frg. 1
1	ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מ[בית לחם]
	… (4Q104 frg. 1,1) מ[בית לחם] (Rut 1,1) וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ שְׁפֹ֣ט הַשֹּׁפְטִ֔ים וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨לֶךְ אִ֜ישׁ מִבֵּ֧ית לֶ֣חֶם
2	יהודה לגור בשדה מואב הוא ואשתו ושני בניו ושם האי[ש אלימלך]
	(4Q105 frg. 1-3,1) הוא ואשתו ושני] (4Q105 frg. 1-3,2) בניו ש[ם האיש אלימלך (Rut 1,1) יְהוּדָ֗ה לָגוּר֙ בִּשְׂדֵ֣י מוֹאָ֔ב ה֥וּא וְאִשְׁתּ֖וֹ וּשְׁנֵ֥י בָנָֽיו׃ (Rut 1,2) וְשֵׁ֣ם הָאִ֣ישׁ אֱ‍ֽלִימֶ֡לֶךְ
3	ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מ֯[בית לחם]
	… (4Q104 frg. 1,3) מ֯[בית לחם] (4Q105 frg. 1-3,2) ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים] (4Q105 frg. 1-3,3) מבית לח֯[ם (Rut 1,2) וְשֵׁם֩ אִשְׁתּ֨וֹ נָעֳמִ֜י וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־ בָנָ֣יו ׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙ אֶפְרָתִ֔ים מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם
4	[יהו]דה ויבאו שדה מואב וישבו שם וימת אלימלך א֯[יש נעמי ותשאר]
	(4Q105 frg. 1-3,3) יהודה ויבאו ]ש֯די[ מואב ויהיו שם וימת אלימלך איש נעמי ותשאר (Rut 1,2) יְהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֥אוּ שְׂדֵי־ מוֹאָ֖ב וַיִּֽהְיוּ־ שָֽׁם׃ (Rut 1,3) וַיָּ֥מָת אֱלִימֶ֖לֶךְ אִ֣ישׁ נָעֳמִ֑י וַתִּשָּׁאֵ֥ר
5	[היא וש]נ֯י בניה וישאו להם נשים מאביות שם ה○○[ ערפה ושם השנית]
	(4Q105 frg. 1-3,3) היא ו]שני ב[ניה וישאו להם נשים] (4Q105 frg. 1-3,4) מואבי[ות שם האחת עורפה ושם השנית (Rut 1,3) הִ֖יא וּשְׁנֵ֥י בָנֶֽיהָ׃ (Rut 1,4) וַיִּשְׂא֣וּ לָהֶ֗ם נָשִׁים֙ מֹֽאֲבִיּ֔וֹת שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָרְפָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית
6	[רות וי]שבו שם כעשר שנים וימתו גם שני֯[הם מחלון וכליון ותשאר]
	(4Q105 frg. 1-3,4) רות וישב]ו שם[ כעש]ר שנ[ים וימותו גם שניהם] (4Q105 frg. 1-3,5) מחלון ו֯[כליון ותשאר (Rut 1,4) ר֑וּת וַיֵּ֥שְׁבוּ שָׁ֖ם כְּעֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃ (Rut 1,5) וַיָּמ֥וּתוּ גַם־ שְׁנֵיהֶ֖ם מַחְל֣וֹן וְכִלְי֑וֹן וַתִּשָּׁאֵר֙
7	[הא]שה משני ילדיה ומאישה [ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב כי]
	(4Q105 frg. 1-3,5) האשה משני ילדיה ומאיש]ה ותק[ם … (Rut 1,5) הָֽאִשָּׁ֔ה מִשְּׁנֵ֥י יְלָדֶ֖יהָ וּמֵאִישָֽׁהּ׃ (Rut 1,6) וַתָּ֤קָם הִיא֙ וְכַלֹּתֶ֔יהָ וַתָּ֖שָׁב מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב כִּ֤י
8	[שמעה ב]שדה מואב כי פקד יהוה֯[ את עמו לתת להם לחם ותצא מן המקום אשר]
	(Rut 1,6) שָֽׁמְעָה֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב כִּֽי־ פָקַ֤ד יְהוָה֙ אֶת־ עַמּ֔וֹ לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם לָֽחֶם׃ (Rut 1,7) וַתֵּצֵ֗א מִן־ הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר
9	[היתה שמה וש]תי כלותיה עמה֯[ ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה ותאמר נעמי לשתי]
	(Rut 1,7) הָיְתָה־ שָׁ֔מָּה וּשְׁתֵּ֥י כַלֹּתֶ֖יהָ עִמָּ֑הּ וַתֵּלַ֣כְנָה בַדֶּ֔רֶךְ לָשׁ֖וּב אֶל־ אֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃ (Rut 1,8) וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ לִשְׁתֵּ֣י
10	[כלותיה ]לכנה שבנה א[שה לבית אמה יעש יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם]
	(Rut 1,8) כַלֹּתֶ֔יהָ לֵ֣כְנָה שֹּׁ֔בְנָה אִשָּׁ֖ה לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ יעשה (יַ֣עַשׂ) יְהוָ֤ה עִמָּכֶם֙ חֶ֔סֶד כַּאֲשֶׁ֧ר עֲשִׂיתֶ֛ם עִם־
11	[המ]תים ועמדי֯[ יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן]
	(Rut 1,8) הַמֵּתִ֖ים וְעִמָּדִֽי׃ (Rut 1,9) יִתֵּ֤ן יְהוָה֙ לָכֶ֔ם וּמְצֶ֣אןָ מְנוּחָ֔ה אִשָּׁ֖ה בֵּ֣ית אִישָׁ֑הּ וַתִּשַּׁ֣ק לָהֶ֔ן
12	ותשאנה קולם ו[תבכינה ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך ותאמר נעמי שבנה]
	(Rut 1,9) וַתִּשֶּׂ֥אנָה קוֹלָ֖ן וַתִּבְכֶּֽינָה׃ (Rut 1,10) וַתֹּאמַ֖רְנָה־ לָּ֑הּ כִּי־ אִתָּ֥ךְ נָשׁ֖וּב לְעַמֵּֽךְ׃ (Rut 1,11) וַתֹּ֤אמֶר נָעֳמִי֙ שֹׁ֣בְנָה
13	בנותי למה[ תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים שבנה בנותי לכן]
	(Rut 1,11) בְנֹתַ֔י לָ֥מָּה תֵלַ֖כְנָה עִמִּ֑י הַֽעֽוֹד־ לִ֤י בָנִים֙ בְּֽמֵעַ֔י וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַאֲנָשִֽׁים׃ (Rut 1,12) שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ
14	כי זק[נתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים]
	(4Q105 frg. 4,1) י֯לדתי שני֯ת֯[ בנים … (Rut 1,12) כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ־ לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֙יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃