1 | ○[ -- והנה אי]ש אחד לבש[ בדים ומת]נ֯יו (ובמת]נ֯יו) חגור |
| - (Dan 10,5) וְהִנֵּ֥ה אִישׁ־ אֶחָ֖ד לָב֣וּשׁ בַּדִּ֑ים וּמָתְנָ֥יו חֲגֻרִ֖ים
| |
2 | בכ֯[תם אופז וגוי]אתו כתרשיש ו֯פנ֯[י]ו֯ כמראה ברק |
| | |
3 | ועינ֯[יו ]כ֯ל֯פידי א֯ש וזרעתיו ומרגלתו כ֯[ע]י֯ן֯ נחשת |
| - (Dan 10,6) וְעֵינָיו֙ כְּלַפִּ֣ידֵי אֵ֔שׁ וּזְרֹֽעֹתָיו֙ וּמַרְגְּלֹתָ֔יו כְּעֵ֖ין נְחֹ֣שֶׁת
| |
4 | קלל וקול דברו כקול המון וראיתי אני ד֯נ֯[י]אל לבדי |
| - (Dan 10,6) קָלָ֑ל וְק֥וֹל דְּבָרָ֖יו כְּק֥וֹל הָמֽוֹן׃ (Dan 10,7) וְרָאִיתִי֩ אֲנִ֨י דָנִיֵּ֤אל לְבַדִּי֙
| |
5 | את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה |
| - (Dan 10,7) אֶת־ הַמַּרְאָ֔ה וְהָאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר הָי֣וּ עִמִּ֔י לֹ֥א רָא֖וּ אֶת־ הַמַּרְאָ֑ה
| |
6 | אבל חרד֯[ה ]גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא |
| - (Dan 10,7) אֲבָ֗ל חֲרָדָ֤ה גְדֹלָה֙ נָפְלָ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם וַֽיִּבְרְח֖וּ בְּהֵחָבֵֽא׃
| |
7 | ואני נש֯[אר]ת֯י֯ לבדי ואראה את המראה ה֯גדול הזה |
| - (6Q7 frg. 2-5,1) [ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה ה]ג֯ד֯[לה הזאת
- (Dan 10,8) וַאֲנִי֙ נִשְׁאַ֣רְתִּי לְבַדִּ֔י וָֽאֶרְאֶ֗ה אֶת־ הַמַּרְאָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את
| |
8 | ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ו֯ל[א] |
| | |
9 | [עצרתי כח וא]ש֯[מע ]א֯ת֯ ק֯ו֯ל[ דבריו וכשמעי את] |
| | |
10 | [קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה] |
| | |
11 | -- ו]י֯אמר אלי |
| | |
12 | [דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנ]כ֯י דבר אליך |
| | |
13 | [ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדבר]ו֯ עמי את |
| | |
14 | [הדבר הזה עמדתי מרעיד וי]א֯מ֯[ר ]אל֯[י] א[ל ]ת֯י֯[ר]א דניאל כי |
| | |
15 | [מן היום הר]א֯[ש]ון אשר נתתה את לבך להבין ולהתע֯נות לפני אלהיך |
| - (6Q7 frg. 2-5,8) מ[ן היו]ם֯ הרישון אשר נ[תת את לבך] (6Q7 frg. 2-5,9) [להבין ולהת]ענות לפ[ני אל]היך
- (Dan 10,12) מִן־ הַיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תָּ אֶֽת־ לִבְּךָ֛ לְהָבִ֧ין וּלְהִתְעַנּ֛וֹת לִפְנֵ֥י אֱלֹהֶ֖יךָ
| |
16 | [נשמעו ד]בריך ואני באתי בעב[ו]ר֯ך [ו]שרי מלכות פרס [ע]מד |
| | |