frg. 1 i
1	[בענין רע והוליד בן ואין בידו מאו]מה כיא
	(Qoh 5,13) בְּעִנְיַ֣ן רָ֑ע וְהוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וְאֵ֥ין בְּיָד֖וֹ מְאֽוּמָה׃ (Qoh 5,14) כַּאֲשֶׁ֤ר
2	[יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת ]כ֯שבא
	(Qoh 5,14) יָצָא֙ מִבֶּ֣טֶן אִמּ֔וֹ עָר֛וֹם יָשׁ֥וּב לָלֶ֖כֶת כְּשֶׁבָּ֑א
3	[ומאומה לא ישא בעמלו שילך בי]דו גם זה
	(Qoh 5,14) וּמְא֙וּמָה֙ לֹא־ יִשָּׂ֣א בַעֲמָל֔וֹ שֶׁיֹּלֵ֖ךְ בְּיָדֽוֹ׃ (Qoh 5,15) וְגַם־ זֹה֙
4	[רעה חולה כול עמת שבא כן ילך ]ו֯מה יתרון לו
	(Qoh 5,15) רָעָ֣ה חוֹלָ֔ה כָּל־ עֻמַּ֥ת שֶׁבָּ֖א כֵּ֣ן יֵלֵ֑ךְ וּמַה־ יִּתְר֣וֹן ל֔וֹ
5	[שיעמל לרוח גם כול ימיו בחשך -- ]○ כעס
	(Qoh 5,15) שֶֽׁיַּעֲמֹ֖ל לָרֽוּחַ׃ (Qoh 5,16) גַּ֥ם כָּל־ יָמָ֖יו בַּחֹ֣שֶׁךְ יֹאכֵ֑ל וְכָעַ֥ס
6	[הרבה וחליו וקצף הנה אשר ראי]ת֯[י] א֯נ֯י טוב
	(Qoh 5,16) הַרְבֵּ֖ה וְחָלְי֥וֹ וָקָֽצֶף׃ (Qoh 5,17) הִנֵּ֞ה אֲשֶׁר־ רָאִ֣יתִי אָ֗נִי ט֣וֹב
7	[אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טו]ב֯ה בכול עמלו
	(Qoh 5,17) אֲשֶׁר־ יָפֶ֣ה לֶֽאֶכוֹל־ וְ֠לִשְׁתּוֹת וְלִרְא֨וֹת טוֹבָ֜ה בְּכָל־ עֲמָל֣וֹ ׀
8	[שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו ]אשר֯ נ֯תן֯ לו֯
	(Qoh 5,17) שֶׁיַּעֲמֹ֣ל תַּֽחַת־ הַשֶּׁ֗מֶשׁ מִסְפַּ֧ר יְמֵי־ חיו (חַיָּ֛יו) אֲשֶׁר־ נָֽתַן־ ל֥וֹ …

frg. 2
1	[ראיתי תחת השמש ורבה הי]א על ה֯[אדם -- ]
	(Qoh 6,1) רָאִ֖יתִי תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וְרַבָּ֥ה הִ֖יא עַל־ הָאָדָֽם׃

frg. 1 ii+3-6 i
1	אמרתי טוב הנפל ממנו כי בהבל בה ובחושך הלך ובחושך שמו
	(4Q109 frg. 1 ii+3-6 i,2) שמ֯ו … … (Qoh 6,3) אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃ (Qoh 6,4) כִּֽי־ בַהֶ֥בֶל בָּ֖א וּבַחֹ֣שֶׁךְ יֵלֵ֑ךְ וּבַחֹ֖שֶׁךְ שְׁמ֥וֹ
2	שמ֯ו יכסה גם שמש לוא ראה ו֯לוא ידע נוחת לזה
	… (4Q109 frg. 1 ii+3-6 i,1) שמו (Qoh 6,4) שְׁמ֥וֹ יְכֻסֶּֽה׃ (Qoh 6,5) גַּם־ שֶׁ֥מֶשׁ לֹא־ רָאָ֖ה וְלֹ֣א יָדָ֑ע נַ֥חַת לָזֶ֖ה
3	מזה ואם לוא חיה אלף שנים פעמים וטובה
	(Qoh 6,5) מִזֶּֽה׃ (Qoh 6,6) וְאִלּ֣וּ חָיָ֗ה אֶ֤לֶף שָׁנִים֙ פַּעֲמַ֔יִם וְטוֹבָ֖ה
4	לוא ראה הלוא אל מקום אחד הכול הולך כול
	(Qoh 6,6) לֹ֣א רָאָ֑ה הֲלֹ֛א אֶל־ מָק֥וֹם אֶחָ֖ד הַכֹּ֥ל הוֹלֵֽךְ׃ (Qoh 6,7) כָּל־
5	עמל האדם לפיהו וגם הנפש לוא תמל֯[א]
	(Qoh 6,7) עֲמַ֥ל הָאָדָ֖ם לְפִ֑יהוּ וְגַם־ הַנֶּ֖פֶשׁ לֹ֥א תִמָּלֵֽא׃
6	כמה יותר לחכם מן֯[ הכסיל מה לעני יודע]
	(Qoh 6,8) כִּ֛י מַה־ יּוֹתֵ֥ר לֶחָכָ֖ם מִֽן־ הַכְּסִ֑יל מַה־ לֶּעָנִ֣י יוֹדֵ֔עַ לַהֲלֹ֖ךְ נֶ֥גֶד
7	○○ל○○ ○ל[ החיים -- ]
	(Qoh 6,8) הַחַיִּֽים׃
11	-- כי מי יודע מה טוב לאדם]
	(Qoh 6,12) כִּ֣י מִֽי־ יוֹדֵעַ֩ מַה־ טּ֨וֹב לָֽאָדָ֜ם
12	[בחיים -- ]○[]שם֯ יג֯[יד לאדם]
	(Qoh 6,12) בַּֽחַיִּ֗ים … יַגִּ֣יד לָֽאָדָ֔ם
13	[מה יהיה אחריו תחת השמ]ש טוב שם ○[]○ן
	(Qoh 6,12) מַה־ יִּהְיֶ֥ה אַחֲרָ֖יו תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (Qoh 7,1) ט֥וֹב שֵׁ֖ם מִשֶּׁ֣מֶן
14	[טוב ויום המות מיום הו]לד֯ו֯ ט֯וב ללכת אל בית
	(Qoh 7,1) ט֑וֹב וְי֣וֹם הַמָּ֔וֶת מִיּ֖וֹם הִוָּלְדֽוֹ׃ (Qoh 7,2) ט֞וֹב לָלֶ֣כֶת אֶל־ בֵּֽית־
15	[אבל מלכת אל בית ש]מחה[ באשר ה]ו֯אה כול סוף
	(Qoh 7,2) אֵ֗בֶל מִלֶּ֙כֶת֙ אֶל־ בֵּ֣ית מִשְׁתֶּ֔ה בַּאֲשֶׁ֕ר ה֖וּא ס֣וֹף כָּל־
16	[האדם והחי ית]○ ○ל לבו טוב כעס משחוק
	(Qoh 7,2) הָאָדָ֑ם וְהַחַ֖י יִתֵּ֥ן אֶל־ לִבּֽוֹ׃ (Qoh 7,3) ט֥וֹב כַּ֖עַס מִשְּׂחֹ֑ק
17	[כי ברע פנים יי]טב לב לב חכמים בית אבל
	(Qoh 7,3) כִּֽי־ בְרֹ֥עַ פָּנִ֖ים יִ֥יטַב לֵֽב׃ (Qoh 7,4) לֵ֤ב חֲכָמִים֙ בְּבֵ֣ית אֵ֔בֶל
18	[ולב כסילים ]○ בית שמחה טוב לשמוע גערות
	(Qoh 7,4) וְלֵ֥ב כְּסִילִ֖ים בְּבֵ֥ית שִׂמְחָֽה׃ (Qoh 7,5) ט֕וֹב לִשְׁמֹ֖עַ גַּעֲרַ֣ת
19	[חכם מ]לשמוע ○○○○○○ שיר כסילים כי כקול
	(Qoh 7,5) חָכָ֑ם מֵאִ֕ישׁ שֹׁמֵ֖עַ שִׁ֥יר כְּסִילִֽים׃ (Qoh 7,6) כִּ֣י כְק֤וֹל
20	[הסירים ת]ח֯ת הסיר כן שחוק הכסיל גם זה
	(Qoh 7,6) הַסִּירִים֙ תַּ֣חַת הַסִּ֔יר כֵּ֖ן שְׂחֹ֣ק הַכְּסִ֑יל וְגַם־ זֶ֖ה
21	-- ]ה֯בל
	(Qoh 7,6) הָֽבֶל׃

frg. 1 iii+6 ii-7
1	○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○○ -- כי העשק יהולל]
	(Qoh 7,7) כִּ֥י הָעֹ֖שֶׁק יְהוֹלֵ֣ל
2	חכם ויעוה֯[ את לב מתנה טוב אחרית דבר]
	(Qoh 7,7) חָכָ֑ם וִֽיאַבֵּ֥ד אֶת־ לֵ֖ב מַתָּנָֽה׃ (Qoh 7,8) ט֛וֹב אַחֲרִ֥ית דָּבָ֖ר
3	מרשיתו [טוב ארך רוח מגבה רוח אל תבהל]
	(Qoh 7,8) מֽ͏ֵרֵאשִׁית֑וֹ ט֥וֹב אֶֽרֶךְ־ ר֖וּחַ מִגְּבַהּ־ רֽוּחַ׃ (Qoh 7,9) אַל־ תְּבַהֵ֥ל
4	ברוח[ך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח]
	(Qoh 7,9) בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃
5	[א]ל [תאמר מה היה שהימים הראשנים היו]
	(Qoh 7,10) אַל־ תֹּאמַר֙ מֶ֣ה הָיָ֔ה שֶׁ֤הַיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים הָי֥וּ …
17	○[ -- ]
18	ה֯[חכמה] תעזר א֯[ת (ה֯[חכם / ○○[) -- מעשרה שליטים]
	(Qoh 7,19) הַֽחָכְמָ֖ה תָּעֹ֣ז לֶחָכָ֑ם מֵֽעֲשָׂרָה֙ שַׁלִּיטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר
19	ש[היו] בעיר כ֯[י אדם אין צדיק בארץ]
	(Qoh 7,19) הָי֖וּ בָּעִֽיר׃ (Qoh 7,20) כִּ֣י אָדָ֔ם אֵ֥ין צַדִּ֖יק בָּאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֥ר
20	ש[יע]שה טוב ו֯[לא יחטא -- ]
	(Qoh 7,20) יַעֲשֶׂה־ טּ֖וֹב וְלֹ֥א יֶחֱטָֽא׃