב הכרובים ושני בני ]ע֯לי[ עם ארון ברית האלהים]
    • (1 Sam 4,4) אֲר֧וֹן בְּרִית־ יְהוָ֛ה צְבָא֖וֹת יֹשֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֑ים וְשָׁ֞ם שְׁנֵ֣י בְנֵֽי־ עֵלִ֗י עִם־ אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃
    5a
    1[התחזקו והיו ל]אנשים פלשתיים פ֯[ן תעבדו לעברים כאשר]
    • (1 Sam 4,9) הִֽתְחַזְּק֞וּ וִֽהְי֤וּ לֽ͏ַאֲנָשִׁים֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן תַּעַבְד֣וּ לָעִבְרִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר
    2[עבדו לכם והי]יתם לאנשים ונלח[מתם וילחמו וינגף איש ישראל]
    • (1 Sam 4,9) עָבְד֖וּ לָכֶ֑ם וִהְיִיתֶ֥ם לַאֲנָשִׁ֖ים וְנִלְחַמְתֶּֽם׃ (1 Sam 4,10) וַיִּלָּחֲמ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙
    3[לפני הפלשתיים ו]ינ֯וסו איש לאהליו ות[הי המכה גדולה מאד]
    • (1 Sam 4,10) פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנָּ֤גֶף יִשְׂרָאֵל֙ וַיָּנֻ֙סוּ֙ אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֔יו וַתְּהִ֥י הַמַּכָּ֖ה גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד
    4[ויפל מישראל ש]ל[ו]ש֯[ים א]לף רגלי֯ [וארון אלוהים נלקח]
    • (1 Sam 4,10) וַיִּפֹּל֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף רַגְלִֽי׃ (1 Sam 4,11) וַאֲר֥וֹן אֱלֹהִ֖ים נִלְקָ֑ח
    5[ושני בני עלי מתו] ו֯[יר]ו֯ץ איש֯ [בנימין מהמערכה ויבוא שילה]
    • (1 Sam 4,11) וּשְׁנֵ֤י בְנֵֽי־ עֵלִי֙ מֵ֔תוּ חָפְנִ֖י וּפִֽינְחָֽס׃ (1 Sam 4,12) וַיָּ֤רָץ אִישׁ־ בִּנְיָמִן֙ מֵהַמַּ֣עֲרָכָ֔ה וַיָּבֹ֥א שִׁלֹ֖ה
    6[ביום ההוא ומד]יו קרוע[י]ם֯[ ואדמה על ראשו -- ]
    • (1 Sam 4,12) בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וּמַדָּ֣יו קְרֻעִ֔ים וַאֲדָמָ֖ה עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃
    5b-c
    1[ -- וישלחו ויא]ס֯[פו את סרני פלשתיים אליהם]
    2[ויאמרו מה נעשה] לארון [אלוהי ישראל ויאמרו הגתיים]
    • (1 Sam 5,8) פְלִשְׁתִּ֜ים אֲלֵיהֶ֗ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַֽה־ נַּעֲשֶׂ֗ה לַֽאֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ גַּ֣ת יִסֹּ֔ב
    3[י]סבו א[ת ארון א]לוהי ישר֯[אל אלינו ויסבו את ארון אלוהי]
    • (1 Sam 5,8) אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּסֵּ֕בּוּ אֶת־ אֲר֖וֹן אֱלֹהֵ֥י
    4ישראל ג[תה ]
    5ויהי אחרי סבו גתה ותהי [יד י]הוה [בעיר מהומה] גדולה
    • (1 Sam 5,9) וַיְהִ֞י אַחֲרֵ֣י ׀ הֵסַ֣בּוּ אֹת֗וֹ וַתְּהִ֨י יַד־ יְהוָ֤ה ׀ בָּעִיר֙ מְהוּמָה֙ גְּדוֹלָ֣ה
    6מאד ויך א֯ת אנשי העיר מקטן ועד ג[דול ויך אותם ב]עפלים
    • (1 Sam 5,9) מְאֹ֔ד וַיַּךְ֙ אֶת־ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר מִקָּטֹ֖ן וְעַד־ גָּד֑וֹל וַיִּשָּׂתְר֥וּ לָהֶ֖ם עפלים (טְחֹרִֽים׃
    7וישלח֯ו [א]ת ארון אלוהי ישראל ע֯קרו[ן ויהי כבוא ארון]
    • (4Q51 5b-c,7) אלוהי ישראל ע֯קרו[ן ויהי כבוא ארון] (4Q51 6a-b,1) [האלוהים עקרון
    • (1 Sam 5,10) וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־ אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיְהִ֗י כְּב֨וֹא אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ עֶקְר֔וֹן
    6a-b
    1[האלוהים עקרון ויזעקו העקרונ]י֯ם לא[מור] למה הסבות[ם אלי]
    • (4Q51 5b-c,7) אלוהי ישראל ע֯קרו[ן ויהי כבוא ארון]
    • (1 Sam 5,10) הָאֱלֹהִ֖ים עֶקְר֑וֹן וַיִּזְעֲק֨וּ הָֽעֶקְרֹנִ֜ים לֵאמֹ֗ר הֵסַ֤בּוּ אֵלַי֙
    2[את ארון אלוהי ישראל להמית]נ֯י֯ וא֯[ת ע]מ֯י וישל[חו ויאס]פ֯ו֯
    • (1 Sam 5,10) אֶת־ אֲרוֹן֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַהֲמִיתֵ֖נִי וְאֶת־ עַמִּֽי׃ (1 Sam 5,11) וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּאַסְפ֜וּ
    3[את סרני פלשתיים ויאמרו שלחו את ארון] אלוהי י[שר]א֯[ל ו]ישב
    • (1 Sam 5,11) אֶת־ כָּל־ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־ אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב
    4[למקומו ולוא ימית אתי ואת עמי כי היתה מ]המת יהו֯ה֯ בכ֯ל
    • (1 Sam 5,11) לִמְקֹמ֔וֹ וְלֹֽא־ יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־ עַמִּ֑י כִּֽי־ הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־ מָ֙וֶת֙ בְּכָל־
    5[העיר כבדה מאד כבוא ארון האלוהים ש]מה וה[אנשי]ם אשר לא
    • (1 Sam 5,11) הָעִ֔יר כָּבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃ (1 Sam 5,12) וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־
    6[מתו הכו בעפלים ותעל שועת העי]ר֯ ה[שמי]ם
    • (1 Sam 5,12) מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים (בַּטְּחֹרִ֑ים) וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃
    7[ויהי הארון בשדה פלשתיים ש]בעה חודשים וי[ק]ר֯או פלשתי[ים]
    • (1 Sam 6,1) וַיְהִ֧י אֲרוֹן־ יְהוָ֛ה בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ (1 Sam 6,2) וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים
    8[לכוהנים ולקוסמים ולחרטמים] ולמעונ֯[ני]ם לאמור מה נעשה
    • (1 Sam 6,2) לַכֹּהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה־ נַּעֲשֶׂ֖ה
    9[לארון יהוה הודיעונו במה נ]שלחנו אל מקומו ויאמרו א֯[ם]
    • (4Q51 6a-b,9) אל מקומו ויאמרו א֯[ם]
    • (1 Sam 6,2) לַאֲר֣וֹן יְהוָ֑ה הוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹ׃ (1 Sam 6,3) וַיֹּאמְר֗וּ אִֽם־
    10[משלחים אתם את ארון] ברית֯ יהוה אלוהי ישראל֯ אל תשל[חו]
    • (1 Sam 6,3) מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־ אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־ תְּשַׁלְּח֤וּ
    11[אותו ריקם כי השב ת]שיב[ו] לו֯ א[ש]ם אז תרפא[ו ו]נכפר ל֯[כם]
    • (1 Sam 6,3) אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי־ הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה
    12[הלוא תסור ידו מכם ויאמרו מ]ה֯ האשם [א]ש֯ר נש[י]ב ל[ו ויאמרו]
    • (1 Sam 6,3) לֹא־ תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃ (1 Sam 6,4) וַיֹּאמְר֗וּ מָ֣ה הָאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּאמְר֗וּ
    13[כמספר סרני פלשתיים חמשה] ע֯פלי זהב כי מגפה אחת ל֯[כם]
    • (1 Sam 6,4) מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ עפלי (טְחֹרֵ֣י) זָהָ֔ב וַחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי־ מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם
    14[ולסרניכם ועשיתם צלמי העפ]ל֯[י]ם וצלמי העכברים ה[משחיתים]
    • (1 Sam 6,4) וּלְסַרְנֵיכֶֽם׃ (1 Sam 6,5) וַעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י עפליכם (טְחֹרֵיכֶ֜ם) וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙
    15[את הארץ ונתתם ליהוה כבוד] ו֯א֯[ו]לי יקל את י֯[דו מעליכם ומעל]
    • (1 Sam 6,5) אֶת־ הָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת־ יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל
    16[אלוהיכם ומעל ארצכם ולמה תכבדו את] לבב֯[כם כאשר כבדו]
    • (1 Sam 6,5) אֱלֹהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם׃ (1 Sam 6,6) וְלָ֤מָּה תְכַבְּדוּ֙ אֶת־ לְבַבְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֧ר כִּבְּד֛וּ
    17[מצרים ופרעה את לבם הלוא] כאשר התע֯ל֯[ל בהם וישלחום וילכו]
    • (1 Sam 6,6) מִצְרַ֥יִם וּפַרְעֹ֖ה אֶת־ לִבָּ֑ם הֲלוֹא֙ כַּאֲשֶׁ֣ר הִתְעַלֵּ֣ל בָּהֶ֔ם וֽ͏ַיְשַׁלְּח֖וּם וַיֵּלֵֽכוּ׃
    18[ועתה קחו ועשו עגלה חדשה] וש֯[תי] פ֯רו֯ת ע֯ל֯ו֯ת א֯[ין עוללים אשר]
    • (1 Sam 6,7) וְעַתָּ֗ה קְח֨וּ וַעֲשׂ֜וּ עֲגָלָ֤ה חֲדָשָׁה֙ אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֤י פָרוֹת֙ עָל֔וֹת אֲשֶׁ֛ר
    19[לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרו]ת בע֯ג֯ל֯ה֯ [והשיבותם בניהם]
    • (1 Sam 6,7) לֹא־ עָלָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם עֹ֑ל וַאֲסַרְתֶּ֤ם אֶת־ הַפָּרוֹת֙ בָּעֲגָלָ֔ה וַהֲשֵׁיבֹתֶ֧ם בְּנֵיהֶ֛ם
    20[מאחריהם הביתה ולקחתם את ארון י]ה[וה ונתתם אותו אל העגלה]
    • (1 Sam 6,7) מֵאַחֲרֵיהֶ֖ם הַבָּֽיְתָה׃ (1 Sam 6,8) וּלְקַחְתֶּ֞ם אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וּנְתַתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ אֶל־ הָ֣עֲגָלָ֔ה
    21[ואת כלי הזהב אשר השיבותם לו א]שם ת֯ש֯[ימו בארגז מצדו ושלחתם]
    • (1 Sam 6,8) וְאֵ֣ת ׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב אֲשֶׁ֨ר הֲשֵׁבֹתֶ֥ם לוֹ֙ אָשָׁ֔ם תָּשִׂ֥ימוּ בָאַרְגַּ֖ז מִצִּדּ֑וֹ וְשִׁלַּחְתֶּ֥ם
    22[אתו והלך הלכתם וראיתם אם דרך גבו]לו י[עלה בית שמש הוא]
    • (4Q51 6a-b,22) דרך גבו]לו י[עלה בית שמש הוא]
    • (1 Sam 6,8) אֹת֖וֹ וְהָלָֽךְ׃ (1 Sam 6,9) וּרְאִיתֶ֗ם אִם־ דֶּ֨רֶךְ גְּבוּל֤וֹ יַֽעֲלֶה֙ בֵּ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ ה֚וּא
    6c
    1[ -- ב]בית[ וישימו את ארון האלוהים אל העגלה]
    • (1 Sam 6,10) בַבָּֽיִת׃ (1 Sam 6,11) וַיָּשִׂ֛מוּ אֶת־ אֲר֥וֹן יְהוָ֖ה אֶל־ הָעֲגָלָ֑ה
    2[ואת הארגז ואת עכבר]י הז֯ה֯[ב -- ]
    • (1 Sam 6,11) וְאֵ֣ת הָאַרְגַּ֗ז וְאֵת֙ עַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֔ב וְאֵ֖ת צַלְמֵ֥י טְחֹרֵיהֶֽם׃
    6d
    1[ -- ולוא סרו י]מין [ולוא שמאול]
    • (1 Sam 6,12) וְלֹא־ סָ֖רוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול
    2[וסרני פלשתיים הולכים אחריה עד גבו]ל בית ש֯[מש ובית]
    • (4Q51 6d,2) גבו]ל בית ש֯[מש ובית] (4Q51 6d,3) [שמש
    • (1 Sam 6,12) וְסַרְנֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙ הֹלְכִ֣ים אַחֲרֵיהֶ֔ם עַד־ גְּב֖וּל בֵּ֥ית שָֽׁמֶשׁ׃ (1 Sam 6,13) וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ
    3[שמש קוצרים קציר חטים בעמק וישאו את עי]ניה֯ם [ויראו]
    • (4Q51 6d,2) ובית]
    • (1 Sam 6,13) וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ קֹצְרִ֥ים קְצִיר־ חִטִּ֖ים בָּעֵ֑מֶק וַיִּשְׂא֣וּ אֶת־ עֵינֵיהֶ֗ם וַיִּרְאוּ֙
    6e-f
    1[ -- וחמשה סרני פלשתיים ראו] ויש[ובו]
    • (1 Sam 6,16) וַחֲמִשָּׁ֥ה סַרְנֵֽי־ פְלִשְׁתִּ֖ים רָא֑וּ וַיָּשֻׁ֥בוּ
    2[עקרון ביום ההוא ואלה עפלי הזהב אשר השי]בו פלשת[יים]
    • (1 Sam 6,16) עֶקְר֖וֹן בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס (1 Sam 6,17) וְאֵ֙לֶּה֙ טְחֹרֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֨ר הֵשִׁ֧יבוּ פְלִשְׁתִּ֛ים
    3[אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אח]ד לגת֯
    • (1 Sam 6,17) אָשָׁ֖ם לַֽיהוָ֑ה לְאַשְׁדּ֨וֹד אֶחָ֜ד לְעַזָּ֤ה אֶחָד֙ לְאַשְׁקְל֣וֹן אֶחָ֔ד לְגַ֥ת
    4[אחד לעקרון אח]ד֯ ועכב֯ר֯[י הזהב כמספר ערי פל]שת[יי]ם
    • (1 Sam 6,17) אֶחָ֖ד לְעֶקְר֥וֹן אֶחָֽד׃ ס (1 Sam 6,18) וְעַכְבְּרֵ֣י הַזָּהָ֗ב מִסְפַּ֞ר כָּל־ עָרֵ֤י פְלִשְׁתִּים֙
    5[לחמשת הסרני]ם֯ מעיר מבצר֯ [ועד כפר הפרזי ועד האבן]
    • (1 Sam 6,18) לַחֲמֵ֣שֶׁת הַסְּרָנִ֔ים מֵעִ֣יר מִבְצָ֔ר וְעַ֖ד כֹּ֣פֶר הַפְּרָזִ֑י וְעַ֣ד ׀ אָבֵ֣ל
    6[הגדולה אשר ה]ניחו עליה [את ארון יהוה בשדה יהושע בית]
    • (1 Sam 6,18) הַגְּדוֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִנִּ֤יחוּ עָלֶ֙יהָ֙ אֵ֚ת אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בִּשְׂדֵ֥ה יְהוֹשֻׁ֖עַ בֵּֽית־ הַשִּׁמְשִֽׁי׃
    7a
    1[ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעבור לפני] יהוה הקדוש הזה ואל מי
    • (1 Sam 6,20) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י בֵֽית־ שֶׁ֔מֶשׁ מִ֚י יוּכַ֣ל לַעֲמֹ֔ד לִפְנֵ֨י יְהוָ֧ה הָאֱלֹהִ֛ים הַקָּד֖וֹשׁ הַזֶּ֑ה וְאֶל־ מִ֖י
    2[יעלה ארון יהוה מעלינו וישלחו מלאכים] אל יושבי קרי[ת י]ערים לאמור
    • (1 Sam 6,20) יַעֲלֶ֥ה מֵעָלֵֽינוּ׃ ס (1 Sam 6,21) וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־ יוֹשְׁבֵ֥י קִרְיַת־ יְעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר
    3[השיבו פלשתיים את ארון יהוה רדו והעלו] א֯ו֯תו אליכם [ויבא]ו אנשי קרי[ת]
    • (4Q51 7a,4) [יערים
    • (1 Sam 6,21) הֵשִׁ֤בוּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה רְד֕וּ הַעֲל֥וּ אֹת֖וֹ אֲלֵיכֶֽם׃ (1 Sam 7,1) וַיָּבֹ֜אוּ אַנְשֵׁ֣י ׀ קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים
    4[יערים ויעלו את ארון ברית יהוה ויביאו אותו א]ל[ בית אבי]נ֯דב [א]שר
    • (4Q51 7a,3) קרי[ת]
    • (1 Sam 7,1) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֗ים וֽ͏ַיַּעֲלוּ֙ אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה וַיָּבִ֣אוּ אֹת֔וֹ אֶל־ בֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב
    7b
    1[ -- ויאמר יהוה אל ש]מ֯ואל[ שמע בקול העם כאשר יאמרו לך כי לוא]
    • (1 Sam 8,7) וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־ שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א
    2[אותך מאסו כי אותי מאסו ממ]לך֯ ע[ליהם -- ]
    • (1 Sam 8,7) אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי־ אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם׃
    8a-b
    1לה֯ם את֯ משפט המלך אש֯[ר ימלך עליהם ויאמר שמואל את כול דברי יהוה]
    • (1 Sam 8,9) לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם׃ ס (1 Sam 8,10) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־ דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה
    2אל העם השו֯[א]לים מ֯אתו מלך
    • (1 Sam 8,10) אֶל־ הָעָ֕ם הַשֹּׁאֲלִ֥ים מֵאִתּ֖וֹ מֶֽלֶךְ׃ ס
    3[וי]אמר זה [יהיה משפט המ]לך א[שר ימלוך עליכם את בניכם יקח ושם לו]
    • (1 Sam 8,11) וַיֹּ֕אמֶר זֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיכֶ֑ם אֶת־ בְּנֵיכֶ֣ם יִקָּ֗ח וְשָׂ֥ם לוֹ֙
    4[ברכב]ו ובפרש[יו ורצי]ם֯ לפני מר[כבתו ולשום לו שרי אלפים ושרי מאות]
    • (1 Sam 8,11) בְּמֶרְכַּבְתּ֣וֹ וּבְפָרָשָׁ֔יו וְרָצ֖וּ לִפְנֵ֥י מֶרְכַּבְתּֽוֹ׃ (1 Sam 8,12) וְלָשׂ֣וּם ל֔וֹ שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֣י חֲמִשִּׁ֑ים
    5[ולחר]ש חר֯[ישו ולקצר קצירו ולעשת כלי מלחמתו וכלי רכבו ואת בנותיכם]
    • (1 Sam 8,12) וְלַחֲרֹ֤שׁ חֲרִישׁוֹ֙ וְלִקְצֹ֣ר קְצִיר֔וֹ וְלַעֲשׂ֥וֹת כְּלֵֽי־ מִלְחַמְתּ֖וֹ וּכְלֵ֥י רִכְבּֽוֹ׃ (1 Sam 8,13) וְאֶת־ בְּנוֹתֵיכֶ֖ם
    6[יק]ח֯ לר֯[קחות ולטבחות ולאפות ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם]
    • (1 Sam 8,13) יִקָּ֑ח לְרַקָּח֥וֹת וּלְטַבָּח֖וֹת וּלְאֹפֽוֹת׃ (1 Sam 8,14) וְאֶת־ שְׂ֠דֽוֹתֵיכֶם וְאֶת־ כַּרְמֵיכֶ֧ם וְזֵיתֵיכֶ֛ם
    7הטובים יק[ח ונתן ל]עבד[יו וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו]
    • (1 Sam 8,14) הַטּוֹבִ֖ים יִקָּ֑ח וְנָתַ֖ן לַעֲבָדָֽיו׃ (1 Sam 8,15) וְזַרְעֵיכֶ֥ם וְכַרְמֵיכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְנָתַ֥ן לְסָרִיסָ֖יו וְלַעֲבָדָֽיו׃
    8ואת עבדיכם ואת אמהתיכם [ואת בקרכם הטובים ואת חמוריכם יקח]
    • (1 Sam 8,16) וְאֶת־ עַבְדֵיכֶם֩ וְֽאֶת־ שִׁפְח֨וֹתֵיכֶ֜ם וְאֶת־ בַּחוּרֵיכֶ֧ם הַטּוֹבִ֛ים וְאֶת־ חֲמוֹרֵיכֶ֖ם יִקָּ֑ח
    9ועשו למלאכתו וצאנכם י֯ע֯[שר ואתם תהיו לו לעבדים וזעקתם ביום]
    • (1 Sam 8,16) וְעָשָׂ֖ה לִמְלַאכְתּֽוֹ׃ (1 Sam 8,17) צֹאנְכֶ֖ם יַעְשֹׂ֑ר וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־ ל֥וֹ לַעֲבָדִֽים׃ (1 Sam 8,18) וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם
    10ההוא [מ]לפני מ֯ל[כ]כ֯ם אש[ר בחרתם לכם ולוא יענה יהוה אתכם בימים]
    • (1 Sam 8,18) הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־ יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם
    11ההם [כי אתם בחרתם לכם מלך וימאנו העם לשמע שמואל ויאמרו לא כי אם]
    • (1 Sam 8,18) הַהֽוּא׃ (1 Sam 8,19) וַיְמָאֲנ֣וּ הָעָ֔ם לִשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י אִם־
    12מלך [י]היה [עלינו והיינו גם אנחנו ככול הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו]
    • (1 Sam 8,19) מֶ֖לֶךְ יִֽהְיֶ֥ה עָלֵֽינוּ׃ (1 Sam 8,20) וְהָיִ֥ינוּ גַם־ אֲנַ֖חְנוּ כְּכָל־ הַגּוֹיִ֑ם וּשְׁפָטָ֤נוּ מַלְכֵּ֙נוּ֙ וְיָצָ֣א לְפָנֵ֔ינוּ
    13[ו]נ֯ל[חם] א֯ת מ[לחמותינו -- ]
    • (1 Sam 8,20) וְנִלְחַ֖ם אֶת־ מִלְחֲמֹתֵֽנוּ׃
    8c
    1[איש אלוהי]ם [בעיר הזאת והאיש גדל ונכבד כול אשר ידבר בוא יבוא ועתה]
    • (1 Sam 9,6) אִישׁ־ אֱלֹהִים֙ בָּעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהָאִ֣ישׁ נִכְבָּ֔ד כֹּ֥ל אֲשֶׁר־ יְדַבֵּ֖ר בּ֣וֹא יָב֑וֹא עַתָּה֙
    2[נלכה נא אלי]ו אול[י יגיד איש האלוהים לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה]
    • (1 Sam 9,6) נֵ֣לֲכָה שָּׁ֔ם אוּלַי֙ יַגִּ֣יד לָ֔נוּ אֶת־ דַּרְכֵּ֖נוּ אֲשֶׁר־ הָלַ֥כְנוּ עָלֶֽיהָ׃
    3[ויאמר ש]אול וה[נה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה]
    • (1 Sam 9,7) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל לְנַעֲר֗וֹ וְהִנֵּ֣ה נֵלֵךְ֮ וּמַה־ נָּבִ֣יא לָאִישׁ֒ כִּ֤י הַלֶּ֙חֶם֙ אָזַ֣ל מִכֵּלֵ֔ינוּ וּתְשׁוּרָ֥ה
    4[אין לנו לה]ביא לא[יש האלוהים מה אתנו ויוסף הנער לענות את שאול]
    • (1 Sam 9,7) אֵין־ לְהָבִ֖יא לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים מָ֖ה אִתָּֽנוּ׃ (1 Sam 9,8) וַיֹּ֤סֶף הַנַּ֙עַר֙ לַעֲנ֣וֹת אֶת־ שָׁא֔וּל
    5[ויאמר הנ]ה֯ נ֯מצ֯[א בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלוהים והגיד לנו]
    • (1 Sam 9,8) וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה֙ נִמְצָ֣א בְיָדִ֔י רֶ֖בַע שֶׁ֣קֶל כָּ֑סֶף וְנָֽתַתִּי֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וְהִגִּ֥יד לָ֖נוּ אֶת־ דַּרְכֵּֽנוּ׃
    8d
    1[לכה] נ֯[לכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלוהים ]
    • (1 Sam 9,10) לְכָ֣ה ׀ נֵלֵ֑כָה וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־ הָעִ֔יר אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִֽים׃
    2המה [עולים במעלה העיר והנה המה מצאו נערות יוצאות לשאוב מים]
    • (1 Sam 9,11) הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֙מָּה֙ מָצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם
    3ויאמ[רו להן היש בזה הרואה ותענינה הנערות אותם ותאמרנה להם יש]
    • (1 Sam 9,11) וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָרֹאֶֽה׃ (1 Sam 9,12) וַתַּעֲנֶ֧ינָה אוֹתָ֛ם וַתֹּאמַ֥רְנָה יֵּ֖שׁ
    4הנה֯ [ -- ]
    9a-d
    1[על עמי ישראל והושיע] את עמי מיד [פלש]תיים כי ראיתי [את עני עמי כי באה]
    • (1 Sam 9,16) עַל־ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־ עַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶת־ עַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה
    2[צעקתו אלי ושמואל רא]ה֯ [א]ת שאו[ל ויהו]ה֯ ע֯נהו הנה הא[יש אשר אמרתי אליך]
    • (1 Sam 9,16) צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי׃ (1 Sam 9,17) וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־ שָׁא֑וּל וַיהוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ
    3[זה יעצר בעמי ויגש שאול א]ל [שמואל בתוך הע]יר ויאמ[ר הגידה נא אי זה בית]
    • (1 Sam 9,17) זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי׃ (1 Sam 9,18) וַיִּגַּ֥שׁ שָׁא֛וּל אֶת־ שְׁמוּאֵ֖ל בְּת֣וֹךְ הַשָּׁ֑עַר וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־ נָּ֣א לִ֔י אֵי־ זֶ֖ה בֵּ֥ית
    4[הרואה ויען שמואל את שאול ויאמר לו אנוכי ה]וא עלה [לפני הבמה ואכל]
    • (1 Sam 9,18) הָרֹאֶֽה׃ (1 Sam 9,19) וַיַּ֨עַן שְׁמוּאֵ֜ל אֶת־ שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ אָנֹכִ֣י הָרֹאֶ֔ה עֲלֵ֤ה לְפָנַי֙ הַבָּמָ֔ה וַאֲכַלְתֶּ֥ם
    5[עמי היום ושלחתיך בבקר וכול אשר בלבבך אגיד] ל[ך] ו֯לאתנ֯[ות האובדות לך]
    • (1 Sam 9,19) עִמִּ֖י הַיּ֑וֹם וְשִׁלַּחְתִּ֣יךָ בַבֹּ֔קֶר וְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ אַגִּ֥יד לָֽךְ׃ (1 Sam 9,20) וְלָאֲתֹנ֞וֹת הָאֹבְד֣וֹת לְךָ֗
    6[היום שלושת הימים אל תשים את לבך להם כי נמצ]א֯ו֯
    • (1 Sam 9,20) הַיּוֹם֙ שְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֔ים אַל־ תָּ֧שֶׂם אֶֽת־ לִבְּךָ֛ לָהֶ֖ם כִּ֣י נִמְצָ֑אוּ וּלְמִי֙ כָּל־
    7ולמי חמדת ישראל הלוא לך ולבי]ת א[ביך עלה לפני ויען]
    • (1 Sam 9,20) חֶמְדַּ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל הֲל֣וֹא לְךָ֔ וּלְכֹ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽיךָ׃ ס (1 Sam 9,21) וַיַּ֨עַן
    8[שאול ויאמר לשמואל הלוא איש בן ימיני אנוכי] מק[טן שבטי ישראל ומשפחה]
    • (1 Sam 9,21) שָׁא֜וּל וַיֹּ֗אמֶר הֲל֨וֹא בֶן־ יְמִינִ֤י אָ֙נֹכִי֙ מִקַּטַנֵּי֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמִשְׁפַּחְתִּי֙
    9[הצעירה מכול משפחות בנימין ולמה דברת אלי] כדבר [הזה ויקח שמואל]
    • (1 Sam 9,21) הַצְּעִרָ֔ה מִכָּֽל־ מִשְׁפְּח֖וֹת שִׁבְטֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וְלָ֙מָּה֙ דִּבַּ֣רְתָּ אֵלַ֔י כַּדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס (1 Sam 9,22) וַיִּקַּ֤ח שְׁמוּאֵל֙
    10[את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם שם מקום ב]ראש הק֯[רואים והמה]
    • (1 Sam 9,22) אֶת־ שָׁא֣וּל וְאֶֽת־ נַעֲר֔וֹ וַיְבִיאֵ֖ם לִשְׁכָּ֑תָה וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֤ם מָקוֹם֙ בְּרֹ֣אשׁ הַקְּרוּאִ֔ים וְהֵ֖מָּה
    11[כשבעים איש ויאמר שמואל לטבח תנה לי את המנה] אשר֯ נתתי [לך אשר]
    • (1 Sam 9,22) כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִֽישׁ׃ (1 Sam 9,23) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ לַטַּבָּ֔ח תְּנָה֙ אֶת־ הַמָּנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָ֑ךְ אֲשֶׁר֙
    12[אמרתי לך שים אותה עמך וירם הטבח את השוק ה]ע֯לינה ויש֯[ם אותה לפני]
    • (1 Sam 9,23) אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ שִׂ֥ים אֹתָ֖הּ עִמָּֽךְ׃ (1 Sam 9,24) וַיָּ֣רֶם הַ֠טַּבָּח אֶת־ הַשּׁ֨וֹק וְהֶעָלֶ֜יהָ וַיָּ֣שֶׂם ׀ לִפְנֵ֣י
    13[שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכול כי למועד ש]י֯ם לך לא[ ]
    • (1 Sam 9,24) שָׁא֗וּל וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֤ה הַנִּשְׁאָר֙ שִׂים־ לְפָנֶ֣יךָ אֱכֹ֔ל כִּ֧י לַמּוֹעֵ֛ד שָֽׁמוּר־ לְךָ֥
    9e-i
    1[משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים] עלים אל
    • (1 Sam 10,3) מִשָּׁ֜ם וָהָ֗לְאָה וּבָ֙אתָ֙ עַד־ אֵל֣וֹן תָּב֔וֹר וּמְצָא֤וּךָ שָּׁם֙ שְׁלֹשָׁ֣ה אֲנָשִׁ֔ים עֹלִ֥ים אֶל־
    2[האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלוש[ת (שלושת) כ]ל֯[ובי] (כל֯ובי) ככרות
    • (1 Sam 10,3) הָאֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־ אֵ֑ל אֶחָ֞ד נֹשֵׂ֣א ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה גְדָיִ֗ים וְאֶחָד֙ נֹשֵׂ֗א שְׁלֹ֙שֶׁת֙ כִּכְּר֣וֹת
    3[לחם ואחד נושא נבל יין ושאלו לך לשלום ונתנו לך ת]נ֯ופות לחם ולקחת
    • (1 Sam 10,3) לֶ֔חֶם וְאֶחָ֥ד נֹשֵׂ֖א נֵֽבֶל־ יָֽיִן׃ (1 Sam 10,4) וְשָׁאֲל֥וּ לְךָ֖ לְשָׁל֑וֹם וְנָתְנ֤וּ לְךָ֙ שְׁתֵּי־ לֶ֔חֶם וְלָקַחְתָּ֖
    4[מידם ואחר כן תבוא גבעת האלוהים אשר שם נציב פלש]ת֯י והיה
    • (1 Sam 10,4) מִיָּדָֽם׃ (1 Sam 10,5) אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־ שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩
    5[כבואך שם העיר ופגעת חבל נ]ב֯אים יר֯ד֯י֯ם [מהבמה ולפני]הם נבל
    • (1 Sam 10,5) כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִיאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵֽהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל
    6ות֯וף [וכנור והמה מתנבאים ]וצלחה עליך ר[וח יהוה והתנבאת עמם]
    • (1 Sam 10,5) וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃ (1 Sam 10,6) וְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם
    7ונהפכ[ת ל]איש[ אחר והיה כי תבאנ]ה֯ האתות [האלה לך עשה כול א]ש֯ר֯
    • (1 Sam 10,6) וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר׃ (1 Sam 10,7) וְהָיָ֗ה כִּ֥י תבאינה (תָבֹ֛אנָה) הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה לָ֑ךְ עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר
    8תמצא ידך֯ כי[ האלוהים עמך וירדת לפני הגלגלה והנה אנוכי יו]ר֯ד אליך
    • (1 Sam 10,7) תִּמְצָ֣א יָדֶ֔ךָ כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃ (1 Sam 10,8) וְיָרַדְתָּ֣ לְפָנַי֮ הַגִּלְגָּל֒ וְהִנֵּ֤ה אָֽנֹכִי֙ יֹרֵ֣ד אֵלֶ֔יךָ
    9לעלות [עו]ל[ות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך ]ו֯הדע[תי]
    • (1 Sam 10,8) לְהַעֲל֣וֹת עֹל֔וֹת לִזְבֹּ֖חַ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֑ים שִׁבְעַ֨ת יָמִ֤ים תּוֹחֵל֙ עַד־ בּוֹאִ֣י אֵלֶ֔יךָ וְהוֹדַעְתִּ֣י
    10[לך את אשר תעשה והיה כהפנות ל]ל֯[כת מעם שמואל ויהפך לו ]האלוהים
    • (1 Sam 10,8) לְךָ֔ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ (1 Sam 10,9) וְהָיָ֗ה כְּהַפְנֹת֤וֹ שִׁכְמוֹ֙ לָלֶ֙כֶת֙ מֵעִ֣ם שְׁמוּאֵ֔ל וַיַּהֲפָךְ־ ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים
    11[לב אחר ויבואו כול האותות ביום ה]הוא[ ויבוא משם הגבעתה והנ]ה חבל
    • (1 Sam 10,9) לֵ֣ב אַחֵ֑ר וַיָּבֹ֛אוּ כָּל־ הָאֹת֥וֹת הָאֵ֖לֶּה בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ ס (1 Sam 10,10) וַיָּבֹ֤אוּ שָׁם֙ הַגִּבְעָ֔תָה וְהִנֵּ֥ה חֶֽבֶל־
    12[נביאים לקראתו ותצלח עליו רו]ח֯ א֯להי[ם ויתנבא ויהי כול יוד]ע֯ו מתמול
    • (1 Sam 10,10) נְבִאִ֖ים לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֤ח עָלָיו֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּתְנַבֵּ֖א בְּתוֹכָֽם׃ (1 Sam 10,11) וַיְהִ֗י כָּל־ יֽוֹדְעוֹ֙ מֵאִתְּמ֣וֹל
    13[שלשם ויראו והנה הוא בתוך נביא]י֯ם֯ מת֯[נבא ויאמר העם איש אל ]רעהו מה
    • (1 Sam 10,11) שִׁלְשׁ֔וֹם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֥ה עִם־ נְבִאִ֖ים נִבָּ֑א וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם אִ֣ישׁ אֶל־ רֵעֵ֗הוּ מַה־
    14[זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים ויען איש מהם ויאמר ומי ]אביהם על
    • (1 Sam 10,11) זֶּה֙ הָיָ֣ה לְבֶן־ קִ֔ישׁ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽים׃ (1 Sam 10,12) וַיַּ֨עַן אִ֥ישׁ מִשָּׁ֛ם וַיֹּ֖אמֶר וּמִ֣י אֲבִיהֶ֑ם עַל־
    15[כן היתה למשל הגם שאול בנביאים ויכל מהתנבא ויבא הביתה] ויאמר דוד
    • (1 Sam 10,12) כֵּן֙ הָיְתָ֣ה לְמָשָׁ֔ל הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִאִֽים׃ (1 Sam 10,13) וַיְכַל֙ מֵֽהִתְנַבּ֔וֹת וַיָּבֹ֖א הַבָּמָֽה׃ (1 Sam 10,14) וַיֹּאמֶר֩ דּ֨וֹד
    16[שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי א]ין ונבואה
    • (1 Sam 10,14) שָׁא֥וּל אֵלָ֛יו וְאֶֽל־ נַעֲר֖וֹ אָ֣ן הֲלַכְתֶּ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לְבַקֵּשׁ֙ אֶת־ הָ֣אֲתֹנ֔וֹת וַנִּרְאֶ֣ה כִי־ אַ֔יִן וַנָּב֖וֹא
    17[אל שמואל ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לך שמואל ויאמר] שאול אל
    18[דודו הגד הגיד לי כי נמצאו האתונות ואת דבר המלוכה לוא הגיד לו ]א֯שר אמר
    • (1 Sam 10,16) דּוֹד֔וֹ הַגֵּ֤ד הִגִּיד֙ לָ֔נוּ כִּ֥י נִמְצְא֖וּ הָאֲתֹנ֑וֹת וְאֶת־ דְּבַ֤ר הַמְּלוּכָה֙ לֹֽא־ הִגִּ֣יד ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר
    19[שמואל ]
    20ויצעק שמואל את כול העם אל יהוה המצפה ויאמר אל] כול ב[ני]
    • (1 Sam 10,17) שְׁמוּאֵל֙ אֶת־ הָעָ֔ם אֶל־ יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה׃ (1 Sam 10,18) וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־ בְּנֵ֣י
    10a
    1[אשר בחר בו יהוה כי אין כמוהו בכלכ]ם [ויריעו כול העם ויאמרו יחי המלך ]
    • (1 Sam 10,24) הַרְּאִיתֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּֽחַר־ בּ֣וֹ יְהוָ֔ה כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖הוּ בְּכָל־ הָעָ֑ם וַיָּרִ֧עוּ כָל־ הָעָ֛ם וַיֹּאמְר֖וּ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ פ
    2וידבר שמואל אל העם את] מ֯שפט ה֯[מלך ויכתב בספר וינח לפני יהוה]
    • (1 Sam 10,25) וַיְדַבֵּ֨ר שְׁמוּאֵ֜ל אֶל־ הָעָ֗ם אֵ֚ת מִשְׁפַּ֣ט הַמְּלֻכָ֔ה וַיִּכְתֹּ֣ב בַּסֵּ֔פֶר וַיַּנַּ֖ח לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה
    3[וישלח שמואל את] כ֯ו֯[ל ה]ע֯ם ו֯ילכו איש למקו֯מ[ו וג]ם֯ [ש]או֯ל ה֯[לך לביתו גבעתה]
    • (1 Sam 10,25) וַיְשַׁלַּ֧ח שְׁמוּאֵ֛ל אֶת־ כָּל־ הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃ (1 Sam 10,26) וְגַ֨ם־ שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה
    4[וילכו ]בני החיל א֯שר נגע יה[ו]ה בלבבם ובני הבליעל א[מרו ]מ֯[ה יושיענו]
    • (1 Sam 10,26) וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר־ נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃ (1 Sam 10,27) וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה־ יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙
    5[זה וי]בזוהו ולוא הביאו לו מנח֯ה
    • (1 Sam 10,27) זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא־ הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃ פ
    6[ונ]חש מלך בני ע֯מון הוא לחץ את בני גד ואת בני ראובן בחזקה ונקר להם כ֯[ול]
      7[ע]י֯ן ימין ונתן אין֯ [מושי]ע֯ ל[י]שראל ולוא נשאר איש בבני ישראל אשר בע֯[בר הירדן]
        8[אש]ר֯ ל[וא נ]ק֯ר֯ לו נח[ש מלך] בני[ ע]מ֯ון כול עין ימין ו[ה]ן שבעת אלפים איש
          9ויהי כמו חדש ויעל נחש העמוני ויחן על יביש [נצלו מיד] ב֯נ֯י עמון ויבאו אל [י]בש ג֯לעד ויאמרו כול אנשי יביש אל נחש מ֯[לך]
          • (4Q51 10a,9) כמו חדש
          • (1 Sam 10,27) וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃ פ (1 Sam 11,1) וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל־ יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל־ אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל־ נָחָ֔שׁ
          10[בני עמון כרת] ל[נו ברית ונעבדך ויאמר א]ל[יה]ם֯ נ֯ח֯ש֯ [העמוני בזאת אכרת לכם]
          • (1 Sam 11,1) כְּרָת־ לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃ (1 Sam 11,2) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם נָחָשׁ֙ הָעַמּוֹנִ֔י בְּזֹאת֙ אֶכְרֹ֣ת לָכֶ֔ם
          10b-c
          1ב֯ק֯[ר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד מלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי]
          • (1 Sam 11,7) בָּקָ֜ר וַֽיְנַתְּחֵ֗הוּ וַיְשַׁלַּ֞ח בְּכָל־ גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵל֮ בְּיַ֣ד הַמַּלְאָכִ֣ים ׀ לֵאמֹר֒ אֲשֶׁר֩ אֵינֶ֨נּוּ יֹצֵ֜א אַחֲרֵ֤י
          2שאול וא[חרי שמואל כה יעשה לבקרו ויפול פחד יהוה על עם ישראל ויצעקו]
          • (1 Sam 11,7) שָׁאוּל֙ וְאַחַ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לִבְקָר֑וֹ וַיִּפֹּ֤ל פַּֽחַד־ יְהוָה֙ עַל־ הָעָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ
          3כאיש אחד֯[ ויפקדם בבזק בבמה כול איש ישראל שש מאות אלף ואיש יהודה]
          • (1 Sam 11,7) כְּאִ֥ישׁ אֶחָֽד׃ (1 Sam 11,8) וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּבָ֑זֶק וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וְאִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה
          4שבעים אלף [ויאמר שאול למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש מחר לכם]
          • (1 Sam 11,8) שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ (1 Sam 11,9) וַיֹּאמְר֞וּ לַמַּלְאָכִ֣ים הַבָּאִ֗ים כֹּ֤ה תֹֽאמְרוּן֙ לְאִישׁ֙ יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֔ד מָחָ֛ר תִּהְיֶֽה־ לָכֶ֥ם
          5מיהוה התש֯[ועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו ויאמרו]
          • (1 Sam 11,9) תְּשׁוּעָ֖ה בחם (כְּחֹ֣ם) הַשָּׁ֑מֶשׁ וַיָּבֹ֣אוּ הַמַּלְאָכִ֗ים וַיַּגִּ֛ידוּ לְאַנְשֵׁ֥י יָבֵ֖ישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃
          6לכם פתחו הש֯[ער -- ]
            7ו֯יאמר֯[ו] אנש[י יביש גלעד ]מ֯[חר נצא אליכם ועשיתם לנו ככול הטוב בעיניכם ]
            • (1 Sam 11,10) וַֽיֹּאמְרוּ֙ אַנְשֵׁ֣י יָבֵ֔ישׁ מָחָ֖ר נֵצֵ֣א אֲלֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָּ֔נוּ כְּכָל־ הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃ ס
            8ויהי ממ]ח֯רת ו֯י֯[שים שאול את העם שלושה ראשים ויבאו]
            • (1 Sam 11,11) וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶת־ הָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ
            9[בתוך המחנה באשמרת ה]ב֯קר[ ויכו את בני עמון עד חם היום ויהיו הנשארים]
            • (1 Sam 11,11) בְתוֹךְ־ הַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶת־ עַמּ֖וֹן עַד־ חֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙
            11a
            1ויפוצו ולוא נשא[רו בם שנים יחד ויאמר העם אל שמואל מי]
            • (1 Sam 11,11) וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּ־ בָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַד׃ (1 Sam 11,12) וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־ שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י
            2[ה]אומר[ שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם -- ]
            • (1 Sam 11,12) הָאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃
            11b-c
            1[ואת א]בותיכם כאש֯[ר בא יעקוב ובניו מצרים ויענם מצרים ויזעקו]
            • (1 Sam 12,7) וְאֶת־ אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ (1 Sam 12,8) כַּֽאֲשֶׁר־ בָּ֥א יַעֲקֹ֖ב מִצְרָ֑יִם וַיִּזְעֲק֤וּ
            2[אבו]תיכם אל יה[וה ויש]ל֯ח יה[וה את משה ואת אהרון ויוציאו]
            • (1 Sam 12,8) אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַיִּשְׁלַ֨ח יְהוָ֜ה אֶת־ מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽת־ אַהֲרֹ֗ן וַיּוֹצִ֤יאוּ
            11d
            1[ -- הבעלים ואת העש]ת֯[רות ועתה הצילנו מיד אויבינו ונעבדך]
            • (1 Sam 12,10) הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־ הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃
            2[וישלח יהוה את ]ירבעל[ ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם]
            • (1 Sam 12,11) וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־ יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־ בְּדָ֔ן וְאֶת־ יִפְתָּ֖ח וְאֶת־ שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם
            3[ -- ]○[ -- ]
            11e-i
            1[ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מ]לככ֯[ם ועתה הנה המלך אשר]
            • (1 Sam 12,12) יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ וַיהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַלְכְּכֶֽם׃ (1 Sam 12,13) וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֥ה הַמֶּ֛לֶךְ אֲשֶׁ֥ר
            2[בחרתם והנה נתן יהוה עליכם ]מלך[ אם תיראו את יהוה ועבדתם]
            • (1 Sam 12,13) בְּחַרְתֶּ֖ם אֲשֶׁ֣ר שְׁאֶלְתֶּ֑ם וְהִנֵּ֨ה נָתַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ (1 Sam 12,14) אִם־ תִּֽירְא֣וּ אֶת־ יְהוָ֗ה וַעֲבַדְתֶּ֤ם
            3[אתו ושמ]עתם[ בקולו ולא תמרו פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך]
            • (1 Sam 12,14) אֹתוֹ֙ וּשְׁמַעְתֶּ֣ם בְּקֹל֔וֹ וְלֹ֥א תַמְר֖וּ אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וִהְיִתֶ֣ם גַּם־ אַתֶּ֗ם וְגַם־ הַמֶּ֙לֶךְ֙
            4[אשר ]מ֯לך על[יכם אחר יהוה אל]והיכ֯[ם והצלכם ואם לא תשמעו]
            • (1 Sam 12,14) אֲשֶׁ֣ר מָלַ֣ךְ עֲלֵיכֶ֔ם אַחַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (1 Sam 12,15) וְאִם־ לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙
            5[בקול ]יהוה ומ[ריתם את פי י]הוה והית[ה יד יהוה בכם ובמלככ]ם֯
            • (1 Sam 12,15) בְּק֣וֹל יְהוָ֔ה וּמְרִיתֶ֖ם אֶת־ פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהָיְתָ֧ה יַד־ יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וּבַאֲבֹתֵיכֶֽם׃
            6[גם ]ע֯ת֯[ה] ה֯[תיצבו וראו את ]ה֯דבר ה[גדול הזה אשר יהוה עש]ה֯
            • (1 Sam 12,16) גַּם־ עַתָּה֙ הִתְיַצְּב֣וּ וּרְא֔וּ אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֣ר יְהוָ֔ה עֹשֶׂ֖ה
            7[לעיניכם הלא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קולו]ת
            • (1 Sam 12,16) לְעֵינֵיכֶֽם׃ (1 Sam 12,17) הֲל֤וֹא קְצִיר־ חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת
            8[ומטר וברד ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהו]ה֯
            • (1 Sam 12,17) וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־ רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה
            9[לשאול לכם ]מלך ויקרא שמ[ואל אל יהוה ויתן יהוה קולות ומ]ט֯ר
            • (1 Sam 12,17) לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃ ס (1 Sam 12,18) וַיִּקְרָ֤א שְׁמוּאֵל֙ אֶל־ יְהוָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה קֹלֹ֥ת וּמָטָ֖ר
            10[ביום ההוא ויי]ראו כול ה֯[ע]ם מ[אד את יהוה ואת שמואל ויאמרו]
            • (1 Sam 12,18) בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיִּירָ֨א כָל־ הָעָ֥ם מְאֹ֛ד אֶת־ יְהוָ֖ה וְאֶת־ שְׁמוּאֵֽל׃ (1 Sam 12,19) וַיֹּאמְר֨וּ כָל־
            11[העם אל שמוא]ל[ התפ]לל[ בעד עבדיך אל יהוה אלהיך]
            • (1 Sam 12,19) הָעָ֜ם אֶל־ שְׁמוּאֵ֗ל הִתְפַּלֵּ֧ל בְּעַד־ עֲבָדֶ֛יךָ אֶל־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ
            frg. 1-2
            1[ -- ו]שא֯[ול שגג שגגה]
            • (1 Sam 14,24) וְאִֽישׁ־ יִשְׂרָאֵ֥ל נִגַּ֖שׂ
            2[גדולה ביום ההו]א ו[יואל שאול את העם לאמור ]ארור ה[איש אשר]
            • (1 Sam 14,24) בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּאֶל֩ שָׁא֨וּל אֶת־ הָעָ֜ם לֵאמֹ֗ר אָר֣וּר הָ֠אִישׁ אֲשֶׁר־
            3[יאכל לחם עד ה]ערב ונ[קמתי מאויבי ולוא טעם כול העם לחם]
            • (1 Sam 14,24) יֹ֨אכַל לֶ֜חֶם עַד־ הָעֶ֗רֶב וְנִקַּמְתִּי֙ מֵאֹ֣יְבַ֔י וְלֹֽא טָעַ֥ם כָּל־ הָעָ֖ם לָֽחֶם׃ ס
            4[וכל העם בא ביער ]ויה[י דבש על פני השדה -- ]
            • (1 Sam 14,25) וְכָל־ הָאָ֖רֶץ בָּ֣אוּ בַיָּ֑עַר וַיְהִ֥י דְבַ֖שׁ עַל־ פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃
            frg. 3-5
            1[ -- ויען אי]ש֯[ מהעם ויאמר השבע השביע אביך]
            • (1 Sam 14,28) וַיַּעַן֩ אִ֨ישׁ מֵֽהָעָ֜ם וַיֹּ֗אמֶר הַשְׁבֵּעַ֩ הִשְׁבִּ֨יעַ אָבִ֤יךָ
            2[את העם לא]מ֯[ר ארור האי]ש֯ אשר יאכל ל֯[חם היום ויעף העם וידע]
            • (1 Sam 14,28) אֶת־ הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר אָר֥וּר הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־ יֹ֥אכַל לֶ֖חֶם הַיּ֑וֹם וַיָּ֖עַף הָעָֽם׃
            3ו֯יאמר יהונתן עכור ○○○ א֯בי א֯ת֯ הארץ [ראו כי ארו עיני כי טעמתי]
            • (1 Sam 14,29) וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־ הָאָ֑רֶץ רְאוּ־ נָא֙ כִּֽי־ אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי
            4מעט הדבש הזה אף [כי לוא אכול ]אכל הע[ם משלל אויביו אשר]
            • (1 Sam 14,29) מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃ (1 Sam 14,30) אַ֗ף כִּ֡י לוּא֩ אָכֹ֨ל אָכַ֤ל הַיּוֹם֙ הָעָ֔ם מִשְּׁלַ֥ל אֹיְבָ֖יו אֲשֶׁ֣ר
            5מצ֯א֯[ כי עתה ]רבה המכה [בפלשתי]ים ויך ביו֯ם[ ההוא בפלשתיים]
            • (1 Sam 14,30) מָצָ֑א כִּ֥י עַתָּ֛ה לֹֽא־ רָבְתָ֥ה מַכָּ֖ה בַּפְּלִשְׁתִּֽים׃ (1 Sam 14,31) וַיַּכּ֞וּ בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ בַּפְּלִשְׁתִּ֔ים
            6[ממכמש אילונה ויעף העם מאד ויעט ]העם על[ השלל ויקחו]
            • (1 Sam 14,31) מִמִּכְמָ֖שׂ אַיָּלֹ֑נָה וַיָּ֥עַף הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ (1 Sam 14,32) ויעש (וַיַּ֤עַט) הָעָם֙ אֶל־ שלל (הַשָּׁלָ֔ל) וַיִּקְח֨וּ
            7[העם צאן ובקר ופרים בני בקר וישחטו ]ארצה ו֯י֯[אכל העם על הדם]
            • (1 Sam 14,32) צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־ אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־ הַדָּֽם׃
            8[ויגידו לשאול לאמר חטאים העם ליהוה ]לאכול[ על הדם ויאמר בגדתם]
            • (1 Sam 14,33) וַיַּגִּ֤ידוּ לְשָׁאוּל֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה הָעָ֛ם חֹטִ֥אים לַֽיהוָ֖ה לֶאֱכֹ֣ל עַל־ הַדָּ֑ם וַיֹּ֣אמֶר בְּגַדְתֶּ֔ם
            9[גלו נא אלי הלם אב]ן֯ [גדו]ל֯ה֯ ויאמ֯ר שאול נפצו בעם ואמ[רתם להם]
            • (1 Sam 14,33) גֹּֽלּוּ־ אֵלַ֥י הַיּ֖וֹם אֶ֥בֶן גְּדוֹלָֽה׃ (1 Sam 14,34) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל פֻּ֣צוּ בָעָ֡ם וַאֲמַרְתֶּ֣ם לָהֶ֡ם
            frg. 6
            1על ישר[אל וילחם סביב ב]כול איביו במוא[ב ובבני עמון ובאדום]
            • (1 Sam 14,47) עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב ׀ בְּֽכָל־ אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵי־ עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם
            2ובמלך צובה ובפלשתיים וב֯כול אשר יפנה֯ [יושיע ויעש חיל ויך את]
            • (1 Sam 14,47) וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃ (1 Sam 14,48) וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־
            3עמלק ויצל את ישראל מיד֯[ ש]סיו
            • (1 Sam 14,48) עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ ס
            4ויה[י]ו בני שאול יהונתן וא֯[יש בשת ו]מ֯לכי שע ו[שם שתי בנתיו שם הבכרה]
            • (4Q51 frg. 6,4) וא֯[יש בשת
            • (1 Sam 14,49) וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּי־ שׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙
            5מרוב ושם הקטנה מכל֯[ ושם אשת ]ש֯[אול אחינעם בת אחימעץ ושם]
            • (1 Sam 14,49) מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃ (1 Sam 14,50) וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־ אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם
            6שר הצבא[ אבינר ]ב֯ן֯ נ֯ר֯[ דוד שאול וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר]
            • (1 Sam 14,50) שַׂר־ צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־ נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃ (1 Sam 14,51) וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־ שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־ אַבְנֵ֖ר
            7ב֯ן֯ אבי֯א֯ל[ -- ]
            frg. 7
            1[ -- של]חנ֯י֯ [יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת]
            • (1 Sam 15,20) שְׁלָחַ֣נִי יְהוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־ אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־
            2[עמלק החרמתי ויקח העם מהשלל] צאן [ -- ]
            • (1 Sam 15,20) עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ (1 Sam 15,21) וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן
            frg. 8-10a-b+11
            1[ויאמר שאול אל שמואל חטאתי ]כ֯י֯ [עברתי את פי יהוה ואת דברך כי]
            • (1 Sam 15,24) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל־ שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי־ עָבַ֥רְתִּי אֶת־ פִּֽי־ יְהוָ֖ה וְאֶת־ דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י
            2[יראתי את הע]ם֯[ ואשמע בקולם ועתה[ שא נא את חטאתי ושוב עמי]
            • (1 Sam 15,24) יָרֵ֙אתִי֙ אֶת־ הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃ (1 Sam 15,25) וְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶת־ חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י
            3[ואשתחוה [י]הוה[ ויאמר שמואל אל שאול לוא אשוב עמך כי מאסתה]
            • (1 Sam 15,25) וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַֽיהוָֽה׃ (1 Sam 15,26) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־ שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙
            4[את דב]ר֯ יהוה [וימאסך יהוה מהיות מלך על ]י֯[שראל ויסב שמואל ללכת]
            • (1 Sam 15,26) אֶת־ דְּבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהוָ֔ה מִהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס (1 Sam 15,27) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת
            5[ו]יחזק שאול [בכנף מעילו ויעצר ויקרעהו ויא]מר א֯[ליו שמואל קרע יהוה]
            • (1 Sam 15,27) וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף־ מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע׃ (1 Sam 15,28) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהוָ֜ה אֶֽת־ מַמְלְכ֧וּת
            6מ֯לכות ישרא[ל מעליך ונתנה לרעך הטוב ממך ו]גם [יחצה ישראל לשנים]
            • (1 Sam 15,28) יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃ (1 Sam 15,29) וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל
            7[ולו]א ישוב [ולוא ]ינחם כ[י לוא אדם ה]ו֯א ל֯ה֯[נחם ויאמר שאול חטאתי]
            • (1 Sam 15,29) לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃ (1 Sam 15,30) וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה
            8[ו]כבד[ני נא נ]ג֯ד זקני עמ֯[י ונגד יש]ר֯אל שו[ב עמי והשתחויתי ליהוה אלוהיך]
            • (1 Sam 15,30) כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי־ עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַֽיהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃
            9[וי]שוב שמו֯[א]ל֯ [אח]ר֯י֯[ שאול וישת]חו ליהוה[ ]
            • (1 Sam 15,31) וַיָּ֥שָׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַֽיהוָֽה׃ ס
            10[ו]יאמר שמ[ואל הגישו אלי את אג]ו֯ג מל[ך עמלק וילך אליו אגג -- ]
            • (1 Sam 15,32) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת־ אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג
            frg. 12-14
            1[ -- ופלשתיים עו]מ֯[דים א]ל֯
            • (1 Sam 17,3) וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־
            2[ההר מזה וישראל עומדים אל ההר מזה והגיא ביניה]ם֯[ ו]יצא איש
            • (1 Sam 17,3) הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־ הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם׃ (1 Sam 17,4) וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־
            3[הבנים ממערכות פלשתיים גלית שמו מגת גבהו ]א֯רבע[ א]מות וזרת
            • (1 Sam 17,4) הַבֵּנַ֙יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת שְׁמ֖וֹ מִגַּ֑ת גָּבְה֕וֹ שֵׁ֥שׁ אַמּ֖וֹת וָזָֽרֶת׃
            4[וכובע נחשת על ראשו ושר]י֯ן֯[ קשקשים הוא לבוש ו]משקל השרין
            • (1 Sam 17,5) וְכ֤וֹבַע נְחֹ֙שֶׁת֙ עַל־ רֹאשׁ֔וֹ וְשִׁרְי֥וֹן קַשְׂקַשִּׂ֖ים ה֣וּא לָב֑וּשׁ וּמִשְׁקַל֙ הַשִּׁרְי֔וֹן
            5[חמשת אלפים שקלים נחש]ת֯ ו[מצחת נחשת על רגליו וכדון ]ב֯י֯ן֯ כ֯ת֯פ֯יו
            • (1 Sam 17,5) חֲמֵשֶׁת־ אֲלָפִ֥ים שְׁקָלִ֖ים נְחֹֽשֶֽׁת׃ (1 Sam 17,6) וּמִצְחַ֥ת נְחֹ֖שֶׁת עַל־ רַגְלָ֑יו וְכִיד֥וֹן נְחֹ֖שֶׁת בֵּ֥ין כְּתֵפָֽיו׃
            6[ועץ חניתו כמנור ארגים ול]הב[תו שש מאות שקלים ברזל ונשא צנתו]
            • (1 Sam 17,7) וחץ (וְעֵ֣ץ) חֲנִית֗וֹ כִּמְנוֹר֙ אֹֽרְגִ֔ים וְלַהֶ֣בֶת חֲנִית֔וֹ שֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת שְׁקָלִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְנֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה
            7[הלך לפניו ו]יעמד ו֯[יקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו]
            • (1 Sam 17,7) הֹלֵ֥ךְ לְפָנָֽיו׃ (1 Sam 17,8) וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־ מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ
            8[לערוך מלחמ]ה הל[וא אנוכי -- ]
            • (1 Sam 17,8) לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י
            frg. 16
            1[בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישי]ם֯[ אתם בכלי]
            • (1 Sam 17,40) בְּיָד֗וֹ וַיִּבְחַר־ ל֣וֹ חֲמִשָּׁ֣ה חַלֻּקֵֽי־ אֲבָנִ֣ים ׀ מִן־ הַנַּ֡חַל וַיָּ֣שֶׂם אֹ֠תָם בִּכְלִ֨י
            2[הרועים אשר לו בילקוט וקלעו בידו ויגש אל ]הפלש[תי וילך]
            • (1 Sam 17,40) הָרֹעִ֧ים אֲשֶׁר־ ל֛וֹ וּבַיַּלְק֖וּט וְקַלְּע֣וֹ בְיָד֑וֹ וַיִּגַּ֖שׁ אֶל־ הַפְּלִשְׁתִּֽי׃ (1 Sam 17,41) וַיֵּ֙לֶךְ֙
            3[הפלשתי הולך וקרב אל דויד והאיש נושא הצנ]ה לפ֯[ניו -- ]
            • (1 Sam 17,41) הַפְּלִשְׁתִּ֔י הֹלֵ֥ךְ וְקָרֵ֖ב אֶל־ דָּוִ֑ד וְהָאִ֛ישׁ נֹשֵׂ֥א הַצִּנָּ֖ה לְפָנָֽיו׃
            frg. 17
            1[עליו ויתנהו לדוד ומדיו ו]עד ח֯[רבו ועד קשתו ועד חגרו ויצא]
            • (1 Sam 18,4) עָלָ֔יו וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְדָוִ֑ד וּמַדָּ֕יו וְעַד־ חַרְבּ֥וֹ וְעַד־ קַשְׁתּ֖וֹ וְעַד־ חֲגֹרֽוֹ׃ (1 Sam 18,5) וַיֵּצֵ֨א
            2[דוד בכל אשר ישלחנו שא]ול וישכ֯[יל וישמהו שאול על אנשי]
            • (1 Sam 18,5) דָוִ֜ד בְּכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִשְׁלָחֶ֤נּוּ שָׁאוּל֙ יַשְׂכִּ֔יל וַיְשִׂמֵ֣הוּ שָׁא֔וּל עַ֖ל אַנְשֵׁ֣י
            frg. 18-19
            -1 (Add B-484201/2,1 + B-484305/6,1) [-- ויצ]א[ --]
            0 (Add B-484201/2,2 + B-484305/6,2) [-- א]ש[ר --]
            1[החץ ממך] ו֯[הלאה ויקרא יהונתן אחר הנער מהרה חוש]ה֯ א[ל]
            • (4Q52 frg. 6-7,9) ממך והלאה ויקרא יונתן] (4Q52 frg. 6-7,10) אחר עלמה מהרה חושה אל
            • (1 Sam 20,37) הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה׃ (1 Sam 20,38) וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־
            2[תעמוד וי]לק֯[ט ]נער֯[ יהונתן את החץ ויביא אל אדוניו וה]נ֯ער
            • (4Q52 frg. 6-7,10) תעמד וילקט נער יונתן א[ת החץ ויבא אל אדניו והנער
            • (1 Sam 20,38) תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־ החצי (הַ֣חִצִּ֔ים) וַיָּבֹ֖א אֶל־ אֲדֹנָֽיו׃ (1 Sam 20,39) וְהַנַּ֖עַר
            3[לוא ידע מאומה אך יהונתן ודויד ידעו ויתן יהונתן את כ]ל֯י[ו]
            • (4Q52 frg. 6-7,10) לא ידע מאומה אך יונתן ודוד ידעו] (4Q52 frg. 6-7,11) את הדבר ויתן יונתן את כליו
            • (1 Sam 20,39) לֹֽא־ יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת־ הַדָּבָֽר׃ (1 Sam 20,40) וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־ כֵּלָ֔יו
            frg. 20
            1[ -- וישאל לו ]באלו[הים וצידה נתן לו ואת]
            • (1 Sam 22,10) וַיִּשְׁאַל־ לוֹ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְצֵידָ֖ה נָ֣תַן ל֑וֹ וְאֵ֗ת
            2[חרב גלית הפלשתי נתן לו וישלח המלך ל]ק֯רוא לא֯[בימלך בן אחיטוב]
            • (1 Sam 22,10) חֶ֛רֶב גָּלְיָ֥ת הַפְּלִשְׁתִּ֖י נָ֥תַן לֽוֹ׃ (1 Sam 22,11) וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶת־ אֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּן־ אֲחִיט֜וּב
            3[הכוהן ולבני אביו הכוהנים אשר בנוב ויבאו כ]ו֯לם֯[ אל המלך -- ]
            • (1 Sam 22,11) הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּל־ בֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
            frg. 22-23
            1[ישראל וילך ]לבקש֯[ את דויד ואנשיו על פני צורי]
            • (1 Sam 24,3) בָּח֖וּר מִכָּל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת־ דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל־ פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י
            2[היעלים] וי֯[בא]ו א[ל גדרות הצאן על הדר]ך[ וש]ם֯
            • (1 Sam 24,3) הַיְּעֵלִֽים׃ (1 Sam 24,4) וַ֠יָּבֹא אֶל־ גִּדְר֨וֹת הַצֹּ֤אן עַל־ הַדֶּ֙רֶךְ֙ וְשָׁ֣ם
            3[מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודויד ו]אנשיו בירכתי
            • (1 Sam 24,4) מְעָרָ֔ה וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת־ רַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י
            4[המערה ויאמרו אנשי דויד אליו הנה היום ]אשר אמר
            • (1 Sam 24,4) הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים׃ (1 Sam 24,5) וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲ‍ֽשֶׁר־ אָמַ֧ר
            5[יהוה אליך הנה אנכי נותן את אויבך בידיך (Add B-484206,4) וע]שיתה לו כ[אשר]
            6[יטב בעיניך ויקם דויד ויכרת את כנף המעיל אשר (Add PAM-43.113-2|12,1) לשאול] (PAM 43.113 frg. 2|12,1) ]○ש[
            7[בלט ויהי אחרי כן ויך לב דויד אותו על (Add PAM-43.113-2|12,2) אשר כרת את כנף] (PAM 43.113 frg. 2|12,2) ]שר ○[
            frg. 24-25
            1[ -- וש]א[ול קם ויצא]
            • (1 Sam 24,8) וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ
            2[בדרך מן המערה ויצא דויד אחרי שאול מן המערה] ויקרא [אחרי שאול]
            • (1 Sam 24,8) מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ ס (1 Sam 24,9) וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־ כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ מן־ המערה (מֵֽהַמְּעָרָ֔ה) וַיִּקְרָ֧א אַֽחֲרֵי־ שָׁא֛וּל
            3[לאמור אדני ]המלך֯[ ויבט שאול אחריו ויקד דויד אפים] ארצ[ה וישתחו לו ]
            • (1 Sam 24,9) לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ ס
            4וי]א֯֯֯מ֯ר֯[ דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד]
            • (1 Sam 24,10) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְשָׁא֔וּל לָ֧מָּה תִשְׁמַ֛ע אֶת־ דִּבְרֵ֥י אָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ רָעָתֶֽךָ׃
            frg. 26-27
            1[ -- כאשר ]יאמר מ[של הקד]מניים
            • (1 Sam 24,14) כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י
            2[מרשעים יצא רשע וידי לוא תהיה בך אחרי ]מי אתה[ יוצא מ]ל֯ך֯
            • (1 Sam 24,14) מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־ בָּֽךְ׃ (1 Sam 24,15) אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ
            3[ישראל ועתה אחרי מי אתה רודף אחרי כלב מ]ת֯ או אח֯[רי] הפ֯ר֯עש
            • (1 Sam 24,15) יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ
            4[האחד והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריב]י וישפטני
            • (1 Sam 24,15) אֶחָֽד׃ (1 Sam 24,16) וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֙רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת־ רִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי
            5[מידך ויהי ככלות דויד לדבר את הדברים האלה א]ל֯ שאו֯ל֯
            • (1 Sam 24,16) מִיָּדֶֽךָ׃ פ (1 Sam 24,17) וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת־ הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֶל־ שָׁא֔וּל
            6[ויאמר שאול הקולך זה בני דויד וישא שאול קלו וי]ב֯ך ויאמר אל
            • (1 Sam 24,17) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ׃ (1 Sam 24,18) וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־
            7[דויד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני ]ה֯ט֯[ובה ו]א֯ני גמלתיך הרעה
            • (1 Sam 24,18) דָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽה׃
            8[ואתה הגדת היום את אשר עשי]תה א[תי ט]ובה אש֯ר סגרני
            • (1 Sam 24,19) הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי
            9[יהוה בידך ולוא הרגתני וכי ימצא א]יש את֯[ או]יבו [וש]לחו בדרך
            • (1 Sam 24,19) יְהוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי׃ (1 Sam 24,20) וְכִֽי־ יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת־ אֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ
            10[טובה ויהוה ישלמך טובה כאשר עשיתה ]א֯[ת]ה ה֯י֯ו֯ם֯ [הז]ה֯ ועתה
            • (1 Sam 24,20) טוֹבָ֑ה וַֽיהוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי׃ (1 Sam 24,21) וְעַתָּה֙
            11[הנה ידעתי כי מלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל וקמה ]בידך
            • (4Q51 frg. 26-27,11) וקמה בידך ממלכת ישראל וקמה ]בידך (4Q51 frg. 26-27,12) [ממל]כ֯ת֯[ ישראל
            • (1 Sam 24,21) הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֙מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל׃
            12[ממל]כ֯ת֯[ ישראל ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את] זרעי֯
            • (4Q51 frg. 26-27,11) ממלכת ישראל וקמה ]בידך
            • (1 Sam 24,21) מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל׃ (1 Sam 24,22) וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה אִם־ תַּכְרִ֥ית אֶת־ זַרְעִ֖י
            13[א]חרי וא[ם תשמיד את שמי מבית אבי וישבע דויד לשאול]
            • (1 Sam 24,22) אַֽחֲרָ֑י וְאִם־ תַּשְׁמִ֥יד אֶת־ שְׁמִ֖י מִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ (1 Sam 24,23) וַיִּשָּׁבַ֥ע דָּוִ֖ד לְשָׁא֑וּל
            14[וי]לך֯[ שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה]
            • (1 Sam 24,23) וַיֵּ֤לֶךְ שָׁאוּל֙ אֶל־ בֵּית֔וֹ וְדָוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עָל֖וּ עַל־ הַמְּצוּדָֽה׃ פ
            frg. 29-33
            1מ֯עללים והאיש כלב[י וישמע] דויד במדבר כי ג֯[וז]ז֯ [נבל הכרמלי את צאנו ]
            • (1 Sam 25,3) מַעֲלָלִ֖ים וְה֥וּא כלבו (כָלִבִּֽי׃) (1 Sam 25,4) וַיִּשְׁמַ֥ע דָּוִ֖ד בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־ גֹזֵ֥ז נָבָ֖ל אֶת־ צֹאנֽוֹ׃
            2[ו]י֯שלח [דויד ]ע֯שרה נ֯[ערים ו]יא֯מר דוי֯ד אל הנערים ע֯[לו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם]
            • (4Q51 frg. 29-33,2) דוי֯ד אל הנערים
            • (1 Sam 25,5) וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַנְּעָרִ֗ים עֲל֤וּ כַרְמֶ֙לָה֙ וּבָאתֶ֣ם אֶל־ נָבָ֔ל וּשְׁאֶלְתֶּם־
            3[לו] בשמי [לשלום ואמרתם כה ל]ח֯י וא֯[תה ש]ל֯ום [ו]ב֯יתך [שלום וכול אשר לך שלום]
            • (1 Sam 25,5) ל֥וֹ בִשְׁמִ֖י לְשָׁלֽוֹם׃ (1 Sam 25,6) וַאֲמַרְתֶּ֥ם כֹּ֖ה לֶחָ֑י וְאַתָּ֤ה שָׁלוֹם֙ וּבֵיתְךָ֣ שָׁל֔וֹם וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־ לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
            4[וע]תה שמע[תי כי גוזזים לך עתה הרועי]ם[ אשר לך היו עמנו ולוא הכלמנום ולוא]
            • (1 Sam 25,7) וְעַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י גֹזְזִ֖ים לָ֑ךְ עַתָּ֗ה הָרֹעִ֤ים אֲשֶׁר־ לְךָ֙ הָי֣וּ עִמָּ֔נוּ לֹ֣א הֶכְלַמְנ֗וּם וְלֹֽא־
            5[נפקד] להם[ מאומה כול ימי היותם ב]כ֯רמל [שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו חן]
            • (1 Sam 25,7) נִפְקַ֤ד לָהֶם֙ מְא֔וּמָה כָּל־ יְמֵ֖י הֱיוֹתָ֥ם בַּכַּרְמֶֽל׃ (1 Sam 25,8) שְׁאַ֨ל אֶת־ נְעָרֶ֜יךָ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֗ךְ וְיִמְצְא֨וּ הַנְּעָרִ֥ים חֵן֙
            6ב֯עיניך כ֯[י על יום טוב באנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדים לבנך דויד]
            • (1 Sam 25,8) בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי־ עַל־ י֥וֹם ט֖וֹב בָּ֑נוּ תְּנָה־ נָּ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֤א יָֽדְךָ֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבִנְךָ֖ לְדָוִֽד׃
            7[ו]יבאו נ֯[ערים וידברו הדברים האלה אל נבל וכול הדברים האלה בשם דויד וי]פ[ח]ז֯ [נ]ב֯ל֯
            • (1 Sam 25,9) וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל־ נָבָ֛ל כְּכָל־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃
            8[ויען נבל את עבדי דויד ויאמר ]מי דו֯[יד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפר]ש֯ים
            • (1 Sam 25,10) וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶת־ עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן־ יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים
            9[איש מפני אדניו ולקחתי את ]לחמי ו[את מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגוז]ז֯י ונתתי
            • (1 Sam 25,10) אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו׃ (1 Sam 25,11) וְלָקַחְתִּ֤י אֶת־ לַחְמִי֙ וְאֶת־ מֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙
            10[לאנשים אשר לוא ]א֯י[ מזה המה ויהפכו נערי דויד לדרכם וישבו ויבאו ]ויגידו (PAM 43.113 frg. 6|6,1) ]ידע[
            • (1 Sam 25,11) לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה׃ (1 Sam 25,12) וַיַּהַפְכ֥וּ נַעֲרֵֽי־ דָוִ֖ד לְדַרְכָּ֑ם וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ וַיַּגִּ֣דוּ
            11[לדויד -- ] (PAM 43.113 frg. 6|6,2) ]יאמר
            • (1 Sam 25,12) ל֔וֹ כְּכֹ֖ל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃
            frg. 34-35
            1[ -- והיה היא רו]כ֯[בת על הח]מ֯[ור ויורדת]
            • (1 Sam 25,20) וְהָיָ֞ה הִ֣יא ׀ רֹכֶ֣בֶת עַֽל־ הַחֲמ֗וֹר וְיֹרֶ֙דֶת֙
            2[בסתר ההר והנה דויד ואנשיו עולי]ם לקראת[ה ותפגו]ש אתם (PAM 43.113 frg. 2|10,1) --
            • (1 Sam 25,20) בְּסֵ֣תֶר הָהָ֔ר וְהִנֵּ֤ה דָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו יֹרְדִ֖ים לִקְרָאתָ֑הּ וַתִּפְגֹּ֖שׁ אֹתָֽם׃
            3ודויד אמר א]ך֯ לשקר[ שמרתי את (Add PAM-43.113-2-10,2) כול אשר] (PAM 43.113 frg. 2|10,2) אשר[
            • (1 Sam 25,21) אָמַ֗ר אַךְ֩ לַשֶּׁ֨קֶר שָׁמַ֜רְתִּי אֶֽת־ כָּל־ אֲשֶׁ֤ר
            4[לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר ]ל[ו ]מ֯א֯[ומה וישיב לי רעה תחת]
            • (1 Sam 25,21) לָזֶה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְלֹא־ נִפְקַ֥ד מִכָּל־ אֲשֶׁר־ ל֖וֹ מְא֑וּמָה וַיָּֽשֶׁב־ לִ֥י רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה׃
            frg. 36
            1[שמו ונ]בלה ע֯מו וא[ני אמתך לוא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת ועתה אדני]
            • (1 Sam 25,25) שְׁמ֔וֹ וּנְבָלָ֖ה עִמּ֑וֹ וֽ͏ַאֲנִי֙ אֲמָ֣תְךָ֔ לֹ֥א רָאִ֛יתִי אֶת־ נַעֲרֵ֥י אֲדֹנִ֖י אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְתָּ׃ (1 Sam 25,26) וְעַתָּ֣ה אֲדֹנִ֗י
            2[חי יה]ו֯ה וחי נפש[ך אשר מנעך יהוה מבוא בדם נקי והושע ידך לך ועתה יהיו]
            • (4Q267 frg. 9 i,4) תושיעכה ידכה לכה
            • (4Q270 frg. 6 iv,1) תושיעך] (4Q270 frg. 6 iv,2) [ידך לך
            • (CD 9,9) תושיעך ידך לך
            • (1 Sam 25,26) חַי־ יְהוָ֤ה וְחֵֽי־ נַפְשְׁךָ֙ אֲשֶׁ֨ר מְנָעֲךָ֤ יְהוָה֙ מִבּ֣וֹא בְדָמִ֔ים וְהוֹשֵׁ֥עַ יָדְךָ֖ לָ֑ךְ וְעַתָּ֗ה יִֽהְי֤וּ
            3[כנבל א]יביך והמ֯[בקשים אל אדני רעה ועתה קח הברכה אשר הביאה שפחתך]
            • (1 Sam 25,26) כְנָבָל֙ אֹיְבֶ֔יךָ וְהַֽמְבַקְשִׁ֥ים אֶל־ אֲדֹנִ֖י רָעָֽה׃ (1 Sam 25,27) וְעַתָּה֙ הַבְּרָכָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־ הֵבִ֥יא שִׁפְחָתְךָ֖
            4[לאדוני ??? (PAM 43.113 frg. 6|9,1) ]כ֯ה ל[
            5 (PAM 43.113 frg. 6|9,2) ]לא○[ ]י[
            6 (PAM 43.113 frg. 6|9,3) ]ל[
            frg. 38-39
            1[כעשרת] ה֯[י]מ֯ים[ (Add PAM-43.113-1-11,1) ויגוף יהוה (4Q51 frg. 38-39,2) את נבל וימות וישמע דויד ויאמר ברוך יהוה אשר]
            • (1 Sam 25,38) כַּעֲשֶׂ֣רֶת הַיָּמִ֑ים וַיִּגֹּ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־ נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃ (1 Sam 25,39) וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר
            2[רב א]ת֯ ריב חרפ[תי (Add PAM-43.113-1-11,2) מיד (4Q51 frg. 38-39,3) נבל ואת עבדו השך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו] (4Q51 frg. 38-39,1) את נבל וימות וישמע דויד ויאמר ברוך יהוה אשר] (PAM 43.113 frg. 1|11,1) ]מיד
            • (1 Sam 25,38) אֶת־ נָבָ֖ל וַיָּמֹֽת׃ (1 Sam 25,39) וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִד֮ כִּ֣י מֵ֣ת נָבָל֒ וַיֹּ֡אמֶר בָּר֣וּךְ יְהוָ֡ה אֲשֶׁ֣ר רָב֩ אֶת־ רִ֨יב חֶרְפָּתִ֜י מִיַּ֣ד נָבָ֗ל וְאֶת־ עַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ
            3 (4Q51 frg. 38-39,4) [וישלח דויד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה ויבאו] (4Q51 frg. 38-39,2) נבל ואת עבדו השך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו]
            • (1 Sam 25,39) נָבָ֗ל וְאֶת־ עַבְדּוֹ֙ חָשַׂ֣ךְ מֵֽרָעָ֔ה וְאֵת֙ רָעַ֣ת נָבָ֔ל הֵשִׁ֥יב יְהוָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ (1 Sam 25,40) וַיָּבֹ֜אוּ
            4[עבד]י דויד֯[ אל אביגיל (4Q51 frg. 38-39,5) הכרמלה וידברו אליה לאמור דויד שלחנו אליך לקחתך] (4Q51 frg. 38-39,3) [וישלח דויד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה ויבאו]
            • (1 Sam 25,39) וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ וַיְדַבֵּ֣ר בַּאֲבִיגַ֔יִל לְקַחְתָּ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃ (1 Sam 25,40) וַיָּבֹ֜אוּ עַבְדֵ֥י דָוִ֛ד אֶל־ אֲבִיגַ֖יִל הַכַּרְמֶ֑לָה וַיְדַבְּר֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר דָּוִד֙ שְׁלָחָ֣נוּ אֵלַ֔יִךְ לְקַחְתֵּ֥ךְ
            5[לו] לא֯[שה -- ] (4Q51 frg. 38-39,4) הכרמלה וידברו אליה לאמור דויד שלחנו אליך לקחתך]
            • (1 Sam 25,40) הַכַּרְמֶ֑לָה וַיְדַבְּר֤וּ אֵלֶ֙יהָ֙ לֵאמֹ֔ר דָּוִד֙ שְׁלָחָ֣נוּ אֵלַ֔יִךְ לְקַחְתֵּ֥ךְ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃
            frg. 40-41
            1[כ]י֯ מ[י ישלח ידו במשיח יהוה ונקה ויאמר דויד חי יהוה כי אם]
            • (1 Sam 26,9) תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה׃ פ (1 Sam 26,10) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי־ יְהוָ֔ה כִּ֥י אִם־
            2[י]הוה[ יגפנו או יומו יבוא ומת או במל]חמה [ירד ונספה חלילה לי מיהוה]
            • (1 Sam 26,10) יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ־ יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה׃ (1 Sam 26,11) חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה
            3[מ]שלח֯[ ידי במשיח יהוה ועתה קח נא ]א֯ת חניתו [ממראשתיו ואת צפחת המים]
            • (1 Sam 26,11) מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַח־ נָ֨א אֶֽת־ הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מראשתו (מְרַאֲשֹׁתָ֛יו) וְאֶת־ צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם
            4[ונ]ל֯כה֯[ לנו ויקח דויד את החנית וא]ת צפחת המ[ים אשר מראשתי שאול]
            • (1 Sam 26,11) וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ׃ (1 Sam 26,12) וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת־ הַחֲנִ֜ית וְאֶת־ צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל
            5[וילכו להם ואין רואה ואין יודע ואין מקי]ץ כל֯[ם ישנים כי תרדמת יהוה]
            • (1 Sam 26,12) וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃
            frg. 42a
            1[הנה הסכלתי ו]אשגה הר[בה מאד ]
            • (1 Sam 26,21) הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
            2[ויען דויד ויאמ]ר֯ הנה חנ[ית המלך יעבור אחד מהנערים ויקחה]
            • (1 Sam 26,22) וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה החנית (חֲנִ֣ית) הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃
            3[ויהוה ישיב לאי]ש֯ א֯ת צד[קתו ואת אמונתו אשר נתנך יהוה היום]
            • (1 Sam 26,23) וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת־ צִדְקָת֖וֹ וְאֶת־ אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהוָ֤ה ׀ הַיּוֹם֙
            4[בידי ולוא אביתי ]לשל[ח ]יד֯[י במשיח יהוה והנה כאשר גדלה]
            • (1 Sam 26,23) בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃ (1 Sam 26,24) וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה
            5[נפשך היום הזה ב]ע֯יני֯[ כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל]
            • (1 Sam 26,24) נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל־ צָרָֽה׃ פ
            frg. 42b-c
            1[ויאמר ]ד֯ויד א[ל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי]
            • (1 Sam 27,1) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ לִבּ֔וֹ עַתָּ֛ה אֶסָּפֶ֥ה יוֹם־ אֶחָ֖ד בְּיַד־ שָׁא֑וּל אֵֽין־ לִ֨י
            2[טו]ב כ֯י֯ [המ]ל[ט אמלט אל ארץ פלשתיים ונואש ממני שאול]
            • (1 Sam 27,1) ט֜וֹב כִּ֣י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט ׀ אֶל־ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֗ים וְנוֹאַ֨שׁ מִמֶּ֤נִּי שָׁאוּל֙
            3[ל]ב֯קש֯[ני בכול גבול ישראל ונמלטתי מידו ויקום דויד ויעבור]
            • (1 Sam 27,1) לְבַקְשֵׁ֤נִי עוֹד֙ בְּכָל־ גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל וְנִמְלַטְתִּ֖י מִיָּדֽוֹ׃ (1 Sam 27,2) וַיָּ֣קָם דָּוִ֔ד וַיַּעֲבֹ֣ר
            4[הוא ו]א֯[רבע מאות -- ]
            • (1 Sam 27,2) ה֔וּא וְשֵׁשׁ־ מֵא֥וֹת
            frg. 43
            1[ -- ועד אר]ץ֯ מצרים [והכה דויד את הארץ ולוא]
            • (1 Sam 27,8) וְעַד־ אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (1 Sam 27,9) וְהִכָּ֤ה דָוִד֙ אֶת־ הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א
            2[יחיה איש ואשה ולקח צא]ן֯ ובקר וחמו[רים וגמלים ובגדים וישוב]
            • (1 Sam 27,9) יְחַיֶּ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשָּׁ֑ה וְלָקַח֩ צֹ֨אן וּבָקָ֜ר וַחֲמֹרִ֤ים וּגְמַלִּים֙ וּבְגָדִ֔ים וַיָּ֖שָׁב
            3[דויד ויבוא אל אכיש וי]אמר אכיש על מ֯[י פשטתם היום ויאמר]
            • (1 Sam 27,9) וַיָּבֹ֥א אֶל־ אָכִֽישׁ׃ (1 Sam 27,10) וַיֹּ֣אמֶר אָכִ֔ישׁ אַל־ פְּשַׁטְתֶּ֖ם הַיּ֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר
            4[דויד על נגב יהודה] ואל נגב ירח֯[מ]א֯ל ועל נגב֯[ הקנזי ואיש ואשה לא]
            • (1 Sam 27,10) דָּוִ֗ד עַל־ נֶ֤גֶב יְהוּדָה֙ וְעַל־ נֶ֣גֶב הַיַּרְחְמְאֵלִ֔י וְאֶל־ נֶ֖גֶב הַקֵּינִֽי׃ (1 Sam 27,11) וְאִ֨ישׁ וְאִשָּׁ֜ה לֹֽא־
            5[יחיה דויד להבי]א֯ גתה לאמ֯ר פן יגי֯[דו עלינו לאמור כה עשה]
            • (1 Sam 27,11) יְחַיֶּ֣ה דָוִ֗ד לְהָבִ֥יא גַת֙ לֵאמֹ֔ר פֶּן־ יַגִּ֥דוּ עָלֵ֖ינוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־ עָשָׂ֤ה
            6[דויד וכה משפטו ]כול הימים אשר ישב֯[ דויד בשדה פלשתיים]
            • (1 Sam 27,11) דָוִד֙ וְכֹ֣ה מִשְׁפָּט֔וֹ כָּל־ הַ֨יָּמִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יָשַׁ֖ב בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים׃
            7[ויאמן אכיש (Add PAM-43.113-9-10,1) בדוי]ד לאמור[ ה]ב֯אש[ הבאיש בעמו בישראל והיה] (PAM 43.113 frg. 9|10,1) ]○י○[
            • (1 Sam 27,12) וַיַּאֲמֵ֥ן אָכִ֖ישׁ בְּדָוִ֣ד לֵאמֹ֑ר הַבְאֵ֤שׁ הִבְאִישׁ֙ בְּעַמּ֣וֹ בְיִשְׂרָאֵ֔ל וְהָ֥יָה
            8[לי עבד עולם ]
            9[ויהי בימים ההם ו]י֯קבצ֯ו פלשתיים[ את מחניהם לצאת]
            • (1 Sam 28,1) וַֽיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וַיִּקְבְּצ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־ מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א
            10[להלחם בישראל ויאמר ]אכיש אל דו֯י֯ד ידוע ת֯[דע כי אתי]
            • (1 Sam 28,1) לְהִלָּחֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־ דָּוִ֔ד יָדֹ֣עַ תֵּדַ֗ע כִּ֤י אִתִּי֙
            11[תצא אתה ואנשיך למ]לחמה יזרעא֯ל[ה וי]אמר ד֯ו֯[יד תדע את]
            • (1 Sam 28,1) תֵּצֵ֣א בַֽמַּחֲנֶ֔ה אַתָּ֖ה וַאֲנָשֶֽׁיךָ׃ (1 Sam 28,2) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ אָכִ֔ישׁ לָכֵן֙ אַתָּ֣ה תֵדַ֔ע אֵ֥ת
            12[אשר יעשה עבדך ויאמר ]אכי֯[ש ]ל֯[דויד] ל֯כן ש[ומר לראשי]
            • (1 Sam 28,2) אֲשֶׁר־ יַעֲשֶׂ֖ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר אָכִישׁ֙ אֶל־ דָּוִ֔ד לָכֵ֗ן שֹׁמֵ֧ר לְרֹאשִׁ֛י
            13[אשימך כול הימים ]
            • (1 Sam 28,2) אֲשִֽׂימְךָ֖ כָּל־ הַיָּמִֽים׃ פ
            14[ושמואל מת ויספדו לו כול ישרא]ל[ ויקברהו ברמה ובעירו]
            • (1 Sam 28,3) וּשְׁמוּאֵ֣ל מֵ֔ת וַיִּסְפְּדוּ־ לוֹ֙ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בָרָמָ֖ה וּבְעִיר֑וֹ
            frg. 44
            1[שמע ]נ֯א֯[ גם אתה בקול שפחתך ואשימה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך]
            • (1 Sam 28,22) שְׁמַֽע־ נָ֤א גַם־ אַתָּה֙ בְּק֣וֹל שִׁפְחָתֶ֔ךָ וְאָשִׂ֧מָה לְפָנֶ֛יךָ פַּת־ לֶ֖חֶם וֶאֱכ֑וֹל וִיהִ֤י בְךָ֙
            2[כח ]כי תל[ך] ב֯ד֯[רך ולא אבה לאכול ויפצרו בו עבדיו והאשה וישמע לקולם]
            • (1 Sam 28,22) כֹּ֔חַ כִּ֥י תֵלֵ֖ךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ (1 Sam 28,23) וַיְמָאֵ֗ן וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל וַיִּפְרְצוּ־ ב֤וֹ עֲבָדָיו֙ וְגַם־ הָ֣אִשָּׁ֔ה וַיִּשְׁמַ֖ע לְקֹלָ֑ם
            3[וי]קום מן [הא]רץ ו֯[ישב על המטה ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו]
            • (4Q51 frg. 44,3) מן [הא]רץ
            • (1 Sam 28,23) וַיָּ֙קָם֙ מֵֽהָאָ֔רֶץ וַיֵּ֖שֶׁב אֶל־ הַמִּטָּֽה׃ (1 Sam 28,24) וְלָאִשָּׁ֤ה עֵֽגֶל־ מַרְבֵּק֙ בַּבַּ֔יִת וַתְּמַהֵ֖ר וַתִּזְבָּחֵ֑הוּ
            4[ו]ת֯קח קמח [ו]תלוש ו[תאף מצות ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו]
            • (1 Sam 28,24) וַתִּקַּח־ קֶ֣מַח וַתָּ֔לָשׁ וַתֹּפֵ֖הוּ מַצּֽוֹת׃ (1 Sam 28,25) וַתַּגֵּ֧שׁ לִפְנֵֽי־ שָׁא֛וּל וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיֹּאכֵ֑לוּ
            5[ויקומו ו]ילכו הלילה ה[הוא ]
            • (1 Sam 28,25) וַיָּקֻ֥מוּ וַיֵּלְכ֖וּ בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ פ
            6[ויקבצו פ]ל֯ש֯[תיים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל]
            • (1 Sam 29,1) וַיִּקְבְּצ֧וּ פְלִשְׁתִּ֛ים אֶת־ כָּל־ מַחֲנֵיהֶ֖ם אֲפֵ֑קָה וְיִשְׂרָאֵ֣ל חֹנִ֔ים בַּעַ֖יִן אֲשֶׁ֥ר בְּיִזְרְעֶֽאל׃
            frg. 45-46
            1[יען אשר לוא הלכו עם דויד לא נתן ל]ה֯[ם] מ[השלל אשר הצלנו כי]
            • (1 Sam 30,22) יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־ הָלְכ֣וּ עִמִּ֔י לֹֽא־ נִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם מֵהַשָּׁלָ֖ל אֲשֶׁ֣ר הִצַּ֑לְנוּ כִּֽי־
            2[אם איש את אשתו ואת בניו ינהגו וישבו ]ויאמר[ דויד לוא תעשו כן]
            • (1 Sam 30,22) אִם־ אִ֤ישׁ אֶת־ אִשְׁתּוֹ֙ וְאֶת־ בָּנָ֔יו וְיִנְהֲג֖וּ וְיֵלֵֽכוּ׃ ס (1 Sam 30,23) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד לֹֽא־ תַעֲשׂ֥וּ כֵ֖ן
            3[אחרי אשר נתן יהוה לנו וישמור אתנו ויתן ]את הג֯[דוד הבא עלינו בידנו]
            • (1 Sam 30,23) אֶחָ֑י אֵ֠ת אֲשֶׁר־ נָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָ֙נוּ֙ וַיִּשְׁמֹ֣ר אֹתָ֔נוּ וַיִּתֵּ֗ן אֶֽת־ הַגְּד֛וּד הַבָּ֥א עָלֵ֖ינוּ בְּיָדֵֽנוּ׃
            4[ומי ישמע לדברים האלה כחלק הירד במ]ל[חמ]ה וכ֯[חלק היושב על]
            • (1 Sam 30,24) וּמִי֙ יִשְׁמַ֣ע לָכֶ֔ם לַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה כִּ֞י כְּחֵ֣לֶק ׀ הַיֹּרֵ֣ד בַּמִּלְחָמָ֗ה וּֽכְחֵ֛לֶק הַיֹּשֵׁ֥ב עַל־
            5[הכלים יחדו יהלוקו ויהי מהיום ההוא ומע]ל֯ה֯ [ו]י[שימה לחק ולמשפט]
            • (1 Sam 30,24) הַכֵּלִ֖ים יַחְדָּ֥ו יַחֲלֹֽקוּ׃ ס (1 Sam 30,25) וַיְהִ֕י מֵֽהַיּ֥וֹם הַה֖וּא וָמָ֑עְלָה וַיְשִׂמֶ֜הָ לְחֹ֤ק וּלְמִשְׁפָּט֙
            6[לישראל עד היום הזה ויבוא דויד אל צק]ל֯ג (Add PAM-43.113-3-2,1) ו[ישלח מהשלל לזקני] (PAM 43.113 frg. 3|2,1) ]שלח
            • (1 Sam 30,25) לְיִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ (1 Sam 30,26) וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־ צִ֣קְלַ֔ג וַיְשַׁלַּ֧ח מֵֽהַשָּׁלָ֛ל לְזִקְנֵ֥י
            7[יהודה ולעריהם מהשלל לאמור הנה לכם ]ב֯ר[כה (Add PAM-43.113-3-2,2) משלל אויבי יהוה] (PAM 43.113 frg. 3|2,2) ]מש[
            • (1 Sam 30,26) יְהוּדָ֖ה לְרֵעֵ֣הוּ לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה לָכֶם֙ בְּרָכָ֔ה מִשְּׁלַ֖ל אֹיְבֵ֥י יְהוָֽה׃
            frg. 47
            1לא]ש֯[ר בבית אל ולאשר בבית צור]
            2[ולא]ש֯ר ב֯ר֯מ[ת נגב] ולאשר[ ביתיר ולאשר בערער ולאשר בשפמות]
            • (1 Sam 30,27) וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּרָמֽוֹת־ נֶ֖גֶב וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּיַתִּֽר׃ (1 Sam 30,28) וְלַאֲשֶׁ֧ר בַּעֲרֹעֵ֛ר וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּשִֽׂפְמ֖וֹת
            3[ולאשר ]בא֯שתמע ולאש֯[ר בכרמל ולאשר בערי הירחמאלי]
            • (1 Sam 30,28) וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּאֶשְׁתְּמֹֽעַ׃ ס (1 Sam 30,29) וְלַאֲשֶׁ֣ר בְּרָכָ֗ל וְלַֽאֲשֶׁר֙ בְּעָרֵ֣י הַיְּרַחְמְאֵלִ֔י
            4[ולאשר בע]ר֯י הקנזי ולאש֯[ר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר]
            • (1 Sam 30,29) וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעָרֵ֥י הַקֵּינִֽי׃ (1 Sam 30,30) וְלַאֲשֶׁ֧ר בְּחָרְמָ֛ה וְלַאֲשֶׁ֥ר בְּבוֹר־ עָשָׁ֖ן וְלַאֲשֶׁ֥ר
            5[בעתך ולאשר] בחברון֯[ ולכול המקומות אשר התהלך שם דויד]
            • (1 Sam 30,30) בַּעֲתָֽךְ׃ (1 Sam 30,31) וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וּֽלְכָל־ הַמְּקֹמ֛וֹת אֲשֶֽׁר־ הִתְהַלֶּךְ־ שָׁ֥ם דָּוִ֖ד ה֥וּא וַאֲנָשָֽׁיו׃ פ
            frg. 48-49
            1ופלשתיים]
            2[נלחמו בישראל וינוס]ו א֯[נשי ישראל מפני פלשתיים ויפלו]
            • (1 Sam 31,1) נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ
            3[חללים בהר גלבע ו]י֯דב[קו פלשתיים אחרי שאול ואחרי בניו]
            • (1 Sam 31,1) חֲלָלִ֖ים בְּהַ֥ר הַגִּלְבֹּֽעַ׃ (1 Sam 31,2) וַיַּדְבְּק֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים אֶת־ שָׁא֖וּל וְאֶת־ בָּנָ֑יו
            4[ויכו פלשתיים את י]ה֯ונתן וא[ת אבינדב ואת מלכי שע בני שאול]
            • (1 Sam 31,2) וַיַּכּ֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים אֶת־ יְהוֹנָתָ֧ן וְאֶת־ אֲבִינָדָ֛ב וְאֶת־ מַלְכִּי־ שׁ֖וּעַ בְּנֵ֥י שָׁאֽוּל׃
            5[ותכבד המלחמה ]על שאול [וי]מ֯צ[אוהו המורים בקשת ויחלו]
            • (1 Sam 31,3) וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־ שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל
            6[אתו אל המתנים ויא]מ֯ר֯[ ]שא֯[ו]ל אל֯ [נושא כ]לי֯ו֯ ש֯[לוף חרבך]
            • (4Q51 frg. 48-49,6) אל֯ [נושא כ]לי֯ו֯ ש֯[לוף חרבך]
            • (1 Sam 31,3) מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃ (1 Sam 31,4) וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀
            7[ודקרני בה פן יבאו הערלים הא]ל[ה ודקר וה]תעלל ב[י ולוא]
            • (1 Sam 31,4) וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־ יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־ בִ֔י וְלֹ֤א
            frg. 50
            1[הדבר הזה הג]ד נ֯[א לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם]
            • (2 Sam 1,4) הַדָּבָ֖ר הַגֶּד־ נָ֣א לִ֑י וַ֠יֹּאמֶר אֲשֶׁר־ נָ֨ס הָעָ֜ם מִן־ הַמִּלְחָמָ֗ה וְגַם־
            2[הרבה נפל ]מן העם ו[ימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו ויאמר]
            • (2 Sam 1,4) הַרְבֵּ֞ה נָפַ֤ל מִן־ הָעָם֙ וַיָּמֻ֔תוּ וְגַ֗ם שָׁא֛וּל וִיהוֹנָתָ֥ן בְּנ֖וֹ מֵֽתוּ׃ (2 Sam 1,5) וַיֹּ֣אמֶר
            3[דויד אל ]ה֯נ֯[ער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו]
            • (2 Sam 1,5) דָּוִ֔ד אֶל־ הַנַּ֖עַר הַמַּגִּ֣יד ל֑וֹ אֵ֣יךְ יָדַ֔עְתָּ כִּי־ מֵ֥ת שָׁא֖וּל וִיהֽוֹנָתָ֥ן בְּנֽוֹ׃
            frg. 51
            1[על זרעו] ואב[יאם אל אדני הנה ויחזק דויד בבגדיו]
            • (2 Sam 1,10) עַל־ זְרֹע֔וֹ וָאֲבִיאֵ֥ם אֶל־ אֲדֹנִ֖י הֵֽנָּה׃ (2 Sam 1,11) וַיַּחֲזֵ֥ק דָּוִ֛ד בבגדו (בִּבְגָדָ֖יו
            2[ויקרע]ם וגם [כול האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו]
            • (2 Sam 1,11) וַיִּקְרָעֵ֑ם וְגַ֥ם כָּל־ הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (2 Sam 1,12) וַֽיִּסְפְּדוּ֙ וַיִּבְכּ֔וּ
            3[ויצו]מ֯ו עד֯ [הע]רב [על שאול ועל יהונתן ועל עם יהוה ועל]
            • (2 Sam 1,12) וַיָּצֻ֖מוּ עַד־ הָעָ֑רֶב עַל־ שָׁא֞וּל וְעַל־ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְעַל־ עַ֤ם יְהוָה֙ וְעַל־
            4[בית י]שר[א]ל֯ כי נכו֯ בחר֯[ב ]
            • (2 Sam 1,12) בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֥י נָפְל֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ ס
            5[ויאמר דוי]ד֯ אל הנ֯[ע]ר המג[יד לו אי מזה אתה ויאמר]
            • (2 Sam 1,13) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל־ הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר
            6[בן איש גר עמ]ל[קי אנכי -- ]
            • (2 Sam 1,13) בֶּן־ אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃
            frg. 52a-b+53
            1[אנשי יביש גלעד ויאמר אלי]ה֯ם ברוכים [אתם ליהוה אשר]
            • (4Q51 frg. 52a-b+53,1) יביש גלעד
            • (2 Sam 2,5) אַנְשֵׁ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם בְּרֻכִ֤ים אַתֶּם֙ לַֽיהוָ֔ה אֲשֶׁ֨ר
            2[עשיתם חסד האלוהים הז]ה על אדניכ[ם עם שאול משיח יהוה]
            • (2 Sam 2,5) עֲשִׂיתֶ֜ם הַחֶ֣סֶד הַזֶּ֗ה עִם־ אֲדֹֽנֵיכֶם֙ עִם־ שָׁא֔וּל
            3[ותקברו אתו ועתה יעש י]הו֯ה אתכם ח֯[סד ואמת וגם אנכי]
            • (2 Sam 2,5) וַֽתִּקְבְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃ (2 Sam 2,6) וְעַתָּ֕ה יַֽעַשׂ־ יְהוָ֥ה עִמָּכֶ֖ם חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י
            4[אעשה אתכם הטובה ]ה֯זאת אשר[ עשיתם את הדבר הזה]
            • (2 Sam 2,6) אֶעֱשֶׂ֤ה אִתְּכֶם֙ הַטּוֹבָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶ֖ם הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
            5[ועתה תחזקנה ידיכם ו]היו לבני חיל[ כי מת אדניכם שאול]
            • (2 Sam 2,7) וְעַתָּ֣ה ׀ תֶּחֱזַ֣קְנָה יְדֵיכֶ֗ם וִֽהְיוּ֙ לִבְנֵי־ חַ֔יִל כִּי־ מֵ֖ת אֲדֹנֵיכֶ֣ם שָׁא֑וּל
            6[וגם אתי משחו בית יהודה ]עליהם ל[מלך ]
            • (2 Sam 2,7) וְגַם־ אֹתִ֗י מָשְׁח֧וּ בֵית־ יְהוּדָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיהֶֽם׃ פ
            7ואבנר בן נר ]שר הצבא א[שר לשאול לקח את]
            • (2 Sam 2,8) וְאַבְנֵ֣ר בֶּן־ נֵ֔ר שַׂר־ צָבָ֖א אֲשֶׁ֣ר לְשָׁא֑וּל לָקַ֗ח אֶת־
            8[איש בשת בן שאול וי]ע֯ב֯[רה]ו מחנ[ים וימלכהו על הגלעד]
            • (4Q51 frg. 52a-b+53,8) [איש בשת
            • (2 Sam 2,8) אִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־ שָׁא֔וּל וַיַּעֲבִרֵ֖הוּ מַחֲנָֽיִם׃ (2 Sam 2,9) וַיַּמְלִכֵ֙הוּ֙ אֶל־ הַגִּלְעָ֔ד
            9[ועל גשר ועל יזרעאל ועל אפ]רים[ ועל בנימין ועל ישראל]
            • (2 Sam 2,9) וְאֶל־ הָאֲשׁוּרִ֖י וְאֶֽל־ יִזְרְעֶ֑אל וְעַל־ אֶפְרַ֙יִם֙ וְעַל־ בִּנְיָמִ֔ן וְעַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל
            10[כלה אך בית יהודה היו א]ח֯ר֯[י דויד ויהי מספר הימים]
            • (2 Sam 2,9) כֻּלֹּֽה׃ (2 Sam 2,10) אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃ (2 Sam 2,11) וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים
            11[אשר היה דוי]ד מל֯[ך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה]
            • (2 Sam 2,11) אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־ בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה
            12[ח]ד֯ש֯ים ויצא אב֯נר[ בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים]
            • (2 Sam 2,11) חֳדָשִֽׁים׃ ס (2 Sam 2,12) וַיֵּצֵא֙ אַבְנֵ֣ר בֶּן־ נֵ֔ר וְעַבְדֵ֖י אִֽישׁ־ בֹּ֣שֶׁת בֶּן־ שָׁא֑וּל מִֽמַּחֲנַ֖יִם
            13[ג]ב֯ע֯ו֯נ֯ה ויואב בן צרוי[ה ועבדי דויד יצאו מחברון ויפגשום]
            • (2 Sam 2,12) גִּבְעֽוֹנָה׃ (2 Sam 2,13) וְיוֹאָ֨ב בֶּן־ צְרוּיָ֜ה וְעַבְדֵ֤י דָוִד֙ יָֽצְא֔וּ וַֽיִּפְגְּשׁ֛וּם
            14על ברכת גבעון [י]ח֯ד֯ו֯[ וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על]
            • (2 Sam 2,13) עַל־ בְּרֵכַ֥ת גִּבְע֖וֹן יַחְדָּ֑ו וַיֵּ֨שְׁב֜וּ אֵ֤לֶּה עַל־ הַבְּרֵכָה֙ מִזֶּ֔ה וְאֵ֥לֶּה עַל־
            15הבר֯כ֯ה[ מזה ויא]מר א[בנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו]
            • (2 Sam 2,13) הַבְּרֵכָ֖ה מִזֶּֽה׃ (2 Sam 2,14) וַיֹּ֤אמֶר אַבְנֵר֙ אֶל־ יוֹאָ֔ב יָק֤וּמוּ נָא֙ הַנְּעָרִ֔ים וִֽישַׂחֲק֖וּ
            16לפ[נינו ]ויאמ[ר י]ואב יקומ֯[ו ויקומו ויעברו במספר שנים]
            • (2 Sam 2,14) לְפָנֵ֑ינוּ וַיֹּ֥אמֶר יוֹאָ֖ב יָקֻֽמוּ׃ (2 Sam 2,15) וַיָּקֻ֖מוּ וַיַּעַבְר֣וּ בְמִסְפָּ֑ר שְׁנֵ֧ים
            17עשר לבנ֯י בנימין איש[ לאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי]
            • (4Q51 frg. 52a-b+53,17) לבנ֯י בנימין איש[ לאיש בשת
            • (2 Sam 2,15) עָשָׂ֣ר לְבִנְיָמִ֗ן וּלְאִ֥ישׁ בֹּ֙שֶׁת֙ בֶּן־ שָׁא֔וּל וּשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מֵעַבְדֵ֥י
            18דויד ויחזיקו איש[ בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו]
            • (2 Sam 2,15) דָוִֽד׃ (2 Sam 2,16) וַֽיַּחֲזִ֜קוּ אִ֣ישׁ ׀ בְּרֹ֣אשׁ רֵעֵ֗הוּ וְחַרְבּוֹ֙ בְּצַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וַֽיִּפְּל֖וּ
            19[יחד]ו ויקרא֯ למק[ום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון]
            • (4Q51 frg. 52a-b+53,19) חלקת הצרים אשר בגבעון]
            • (2 Sam 2,16) יַחְדָּ֑ו וַיִּקְרָא֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא חֶלְקַ֥ת הַצֻּרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בְּגִבְעֽוֹן׃
            frg. 54
            1[אח]ר֯י א[ב]נ֯ר ו[יהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה]
            • (2 Sam 2,25) אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּהְי֖וּ לַאֲגֻדָּ֣ה אֶחָ֑ת וַיַּ֣עַמְד֔וּ עַ֥ל רֹאשׁ־ גִּבְעָ֖ה
            2]א֯חת ויקרא א[בנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב]
            • (2 Sam 2,25) אֶחָֽת׃ (2 Sam 2,26) וַיִּקְרָ֨א אַבְנֵ֜ר אֶל־ יוֹאָ֗ב וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲלָנֶ֙צַח֙ תֹּ֣אכַל חֶ֔רֶב
            3ה]לוא ידעתה כי[ מרה תהיה באחרונה ועד מתי לוא תאמר]
            • (2 Sam 2,26) הֲל֣וֹא יָדַ֔עְתָּה כִּֽי־ מָרָ֥ה תִהְיֶ֖ה בָּאַחֲרוֹנָ֑ה וְעַד־ מָתַי֙ לֹֽא־ תֹאמַ֣ר
            4]לעם לשוב מאחר֯[י אחינו ויאמר יואב חי יהוה כי לולא]
            • (2 Sam 2,26) לָעָ֔ם לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֥י אֲחֵיהֶֽם׃ (2 Sam 2,27) וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב חַ֚י הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י לוּלֵ֖א
            5[ד]ב֯רת כי אז מן [הבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו]
            • (4Q51 frg. 54,5) מן [הבקר
            • (2 Sam 2,27) דִּבַּ֑רְתָּ כִּ֣י אָ֤ז מֵֽהַבֹּ֙קֶר֙ נַעֲלָ֣ה הָעָ֔ם אִ֖ישׁ מֵאַחֲרֵ֥י אָחִֽיו׃
            6[ -- ]○○[ -- ]
            frg. 55-57a-b+58
            1[מח]נימה ויוא[ב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כול העם ויפקדו]
            • (2 Sam 2,29) מַחֲנָֽיִם׃ (2 Sam 2,30) וְיוֹאָ֗ב שָׁ֚ב מֵאַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיִּקְבֹּ֖ץ אֶת־ כָּל־ הָעָ֑ם וַיִּפָּ֨קְד֜וּ
            2[מ]עבדי דויד ת֯[שעה עשר איש ועשהאל ועבדי דויד הכו מבני]
            • (4Q51 frg. 55-57a-b+58,3) בנימין
            • (2 Sam 2,30) מֵעַבְדֵ֥י דָוִ֛ד תִּשְׁעָֽה־ עָשָׂ֥ר אִ֖ישׁ וַעֲשָׂה־ אֵֽל׃ (2 Sam 2,31) וְעַבְדֵ֣י דָוִ֗ד הִכּוּ֙ מִבִּנְיָמִ֔ן
            3בנימין מאנשי[ אבנר שלש מאות וששים איש וישאו את עשהאל]
            • (4Q51 frg. 55-57a-b+58,2) מבני]
            • (2 Sam 2,31) מִבִּנְיָמִ֔ן וּבְאַנְשֵׁ֖י אַבְנֵ֑ר שְׁלֹשׁ־ מֵא֧וֹת וְשִׁשִּׁ֛ים אִ֖ישׁ מֵֽתוּ׃ (2 Sam 2,32) וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲשָׂהאֵ֔ל
            4ויקברהו בקבר[ אבי]ו֯[ א]ש֯ר ב֯[בית לחם וילכו כול הלילה יואב]
            • (4Q51 frg. 55-57a-b+58,4) ב֯[בית לחם
            • (2 Sam 2,32) וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּקֶ֣בֶר אָבִ֔יו אֲשֶׁ֖ר בֵּ֣ית לָ֑חֶם וַיֵּלְכ֣וּ כָל־ הַלַּ֗יְלָה יוֹאָב֙
            5ו֯אנשיו ויאור להם בחברון ותה[י המלחמה ארכה בין ]ב֯[ית]
            • (2 Sam 2,32) וַֽאֲנָשָׁ֔יו וַיֵּאֹ֥ר לָהֶ֖ם בְּחֶבְרֽוֹן׃ (2 Sam 3,1) וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית
            6שאול ובין בית דויד ודויד הולך [וחזק ובית שאול ]הולך ו֯ד֯[ל]
            • (2 Sam 3,1) שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְדָוִד֙ הֹלֵ֣ךְ וְחָזֵ֔ק וּבֵ֥ית שָׁא֖וּל הֹלְכִ֥ים וְדַלִּֽים׃ ס
            7ויולד לדויד בנים בחברון ו[יהי בכורו א]מנן[ לא]חינעם
            • (2 Sam 3,2) וילדו (וַיִּוָּלְד֧וּ) לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם
            8היזרעלית ו֯מ֯שנהו דלי֯֯[ה] לאביגיל ה֯[כרמלית ו]ה֯שלישי אבשלום
            • (2 Sam 3,2) הַיִּזְרְעֵאלִֽת׃ (2 Sam 3,3) וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב לאביגל (לַאֲ‍ֽבִיגַ֕יִל) אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם
            9בן מעכה בת֯ תלמי מלך ג֯שור והרביעי[ אדניה בן ]ח֯גית והחמ֯[י]ש֯י
            • (2 Sam 3,3) בֶּֽן־ מַעֲכָ֔ה בַּת־ תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר׃ (2 Sam 3,4) וְהָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֣ה בֶן־ חַגִּ֑ית וְהַחֲמִישִׁ֖י
            10שפטיה לא[ב]יטל והששי יתרעם לע[גלה אשת דויד אלה יו]ל[דו]
            • (2 Sam 3,4) שְׁפַטְיָ֥ה בֶן־ אֲבִיטָֽל׃ (2 Sam 3,5) וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ
            11לדויד֯ [בח]ב֯רון
            • (2 Sam 3,5) לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן׃ פ
            12ויהי בה֯יות המלחמה בין בית שאו[ל ובין בית דויד ואבנר היה מתחזק]
            • (2 Sam 3,6) וַיְהִ֗י בִּֽהְיוֹת֙ הַמִּלְחָמָ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְאַבְנֵ֛ר הָיָ֥ה מִתְחַזֵּ֖ק
            13בבית שאול ולשאול פילגש רצפה[ בת איה ויאמר מפיבשת בן]
            • (2 Sam 3,6) בְּבֵ֥ית שָׁאֽוּל׃ (2 Sam 3,7) וּלְשָׁא֣וּל פִּלֶ֔גֶשׁ וּשְׁמָ֖הּ רִצְפָּ֣ה בַת־ אַיָּ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙
            14שאול אל אבנ֯ר מדוע֯ ב֯א֯ת֯ה֯ אל פי[לגש אבי ויחר לאבנר מאד על דבר]
            • (2 Sam 3,7) אֶל־ אַבְנֵ֔ר מַדּ֥וּעַ בָּ֖אתָה אֶל־ פִּילֶ֥גֶשׁ אָבִֽי׃ (2 Sam 3,8) וַיִּחַר֩ לְאַבְנֵ֨ר מְאֹ֜ד עַל־ דִּבְרֵ֣י
            15[מפיבשת ]ויאמר לו ה֯[ראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה]
            • (2 Sam 3,8) אִֽישׁ־ בֹּ֗שֶׁת וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֮ אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָה֒ הַיּ֨וֹם אֶֽעֱשֶׂה־
            16[חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולוא המציתך ביד]
            • (2 Sam 3,8) חֶ֜סֶד עִם־ בֵּ֣ית ׀ שָׁא֣וּל אָבִ֗יךָ אֶל־ אֶחָיו֙ וְאֶל־ מֵ֣רֵעֵ֔הוּ וְלֹ֥א הִמְצִיתִ֖ךָ בְּיַד־
            17[דויד ותפקד עלי עון האשה היום (Add PAM-43.113-1-4,1) כה יעשה אלוהים לאבנר ו]כה (PAM 43.113 frg. 1|4,1) ]כה יעש֯[
            • (2 Sam 3,8) דָּוִ֑ד וַתִּפְקֹ֥ד עָלַ֛י עֲוֺ֥ן הָאִשָּׁ֖ה הַיּֽוֹם׃ (2 Sam 3,9) כֹּֽה־ יַעֲשֶׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְאַבְנֵ֔ר וְכֹ֖ה
            18[יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדויד (Add PAM-43.113-1-4,2) כי כן אעשה לו להעבי]ר֯ (PAM 43.113 frg. 1|4,2) ]○○[
            • (2 Sam 3,9) יֹסִ֣יף ל֑וֹ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לְדָוִ֔ד כִּֽי־ כֵ֖ן אֶֽעֱשֶׂה־ לּֽוֹ׃ (2 Sam 3,10) לְהַֽעֲבִ֥יר
            19[הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דויד על ישראל ]ו֯יהודה
            • (2 Sam 3,10) הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת־ כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל־ יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל־ יְהוּדָ֔ה
            20[מדן ועד באר שבע ולוא יכל עוד מפיבשת להשיב את ]אבנר
            21[דבר מיראות אותו ]
            • (2 Sam 3,11) דָּבָ֑ר מִיִּרְאָת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ ס
            22[וישלח אבנר מלאכים אל דויד אל חברון לאמור כרות ]ב֯ריתך
            • (2 Sam 3,12) וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־ דָּוִ֛ד תחתו (תַּחְתָּ֥יו) לֵאמֹ֖ר לְמִי־ אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כָּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙
            23[אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כול בית ישראל ויאמ]ר֯ טוב֯
            • (2 Sam 3,12) אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵֽל׃ (2 Sam 3,13) וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב
            24[אני אכרות אתך ברית אך דבר אחד אנוכי שואל מאתך ]ל֯[אמור]
            • (2 Sam 3,13) אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙
            25[לוא תראה את פני כי אם הביאך את מיכל בת שאול עמך]
            • (2 Sam 3,13) לֹא־ תִרְאֶ֣ה אֶת־ פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־ לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־ שָׁא֔וּל
            26[בבואך לראות את פני וישלח דויד מלאכים]
            • (2 Sam 3,13) בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־ פָּנָֽי׃ ס (2 Sam 3,14) וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים
            27[אל מפיבשת בן שאול לאמור תנה לי את אשתי את ]מיכל
            • (2 Sam 3,14) אֶל־ אִֽישׁ־ בֹּ֥שֶׁת בֶּן־ שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־ אִשְׁתִּי֙ אֶת־ מִיכַ֔ל
            28[אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתיים וישלח מפיב]ש֯ת
            • (2 Sam 3,14) אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עָרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃ (2 Sam 3,15) וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת
            frg. 59
            1[ -- ו]י֯אמ֯ר[ -- ]
            2[ -- ה]י֯יתם֯[ -- ]
            frg. 60
            1[ -- ויאמ]ר אב[נר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה]
            • (2 Sam 3,21) וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־ דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩
            2[אל אדני המלך את כל ישראל ויכ]ר֯תו֯[ אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה]
            • (2 Sam 3,21) אֶל־ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־ תְּאַוֶּ֖ה
            3 (PAM 43.124 frg. 8|6,1) ]שלום[
            4 (PAM 43.124 frg. 8|6,2) ]○○ ○[
            frg. 61 i+62
            1בן נר אל דויד וישלחהו וילך [בשלום ויבוא יואב אל המלך ויאמר מה]
            • (2 Sam 3,23) בֶּן־ נֵר֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְשַׁלְּחֵ֖הוּ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃ (2 Sam 3,24) וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה
            2עשיתה הן בא אבנר אליך למה ז֯ה֯ [שלחתו וילך הלוא ידעת את]
            • (2 Sam 3,24) עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה־ בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה־ זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ׃ (2 Sam 3,25) יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת־
            3[א]ב֯נר כי הלפתותך [בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את]
            • (2 Sam 3,25) אַבְנֵ֣ר בֶּן־ נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־ מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־ מבואך (מ֣וֹבָאֶ֔ךָ) וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת
            4כול אשר אתה עושה
            • (2 Sam 3,25) כָּל־ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
            5ויצא יואב מעם דויד ו֯י֯שלח מ[לאכים] א֯חר֯[י א]ב֯[נר ]ו֯י֯[שיבו אתו]
            • (2 Sam 3,26) וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ
            6[מבור הסי]רה ודויד [לוא] ידע ויש֯[ב אבנ]ר֯ [חבר]ונה ויטה֯[ו יואב]
            • (4Q51 frg. 61 i+62,6) [מבור הסי]רה
            • (2 Sam 3,26) מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃ (2 Sam 3,27) וַיָּ֤שָׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙
            7[על ירך ה]שער לדבר א֯ת֯ו בשלי [ויכהו ש]ם עד החמש [וי]מות [בדם]
            • (2 Sam 3,27) אֶל־ תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מָת בְּדַ֖ם
            8עשאל אחיהו ויש֯מ֯ע֯[ דויד מאחרי] כ֯ן [ויא]מר נקי א[נכ]י֯ וממ[לכתי]
            • (2 Sam 3,27) עֲשָׂה־ אֵ֥ל אָחִֽיו׃ (2 Sam 3,28) וַיִּשְׁמַ֤ע דָּוִד֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיֹּ֗אמֶר נָקִ֨י אָנֹכִ֧י וּמַמְלַכְתִּ֛י
            9מעם יהוה עד עולם ודם [אבנר י]ח֯ול על֯ [ר]אש יואב֯ ועל כ[ול]
            • (2 Sam 3,28) מֵעִ֥ם יְהוָ֖ה עַד־ עוֹלָ֑ם מִדְּמֵ֖י אַבְנֵ֥ר בֶּן־ נֵֽר׃ (2 Sam 3,29) יָחֻ֙לוּ֙ עַל־ רֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וְאֶ֖ל כָּל־
            10בית יואב ו֯ל֯ו֯א֯ יכרת מבית֯ יואב זב ומצרע ומ֯ח֯ז֯[יק ב]פלך ונופל
            • (2 Sam 3,29) בֵּ֣ית אָבִ֑יו וְֽאַל־ יִכָּרֵ֣ת מִבֵּ֣ית יוֹאָ֡ב זָ֠ב וּמְצֹרָ֞ע וּמַחֲזִ֥יק בַּפֶּ֛לֶךְ וְנֹפֵ֥ל
            11בחרב ו֯ח֯סר לחם ויוא[ב ]ו֯אבי֯[שי אחיו נג]עו לאבנר ע[ל] א֯שר המ[ית]
            • (2 Sam 3,29) בַּחֶ֖רֶב וַחֲסַר־ לָֽחֶם׃ (2 Sam 3,30) וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית
            12את [עשהא]ל אחיהם בגב֯[עון ב]מלחמה[ ]
            • (2 Sam 3,30) אֶת־ עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה׃ פ
            13ויאמר[ דויד א]ל יואב [ואל כול] הע֯ם א֯[שר אתו] קר֯[עו ]ב֯גדיכ[ם]
            • (2 Sam 3,31) וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־ יוֹאָ֜ב וְאֶל־ כָּל־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙
            14[וחג]ו֯רו [שקי]ם וספדו לפני א֯[ב]נ֯ר והמ[לך דויד] הולך אחר[י ה]מ֯ט֯ה
            • (2 Sam 3,31) וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה׃
            15ו]יקברו את אבנר [בח]ב֯ר֯[ון ויש]א֯ המלך קולו ויבך
            • (2 Sam 3,32) וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־ אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־ קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙
            16[על קבר א]בנר ויבכו כל העם [ויקנן המלך] על אבנר ויאמר
            • (2 Sam 3,32) אֶל־ קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כָּל־ הָעָֽם׃ פ (2 Sam 3,33) וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־ אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר
            17ה֯כמו֯[ת נ]ב֯ל ימות אבנר א[סרות ידיך לוא] בזקים ורגליך
            • (2 Sam 3,33) הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃ (2 Sam 3,34) יָדֶ֣ךָ לֹֽא־ אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙
            18בנחש[תי]ם לא הגש כנפ֯ל֯[ ב]ני ע[ולה נפלת ו]יספו כל לבכ[ות]
            • (2 Sam 3,34) לֹא־ לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־ עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כָל־ הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת
            19עליו [וי]בוא כל העם לה֯[ב]רות[ את דויד לחם בע]וד היום ויש֯[ב]ע
            • (2 Sam 3,34) עָלָֽיו׃ (2 Sam 3,35) וַיָּבֹ֣א כָל־ הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־ דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע
            20דוי֯ד֯ [לאמ]ו֯ר֯֯ כה יע[ש]ה אלוהים[ וכה יוסף כי אם ]לפי בא השמש
            • (2 Sam 3,35) דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַעֲשֶׂה־ לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־ לִפְנֵ֧י בֽוֹא־ הַשֶּׁ֛מֶשׁ
            21[אטעם לח]ם אוכל מ֯[אומה וכו]ל[ העם הכירו וייטב] ב֯עיניהם
            • (2 Sam 3,35) אֶטְעַם־ לֶ֖חֶם א֥וֹ כָל־ מְאֽוּמָה׃ (2 Sam 3,36) וְכָל־ הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם
            22[כול אשר ע]שה ה[מלך בעיני כול הע]ם וי[דעו כול הע]ם֯ ו֯כול
            • (2 Sam 3,36) כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כָל־ הָעָ֖ם טֽוֹב׃ (2 Sam 3,37) וַיֵּדְע֧וּ כָל־ הָעָ֛ם וְכָל־
            23[ישראל ביום ההוא כי לו]א֯ היה מ֯֯[ן המל]ך֯ לה֯מית את אבנר
            • (2 Sam 3,37) יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י לֹ֤א הָיְתָה֙ מֵֽהַמֶּ֔לֶךְ לְהָמִ֖ית אֶת־ אַבְנֵ֥ר
            24[בן נר ויאמר המלך אל ע]בדיו הל[ו]א֯ ת֯דעו כי שר וגדול נפל
            • (2 Sam 3,37) בֶּן־ נֵֽר׃ פ (2 Sam 3,38) וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־ עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵדְע֔וּ כִּי־ שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל
            25[היו]ם֯ הזה ביש[רא]ל [ואנ]כי היו[ם רך ומשוח] מלך [ו]האנשים
            • (2 Sam 3,38) הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (2 Sam 3,39) וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים
            26[האל]ה בני צר֯ויה י[שלם יהוה ]ל֯[עושה הרעה כרעתו ]
            • (2 Sam 3,39) הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ׃ פ
            27[וי]שמע מפיב[ש]ת֯ ב֯[ן שאול כי מ]ת֯ א[ב]נר בחברון ו֯י֯ר֯פ֯ו֯ ידיו
            • (2 Sam 4,1) וַיִּשְׁמַ֣ע בֶּן־ שָׁא֗וּל כִּ֣י מֵ֤ת אַבְנֵר֙ בְּחֶבְר֔וֹן וַיִּרְפּ֖וּ יָדָ֑יו
            28[וכו]ל י֯ש֯[ראל נבהלו ]
            • (2 Sam 4,1) וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֖ל נִבְהָֽלוּ׃
            29[ושני אנשים שרי גדודי]ם למפיבשת ב֯ן֯ שאול ש[ם הא]חד
            • (2 Sam 4,2) וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־ גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־ שָׁא֟וּל שֵׁם֩ הָאֶחָ֨ד
            30[בענה ושם השני רכב] בני רמון הבא֯רתי מבני בנימ֯[ין] כ֯י֯ גם
            • (2 Sam 4,2) בַּֽעֲנָ֜ה וְשֵׁ֧ם הַשֵּׁנִ֣י רֵכָ֗ב בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֶֽרֹתִ֖י מִבְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן כִּ֚י גַּם־
            31[בארות תחשב] ע֯ל֯ בנימי[ן ו]י֯ברחו הברתים גת֯[י]ם [ויה]י֯ו֯ שם
            • (2 Sam 4,2) בְּאֵר֔וֹת תֵּחָשֵׁ֖ב עַל־ בִּנְיָמִֽן׃ (2 Sam 4,3) וַיִּבְרְח֥וּ הַבְּאֵרֹתִ֖ים גִּתָּ֑יְמָה וַֽיִּהְיוּ־ שָׁ֣ם
            32[גרים עד] ה֯יום הזה וליהונתן [בן שאול בן נכה רגלים בן]
            • (2 Sam 4,3) גָּרִ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ ס (2 Sam 4,4) וְלִיהֽוֹנָתָן֙ בֶּן־ שָׁא֔וּל בֵּ֖ן נְכֵ֣ה רַגְלָ֑יִם בֶּן־
            33[חמש שני]ם ויהי ב[ב]ו֯א שמ֯[ועת שאול ויהונתן בן שאול]
            • (2 Sam 4,4) חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֣ים הָיָ֡ה בְּבֹ֣א שְׁמֻעַת֩ שָׁא֨וּל וִיהֽוֹנָתָ֜ן
            34[מיזרעאל] ותשאהו֯ [אמנתו ותנס -- ]
            • (2 Sam 4,4) מִֽיִּזְרְעֶ֗אל וַתִּשָּׂאֵ֤הוּ אֹֽמַנְתּוֹ֙ וַתָּנֹ֔ס
            frg. 61 ii+63-64a-b+65-67
            1[א]חיו בני[ רמון הבאר]תי[ ויא]מ֯ר֯ [להם חי יהוה אשר פדה את]
            • (2 Sam 4,9) בַּעֲנָ֣ה אָחִ֗יו בְּנֵ֛י רִמּ֥וֹן הַבְּאֵֽרֹתִ֖י וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֑ם חַי־ יְהוָ֕ה אֲשֶׁר־ פָּדָ֥ה אֶת־
            2[נפשי ]מכול צר[ה] כי המגיד לי לאמ[ור מת שאול והוא היה כמבשר]
            • (2 Sam 4,9) נַפְשִׁ֖י מִכָּל־ צָרָֽה׃ (2 Sam 4,10) כִּ֣י הַמַּגִּיד֩ לִ֨י לֵאמֹ֜ר הִנֵּה־ מֵ֣ת שָׁא֗וּל וְהֽוּא־ הָיָ֤ה כִמְבַשֵּׂר֙
            3ב[עיני] ואחזה בו ואהרגהו בצקל[ג אשר לתתי לו בשורה אף]
            • (2 Sam 4,10) בְּעֵינָ֔יו וָאֹחֲזָ֣ה ב֔וֹ וָאֶהְרְגֵ֖הוּ בְּצִֽקְלָ֑ג אֲשֶׁ֥ר לְתִתִּי־ ל֖וֹ בְּשֹׂרָֽה׃ (2 Sam 4,11) אַ֞ף
            4[כי אנ]ש֯ים רש֯[עי]ם אתם הרגי֯ (הרגו / הרג) איש[ צ]ד֯יק ב֯ביתו ע֯[ל משכבו]
            • (2 Sam 4,11) כִּֽי־ אֲנָשִׁ֣ים רְשָׁעִ֗ים הָרְג֧וּ אֶת־ אִישׁ־ צַדִּ֛יק בְּבֵית֖וֹ עַל־ מִשְׁכָּב֑וֹ
            5ועת֯[ה] ה֯ל[וא א]ב֯קש את דמו מידכם[ ו]בערתי אתכם מן֯[ הארץ]
            • (2 Sam 4,11) וְעַתָּ֗ה הֲל֨וֹא אֲבַקֵּ֤שׁ אֶת־ דָּמוֹ֙ מִיֶּדְכֶ֔ם וּבִעַרְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מִן־ הָאָֽרֶץ׃
            6ו֯י֯[צו דויד את] ה֯נערים[ ויהרגום ויק]צ֯צו את ידיהם ואת[ רגליהם]
            • (2 Sam 4,12) וַיְצַו֩ דָּוִ֨ד אֶת־ הַנְּעָרִ֜ים וַיַּהַרְג֗וּם וַֽיְקַצְּצ֤וּ אֶת־ יְדֵיהֶם֙ וְאֶת־ רַגְלֵיהֶ֔ם
            7[ויתלום על הב]רכה בחב[רון ואת ר]א֯ש מפיבשת לקח ו[יקבר]
            • (2 Sam 4,12) וַיִּתְל֥וּ עַל־ הַבְּרֵכָ֖ה בְּחֶבְר֑וֹן וְאֵ֨ת רֹ֤אשׁ אִֽישׁ־ בֹּ֙שֶׁת֙ לָקָ֔חוּ וַיִּקְבְּר֥וּ
            8[בקבר אבנר בן ]נר בח[ברון ]
            • (2 Sam 4,12) בְקֶֽבֶר־ אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְרֽוֹן׃ פ
            9[ויבאו כול שב]ט֯י יש[ראל אל דוי]ד חברונה לאמור ה[ננ]ו֯ ע֯[צמך]
            • (2 Sam 5,1) וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־ שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥
            10[ובשרך אנחנו גם א]תמול ג[ם של]שום בהיו[ת ש]אול[ מלך עלינו]
            • (2 Sam 5,1) וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ׃ (2 Sam 5,2) גַּם־ אֶתְמ֣וֹל גַּם־ שִׁלְשׁ֗וֹם בִּהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ
            11[אתה היית המוציא והמביא את] יש֯[רא]ל[ ויאמר יהוה לך אתה]
            • (2 Sam 5,2) אַתָּ֗ה הייתה (הָיִ֛יתָ) מוציא (הַמּוֹצִ֥יא) והמבי (וְהַמֵּבִ֖יא) אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה
            12[תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל ויבאו]
            • (2 Sam 5,2) תִרְעֶ֤ה אֶת־ עַמִּי֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃ (2 Sam 5,3) וַ֠יָּבֹאוּ
            13[כול זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דויד ברית]
            • (2 Sam 5,3) כָּל־ זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית
            14בחברון֯[ לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל וילך דויד]
            • (2 Sam 5,3) בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־ דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־ יִשְׂרָאֵֽל׃ פ (2 Sam 5,6) וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ
            15ואנשיו[ ירושלים אל היבוסי יושב הארץ ויאמר לדויד לאמור]
            • (2 Sam 5,6) וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל־ הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙
            16לוא ת[ב]וא֯ הנה כי הסית[וך ה]ע֯ו֯ר֯[י]ם וה[פסחים לאמור לוא יבוא]
            • (2 Sam 5,6) לֹא־ תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־ הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־ יָב֥וֹא
            17דויד ה֯[נ]ה וילכוד דויד את מצדת ציון֯ היא ע֯[יר דויד ויאמר]
            • (2 Sam 5,6) דָוִ֖ד הֵֽנָּה׃ (2 Sam 5,7) וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד׃ (2 Sam 5,8) וַיֹּ֨אמֶר
            18ד[ויד ]ב֯יום ההוא כו֯ל֯[ מ]כה [י]ב֯ו֯סי יגע בצנור ו֯א֯ת הע[ורים ואת]
            • (2 Sam 5,8) דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־ מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־ הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־ הַ֣עִוְרִ֔ים
            19ה[פסחי]ם֯ שנאה נפש דויד [על] כן יאמרו עור ופסח לוא [יבוא אל הבית]
            • (2 Sam 5,8) הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־ הַ֣עִוְרִ֔ים שנאו (שְׂנֻאֵ֖י) נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־ כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־ הַבָּֽיִת׃
            20ויש֯ב דויד ב֯מצדה ויקר֯[א ]לה֯ עיר דויד ויבנה עיר [סביב מן]
            • (2 Sam 5,9) וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־ לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־
            21המלוא וביתה [ו]י֯לך דויד֯[ הלוך וג]דל ויהוה צבאות עמו
            • (2 Sam 5,9) הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה׃ (2 Sam 5,10) וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃ פ
            22וישלח חיר֯[ם] מלך צור [מלאכים אל] דויד וע[צי ארזים ו]ח֯ר֯שי עץ
            • (2 Sam 5,11) וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶֽלֶךְ־ צֹ֥ר מַלְאָכִים֮ אֶל־ דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ
            23וחרשי קיר֯ [וי]בנו בית֯ [לדויד וידע דויד כי הכינו יהוה ל]מ֯לך֯
            • (2 Sam 5,11) וְחָֽרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנֽוּ־ בַ֖יִת לְדָוִֽד׃ (2 Sam 5,12) וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי־ הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ
            24על ישרא֯ל [וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל ויקח ד]ויד עוד
            • (2 Sam 5,12) עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל׃ ס (2 Sam 5,13) וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד
            25פיל[ג]שים ו[נשים מירושלים אחרי באו מחברון ויולד]ו֯ לדויד עוד
            • (2 Sam 5,13) פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדּוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד
            26[בני]ם ובנות ואלה[ שמות הילדים לו בירושלם שמע]א ושובב
            • (2 Sam 5,13) בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת׃ (2 Sam 5,14) וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב
            27[ונתן ו]שלומ[ה] ויב֯[חר ואלישוע ואליפלט ונפג ויפיע וא]לישמע
            • (2 Sam 5,14) וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה׃ (2 Sam 5,15) וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְנֶ֥פֶג וְיָפִֽיעַ׃ (2 Sam 5,16) וֶאֱלִישָׁמָ֥ע
            28[ובעלידע ואליפלט וישמעו פלשתיים כי]
            • (2 Sam 5,16) וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃ פ (2 Sam 5,17) וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּי־
            29[נמשח דויד למלך על ישראל ויעלו כול הפלשתיים לבקש את]
            • (2 Sam 5,17) מָשְׁח֨וּ אֶת־ דָּוִ֤ד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־ פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־
            30[דויד וישמע דויד וירד אל המצודה ]ופלשתיים[ באו ויפשטו]
            • (2 Sam 5,17) דָּוִ֑ד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־ הַמְּצוּדָֽה׃ (2 Sam 5,18) וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ
            31[בעמק רפאים וישאל דויד ביהוה על פ]ל֯שת֯[יי]ם האע֯[לה]
            • (2 Sam 5,18) בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים׃ (2 Sam 5,19) וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל־ פְּלִשְׁתִּ֔ים
            32[התתנם בידי ויאמר יהוה עלה נתון אתן ]את ה[פלשתיים בידך]
            • (2 Sam 5,19) הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־ דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי־ נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת־ הַפְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃
            frg. 68-76
            1[וכול העם אשר] אתו בעלה היא קרי֯[ת יערים אשר] ליהודה להעלו[ת]
            • (2 Sam 6,2) וְכָל־ הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ מִֽבַּעֲלֵ֖י יְהוּדָ֑ה לְהַעֲל֣וֹת
            2[משם את ארון הא]ל[וה]ים את אשר נ[קרא שם שם יהוה יו]שב הכרובי֯[ם]
            • (2 Sam 6,2) מִשָּׁ֗ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־ נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת יֹשֵׁ֥ב הַכְּרֻבִ֖ים
            3[עליו וירכבו את ארון יהו]ה֯ על עג[לה חדשה וישאוהו] מבית א[בינדב אשר]
            • (2 Sam 6,2) עָלָֽיו׃ (2 Sam 6,3) וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־ אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־ עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר
            4[בגבעת קרית יערים ועזא ואחיו בני אבינדב] נ֯ה֯ג֯י֯ם א֯[ת] העגלה[ עם ארון]
            • (2 Sam 6,3) בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְי֗וֹ בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־ הָעֲגָלָ֥ה (2 Sam 6,4) עִ֖ם אֲר֣וֹן
            5[יהוה ואחיו הלך לפני ]א֯רון [יהוה ודויד ו]ב֯ני ישראל מ֯ש֯[חקים] ל[פני]
            • (2 Sam 6,4) הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן׃ (2 Sam 6,5) וְדָוִ֣ד ׀ וְכָל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י
            6[יהוה ב]כ֯ו֯ל֯ עז [ו]ב֯שיר֯ים ובכנורות ו[בחללים] ובתפים ובמ֯[נענ]ע֯ים
            • (2 Sam 6,5) יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃
            7[ובנבלי]ם ויבא֯ו֯ עד ג[רן] נודן וישלח עזא [את] י֯דו אל ארון ה֯א֯ל[וה]י֯ם[ לאחז]
            • (4Q51 frg. 68-76,7) ג[רן] נודן
            • (2 Sam 6,6) וַיָּבֹ֖אוּ עַד־ גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־ אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז
            8[בו ]כ֯[י ש]מ֯טו ה֯בקר ויחר אף יהוה בע[זא ו]יכהו שם האלוהי[ם על]
            • (2 Sam 6,6) בּ֔וֹ כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃ (2 Sam 6,7) וַיִּֽחַר־ אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־
            9אש[ר שלח ידו] ע֯ל [ה]ארון וימות ל[פני הא]ל[והים ]ויחר לד[ויד על אשר]
            • (2 Sam 6,7) הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מָת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃ (2 Sam 6,8) וַיִּ֣חַר לְדָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר
            10פרץ [יהו]ה֯ פרץ בעזא וי[קר]א למקו[ם ההוא פר]ץ עזא[ עד היום הזה ]
            • (4Q51 frg. 68-76,10) למקו[ם ההוא פר]ץ עזא[
            • (2 Sam 6,8) פָּרַ֧ץ יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּעֻזָּ֑ה וַיִּקְרָ֞א לַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
            11ויירא דויד א֯[ת יהוה ביום ההוא ]לאמור[ איך יבוא אלי]
            • (2 Sam 6,9) וַיִּרָ֥א דָוִ֛ד אֶת־ יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י
            12[הארון ויבוא ]א֯רון יהו[ה ולוא אבה דויד להסיר א]ל[יו את ארון ברית]
            • (2 Sam 6,9) אֲר֥וֹן יְהוָֽה׃ (2 Sam 6,10) וְלֹֽא־ אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְהָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת־ אֲר֥וֹן
            13[יהוה אל עיר דויד ויטהו דויד לבית עובד ]א֯ד֯[ום הגתי וישב ארון]
            • (2 Sam 6,10) יְהוָ֖ה עַל־ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד־ אֱד֖וֹם הַגִּתִּֽי׃ (2 Sam 6,11) וַיֵּשֶׁב֩ אֲר֨וֹן
            14[יהוה בית עובד אדום הגתי שלשה חדשים ]ויבר֯[ך יהוה את עובד אדום]
            • (4Q51 frg. 68-76,14) עובד אדום עובד אדום]
            • (2 Sam 6,11) יְהוָ֜ה בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖י שְׁלֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֶת־ עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם
            15[ואת כול ביתו ויגד למלך דויד (Add PAM-43.113-5-7,1) ברך יהו]ה֯ א[ת בית עובד אדום ואת] (PAM 43.113 frg. 5|7,1) ]○○[
            • (4Q51 frg. 68-76,15) עובד אדום ואת] ]○○[
            • (2 Sam 6,11) וְאֶת־ כָּל־ בֵּיתֽוֹ׃ (2 Sam 6,12) וַיֻּגַּ֗ד לַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהוָ֗ה אֶת־ בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְאֶת־
            16[כול אשר לו בעבור ארון האלוהים (Add PAM-43.113-5-7,2) ויאמר דויד אשיב את הברכה] (PAM 43.113 frg. 5|7,2) ]יאמר[
            • (2 Sam 6,12) כָּל־ אֲשֶׁר־ ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים
            17[אל ביתי וילך דויד ויעל את ארון האלוהים מבית עובד אדום]
            • (4Q51 frg. 68-76,17) עובד אדום]
            • (2 Sam 6,12) וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּעַל֩ אֶת־ אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם
            18[עיר דויד בש]מחה וה֯י֯ה֯[ כי צעדו נושאי ארון יהוה שבעה חבלים ויזבח]
            • (2 Sam 6,12) עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּשִׂמְחָֽה׃ (2 Sam 6,13) וַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂאֵ֥י אֲרוֹן־ יְהוָ֖ה שִׁשָּׁ֣ה צְעָדִ֑ים וַיִּזְבַּ֥ח
            19[דויד ]שב[עה] פרי֯ם ושבע[ה אילים ודויד מכרכר בכול עז לפני יהוה]
            • (2 Sam 6,13) שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃ (2 Sam 6,14) וְדָוִ֛ד מְכַרְכֵּ֥ר בְּכָל־ עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה
            20[ודו]יד חגור אפוד בד ודו[יד וכול בית ישראל מעלים את ארון יהוה]
            • (2 Sam 6,14) וְדָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ (2 Sam 6,15) וְדָוִד֙ וְכָל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֑ה
            21[בתרועה ובקו]ל שופר ויהי [ארון יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול]
            • (2 Sam 6,15) בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ (2 Sam 6,16) וְהָיָה֙ אֲר֣וֹן יְהוָ֔ה בָּ֖א עִ֣יר דָּוִ֑ד וּמִיכַ֨ל בַּת־ שָׁא֜וּל
            22[נשקפה בעד הח]ל֯[ון ות]ר֯א֯ [את המלך דויד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז]
            • (2 Sam 6,16) נִשְׁקְפָ֣ה ׀ בְּעַ֣ד הַחַלּ֗וֹן וַתֵּ֨רֶא אֶת־ הַמֶּ֤לֶךְ דָּוִד֙ מְפַזֵּ֤ז וּמְכַרְכֵּר֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתִּ֥בֶז
            23[לו בלבב ו]י֯ביאו את [ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה]
            • (2 Sam 6,16) ל֖וֹ בְּלִבָּֽהּ׃ (2 Sam 6,17) וַיָּבִ֜אוּ אֶת־ אֲר֣וֹן יְהוָ֗ה וַיַּצִּ֤גוּ אֹתוֹ֙ בִּמְקוֹמ֔וֹ בְּת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָטָה־
            24[לו דו]יד ויעל דויד עו֯[לות לפני יהוה ושלמים ויכל דויד מהעלות]
            • (2 Sam 6,17) ל֖וֹ דָּוִ֑ד וַיַּ֨עַל דָּוִ֥ד עֹל֛וֹת לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה וּשְׁלָמִֽים׃ (2 Sam 6,18) וַיְכַ֣ל דָּוִ֔ד מֵהַעֲל֥וֹת
            25[העולות ויבר]ך֯ את הע֯[ם בשם יהוה -- ]
            • (2 Sam 6,18) הָעוֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיְבָ֣רֶךְ אֶת־ הָעָ֔ם בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
            frg. 77
            1[כי לוא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל מארץ מצרי]ם
            • (2 Sam 7,6) כִּ֣י לֹ֤א יָשַׁ֙בְתִּי֙ בְּבַ֔יִת לְ֠מִיּוֹם הַעֲלֹתִ֞י אֶת־ בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִמִּצְרַ֔יִם
            2[ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן בכול אשר התה]לכתי
            • (2 Sam 7,6) וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וָאֶֽהְיֶה֙ מִתְהַלֵּ֔ךְ בְּאֹ֖הֶל וּבְמִשְׁכָּֽן׃ (2 Sam 7,7) בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־ הִתְהַלַּכְתִּי֮
            3[בכול בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישרא]ל
            • (2 Sam 7,7) בְּכָל־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ הֲדָבָ֣ר דִּבַּ֗רְתִּי אֶת־ אַחַד֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל
            4[ -- ]○
            frg. 78-79
            1ש[מענו באזנינו ומי כעמך כישראל גוי אחר בארץ אשר הוליך אתו]
            • (2 Sam 7,22) שָׁמַ֖עְנוּ בְּאָזְנֵֽינוּ׃ (2 Sam 7,23) וּמִ֤י כְעַמְּךָ֙ כְּיִשְׂרָאֵ֔ל גּ֥וֹי אֶחָ֖ד בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֣ר הָלְכֽוּ־
            2אלו[הים לפדות לו לעם לשום לך שם ולע]שות ג֯[דלות ונוראות לגרש]
            • (2 Sam 7,23) אֱ֠לֹהִים לִפְדּֽוֹת־ ל֨וֹ לְעָ֜ם וְלָשׂ֧וּם ל֣וֹ שֵׁ֗ם וְלַעֲשׂ֨וֹת לָכֶ֜ם הַגְּדוּלָּ֤ה וְנֹֽרָאוֹת֙ לְאַרְצֶ֔ךָ
            3מפנ[י עמך אשר פדית לך ממצרים גוים] ואהלים ות֯[כונן את עמך ישראל]
            • (2 Sam 7,23) מִפְּנֵ֣י עַמְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר פָּדִ֤יתָ לְּךָ֙ מִמִּצְרַ֔יִם גּוֹיִ֖ם וֵאלֹהָֽיו׃ (2 Sam 7,24) וַתְּכ֣וֹנֵֽן לְ֠ךָ אֶת־ עַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֧ל ׀
            4לך[ לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם] לאלוהים וע[תה אדני יהוה]
            • (2 Sam 7,24) לְךָ֛ לְעָ֖ם עַד־ עוֹלָ֑ם וְאַתָּ֣ה יְהוָ֔ה הָיִ֥יתָ לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס (2 Sam 7,25) וְעַתָּה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים
            5הדבר[ אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן] ע֯ד֯ ע֯ו֯[לם ועשה כאשר דברת]
            • (2 Sam 7,25) הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֤רְתָּ עַֽל־ עַבְדְּךָ֙ וְעַל־ בֵּית֔וֹ הָקֵ֖ם עַד־ עוֹלָ֑ם וַעֲשֵׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
            6[ויגדל שמך עד עולם לאמור יהוה צבא]ות א֯ל֯והים על֯ יש֯[ראל ובית]
            • (2 Sam 7,26) וְיִגְדַּ֨ל שִׁמְךָ֤ עַד־ עוֹלָם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת אֱלֹהִ֖ים עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וּבֵית֙
            7[עבדך דויד יהיה נכון לפניך כי אתה יהוה] צבאות אלוהי יש[ראל]
            • (2 Sam 7,26) עַבְדְּךָ֣ דָוִ֔ד יִהְיֶ֥ה נָכ֖וֹן לְפָנֶֽיךָ׃ (2 Sam 7,27) כִּֽי־ אַתָּה֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל
            8[גליתה את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצ]א עבדך את לבו להת[פלל]
            • (2 Sam 7,27) גָּלִ֜יתָה אֶת־ אֹ֤זֶן עַבְדְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בַּ֖יִת אֶבְנֶה־ לָּ֑ךְ עַל־ כֵּ֗ן מָצָ֤א עַבְדְּךָ֙ אֶת־ לִבּ֔וֹ לְהִתְפַּלֵּ֣ל
            9[אליך את התפלה הזאת ועתה אדני יהוה אתה ]ה֯וא האלוהים ודברך
            • (2 Sam 7,27) אֵלֶ֔יךָ אֶת־ הַתְּפִלָּ֖ה הַזֹּֽאת׃ (2 Sam 7,28) וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּה־ הוּא֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים וּדְבָרֶ֖יךָ
            10[יהיה אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת ]ועתה הואל וברך
            • (2 Sam 7,28) יִהְי֣וּ אֱמֶ֑ת וַתְּדַבֵּר֙ אֶֽל־ עַבְדְּךָ֔ אֶת־ הַטּוֹבָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (2 Sam 7,29) וְעַתָּ֗ה הוֹאֵל֙ וּבָרֵךְ֙
            11[את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומ]ברכתך
            • (2 Sam 7,29) אֶת־ בֵּ֣ית עַבְדְּךָ֔ לִהְי֥וֹת לְעוֹלָ֖ם לְפָנֶ֑יךָ כִּֽי־ אַתָּ֞ה אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ דִּבַּ֔רְתָּ וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔
            frg. 80-83
            1[פלשתיים ויכניעם ויקח דויד את מ]תג האמה [מיד פלשתיים ויך את]
            • (2 Sam 8,1) אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיַּכְנִיעֵ֑ם וַיִּקַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־ מֶ֥תֶג הָאַמָּ֖ה מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים׃ (2 Sam 8,2) וַיַּ֣ךְ אֶת־
            2[מואב וימדדם בחבל השכב או]ת֯ם[ א]ר֯ץ ומדד[ שני חבלים להמית]
            • (2 Sam 8,2) מוֹאָ֗ב וַֽיְמַדְּדֵ֤ם בַּחֶ֙בֶל֙ הַשְׁכֵּ֣ב אוֹתָ֣ם אַ֔רְצָה וַיְמַדֵּ֤ד שְׁנֵֽי־ חֲבָלִים֙ לְהָמִ֔ית
            3[ומלא החבל השלישי להחיו]ת ויה[יו מואב ]ל[דויד לעבדים נושאי]
            • (2 Sam 8,2) וּמְלֹ֥א הַחֶ֖בֶל לְהַחֲי֑וֹת וַתְּהִ֤י מוֹאָב֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נֹשְׂאֵ֥י
            4[מנחה ויך דויד את הדדעזר ]בן רחב[ מלך צובה בלכתו להשיב ידו]
            • (2 Sam 8,2) מִנְחָֽה׃ (2 Sam 8,3) וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־ הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־ רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ
            5[בנהר פרת וילכד ממנו ]דויד אלף ר[כב ושבעת אלפים פרשים]
            • (2 Sam 8,3) בִּֽנְהַר־ פְּרָֽת׃ (2 Sam 8,4) וַיִּלְכֹּ֨ד דָּוִ֜ד מִמֶּ֗נּוּ אֶ֤לֶף וּשְׁבַע־ מֵאוֹת֙ פָּרָשִׁ֔ים
            6[ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כול הרכב ויותר לו]
            • (2 Sam 8,4) וְעֶשְׂרִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וַיְעַקֵּ֤ר דָּוִד֙ אֶת־ כָּל־ הָרֶ֔כֶב וַיּוֹתֵ֥ר
            7[ממנו מאה רכב ותבוא ארם דמשק לעזור להדדעזר מלך צובה]
            • (4Q51 frg. 80-83,7) ארם דמשק
            • (2 Sam 8,4) מִמֶּ֖נּוּ מֵ֥אָה רָֽכֶב׃ (2 Sam 8,5) וַתָּבֹא֙ אֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק לַעְזֹ֕ר לַהֲדַדְעֶ֖זֶר מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה
            8[ויך דויד בארם עשרים ושנים ]אלף [איש וישם דויד נצבים]
            • (2 Sam 8,5) וַיַּ֤ךְ דָּוִד֙ בַּֽאֲרָ֔ם עֶשְׂרִֽים־ וּשְׁנַ֥יִם אֶ֖לֶף אִֽישׁ׃ (2 Sam 8,6) וַיָּ֨שֶׂם דָּוִ֤ד נְצִבִים֙
            9[בארם דמשק ותהי ארם לדו]יד עבדים [נושאי מנחה וישע יהוה]
            • (4Q51 frg. 80-83,9) [בארם דמשק
            • (2 Sam 8,6) בַּאֲרַ֣ם דַּמֶּ֔שֶׂק וַתְּהִ֤י אֲרָם֙ לְדָוִ֔ד לַעֲבָדִ֖ים נוֹשְׂאֵ֣י מִנְחָ֑ה וַיֹּ֤שַׁע יְהוָה֙
            10[את דויד בכול אשר הלך וי]קח דויד א[ת שלטי הזהב אשר היו]
            • (2 Sam 8,6) אֶת־ דָּוִ֔ד בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר הָלָֽךְ׃ (2 Sam 8,7) וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֗ד אֵ֚ת שִׁלְטֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֣ר הָי֔וּ
            11[על עבדי הדדעזר ויביאם ירוש]ל[י]ם֯ גם[ ]אותם ל[קח אחר שושק]
            • (2 Sam 8,7) אֶ֖ל עַבְדֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר וַיְבִיאֵ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
            12[מלך מצרים ב]ע֯ל֯ותו אל יר֯[ושלים] בימי רחבעם בן שלו[מה ומבטח]
            13[ומברות ערי] הדדעזר לקח המלך דויד נחושת רבה מא[ד ]
            • (2 Sam 8,8) וּמִבֵּֽרֹתַ֖י עָרֵ֣י הֲדַדְעָ֑זֶר לָקַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד נְחֹ֖שֶׁת הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ ס
            frg. 84
            1[ -- וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב ה]מת
            • (2 Sam 9,8) וַיִּשְׁתַּ֕חוּ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י פָנִ֔יתָ אֶל־ הַכֶּ֥לֶב הַמֵּ֖ת
            2[אשר כמוני ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לש]א֯ול
            • (2 Sam 9,8) אֲשֶׁ֥ר כָּמֽוֹנִי׃ (2 Sam 9,9) וַיִּקְרָ֣א הַמֶּ֗לֶךְ אֶל־ צִיבָ֛א נַ֥עַר שָׁא֖וּל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑יו כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה לְשָׁאוּל֙
            3[ולכל ביתו נתתי לבן אדניך ועבדת לו את האדמה אתה ו]ב֯ניך֯
            • (2 Sam 9,9) וּלְכָל־ בֵּית֔וֹ נָתַ֖תִּי לְבֶן־ אֲדֹנֶֽיךָ׃ (2 Sam 9,10) וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־ הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ
            frg. 85
            1[ויגלח את זקנם ויכ]רות[ א]ת֯ מ[דויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם]
            • (2 Sam 10,4) וַיְגַלַּח֙ אֶת־ חֲצִ֣י זְקָנָ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־ מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַ֣ד שְׁתֽוֹתֵיהֶ֑ם וַֽיְשַׁלְּחֵֽם׃
            • (1 Chron 19,4) וַֽיְגַלְּחֵ֔ם וַיִּכְרֹ֧ת אֶת־ מַדְוֵיהֶ֛ם בַּחֵ֖צִי עַד־ הַמִּפְשָׂעָ֑ה וַֽיְשַׁלְּחֵֽם׃
            2[ויגדו לדויד על ]ה֯אנשים ו[ישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים]
            • (2 Sam 10,5) וַיַּגִּ֤דוּ לְדָוִד֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּֽי־ הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים
            • (1 Chron 19,5) וַיַּגִּ֨ידוּ לְדָוִ֤יד עַל־ הָֽאֲנָשִׁים֙ וַיִּשְׁלַ֣ח לִקְרָאתָ֔ם כִּי־ הָי֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים נִכְלָמִ֣ים
            3מאד֯[ ויאמר המלך ]שבו י֯ר֯חו[ עד ]יצמח[ זקנכם ושבתם ]
            • (2 Sam 10,5) מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַד־ יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃
            • (1 Chron 19,5) מְאֹ֑ד וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ שְׁב֣וּ בִֽירֵח֔וֹ עַ֛ד אֲשֶׁר־ יְצַמַּ֥ח זְקַנְכֶ֖ם וְשַׁבְתֶּֽם׃
            frg. 86-87
            1[בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון ]אלף ככר כסף
            • (2 Sam 10,6) בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י נִבְאֲשׁ֖וּ בְּדָוִ֑ד וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵֽי־ עַמּ֡וֹן
            • (1 Chron 19,6) בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֥י הִֽתְבָּאֲשׁ֖וּ עִם־ דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַ֣ח חָ֠נוּן וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן אֶ֣לֶף כִּכַּר־ כֶּ֗סֶף
            2[לשכור להם מן ארם רחב ומן ארם מ]ע֯כה [ומן ארם צוב]ה֯ רכב ופרשים
            • (2 Sam 10,6) וַיִּשְׂכְּרוּ֩ אֶת־ אֲרַ֨ם בֵּית־ רְח֜וֹב וְאֶת־ אֲרַ֣ם צוֹבָ֗א עֶשְׂרִ֥ים אֶ֙לֶף֙ רַגְלִ֔י
            • (1 Chron 19,6) לִשְׂכֹּ֣ר לָ֠הֶם מִן־ אֲרַ֨ם נַהֲרַ֜יִם וּמִן־ אֲרַ֤ם מַעֲכָה֙ וּמִצּוֹבָ֔ה רֶ֖כֶב וּפָרָשִֽׁים׃
            3[וישכרו להם שנים ושלושי]ם אלף רכב֯ [ואת מלך מעכה ואת א]י֯ש טוב
            • (2 Sam 10,6) וְאֶת־ מֶ֤לֶךְ מַֽעֲכָה֙
            • (1 Chron 19,7) וַיִּשְׂכְּר֣וּ לָהֶ֡ם שְׁנַיִם֩ וּשְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֜לֶף רֶ֗כֶב וְאֶת־ מֶ֤לֶךְ מַעֲכָה֙ וְאֶת־ עַמּ֔וֹ
            4[ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני] עמון נאספו מן ה[ערים ויבאו להלח]ם
            • (4Q51 frg. 86-87,4) עמון נאספו מן ה[ערים ויבאו להלח]ם
            • (1 Chron 19,7) וַיָּבֹ֕אוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֣י מֵידְבָ֑א וּבְנֵ֣י עַמּ֗וֹן נֶאֶסְפוּ֙ מֵעָ֣רֵיהֶ֔ם וַיָּבֹ֖אוּ לַמִּלְחָמָֽה׃ פ
            5[וישמע המלך דויד ויש]לח֯ [א]ת֯ יוא[ב ואת כול צבא הגבורים ]
            • (2 Sam 10,7) וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑ד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת־ יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל־ הַצָּבָ֖א הַגִּבֹּרִֽים׃
            • (1 Chron 19,8) וַיִּשְׁמַ֖ע דָּוִ֑יד וַיִּשְׁלַח֙ אֶת־ יוֹאָ֔ב וְאֵ֥ת כָּל־ צָבָ֖א הַגִּבּוֹרִֽים׃
            frg. 88
            1[מפני ישראל ויהרג דוד מאר]ם ש֯ב֯[ע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת]
            • (2 Sam 10,18) מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּהֲרֹ֨ג דָּוִ֜ד מֵאֲרָ֗ם שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ רֶ֔כֶב וְאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֨ת
            • (1 Chron 19,18) מִלִּפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּהֲרֹ֨ג דָּוִ֜יד מֵאֲרָ֗ם שִׁבְעַ֤ת אֲלָפִים֙ רֶ֔כֶב וְאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף אִ֣ישׁ רַגְלִ֑י וְאֵ֛ת
            2[שובך שר צבאו ]הכה וימות[ שם ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר ]
            • (4Q51 frg. 88,2) ]הכה וימות[
            • (2 Sam 10,18) שׁוֹבַ֧ךְ שַׂר־ צְבָא֛וֹ הִכָּ֖ה וַיָּ֥מָת שָֽׁם׃ (2 Sam 10,19) וַיִּרְא֨וּ כָֽל־ הַמְּלָכִ֜ים עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר
            • (1 Chron 19,18) שׁוֹפַ֥ךְ שַֽׂר־ הַצָּבָ֖א הֵמִֽית׃ (1 Chron 19,19) וַיִּרְא֞וּ עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר
            3[כי נגפו לפני ישר]אל וישלימ[ו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע]
            • (2 Sam 10,19) כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥מוּ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֖ל וַיַּֽעַבְד֑וּם וַיִּֽרְא֣וּ אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ
            • (1 Chron 19,19) כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥ימוּ עִם־ דָּוִ֖יד וַיַּֽעַבְדֻ֑הוּ וְלֹא־ אָבָ֣ה אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ
            4[עוד את בני עמון ]
            • (2 Sam 10,19) ע֖וֹד אֶת־ בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ פ
            • (1 Chron 19,19) אֶת־ בְּנֵי־ עַמּ֖וֹן עֽוֹד׃ פ
            frg. 89-92
            1[ -- ו]יתהלך
            • (2 Sam 11,2) מֵעַ֤ל מִשְׁכָּבוֹ֙ וַיִּתְהַלֵּךְ֙
            2[על גג בית המלך וירא מעל גג בית המלך אשה רוחצת] והאשה
            • (2 Sam 11,2) עַל־ גַּ֣ג בֵּית־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה רֹחֶ֖צֶת מֵעַ֣ל הַגָּ֑ג וְהָ֣אִשָּׁ֔ה
            3[טובת מראה מאד וישלח דויד וידרוש לאשה ויאמר הלוא זא]ת בת שבע
            • (2 Sam 11,2) טוֹבַ֥ת מַרְאֶ֖ה מְאֹֽד׃ (2 Sam 11,3) וַיִּשְׁלַ֣ח דָּוִ֔ד וַיִּדְרֹ֖שׁ לָֽאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הֲלוֹא־ זֹאת֙ בַּת־ שֶׁ֣בַע
            4[בת אליעם] אש[ת אוריה החתי נ]ושא כלי יואב [וישלח דוי]ד מלאכים
            • (2 Sam 11,3) בַּת־ אֱלִיעָ֔ם אֵ֖שֶׁת אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ (2 Sam 11,4) וַיִּשְׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֜ים
            5[ויקח]ה֯ ותבוא אליו ו֯י֯[שכב עמה ו]היא מתקדשת ותב[וא אל] ביתה ותה[ר]
            • (2 Sam 11,4) וַיִּקָּחֶ֗הָ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ וַיִּשְׁכַּ֣ב עִמָּ֔הּ וְהִ֥יא מִתְקַדֶּ֖שֶׁת מִטֻּמְאָתָ֑הּ וַתָּ֖שָׁב אֶל־ בֵּיתָֽהּ׃ (2 Sam 11,5) וַתַּ֖הַר
            6[האש]ה֯ ותשלח ותגד לדוי[ד ותאמר] הנ[ה] אנוכי הרה ו[ישלח ד]ויד [אל]
            • (2 Sam 11,5) הָֽאִשָּׁ֑ה וַתִּשְׁלַח֙ וַתַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד וַתֹּ֖אמֶר הָרָ֥ה אָנֹֽכִי׃ (2 Sam 11,6) וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ אֶל־
            7[יואב ויאמ]ר ש֯לחה אלי א[ת אוריה החתי ויש]ל[ח] יואב א[ת אוריה א]ל[יו]
            • (2 Sam 11,6) יוֹאָ֔ב שְׁלַ֣ח אֵלַ֔י אֶת־ אֽוּרִיָּ֖ה הַחִתִּ֑י וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב אֶת־ אֽוּרִיָּ֖ה אֶל־ דָּוִֽד׃
            8[ויבוא אור]יה אל[י]ו וישאל [דויד לשלום יואב ולש]ל[ום העם ולשלום]
            • (2 Sam 11,7) וַיָּבֹ֥א אוּרִיָּ֖ה אֵלָ֑יו וַיִּשְׁאַ֣ל דָּוִ֗ד לִשְׁל֤וֹם יוֹאָב֙ וְלִשְׁל֣וֹם הָעָ֔ם וְלִשְׁל֖וֹם
            9[המלחמ]ה֯ ו[יאמ]ר֯ דויד אל֯[ אוריה רד לביתך ורחץ רגליך ושכב עם]
            • (4Q51 frg. 89-92,9) אל֯[ אוריה
            • (2 Sam 11,7) הַמִּלְחָמָֽה׃ (2 Sam 11,8) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְא֣וּרִיָּ֔ה רֵ֥ד לְבֵיתְךָ֖ וּרְחַ֣ץ רַגְלֶ֑יךָ
            10[אשתך ויצא] אוריה מ[פני המלך ויצא אחריו משרת המלך וישכב]
            • (2 Sam 11,8) וַיֵּצֵ֤א אֽוּרִיָּה֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּצֵ֥א אַחֲרָ֖יו מַשְׂאַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 11,9) וַיִּשְׁכַּ֣ב
            11[אוריה פתח בית המ]ל[ך את עבדי אדניו ולוא ירד אל ביתו ו]יגד
            • (2 Sam 11,9) אוּרִיָּ֗ה פֶּ֚תַח בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת כָּל־ עַבְדֵ֣י אֲדֹנָ֑יו וְלֹ֥א יָרַ֖ד אֶל־ בֵּיתֽוֹ׃ (2 Sam 11,10) וַיַּגִּ֤דוּ
            12[לדויד לאמור לוא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דויד אל אוריה] הלוא
            • (2 Sam 11,10) לְדָוִד֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־ יָרַ֥ד אוּרִיָּ֖ה אֶל־ בֵּית֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־ אוּרִיָּ֗ה הֲל֤וֹא
            13[מדרך אתה בא מדוע לוא ירדת אל ביתך ויאמר אוריה] אל דויד הארון
            • (2 Sam 11,10) מִדֶּ֙רֶךְ֙ אַתָּ֣ה בָ֔א מַדּ֖וּעַ לֹֽא־ יָרַ֥דְתָּ אֶל־ בֵּיתֶֽךָ׃ (2 Sam 11,11) וַיֹּ֨אמֶר אוּרִיָּ֜ה אֶל־ דָּוִ֗ד הָ֠אָרוֹן
            14[וישראל ויהודה יושבים בסוכות ועוד עבדי יואב אדנ]י ועבדי אדני
            • (2 Sam 11,11) וְיִשְׂרָאֵ֨ל וִֽיהוּדָ֜ה יֹשְׁבִ֣ים בַּסֻּכּ֗וֹת וַאדֹנִ֨י יוֹאָ֜ב וְעַבְדֵ֤י אֲדֹנִ֨י
            15[על פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות] ולשכוב עם
            • (2 Sam 11,11) עַל־ פְּנֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ חֹנִ֔ים וַאֲנִ֞י אָב֧וֹא אֶל־ בֵּיתִ֛י לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת וְלִשְׁכַּ֣ב עִם־
            16[אשתי חי יהוה וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה ויאמ]ר דויד אל
            • (2 Sam 11,11) אִשְׁתִּ֑י חַיֶּ֙ךָ֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ אִֽם־ אֶעֱשֶׂ֖ה אֶת־ הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (2 Sam 11,12) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־
            frg. 93-94
            1[מאחריו ונכה ומ]ת֯ ו[י]ה֯י בשור[ יואב על העיר ויתן את אוריה אל המקום]
            • (2 Sam 11,15) מֵאַחֲרָ֖יו וְנִכָּ֥ה וָמֵֽת׃ ס (2 Sam 11,16) וַיְהִ֕י בִּשְׁמ֥וֹר יוֹאָ֖ב אֶל־ הָעִ֑יר וַיִּתֵּן֙ אֶת־ א֣וּרִיָּ֔ה אֶל־ הַמָּקוֹם֙
            2[אשר ידע כי אנ]ש֯י [ח]יל שם ויצאו אנ[שי ]ה[עיר וילחמו את יואב ויפלו]
            • (2 Sam 11,16) אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔ע כִּ֥י אַנְשֵׁי־ חַ֖יִל שָֽׁם׃ (2 Sam 11,17) וַיֵּ֨צְא֜וּ אַנְשֵׁ֤י הָעִיר֙ וַיִּלָּחֲמ֣וּ אֶת־ יוֹאָ֔ב וַיִּפֹּ֥ל
            3[מן העם מעבדי ד]ויד וימות גם אוריה֯ החתי[ וישלח יואב]
            • (2 Sam 11,17) מִן־ הָעָ֖ם מֵעַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַיָּ֕מָת גַּ֖ם אוּרִיָּ֥ה הַחִתִּֽי׃ (2 Sam 11,18) וַיִּשְׁלַ֖ח יוֹאָ֑ב
            4[ויגד לדויד את ]כל דברי המלחמה[ וי]צ֯ו את֯[ המלאך לאמור ככלותך את]
            • (2 Sam 11,18) וַיַּגֵּ֣ד לְדָוִ֔ד אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵ֖י הַמִּלְחָמָֽה׃ (2 Sam 11,19) וַיְצַ֥ו אֶת־ הַמַּלְאָ֖ךְ לֵאמֹ֑ר כְּכַלּוֹתְךָ֗ אֵ֛ת
            5[כל דברי המלחמה ]לד֯ב֯[ר] אל המ֯ל[ך והיה אם תעלה חמת המלך ואמר]
            • (2 Sam 11,19) כָּל־ דִּבְרֵ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה לְדַבֵּ֥ר אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 11,20) וְהָיָ֗ה אִֽם־ תַּעֲלֶה֙ חֲמַ֣ת הַמֶּ֔לֶךְ וְאָמַ֣ר
            6[לך מדוע נגשתם אל העי]ר ל֯[הלחם הלוא ידעתם את אשר תירו מעל ]החומ֯[ה]
            • (2 Sam 11,20) לְךָ֔ מַדּ֛וּעַ נִגַּשְׁתֶּ֥ם אֶל־ הָעִ֖יר לְהִלָּחֵ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־ יֹר֖וּ מֵעַ֥ל הַחוֹמָֽה׃
            frg. 96
            1[ -- וישלח יהוה את ]נ[תן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני]
            • (2 Sam 12,1) וַיִּשְׁלַ֧ח יְהוָ֛ה אֶת־ נָתָ֖ן אֶל־ דָּוִ֑ד וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁנֵ֣י
            2[אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ]רא[ש לעשיר היה צאן ובקר]
            • (2 Sam 12,1) אֲנָשִׁ֗ים הָיוּ֙ בְּעִ֣יר אֶחָ֔ת אֶחָ֥ד עָשִׁ֖יר וְאֶחָ֥ד רָֽאשׁ׃ (2 Sam 12,2) לְעָשִׁ֗יר הָיָ֛ה צֹ֥אן וּבָקָ֖ר
            3[הרבה מאד ולרש אין כל כי אם ]כ֯ב֯שה [אחת קטנה אשר קנה ויחיה]
            • (2 Sam 12,2) הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ (2 Sam 12,3) וְלָרָ֣שׁ אֵֽין־ כֹּ֗ל כִּי֩ אִם־ כִּבְשָׂ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אֲשֶׁ֣ר קָנָ֔ה וַיְחַיֶּ֕הָ
            frg. 97
            1הבא֯[ אליו ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות]
            • (2 Sam 12,4) הַבָּ֥א אֵלָֽיו׃ (2 Sam 12,5) וַיִּֽחַר־ אַ֥ף דָּוִ֛ד בָּאִ֖ישׁ מְאֹ֑ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ נָתָ֔ן חַי־ יְהוָ֕ה כִּ֣י בֶן־ מָ֔וֶת
            2האיש[ העשה זאת ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר]
            • (2 Sam 12,5) הָאִ֖ישׁ הָעֹשֶׂ֥ה זֹֽאת׃ (2 Sam 12,6) וְאֶת־ הַכִּבְשָׂ֖ה יְשַׁלֵּ֣ם אַרְבַּעְתָּ֑יִם עֵ֗קֶב אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ אֶת־ הַדָּבָ֣ר
            3○○[ -- ]
            frg. 98
            1[ואתנה לך את בית אדני]ך֯ ו֯את֯[ נשי אדניך בחיקך ואתנה]
            • (2 Sam 12,8) וָאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־ בֵּ֣ית אֲדֹנֶ֗יךָ וְאֶת־ נְשֵׁ֤י אֲדֹנֶ֙יךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וָאֶתְּנָ֣ה
            2[לך את בית ישראל ויהוד]ה֯ ואם מ[עט ואספה לך כהנה וכהנה]
            • (2 Sam 12,8) לְךָ֔ אֶת־ בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל וִֽיהוּדָ֑ה וְאִ֨ם־ מְעָ֔ט וְאֹסִ֥פָה לְּךָ֖ כָּהֵ֥נָּה וְכָהֵֽנָּה׃
            3[מדוע בזית את דבר י]הוה לעש[ות הרע בעינו את אוריה החתי]
            • (2 Sam 12,9) מַדּ֜וּעַ בָּזִ֣יתָ ׀ אֶת־ דְּבַ֣ר יְהוָ֗ה לַעֲשׂ֣וֹת הָרַע֮ בעינו (בְּעֵינַי֒) אֵ֣ת אוּרִיָּ֤ה הַֽחִתִּי֙
            4[הכית בחרב ואת א]שת֯ו ל֯[קחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני]
            • (2 Sam 12,9) הִכִּ֣יתָ בַחֶ֔רֶב וְאֶ֨ת־ אִשְׁתּ֔וֹ לָקַ֥חְתָּ לְּךָ֖ לְאִשָּׁ֑ה וְאֹת֣וֹ הָרַ֔גְתָּ בְּחֶ֖רֶב בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
            frg. 99
            1[חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר ]חטאתכ[ה לו]א תמ[ו]ת֯ אפס
            • (2 Sam 12,13) חָטָ֖אתִי לַֽיהוָ֑ה ס וַיֹּ֨אמֶר נָתָ֜ן אֶל־ דָּוִ֗ד גַּם־ יְהוָ֛ה הֶעֱבִ֥יר חַטָּאתְךָ֖ לֹ֥א תָמֽוּת׃ (2 Sam 12,14) אֶ֗פֶס
            frg. 100-101
            1[כי נ]אץ נאצ[ת] את ד֯בר יהוה בדב[ר הזה ג]ם ה֯[בן הילוד] לך מות יומת וילך
            • (2 Sam 12,14) כִּֽי־ נִאֵ֤ץ נִאַ֙צְתָּ֙ אֶת־ אֹיְבֵ֣י יְהוָ֔ה בַּדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה גַּ֗ם הַבֵּ֛ן הַיִּלּ֥וֹד לְךָ֖ מ֥וֹת יָמֽוּת׃ (2 Sam 12,15) וַיֵּ֥לֶךְ
            2[נתן ]אל בי֯ת֯ו ויגוף אלוהים את [הילד א]שר ילד[ה אש]ת אוריה לדויד ויבקש֯
            • (2 Sam 12,15) נָתָ֖ן אֶל־ בֵּית֑וֹ וַיִּגֹּ֣ף יְהוָ֗ה אֶת־ הַיֶּ֜לֶד אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֧ה אֵֽשֶׁת־ אוּרִיָּ֛ה לְדָוִ֖ד וַיֵּאָנַֽשׁ׃ (2 Sam 12,16) וַיְבַקֵּ֥שׁ
            3[דוי]ד מן האלוהים בעד֯ הנער וי[צם דוי]ד֯ ויב[ו]א֯ וישכב בשק ארצה ויקו֯מ֯[ו]
            • (2 Sam 12,16) דָּוִ֛ד אֶת־ הָאֱלֹהִ֖ים בְּעַ֣ד הַנָּ֑עַר וַיָּ֤צָם דָּוִד֙ צ֔וֹם וּבָ֥א וְלָ֖ן וְשָׁכַ֥ב אָֽרְצָה׃ (2 Sam 12,17) וַיָּקֻ֜מוּ
            4[זקנ]י֯ ביתו אליו להק֯[ימו] מן האר[ץ ולוא א]ב֯ה ו[לו]א ברה אותם לחם וי[הי]
            • (2 Sam 12,17) זִקְנֵ֤י בֵיתוֹ֙ עָלָ֔יו לַהֲקִימ֖וֹ מִן־ הָאָ֑רֶץ וְלֹ֣א אָבָ֔ה וְלֹֽא־ בָרָ֥א אִתָּ֖ם לָֽחֶם׃ (2 Sam 12,18) וַיְהִ֛י
            5[ב]יום השביע֯י וימ֯[ות הילד וייראו עבדי דוי]ד֯[ ל]הגיד לו כי מ֯ת הילד [כי אמרו]
            • (2 Sam 12,18) בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וַיָּ֣מָת הַיָּ֑לֶד וַיִּֽרְאוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜ד לְהַגִּ֥יד ל֣וֹ ׀ כִּי־ מֵ֣ת הַיֶּ֗לֶד כִּ֤י אָֽמְרוּ֙
            6[הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולוא שמע] בקולנו ואי[כ]ה נאמר אליו מ[ת]
            • (2 Sam 12,18) הִנֵּה֩ בִהְי֨וֹת הַיֶּ֜לֶד חַ֗י דִּבַּ֤רְנוּ אֵלָיו֙ וְלֹא־ שָׁמַ֣ע בְּקוֹלֵ֔נוּ וְאֵ֨יךְ נֹאמַ֥ר אֵלָ֛יו מֵ֥ת
            7[הילד ועשה רעה וירא דויד כי עבדיו מתלחשים ]ו֯יבן ד[ויד כי ]מת הילד
            • (2 Sam 12,18) הַיֶּ֖לֶד וְעָשָׂ֥ה רָעָֽה׃ (2 Sam 12,19) וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד כִּ֤י עֲבָדָיו֙ מִֽתְלַחֲשִׁ֔ים וַיָּ֥בֶן דָּוִ֖ד כִּ֣י מֵ֣ת הַיָּ֑לֶד
            8[ויאמר דויד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת ויקום דויד מהארץ וירח]ץ֯ ו֯י֯ס֯[ך]
            • (2 Sam 12,19) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֧ד אֶל־ עֲבָדָ֛יו הֲמֵ֥ת הַיֶּ֖לֶד וַיֹּ֥אמְרוּ מֵֽת׃ (2 Sam 12,20) וַיָּקָם֩ דָּוִ֨ד מֵהָאָ֜רֶץ וַיִּרְחַ֣ץ וַיָּ֗סֶךְ
            frg. 102 i
            1[ -- ויא]ס֯ו֯ף֯
            2[דויד את העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה ויקח את עטרת מלכ]ם֯
            • (2 Sam 12,29) דָּוִ֛ד אֶת־ כָּל־ הָעָ֖ם וַיֵּ֣לֶךְ רַבָּ֑תָה וַיִּלָּ֥חֶם בָּ֖הּ וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ (2 Sam 12,30) וַיִּקַּ֣ח אֶת־ עֲטֶֽרֶת־ מַלְכָּם֩
            • (1 Chron 20,2) וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֣יד אֶת־ עֲטֶֽרֶת־ מַלְכָּם֩
            3[מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ו]של֯ל
            • (2 Sam 12,30) מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ וּמִשְׁקָלָ֨הּ כִּכַּ֤ר זָהָב֙ וְאֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־ רֹ֣אשׁ דָּוִ֑ד וּשְׁלַ֥ל
            • (1 Chron 20,2) מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ וַֽיִּמְצָאָ֣הּ ׀ מִשְׁקַ֣ל כִּכַּר־ זָהָ֗ב וּבָהּ֙ אֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל־ רֹ֣אשׁ דָּוִ֑יד וּשְׁלַ֥ל
            4[העיר הוציא הרבה מאד ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובח]רץ
            • (2 Sam 12,30) הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ (2 Sam 12,31) וְאֶת־ הָעָ֨ם אֲשֶׁר־ בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֣שֶׂם בַּ֠מְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵ֨י
            • (1 Chron 20,2) הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ (1 Chron 20,3) וְאֶת־ הָעָ֨ם אֲשֶׁר־ בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֨שַׂר בַּמְּגֵרָ֜ה וּבַחֲרִיצֵ֤י
            5[הברזל ובמגזרה והעביר אותם במלבן וכן יעשה לכול ערי בני] ע֯מו[ן]
            • (2 Sam 12,31) הַבַּרְזֶ֜ל וּֽבְמַגְזְרֹ֣ת הַבַּרְזֶ֗ל וְהֶעֱבִ֤יר אוֹתָם֙ במלכן (בַּמַּלְבֵּ֔ן) וְכֵ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵֽי־ עַמּ֑וֹן
            • (1 Chron 20,3) הַבַּרְזֶל֙ וּבַמְּגֵר֔וֹת וְכֵן֙ יַעֲשֶׂ֣ה דָוִ֔יד לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵי־ עַמּ֑וֹן
            6[וישב דויד וכול העם ירושלים ]
            • (2 Sam 12,31) וַיָּ֧שָׁב דָּוִ֛ד וְכָל־ הָעָ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ פ
            • (1 Chron 20,3) וַיָּ֧שָׁב דָּוִ֛יד וְכָל־ הָעָ֖ם יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ פ
            7[ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דויד אחות יפת מראה ושמה ת]מר ו[י]אהבה
            • (2 Sam 13,1) וַיְהִ֣י אֽ͏ַחֲרֵי־ כֵ֗ן וּלְאַבְשָׁל֧וֹם בֶּן־ דָּוִ֛ד אָח֥וֹת יָפָ֖ה וּשְׁמָ֣הּ תָּמָ֑ר וַיֶּאֱהָבֶ֖הָ
            8[אמנון בן דויד ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו] כי בתולה היא
            • (2 Sam 13,1) אַמְנ֥וֹן בֶּן־ דָּוִֽד׃ (2 Sam 13,2) וַיֵּ֨צֶר לְאַמְנ֜וֹן לְהִתְחַלּ֗וֹת בַּֽעֲבוּר֙ תָּמָ֣ר אֲחֹת֔וֹ כִּ֥י בְתוּלָ֖ה הִ֑יא
            9[ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה ולאמנו]ן֯ רע֯ [ושמו י]הונתן בן שמעיה
            • (2 Sam 13,2) וַיִּפָּלֵא֙ בְּעֵינֵ֣י אַמְנ֔וֹן לַעֲשׂ֥וֹת לָ֖הּ מְאֽוּמָה׃ (2 Sam 13,3) וּלְאַמְנ֣וֹן רֵ֗עַ וּשְׁמוֹ֙ יֽוֹנָדָ֔ב בֶּן־ שִׁמְעָ֖ה
            10[אחי דויד ויהונתן איש חכם מאד ויאמר לו מ]ד֯וע[ אתה] ככה דל בן המ֯לך
            • (2 Sam 13,3) אֲחִ֣י דָוִ֑ד וְי֣וֹנָדָ֔ב אִ֥ישׁ חָכָ֖ם מְאֹֽד׃ (2 Sam 13,4) וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ מַדּ֣וּעַ אַ֠תָּה כָּ֣כָה דַּ֤ל בֶּן־ הַמֶּ֙לֶךְ֙
            11[בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון ]את ת[מר] א֯חות אבשלום אחי
            • (2 Sam 13,4) בַּבֹּ֣קֶר בַּבֹּ֔קֶר הֲל֖וֹא תַּגִּ֣יד לִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אַמְנ֔וֹן אֶת־ תָּמָ֗ר אֲח֛וֹת אַבְשָׁלֹ֥ם אָחִ֖י
            12[אני אוהב ויאמר לו יהונתן שכב על משכבך] ו֯ה֯ת֯חל ו[ב]א [א]ביך לראותך
            • (2 Sam 13,4) אֲנִ֥י אֹהֵֽב׃ (2 Sam 13,5) וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יְה֣וֹנָדָ֔ב שְׁכַ֥ב עַל־ מִשְׁכָּבְךָ֖ וְהִתְחָ֑ל וּבָ֧א אָבִ֣יךָ לִרְאוֹתֶ֗ךָ
            13[ואמרת אליו תבוא נא תמר אחותי ותנצב עלי ותבריני לחם] ועש[תה]
            • (2 Sam 13,5) וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֡יו תָּ֣בֹא נָא֩ תָמָ֨ר אֲחוֹתִ֜י וְתַבְרֵ֣נִי לֶ֗חֶם וְעָשְׂתָ֤ה
            14[לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה וישכב אמנו]ן֯ וית[חל]
            • (2 Sam 13,5) לְעֵינַי֙ אֶת־ הַבִּרְיָ֔ה לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר אֶרְאֶ֔ה וְאָכַלְתִּ֖י מִיָּדָֽהּ׃ (2 Sam 13,6) וַיִּשְׁכַּ֥ב אַמְנ֖וֹן וַיִּתְחָ֑ל
            15[ויבוא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא לי אחותי] תמר
            • (2 Sam 13,6) וַיָּבֹ֨א הַמֶּ֜לֶךְ לִרְאֹת֗וֹ וַיֹּ֨אמֶר אַמְנ֤וֹן אֶל־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ תָּֽבוֹא־ נָ֞א תָּמָ֣ר אֲחֹתִ֗י
            frg. 102 ii+103-106
            1[ -- ו]עתה
            2[דבר נא א]ל֯ המלך֯ [כי לוא ימנעני ממך ולוא אבה לשמוע בקולה ויחז]ק ממנה
            • (2 Sam 13,13) דַּבֶּר־ נָ֣א אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֛י לֹ֥א יִמְנָעֵ֖נִי מִמֶּֽךָּ׃ (2 Sam 13,14) וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֣עַ בְּקוֹלָ֑הּ וַיֶּחֱזַ֤ק מִמֶּ֙נָּה֙
            3[ויענה ו]ישכב אתה [וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה] השנא[ה]
            • (2 Sam 13,14) וַיְעַנֶּ֔הָ וַיִּשְׁכַּ֖ב אֹתָֽהּ׃ (2 Sam 13,15) וַיִּשְׂנָאֶ֣הָ אַמְנ֗וֹן שִׂנְאָה֙ גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֔ד כִּ֣י גְדוֹלָ֗ה הַשִּׂנְאָה֙
            4[אשר שנ]אה מן האהב֯[ה אשר אהבה ויואמר לה אמנון קומי לכי ו]תואמר [לו]
            • (4Q51 frg. 102 ii+103-106 ,4) מן האהב֯[ה
            • (2 Sam 13,15) אֲשֶׁ֣ר שְׂנֵאָ֔הּ מֵאַהֲבָ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֲהֵבָ֑הּ וַֽיֹּאמֶר־ לָ֥הּ אַמְנ֖וֹן ק֥וּמִי לֵֽכִי׃ (2 Sam 13,16) וַתֹּ֣אמֶר ל֗וֹ
            5ת֯[מר אל] א֯ח֯[י כי גדולה הרעה האחרונה מן ראשונה אשר עשית עמי ל]ש֯לח֯[ני]
            • (2 Sam 13,16) אַל־ אוֹדֹ֞ת הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את מֵאַחֶ֛רֶת אֲשֶׁר־ עָשִׂ֥יתָ עִמִּ֖י לְשַׁלְּחֵ֑נִי
            6ו֯[לוא אבה אמנון לשמוע בקולה ויקרא את נערו משרת ביתו ויואמר לו]
            • (2 Sam 13,16) וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁמֹ֥עַֽ לָֽהּ׃ (2 Sam 13,17) וַיִּקְרָ֗א אֶֽת־ נַעֲרוֹ֙ מְשָׁ֣רְת֔וֹ וַיֹּ֕אמֶר
            7ש֯[לח נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה ועליה כתונת פסים כי כן]
            • (2 Sam 13,17) שִׁלְחוּ־ נָ֥א אֶת־ זֹ֛את מֵעָלַ֖י הַח֑וּצָה וּנְעֹ֥ל הַדֶּ֖לֶת אַחֲרֶֽיהָ׃ (2 Sam 13,18) וְעָלֶ֙יהָ֙ כְּתֹ֣נֶת פַּסִּ֔ים כִּי֩ כֵ֨ן
            8ת[לבשנה בנות המלך הבתולות מעולם ויוצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת]
            • (2 Sam 13,18) תִּלְבַּ֧שְׁןָ בְנוֹת־ הַמֶּ֛לֶךְ הַבְּתוּלֹ֖ת מְעִילִ֑ים וַיֹּצֵ֨א אוֹתָ֤הּ מְשָֽׁרְתוֹ֙ הַח֔וּץ וְנָעַ֥ל הַדֶּ֖לֶת
            9אחרי[ה ותקח תמר אפר ותשם על ראשה וכתונת הפסים אשר עליה קרעה]
            • (2 Sam 13,18) אַחֲרֶֽיהָ׃ (2 Sam 13,19) וַתִּקַּ֨ח תָּמָ֥ר אֵ֙פֶר֙ עַל־ רֹאשָׁ֔הּ וּכְתֹ֧נֶת הַפַּסִּ֛ים אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יהָ קָרָ֑עָה
            10ותש[ם ידיה על ראשה ותלך תמר הלוך וזעק ויואמר אליה אבשלום אחיה]
            • (2 Sam 13,19) וַתָּ֤שֶׂם יָדָהּ֙ עַל־ רֹאשָׁ֔הּ וַתֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְזָעָֽקָה׃ (2 Sam 13,20) וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֜יהָ אַבְשָׁל֣וֹם אָחִ֗יהָ
            11הא[מנון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך]
            • (2 Sam 13,20) הַאֲמִינ֣וֹן אָחִיךְ֮ הָיָ֣ה עִמָּךְ֒ וְעַתָּ֞ה אֲחוֹתִ֤י הַחֲרִ֙ישִׁי֙ אָחִ֣יךְ ה֔וּא אַל־ תָּשִׁ֥יתִי אֶת־ לִבֵּ֖ךְ
            12[לדבר הזה ותשב תמר שוממה בית אבשלום אחיה והמלך דויד] שמע את [כול]
            • (2 Sam 13,20) לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתֵּ֤שֶׁב תָּמָר֙ וְשֹׁ֣מֵמָ֔ה בֵּ֖ית אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיהָ׃ (2 Sam 13,21) וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד שָׁמַ֕ע אֵ֥ת כָּל־
            13[הדברים האלה ויחר לו מאד ולוא עצב את רוח אמנון בנו כי אה]בו כי בכור[ו]
            • (2 Sam 13,21) הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיִּ֥חַר ל֖וֹ מְאֹֽד׃
            14[הוא ולוא דבר אבשלום עם] אמנו[ן למרע ועד טוב כי שנא] א֯בשלום [את]
            • (2 Sam 13,22) וְלֹֽא־ דִבֶּ֧ר אַבְשָׁל֛וֹם עִם־ אַמְנ֖וֹן לְמֵרָ֣ע וְעַד־ ט֑וֹב כִּֽי־ שָׂנֵ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־
            15[אמנון על דבר אשר ]ענה את[ תמר אחותו ]
            • (2 Sam 13,22) אַמְנ֔וֹן עַל־ דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔ה אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃ פ
            16[ויהי לשנ]תים[ ימים ויהיו גוזזים לאבשל]ום בב[על ח]צ֯ור אשר [ע]ם
            • (2 Sam 13,23) וַֽיְהִי֙ לִשְׁנָתַ֣יִם יָמִ֔ים וַיִּהְי֤וּ גֹֽזְזִים֙ לְאַבְשָׁל֔וֹם בְּבַ֥עַל חָצ֖וֹר אֲשֶׁ֣ר עִם־
            17[אפרים וי]קרא [אב]שלום לבנ֯[י המלך ]ויבוא אבש[ל]ום אל המלך ויואמר
            • (2 Sam 13,23) אֶפְרָ֑יִם וַיִּקְרָ֥א אַבְשָׁל֖וֹם לְכָל־ בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 13,24) וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֕אמֶר
            18[הנה נא גוזז]י֯ם֯ לע֯בד֯ך֯ ילך נ[א המ]לך ועבדיו אל עבדך [ו]יאמר המלך
            • (2 Sam 13,24) הִנֵּה־ נָ֥א גֹזְזִ֖ים לְעַבְדֶּ֑ךָ יֵֽלֶךְ־ נָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וַעֲבָדָ֖יו עִם־ עַבְדֶּֽךָ׃ (2 Sam 13,25) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ
            19[אל אבשלום אל נא] נלך כל[נו ול]וא נכביד עליך ויפצר בו ולוא א[בה]
            • (2 Sam 13,25) אֶל־ אַבְשָׁל֗וֹם אַל־ בְּנִי֙ אַל־ נָ֤א נֵלֵךְ֙ כֻּלָּ֔נוּ וְלֹ֥א נִכְבַּ֖ד עָלֶ֑יךָ וַיִּפְרָץ־ בּ֛וֹ וְלֹֽא־ אָבָ֥ה
            20[ללכת ויברכהו ויואמר אבש]ל[ום ולוא] יל[ך נ]א אמנון אחי [ויו]אמר לו המלך
            • (2 Sam 13,25) לָלֶ֖כֶת וַֽיְבָרֲכֵֽהוּ׃ (2 Sam 13,26) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם וָלֹ֕א יֵֽלֶךְ־ נָ֥א אִתָּ֖נוּ אַמְנ֣וֹן אָחִ֑י וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הַמֶּ֔לֶךְ
            21[למה ילך עמך ויפצר בו אבשלום וי]ש֯ל֯[ח] א֯ת אמנון ואת [כו]ל בני המלך
            • (2 Sam 13,26) לָ֥מָּה יֵלֵ֖ךְ עִמָּֽךְ׃ (2 Sam 13,27) וַיִּפְרָץ־ בּ֖וֹ אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשְׁלַ֤ח אִתּוֹ֙ אֶת־ אַמְנ֔וֹן וְאֵ֖ת כָּל־ בְּנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ס
            22[ויעש אבשלום משתה כמשתה ה]מ֯[ל]ך [וי]צ֯ו֯ אבשלום את נעריו לאמור
            • (2 Sam 13,28) וַיְצַו֩ אַבְשָׁל֨וֹם אֶת־ נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר
            23ר[או נא כטוב לב אמנון ביין וא]מרתי אליכם הכו את אמנון ומתתם
            • (2 Sam 13,28) רְא֣וּ נָ֠א כְּט֨וֹב לֵב־ אַמְנ֤וֹן בַּיַּ֙יִן֙ וְאָמַרְתִּ֣י אֲלֵיכֶ֔ם הַכּ֧וּ אֶת־ אַמְנ֛וֹן וַהֲמִתֶּ֥ם
            24את[ו אל תיראו כי אנוכי צויתי אתכם ח]זקו והיו לבני חיל ויעשו [נע]ר֯[י]
            • (2 Sam 13,28) אֹת֖וֹ אַל־ תִּירָ֑אוּ הֲל֗וֹא כִּ֤י אָֽנֹכִי֙ צִוִּ֣יתִי אֶתְכֶ֔ם חִזְק֖וּ וִהְי֥וּ לִבְנֵי־ חָֽיִל׃ (2 Sam 13,29) וַֽיַּעֲשׂ֞וּ נַעֲרֵ֤י
            25אבשל֯[ום לאמנון כאשר צוה להם ויקמו כו]ל֯ [בני המ]ל[ך וירכבו איש ע]ל
            • (2 Sam 13,29) אַבְשָׁלוֹם֙ לְאַמְנ֔וֹן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אַבְשָׁל֑וֹם וַיָּקֻ֣מוּ ׀ כָּל־ בְּנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וַֽיִּרְכְּב֛וּ אִ֥ישׁ עַל־
            26פרדו וינוס[ו ויהי המה בדרך והשמועה באה אל דויד לאמור הכה]
            • (2 Sam 13,29) פִּרְדּ֖וֹ וַיָּנֻֽסוּ׃ (2 Sam 13,30) וַֽיְהִי֙ הֵ֣מָּה בַדֶּ֔רֶךְ וְהַשְּׁמֻעָ֣ה בָ֔אָה אֶל־ דָּוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִכָּ֤ה
            27אבשלו[ם את כול בני המלך ולוא נותר מהם עד אחד ]
            • (2 Sam 13,30) אַבְשָׁלוֹם֙ אֶת־ כָּל־ בְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְלֹֽא־ נוֹתַ֥ר מֵהֶ֖ם אֶחָֽד׃ ס
            28ויקום המ[לך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכול עבדיו קרעו איש]
            • (2 Sam 13,31) וַיָּ֧קָם הַמֶּ֛לֶךְ וַיִּקְרַ֥ע אֶת־ בְּגָדָ֖יו וַיִּשְׁכַּ֣ב אָ֑רְצָה וְכָל־ עֲבָדָ֥יו נִצָּבִ֖ים קְרֻעֵ֥י
            29בגדיו ויען[ יהונתן בן שמעיה אחי דויד לאמור אל יאמר אדני המלך כי]
            • (2 Sam 13,31) בְגָדִֽים׃ ס (2 Sam 13,32) וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב ׀ בֶּן־ שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־ דָוִ֜ד וַיֹּ֗אמֶר אַל־ יֹאמַ֤ר אֲדֹנִי֙ אֵ֣ת
            30הנערים כול בני המל[ך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על אף אבשלום]
            • (2 Sam 13,32) כָּל־ הַנְּעָרִ֤ים בְּנֵֽי־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֵמִ֔יתוּ כִּֽי־ אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵ֑ת כִּֽי־ עַל־ פִּ֤י אַבְשָׁלוֹם֙
            31היה [מיום] ע[נ]ת֯ו א[ת תמר אחותו ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו]
            • (2 Sam 13,32) הָיְתָ֣ה שׂוּמָ֔ה מִיּוֹם֙ עַנֹּת֔וֹ אֵ֖ת תָּמָ֥ר אֲחֹתֽוֹ׃ (2 Sam 13,33) וְעַתָּ֡ה אַל־ יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־ לִבּוֹ֙
            32דב[ר לאמור כול] ב֯נ֯[י המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת ויברח]
            • (2 Sam 13,33) דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כָּל־ בְּנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ מֵ֑תוּ כִּֽי־ אִם־ אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵֽת׃ פ (2 Sam 13,34) וַיִּבְרַ֖ח
            33[אבשלום ויש]א הנער ה[צופה את עיניו וירא והנה עם רב הולכים בדרך]
            • (2 Sam 13,34) אַבְשָׁל֑וֹם וַיִּשָּׂ֞א הַנַּ֤עַר הַצֹּפֶה֙ אֶת־ עינו (עֵינָ֔יו) וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה עַם־ רַ֜ב הֹלְכִ֥ים מִדֶּ֛רֶךְ
            34[חורנים מצד ההר במורד ויבוא הצופה ויגד למלך ויאמר אנשים ראיתי]
            35[בדרך חורנים מצד ההר ויאמר יהונתן אל המלך הנה בני המלך באו]
            • (2 Sam 13,35) וַיֹּ֤אמֶר יֽוֹנָדָב֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה בְנֵֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ בָּ֑אוּ
            36[כדבר עבדך כן היה ויהי כ]כ֯לותו לד֯[בר והנה בני המלך באו וישאו]
            • (2 Sam 13,35) כִּדְבַ֥ר עַבְדְּךָ֖ כֵּ֥ן הָיָֽה׃ (2 Sam 13,36) וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֗ר וְהִנֵּ֤ה בְנֵֽי־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ בָּ֔אוּ וַיִּשְׂא֥וּ
            37[קולם ויבכו וגם המלך וכול] עבדיו בכו בכי[ גדול מאוד ואבשלום ברח]
            • (2 Sam 13,36) קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וְגַם־ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְכָל־ עֲבָדָ֔יו בָּכ֕וּ בְּכִ֖י גָּד֥וֹל מְאֹֽד׃ (2 Sam 13,37) וְאַבְשָׁל֣וֹם בָּרַ֔ח
            38[וילך א]ל֯ תלמ[י בן עמיחוד מ]לך גשור בא[רץ חי]ל[ם ויתאבל המלך על]
            • (2 Sam 13,37) וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־ תַּלְמַ֥י בֶּן־ עמיחור (עַמִּיה֖וּד) מֶ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיִּתְאַבֵּ֥ל עַל־
            39[בנו כול] הימים [ואבשלום] ברח וילך גש[ו]ר֯ ויהי[ שם שלש שנים]
            • (2 Sam 13,37) בְּנ֖וֹ כָּל־ הַיָּמִֽים׃ (2 Sam 13,38) וְאַבְשָׁל֥וֹם בָּרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיְהִי־ שָׁ֖ם שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃
            40[ותכל רו]ח המלך לצ֯[את אל אב]שלום כי [נ]ח֯ם֯ א[ל אמנון בנו כי מת]
            • (2 Sam 13,39) הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל־ אַבְשָׁל֑וֹם כִּֽי־ נִחַ֥ם עַל־ אַמְנ֖וֹן כִּֽי־ מֵֽת׃ ס
            41[וידע יוא]ב בן צר[ויה כי לב המלך על אבש]ל[ום וישלח יואב תקועה]
            • (2 Sam 14,1) בֶּן־ צְרֻיָ֑ה כִּֽי־ לֵ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ עַל־ אַבְשָׁלֽוֹם׃ (2 Sam 14,2) וַיִּשְׁלַ֤ח יוֹאָב֙ תְּק֔וֹעָה
            42[ויקח מ]ש֯ם אשה [חכמה ויאמר יואב אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי]
            • (2 Sam 14,2) וַיִּקַּ֥ח מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֣ה חֲכָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵ֠לֶיהָ הִֽתְאַבְּלִי־ נָ֞א וְלִבְשִׁי־ נָ֣א בִגְדֵי־
            43[אבל ]ו֯אל תסוכ[י שמן ו]היית כא[שה זה ימים] רבים מת֯[אבלת על מת]
            • (2 Sam 14,2) אֵ֗בֶל וְאַל־ תָּס֙וּכִי֙ שֶׁ֔מֶן וְהָיִ֕ית כְּאִשָּׁ֗ה זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים מִתְאַבֶּ֖לֶת עַל־ מֵֽת׃
            44[ובא]ת אל המל[ך ודברת ]א֯ליו כ֯[דבר הזה וישם יוא]ב֯ את ה֯ד֯ב֯ר֯[ים]
            • (2 Sam 14,3) וּבָאת֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וְדִבַּ֥רְתְּ אֵלָ֖יו כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיָּ֧שֶׂם יוֹאָ֛ב אֶת־ הַדְּבָרִ֖ים בְּפִֽיהָ׃
            frg. 110
            1[כי מות נמות וכ]מ֯[י]ם[ הנגרים ארצה אשר לא יאספו]
            • (4Q53 frg. 2-5 i,9) כ֯[יא מות] נ֯מות (4Q53 frg. 2-5 i,10) [וכמים הנגרים ארצה אשר לוא יאספו
            • (2 Sam 14,14) כִּי־ מ֣וֹת נָמ֔וּת וְכַמַּ֙יִם֙ הַנִּגָּרִ֣ים אַ֔רְצָה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א יֵאָסֵ֑פוּ
            2[ולא ישא אלהים נפש וחשב מח]ש֯בות בל[תי ידח ממנו נדח]
            • (2 Sam 14,14) וְלֹֽא־ יִשָּׂ֤א אֱלֹהִים֙ נֶ֔פֶשׁ וְחָשַׁב֙ מַֽחֲשָׁב֔וֹת לְבִלְתִּ֛י יִדַּ֥ח מִמֶּ֖נּוּ נִדָּֽח׃
            frg. 106 ii
            1ה[אשה התקועית ויאמר אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאול אתך]
            • (4Q53 frg. 2-5 i,16) האשה (4Q53 frg. 2-5 i,17) [התקועית ויאומר ]אל[ נא תכחדי ממני דבר אשר אנוכי שו]אל אותך
            • (2 Sam 14,18) הָ֣אִשָּׁ֔ה אַל־ נָ֨א תְכַחֲדִ֤י מִמֶּ֙נִּי֙ דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁאֵ֣ל אֹתָ֑ךְ
            2ותאמר [האשה ידבר נא אדני המלך ויאמר המלך היד יואב אתך בכול]
            • (4Q53 frg. 2-5 i,18) [ותאומר האשה יד]בר נ[א אדוני המלך ויאומר ה]מ֯ל֯ך[ היד יו]א֯[ב א]תך בכול
            • (2 Sam 14,18) וַתֹּ֙אמֶר֙ הָֽאִשָּׁ֔ה יְדַבֶּר־ נָ֖א אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 14,19) וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ הֲיַ֥ד יוֹאָ֛ב אִתָּ֖ךְ בְּכָל־
            3זאת ות[ען האשה ותאמר אל המלך חי נפשך אדני המלך אם אש להמין]
            • (4Q53 frg. 2-5 i,19) [זאות ותאומר האשה א]ל֯[ המלך חי נפשכה אדוני המ]לך אמ יש להימין[
            • (2 Sam 14,19) זֹ֑את וַתַּ֣עַן הָאִשָּׁ֣ה וַתֹּ֡אמֶר חֵֽי־ נַפְשְׁךָ֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אִם־ אִ֣שׁ ׀ לְהֵמִ֣ין
            4ולהשמאל[ מכול אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם]
            • (4Q53 frg. 2-5 i,19) ]ו֯להשמא[י?ל] (4Q53 frg. 2-5 i,20) [מכול אשר דבר אדוני המלך כיא עבדכה יואב ]הו֯אה֯[ ]צו֯[ני ]ו֯הוא֯[ה ]שם
            • (2 Sam 14,19) וּלְהַשְׂמִ֗יל מִכֹּ֤ל אֲשֶׁר־ דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־ עַבְדְּךָ֤ יוֹאָב֙ ה֣וּא צִוָּ֔נִי וְה֗וּא שָׂ֚ם
            5בפי אמתך[ -- ]
            frg. 111
            1[ -- וי]בא֯[ יואב אל המלך ויגד לו ויקרא]
            2[אל אבשלום ויבא אל המלך ]וישת֯[חו לו על אפיו ארצה לפני המלך]
            • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,20) אל אבשלום ויבוא[ אל המלך וישתחו
            • (2 Sam 14,33) אֶל־ אַבְשָׁלוֹם֙ וַיָּבֹ֣א אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ וַיִּשְׁתַּ֨חוּ ל֧וֹ עַל־ אַפָּ֛יו אַ֖רְצָה לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ
            frg. 112-114
            0]--[
              1[ויהי אחרי כ]ן ויע֯ש[ לו אבשלום מרכ]ב֯ה֯ וס֯[וסים וחמשים איש]
              2[רצים לפניו ואבש]לום ה֯[שכם ועמד ]על יד הדרך וה[יה כ]ול איש
              • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,21) לפניו והשכים אבשלום [ועמד על יד הדרך והיה כול איש
              • (2 Sam 15,1) רָצִ֥ים לְפָנָֽיו׃ (2 Sam 15,2) וְהִשְׁכִּים֙ אַבְשָׁל֔וֹם וְעָמַ֕ד עַל־ יַ֖ד דֶּ֣רֶךְ הַשָּׁ֑עַר וַיְהִ֡י כָּל־ הָאִ֣ישׁ
              3[אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך א]ל֯ המשפט וקרא לו אבשל[ו]ם֯
              • (4Q51 frg. 112-114,3) אל המלך א]ל֯ המשפט וקרא לו אבשל[ו]ם֯
              • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,21) אשר] (4Q53 frg. 5 ii-7 i,22) [לוא ]ר֯יב לב[ו]א אל המלך משפט[ וקרא לוא אבשלום -- ]
              • (2 Sam 15,2) אֲשֶֽׁר־ יִהְיֶה־ לּוֹ־ רִיב֩ לָב֨וֹא אֶל־ הַמֶּ֜לֶךְ לַמִּשְׁפָּ֗ט וַיִּקְרָ֨א אַבְשָׁל֤וֹם אֵלָיו֙
              4[ואמר אי מזה עיר אתה וענה האיש] ואמר מא[ח]ד שבטי ישראל
              • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,23) [וא]מר אי מזה עיר אתה וענה [האיש ואמר מאחד שבטי ישראל]
              • (2 Sam 15,2) וַיֹּ֗אמֶר אֵֽי־ מִזֶּ֥ה עִיר֙ אַ֔תָּה וַיֹּ֕אמֶר מֵאַחַ֥ד שִׁבְטֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֖ל
              5[עבדך ואמר אליו אבשלום ראה דבריך טובים ]ונכוח[ים ושומע אין]
              • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,24) [עבד]כה ויאומר עאליו אבשלום [ראה דבריכה טובים ונכוחים ושומע] (4Q53 frg. 5 ii-7 i,25) [אי]ן
              • (2 Sam 15,2) עַבְדֶּֽךָ׃ (2 Sam 15,3) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אַבְשָׁל֔וֹם רְאֵ֥ה דְבָרֶ֖ךָ טוֹבִ֣ים וּנְכֹחִ֑ים וְשֹׁמֵ֥עַ אֵין־
              6[לך מאת המלך ואמר אבשלום מי ישמני שופט בארץ ו]ע֯[ל]י יב[וא כול]
              • (4Q53 frg. 5 ii-7 i,25) לכה מאת המלך ויאמר [אבשלום מי ]ישמני֯א֯ ש֯[ופט בארצ ועלי] (4Q53 frg. 7 ii-11,1) [יבוא כול
              • (2 Sam 15,3) לְךָ֖ מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 15,4) וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם מִי־ יְשִׂמֵ֥נִי שֹׁפֵ֖ט בָּאָ֑רֶץ וְעָלַ֗י יָב֥וֹא כָּל־
              7[איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו והיה בקרוב] א֯י֯ש להש֯[תח]ו֯ות֯
              • (4Q53 frg. 7 ii-11,1) איש אש]ר֯ לוא ריב ו[משפט והצדקתיהו והיה בקרוב] (4Q53 frg. 7 ii-11,2) [איש להשתחוות
              • (2 Sam 15,4) אִ֛ישׁ אֲשֶֽׁר־ יִהְיֶה־ לּוֹ־ רִ֥יב וּמִשְׁפָּ֖ט וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃ (2 Sam 15,5) וְהָיָה֙ בִּקְרָב־ אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֖ת
              8[לו ושלח את ידו והחזיק לו ו]נשק֯ [לו ועשה אבש]לו֯[ם] כדבר הז֯[ה] לכול
              • (4Q53 frg. 7 ii-11,2) לוא וש]לח את [ידו והחזיק לוא ונשק לוא ועשה] (4Q53 frg. 7 ii-11,3) [אבשלום כדבר הזה לכ]ו֯ל
              • (2 Sam 15,5) ל֑וֹ וְשָׁלַ֧ח אֶת־ יָד֛וֹ וְהֶחֱזִ֥יק ל֖וֹ וְנָ֥שַׁק לֽוֹ׃ (2 Sam 15,6) וַיַּ֨עַשׂ אַבְשָׁל֜וֹם כַּדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ לְכָל־
              9[אנשי ישראל אשר באים למ]ש֯פט[ אל המלך] ו֯[גנ]ב אבשלום את ל[ב]
              • (4Q53 frg. 7 ii-11,3) [י]ש֯ר֯[אל אשר יבואו למשפט אל המלך וגנב] (4Q53 frg. 7 ii-11,4) [אבשלום את לב
              • (2 Sam 15,6) יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ יָבֹ֥אוּ לַמִּשְׁפָּ֖ט אֶל־ הַמֶּ֑לֶךְ וַיְגַנֵּב֙ אַבְשָׁל֔וֹם אֶת־ לֵ֖ב
              10[כול אנשי ישראל ]
              11[ויהי מקץ ארבע שנים ויאמר אבשלום אל ה]מ֯לך֯ [אלכה נא ואשלם]
              • (4Q53 frg. 7 ii-11,4) ויהי מקצ ארבע שנים ויאומר אבשלום] (4Q53 frg. 7 ii-11,5) [אל המלך אלכה נא ואשלם
              • (2 Sam 15,7) וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣לֲכָה נָּ֗א וַאֲשַׁלֵּ֛ם
              frg. 115
              1[ללכת ואני הולך על אשר ]א֯נ֯[י הולך שוב והשב את אחיך עמך]
              • (2 Sam 15,20) (אֲנִֽיעֲךָ֤) עִמָּ֙נוּ֙ לָלֶ֔כֶת וַאֲנִ֣י הוֹלֵ֔ךְ עַ֥ל אֲשֶׁר־ אֲנִ֖י הוֹלֵ֑ךְ שׁ֣וּב וְהָשֵׁ֧ב אֶת־ אַחֶ֛יךָ עִמָּ֖ךְ
              2[חסד ואמת ויען אתי את ה]מלך[ ויאמר חי יהוה וחי אדני]
              • (2 Sam 15,20) חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ (2 Sam 15,21) וַיַּ֧עַן אִתַּ֛י אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר חַי־ יְהוָ֗ה וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י
              3[המלך כי אם במקום א]שר [יהיה שם אדני המלך אם למות]
              • (2 Sam 15,21) הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י אִם־ בִּמְק֞וֹם אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶה־ שָּׁ֣ם ׀ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ אִם־ לְמָ֙וֶת֙
              4[אם לחיים כי שם יהיה עבדך ויאמר דוד אל אתי לך ועבר]
              • (2 Sam 15,21) אִם־ לְחַיִּ֔ים כִּי־ שָׁ֖ם יִהְיֶ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃ (2 Sam 15,22) וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־ אִתַּ֖י לֵ֣ךְ וַעֲבֹ֑ר
              5[ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו וכל האר]ץ[ בוכים]
              • (2 Sam 15,22) וַֽיַּעֲבֹ֞ר אִתַּ֤י הַגִּתִּי֙ וְכָל־ אֲנָשָׁ֔יו וְכָל־ הַטַּ֖ף אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (2 Sam 15,23) וְכָל־ הָאָ֗רֶץ בּוֹכִים֙
              frg. 116
              1[הנני יעשה לי כאשר ]ט֯וב[ לפניו ]
              • (2 Sam 15,26) בָּ֑ךְ הִנְנִ֕י יַֽעֲשֶׂה־ לִּ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר ט֖וֹב בְּעֵינָֽיו׃ ס
              2[ויאמר המל]ך אל צדוק הכו֯[הן ראה אתה שובה העירה בשלום ואחימעץ] (PAM 43.113 frg. 2|11,1) ]עץ
              • (2 Sam 15,27) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֔ן הֲרוֹאֶ֣ה אַתָּ֔ה שֻׁ֥בָה הָעִ֖יר בְּשָׁל֑וֹם וַאֲחִימַ֨עַץ
              3[בנך וי]ה֯ונתן בן א[בי]תר[ שני בניכם אתכם ראו אנכי מתמהמה בערבות]
              • (2 Sam 15,27) בִּנְךָ֜ וִיהוֹנָתָ֧ן בֶּן־ אֶבְיָתָ֛ר שְׁנֵ֥י בְנֵיכֶ֖ם אִתְּכֶֽם׃ (2 Sam 15,28) רְאוּ֙ אָנֹכִ֣י מִתְמַהְמֵ֔הַּ בעברות (בְּעַֽרְב֖וֹת
              4[המדבר ]ע֯[ד] בוא מ[עמכם דבר להגיד לי וישב צדוק ואביתר את ארון]
              • (2 Sam 15,28) הַמִּדְבָּ֑ר עַ֣ד בּ֥וֹא דָבָ֛ר מֵעִמָּכֶ֖ם לְהַגִּ֥יד לִֽי׃ (2 Sam 15,29) וַיָּ֨שֶׁב צָד֧וֹק וְאֶבְיָתָ֛ר אֶת־ אֲר֥וֹן
              5[האלוהים ירו]ש֯לימה[ וישבו שם ודויד עולה במעלה הזיתים וראש לו]
              • (2 Sam 15,29) הָאֱלֹהִ֖ים יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיֵּשְׁב֖וּ שָֽׁם׃ (2 Sam 15,30) וְדָוִ֡ד עֹלֶה֩ בְמַעֲלֵ֨ה הַזֵּיתִ֜ים עֹלֶ֣ה ׀ וּבוֹכֶ֗ה וְרֹ֥אשׁ לוֹ֙
              6[חפוי והוא ]ה֯ולך[ יחף וכול העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלוה]
              • (2 Sam 15,30) חָפ֔וּי וְה֖וּא הֹלֵ֣ךְ יָחֵ֑ף וְכָל־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ אִתּ֗וֹ חָפוּ֙ אִ֣ישׁ רֹאשׁ֔וֹ וְעָל֥וּ עָלֹ֖ה
              7[ובכוה ו]לדוי[ד הוגד לאמור אחיתפל בקושרים עם אבשלום ויאמר דויד]
              • (2 Sam 15,30) וּבָכֹֽה׃ (2 Sam 15,31) וְדָוִד֙ הִגִּ֣יד לֵאמֹ֔ר אֲחִיתֹ֥פֶל בַּקֹּשְׁרִ֖ים עִם־ אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד
              frg. 117-118
              1[דויד העירה ואבשלום יבו]א[ ירו]ש֯[לימה ודויד עבר ]מעט֯[ מהראש]
              • (2 Sam 15,37) דָוִ֖ד הָעִ֑יר וְאַבְשָׁלֹ֔ם יָבֹ֖א יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (2 Sam 16,1) וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ
              2[והנה ציבא נער מפיבשת ]לק֯ראתו ו֯[צמד ח]מ֯ורים חבוש֯[ים]
              • (2 Sam 16,1) וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי־ בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים
              3[ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקי]ם֯ ואיפת֯[ (ואיפה֯[) קיץ ונ]ב֯ל יין
              • (2 Sam 16,1) וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן׃
              4[ויאמר המלך אל ציבא מה אלה ]ל[ך ויאמר ציבא החמו]ר֯ים֯[ ]
              • (2 Sam 16,2) וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־ צִיבָ֖א מָה־ אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים
              frg. 119
              1[וסקל בא]בנים[ את דויד ואת כול עבדי המלך דויד וכול העם וכול]
              • (2 Sam 16,6) וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת־ דָּוִ֔ד וְאֶת־ כָּל־ עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל־ הָעָם֙ וְכָל־
              2[הגברים מ]ימינ֯ו֯ ומשמ[אלו וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים]
              • (2 Sam 16,6) הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ׃ (2 Sam 16,7) וְכֹֽה־ אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים
              3[ואיש הבליע]ל הש֯יב ע[ליך -- ]
              frg. 120
              1[יהוה אמר לו קלל את דויד ו]מ֯י י[אמר מדוע עשיתה כן ויאמר דויד אל]
              • (2 Sam 16,10) יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת־ דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן׃ ס (2 Sam 16,11) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־
              2[אבישי ואל כול עבדיו הנ]ה בני א[שר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה]
              • (2 Sam 16,11) אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־ כָּל־ עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־ יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת־ נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי־ עַתָּ֜ה
              3[בן הימיני הניחו לו וי]ק֯ל֯ל כי אמ[ר לו יהוה אולי יראה יהוה בעניי והשיב]
              • (2 Sam 16,11) בֶּן־ הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר־ ל֖וֹ יְהוָֽה׃ (2 Sam 16,12) אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בעוני (בְּעֵינִ֑י) וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה
              4[לי טובה תחת קללת]ו֯ היום הז֯ה וי[לך דויד וכול אנשיו עמו בדרך ושמעי]
              • (2 Sam 16,12) לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (2 Sam 16,13) וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ ס וְשִׁמְעִ֡י
              5[הולך בצלע ההר לעמתו ה]ל[וך וק]ל֯ל[ וסקל באבנים עליו ועפר בעפר]
              • (2 Sam 16,13) הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר׃ פ
              frg. 121
              1[ -- ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך ל]מה ל[וא]
              • (2 Sam 16,17) וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־ חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת־ רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא־
              2[הלכת את רעך ויאמר חושי אל אבשלום לוא כי אחר אשר בחר יהו]ה והעם הזה
              • (2 Sam 16,17) הָלַ֖כְתָּ אֶת־ רֵעֶֽךָ׃ (2 Sam 16,18) וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל־ אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה
              frg. 122-124
              1[ויאמר אבשלום אל אחיתפל ]ה֯בו [לכם עצה מה נעשה ]
              • (2 Sam 16,20) וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל־ אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה־ נַּעֲשֶֽׂה׃
              2[ויאמר אחיתפל אל אבשלום ב]וא א[ל פלגשי אביך אשר הניח לשמור]
              • (2 Sam 16,21) וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל־ אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל־ פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר
              3[הבי]ת ושמע כ֯ו[ל ישראל כי נבאשת]ה֯ את[ אביך וחזקו ידיך וידי כול אשר אתך]
              • (2 Sam 16,21) הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל־ יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־ נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת־ אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל־ אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ׃
              4[ויטו אהל] לאבשל֯[ום על הגג ויבו]א֯ אב֯[שלום אל פלגשי אביו] לעיני כול י֯[שראל]
              • (2 Sam 16,22) עַל־ הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־ פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־ יִשְׂרָאֵֽל׃
              5[ -- ]○○[ -- ]
              frg. 125
              1[ -- ואבו]א֯[ עליו והוא]
              • (2 Sam 17,2) וְאָב֣וֹא עָלָ֗יו וְה֤וּא
              2[יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כול העם אשר אתו ]והכ֯תי את֯[ המלך]
              • (2 Sam 17,2) יָגֵ֙עַ֙ וּרְפֵ֣ה יָדַ֔יִם וְהַֽחֲרַדְתִּ֣י אֹת֔וֹ וְנָ֖ס כָּל־ הָעָ֣ם אֲשֶׁר־ אִתּ֑וֹ וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ
              3[לבדו וישוב כול העם אליך כשוב הכלה אל אישה ר]ק֯[ נפ]ש֯[ איש אחד]
              • (2 Sam 17,2) לְבַדּֽוֹ׃ (2 Sam 17,3) וְאָשִׁ֥יבָה כָל־ הָעָ֖ם אֵלֶ֑יךָ כְּשׁ֣וּב הַכֹּ֔ל הָאִישׁ֙
              frg. 126-127
              1[ -- ואחיתפל ראה כי לוא נעשתה עצתו ו]יחבש[ את חמורו ויקם]
              • (2 Sam 17,23) וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֮ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת־ הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קָם
              2[וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקב]ר בק[בר אביו ]
              • (2 Sam 17,23) וַיֵּ֤לֶךְ אֶל־ בֵּיתוֹ֙ אֶל־ עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל־ בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מָת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו׃ ס
              3ודויד בא מחנימה ואבשלום עבר ]א֯[ת הירדן הוא]
              • (2 Sam 17,24) בָּ֣א מַחֲנָ֑יְמָה וְאַבְשָׁלֹ֗ם עָבַר֙ אֶת־ הַיַּרְדֵּ֔ן ה֕וּא
              4[וכול איש ישראל עמו ואת עמשא שם אבשלום תח]ת֯ יואב ע[ל הצבא]
              • (2 Sam 17,24) וְכָל־ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃ (2 Sam 17,25) וְאֶת־ עֲמָשָׂ֗א שָׂ֧ם אַבְשָׁלֹ֛ם תַּ֥חַת יוֹאָ֖ב עַל־ הַצָּבָ֑א
              5[ועמשא בן יתרא הישמעאלי אשר בא אל אביגיל בת י]ש֯י א[חות צרויה]
              • (2 Sam 17,25) וַעֲמָשָׂ֣א בֶן־ אִ֗ישׁ וּשְׁמוֹ֙ יִתְרָ֣א הַיִּשְׂרְאֵלִ֔י אֲשֶׁר־ בָּא֙ אֶל־ אֲבִיגַ֣ל בַּת־ נָחָ֔שׁ אֲח֥וֹת צְרוּיָ֖ה אֵ֥ם יוֹאָֽב׃
              frg. 128-132
              1[ -- ]○[ -- ]○[ -- ]
              2[ -- ודבש ]ו֯ח֯מאה[ וצאן]
              • (2 Sam 17,29) וּדְבַ֣שׁ וְחֶמְאָ֗ה וְצֹאן֙
              3[ושפות בקר והגישו לדויד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו ]העם רעב
              • (2 Sam 17,29) וּשְׁפ֣וֹת בָּקָ֔ר הִגִּ֧ישׁוּ לְדָוִ֛ד וְלָעָ֥ם אֲשֶׁר־ אִתּ֖וֹ לֶאֱכ֑וֹל כִּ֣י אָמְר֔וּ הָעָ֗ם רָעֵ֛ב
              4[ועיף וצמא במדבר ויפקוד דויד את העם אשר אתו וישם ע]ל[יהם]
              • (2 Sam 17,29) וְעָיֵ֥ף וְצָמֵ֖א בַּמִּדְבָּֽר׃ (2 Sam 18,1) וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת־ הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם
              5[שרי אלפים ושרי מאות וישלש דויד את העם השלשית ביד יוא]ב֯
              • (2 Sam 18,1) שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃ (2 Sam 18,2) וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת־ הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד־ יוֹאָב֙
              6[ו]ה֯[שלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והש]ל[שית ביד אתי] הגתי
              • (2 Sam 18,2) וְ֠הַשְּׁלִשִׁית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן־ צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י ס
              7ו[יאמר המלך אל העם יצוא אצא גם אני עמכם ויאמר ]העם [ל]א תצא
              • (2 Sam 18,2) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־ הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם־ אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם׃ (2 Sam 18,3) וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם לֹ֣א תֵצֵ֗א כִּי֩
              8אם נ[וס ננוס לא ישים לנו לב ואם ימותו חצינו לא י]ש֯[י]ם לנו לב כי
              • (2 Sam 18,3) אִם־ נֹ֨ס נָנ֜וּס לֹא־ יָשִׂ֧ימוּ אֵלֵ֣ינוּ לֵ֗ב וְאִם־ יָמֻ֤תוּ חֶצְיֵ֙נוּ֙ לֹֽא־ יָשִׂ֤ימוּ אֵלֵ֙ינוּ֙ לֵ֔ב כִּֽי־
              9עתה[ יכרת ממנו הארץ עשרה אלפים ועתה טוב כי ]ת֯היה לנו[ בעיר]
              • (2 Sam 18,3) עַתָּ֥ה כָמֹ֖נוּ עֲשָׂרָ֣ה אֲלָפִ֑ים וְעַתָּ֣ה ט֔וֹב כִּי־ תִֽהְיֶה־ לָּ֥נוּ מֵעִ֖יר
              10לעזר[ לנו ויאמר להם המלך אשר ייטב לפניכם אעשה וי]שמ[ור] ה֯מ֯[לך]
              • (2 Sam 18,3) לעזיר (2 Sam 18,4) וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־ יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙
              11[ע]ל[ יד השער וכול העם יצאו למאות ולאלפים ויצו המ]ל[ך א]ת יואב
              • (2 Sam 18,4) אֶל־ יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכָל־ הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃ (2 Sam 18,5) וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־ י֠וֹאָב
              12[ואת אבישי ואת אתי לאמור לאט לי לנער לאבשלום וכול ]הע֯[ם] שמעים
              • (2 Sam 18,5) וְאֶת־ אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־ אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט־ לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכָל־ הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ
              13[בצות המלך את השרים על דבר אבשלום ויצא העם ה]שדה [ל]ק[רא]ת
              • (2 Sam 18,5) בְּצַוֺּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־ כָּל־ הַשָּׂרִ֖ים עַל־ דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם׃ (2 Sam 18,6) וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את
              14[ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים וינגפו שם עם י]שראל לפנ֯[י עבדי]
              • (2 Sam 18,6) יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃ (2 Sam 18,7) וַיִּנָּ֤גְפוּ שָׁם֙ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י
              15[דויד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אל]ף איש֯ ו֯תה[י המלחמה]
              • (2 Sam 18,7) דָוִ֑ד וַתְּהִי־ שָׁ֞ם הַמַּגֵּפָ֧ה גְדוֹלָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃ (2 Sam 18,8) וַתְּהִי־ שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה
              16[נפוצת על פני כול היער וירב היער לאכול מן ]ה֯[ע]ם֯ מאש[ר אכלה החרב]
              • (2 Sam 18,8) נפצית (נָפֹ֖צֶת) עַל־ פְּנֵ֣י כָל־ הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֙עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב
              17[ביום ההוא ויגדל אבשלום לפני עבדי דוי]ד֯ והוא֯ ר֯[וכב על]
              • (2 Sam 18,8) בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ (2 Sam 18,9) וַיִּקָּרֵא֙ אַבְשָׁל֔וֹם לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וְאַבְשָׁל֞וֹם רֹכֵ֣ב עַל־
              18[פרדו ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו ]ב֯א֯לה֯ ו֯יתל֯ [באל]ה֯
              • (2 Sam 18,9) הַפֶּ֗רֶד וַיָּבֹ֣א הַפֶּ֡רֶד תַּ֣חַת שׂוֹבֶךְ֩ הָאֵלָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה וַיֶּחֱזַ֧ק רֹאשׁ֣וֹ בָאֵלָ֗ה וַיֻּתַּן֙
              19[בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר וילך וי]ר֯א איש ויגד
              • (2 Sam 18,9) בֵּ֤ין הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּבֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְהַפֶּ֥רֶד אֲשֶׁר־ תַּחְתָּ֖יו עָבָֽר׃ (2 Sam 18,10) וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד וַיַּגֵּ֖ד
              20[ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה ויאמ]ר יואב לאיש
              • (2 Sam 18,10) לְיוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ רָאִ֣יתִי אֶת־ אַבְשָׁלֹ֔ם תָּל֖וּי בָּאֵלָֽה׃ (2 Sam 18,11) וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָאִישׁ֙
              21[המגיד לו והנה ראית ומדוע לוא הכיתו שם ארצה ועלי ]ל֯[תת] לך֯[ חמ]שים֯
              • (2 Sam 18,11) הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ וְהִנֵּ֣ה רָאִ֔יתָ וּמַדּ֛וּעַ לֹֽא־ הִכִּית֥וֹ שָׁ֖ם אָ֑רְצָה וְעָלַ֗י לָ֤תֶת לְךָ֙
              frg. 133
              1[וישתחו למלך לאפיו ארצה ]ויא[מר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר]
              • (2 Sam 18,28) שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה ס וַיֹּ֗אמֶר בָּרוּךְ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֤ר סִגַּר֙ אֶת־ הָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־
              2[נשאו את ידם באדני המלך ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר]
              • (2 Sam 18,28) נָשְׂא֥וּ אֶת־ יָדָ֖ם בַּֽאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 18,29) וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר
              3[אחימעץ ראיתי ההמון הגדול ל]שלח את[ עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה]
              • (2 Sam 18,29) אֲחִימַ֡עַץ רָאִיתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹחַ אֶת־ עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת־ עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה׃
              frg. 134-139
              1את [נפשך ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ופלגשיך לאהבה את שונאיך]
              • (2 Sam 19,6) אֶֽת־ נַפְשְׁךָ֙ הַיּ֔וֹם וְאֵ֨ת נֶ֤פֶשׁ בָּנֶ֙יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְנֶ֣פֶשׁ נָשֶׁ֔יךָ וְנֶ֖פֶשׁ פִּלַגְשֶֽׁיךָ׃ (2 Sam 19,7) לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־ שֹׂ֣נְאֶ֔יךָ
              2ולש[נוא את אוהביך כי הגדת היום ]כ֯י א֯[ין לך שרים ועבדים כי ידעת]
              • (2 Sam 19,7) וְלִשְׂנֹ֖א אֶת־ אֹהֲבֶ֑יךָ כִּ֣י ׀ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֗וֹם כִּ֣י אֵ֤ין לְךָ֙ שָׂרִ֣ים וַעֲבָדִ֔ים כִּ֣י ׀ יָדַ֣עְתִּי
              3היו֯[ם כי ]לו אבש[לום חי כלנו מת]י֯ם כי אז יש[ר לפניך ועתה קום צא]
              • (2 Sam 19,7) הַיּ֗וֹם כִּ֠י לא (ל֣וּ) אַבְשָׁל֥וֹם חַי֙ וְכֻלָּ֤נוּ הַיּוֹם֙ מֵתִ֔ים כִּי־ אָ֖ז יָשָׁ֥ר בְּעֵינֶֽיךָ׃ (2 Sam 19,8) וְעַתָּה֙ ק֣וּם צֵ֔א
              4ודב֯[ר על ]לב עב[דיך כי ביהוה נש]בע֯ת֯י֯ כי אם אי[נך יוצא אם ילין איש]
              • (2 Sam 19,8) וְדַבֵּ֖ר עַל־ לֵ֣ב עֲבָדֶ֑יךָ כִּי֩ בַיהוָ֨ה נִשְׁבַּ֜עְתִּי כִּי־ אֵינְךָ֣ יוֹצֵ֗א אִם־ יָלִ֨ין אִ֤ישׁ
              5את֯[ך ה]לילה ודע[ה לך זאת ]מכו[ל הרע]ה֯ א[שר באה עליך מנעריך עד עתה]
              • (2 Sam 19,8) אִתְּךָ֙ הַלַּ֔יְלָה וְרָעָ֧ה לְךָ֣ זֹ֗את מִכָּל־ הָרָעָה֙ אֲשֶׁר־ בָּ֣אָה עָלֶ֔יךָ מִנְּעֻרֶ֖יךָ עַד־ עָֽתָּה׃ ס
              6 (Add PAM-43.113-3-6,1) [ויקום המ]ל[ך וישב על שע]ר֯ ולכ[ול העם הגידו לאמור הנה המלך יושב] (PAM 43.113 frg. 3|6,1) ]○[
              • (2 Sam 19,9) וַיָּ֥קָם הַמֶּ֖לֶךְ וַיֵּ֣שֶׁב בַּשָּׁ֑עַר וּֽלְכָל־ הָעָ֞ם הִגִּ֣ידוּ לֵאמֹ֗ר הִנֵּ֤ה הַמֶּ֙לֶךְ֙ יוֹשֵׁ֣ב בַּשַּׁ֔עַר
              7[על שער (Add PAM-43.113-3-6,2) ויבוא כול העם לפני המלך על שער ]וישראל נס איש֯[ לאהלו] (PAM 43.113 frg. 3|6,2) ]ו֯יבא֯[
              • (2 Sam 19,9) וַיָּבֹ֤א כָל־ הָעָם֙ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְיִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖ס אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ ס
              8[ויהי כול העם נדון בכול (Add PAM-43.113-3-6,3) שבטי ישראל לא]מ֯ו֯ר המלך דוי֯[ד] ה[צילנו מכף] (PAM 43.113 frg. 3|6,3) ]○[
              • (2 Sam 19,10) וַיְהִ֤י כָל־ הָעָם֙ נָד֔וֹן בְּכָל־ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַמֶּ֜לֶךְ הִצִּילָ֣נוּ ׀ מִכַּ֣ף
              9[אויבינו והוא מלטנו מכף פלשתיים ועתה ברח מ]ן֯ האר֯[ץ] ו֯מ֯[ן ממלכתו]
              • (2 Sam 19,10) אֹיְבֵ֗ינוּ וְה֤וּא מִלְּטָ֙נוּ֙ מִכַּ֣ף פְּלִשְׁתִּ֔ים וְעַתָּ֛ה בָּרַ֥ח מִן־ הָאָ֖רֶץ מֵעַ֥ל אַבְשָׁלֽוֹם׃
              10[ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחר]שים
              • (2 Sam 19,11) וְאַבְשָׁלוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר מָשַׁ֣חְנוּ עָלֵ֔ינוּ מֵ֖ת בַּמִּלְחָמָ֑ה וְעַתָּ֗ה לָמָ֥ה אַתֶּ֛ם מַחֲרִשִׁ֖ים
              11[לשוב אל המלך והמלך דויד שלח אל צדוק ואל אביתר הכוהני]ם לאמ֯[ור]
              • (2 Sam 19,11) לְהָשִׁ֥יב אֶת־ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס (2 Sam 19,12) וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד שָׁ֠לַח אֶל־ צָד֨וֹק וְאֶל־ אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֲנִים֮ לֵאמֹר֒
              12[דברו אל זקני יהודה לאמור ועתה למה תהיו אחרונים להשיב א]ת֯ ה֯[מלך]
              • (2 Sam 19,12) דַּבְּר֞וּ אֶל־ זִקְנֵ֤י יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר לָ֤מָּה תִֽהְיוּ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־ הַמֶּ֖לֶךְ
              13[אל ביתו ודבר כול ישראל בא אל המלך אחי אתם עצמי ובשרי אתם]
              • (2 Sam 19,12) אֶל־ בֵּית֑וֹ וּדְבַר֙ כָּל־ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֥א אֶל־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־ בֵּיתֽוֹ׃ (2 Sam 19,13) אַחַ֣י אַתֶּ֔ם עַצְמִ֥י וּבְשָׂרִ֖י אַתֶּ֑ם
              14[ולמה תהיו אחרונים להשיב את המלך ולעמש]א תאמרו ה֯[לוא עצמי]
              • (2 Sam 19,13) וְלָ֧מָּה תִהְי֛וּ אַחֲרֹנִ֖ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־ הַמֶּֽלֶךְ׃ (2 Sam 19,14) וְלַֽעֲמָשָׂא֙ תֹּֽמְר֔וּ הֲל֛וֹא עַצְמִ֥י
              15[ובשרי אתה ועתה כה יעשה לי יהוה וכה יוס]י֯ף אם ל֯א ש֯[ר צבא תהיה לפני]
              • (2 Sam 19,14) וּבְשָׂרִ֖י אָ֑תָּה כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־ לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף אִם־ לֹ֠א שַׂר־ צָבָ֞א תִּהְיֶ֧ה לְפָנַ֛י
              16[כל הימים תחת יואב ויט לבב יהודה כאיש אחד ]ויש֯לח [אל המלך שוב]
              • (2 Sam 19,14) כָּל־ הַיָּמִ֖ים תַּ֥חַת יוֹאָֽב׃ (2 Sam 19,15) וַיַּ֛ט אֶת־ לְבַ֥ב כָּל־ אִישׁ־ יְהוּדָ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ שׁ֥וּב
              17[אתה וכל עבדיך וישוב המלך ויבא עד הירדן ]ו֯י֯ה֯ו֯[דה בא הגלגלה לרדת]
              • (2 Sam 19,15) אַתָּ֖ה וְכָל־ עֲבָדֶֽיךָ׃ (2 Sam 19,16) וַיָּ֣שָׁב הַמֶּ֔לֶךְ וַיָּבֹ֖א עַד־ הַיַּרְדֵּ֑ן וִיהוּדָ֞ה בָּ֣א הַגִּלְגָּ֗לָה לָלֶ֙כֶת֙
              frg. 140
              1[ -- ומפיבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולוא עש]ה֯ רג[ליו]
              • (2 Sam 19,25) וּמְפִבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־ שָׁא֔וּל יָרַ֖ד לִקְרַ֣את הַמֶּ֑לֶךְ וְלֹא־ עָשָׂ֨ה רַגְלָ֜יו
              2[ולוא עשה ידיו ולוא עשה שפמו ואת בגדיו לוא כבס למן ]היו֯[ם]
              • (2 Sam 19,25) וְלֹא־ עָשָׂ֣ה שְׂפָמ֗וֹ וְאֶת־ בְּגָדָיו֙ לֹ֣א כִבֵּ֔ס לְמִן־ הַיּוֹם֙
              frg. 141
              1[ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך חבש ל]י֯ החמור [וארכב]
              • (2 Sam 19,27) וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ עַבְדִּ֣י רִמָּ֑נִי כִּֽי־ אָמַ֨ר עַבְדְּךָ֜ אֶחְבְּשָׁה־ לִּי֩ הַחֲמ֨וֹר וְאֶרְכַּ֤ב
              2[עליה ואלך אל אדוני המלך כי פסח עבדך וירגל בע]ב֯דך אל א֯[דני המלך]
              • (2 Sam 19,27) עָלֶ֙יהָ֙ וְאֵלֵ֣ךְ אֶת־ הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י פִסֵּ֖חַ עַבְדֶּֽךָ׃ (2 Sam 19,28) וַיְרַגֵּ֣ל בְּעַבְדְּךָ֔ אֶל־ אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ וַאדֹנִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙
              3[והמלך כמלאך אלוהים עשה הטוב לפני כי לוא היה כו]ל֯[ בי]ת אב[י כי אם]
              • (4Q51 frg. 141,3) [והמלך כמלאך
              • (2 Sam 19,28) כְּמַלְאַ֣ךְ הָאֱלֹהִ֔ים וַעֲשֵׂ֥ה הַטּ֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ (2 Sam 19,29) כִּי֩ לֹ֨א הָיָ֜ה כָּל־ בֵּ֣ית אָבִ֗י כִּ֤י אִם־
              frg. 142
              1[ -- י]שו֯ב [נא]
              2[עבדך ואמות בעירי ואקבר בקבר אבי ואמי והנ]ה֯ עבד֯[ך]
              • (2 Sam 19,38) עַבְדְּךָ֙ וְאָמֻ֣ת בְּעִירִ֔י עִ֛ם קֶ֥בֶר אָבִ֖י וְאִמִּ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ עַבְדְּךָ֣
              3[כמהם יעבור עם אדוני המלך ועשה לו את הטוב ב]ע֯י֯[ניך]
              • (2 Sam 19,38) כִמְהָ֗ם יַֽעֲבֹר֙ עִם־ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וַעֲשֵׂה־ ל֕וֹ אֵ֥ת אֲשֶׁר־ ט֖וֹב בְּעֵינֶֽיךָ׃ ס
              frg. 143
              1[ויאמר אין לנו חלק בד]ו֯י֯ד֯ [ולוא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל]
              • (2 Sam 20,1) וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין־ לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נֽ͏ַחֲלָה־ לָ֙נוּ֙ בְּבֶן־ יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃
              2[ויעל כל איש ישראל מ]אחר[י דויד אחרי שבע בן בכרי ]
              • (2 Sam 20,2) וַיַּ֜עַל כָּל־ אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן־ בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ
              3ואיש יהודה ד]ב֯קו [במלכם מן הירדן ועד ירושלים ויאמר המלך אל]
              • (2 Sam 20,2) יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן־ הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד־ יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (2 Sam 20,4) וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־
              4[עמשא הזעק לי את איש י]ה֯ודה[ שלושת ימים ואתה פה עמוד]
              • (2 Sam 20,4) עֲמָשָׂ֔א הַזְעֶק־ לִ֥י אֶת־ אִישׁ־ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וְאַתָּ֖ה פֹּ֥ה עֲמֹֽד׃
              frg. 144-146a-b
              1[ -- ויאמר יו]א֯ב֯[ לעמשא השלום אתה אחי]
              • (1Q7 2,3) ויאמר יואב [לעמשא השלום אתה א]חי
              • (2 Sam 20,9) וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַעֲמָשָׂ֔א הֲשָׁל֥וֹם אַתָּ֖ה אָחִ֑י
              2ו֯ת[אחז יד] ימין יואב בזקנ[ו לנשוק לו ועמ]שא לא [נשמר בחרב אשר ביד]
              • (1Q7 2,3) ותאחז יד ימי[ן יואב בזקן עמשא] (1Q7 2,4) [נש]ק ל[ו ועמש]א ל[א נשמר בחרב אשר ביד
              • (2 Sam 20,9) וַתֹּ֜חֶז יַד־ יְמִ֥ין יוֹאָ֛ב בִּזְקַ֥ן עֲמָשָׂ֖א לִנְשָׁק־ לֽוֹ׃ (2 Sam 20,10) וַעֲמָשָׂ֨א לֹֽא־ נִשְׁמַ֜ר בַּחֶ֣רֶב ׀ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־
              3יואב ויכהו בה על החמ֯ש֯[ וישפך מעיו ארצ]ה֯ ולוא [שנה לו וימות ויואב ואבישי]
              • (1Q7 2,4) יואב וי]כהו אל ה[חמש וישפך מעיו]
              • (2 Sam 20,10) יוֹאָ֗ב וַיַּכֵּהוּ֩ בָ֨הּ אֶל־ הַחֹ֜מֶשׁ וַיִּשְׁפֹּ֨ךְ מֵעָ֥יו אַ֛רְצָה וְלֹא־ שָׁ֥נָה ל֖וֹ וַיָּמֹ֑ת ס וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י
              4אחיו רדפו אחרי ש[ב]ע בן ב[כרי ואיש עמד ע]ל[ עמשא מנערי יואב ויאמר]
              • (2 Sam 20,10) אָחִ֔יו רָדַ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִֽי׃ (2 Sam 20,11) וְאִישׁ֙ עָמַ֣ד עָלָ֔יו מִֽנַּעֲרֵ֖י יוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר
              5מי א֯[שר] חפץ ביוא֯ב ומי לד[ויד אחרי יואב וע]מ֯ש֯א֯[ מת]ג֯ולל ב֯[דם בתוך המסלה]
              • (2 Sam 20,11) מִי֩ אֲשֶׁ֨ר חָפֵ֧ץ בְּיוֹאָ֛ב וּמִ֥י אֲשֶׁר־ לְדָוִ֖ד אַחֲרֵ֥י יוֹאָֽב׃ (2 Sam 20,12) וַעֲמָשָׂ֛א מִתְגֹּלֵ֥ל בַּדָּ֖ם בְּת֣וֹךְ הַֽמְסִּלָּ֑ה
              6וירא [ה]א֯יש כי עמד כול הע֯[ם לראות ויסב עמ]שא מ[ן המ]סלה[ השדה וישלך]
              • (2 Sam 20,12) וַיַּ֨רְא הָאִ֜ישׁ כִּֽי־ עָמַ֣ד כָּל־ הָעָ֗ם וַיַּסֵּב֩ אֶת־ עֲמָשָׂ֨א מִן־ הַֽמְסִלָּ֤ה הַשָּׂדֶה֙ וַיַּשְׁלֵ֤ךְ
              7עליו [ב]ג֯ד כאשר ראה כול [הבא עליו ועמד כ]א֯ש֯[ר הגה את עמשא מן המסלה]
              • (2 Sam 20,12) עָלָיו֙ בֶּ֔גֶד כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ה כָּל־ הַבָּ֥א עָלָ֖יו וְעָמָֽד׃ (2 Sam 20,13) כַּאֲשֶׁ֥ר הֹגָ֖ה מִן־ הַֽמְסִלָּ֑ה
              8עבר כ֯[ו]ל העם אחרי יואב[ לרדוף אחרי שבע בן בכרי ויעבור בכול שבטי]
              • (2 Sam 20,13) עָבַ֤ר כָּל־ אִישׁ֙ אַחֲרֵ֣י יוֹאָ֔ב לִרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י שֶׁ֥בַע בֶּן־ בִּכְרִֽי׃ (2 Sam 20,14) וַֽיַּעֲבֹ֞ר בְּכָל־ שִׁבְטֵ֣י
              9[ישראל אב]ל֯[ה ובי]ת מעכ֯[ה -- ]
              • (2 Sam 20,14) יִשְׂרָאֵ֗ל אָבֵ֛לָה וּבֵ֥ית מַעֲכָ֖ה
              frg. 147-148
              1[נחלת אלוהי]ם֯[ ויען יואב ויאמר חלילה לי אם אבלע ואם אשחית לא כן]
              • (2 Sam 20,19) נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ פ (2 Sam 20,20) וַיַּ֥עַן יוֹאָ֖ב וַיֹּאמַ֑ר חָלִ֤ילָה חָלִ֙ילָה֙ לִ֔י אִם־ אֲבַלַּ֖ע וְאִם־ אַשְׁחִֽית׃ (2 Sam 20,21) לֹא־ כֵ֣ן
              2[הדבר ]כי איש מ֯[הר אפרים שבע בן בכרי נשא ידו על המלך דויד תנו לי]
              • (2 Sam 20,21) הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן־ בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ־
              3[אתו לב]ד֯ו֯ ו֯א֯ל[כה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך]
              • (2 Sam 20,21) אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־ יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ
              4[בעד החומה ותבוא האשה אל כול העם ותאמר אל כול העיר בחכמתה]
              • (2 Sam 20,21) בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃ (2 Sam 20,22) וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל־ כָּל־ הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ
              5[ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפוצו העם]
              • (2 Sam 20,22) וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת־ רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן־ בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל־ יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ
              6[מעל העיר איש לאהלו ויואב שב ירו]ש֯ל֯[י]ם א[ל המלך ויואב על כול הצבא]
              • (2 Sam 20,22) מֵֽעַל־ הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלַ֖͏ִם אֶל־ הַמֶּֽלֶךְ׃ ס (2 Sam 20,23) וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל־ הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל
              7[ובניה בן יהוידע על הכרתי ועל ]ה֯פלתי וא[דרם על המס ושפן בן אחילוד]
              • (2 Sam 20,23) וּבְנָיָה֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ הכרי (הַכְּרֵתִ֖י) וְעַל־ הַפְּלֵתִֽי׃ (2 Sam 20,24) וַאֲדֹרָ֖ם עַל־ הַמַּ֑ס וִיהוֹשָׁפָ֥ט בֶּן־ אֲחִיל֖וּד
              8[המזכיר ושושא סופר וצדוק ואבית]ר֯ כוהנים [וגם עירא היאירי היה כוהן]
              • (2 Sam 20,24) הַמַּזְכִּֽיר׃ (2 Sam 20,25) ושיא (וּשְׁוָ֖א) סֹפֵ֑ר וְצָד֥וֹק וְאֶבְיָתָ֖ר כֹּהֲנִֽים׃ (2 Sam 20,26) וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן
              9[לדויד ויהי רעב בימי ד]ויד שלש֯[ שנים שנה אחרי שנה]
              • (2 Sam 20,26) לְדָוִֽד׃ ס (2 Sam 21,1) וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה
              10ויבקש דוי]ד א[ת פני יהוה ויאמר יהוה על]
              • (2 Sam 21,1) וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת־ פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה ס וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל־
              11[שאול ועל ביתו דמים על אשר המית ]א֯ת[ הגבעונים ]
              • (2 Sam 21,1) שָׁאוּל֙ וְאֶל־ בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־ אֲשֶׁר־ הֵמִ֖ית אֶת־ הַגִּבְעֹנִֽים׃
              frg. 149+151
              1[ -- ויאמר דויד אל הגבעונים מה אעשה לכם ובמה אכ]פ֯ר וב֯[רכתם]
              • (2 Sam 21,3) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־ הַגִּבְעֹנִ֔ים מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָכֶ֑ם וּבַמָּ֣ה אֲכַפֵּ֔ר וּבָרְכ֖וּ
              2[את נחלת יהוה ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב ע]ם ש֯[אול ועם]
              • (2 Sam 21,3) אֶת־ נַחֲלַ֥ת יְהוָֽה׃ (2 Sam 21,4) וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ הַגִּבְעֹנִ֗ים אֵֽין־ לי (לָ֜נוּ) כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־ שָׁא֣וּל וְעִם־
              3[ביתו ואין לנו איש ]ל֯המ[י]ת֯ מ֯[כול ישראל ויאמר מה אתם אובים אעשה לכם]
              • (2 Sam 21,4) בֵּית֔וֹ וְאֵֽין־ לָ֥נוּ אִ֖ישׁ לְהָמִ֣ית בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֛אמֶר מָֽה־ אַתֶּ֥ם אֹמְרִ֖ים אֶעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃
              4[ויאמרו אל המלך ה]איש אש֯[ר כלה עלינו וירדפנו ודמה להשמידנו מהתיצב]
              • (2 Sam 21,5) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־ לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב בְּכָל־
              5[בכול גבול ישרא]ל֯ ונתתם לנ֯[ו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת]
              • (4Q51 frg. 149+151,6) [שאול
              • (2 Sam 21,5) גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ (2 Sam 21,6) ינתן־ (יֻתַּן־) לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מִבָּנָ֔יו וְהוֹקֽ͏ַעֲנוּם֙ לַֽיהוָ֔ה בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל
              6[שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן לכם -- ]
              • (4Q51 frg. 149+151,5) בגבעת]
              • (2 Sam 21,6) בְּגִבְעַ֥ת שָׁא֖וּל בְּחִ֣יר יְהוָ֑ה ס וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֲנִ֥י אֶתֵּֽן׃
              frg. 152
              1[ילדה לשאול את ארמוני ואת מפיבשת ואת חמ]שת בני[ מרב בת שאול]
              • (2 Sam 21,8) יָלְדָ֣ה לְשָׁא֔וּל אֶת־ אַרְמֹנִ֖י וְאֶת־ מְפִבֹ֑שֶׁת וְאֶת־ חֲמֵ֗שֶׁת בְּנֵי֙ מִיכַ֣ל בַּת־ שָׁא֔וּל
              2[אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי ויתנם ב]יד הג[בעונים -- ]
              • (2 Sam 21,8) אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֛ה לְעַדְרִיאֵ֥ל בֶּן־ בַּרְזִלַּ֖י הַמְּחֹלָתִֽי׃ (2 Sam 21,9) וַֽיִּתְּנֵ֞ם בְּיַ֣ד הַגִּבְעֹנִ֗ים
              frg. 153
              1[ -- ]○[ -- ]
              2[ואת עצמות יהונתן בנו מאת ]בעלי[ יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן]
              • (4Q51 frg. 153,2) ]בעלי[ יביש גלעד
              • (2 Sam 21,12) שָׁאוּל֙ וְאֶת־ עַצְמוֹת֙ יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מֵאֵ֕ת בַּעֲלֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֲשֶׁר֩ גָּנְב֨וּ אֹתָ֜ם מֵרְחֹ֣ב בֵּֽית־ שַׁ֗ן
              3[אשר תלום שמה הפלשתי]ים ביו֯[ם הכות פלשתים את שאול בגלבע]
              • (2 Sam 21,12) אֲשֶׁ֨ר תלום (תְּלָא֥וּם) שם הפלשתים (שָׁ֙מָּה֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים) בְּי֨וֹם הַכּ֧וֹת פְּלִשְׁתִּ֛ים אֶת־ שָׁא֖וּל בַּגִּלְבֹּֽעַ׃
              frg. 154
              2[ותהי עוד מלחמה לפלשתיים את ישראל וירד דויד ו]עבדיו עמו
              • (2 Sam 21,15) וַתְּהִי־ ע֧וֹד מִלְחָמָ֛ה לַפְּלִשְׁתִּ֖ים אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֨רֶד דָּוִ֜ד וַעֲבָדָ֥יו עִמּ֛וֹ
              3[וילחמו את פלשתיים ויעף דויד וישבי בנב אשר מן ]ילדי [הרפ]ה֯
              • (1Q7 3,1) [הרפה
              • (2 Sam 21,15) וַיִּלָּחֲמ֥וּ אֶת־ פְּלִשְׁתִּ֖ים וַיָּ֥עַף דָּוִֽד׃ (2 Sam 21,16) וישבו (וְיִשְׁבִּ֨י) בְּנֹ֜ב אֲשֶׁ֣ר ׀ בִּילִידֵ֣י הָרָפָ֗ה
              4[ומשקל קנו שלש מאות שקלים משקל נחשת והוא חגור ]חורה֯ ויאמר
              • (1Q7 3,1) ]ומשקל [קינו שלש מאות משקל נחשת ו]ה֯וא ח֯[גור חדשה] ויאמ֯ר[
              • (2 Sam 21,16) וּמִשְׁקַ֤ל קֵינוֹ֙ שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ מִשְׁקַ֣ל נְחֹ֔שֶׁת וְה֖וּא חָג֣וּר חֲדָשָׁ֑ה וַיֹּ֖אמֶר
              5[להכות את דויד ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימית]הו
              • (1Q7 3,1) להכות] את[ דויד] (1Q7 3,2) וי[עזר ]לו אבשי בן צ[רויה ויך את] הפ֯לש֯[תי ו]ימיתהו
              • (2 Sam 21,16) לְהַכּ֥וֹת אֶת־ דָּוִֽד׃ (2 Sam 21,17) וַיַּֽעֲזָר־ לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־ צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־ הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ
              frg. 155-158
              1[ -- ישלח ממרום ]יק[חני]
              2[ימשני ממים רבים יצילני מאויבי עז משונאי כי אמצו ממני יקדמונ]י בי֯[ום]
              • (4Q85 frg. 5,3) ימשני֯[ ממים רבים יצילני מאיבי עז] (4Q85 frg. 5,4) ו֯מ֯[שנאי כי אמצו ממני -- ]
              • (11Q7 frg. 9,3) ימשני ממים רבים]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,5) ימשני ממים רבים יציל]נ֯י מאיבי עז (5/6Hev1b frg. 6-7,6) [ומשנאי כי אמצו ממני יקדמוני ]ביום
              • (2 Sam 22,17) יַֽמְשֵׁ֖נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ (2 Sam 22,18) יַצִּילֵ֕נִי מֵאֹיְבִ֖י עָ֑ז מִשֹּׂ֣נְאַ֔י כִּ֥י אָמְצ֖וּ מִמֶּֽנִּי׃ (2 Sam 22,19) יְקַדְּמֻ֖נִי בְּי֣וֹם
              • (Ps 18,17) יַֽ֝מְשֵׁ֗נִי מִמַּ֥יִם רַבִּֽים׃ (Ps 18,18) יַצִּילֵ֗נִי מֵאֹיְבִ֥י עָ֑ז וּ֝מִשֹּׂנְאַ֗י כִּֽי־ אָמְצ֥וּ מִמֶּֽנִּי׃ (Ps 18,19) יְקַדְּמ֥וּנִי בְיוֹם־
              3[אידי ויהי יהוה משען לי ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי יגמלני י]ה֯ו֯[ה]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,6) אידי (5/6Hev1b frg. 6-7,7) [ויהי יהוה למש]ען לי ויציא֯נ֯[י ל]מ֯ר֯חב יחלצני כי חפץ בי (5/6Hev1b frg. 6-7,8) [יגמלני יהוה
              • (2 Sam 22,19) אֵידִ֑י וַיְהִ֧י יְהוָ֛ה מִשְׁעָ֖ן לִֽי׃ (2 Sam 22,20) וַיֹּצֵ֥א לַמֶּרְחָ֖ב אֹתִ֑י יְחַלְּצֵ֖נִי כִּי־ חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ (2 Sam 22,21) יִגְמְלֵ֥נִי יְהוָ֖ה
              • (Ps 18,19) אֵידִ֑י וַֽיְהִי־ יְהוָ֖ה לְמִשְׁעָ֣ן לִֽי׃ (Ps 18,20) וַיּוֹצִיאֵ֥נִי לַמֶּרְחָ֑ב יְ֝חַלְּצֵ֗נִי כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בִּֽי׃ (Ps 18,21) יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה
              4[כצדקתי כבר ידי ישיב לי כי שמרתי דרכי יהוה ולוא רשעתי לפני אלוהי]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,8) כצ]ד֯קי כבר ידי ישיב לי (5/6Hev1b frg. 6-7,9) [כי שמרתי דרכי יהוה ]ו֯לא רשעתי מאלהי
              • (2 Sam 22,21) כְּצִדְקָתִ֑י כְּבֹ֥ר יָדַ֖י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ (2 Sam 22,22) כִּ֥י שָׁמַ֖רְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֥א רָשַׁ֖עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃
              • (Ps 18,21) כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי׃ (Ps 18,22) כִּֽי־ שָׁ֭מַרְתִּי דַּרְכֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־ רָ֝שַׁ֗עְתִּי מֵאֱלֹהָֽי׃
              5[כי כל משפטיו לנגדי וחקותיו לא אסור ממני ואהי תמי]ם֯ [עמו ]וא[שתמרה]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,9) כי כל משפטיו לנגד֯[י] (5/6Hev1b frg. 6-7,10) [וחקתיו לא אסיר מ]נ֯י וא֯[ה]י תמים עמו ואשתמר
              • (2 Sam 22,23) כִּ֥י כָל־ משפטו (מִשְׁפָּטָ֖יו) לְנֶגְדִּ֑י וְחֻקֹּתָ֖יו לֹא־ אָס֥וּר מִמֶּֽנָּה׃ (2 Sam 22,24) וָאֶהְיֶ֥ה תָמִ֖ים ל֑וֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָ֖ה
              • (Ps 18,23) כִּ֣י כָל־ מִשְׁפָּטָ֣יו לְנֶגְדִּ֑י וְ֝חֻקֹּתָ֗יו לֹא־ אָסִ֥יר מֶֽנִּי׃ (Ps 18,24) וָאֱהִ֣י תָמִ֣ים עִמּ֑וֹ וָ֝אֶשְׁתַּמֵּ֗ר
              6[מעוני וישב יהוה לי כצדקתי כבר ידי לנגד עיניו עם חסי]ד֯ תתחסד ו[עם]
              7[גבר תמים תתמם עם נ]בר ת֯ת[בר ועם עקש תתפתל כי אתה ע]ם֯ [עני]
              8[תושיע ועינים על רמים תשפיל כי אתה תאיר נירי יהוה אלוהי תגיה לי]
              • (11Q8 frg. 3,2) תושיע ועינים] (11Q8 frg. 3,3) רמות תשפיל כי את֯[ה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,14) תושיע ועינ[י]ם֯ רמות תשפיל (5/6Hev1b frg. 6-7,15) [כי א]ת֯ה תאיר[ נרי י]הוה א[לה]י יגיה
              • (2 Sam 22,28) תּוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינֶ֖יךָ עַל־ רָמִ֥ים תַּשְׁפִּֽיל׃ (2 Sam 22,29) כִּֽי־ אַתָּ֥ה נֵירִ֖י יְהוָ֑ה וַיהוָ֖ה יַגִּ֥יהַּ
              • (Ps 18,28) תוֹשִׁ֑יעַ וְעֵינַ֖יִם רָמ֣וֹת תַּשְׁפִּֽיל׃ (Ps 18,29) כִּֽי־ אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ
              9[בחושכי כי בכ]ה֯ אר֯[ו]ץ [גדוד ובאלוהי אדלג שור האל תמים דרכו]
              10[אמרת יהוה צרופ]ה מגן הוא [לכל חוסים בו מי אל מבלעדי יהוה ומי צור]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,17) אמרת יהוה צ[רו]פה מגן הוא לכ֯ל החסי[ם בו] (5/6Hev1b frg. 6-7,18) כי מי אלוה֯[ ]מבלע֯די יהוה ומי צור
              • (2 Sam 22,31) אִמְרַ֤ת יְהוָה֙ צְרוּפָ֔ה מָגֵ֣ן ה֔וּא לְכֹ֖ל הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃ (2 Sam 22,32) כִּ֥י מִי־ אֵ֖ל מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֖וּר
              • (Ps 18,31) אִמְרַֽת־ יְהוָ֥ה צְרוּפָ֑ה מָגֵ֥ן ה֝֗וּא לְכֹ֤ל ׀ הַחֹסִ֬ים בּֽוֹ׃ (Ps 18,32) כִּ֤י מִ֣י אֱ֭לוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵ֣י יְהוָ֑ה וּמִ֥י צ֝֗וּר
              11[זלתי אלהינו ה]א֯ל מאזרני ח[יל ויתן תמים דרכי משוה רגלי כאילות ועל]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,18) זולת֯[י ]אלהינ֯[ו] (5/6Hev1b frg. 6-7,19) האל המא[זרני ]חיל ויתן תמים דרכי משוה֯[ רגלי כאילות] (5/6Hev1b frg. 6-7,20) ועל
              • (2 Sam 22,32) מִֽבַּלְעֲדֵ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ (2 Sam 22,33) הָאֵ֥ל מָעוּזִּ֖י חָ֑יִל וַיַּתֵּ֥ר תָּמִ֖ים דרכו (דַּרְכִּֽי׃) (2 Sam 22,34) מְשַׁוֶּ֥ה רגליו (רַגְלַ֖י) כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל
              • (Ps 18,32) זוּלָתִ֥י אֱלֹהֵֽינוּ׃ (Ps 18,33) הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃ (Ps 18,34) מְשַׁוֶּ֣ה רַ֭גְלַי כָּאַיָּל֑וֹת וְעַ֥ל
              12[ב]מ֯ותי יעמדני מלמד ידי למ[ל]חמה ונ[חת קשת נחשה זרעותי ותתן לי מגן]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,20) במותי יעמי[דני] מלמד ידי ל֯[מלחמה] (5/6Hev1b frg. 6-7,21) [ונ]ח֯[תה קשת נחושה זרועתי ותתן ]לי֯ מ֯ג֯[ן
              • (2 Sam 22,34) בָּמוֹתַ֖י יַעֲמִדֵֽנִי׃ (2 Sam 22,35) מְלַמֵּ֥ד יָדַ֖י לַמִּלְחָמָ֑ה וְנִחַ֥ת קֶֽשֶׁת־ נְחוּשָׁ֖ה זְרֹעֹתָֽי׃ (2 Sam 22,36) וַתִּתֶּן־ לִ֖י מָגֵ֣ן
              • (Ps 18,34) בָּ֝מֹתַ֗י יַעֲמִידֵֽנִי׃ (Ps 18,35) מְלַמֵּ֣ד יָ֭דַי לַמִּלְחָמָ֑ה וְֽנִחֲתָ֥ה קֶֽשֶׁת־ נְ֝חוּשָׁ֗ה זְרוֹעֹתָֽי׃ (Ps 18,36) וַתִּתֶּן־ לִי֮ מָגֵ֢ן
              13ישעך ועזרתך תרבני תר[חי]ב צעדי ולא מ֯[עדו קרסלי] ול֯[א עמדו קמי ארדף אויבי]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,21) ישעך] (5/6Hev1b frg. 6-7,22) [וימינך תסעדני וענותך תרבני תרחיב צעדי תחתי] (5/6Hev1b frg. 6-7,23) [ולא מעדו קרסלי] ארדוף אויבי
              • (2 Sam 22,36) יִשְׁעֶ֑ךָ וַעֲנֹתְךָ֖ תַּרְבֵּֽנִי׃ (2 Sam 22,37) תַּרְחִ֥יב צַעֲדִ֖י תַּחְתֵּ֑נִי וְלֹ֥א מָעֲד֖וּ קַרְסֻלָּֽי׃ (2 Sam 22,38) אֶרְדְּפָ֥ה אֹיְבַ֖י
              • (Ps 18,36) יִ֫שְׁעֶ֥ךָ וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃ (Ps 18,37) תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃ (Ps 18,38) אֶרְדּ֣וֹף א֭וֹיְבַי
              14ו֯א֯שמידם ולוא אשוב עד כלותם אמח[צם ולוא יקומון ויפלו תחת רגלי]
              • (11Q8 frg. 4,1) י֯פ֯ו֯[לו תחת רגלי
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,23) ו֯א֯[שי]גם֯ (5/6Hev1b frg. 6-7,24) [ולא אשו]ב עד כלותם אמחצם ולא יכלו קום (5/6Hev1b frg. 6-7,25) [יפלו תחת ר]גלי
              • (2 Sam 22,38) וָאַשְׁמִידֵ֑ם וְלֹ֥א אָשׁ֖וּב עַד־ כַּלּוֹתָֽם׃ (2 Sam 22,39) וָאֲכַלֵּ֥ם וָאֶמְחָצֵ֖ם וְלֹ֣א יְקוּמ֑וּן וַֽיִּפְּל֖וּ תַּ֥חַת רַגְלָֽי׃
              • (Ps 18,38) וְאַשִּׂיגֵ֑ם וְלֹֽא־ אָ֝שׁוּב עַד־ כַּלּוֹתָֽם׃ (Ps 18,39) אֶ֭מְחָצֵם וְלֹא־ יֻ֣כְלוּ ק֑וּם יִ֝פְּל֗וּ תַּ֣חַת רַגְלָֽי׃
              15[ו]תאזרנ֯י֯ חיל למלחמה ותכרע קמי תח[תני ואויבי נתתה לי ערף משנאי]
              • (4Q85 frg. 4 ii,11) ואיב[י נתתה לי ערף ומשנאי
              • (11Q8 frg. 4,1) ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי] (11Q8 frg. 4,2) תח֯[תי ואויבי נתתה לי עורף ומשנאי
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,25) ותאזר[ני ]חיל למלחמה תכריע קמי תחתי (5/6Hev1b frg. 6-7,26) [ואיבי נ]ת֯תה לי ערף ומשנאי
              • (2 Sam 22,40) וַתַּזְרֵ֥נִי חַ֖יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֥יעַ קָמַ֖י תַּחְתֵּֽנִי׃ (2 Sam 22,41) וְאֹ֣יְבַ֔י תַּ֥תָּה לִּ֖י עֹ֑רֶף מְשַׂנְאַ֖י
              • (Ps 18,40) וַתְּאַזְּרֵ֣נִי חַ֭יִל לַמִּלְחָמָ֑ה תַּכְרִ֖יעַ קָמַ֣י תַּחְתָּֽי׃ (Ps 18,41) וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י
              16אצמית[ם ]י֯[שועו ו]אין מושיע אל יהוה ו֯[לוא ענם ואשחקם כעפר על]
              17פני ארח [כ]ט֯יט חוצ֯[ו]ת ארקעם ותפלט֯[ני מריבי עמים תשימני לראש]
              • (5/6Hev1b frg. 6-7,28) פני רוח כטיט חוצות אריקם
              • (2 Sam 22,43) כְּטִיט־ חוּצ֥וֹת אֲדִקֵּ֖ם אֶרְקָעֵֽם׃ (2 Sam 22,44) וַֽתְּפַלְּטֵ֔נִי מֵרִיבֵ֖י עַמִּ֑י תִּשְׁמְרֵ֙נִי֙ לְרֹ֣אשׁ
              • (Ps 18,43) פְּנֵי־ ר֑וּחַ כְּטִ֖יט חוּצ֣וֹת אֲרִיקֵֽם׃ (Ps 18,44) תְּפַלְּטֵנִי֮ מֵרִ֢יבֵ֫י עָ֥ם תְּ֭שִׂימֵנִי לְרֹ֣אשׁ
              18גויים עם לא ידעתי [י]עבדני לשמ֯[ע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי]
              • (2 Sam 22,44) גּוֹיִ֔ם עַ֥ם לֹא־ יָדַ֖עְתִּי יַעַבְדֻֽנִי׃ (2 Sam 22,45) בְּנֵ֥י נֵכָ֖ר יִתְכַּֽחֲשׁוּ־ לִ֑י לִשְׁמ֥וֹעַ אֹ֖זֶן יִשָּׁ֥מְעוּ לִֽי׃
              • (Ps 18,44) גּוֹיִ֑ם עַ֖ם לֹא־ יָדַ֣עְתִּי יַֽעַבְדֽוּנִי׃ (Ps 18,45) לְשֵׁ֣מַֽע אֹ֭זֶן יִשָּׁ֣מְעוּ לִ֑י בְּנֵֽי־ נֵ֝כָ֗ר יְכַחֲשׁוּ־ לִֽי׃
              19לא יחגרו ממסרותם חי יהוה וב[רוך צורי וירום אלוהי ישעי האל]
              • (2 Sam 22,46) יִבֹּ֑לוּ וְיַחְגְּר֖וּ מִמִּסְגְּרוֹתָֽם׃ (2 Sam 22,47) חַי־ יְהוָ֖ה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְיָרֻ֕ם אֱלֹהֵ֖י צ֥וּר יִשְׁעִֽי׃ (2 Sam 22,48) הָאֵ֕ל
              • (Ps 18,46) יִבֹּ֑לוּ וְ֝יַחְרְג֗וּ מִֽמִּסְגְּרֽוֹתֵיהֶֽם׃ (Ps 18,47) חַי־ יְ֭הוָה וּבָר֣וּךְ צוּרִ֑י וְ֝יָר֗וּם אֱלוֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃ (Ps 18,48) הָאֵ֗ל
              20נתן נקמות לי ומרדד עמים תחתנ֯[י ומוציאי מאויבי ומקמי תרוממני]
              • (2 Sam 22,48) הַנֹּתֵ֥ן נְקָמֹ֖ת לִ֑י וּמוֹרִ֥יד עַמִּ֖ים תַּחְתֵּֽנִי׃ (2 Sam 22,49) וּמוֹצִיאִ֖י מֵאֹֽיְבָ֑י וּמִקָּמַי֙ תְּר֣וֹמְמֵ֔נִי
              • (Ps 18,48) הַנּוֹתֵ֣ן נְקָמ֣וֹת לִ֑י וַיַּדְבֵּ֖ר עַמִּ֣ים תַּחְתָּֽי׃ (Ps 18,49) מְפַלְּטִ֗י מֵאֹ֫יְבָ֥י אַ֣ף מִן־ קָ֭מַי תְּרוֹמְמֵ֑נִי
              21מאיש חמ[סים ]ת֯צרני על כ֯ן אודך֯ [בגויים יהוה ולשמך אזמר מגדיל]
              • (2 Sam 22,49) מֵאִ֥ישׁ חֲמָסִ֖ים תַּצִּילֵֽנִי׃ (2 Sam 22,50) עַל־ כֵּ֛ן אוֹדְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּגּוֹיִ֑ם וּלְשִׁמְךָ֖ אֲזַמֵּֽר׃ (2 Sam 22,51) מגדיל (מִגְדּ֖וֹל
              • (Ps 18,49) מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃ (Ps 18,50) עַל־ כֵּ֤ן ׀ אוֹדְךָ֖ בַגּוֹיִ֥ם ׀ יְהוָ֑ה וּלְשִׁמְךָ֥ אֲזַמֵּֽרָה׃ (Ps 18,51) מגדל (מַגְדִּיל֮
              22ישועת מלכו ועושה חסד למשיחו לד[ויד ולזרעו עד עולם ]
              • (2 Sam 22,51) יְשׁוּע֣וֹת מַלְכּ֑וֹ וְעֹֽשֶׂה־ חֶ֧סֶד לִמְשִׁיח֛וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֖וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃ פ
              • (Ps 18,51) יְשׁוּע֢וֹת מַ֫לְכּ֥וֹ וְעֹ֤שֶׂה חֶ֨סֶד ׀ לִמְשִׁיח֗וֹ לְדָוִ֥ד וּלְזַרְע֗וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃
              23ואלה ד֯֯ב֯רי דויד האחר[ונים נאם דויד בן ישי ונאם]
              • (2 Sam 23,1) וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־ יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם
              24הגבר הקי֯ם אל משיח [אלו]הי יע֯[קב ונעים זמרות ישראל רוח יהוה]
              • (2 Sam 23,1) הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ (2 Sam 23,2) ר֥וּחַ יְהוָ֖ה
              25דבר בי ומלתו על לשונ֯[י אמר אלוהי יעקב לי דבר צור ישראל משל]
              • (2 Sam 23,2) דִּבֶּר־ בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־ לְשׁוֹנִֽי׃ (2 Sam 23,3) אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙
              26באדם [צדי]ק משל [ביראת אלוהים כאור בקר יזרח שמש בקר לוא]
              • (2 Sam 23,3) בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ (2 Sam 23,4) וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־ שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א
              27[עבות מנגה ממ]ט֯ר כד֯[שא מארץ כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם]
              • (2 Sam 23,4) עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃ (2 Sam 23,5) כִּֽי־ לֹא־ כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־ אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם
              28[שם לי ערוכ]ה֯ בכ֯ו֯ל֯ ו[שמורה כי כול ישעי וכול חפץ כי לוא יצמיח]
              • (2 Sam 23,5) שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּֽי־ כָל־ יִשְׁעִ֥י וְכָל־ חֵ֖פֶץ כִּֽי־ לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃
              29ובליע[ל כקוץ מנד כלהם כי לוא ביד יקחו]
              • (2 Sam 23,6) וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּֽי־ לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃
              frg. 159-161
              1[ -- ודויד ]אז [במצודה ומצב פלשתים אז בי]ת לח[ם]
              • (2 Sam 23,14) וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם׃
              • (1 Chron 11,16) וְדָוִ֖יד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּנְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃
              2[ויתאוה דויד ויאמר מי י]שק[ני מים מבאר בית לחם אשר ]ב֯שער֯
              • (2 Sam 23,15) וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־ לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃
              • (1 Chron 11,17) ויתאו (וַיִּתְאָ֥יו) דָּוִ֖יד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבּ֥וֹר בֵּֽית־ לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר׃
              3[ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתיים וי]שאבו מ[ים מבאר ]ב֯[ית לחם]
              • (2 Sam 23,16) וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־ מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־ לֶ֙חֶם֙
              • (1 Chron 11,18) וַיִּבְקְע֨וּ הַשְּׁלֹשָׁ֜ה בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־ מַ֙יִם֙ מִבּ֤וֹר בֵּֽית־ לֶ֙חֶם֙
              4[אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה] ל[ש]ת֯ו֯[תם ויסך אתם ליהוה]
              • (2 Sam 23,16) אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־ דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה׃
              • (1 Chron 11,18) אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־ דָּוִ֑יד וְלֹֽא־ אָבָ֤ה דָוִיד֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהוָֽה׃
              frg. 162
              1[מצרי איש מדה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית ]מיד
              • (2 Sam 23,21) מִצְרִ֜י אשר (אִ֣ישׁ) מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־ הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד
              • (1 Chron 11,23) הַמִּצְרִ֜י אִ֥ישׁ מִדָּ֣ה ׀ חָמֵ֣שׁ בָּאַמָּ֗ה וּבְיַ֨ד הַמִּצְרִ֤י חֲנִית֙ כִּמְנ֣וֹר אֹרְגִ֔ים וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־ הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד
              2[המצרי ויהרגהו בחניתו אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הג]ב֯ורים
              • (2 Sam 23,21) הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ (2 Sam 23,22) אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃
              • (1 Chron 11,23) הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ (1 Chron 11,24) אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־ שֵׁ֖ם בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים׃
              frg. 163
              1[ -- ]○[ -- ]
              2[ -- עירא היתר]י גרב֯[ היתרי אוריה]
              3[החתי כל שלו]ש֯ים[ ושבעה -- ]
              frg. 164-165
              1[בעם רב עתה הרף ידך ומלאך י]הוה עומד עם[ גרן אר]נא הי[ב]וסי וי֯שא֯ [דו]יד֯[ את]
              • (2 Sam 24,16) בָּעָם֙ רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ הָיָ֔ה עִם־ גֹּ֖רֶן האורנה (הָאֲרַ֥וְנָה) הַיְבֻסִֽי׃ ס
              • (1 Chron 21,15) רַ֔ב עַתָּ֖ה הֶ֣רֶף יָדֶ֑ךָ וּמַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֔ד עִם־ גֹּ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבוּסִֽי׃ ס (1 Chron 21,16) וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־
              2[עיניו וירא את מלאך יהוה עומד בין] ה֯ארץ ובין ה֯[ש]מ֯[י]ם וחר[ב]ו֯ שלופה בידו נטוא[ה]
              • (1 Chron 21,16) עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־ מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה
              3[על ירושלים ויפלו הזקנים ע]ל [פנ]יהם מתכ֯[סים ב]ש֯ק֯ים ו[י]אמר דויד אל יהוה בראת֯[ו]
              • (2 Sam 24,17) וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־ יְהוָ֜ה בִּרְאֹת֣וֹ ׀
              • (1 Chron 21,16) עַל־ יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־ פְּנֵיהֶֽם׃ (1 Chron 21,17) וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־ הָאֱלֹהִ֡ים
              4[את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי וא]נ֯כי הרעה הרעתי ואלה ה֯[צ]אן מה
              • (2 Sam 24,17) אֶֽת־ הַמַּלְאָ֣ךְ ׀ הַמַּכֶּ֣ה בָעָ֗ם וַיֹּ֙אמֶר֙ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ וְאָנֹכִ֣י הֶעֱוֵ֔יתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה
              • (1 Chron 21,17) בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ ה֤וּא אֲשֶׁר־ חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה
              5[עשו תהי ידך בי ובבית אבי ויבוא גד אל דויד ביו]ם֯ ההוא ויאמר עלה ו֯[הקם ליהוה]
              • (2 Sam 24,17) עָשׂ֑וּ תְּהִ֨י נָ֥א יָדְךָ֛ בִּ֖י וּבְבֵ֥ית אָבִֽי׃ פ (2 Sam 24,18) וַיָּבֹא־ גָ֥ד אֶל־ דָּוִ֖ד בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ עֲלֵה֙ הָקֵ֤ם לַֽיהוָה֙
              • (1 Chron 21,17) עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י (1 Chron 21,18) גָּ֖ד לַיהוָ֔ה
              6[מזבח בגרן ארנא היבסי ויעל דויד כדבר גד כא]שר צוה יהוה וישק֯ף֯[ ארנא וירא]
              • (2 Sam 24,18) מִזְבֵּ֔חַ בְּגֹ֖רֶן ארניה (אֲרַ֥וְנָה) הַיְבֻסִֽי׃ (2 Sam 24,19) וַיַּ֤עַל דָּוִד֙ כִּדְבַר־ גָּ֔ד כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ (2 Sam 24,20) וַיַּשְׁקֵ֣ף אֲרַ֗וְנָה וַיַּ֤רְא
              • (1 Chron 21,18) דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃ (1 Chron 21,19) וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־ גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ (1 Chron 21,21) וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־ אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא
              7[את המלך דויד ואת ארבעת בניו עמו מתחבאים] בשקים וארנא דש חטים֯[ ויבא דויד עד]
              8[ארנא] ו֯ירא א֯[ת המלך ועבדיו עברים אליו מתכ]סים בשקים בא[ים אליו ויצא ארנא]
              9[וישתחו] לדו֯י[ד על אפיו ארצה ויאמר ארנא אל ]ה֯[מ]ל֯[ך מדוע בא (Add PAM-43.113-4-5,1) אדני המלך אל] (PAM 43.113 frg. 4|5,1) ]המלך֯[
              • (2 Sam 24,20) וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ אַפָּ֖יו אָֽרְצָה׃ (2 Sam 24,21) וַיֹּ֣אמֶר אֲרַ֔וְנָה מַדּ֛וּעַ בָּ֥א אֲדֹנִֽי־ הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־
              • (1 Chron 21,21) וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
              10[עבדו] ו֯י֯אמר[ דויד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל]
              • (2 Sam 24,21) עַבְדּ֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לִקְנ֧וֹת מֵעִמְּךָ֣ אֶת־ הַגֹּ֗רֶן לִבְנ֤וֹת מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל
              • (1 Chron 21,22) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־ בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל
              11[העם ויא]מ[ר ארנא אל דויד -- ]
              5aa
              1 (PAM 43.124 frg. 3|1,1) ]○○צה֯ לכ֯○[
              2 (PAM 43.124 frg. 3|1,2) ]ויקומו א[