| 1 | ||
|---|---|---|
| 1 | חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם ביומי עוזיה | |
| ||
| 2 | יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה שמעו שמים והאזיני הארץ | |
| ||
| 3 | כיא יהוה דבר בנים גדלתי ורוממת[י] והמה פשעו בי ידע שור קוניהו | |
| ||
| 4 | וחמור אבוס בעליו ישראל לוא ידע ועמי לוא ה֯ת֯[ב]ו֯נן הוי גוי חוטה | |
| ||
| 5 | עמ כבד עוון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהו֯ה נאצו את | |
| ||
| 6 | קדוש ישראל נזרו אחור על מה תכו עוד֯ תוסיפו סרה כול ראוש לחולי | |
| ||
| 7 | וכול לבב דוה מכפ רגל ועד רואש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה | |
| ||
| 8 | לוא זרו ולוא חובשו ולוא רככה בשםן ארצכם שממה עריכם שרופות | |
| ||
| 9 | אש אדמתכם לנגדכם זרים אוכלים אותה ושממו עליה כמאפכת זר֯ים | |
| ||
| 10 | ונתרת בת ציון כסוכה בכרם וכמלונה במקשה כעיר נצורה לולי יהוה | |
| ||
| 11 | צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסודם היינו לעומרה דמינו | |
| ||
| 12 | שמעו ד֯ב֯ר֯ יהוה קציני סודם ואזינו תור֯ת אלוהינו עמ עומרה ל֯מה לי | |
| ||
| 13 | רוב זבחיכם יואמר יהוה שבעתי עולות אילים וחלב מריאים ודמ | |
| ||
| 14 | פרים וכבשים ועתודים לוא חפצתי כיא תבאו לראות פני מי בקש זואת | |
| ||
| 15 | מ֯ידכם לרמוס חצרי לוא תוסיפו להביא מנחת שוא קטרת תועבה היא | |
| ||
| 16 | לי חודש ושבת קרא מקרא לוא אוכל און ועצרתה חודשיכם ומועדיכם | |
| ||
| 17 | שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשוא ובפרשכם כפיכם אעלים עיני | |
| ||
| 18 | מכם גמ כי הרבו תפלה אינני שומע ידיכמה דמים מלאו אצבעותיכם | |
| ||
| 19 | בעאון רחצו והזכו והסירו רוע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע למדו | |
| ||
| 20 | היטיב דרושו משפט אשרו חמוץ שפטו יאתום ריבו אלמנה | |
| ||
| 21 | לכו נ[א] ונוכחה יואמר יהוה אמ יהיו חטאיכם כשני כשלג ילבינו | |
| ||
| 22 | אמ ידומו כתולע | |
| ||
| 23 | ו֯אמ תמאנו ומריתם בחרב תאכלו כיא פי יהוה דבר | |
| ||
| 24 | היכה הייתה לזונה קר֯יה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין[ בה ועתה] | |
| ||
| 25 | מרצחים כספך היו לסוגים סבאך מהול במים שריכי ס[וררים וחברי] | |
| ||
| 26 | גנבים כולם אוהבי שוחד רודפי שלמונים יאתום לוא ישפ[טו וריב] | |
| ||
| 27 | אלמנה לוא יבוא אליהם לכן נאום האדון יהוה צבאות [אביר ישראל] | |
| ||
| 28 | הוה אנחם מצריו ואנקם (ואנקםה) מהאיבו (מאיבו) והשיב ידי עליך ואצ֯[רף כבר] | |
| ||
| 29 | סוגיך ואסיר כול בדיליך ואשיבה שופטיך כבראישונה[ ויעציך] | |
| ||
| 2 | ||
|---|---|---|
| 1 | כבתחלה אחרי כן יקראו לך עיר הצדק קריה נאמנה ציון במשפט | |
| ||
| 2 | תפדה ושביה בצדקה ושבר פושעים וחטאים יחדו ועוזבי | |
| ||
| 3 | יהוה יכלו כיא יבושו מאלים אשר חמדתם ותחפורו מהגנות | |
| ||
| 4 | אשר בחרתם כי תהיו כאלה נובלת עלה וכגנה אשר אין מימ לה | |
| ||
| 5 | והיה החסנכם לנעורת ופעלכם לניצוץ ובערו שניהם יחדו | |
| ||
| 6 | ואין מכבה | |
| ||
| 7 | הדבר אשר חזה ישעיה בן אמוץ על יהודה וירושלים והיה | |
| ||
| 8 | באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש הרים ונשא | |
| ||
| 9 | מגבעות ונהרו עלוהי כול הגואים והלכו עמים רבים ואמרו | |
| ||
| 10 | לכו ונעלה אל בית אלוהי יעקוב וירונו מדרכיו ונאלכה באורחתיו | |
| ||
| 11 | כיא מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים ושפט בין הגואים וה | |
| ||
| 12 | והוכיח | |
| ||
| 13 | למזמרות ולוא ישא גוי אל גוי חרב ולוא ילמדו עוד מלחמה | |
| ||
| 14 | בית יעקוב לכו ונלכה באור יהוה כיא נטשתה עמך בית יעקוב | |
| ||
| 15 | כיא מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכריאים ישפיקו | |
| ||
| 16 | ותמלא ארצו כספ וזהב ואין קץ לאוצרותיו ותמלא ארצו סוסים | |
| ||
| 17 | ואין קץ למרכבותיו ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר | |
| ||
| 18 | ||
| ||
| 19 | תשפלנה וישח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא | |
| ||
| 20 | כיא יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ונשא ושפל ועל כל ארזי | |
| ||
| 21 | הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן ועל כל ההרים | |
| ||
| 22 | [הרומ]ים ועל כול הגבעות הנשאות ועל כול מגדל גבה ועל כול | |
| ||
| 23 | [חומה ]בצורה ועל כול אניות תרשיש ועל כול שכיות החמדה ושח | |
| ||
| 24 | [גבהות ]ה֯אדם ושפל רומ אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההו֯א | |
| ||
| 25 | [והאלילי]ם֯ כליל יחלופו ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני | |
| ||
| 26 | [פחד יה]וה ומהדר גאונו בקומו לערוץ הארץ | |
| ||
| 27 | [ביום ה]הוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר | |
| ||
| 28 | [עשו אצ]ב֯עותיו להשתחות לחפרפרים ולעטלפים לבוא בנקרות | |
| ||
| 29 | [הצורים וב]ס֯עפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו | |
| ||
| 3 | ||
|---|---|---|
| 1 | בקומו לערוץ הארץ חדלו לכמה מן האדם אשר נשמה | |
| ||
| 2 | באפו כיא במה נחשב הוא | |
| ||
| 3 | כיא הנה האדון יהוה צבאות מהסיר מירושלם ומיהודה | |
| ||
| 4 | משען ומשענה כל משען לחם וכול משען מים גבור ואיש | |
| 5 | מלחמה שופט ונביא וקוסם וזקן שר חמשים ונשא פנים | |
| 6 | ויעץ וחכם חרשים ונבון לחש ונתתי נערים שריהם | |
| 7 | ותעלולים ימשולו בם ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו | |
| 8 | ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד כיא יתפוש איש באחיהו | |
| 9 | בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאות | |
| ||
| 10 | תחת ידיך וישא ביום ההוא לאמור לוא אהיה חובש | |
| 11 | ובביתי אין לחם ואין שלמה לוא תשימוני קצין עם כי כשלה | |
| 12 | ירושלים ויהודה נפלה כי לשונם ומעלליהם על יהוה למרות | |
| ||
| 13 | עיני כבודו הכרות פניהם ענתה בם וחטאתם כסודם הגידו | |
| 14 | ולוא כחדו אוי לנפשם כיא גמלו להם רעה אמורו לצדיק | |
| ||
| 15 | כיא טוב כיא פרי מעלליהמה יאכלו אוי לרשע רע כיא | |
| ||
| 16 | גמול ידו ישוב לוא עמי נגשו מעולל ונשים משלו בו עמי | |
| ||
| 17 | משריך מתעים ודרךי אורחותיך בלע֯ו | |
| ||
| 18 | נצב לריב יהוה עומד לדין עמים יהוה במשפט יבוא עמ | |
| ||
| 19 | זקני עמו ושריו ואתמה בערתמ הכרם גזלת העני בבתיכם | |
| ||
| 20 | מלכמה תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נואם אדוני יהוה | |
| ||
| 21 | צבאות | |
| ||
| 22 | ויואמר יהוה יען כיא גבהו בנות ציון ותלכנה נטיות | |
| ||
| 23 | גרון ומשקרות עינים הלוך וטופפ תלכנה וברגליהנה | |
| ||
| 24 | תעכסנה ושפח | |
| ||
| 25 | יערה ביומ ההוא יסיר אדוני | |
| ||
| 26 | והשבישים והשהרנים והנטפות והשירות והרעלות | |
| ||
| 27 | והפארים והצעדות וקשרים ובתי הנפש והלחשים | |
| ||
| 28 | והט֯ב֯עות ונזמי האפ והמחלצות והמעטפות והחריטים | |
| ||
| 29 | והגליונים והסדינים והצניפות והרדידים ויהיו | |
| ||
| 4 | ||
|---|---|---|
| 1 | תח[]ת הבשמ מק ותחות הגורה נקפ֯ה ותחות מע֯ש֯ה מקשה | |
| ||
| 2 | קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי בשת מתיך בחרב יפולו | |
| ||
| 3 | וגבורותיך (וגבוריך) במלחמה ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | |
| ||
| 4 | והחזיקה שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמור לחמנו נאכל ושלמתנו | |
| ||
| 5 | נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו ביום ההוא יהיה צמח יהוה | |
| 6 | לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל ויהודה | |
| ||
| 7 | ויהיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כול הכתוב | |
| ||
| 8 | לחיים בירושלם אמ רחץ אדוני את צאת בנות ציון ואת דמי | |
| 9 | ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח סער ויברא יהוה על | |
| 10 | כול מכון הר ציון ועל מקראה ענן יוממ מחרב ולמחסה ולמסתור | |
| ||
| 11 | מזרם וממטר | |
| ||
| 12 | אשירה לידידי שירת דודי לכרמו כרמ היהא לידידי בקרן בן שמן | |
| ||
| 13 | ויעזקהו ויסקולהו ויטעהו שורק ויבנא מגדל בתוכו וגמ יקב חצב | |
| ||
| 14 | בו ויקו לעשות ענבים ויעשה באושים ועתה יושבי ירושלם | |
| 15 | ואיש יהודה שפוטו נה ביני ובין כרמי מה לעשות עוד בכרמי ולוא | |
| 16 | עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים וישה באושים ואתה אודיע נא | |
| 17 | אתכמה את אשר אני עושא לכרמי אסיר מסוכתו ויהיה בער פרץ גדרו | |
| ||
| 18 | ויהיה למרמס ואשיתהו בתה ולוא יזמר ולוא יעדר ועלה שמיר ושית | |
| ||
| 19 | ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר כי כרם יהוה צבאות בית ישראל | |
| 20 | ואיש יהודה נטע שעשועו ויקו למשפט והנה למשפח לצדקה והנה | |
| ||
| 21 | צעקה | |
| ||
| 22 | הוי מגיעי בית בית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום וישתם לבדכם | |
| ||
| 23 | בקרב הארץ באוזני יהוה צבאות אמ לוא בתים רבים לשמה יהיו | |
| 24 | גדולים וטובים מאין יושב כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחד | |
| ||
| 25 | וזר[ע חמר יע]שה איפה | |
| ||
| 26 | ה[וי משכימי ]ב֯בקר שכר ירדופו מאחזי בנשף יין ידליקם והיה | |
| ||
| 27 | [כנור ונבל תף וח]ל֯[י]ל[ ו]יין משתיהם ואת פעלת יהוה לוא הביטו ומעשה | |
| ||
| 28 | [ידיו לוא ראו לכן ]ג֯ל֯ה עמי מבלי דעת וכבודי מתי רעב והמונו | |
| ||
| 29 | [צחה צמא לכן ]הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וירד[ ] | |
| ||
| 5 | ||
|---|---|---|
| 1 | הדרה והמונה ושאונה ועל[ז ]בה ישח אדם וישפל איש ועיני | |
| ||
| 2 | גבהים תשפלנה ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש | |
| ||
| 3 | בצדקה ורעו כבושים כדברם וחרבות מיחים גרים יאכלו | |
| ||
| 4 | הוי משכי העוון בחבלי השי וכעבות העגלה חטאה האומרים ימהר | |
| ||
| 5 | יחיש מעשיהו למען נראה ותקרבה ותבואה עצת קדוש ישראל | |
| ||
| 6 | ונדע הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור | |
| ||
| 7 | ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר הוי חכמים בעיניהם | |
| ||
| 8 | ונגד פניהם נבונים הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך | |
| ||
| 9 | שכר מצדיקי רשע עקב שחוד וצדקת צדיקים יסירו ממנו לכן | |
| ||
| 10 | כאכל קש לשון אש ואש לוהבת ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם | |
| ||
| 11 | כאבק יעלה כיא מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש | |
| ||
| 12 | ישראל נאצו על כן חרה אפ יהוה בעמו ויט ידיו עליו ויכהו | |
| ||
| 13 | וירגזו ההרים ותהיה נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכול זאות | |
| ||
| 14 | לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה ונשא נס לגואים מרחוק ושרק | |
| ||
| 15 | לוא מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין יעף ואין כושל ולוא | |
| ||
| 16 | ינום ולוא יישן ולוא נפתחה אזור חלציו ולוא נתק שרוך נעליו אשר | |
| ||
| 17 | חציו שנונים וכול קשתותיו דרוכות פרסות סוסיו כצור נחשבו | |
| ||
| 18 | וגלגליו כסופה שאגה לו כלביא ישאג וככפירים ינהם וי | |
| ||
| 19 | טרף ויפליט ואין מציל ינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט | |
| ||
| 20 | לארץ והנה חושך צר ואור חשך בעריפיה | |
| ||
| 21 | בשנת מות המלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסאו רם ונשא | |
| ||
| 22 | ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים ממעלה לו שש כנפים | |
| 23 | לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף | |
| ||
| 24 | וקראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול הארץ כבודו[ ] | |
| ||
| 25 | וינועו אמות הספים מקול הקורה והבית נמלא עשן ואמר | |
| ||
| 26 | אי לי כי נדמיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ובתוך עם טמא[ ] | |
| ||
| 27 | שפתים אנוכי יושב כ֯יא את המלך יהוה צבאות ראו עיני | |
| ||
| 28 | ויעוף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח | |
| ||
| 29 | מע֯ל המז֯[ב]ח֯ ויג֯[ע ]ע֯ל פ֯[י ]ו֯יואמר הנה נגע זה על שפתיך וסר[ ] | |
| ||
| 6 | ||
|---|---|---|
| 1 | עוונך וחטאותיך תכפר ואשמע את קול אדוני אמר את מי | |
| ||
| 2 | אשלח ומי ילך לנו ואמרה הנני שלחני ויאומר לך ואמרתה | |
| ||
| 3 | לעם הזה שמעו שמוע ועל תבינו ראו ראו ועל תדעו השמ | |
| ||
| 4 | לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו | |
| ||
| 5 | ובאוזניו ישמעו בלבבו יבין ושב ורפא לו ואמרה עד מתי | |
| ||
| 6 | יהוה ויואמר עד אשר אמ שאו ערים מאין יושב ובתים | |
| ||
| 7 | מאין אדם והאדמה תשאה שממה ורחק יהוה את האדם | |
| ||
| 8 | ורבה עזובה בקרב הארץ ועוד בה עשיריה ושבה והייתה | |
| ||
| 9 | לבער כאלה וכאלון אשר משלכת מצבת במה זרע הקודש | |
| ||
| 10 | מצבתה | |
| ||
| 11 | ויהי בימי אחז בן יותם בן עוזיה מלך יהודה עלה רצין | |
| ||
| 12 | מלך ארם ופקח בן רומליה מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה | |
| ||
| 13 | ולוא יכלו להלחם עליה ויגד לבית דויד לאמור נחה ארם על | |
| 14 | אפרים וינע לבב עמו כנע עצי היער מפני הרוח | |
| ||
| 15 | ויואמר יהוה אל ישעיה צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב | |
| ||
| 16 | בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס ואמרת | |
| 17 | אליו השמר והשקט ואל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות | |
| ||
| 18 | האודים העושנים האלה כי בחורי אפ רצין וארם ובן | |
| ||
| 19 | רמליה יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רומליה לאמור | |
| 20 | נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה | |
| ||
| 21 | את בן טבאל כה אמר אדוני יהוה לוא תקום ולוא תהיה | |
| 22 | כיא ראוש ארם דרמשק וראוש דרמשק רצין ובעוד ששים | |
| ||
| 23 | [וחמ]ש שנה יחת אפרים מעם וראוש אפרים שומרון וראוש | |
| 24 | [שומרון ב]ן֯ רומליה אמ לוא תאמינו כיא לוא תאמינו | |
| ||
| 25 | [ויוסף יהו]ה דבר אל אחז לאמור שאל לך אות מעמ יהוה אלוהיך | |
| ||
| 26 | [העמק ש]אלה או הגבה למעלה ויואמר אחז לוא אשאל ולוא | |
| ||
| 27 | [אנסה ]את יהוה ויואמר שמעו נה בית דויד המעט מכמה | |
| ||
| 28 | [הל]א֯ות אנשים כי תלאו גמ את אלוהי לכן יתן יהוה הוה לכמ֯[ה] | |
| ||
| 29 | [אות ה]נ֯ה העלמה הרה וילדת בן וקרא שמו עמנו אל חמאה֯[ ודבש] | |
| ||
| 7 | ||
|---|---|---|
| 1 | יאכל לדעתו מאוס ברע ובחר בטוב כי בטרם ידע הנער | |
| ||
| 2 | מאס ברע ובחור בטוב תעז | |
| ||
| 3 | שני מלכיה ויביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים | |
| ||
| 4 | אשר לוא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור | |
| ||
| 5 | והיה ביום ההוא ישרוק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי | |
| ||
| 6 | מצרים ולדבורא אשר בארץ אשור ובאו ונחו כולם בנחלי | |
| ||
| 7 | הבתות ובנקיקי הסלעים ובכול הנעצוצים ובכול הנהלילים | |
| ||
| 8 | ביום ההוא יגלח אדוני בתער השכירה בעברי נהר במלך | |
| ||
| 9 | אשור את הראוש ושער הרגלים וגמ אתה הזקן תספה | |
| ||
| 10 | והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן והיה | |
| ||
| 11 | מרוב עשות חלב יאכל חמאה כיא חמאה ודבש יאכל | |
| ||
| 12 | הנותר בקרב הארץ | |
| ||
| 13 | והיה ביום ההוא כול המקום אשר יהיה שמ אלף גפן | |
| ||
| 14 | באלפ כסף לשמיר ולשית יהיה בחצים ובקשתות יבוא | |
| ||
| 15 | שמה כיא שמיר ושית תהיה כול הארץ וכול ההרים | |
| ||
| 16 | אשר במעדר יעדרון לוא תבוא שמה יראת ברזל שמיר ושית | |
| ||
| 17 | ||
| ||
| 18 | ויאומר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט | |
| ||
| 19 | אנוש למהר שלל חש בז והעד לי עדים נאמנים את | |
| ||
| 20 | אוריה הכוהן ואת זכריה בן יברכיה ואקרב אל | |
| ||
| 21 | הנביא ותהר ותלד בן ויאומר יהוה אלי קרא | |
| ||
| 22 | שמו מהר שלל חש בז כיא בטרם ידע הנער לקראו | |
| ||
| 23 | אביו ואמו ישא את חיל דרמשק ואת שלל שומרון | |
| ||
| 24 | לפני מלך אשור | |
| ||
| 25 | ויוסף יהוה דבר אלי עוד לאמור יען כיא מאס העם הזה | |
| ||
| 26 | את מי השולח ההולכים לאוט ומשוש את רצין ואת בן | |
| ||
| 27 | [רומ]ל[י]ה ולכן הנה אדוני | |
| ||
| 28 | [העצומים והרבים את מ]ל֯ך אשור ואת כול כבודו ועלה | |
| ||
| 29 | [על כול אפיקיו והלך על כול] גדוותיו וחלף ביהודה שטפ[ ] | |
| ||
| 8 | ||
|---|---|---|
| 1 | ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלוא רחב ארצך עמנו אל | |
| ||
| 2 | רעו עמים וחתו והאזינו כול מרחקי הארץ התאזרו וחותו | |
| ||
| 3 | עצו עצה ותפר דברו דבר ולוא יקום כיא עמנו אל | |
| ||
| 4 | כי כה אמר יהוה אלי כחזקת יד יסירנו מלכת בדרך העם הזה לאמור | |
| ||
| 5 | לוא תאמרו קשר לכול אשר יואמר העמ הזה קשר ואת מוראו לוא תיראו | |
| ||
| 6 | ולוא תעריצו את יהוה צבאות אותו תקדישו והוא מוראכם והוא | |
| ||
| 7 | מערצכם ויהיא למקדש ולאבן נגפ ולצר מכשול לשני בתי ישראל | |
| ||
| 8 | לפח ולמוקש ליושב ירושלים וכשלו במ רבים ונפלו ונשברו ונוקשו | |
| ||
| 9 | ונלכדו צור תעודה וחתום תורה בלמדי וחכיתי ליהוה | |
| ||
| 10 | המסתיר את פניו מבית יעקוב וקויתי לו אנה אנוכי והילדים אשר | |
| ||
| 11 | נתן לי יהוה לאות ולמופת בישראל מעמ יהוה צבאות השוכן בהר ציון | |
| ||
| 12 | וכי יואמרו אליכמה דרשו אל האובות ואל הידעונים המצפצפים | |
| ||
| 13 | והמהגים הלוא עמ אל אלוהו ידרוש בעד חיים אל המיתים לתורה | |
| ||
| 14 | ולתעודה אמ לוא יואמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר ועבר בה ונקשה | |
| ||
| 15 | ורעב והיה כיא ירעב יתקצפ וקלל במלכו ובאלוהו ופנה למעלה ואל | |
| ||
| 16 | הארץ יביט והנה צרה וחשוכה מעיף צוקה ואפלה מנדח כי לו מעופפ | |
| ||
| 17 | לאשר מוצק לה כעת הרישון הקל ארץ זבולון והארץ נפתלי והאחרון | |
| ||
| 18 | הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגואים העמ ההולכים בחושך | |
| ||
| 19 | ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם הרביתה | |
| 20 | הגוי לוא הגדלתה השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו | |
| ||
| 21 | בחלקם שלל כי את עול | |
| ||
| 22 | כיום מדים כי כול סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה | |
| ||
| 23 | לשרפה מאכלת אש כי ילד יולד לנו בן נתן לנו ותהיי המשורה על | |
| ||
| 24 | שכמו וקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר השלום למרבה | |
| ||
| 25 | המשורה ולשלום אין קץ על כסה דויד ועל ממלכתו להכין אותו ולסעדו | |
| ||
| 26 | במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאות | |
| ||
| 27 | דבר שלח יהוה ביעקוב ונפל בישראל וירעו העם כלו אפרים ויושב֯י | |
| ||
| 28 | שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמור לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים | |
| ||
| 29 | גדעו וארזים נחליף וישגב יה֯[וה ]את צרי רציאן עליו ואת אויביו | |
| ||
| 30 | יסכסך ארם מקדם ופלש[תיים מא]חור ויאכלו את ישראל בכול פה | |
| ||
| 9 | ||
|---|---|---|
| 1 | ובכול זו⟦ | |
| ||
| 2 | ואת יהוה צבאות לוא דרשו | |
| ||
| 3 | ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמן ביום אחד זקן ונשא | |
| ||
| 4 | פנים הוא הרואש ונביא מורה שקר הוא הזנב ויהיו מאשרי | |
| ||
| 5 | העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים על כן על בחוריו לוא יחמול | |
| ||
| 6 | אדוני ואת יתומיו ואת אלמנותיו לוא ירחם כי כולו חנפ ומרע | |
| ||
| 7 | וכול פה דבר נבלה בכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 8 | כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תואכל ותצת בסבכי היער | |
| ||
| 9 | ויתאבכו גיאות עשן מעברת יהוה צבאות נתעם הארץ ויהיו | |
| ||
| 10 | העמ כמאכלת אש איש אל אחיו לוא יחמולו ויגזר על ימין ורעב | |
| ||
| 11 | ויאכל ועל שמאול ולוא שבעו איש בשר זרועו ויאכל מנשה | |
| ||
| 12 | את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה ובכול זואת | |
| ||
| 13 | לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 14 | הוי חוקקים חוקקי און ומכתבים עמל כתבו להטות מדין | |
| ||
| 15 | דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים | |
| ||
| 16 | יבוזו ומה תעשו ליום פקודה ולשאה ממרחק תבוא על מי תנוסו | |
| ||
| 17 | לעזרה ואנה תעזובו כבודכם בלתי כרע תחת אסור ותחת הרוגים | |
| ||
| 18 | יפלו ובכול זואת לוא שב אפו ועוד ידיו נטויה | |
| ||
| 19 | הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי בגוי חנפ אשלחנו | |
| ||
| 20 | ועל עמ עברתי אצונו לשלול שלל ולבז בז ולשום מרמס כחמר חוצות | |
| ||
| 21 | והוא לוא כן ידמה ולבבו לוא כן יחשוב כיא להשמיד בלבבו ולהכרית | |
| ||
| 22 | גואים לוא מעט כיא יואמר הלוא שרי יחדו מלכים הלוא ככרכמיש | |
| ||
| 23 | כלנו אמ לוא כארפד ח֯מת אמ לוא כדרמשק שומרון כאשר מצאה ידי | |
| ||
| 24 | לממלכות האלילים ופסיליהם מירושלים ומשומרון הלוא כאשר עשיתי | |
| ||
| 25 | לשומרון ולאליליה כן אעשה לירושלים ולעצביה כי יבצע אדוני | |
| ||
| 26 | את כול מעשוהי בהר ציון ובירושלים אפקוד על פרי גודל לבב | |
| ||
| 27 | מלך אשור ועל תפארת רום עיניו כי יואמר בכוח ידי עשיתי ובחכמתי | |
| ||
| 28 | כ֯י נבונות֯י ואסיר גבלות עמים ועתידותיהמה שו֯שיתי ואוריד | |
| ||
| 29 | [כאביר יוש]ב֯ים ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסוף בצים | |
| ||
| 30 | [עזבות כול הא]רץ אני אספתי ולוא היה נודד כנפ ופוצה פה | |
| ||
| 10 | ||
|---|---|---|
| 1 | ומצפצף היתפאר הגרזן על החוצב בו אמ יתגדל המשור על מניפיו כהניף | |
| ||
| 2 | שבט את מרימיו כהרים מטה לוא עץ | |
| ||
| 3 | לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבודו יקד יקוד כיקד אש | |
| ||
| 4 | והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה ש֯ית | |
| ||
| 5 | וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס ושאר עץ יערו מספר | |
| ||
| 6 | יהיו ונער יכתבמ | |
| ||
| 7 | והיה ביום ההוא לוא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקוב להשען על מכהו | |
| ||
| 8 | ונשען אל יהוה קדוש ישראל באמת שאר ישוב שאר יעקוב אל אל גבור כיא אמ | |
| ||
| 9 | יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה כי כלה ונחרצה | |
| ||
| 10 | אדוני יהוה צבאות עושה בקרב כול הארץ | |
| ||
| 11 | לכן כוה אמר אדוני יהוה צבאות אל תירא עמי יושב ציון מאשור משבט יככה ומטו | |
| ||
| 12 | ישא עליך בדרך מצרים כי עוד מעט מזער וכלה זעמ ואפי על תבלותם ויעיר עליו | |
| ||
| 13 | יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים | |
| ||
| 14 | והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך וע֯ולו מעל צוארך וחבל עול מפני שמן | |
| ||
| 15 | בא על עיתה עבר במגרון למכמש יפקוד כליו עבר במעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה | |
| ||
| 16 | גבעת שאול נסה צהלי קולך בת גלים הקשיבי ליש עניה ענתות נדדה מרמנה | |
| ||
| 17 | יושבי הגבים העיזו עוד היום בנב לעמוד ינופ ידיו הר בת ציון גבעת ירושלים | |
| ||
| 18 | הנה האדון יהוה צבאות מסעפ פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים | |
| ||
| 19 | ישפלו ונקף סבכ֯י היער בברזל והלבנון באדיר יפול | |
| ||
| 20 | ויצא חטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה | |
| ||
| 21 | רוח עצה וגבור֯ה רוח דעת ויראת יהוה והריחו ביראת יהוה ולוא למראה עניו | |
| ||
| 22 | ישפוט ולוא למשמע אוזנו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לעניי הארץ והכה | |
| ||
| 23 | הארצ בשבט פיו | |
| ||
| 24 | אזור חלציו וגר זאב עמ כבש ונמר עמ גדי ירבץ ועגל וכפיר ימרו יחדו ונער קטן נהג | |
| ||
| 25 | במה ופרה ודב תרעינה יחדו ורבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן וישעשע יונק | |
| ||
| 26 | על חור פתן ועל מאורות צפעונים גמול ידו הדה לוא ירעו ולוא ישחיתו בהר קדשי | |
| ||
| 27 | כי תמלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים | |
| ||
| 28 | והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גואים ידרושו והיא מנוחתו | |
| ||
| 29 | כבוד והיה ביום ההוא יוסיף אדוני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר | |
| ||
| 30 | מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים ונשה נס | |
| ||
| 11 | ||
|---|---|---|
| 1 | לגואים ואספ נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבצ מכנפות הארצ וסרה קנאת | |
| ||
| 2 | אפרים וצוררי יהודה יכרתו אפרים לוא יקנא את יהודה ויהודה לוא יצר את אפרים | |
| ||
| 3 | ועפו בכתף פלשתיים ימה יחדו ובזזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון | |
| ||
| 4 | משמעתם והחרים יהוה את לשון ימ מצרים והניף ידיו על הנהר בעיים רוח והכהו | |
| ||
| 5 | לשבעת נחלים והדריכו֯ בנעלים והייתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר | |
| ||
| 6 | הייתה לישראל ביום עלות○ מארצ מצרים | |
| ||
| 7 | ואמרתה ביום ההוא או֯ד֯כה יהוה כי אנפתה בי ושב אפכה ותנחמני הנה אל אל ישועתי | |
| ||
| 8 | אבטח ולוא אפחד כיא עוזי וזמרתיה יהוה היהא לי לישועה ושאבתמה מים בששון ממעיני | |
| ||
| 9 | הישועה ואמרתה ביום ההוא אודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו הזכירו | |
| ||
| 10 | כי נשגב שמו זמרו ליהוה כי גאות עשה מודעות זואת בכול הארץ צהלי ורני | |
| ||
| 11 | כיא גדול בקרבך קדוש ישראל | |
| ||
| 12 | משא בבל אשר חוזה ישעיה בן אמוץ על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד | |
| ||
| 13 | יבוא פתחי נדיבים אני צויתי למקדשי גמ קראתי גבורי לאפי עליזי ג֯אותי קול המון | |
| ||
| 14 | בהרים דמות עמ רב קול שאון ממלכות גואים נספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה | |
| ||
| 15 | באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ הילילו כי קרוב יום | |
| ||
| 16 | יהוה כשד משדי יבוא על כן כול ידין תרפינה וכל לבב אנוש ימס ונבהלו צירים | |
| ||
| 17 | וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו ופני להבים פניהם הנה יום | |
| ||
| 18 | יהוה בא אגזרי ועברה וחרון אפ לשום ארצ לשמה וחטאים ישמיד ממנה | |
| ||
| 19 | כי כוכבי השמים וכסליהם לוא יאירו אורם חשכ השמש בצאתו וירח לוא יגיה אורו | |
| ||
| 20 | ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עוונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל אוקר | |
| ||
| 21 | אנוש מפז ואדם מכתם אופיר על כן שמים ארגיז ותרעש הארצ ממקומה בעברת יהוה | |
| ||
| 22 | צבאות וביום חרון אפו והיו כ֯צבי מדח וכצאון ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש | |
| ||
| 23 | אל ארצו ינוסו כול הנמצא יד֯ק֯ר וכול הנספה יפול בחרב ועילוליהמה ירוטשו לעיניהם | |
| ||
| 24 | וישסו בתיהם ונשיה֯מה תש֯כ֯בנה | |
| ||
| 25 | הנני מעיר עליהם את מדי אשר כספ לוא יחשוב וזהב לוא יחפצו בו וקשתות נערים | |
| ||
| 26 | תרטשנה ועל פרי בטן לוא ירחמו ועל בנים לוא תחוס עינם והיתה בבל צבי ממלכת | |
| ||
| 27 | תפראת גאון כשדיים כמאפכת אלוהים את סודם ואת עומרה לוא תשב לנצח ולוא | |
| ||
| 28 | תשכון עד דור ודור ו֯לוא יהל֯ שמה ערבי ורועים לוא ירביצו שם ורבצו שמ ציים | |
| ||
| 29 | ומלאו בתיהם אחים ושכנו שמה בנות יענה ושעירים ירקדו שם וענה אים באלמנותו | |
| ||
| 30 | ותנים בהיכלו ענוגו קרוב לבוא עתה וימיה לוא ימשכו עוד כי ירחם יהוה את יעקוב | |
| ||
| 12 | ||
|---|---|---|
| 1 | ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוא הגר עליהם ונספחו [ע]ל | |
| ||
| 2 | בית יעקוב ולקחום עמים רבים והביאום אל אדמתם ואל מקוממ | |
| ||
| 3 | והתנחלום בית ישראל אל אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שובי֯ם | |
| ||
| 4 | לשוביהם ורדים בנוגשיהם | |
| ||
| 5 | והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרוגזך ומן העבודה הקשה אשר | |
| ||
| 6 | עבדו בכה ונשאתה את המשל הזה על מלך בבל ואמרתה איכה שב[ת] | |
| ||
| 7 | נוגש שבתה מרהבה שבר יהוה מטה רשעים שבט מושלים מכה עמים | |
| ||
| 8 | בעברה מכת בלתי סרה רודה באף גואים מרדף בלי חשך נחה שקטה | |
| ||
| 9 | כול הארץ פצחו רונה גמ ברושים שמחו לך ארזי הלבנון מאז שכ֯בתה | |
| ||
| 10 | ולוא יעלה הכורת עלינו שאול מתחת רגזה לכה לקרת בואך עו[ר]רה לכה | |
| ||
| 11 | רפאים כול עתודי ארצ הקימה מכסאותם כול מלכי גואים כ[ו]לם יענו | |
| ||
| 12 | ויאמרו אליך גמ אתה חליתה כמונו אלינו נמשלתה ה[ו]רד שאול | |
| ||
| 13 | גאונך המות נבלתך תחתיך יצע רמה ומכסך תולעה היכה֯ נפלתה | |
| ||
| 14 | מהשמים היליל בן שחר נגדעתה לארץ חולש על גוי ואתה אמרתה | |
| ||
| 15 | בלבבכה השמים אעלה ממעלה לכוכבי אל ארים כסאי אש֯ב בהר | |
| ||
| 16 | מועד בירכתי צפון אעלה על בומתי עב אדמה לעליון אכ (אך) אל שאול | |
| ||
| 17 | תורד אל ירכתי בור רואיך אליך ישגיחו אליכה יתבוננ֯[ו] הזה האיש | |
| ||
| 18 | המרגיז הארצ המרעיש ממלכות שם תבל כמדבר עריו הרס֯ אסיריו | |
| ||
| 19 | לוא פתח ביתה כול מלכי גואים שכבו בכבוד איש בבית֯[ו] ואתה הושלכתה | |
| ||
| 20 | מקוברך כנצר נתעב לבש הרוגים מטעני חרב יורדו א[ל] אבני בור כפגר מובס | |
| ||
| 21 | לוא תחת אותם בקבורה כי ארצך שחתה עמך הרגתה ל֯וא יקראו לעולם | |
| ||
| 22 | זרע מרעים הכינו לבניו מטבח בעוון אבותם בל יקומ[ו] וירשו ארץ | |
| ||
| 23 | ומלו פני תבל ערים וקמתי עליהםה נואם יהוה צבא֯ות והכרתי | |
| ||
| 24 | לבבל שם ושארית נין ונכד נואם יהוה ושמתי למירש[] קפז אגמי | |
| ||
| 25 | מים וטאטאתי במטאטא השמד נואם יהוה צבאות נ֯שבע יהוה | |
| ||
| 26 | צבאות לאמור אמ לוא כאשר דמיתי כן תהיה וכאשר יעצתי֯ היא תקום | |
| ||
| 27 | לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליכמה עלו וסבלו | |
| ||
| 28 | מעל שכמכה יסור זואת העצה היעוצה על כול האר֯ץ וזות היד | |
| ||
| 29 | הנטויה על כול הגואים כיא יהוה צבאות יעצ ומי[ יפר ]וידיו הנטויה | |
| ||
| 30 | ומי ישיבנה | |
| ||
| 31 | בשנת מות המלכ אחז היה המשא הזה אל תשמח[י -- ]פלשת | |
| ||
| 13 | ||
|---|---|---|
| 1 | כולך כי נשבר שבט מככה כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף | |
| ||
| 2 | מעופפ ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב | |
| ||
| 3 | שורשך ושאריתך אהרוג היו?לילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כולך | |
| ||
| 4 | כי מצפון עשן בא ואין מודד במודעיו ומה יענו מלכי גוי כי יהוה | |
| ||
| 5 | יסד ציון ובו יחסו עניי עמו | |
| ||
| 6 | משא מואב כי בלילה שודד עיר מואב ונדמה כי בלילה שודד עיר | |
| ||
| 7 | מואב נדמה עלה הבית ודיבון הבאמות לבכי על נבו ועל מידבה | |
| ||
| 8 | מואב יליל בכול ראושו קרחה וכל זקן גרועה בחוצותיה | |
| ||
| 9 | חגורו שק על גגותיה וברחובתיה כלה יהיליל וירד בבכי | |
| ||
| 10 | ותזעק חשבון ואלעלה עד יהצ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריע֯ו (ירע֯ו) | |
| ||
| 11 | נפשו ירע לו לבי למואב יזעק ברחוה עד צעור עגלת שלישיה | |
| ||
| 12 | כי מעלה הלוחות בבכי יעלה בו כי דרך חורונים זעקת שבר | |
| ||
| 13 | כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירוק לוא | |
| ||
| 14 | אהיא על כן יתרה עשה ופקוד | |
| ||
| 15 | הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים | |
| ||
| 16 | יללתה כי מי דיבון מלאו דם כי אשית על דיבון נוספת לפליטת | |
| ||
| 17 | מואב ארוה לשארית אדמה שלחו כר משל ארץ מסלה מדברה | |
| ||
| 18 | אל הר בת ציון והי | |
| ||
| 19 | מעברת לארנון הביו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוכ צהרים | |
| ||
| 20 | סתרי נדחים נודד אל תגלי יגורו בכ נדחי מואב הוי סתר | |
| ||
| 21 | למו מפני שודד כי אפס המוץ כלה שד תמ ר֯ומס מן הארץ והוכן | |
| ||
| 22 | בחסד כסא וישב עליו באמת באוהול דויד שופט ודורש משפט | |
| ||
| 23 | ומהר צדק שמענו גאון מואב גאה מואד גאתו וגאונו | |
| ||
| 24 | ועברתו לכן בדיו ולכן לוא ייליל מואב למואב כלה ייו?ליל לאשישי | |
| ||
| 25 | קיר חרשת תהגו אכ נכאים כי שדמות חשבון אמללה גפן | |
| ||
| 26 | שבמה ארזיך דמעתי חשבון ואלעלה כיא | |
| ||
| 27 | הידד נפל ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לוא ירננו ולוא | |
| ||
| 28 | ירועע יין ביקבים לוא ידרוך הדורך הידד השבתי על כן מעי | |
| ||
| 29 | למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש יהיה כי נראה כי | |
| ||
| 30 | בא מואב על הבמה ובא אל מקדשיו להתפלל ולוא י[ו]כל | |
| ||
| 31 | זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז ועתה דבר יהוה | |
| ||
| 14 | ||
|---|---|---|
| 1 | לאמור בשלוש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכול | |
| ||
| 2 | ››ה‹‹המון הרב ושאר מעט מז | |
| ||
| 3 | משא דרמשק הנה דרמשק מוסר מעיר והיית מעי מפלה | |
| ||
| 4 | עזובות ערי עורערו לעדרים תהינה ורבצו ואין מחריד | |
| ||
| 5 | ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדרמשק ושאר ארם ככבוד | |
| ||
| 6 | בני ישראל יהיה נואם יהוה צבאות | |
| ||
| 7 | והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקוב ומשמן בשרו ירזה והיה | |
| ||
| 8 | כאסף קציר קמה וזרעו שבלים וקציר והיה כמלקט שבלים | |
| ||
| 9 | בעמק רפאים ונשאר בו עוללות כנקף זית שנים שלושה גדגרים | |
| ||
| 10 | ברואש אמיר ארבעה חמשה בסעפי פריה נואמ יהוה אלוהי | |
| ||
| 11 | ישראל ביום ההוא ישעה האדם על עושוהי ועיניו | |
| ||
| 12 | אל קדוש ישראל תראינה ולוא ישעה על המזבחות מעשיו | |
| ||
| 13 | אשר עשו אצבעותיו ולוא יראה האשרים והחמנים | |
| ||
| 14 | ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובות החרש והאמיר אשר | |
| ||
| 15 | עזבו מפני בני ישראל והייתה שממה כי שכחתי אלוהי | |
| ||
| 16 | ישעך וצור מעוזך לוא זכרת על כן תטעי נטעי נעמונים וזמורת | |
| ||
| 17 | זר תז֯ר֯וע֯נו ביום נטעך תשגשגשי ובבקר זרעך תפריחי | |
| ||
| 18 | נד קציר ביום נחלה וכאוב אנוש | |
| ||
| 19 | הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים | |
| ||
| 20 | כשאון מים כבדים ושאון לאומים כשאון מים רבים ישאון | |
| ||
| 21 | ויגער בו ונס ממרחק ורדפ כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני | |
| ||
| 22 | סופה לעת ערב והנה בלהה בטרמ בקר ואיננו זה חלק שוסינו | |
| ||
| 23 | וגורל לבוזזינו | |
| ||
| 24 | הוי ארצ צל צל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש השולח בים צירים | |
| ||
| 25 | ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים לגוי ממשך וממורט | |
| ||
| 26 | אל עמ נורא מן הוא והלאה גוי קוקו ומבוסה אשר בזאי נהרים | |
| ||
| 27 | ארצו כול יושבי תבל ושוכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקוע | |
| ||
| 28 | שופר תשמעו כיא כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה | |
| ||
| 29 | במכוני כחמ צח עלי אור כעב טל בחם קציר כי לפני קציר | |
| ||
| 30 | כתם פרח ובסור גמול יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות | |
| ||
| 31 | ואת הנטישות הסיר התז ועזבו יחדו לעיט הרים ולבהמות | |
| ||
| 32 | ארץ וקץ עליו העיט וכול בהמות הארץ עליו תחרף בעתה | |
| ||
| 15 | ||
|---|---|---|
| 1 | ההיא יובל שי ליהוה צבאות מעמ ממשך וממרט ומעם נורא מהוא | |
| ||
| 2 | והלאה גוי קוקו ומבוסא אשר בזאי נהרים ארצו אל מקום שמ יהוה | |
| ||
| 3 | הר ציון | |
| ||
| 4 | משא מצרים הנה יהוה רוכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים | |
| ||
| 5 | מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו | |
| ||
| 6 | איש באחיו ואיש ברעהו ועיר בעיר ממלכה בממלכה ונבקה רוח מצרים | |
| ||
| 7 | בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל אלילים ואל האטים ואל האובות ואל | |
| ||
| 8 | הידעונים וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה ומלך עז ימשל | |
| ||
| 9 | במ נואמ האדון יהוה צבאות ונשתו מים מהים ונהר יחר | |
| ||
| 10 | והזניחו הנהרות ודללו וחרבו (וחבו) יאורי מצור קנה וסוף וקמלו ערות | |
| ||
| 11 | על יאור על פי יאור וכול מזרע יאור יבש ונדף ואין בו ואנו הדגים | |
| ||
| 12 | ואבלו כול משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו יבושו | |
| ||
| 13 | עובדי פשתי | |
| ||
| 14 | כל עושי שכר אגמי נפש אכ (אך) אולים שרי צען חכמיה יועצי פרעוה | |
| ||
| 15 | עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן ח›כ‹מים אני בן מלכי קדם אים | |
| ||
| 16 | אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים נאולו | |
| ||
| 17 | שרי צען נשיאי שרי נפ התעו את מצרים פנת שבטיה יהוה | |
| ||
| 18 | מסך בקרבה רוח עועיים והתעו את מצרים בכול מעשהו כהתעות | |
| ||
| 19 | שכור בקיאו ולוא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראוש וזנב | |
| ||
| 20 | כפה ואגמן ביום הוא יהיה מצרים כנשים וחרדו ופחדו | |
| ||
| 21 | מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מהניפ ידו עליה והיית | |
| ||
| 22 | אדמת יהודה למצרים לחוגה כול אשר יזכיר אותה אליו | |
| ||
| 23 | יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו | |
| ||
| 24 | ביום ההו֯א֯ יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת | |
| ||
| 25 | כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר החרס יאמר לאחת ביום | |
| ||
| 26 | ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה | |
| ||
| 27 | ליהוה והייה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו | |
| ||
| 28 | אל יהוה מפני לוחצים ושלח להם מושיע וירד והצילם ונודע | |
| ||
| 29 | יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא יעבדו זבח | |
| ||
| 30 | ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו ונגף יהוה את מצרים נגף ונרפו | |
| ||
| 31 | ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם ביום ההוא תהיה מסלה | |
| ||
| 32 | ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו | |
| ||
| 16 | ||
|---|---|---|
| 1 | את אשור ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים | |
| ||
| 2 | ולאשור ברכה בקרב הארץ אשר ברכו יהוה צבאות לאמור | |
| ||
| 3 | ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל | |
| ||
| 4 | בשנת בא תורתן אשדודה בשלח אותו סרגון מלכ אשור וילחם | |
| ||
| 5 | באשדוד וילכודה בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיה בן אמוץ | |
| ||
| 6 | לאמור לך ופתחת השק מעל מתניך ונעליך תחליץ מעל רגליך ויעש | |
| ||
| 7 | כן הלוך ערום ויחף ויואמר יהוה כאשר הלכ עבדי ישעיה | |
| ||
| 8 | ערום ויחף שלוש שנים אות ומפת על מצרים ועל כוש כן ינהג | |
| ||
| 9 | מלכ אשור את שבי מצרים ואת גולת כוש נערים וזקנים ערום | |
| ||
| 10 | ויחף וחשופי שת ערות מצרים וחתו ויבושו מכוש מבטחם | |
| ||
| 11 | וממצרים תפארתם ואמר יושב האיי הזה ביום ההוא הנה | |
| ||
| 12 | כה מבטנו אשר נסמך שמ לעזרה להנצל מפני מלך אשור | |
| ||
| 13 | ואיך נמלט אנחנו | |
| ||
| 14 | משא דבר ים כספות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה | |
| ||
| 15 | חזות קשה היגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי | |
| ||
| 16 | עילם צירי מדי כול אנחתה השבתי על כן מלאו מתני חלחלה | |
| ||
| 17 | צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמוע נבהלתי | |
| ||
| 18 | מראות תועה ולבבי פלצות בעתתני את נשף השקי שמ לי | |
| ||
| 19 | לחרדה ערוך השלחן צופה הצפית אכול שתה קומו השרים | |
| ||
| 20 | משחו מגן כי כה אמר אלי אדוני לך העמד המצפה אשר | |
| ||
| 21 | יראה ויגיד וראה רכב צמד איש פר֯שים רוכב חמור | |
| ||
| 22 | רוכב גמל והקשב קשב רב קשב ויקרא הראה על מצפה | |
| ||
| 23 | אדוני אנוכי עומד תמיד יוממ ועל משמרתי אנוכי נצב | |
| ||
| 24 | כול הלילות והנה זה בא רוכב איש צמד֯ פרשים ויעני ויואמר | |
| ||
| 25 | נפלה נפלה בבל וכול פסילי אלוהיה שברו לארץ מדשתי ובן | |
| ||
| 26 | גדרי אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלוהי ישראל הגדתי | |
| ||
| 27 | לכם | |
| ||
| 28 | משא דומה אלי קרא משעיר שומר מה מליל שומר מה מליל | |
| ||
| 29 | אמר שומר אתה בוקר וגמ לילה אמ תבעון בעו שובו אתיו | |
| ||
| 30 | משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דודנים לקראת | |
| ||
| 31 | צמא האתיו מים יושבי ארצ תימא בלחם קדמו נודד כי | |
| ||
| 32 | מפני הרבות נדד מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני | |
| ||
| 17 | ||
|---|---|---|
| 1 | כבוד מלחמה כי כה אמר יהוה אלי בעוד שלוש שנים כשני | |
| ||
| 2 | שכיר יכלה כבוד קדר ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו | |
| ||
| 3 | כי יהוה אלוהי ישראל דבר | |
| ||
| 4 | משא גי חזוון מ לכי אפוא כי עליתי כולך לגגות תשאות מלאה עיר | |
| ||
| 5 | הומיה קריה עליזה חלליך לוא חללי חרב ולוא מיתי מלחמה כול | |
| ||
| 6 | קציניך נדדו יחד מקשת אסורה כול נמצאיך אסרו יחדו מרחוק | |
| ||
| 7 | ברחו על כן אמרתי שועו ממני ואמרר בבכי אל ת | |
| ||
| 8 | שד בת עמי כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדוני יהוה | |
| ||
| 9 | צבאות בגי חזיון מקרקר קדשו על ההר ועילם נשא אשפא | |
| ||
| 10 | ברכב אדם פרשים וקור ערה מגן והיה מבחר עמקיך מלאו | |
| ||
| 11 | רכב והפרשים שת שתו השערה ויגל את מסכ יהודה ותבט | |
| ||
| 12 | ביום ההוא אל נשק בית היער ואת בקיעי עיר דויד ראיתמ֯ה | |
| ||
| 13 | כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה ואת בתי ירושלם | |
| ||
| 14 | ספרתם ותתוצו הבתים לבצור החומה ומקוה עשיתם בין החומות | |
| ||
| 15 | למי הברכה הישנה ולוא הבטתמה על עושיה ויצרה מרחוק לוא | |
| ||
| 16 | ראיתם | |
| ||
| 17 | ויקרא אדוני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה | |
| ||
| 18 | ולחגור שק והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צואן אכול | |
| ||
| 19 | בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות ונגלה באוזני יהוה | |
| ||
| 20 | צבאות אמ יכפר לכם העוון הזה לכמה עד תמותון אמר אדוני | |
| ||
| 21 | יהוה צבאות | |
| ||
| 22 | כה אמר אדוני יהוה צבאות לכ בוא אל הסוכן הזה אל שבנא | |
| ||
| 23 | אשר על הבית מה לך פה ומי לך פה כי חצבתה לכה פה קבר | |
| ||
| 24 | חצבי מרום קברו חוקקי בסלע משכן לו הנה יהוה מטלטלך | |
| ||
| 25 | טלטלה גבר יעוטך עטה צניפ וצנפכה צנפה כדור אל | |
| ||
| 26 | ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית | |
| ||
| 27 | אדוניך והדפתיך ממצבך וממעמדך הרסך | |
| ||
| 28 | והיה ביום ההוא וקרתי לעבדי לאליקים בן חלקיה והלבשתיו | |
| ||
| 29 | כתנותי֯ך ואבניטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה | |
| ||
| 30 | לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה ונתתי מפתח בית דויד | |
| ||
| 31 | על שכמו ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח ותקעת֯יו יתד | |
| ||
| 32 | במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו ותלו עלי֯ו֯ כול כבו֯ד (כביד) | |
| ||
| 18 | ||
|---|---|---|
| 1 | בית אביו הצאצאים והצפעות כול כלי קטן מכלי האגנות | |
| ||
| 2 | ועד כול כלי הנבלים ביום ההוא נואם יהוה צבאות תמוש | |
| ||
| 3 | היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא | |
| ||
| 4 | אשר עליה כי יהוה דבר | |
| ||
| 5 | משא צר אילילו אניות תרשיש כי שודד מבית מבוא מארצ | |
| ||
| 6 | כתיים נגלה למו דמו יושבי אי סחר צידון עברו ים מלאכיכ | |
| ||
| 7 | ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר | |
| ||
| 8 | גואים בושי צידן כי אמרה ים מעוז הים לאמור לוא | |
| ||
| 9 | חלתי ולוא ילדתי ולוא גדלתי בחורים רוממתי בתולות | |
| ||
| 10 | כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר עוברי ת | |
| ||
| 11 | יושבי אי הזואת לכמה העלוזה מימי קדם קדמותה | |
| ||
| 12 | ובליה רגליה מרחק לגור מי יעצ זואת על צר המעטרה | |
| ||
| 13 | אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי | |
| ||
| 14 | לחלל כול גאון צבי להקל כול נכבדי ארצ עבדי ארצכ כיאור | |
| ||
| 15 | בת תרשיש אין מזח עוד ידו נטה על הים הרגיז ממלכות | |
| ||
| 16 | יהוה צוה אל כנען להשמיד מעוזיה ויואמר לוא תוסיפי | |
| ||
| 17 | עוד לעלוז מעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי | |
| ||
| 18 | גמ שמ לוא ינוח לך | |
| ||
| 19 | הנה ארצ כשדיים זה העם לוא היה אשור יסדה לציין | |
| ||
| 20 | הקימוה בחיניה עוררו ארמנותיה שמה למפלה הילילו | |
| ||
| 21 | אניות תרשיש כי שודד מעוזכ והיה ביום הוא לצר | |
| ||
| 22 | כשירת הזונה קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי | |
| ||
| 23 | נגן הרבי שיר למען תזכרי והיה מקצ שבעין שנה | |
| ||
| 24 | יפקוד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את ממלכות | |
| ||
| 25 | הארץ על פני האדםה והיה סחר֯ה ואתננה קודש | |
| ||
| 26 | ליהוה לוא יאצר ולוא יחסן כי ליושבים לפני יהוה | |
| ||
| 27 | יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק | |
| ||
| 28 | הנה יהוה בוקק האדמה ובולקה ועוה פניה והפיץ | |
| ||
| 29 | יושביה והיה כעם ככוהן כעבד כאדוניו כשפחה | |
| ||
| 30 | כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנושה כאשר נשא | |
| ||
| 31 | בו הבוק תבוק הארצ והבוז תבוז כי יהוה דבר את | |
| ||
| 32 | הדבר הזה אבלה נבלה הארצ אמללה נבלה תבל | |
| ||
| 19 | ||
|---|---|---|
| 1 | אמלל מרום עמ הארצ והארצ חנפה תחת יושביה כי | |
| ||
| 2 | עברו תורות חלפו חוק הפירו ברית עולם על כן אלה אכלה | |
| ||
| 3 | וישמו יושבי בה על כן חורו יושבי ארצ ונשאר אנוש | |
| ||
| 4 | מזער אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כול שמחי לב שבת | |
| ||
| 5 | משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור בשיר | |
| ||
| 6 | לוא ישתו יין וימר שכר לשותיו נשברה קרית תהו סגר | |
| ||
| 7 | כול בית מבוא צוחה על היין בחוצות ערבה כול שמחה | |
| ||
| 8 | גלה משוש הארצ נשאר בעיר שמה ושאיה יוכת | |
| ||
| 9 | שער כי כה יהיה בקרב הארצ בתוכ העמים כנקפ זית | |
| ||
| 10 | כעוללת אמ כלה בציר המה ישאו קולם ירונו בגאון | |
| ||
| 11 | יהוה צהלו מים על כן בארים כבדו יהוה באיי הים | |
| ||
| 12 | שמ יהוה אלוהי ישראל | |
| ||
| 13 | מכנפ הארצ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי | |
| ||
| 14 | אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו פחד ופחת | |
| ||
| 15 | ופח עליך יושב הארצ והיה הנס מקול הפחד יפול | |
| ||
| 16 | אל הפחת והעולה מתוכ הפחת ילכד בפח כי ארבות | |
| ||
| 17 | ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארצ רו֯ע֯ה התרועעה | |
| ||
| 18 | הארצ פור התפוררה ארצ מוט התמוטטה ארצ נוע | |
| ||
| 19 | תנוע הארץ כשכור והתנודדא וכמלונה וכבד עליה פשעה | |
| ||
| 20 | ונפל ולוא תוסיפ קום | |
| ||
| 21 | והיה ביום ההוא יפקוד יהוה על צבא המרום במרום | |
| ||
| 22 | ועל מלכי האדמה על האדמה אספו אספה על בור וסגרו | |
| ||
| 23 | על מסגר ומרוב ימים יפקדו וחפרה הלבנה ובושה | |
| ||
| 24 | החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם | |
| ||
| 25 | ונגד זקניו כבוד | |
| ||
| 26 | יהוה אלוהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשיתה פלא | |
| ||
| 27 | אצית מרחוק אמונה אמן כי שמתה מעיר לגל קריה בצורה | |
| ||
| 28 | למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לוא יבנה על כן יכבדוך | |
| ||
| 29 | עמ עז קרית גוים עריצים ייראוך כי הייתה מעוז לדל | |
| ||
| 30 | מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחורב כי רוח עריצים | |
| ||
| 31 | כזרם קיר כחורב בציון שאון זרים תכניע חורב בצל עב | |
| ||
| 32 | זמיר עריצים יענה | |
| ||
| 20 | ||
|---|---|---|
| 1 | ועשה יהוה צבאות לכול העמים בהר הזה משתה שמנים | |
| ||
| 2 | משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזוקקים ובלע בהר | |
| ||
| 3 | הזה פנו הלוט הלוט על כול העמים והמסכה הנסוכה על | |
| ||
| 4 | כול הגואים בלע המות לנצח ומחה אדוני יהוה דמעה | |
| ||
| 5 | מעל כול פנים וחרפת עמו יסיר מעל כול הארצ כי יהוה | |
| ||
| 6 | דבר | |
| ||
| 7 | ואמרת ביום ההוא הנה יהוה אלוהינו זה קוינו לו ויושיענו | |
| ||
| 8 | זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמח בישועתו כי תנוח יד | |
| ||
| 9 | יהוה בהר הזה ונדש מואב תחתיו כחדוש מתבן במי | |
| ||
| 10 | מדמנה ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השוחה לשחות | |
| ||
| 11 | והשפיל גאותו עמ ארבות ידיו ומבצר משגב חומותיך | |
| ||
| 12 | השחה השפיל יגיע לארצ עד עפר | |
| ||
| 13 | ביום ההוא ישיר השיר הזואת בארצ יהודה עיר עוז לנו | |
| ||
| 14 | ישועה ישית חומות וחל פתחו שעריך ויבוא גוי צדיק שומר | |
| ||
| 15 | אמונים יצר סמוך תצר שלום שלום כי בכה בטחו ביהוה | |
| ||
| 16 | עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים כי השת יושבי מרום קריה | |
| ||
| 17 | נשגבה ישפילנה עדי ארצ יגיענה עדי עפר תרמסנה רגלי | |
| ||
| 18 | עניים פעמי דלים אורח לצדיק מישרים ישר מעגל צדק תפלט | |
| ||
| 19 | אפ אורח משפטיך יהוה קוינו לשמך ולתורתך תאית נפש | |
| ||
| 20 | נפשי אויתיכ בלילה אפ רוחי בקרבי אשחרכה כי כאשר משפטיך | |
| ||
| 21 | לארצ צדק למדו יושבי תבל יחון רשע בל למד צדק בארצ | |
| ||
| 22 | נכוחות יעיל ובל יראה גאות יהוה | |
| ||
| 23 | יהוה רמה ידכה בל יחזיון ויחזו ויבושו קנאת העם אפ | |
| ||
| 24 | אש צריך תאכלם יהוה תשפוט שלום לנו כי גמ כול מעשינו | |
| ||
| 25 | פעלתה לנו יהוה אלוהינו בעלונו אדונים זולתך | |
| ||
| 26 | לבד בך נזכור שמכ מיתים בל יחיו | |
| ||
| 27 | פקדת ותשמידם ותאסר כול זכר למו יספת לגוי יהוה | |
| ||
| 28 | יספתה לגוי נכבדת רחקת כול קצוי ארצ | |
| ||
| 29 | יהוה בצר פקדוך צקון לחשו מוסריך למו כמו הרה תקריב | |
| ||
| 30 | ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה הרינו חלנו | |
| ||
| 31 | כמו ילדנו רוח ישועתך בל נעשה ארצ ובל יפולו יושבי תבל | |
| ||
| 21 | ||
|---|---|---|
| 1 | יחיו מיתיך נבלתי יקומון יקיצו וירננו שוכני עפר | |
| ||
| 2 | כי טל אורות טלכ וארצ רפאים תפיל | |
| ||
| 3 | לכ עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדכ חבו כמעט רגע | |
| ||
| 4 | עד יעבור זעם כי יהוה יצא ממקומו לפקוד עוון יושב | |
| ||
| 5 | הארצ עליו וגלתה הארצ את דמיה ולוא תכסה עוד על | |
| ||
| 6 | הרוגיה | |
| ||
| 7 | ביום ההוא יפקוד יהוה בחרבו הקשה והגדולה | |
| ||
| 8 | והחזקה על לויתן נחש בורח ועל לויתן נחש עקלתון והרג | |
| ||
| 9 | את התנין אשר בים | |
| ||
| 10 | ביום ההוא כרם חוםר ענו לה אני יהוה נצרה לרגעים | |
| ||
| 11 | אשקנה פן יפקוד עליה לילה ויום אצורנה חמה אין | |
| ||
| 12 | לי מי יתנני ש | |
| ||
| 13 | ואציתנה יחדו או יחזק במעוזי יעשה שלום לי | |
| ||
| 14 | שלום יעשה לי הבאים ישריש יעקוב ויציצ | |
| ||
| 15 | ויפרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה הכמכת מכהו | |
| ||
| 16 | הכהו אמ כהרג הורגיו הרג בסאסאה בשלחה תריבנה | |
| ||
| 17 | הגה ברוחו הקשה ביום קדים | |
| ||
| 18 | לכן בזואת יכפר עוון יעקוב וזה כול פרי הסיר חטא⟦ | |
| ||
| 19 | בשומו כול אבני מזבח כאבני גיר מנפצות לוא יקומו | |
| ||
| 20 | אשרים וחמנים כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב | |
| ||
| 21 | כמדבר שמ ירעה עגל ושמ ירבצ וכלה סעפיה ביבש קצירה | |
| ||
| 22 | תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לוא עמ בינות הוא על | |
| ||
| 23 | כן לוא ירחמנו עושהו ויוצרו לוא יחוננו | |
| ||
| 24 | והיה ביום ההוא יחבוט יהוה משבל הנהר עד נחל | |
| ||
| 25 | מצרים ואתמה תלקטו לאחד אחד בני ישראל | |
| ||
| 26 | והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארצ | |
| ||
| 27 | אשור והנדחים בארצ מצרים והשתחו ליהוה בהר הקדש | |
| ||
| 28 | בירושלם | |
| ||
| 29 | הוי עטרת גאון שכורי אפרים וציצ נבל צבי תפארתו | |
| ||
| 30 | אשר על ראש גאי שמנים הלומי יין הנה בחזק ואמצ | |
| ||
| 31 | ליהוה כזרם ברד שער קטב כזרם מים כברים (כבד!ים) שוטפים | |
| ||
| 22 | ||
|---|---|---|
| 1 | והניח לארצ ביד ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי | |
| ||
| 2 | אפרים והייתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גאי | |
| ||
| 3 | שמנים כבכורה בטרמ קיצ אשר יראה הרואה אותה | |
| ||
| 4 | בעודנה בכפו יבלענה | |
| ||
| 5 | ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת | |
| ||
| 6 | תפארה לשאר עמו ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה | |
| ||
| 7 | משיבי מלחמה שער גמ אלה ביין שגו ובשכר תעו כוהן | |
| ||
| 8 | ונבי שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה | |
| ||
| 9 | פקו פליליה כי כול שלחנות מלאו קיה צאה בלי מקום | |
| ||
| 10 | את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי | |
| ||
| 11 | משדים כי צי לצי צי לצי קו לקו קו לקו זעיר שמ זעיר שמ | |
| ||
| 12 | כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה אשר אמר | |
| ||
| 13 | אליהמה זואת המנוחה הניחו ליעופ וזואת המרגעה ולוא | |
| ||
| 14 | אבו לשמוע והיה להם דבר יהוה צי לצי צי לצי קו לקו קו | |
| ||
| 15 | לקו זעיר שמ זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו | |
| ||
| 16 | ונלכדו | |
| ||
| 17 | לכן שמע דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלים | |
| ||
| 18 | כי אמרתמ כרתנו ברית את מות ועמ שאול עשינו חזה שוט | |
| ||
| 19 | שוטפ כי יבור לוא יבואנו כי שמנו כזב מחסני ובשקר נסתרנו | |
| ||
| 20 | לכן כה אמר אדוני יהוה הנני מיסד בציון אבן אבן בחן פנת | |
| ||
| 21 | יקרת מוסד מוסד המאמין לוא יחיש ושמתי משפט לקו | |
| ||
| 22 | וצדקה למשקלת ויעה ברד ממחסה כזב וסתר מים ישטפו | |
| ||
| 23 | וכפר את בריתכמה את מות וחזותכם את שאול לוא תקום | |
| ||
| 24 | שוט שוטפ כי יעבור והייתמה לו למרמס מדי עברו יקח | |
| ||
| 25 | אתכמה כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה רק זועה | |
| ||
| 26 | הבין שמועה כי קצר המצע משתריים והמסכסכה | |
| ||
| 27 | בהתכנס כי בהר פרצים יקומ יהוה בעמק בגבעון | |
| ||
| 28 | ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו | |
| ||
| 29 | ואתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסרותיכם כי כלה ונחרצה | |
| ||
| 30 | שמעתי מאת יהוה צבאות על כל הארצ | |
| ||
| 31 | ‹‹ה››אזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי הכול היום | |
| ||
| 23 | ||
|---|---|---|
| 1 | יחרוש החורש לזרוע ופתח וישדד אדמתו הלוא אמ שוה פניה והפיצ | |
| ||
| 2 | קצח וכימן וזרק ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכסמת גבולותו | |
| ||
| 3 | ויסרהו למשפט אלוהו | |
| ||
| 4 | יסוב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט יודק כי לוא לנצח הדש ידושנו | |
| ||
| 5 | והממ גלגל עגלתו ופרשיו לוא ידיקנו גמ זואת מעם יהוה צבאות יצאה | |
| ||
| 6 | הפלה עצה והגדיל תושיה | |
| ||
| 7 | הוי ארואל ארואל קרית חנה דויד ספי שנה על שנה חגים ינקפו והציקותי | |
| ||
| 8 | לארואל והייתה תאניה ואניה והייתה לי כארואל וחניתי כדור עליך | |
| ||
| 9 | וצרתי עליכ מצב והקימותי עליך מצודות ושפלת מארצ תדברי ומעפר תשח | |
| ||
| 10 | אמרתך והיה כאוב מארצ קולך ומעפר אמרתך תצפצפ והיה כאבק דק המון | |
| ||
| 11 | זדיך וכמוצ עובר המון עריצים והיה לפתע פתאמ מעמ יהוה צבאות | |
| ||
| 12 | תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה והיה | |
| ||
| 13 | כחלום חזון לילה המון כול הגואים הצובאים על ארואל וכול צביה | |
| ||
| 14 | ומצרתה והמצוקים לה והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל | |
| ||
| 15 | והקיץ וריקה נפשיו וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיצ והנה עיפ | |
| ||
| 16 | ונפשו שקוקה כן יהיה המון כול הגואים הצבאים על הר ציון | |
| ||
| 17 | התמהמהו ותמהו התשתעשעו ושועו שכרון ולוא מיין נעוו | |
| ||
| 18 | נסכ עליכמה יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם | |
| ||
| 19 | החוזים כסה ותהיה לכם חזות הכול כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו | |
| ||
| 20 | אל יודע הספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא אוכל כי חתום הוא ונתנו | |
| ||
| 21 | הספר אל אשר לוא יודע ספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא ידעתי ספר | |
| ||
| 22 | ויואמר אדוני יען כי נגש העמ הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו | |
| ||
| 23 | רחוק ממני ותהיה יראת אותי כמצות אנשים מלמדה לכן הנה אנוכי יוספ | |
| ||
| 24 | להפלה את העם הזה הפלה ופלה ואבדה חכםת חכמיו ובינות נבוניו | |
| ||
| 25 | תסתתר הוי המעמיקימ מיהוה לסתר עצה ויהי | |
| ||
| 26 | במחשך מעשיהם ויואמרו מי ראינו ומי ידענו הפכ מכמ אמ כחמ היוצר | |
| ||
| 27 | יחשב כי יואמר מעשה לעושהו לוא עשני ויצר חמר ליוצריו לוא הבין הלוא | |
| ||
| 28 | עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרםל ליער יחשב ושמעו ביום | |
| ||
| 29 | ההוא החרשים דברי ספר ומאפלה ומחושך עיני עורים תראינה ויספו | |
| ||
| 30 | עניים ביהוה שמחה ואביוני אדמ בקדוש ישראל יגילו כי אפס עריץ | |
| ||
| 31 | וכלה ליצ ונכרתו כול שוקדי און מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער | |
| ||
| 24 | ||
|---|---|---|
| 1 | יקשון ויטו בתהו צדיק | |
| ||
| 2 | לכן כה אמר יהוה אל בית יעקוב אשר פדה את אברהם לוא עתה | |
| ||
| 3 | יבוש יעקוב ולוא עתה פניו יחורו כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו | |
| ||
| 4 | יקדשו שמי והקדישו את קדוש יעקוב ואת אלוהי ישראל יעריצו | |
| ||
| 5 | וידעו תועי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח | |
| ||
| 6 | הוי בנים סוררים נואמ יהוה לעשות עצה ולוא ממני ולנסכ מסכה | |
| ||
| 7 | ולוא רוחי למען ספות חטאת על חטאת ההולכים לרדת מצרים ופי | |
| ||
| 8 | לוא שאלו לעוז במעוז פרעוה ולחסות בצל מצרים והיה לכמ מעוז פרעה | |
| ||
| 9 | לבשת והחסות בצל מצרים לכמה כי היה בצען שריו ומלאכיו חנס | |
| ||
| 10 | יגיעו כלה באש על עמ לוא יועילו למו לוא לעזרה ולוא תועיל כי לבשת | |
| ||
| 11 | וגמ לחרפה | |
| ||
| 12 | משא בהמות נגב בארצ צרה וציה וצוקה לביא וליש ואין מים | |
| ||
| 13 | אפעה ושרפ מעופפ ישא על כתפ עירים חילם ועל דבשת גמלים אוצרותמ | |
| ||
| 14 | על עמ לוא יועילו ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזואת רהב ה֯ם | |
| ||
| 15 | שבת עתה בוא כותבהא על לוח אותם ועל ספר חקה ותהי ליומ אחרון | |
| ||
| 16 | לעד עד עולם כי עמ מרי הוא בנים כחשים בנים לוא אבו לשמוע תורת | |
| ||
| 17 | יהוה אשר אמרו לראים לוא תראו ולחוזים לוא תחזו לנו נכחות דברו | |
| ||
| 18 | לנו חלקות חזו מתלות תסירו מנו דרכ הטו מני ארח השביתו מפנינו | |
| ||
| 19 | את קדוש ישראל | |
| ||
| 20 | לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכמ בדבר הזה ותבטחו בעושק | |
| ||
| 21 | ותעלוז ותשענו עליו לכן יהיה לכם הע | |
| ||
| 22 | נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה ושברה כשבר נבל יוצרים כתות | |
| ||
| 23 | לוא יחמולו ולוא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחסופ מים | |
| ||
| 24 | מגבה | |
| ||
| 25 | כי כה אמר אדוני יהוה קדוש ישראל בשיבה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה | |
| ||
| 26 | תהיה גבורתכם ולוא אביתם ותאמרו לוא כי אל סוס ננוס על כן תנוסון | |
| ||
| 27 | ואל קל נרכב על כן יקלו רודפיכם אלפ אחד מפני גערת אחד ומפני | |
| ||
| 28 | חמשה תנוסו עד אמ נותר֯תם כתרן על ראוש הר וכנס על הגבעה ולכן | |
| ||
| 29 | יחכה יהוה לחונכם ולכן ירים לרחמכם כיא אלוהי משפט יהוה | |
| ||
| 30 | אשרי כול חוכי לו כי עם בציון ישב ובירושלם בכו לוא | |
| ||
| 31 | תבכו חנון יחונך יהוה לקול זעקך כשמועתו ענך ונתן לכם אדוני | |
| ||
| 25 | ||
|---|---|---|
| 1 | לחמ צר ומי לחצ ולוא יכנפו עוד מוראיך והיו עיניך | |
| ||
| 2 | ראות את מוריך ואוזניך תשמענה דבר מאחריך לאמור זה | |
| ||
| 3 | הדרך לכו בו כי תיאמינו וכי תשמאילו וטמיתם את צפוי | |
| ||
| 4 | פסילי כספך ואת אפודות מסכות זהבכ תזרם כמו דוה צא תאמר | |
| ||
| 5 | לו ונתן מטר זרעך אשר תזרע | |
| ||
| 6 | יהיה דשן ושמן זרעה מקניך ביומ ההוא כר נרהב והאלפים | |
| ||
| 7 | והעירים עובדי האדםה בליל חמצ יאכלו אשר יזרה ברחת | |
| ||
| 8 | ובמזרה והיה על כול הר גבה ועל כול גבעה נשאה פלגים | |
| ||
| 9 | יובלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים והיה אור הלבנה | |
| ||
| 10 | כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים | |
| ||
| 11 | הימים ביום חבוש יהוה את שבר עמו ומחצ מכתו ירפא | |
| ||
| 12 | הנה שמ יהוה בא ממרחק בוער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו | |
| ||
| 13 | זעם ולשונו כאש אוכלת ורוחו כנחל שוטפ עד צואר וחצה לנפה | |
| ||
| 14 | גואים בנפת שוא ורסן מתעה על לוחיי עמים השיר והיה לכמה | |
| ||
| 15 | כליל התקדישו חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה | |
| ||
| 16 | אל צור ישראל השמיע השמיע יהוה את הוד קולו ונחת | |
| ||
| 17 | זרועו יראה בזעפ אפ ולהב אש אוכלה נפצ וזרם ואבן ברד | |
| ||
| 18 | כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יאכה והיה כול מעבר מטה | |
| ||
| 19 | מוסדו אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה | |
| ||
| 20 | נלחמ בה כי ערוך מאתמול תפתח גמ היה למלכ יוכן הכיני | |
| ||
| 21 | והעמיקי הרחיבי מדורתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה | |
| ||
| 22 | כנחל גפרית בערה בה | |
| ||
| 23 | הוי היורדים למצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על | |
| ||
| 24 | הרכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאדה ולוא שעו אל קדוש | |
| ||
| 25 | ישראל ואת יהוה לוא דרשו וגמ הוא חכם ויביא רע | |
| ||
| 26 | ואת דבריו לוא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פועלי און | |
| ||
| 27 | ומצרים אדם ולוא אל וסוסיהמה בשר ולוא | |
| ||
| 28 | ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר יחדו כולם יכליון | |
| ||
| 29 | כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפיו | |
| ||
| 30 | אשר יקרא אליו מלאו רועים מקולם לוא יחת ומהמונם לוא | |
| ||
| 31 | ||
| ||
| 26 | ||
|---|---|---|
| 1 | כצפורים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון | |
| ||
| 2 | והציל ופסח והפליט שוביו לאשר לאשר העמיקו סרה | |
| ||
| 3 | בני ישראל | |
| ||
| 4 | כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו | |
| ||
| 5 | אשר עשו לכמ ידיכם חטא | |
| ||
| 6 | וחרב לוא אדמ תאכולנו ונס ולוא מפני חרב ובחוריו למס | |
| ||
| 7 | יהיו וסלעו ממגור יעבור וחתו מנוס שריו נואם יהוה | |
| ||
| 8 | אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם | |
| ||
| 9 | הנה לצדק ימלוך מלך ולשרים למשפט ישרו והיה איש | |
| ||
| 10 | כמחבה רוח וסתר | |
| ||
| 11 | בארצ עיפה ולוא תשענה עיני ראים ואזני שומעים | |
| ||
| 12 | תקשבנה ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר | |
| ||
| 13 | לדבר צוחות לוא יקראו עוד לנבל נדיב ולכילי לוא | |
| ||
| 14 | יואמר שוע כי נבל נבלה ידבר ולבו חושב און לעשות חנפ | |
| ||
| 15 | ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | |
| ||
| 16 | וכילי כליו רעים והוא זמות יעצ לחבל עניים באמרי | |
| ||
| 17 | שקר ובדבר אביונים משפט ונדיב נדיבות יעצ והוא | |
| ||
| 18 | על נדיבות יקום | |
| ||
| 19 | נשימ שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזינה | |
| ||
| 20 | אמרתי ימים על שנה תרגזנה הבוטחות כי כלה בציר אספ | |
| ||
| 21 | בל יבוא חרדו שאננות רגזה בוטחות פשטה יערו חגרנה | |
| ||
| 22 | וספדנה על החלצים על שדים סופדים על שדי חמדה | |
| ||
| 23 | על גפן פריה על אדמת עמי קוצ ושמיר תעלה כי על כול בתי | |
| ||
| 24 | משוש קריה עלוזה כי ארמון נטש המון עיר עזב עופל ובחן | |
| ||
| 25 | היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה לעדרים | |
| ||
| 26 | עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרםל וכרמל ליער | |
| ||
| 27 | יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב והיה | |
| ||
| 28 | מעשה הצדקה לשלום ועבודת הצדקה השקט ובטח | |
| ||
| 29 | עד עולם וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים | |
| ||
| 30 | ובמנוחות שאננות וברד ברדת היער ובשפלה תשפל היער | |
| ||
| 31 | אשריכמה זורעי על כול מים ומשלחי רגל השור והחמור | |
| ||
| 32 | הוי שודד ואתה לוא שדוד ובוגד ולוא בגדו בו כהתמככ | |
| ||
| 27 | ||
|---|---|---|
| 1 | שודד תושד ככלותכ לבגוד יבגודו בך | |
| ||
| 2 | יהוה חוננו לכה קוינו והיה זרעם לבקרים אפ | |
| ||
| 3 | הושעתנו בעת צרה מקול המון נדדו עמים מדממתכ נפצו | |
| ||
| 4 | גוים ואספ שללכמ אספ החסיל משק גבים שקק בו נשגב | |
| ||
| 5 | יהוה כי שכן מרומ מלא ציון משפט וצדקה יהיה אמונת | |
| ||
| 6 | עתיכ חסן וישועות חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו | |
| ||
| 7 | הן אראלמ זעקו חצה מלאכי שלום מר יבכוון נשמו מסלות | |
| ||
| 8 | שבת עובר ארח הפר ברית מאס עדים לוא חשב אנוש אבל | |
| ||
| 9 | אמללה הארצ חפור לבנון קמל והיה השרון כערבה נוער | |
| ||
| 10 | בשן וכרמל | |
| ||
| 11 | עתה אקום אמר יהוה עתה אתרומם עתה הנשא תהרו | |
| ||
| 12 | חשש התלדו קש רוחכם אש תאכלכם ויהיו עמימ משרפות | |
| ||
| 13 | שיד קוצים כסוחים באש יצתו שמעו רחוקים אשר עשיתי | |
| ||
| 14 | ידעו קרובים גבורתי פחדו בציון חטאים אחזה רעדה | |
| ||
| 15 | חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם הול | |
| ||
| 16 | צדקות וידבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפו מתמכ | |
| ||
| 17 | בשחוד אוטמ אוזניו משמוע דמים יעצם עיניו מראות | |
| ||
| 18 | ברע הוא מרומים ישכון מצדות סלעים מסגבו לחמו נתן | |
| ||
| 19 | מימיו נאמנים מלכ ביופיו תחזיון עיניך תראינה ארץ | |
| ||
| 20 | מרחקים לבכה יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר | |
| ||
| 21 | את המגדלים את עמ נועז לוא תיראו עמ עמקי שפה משמיע | |
| ||
| 22 | נלעג לשון אין בינה חזה ציון קרית מועדינו עיניך | |
| ||
| 23 | תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותו | |
| ||
| 24 | לנצח וכול חבליו בל ינתקו כי אמ שמ אדיר יהוה | |
| ||
| 25 | לנו מקום נהרות יארים רחבי ידים בל תלב בו אני שט | |
| ||
| 26 | וצי אדיר לוא יעברנו כי יהוה שופטנו ויהוה מחוקקנו | |
| ||
| 27 | ויהוה מלכנו והוא יושיענו נטשו חבליך בל יחזקו כי | |
| ||
| 28 | תרנם בל פרש נס אז חלק עד שלל מרובה פסחים בזזו בז | |
| ||
| 29 | ובל יואמר שוכן חליתי העם היושב בה נשא עוון | |
| ||
| 28 | ||
|---|---|---|
| 1 | קרובו גואים לשמוע ולאומים הקשיבו תשמע הארצ ומלואה תבל וכול צאצאיה | |
| ||
| 2 | כיא קצפ ליהוה על כול הגואים וחמה על כול צבאם החרימם ונתנם לטבוח וחלליהם | |
| ||
| 3 | יושלכו ופגריהמה יעלה באושמה ונמסו ההרים מדמם והעמקים יתבקעו וכול צבא | |
| ||
| 4 | השמים י | |
| ||
| 5 | תאנה כיא תראה בשמים חרביא הנה על אדום תרד ועל עמ חרמי למשפט חרב | |
| ||
| 6 | ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כלאיות אילים כיא | |
| ||
| 7 | זבח ליהוה בבוצרה וטבח גדול בארץ אדום וירדו ראמים עממ ופרים עם | |
| ||
| 8 | אבירים ורותה ארצםה מדם ועפרם מחלב ידשן כיא יום נקם ליהוה שנת | |
| ||
| 9 | שלומים לריב ציון ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והייתה ארצה לזפת | |
| ||
| 10 | ובערה לילה ויוםם ולוא תכובה לעולם ועלה עשנה מדור לדור ותחרב לנצח נצחים | |
| ||
| 11 | ואין עובר בהא וירשוהה קאת וקפוד וינשוף ועורב ישכונו בהא ונטא עליהא | |
| ||
| 12 | קו ותהו ואבני בהו וחריה ואין שמה מלוכה יקראו וכול שריה יהיו | |
| ||
| 13 | ארמונותיה סירים קמוש וחוח במבצריהא והייתה נוה תנים חצר לבנות יענה | |
| ||
| 14 | ופגשו ציים את אייאמים ושעיר על רעהו יקרא אכ שמה ירגיעו ליליות ומצאו | |
| ||
| 15 | להמה מנוח שמה קננה קופד ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אכ אכ שמה נקבצו | |
| ||
| 16 | דוות אשה רעותה | |
| ||
| 17 | דרושו מעל ספר יהוה וקראו ואחת לוא נעדרה אשה רעותה כיא פיהו הוא צוה | |
| ||
| 18 | ורוחהו היאה קבצם והואה הפיל להנה גורל וידיו חלקת לה | |
| ||
| 19 | ››לדור ודור ישכנו בה יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד לבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו‹‹ | |
| ||
| 20 | חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה | |
| ||
| 21 | אלוהכמה נקמ יביא גמול אלוהים הואה יביא ויושעכמה אז תפקחנה עיני עורים | |
| ||
| 22 | ואוזני חרשים תפתחנה אז ידלג כאיאל פסח ותרון לשון אלם כיא נבקעו במדבר | |
| ||
| 23 | מים ונחלים בערבה ילכו והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים | |
| ||
| 24 | רבצ חציר לקנה וגומא יהיה שמה שמה מסולל ודרך הקודש יקראו לה לוא יעובורנה +‹‹טמה››+ | |
| ||
| 25 | הואה ולמי הולך דרכ ואוילים לוא יתעו לוא יהיה שמה אריה ופריצ חיות בל לוא | |
| ||
| 26 | יעלנה ולוא ימצא שם והלכו גאולים ופדויי יהוה ישובו ובאו ציון ברונה ושמחת | |
| ||
| 27 | עולם על ראושם ששון ושמחה ישיגו | |
| ||
| 28 | ויהי בארבע עשרה שנה למלכ חזקיה עלה סנחריב מלכ אשור על כול ערי יהודה | |
| ||
| 29 | הבצורות ויתפושם וישלח מלך אשו את רב שקה מלכיש ירושלים אל המלך | |
| ||
| 30 | חזקיה בחיל כבד מאודה ויעמוד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדי כובס | |
| ||
| 29 | ||
|---|---|---|
| 1 | ויצא אליו אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושובנא הסופר | |
| ||
| 2 | ויואח בן אספ המזכיר ויואמר אליהמה רב שקה אמורו נא | |
| ||
| 3 | אל חזקיה | |
| ||
| 4 | הבטחון הזה אשר אתה בטחתה בו אמרתה אכ דבר שפתים | |
| ||
| 5 | עצה וגבורא למלחמה עתה על מיא בטחתה כיא מרדתה ביא הנה | |
| ||
| 6 | בטחתה על משענת הקנה הרצוצ הזה על מצרים אשר יסמך | |
| ||
| 7 | איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעוה מלכ מצרים לכול הבוטחים | |
| ||
| 8 | עליו וכיא תואמרו אלי על יהוה אלוהינו בטחנו הלוא הואה אשר | |
| ||
| 9 | הסיר חזקיה את במותיו ואת מזבחותיו ויואמר ליהודה ולירושלים | |
| ||
| 10 | לפני המזבח הזה תשתחוו | |
| ||
| 11 | המלך אשור ואתנה לכה אלפים סוסים אמ תוכל לתת לכה רוכבים | |
| ||
| 12 | עליהמה ואיכה תשיב את פני פחת אחד מעבדי אדוני הקטנים | |
| ||
| 13 | ותבטח לכם על מצרים לרכב ולפרשים ועתה המבלעדי יהוה עליתי | |
| ||
| 14 | על הארץ הזואת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזות | |
| ||
| 15 | להשחיתה ויואמרו אליו אליקים ושובנא ויואח דבר נא עמ עבדיך | |
| ||
| 16 | ››עמנו‹‹ ארמית כיא שומעים אנחנו ואל תדבר את הדברים האלה באוזני | |
| ||
| 17 | האנשים היושבים על החומה ויואמר רב שקה האליכמה ועל | |
| ||
| 18 | אדוניכמה שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלוא על האנשים | |
| ||
| 19 | היושבים על החומה לאכול את חריהמה ולשתות את שיניהמה | |
| ||
| 20 | עמכמה ויעמוד רב השקה ויקרא בקול גדול יהודית ויואמר | |
| ||
| 21 | שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור כוה אמר מלך אשור אל ישא | |
| ||
| 22 | לכמה יחזקיה כיא לוא יוכל להציל אתכמה ואל יבטח אתכמה חוזקיה | |
| ||
| 23 | אל יהוה לאמור הצל יצילנו יהוה ולוא תנתן העיר הזואת ביד | |
| ||
| 24 | מלך אשור אל תשמעו אל חוזקיה כיא כוה אמר מלך אשור עשו אתי | |
| ||
| 25 | ברכה וצאו אלי ואכולו איש את גפנו ואיש את תנתו ושתו איש מי | |
| ||
| 26 | בורו עד בואי ולקחתי אתכמה אל ארצ כארצכמה אל ארץ דגן | |
| ||
| 27 | ותירוש ארץ לחם וכרמים פן יסית אתכמה חוזקיה לאמור | |
| ||
| 28 | יהוה יצילנו ההצילו֯ א֯לוהי הגואים איש ארצו מיד מלך אשור | |
| ||
| 29 | איה אלוהי חמת וארפד איה אלוהי ספריים וכיא ההצילו את | |
| ||
| 30 | שומרון מידי מיא בכול אלוהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם | |
| ||
| 30 | ||
|---|---|---|
| 1 | מידי כיא יציל יהוה את ירושלים מידי והחרישו ולוא ענו אותוה דבר כיא מצות | |
| ||
| 2 | המלך היה לאמור לוא תענוהו | |
| ||
| 3 | ויבוא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושובנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל | |
| ||
| 4 | חוזקיה קרועי בגדים ויגידו לוא את דברי רב שקה ויהי כשמוע חוזקיה המלך | |
| ||
| 5 | ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבוא בית יהוה וישלח את אליקים אשר על הבית | |
| ||
| 6 | ואת שובנא הסופר ואת זקני הכוהנים מתכסים בשקים אל ישעיה בן אמוצ הנביא | |
| ||
| 7 | ויואמרו אליו כוה אמר יחזקיה יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כיא באו בנים | |
| ||
| 8 | עד משבר וכוח אין ללדה | |
| ||
| 9 | מלך אשור אדוניו לחרף אלוהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלוהיכה ונשאתה | |
| ||
| 10 | תפלה בעד השארית הנמצאי››ם בעיר הזואת ויבואו עבדי המלך יחוזקיה אל ישעיה | |
| ||
| 11 | ויואמר להמה ישעיה כוה תואמרו אל אדוניכמה כוה אמר יהוה אל תירא מפני הדברימ אשר שמעתה אשר גדפו נערי מלכ אשור אותי הנני נותן רוח בוא ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו‹‹ | |
| ||
| 12 | וישוב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כיא שמע כיא נסע מלכיש וישמע | |
| ||
| 13 | אל תרהקה מלכ כוש לאמור יצא להלחם אתכה וישמע וישוב וישלח מלאכים אל | |
| ||
| 14 | יחוזקיה לאמור כוה תומרו אל חוזקיה מלכ יהודה לאמור אל ישייכה אלוהיכה | |
| ||
| 15 | אשר אתה בוטח בוא לאמור לוא תנתן ירושלים ביד מלך אשור הנה אתה שמעתה את | |
| ||
| 16 | אשר עשו מלכי אשור לכול הארצות להחריממ ואתה תנצל ההצילו אותם אלוהי | |
| ||
| 17 | הגואים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצפ ובני עדן אשר בתלשר איה | |
| ||
| 18 | מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר וספריים ונע ועוה ושומרון | |
| ||
| 19 | ויקח חוזקיה את הספרים מיד המלאכים ויקראמ ויעלה בית יהוה ויפרושה | |
| ||
| 20 | חוזקיה לפני יהוה ויתפלל חוזקיה אל יהוה לאמור יהוה צבאות אלוהי ישראל יושב | |
| ||
| 21 | הכרובים אתה הואה האלוהים לבדכה לכול ממלכות הארץ אתה עשיתה את השמים | |
| ||
| 22 | ואת הארץ הטא יהוה אוזנכה ושמעה פקח יהוה עיניכה וראה ושמע את כול דברי | |
| ||
| 23 | סנחריב אשר שלח לחרפ אלוהים חי אמנמ יהוה החריבו מלכי אשור את כול | |
| ||
| 24 | הארצות ויתנו את אלוהיהמה באש כיא לוא אלוהים המה כיא אמ מעשי ידי | |
| ||
| 25 | אדם עץ ואבן ויאבדום ועתה יהוה אלוהינו אושיענו מידו וידעו כול | |
| ||
| 26 | ממלכות הארץ כיא אתה יהוה אלוהים לבדכה | |
| ||
| 27 | וישלח ישעיה בן אמוץ על יחוזקיה לאמור כוה אמר יהוה אלוהי ישראל אשר | |
| ||
| 28 | התפללתה אליו אל סרחריב מלך אשור זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לכה | |
| ||
| 29 | לעגה לכה בתולת בת ציון אחריכה ראושה הניעה בת ירושלים את מיא חרפתה | |
| ||
| 30 | וגדפתה ועל מיא הרימותה קול ותשא מרום עיניכה אל קדוש ישראל ביד | |
| ||
| 31 | ||
|---|---|---|
| 1 | עבדיכה חרפתה אדוני ותומר ברוב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי | |
| ||
| 2 | לבנון ואכרותה קומת ארזיו מבחר ברושיו ואבוא מרום קצו יער כרמליו אני | |
| ||
| 3 | קראתי ושתיתי מים זרים ואחריבה בכפ פעמי כול יארי מצור הלוא שמעתה | |
| ||
| 4 | למרחוק אותה עשיתי מימי קדם יצרתיה עתה הביאותיה ותהי לשאוות | |
| ||
| 5 | גלים נצורים ערים בצורות ויושביהנה קצרי יד חתו וי | |
| ||
| 6 | ירק דשה חציר גגות הנשדפ לפני קדימ קומכה ושבתכה וצאתכה ובואכה | |
| ||
| 7 | ידעתיא ואת הרגזכה אלי ושאננכה עלה באוזני ושמתי חחי באפכה ומתגי | |
| ||
| 8 | בשפאותיכה והשיבותיכה בדרך אשר בתה בה וזה לכה האות אכולו | |
| ||
| 9 | השנה ספיח ובשנה השנית שעיס ובשנה השלישית זרעו וקצורו ונטוע | |
| ||
| 10 | כרמים ואכולו פרים ואספה פליטת בית יהודה והנמצא שורש למטה ועשה פרי מעלה כיא | |
| ||
| 11 | מציון תצא שארית ופליטא מירושלים קנאת יהוה צבאות תעשה זואת | |
| ||
| 12 | לכן כוה אמר יהוה אל מלך אשור לוא יבוא אל העיר הזאות ולוא | |
| ||
| 13 | ישפוך עליהא סוללה ולוא ירא שמ חץ ולוא יקדמנה מגן בדרך אשר בא | |
| ||
| 14 | באה ישוב ואל העיר הזואת לוא יבוא נואומ יהוה וגנותי על העיר הזואת | |
| ||
| 15 | להושיעה למעני ולמען דויד עבדי | |
| ||
| 16 | ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשא אלף וישכימו בבוקר | |
| ||
| 17 | והנה כולם פגרים מיתים ויסע וילך וישווב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה | |
| ||
| 18 | ויהי הואה משתחוה בבית נסרך אלוהיו ואדרמלך ושראוצר בניו הכהו בחרב | |
| ||
| 19 | והמה נמלטו ארץ הוררט וימלוך אסר חודן בניו תחתיו | |
| ||
| 20 | בימים ההמה חלה יחוזקיה למות ויבוא אליו ישעיה בן אמוץ הנביא ויואמר | |
| ||
| 21 | אליו כוה אמר יהוה צוי לביתכה כיא מית אתה ולוא תחיה ויסוב יחוזקיה | |
| ||
| 22 | פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה ויואמר אנה יהוה זכור נא את אשר התהלכתי לפניכה | |
| ||
| 23 | באמת ובלבב שלם והטוב בעיניכה עשיתי ויבכא יחוזקיה בכי גדול | |
| ||
| 24 | ויהי דבר יהוה אל ישעיה לאמור הלוך ואמרתה אל יחוזקיה כוה אמר יהוה | |
| ||
| 25 | אלוהי דויד אביכה שמעתי את תפלתכה וראיתי את דמעתכה הנני יוסף על | |
| ||
| 26 | ימיךה חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילכה ואת העי֯ר֯ הזואת וגנותי | |
| ||
| 27 | על העיר הזואת למעני ולמען דויד עבדי וזה לכה האות מאת יהוה אשר יעשה | |
| ||
| 28 | יהוה את הדבר הזה אשר דבר הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות | |
| ||
| 29 | עלית אחז את השמש אחורנית עשר מעלות ותשוב השמש עשר מעלות במעלות | |
| ||
| 32 | ||
|---|---|---|
| 1 | אשר ירדה מכתב ליחוזקיה מלכ יהודה בחוליותיו ויחי מחוליו | |
| ||
| 2 | אני אמרתי בדמי וימי אלכה בשערי שאול פקודתי ומר שנותי אמרתי לוא | |
| ||
| 3 | אראה יה בארץ חיים ולוא אביט אדם עוד עמ יושבי חדל דורי נסע | |
| ||
| 4 | יכלה מני כאוהל רעי ספרתי כאורג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני | |
| ||
| 5 | שפותי עד בוקר כארי כן ישבור כול עצמותי מיום עד לילה תשלימני | |
| ||
| 6 | כסוס עוגר כן אצפצפ אהגה כיונא דלו עיני למרום אדוני עושקה לי | |
| ||
| 7 | וערבני מה אדבר ואומר לוא והיאה עשה ליא אדודה כול שנותי על מור | |
| ||
| 8 | נפשיא אדוני עליהמה וחיו ולכול בהמה חיו רוחו ותחלימני והחיני | |
| ||
| 9 | הן לשלום מר ליא מאודה ואתה חשקתה נפשי משחת כלו כיא השלכתה | |
| ||
| 10 | אחרי גוכה כול חטאי כיא לוא שאול תודכה ולוא מות יהללכה ולוא ישברו | |
| ||
| 11 | יורדי בור אל אמתכה חי חי הוא יודכה כמוני היום אב לבנים יודיע | |
| ||
| 12 | אל אמתכה יהוה להושיעני חי חי יודך כמוני היום אב לבנים | |
| ||
| 13 | יהודיע אלוה אמתך יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כול ימי | |
| ||
| 14 | חיינו על בית יהוה ››ויאומר ישעיהו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי ויאמר חזקיה מה אות כי אעלה בית יהוה‹‹ | |
| ||
| 15 | בעת ההיא שלח מרודך בלאדון בן בלאדון מלך בבל ספרים ומנחה אל | |
| ||
| 16 | יחוזקיה וישמע כיא חלה ויחיה וישמח עליהמה יחוזקיה ויראמ | |
| ||
| 17 | את כול בית נכתיו את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב | |
| ||
| 18 | ואת כול בית כליו ואת כול אשר נמצא באוצרותיו לוא היה דבר אשר לוא | |
| ||
| 19 | הראם יחוזקיה בביתו ובכול ממלכתו | |
| ||
| 20 | ויבוא ישעיה הנביא אל המלך יחוזקיה ויואמר אליו מה אמרו האנשים | |
| ||
| 21 | האלה ומאין יבואו אליכה ויואמר יחוזקיה מארץ רחוקה באו אלי מבבל | |
| ||
| 22 | ויואמר מה ראו בביתכה ויואמר יחוזקיה את כול אשר בביתי ראו לוא היה | |
| ||
| 23 | דבר אשר לוא הראיתים באוצרותי | |
| ||
| 24 | ויואמר ישעיה אל יחוזקיה שמע דבר יהוה צבאות הנה ימים באים | |
| ||
| 25 | ונשאו כול אשר בביתכה ואשר אצרו אבותיכה עד היום הזה בבל יבואו | |
| ||
| 26 | ולוא יותר דבר אמר יהוה ומבניכה אשר יצאו ממעיכה אשר תוליד יקחו | |
| ||
| 27 | ויהיו סריסים בהיכל מלך בבל ויואמר יחוזקיה אל ישעיה טוב | |
| ||
| 28 | דבר יהוה אשר דברתה ויואמר כיא יהיה שלום ואמת בימי | |
| ||
| 29 | נחמו נחמו עמי יואמר אלוהיכמה דברו על לב ירושלים וקראו אליהא | |
| ||
| 33 | ||
|---|---|---|
| 1 | כיא מלא צבאה כיא נרצא עוונה כיא לקחה מיד יהוה כפלים בכול | |
| ||
| 2 | חטאותיה קול קורא במדבר פנו דרך יהוה וישרו בערבה | |
| ||
| 3 | מסלה לאלוהינו כול גי ינשא וכול הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור | |
| ||
| 4 | והרוכסים לבקעה ונגלה כבוד יהוה וראו כול בשר יחדיו כיא פיא | |
| ||
| 5 | יהוה דבר | |
| ||
| 6 | קול אומר קרא ואומרה מה אקרא כול הבשר חציר וכול חסדיו כציצ | |
| ||
| 7 | השדה יבש חציר נבל ציצ כי רוח •••• נשבה בוא הכן חציר העם יבש חציל נבל ציצ ודבר אלוהינו | |
| ||
| 8 | על הר גבה עלי לכי מבשרת ציון הרימי בכוח קולך מבשרת ירושלים | |
| ||
| 9 | הרימי אל תיראי אמורי לערי יהודה הנה אלוההכמה הנה אדוני יהוה | |
| ||
| 10 | בחוזק יבוא וזרועו משלה לוא הנה שכרו אתו ופעלתיו לפניו כרועה | |
| ||
| 11 | עדרו ירעה בזרועו יקבצ טלים ובחיקוה ישא עולות ינהל | |
| ||
| 12 | מיא מדד בשועלו מי ים ושמים בזרתו תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל | |
| ||
| 13 | בפלס הרים וגבעות במוזנים מיא תכן את רוח יהוה איש | |
| ||
| 14 | מי נועצ ויבינהו וילמדהו באורח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו | |
| ||
| 15 | הן גואים כמר מדלי וכשחק מזנים נחשבו הן איים כדק ויטול ולבנון | |
| ||
| 16 | אין די בער וחיתו אין די עולה | |
| ||
| 17 | כול הגואים כאין נגדו וכאפס ותהוו נחשבו לו ואל מיא תדמיוני אל | |
| ||
| 18 | ומה דמות תערוכו לי הפסל ויעשה מסך חרש וצורף בזהב וירקענו ורתקות | |
| ||
| 19 | כסף צורף ››המסכן תרומה‹‹ עץ לוא ירבק ובחר חרש חכם ובשקלו להוכין פסל | |
| ||
| 20 | לוא ימוט הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הוגד מרוש לכמה הלוא הבינותמה | |
| ||
| 21 | מוסדות ארץ היושב על חוג הארץ ויושביהא כחגבים הנוטה כדוק | |
| ||
| 22 | שמים וימתחם כאוהל לשבת הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתהו עשה | |
| ||
| 23 | אפ בל נטעו אפ בל זרעו אפ בל שרשו בארץ גזעם גמ נ | |
| ||
| 24 | וסערה כקש תשאם | |
| ||
| 25 | אל מיא תדמיוני ואשוא יואמר קדוש שאו מרום עיניכמה וראו מי ברא | |
| ||
| 26 | אלה המוציא במספר צבאמ לכולם בשמ יקרא מרוב אונים ואמץ כוחו | |
| ||
| 27 | ואיש לוא נעדר | |
| ||
| 28 | למה תאומר יעקוב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלוהי משפטי | |
| ||
| 29 | יעבור הלוא ידעתה אמ לוא שמעתה אלוהי עולם יהוה בורא קצוות הארץ | |
| ||
| 34 | ||
|---|---|---|
| 1 | לוא יעף ולוא יגע ואין חקר לתבונתיו הנותן ליעף כוח ולאין אונים עוצמה | |
| ||
| 2 | ירבה ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשולו וקוי יהוה יחליפו כוח ויעלו | |
| ||
| 3 | אבר כנשרים ירוצו ולוא ייגעו ילכו ולוא יעופו | |
| ||
| 4 | החרישו אלי איים ולאומים יחליפו כוח יגושו אז ידברו יחדיו למשפט נקרבה | |
| ||
| 5 | מי העיר ממזרח צדק ויקראהו לרגליו ויתן לפניו גואים ומלכים יוריד ויתן | |
| ||
| 6 | כעפר חרבו כקש נודף קשתו וירדפם ויעבור שלום אורח ברגליו לוא יבינו מיא | |
| ||
| 7 | פעל ועשה קורה הדורות מרואש אני יהוה רישון ואת אחרונים אני הואה | |
| ||
| 8 | ראו איים ויראו קצאוות הארץ יחדו קרבו ואתיון איש את רעיהו יעזורו | |
| ||
| 9 | לאחיהו יואמר חזק ויחזק חרש את צורף מחליק פלטיש את אולם פעמ יואמר | |
| ||
| 10 | לדבק טוב הואה ויחזקהו במסמרים לוא ימוט | |
| ||
| 11 | ואתה ישראל עבדי יעקוב אשר בחרתיכה זרע אברהם אוהבי אשר החזקתיכה | |
| ||
| 12 | מקצוות הארץ ומאציליהא קראתיכה ואומרה לכה עבדי אתה בחרתיכה ולוא | |
| ||
| 13 | מאסתיכה אל תירא כיא עמכה אני אל תשתע כיא אני אלוהיכה אמצתיכה | |
| ||
| 14 | אפ עזרתיכה אפ תמכתיכה בימין צדקי הן יבושו ויכלמו כול הנחרים בכה יובדו | |
| ||
| 15 | כול אנשי ריבכה | |
| ||
| 17 | ואנשי מצתכה יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתכה כיא אני יהוה אלוהיכה | |
| ||
| 18 | מחזיק ימינכה האומר לכה אל תירא אני עזרתיכה אל תיראי תולעת יעקוב | |
| ||
| 19 | ומיתי ישראל אני עזרתיכה נאום יהוה וגואלכה קדוש ישראל הנה שמתיכה | |
| ||
| 20 | למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמוצ תשים תזרם ורוח | |
| ||
| 21 | תשאם וסערה תפיץ אותםה ואתה תגיל ביהוה ובקדוש ישראל תתהלל | |
| ||
| 22 | העניים האביונים המבקשים מים ואין לשונמה בצמה נשתה אני יהוה אענם | |
| ||
| 23 | אלוהי ישראל לוא אעזובם אפתחה על שפאים נהרות ובתוך בקעות מעינים | |
| ||
| 24 | אשיםה המדבר לאגמ מים וארץ ציאה למוצאי מים אתנה במדבר ארז שטה | |
| ||
| 25 | והדס ועצ שמן אשימה בערבה בראוש תרהר ותאשור יחדו למען יראו | |
| ||
| 26 | וידעו ויבינו | |
| ||
| 27 | בראה קרבו ריבכמה יואמר יהוה הגישו עצמותיכמה | |
| ||
| 28 | יואמר מלך יעקוב יגישו ויגידו לנו את אשר תקראון הראישונות מה הנה | |
| ||
| 29 | הגידו ונשימה לבנו ונדעה או אחרונות או הבאות השמיעונו הגידו | |
| ||
| 35 | ||
|---|---|---|
| 1 | האותיות לאחור ונדעה כיא אלוהים אתמה אף תיטיבו ותרעו | |
| ||
| 2 | ונשמעה ונראה יחדיו הנה אתמה מאין ופועלכמה תועבה יבחר | |
| ||
| 3 | בכמה העירות מצפון ויאתיו ממזרח שמש ויקרא בשמו ויבואו | |
| ||
| 4 | סגנים כמו חמר וכמו יוצר וירמוס טיט מיא הגיד מרוש ונדעה | |
| ||
| 5 | מלפנים ונאומרה צדק אפ אין מגיד אפ אין משמיע אפ אין שומע | |
| ||
| 6 | אמריכמה | |
| ||
| 7 | רישון לציון הנה הנומה ולירושלים מבשר אתן ואראה ואין איש ומאלה | |
| ||
| 8 | ואין יועץ אשאלם וישיבו דבר הנה כולם אין ואפס מעשיהמה רוח | |
| ||
| 9 | ותוהו נסיכיהמה | |
| ||
| 10 | הנה עבדי אתמוכה בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפטו | |
| ||
| 11 | לגואים יוציא לוא יזעק ולוא ישא ולוא ישמיע בחוץ קולו קנה רצוץ | |
| ||
| 12 | לוא ישבור ופשתה כהה לוא יכבה לאמת יוציא משפט ולוא יכהה ולוא | |
| ||
| 13 | ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתיו איים ינחילו | |
| ||
| 14 | כוה אמר האל האלוהים בורה השמים ונוטיהמה רוקע הארץ | |
| ||
| 15 | וצאצאיה נותן נשמה לעם עליהא ורוח להולכים בה אני ••• •• קרתיכה | |
| ||
| 16 | בצדק ואחזיקה בידכה ואצורכה ואתנכה לברית עם לאור גואים | |
| ||
| 17 | לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסור ומבית כלא יושבי חושך | |
| ||
| 18 | אני יהוה הואה ושמי וכבודי לאחר לוא אתן ותהלתי לפסילים הרישונות | |
| ||
| 19 | הנה באו והחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכמה | |
| ||
| 20 | שירו ליהוה שיר חדש ותהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלואו איים | |
| ||
| 21 | ויושביהם ישא מדבר עריו וחצ֯רים תשב קדר וירונו יושבי סלע | |
| ||
| 22 | מראוש הררים יצריחו ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיימ יגידו | |
| ||
| 23 | יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יודיע אפ יצריח | |
| ||
| 24 | על אויביו יתגבר אחשיתי אכ (אך) מעולם אחריש אתאפקה כיולדה | |
| ||
| 25 | אפעה אשמה ואשופה יחדיו אחריבה הרים וגבעות וכול עשבם | |
| ||
| 26 | אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש והוליכתי עורים בדרך | |
| ||
| 27 | ולוא ידעו בנתיבות לוא ידעו אדריכם אשימה מהשוכים לפניהמה לאור | |
| ||
| 28 | ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולוא עזבתים נסגו אחור ובושו | |
| ||
| 29 | בושת הבוטחים בפסל | |
| ||
| 36 | ||
|---|---|---|
| 1 | החרשים שמעו והעורים הביטו לראות מי עור כיא אמ עבדי וחרש כמלאכי | |
| ||
| 2 | אשלח מי עואר כמשלם ו | |
| ||
| 3 | אוזנים ולוא ישמע יהוה חפץ למען צדקו ויגדל תורה ויאדרהה והואה | |
| ||
| 4 | עמ בזוז ושסוי הפח בחורים כולם ובבתי כלאים הוחבאו היו לבז ואין מציל | |
| ||
| 5 | למשוסה ואין אומר השב מיא בכמה ויאזין זואת ויקשב וישמע לאחור מיא | |
| ||
| 6 | נתן למשוסה יעקוב וישראל לבוזזים הלוא יהוה זה חטאנו לו ולוא אבו | |
| ||
| 7 | בדרכיו להלוך ולוא שמעו בתורתיו וישפוך עליו חמת אפוא ועוזז מלחמה ותלהטהו | |
| ||
| 8 | מסביב ולוא ידע ותבער בו ולוא ישים על לב | |
| ||
| 9 | ועתה כוה אמר יהוה בוראיכה יעקוב ויוצריכה ישראל אל תירא כיא גאלתיכה | |
| ||
| 10 | קראתי בשמכה ליא אתה כיא תעבור במים אתכה אני ובנהרות לוא ישטפוך | |
| ||
| 11 | כיא תלך במו אש לוא תכוה ולהבה לוא תבער בכה | |
| ||
| 12 | אני יהוה אלוהיכה קדוש ישראל גואלך ונתתי מצרים כופרך כוש וסבאים תחתיכה | |
| ||
| 13 | מאשר יקרתה בעיני נכבדתה ואני אהבתיכה אתן האדם תחתיכה ולאומים תחת | |
| ||
| 14 | נפשכה אל תירא כיא אתכה אני ממזרח אביא זרעכה וממערב אקבצכה אומר | |
| ||
| 15 | לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאו בני מרחוק ובנותי מקצוי הארץ כול | |
| ||
| 16 | הנקרא בשמי ולכבודי בראתיהו יצרתיהו אפ עשיתיהו הוציאו עמ עואר | |
| ||
| 17 | עינים יש וחרשים ואוזנים למו כול הגואים נקבצו יחדיו ויאספו לאומים | |
| ||
| 18 | מי בהמה ויגידו זואת ורישונות ישמיעו יתנו עדיהמה ויצדקו וישמיעו○ | |
| ||
| 19 | ויואמרו אמת אתמה עדי נואמ יהוה עבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו | |
| ||
| 20 | ליא ותבינו כיא אני הואה לפני לוא נוצר אל ואחרי לוא היה | |
| ||
| 21 | אנוכי אנוכי יהוה ואין מבלעדי מושיע אנוכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין | |
| ||
| 22 | בכמה זר ואתמה עדי נואמ יהוה אני אל גמ מיום אני הואה ואין מידי מציל | |
| ||
| 23 | אפעולה ומי ישיבנה | |
| ||
| 24 | כוה אמר יהוה גואלכמה קדוש ישראל למענכמה שלחתי בבבל והורדתי בריחים | |
| ||
| 25 | כולם וכשדיים באוניות רנתמה אני יהוה קדושכמה בורא ישראל מלככמה | |
| ||
| 26 | כוה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה המוציא רכב וסוס | |
| ||
| 27 | וחיל ועוזוז יחדיו ישכובו בל יקומו דעכו כפשתה כבו אל תזכור רישונות | |
| ||
| 28 | וקדמוניות אל תתבוננו הנני עושה חדשה ועתה תצמח הלוא תדעו אף | |
| ||
| 29 | אשים במדבר דרך בישומון נתיבות תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה | |
| ||
| 37 | ||
|---|---|---|
| 1 | כיא אתן במדבר מים נהרות בישומון להשקות עמי ובחירי עמ זה יצרתי לי ותהלתי יואמרו | |
| ||
| 2 | ולוא אותי קראתה יעקוב כיא יגעתה ביא ישראל לוא הביאותה לי שה לעולה ובזבחיכה | |
| ||
| 3 | לוא כבדתני ולוא עשיתה ליא מנחה ולוא הוגעתיכה בלבונה לוא קניתה ליא בכסף קנה | |
| ||
| 4 | וחלב זבחיכה לוא הרויתני אכ (אך) העבדתני בחטאותיכה הוגעתני בעונכה אנוכי אנוכי | |
| ||
| 5 | הואה מוחה פשעכה למעני וחטאתיכה לוא אזכור עוד הזכירוני נשפטה יחדיו ספר אתה למען | |
| ||
| 6 | תצדק אביכה הרישון חטא ומליציכה פשעו ביא ואחללה שרי קודש ואתן לחרם יעקוב | |
| ||
| 7 | וישראל לגודפים ועתה שמע יעקוב עבדי וישראל בחרתי בוא | |
| ||
| 8 | כוה אמר יהוה עושכה ויוצרכה מבטן ועוזרכה אל תירא עבדי יעקוב וישורון בחרתי בוא | |
| ||
| 9 | כיא אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה כן אצק רוחי על זרעכה וברכתי על צאצאיכה יצמחו כבין | |
| ||
| 10 | חציר כערבים על יובלי מים זה יואמר ליהוה אני וזה יקרא בשמ יעקוב וזה יכתוב ידוהי | |
| ||
| 11 | ליהוה ובשם ישראל יכנה | |
| ||
| 12 | כוה אמר יהוה מלך ישראל וגואליו יהוה צבאות שמו אני רישון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוהים | |
| ||
| 13 | ומיא כמוני יקרא ויגידה ויערוכהה לוא משימו עמ עולם ואותיות יואמר אשר תבואינה יגידו | |
| ||
| 14 | למו אל תפחדו ואל תיראו הלוא מאז השמעתיכה והגדתי ואתמה עדי היש אלוה מבלעדי ואין | |
| ||
| 15 | צור בל ידעתי ויצר פסל כולמה תהו וחמודיהמה בל יועילו ועדיהמה המה בל יראו בל ידעו למען | |
| ||
| 16 | יבושו מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל הנה כול חובריו יבושו וחרשים המה מאדם יתקבצו | |
| ||
| 17 | כולם ועמודו ופחדו יבושו יחדיו חרש ברזל מעצד | |
| ||
| 18 | בזרוע כוחוה גמ רעב ואין כוח לוא שותה מים ויועף (ויי!עף) ח | |
| ||
| 19 | ועשהו במקצעות ובמחגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית לכרות | |
| ||
| 20 | לוא ארזים ויקח תרזה ○ א֯לון ויאמץ לוא בעצי יער נטע אורן וגשם יגדל והגה לאדם לבער ויקח | |
| ||
| 21 | מהמה ויחום אף ישיק ואפה לחם או יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגוד למו חציו שרף במו | |
| ||
| 22 | אש ועל וחציו בשר ויאכל ועל גחליו ישב ויחם ויואמר האח חמותי נגד אור ושריתו לאל | |
| ||
| 23 | לבליו עצ יסגוד לו וישתחוה ויתפלל אליו ויואמר הצילני כיא אלי אתה לוא ידעו ולוא יבינו | |
| ||
| 24 | כיא טח מראות עיניהמה מהשכל לבותםה ולוא ישיב אל לבו ולוא דעת ולוא תבונה לאמור לאמור | |
| ||
| 25 | חציו שרפתי במו אש ואפ אפיתי על גחליו לחם ואצלה בשר ואוכלה ויתרו לתועבות אעשה לבלוי | |
| ||
| 26 | עץ אסגוד רועה אפר לב הותל הטהו ולוא יוכיל נפשו ולוא יואמר שקר בימיני | |
| ||
| 27 | זכור אלה יעקוב ישראל כיא עבדי אתה יצרתיכה עבד לי אתה ישראל לוא תשאני מחיתי כעב | |
| ||
| 28 | פשעכה וכענן חטאותיכה שובה אלי כיא גאלתיכה | |
| ||
| 29 | רונו שמים כיא עשה יהוה הריעו תחתיות הארץ פצחו הרים רונה יער | |
| ||
| 38 | ||
|---|---|---|
| 1 | יעקוב ובישראל יתפאר כוה אמר יהוה גואלכה ויוצרכה מבטן | |
| ||
| 2 | אנוכי יהוה עושה כול נוטה שמים לבדי | |
| ||
| 3 | יהולל משיב חכמימ אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר | |
| ||
| 4 | לירושלים תשב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם האומר לצולה חרבי | |
| ||
| 5 | ונהרותיך אוביש האומר לכורש רעי וכול חפצי ישלים ולאמור לירושלים תבנה | |
| ||
| 6 | והיכל יתיסד כוה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו | |
| ||
| 7 | לרד לפניו גואים ומתני מלכים אפתח לפתוח לפניו דלתות ושערים לוא יסגרו אני | |
| ||
| 8 | לפניכה אלך והררים יאושר דלתות נחושה אשבור ובריחי ברזל אגדע ונתתי | |
| ||
| 9 | לכה אוצרות חושך ומטמוני מסתרים למען תדע כיא אני יהוה הקורה בשמכה | |
| ||
| 10 | אלוהי ישראל למען עבדי יעקוב ישראל בחירי ואקרא לכה ובשמ הכינכה (הכנכה) ולוא | |
| ||
| 11 | ידעתני אני יהוה ואין עוד זולתי ואין אלוהים אאזרכה ולוא ידעתני למען ידעו | |
| ||
| 12 | ממזרח שמש וממערב כיא אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד יוצר אור ובורה חושך | |
| ||
| 13 | עושה טוב ובורה רע אני יהוה עושה כול אלה | |
| ||
| 14 | הריעו שמים ממעלה ושחקים ייזל צדק האמר לארץ ויפרח ישע וצדקה תצמיח | |
| ||
| 15 | הוי רב את יוצריו חרש את חורשי האדמה הוי האומר | |
| ||
| 16 | ל]י֯וצרו מה תעשה ופועלכה אין אדם ידים לו הוי האומר לאב מה תוליד ולאשה | |
| ||
| 17 | מ֯[ה ת]חולין כוה אמר יהוה קדוש ישראל יוצר האותות שאלוני על בני ועל פועל | |
| ||
| 18 | [ידי ת]צווני אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליהא בראתי אני ידי נטו שמים וכול | |
| ||
| 19 | [צבאם ]צויתי אנוכי העירותיהו בצדק וכול דרכיו אישר הואה יבנה | |
| ||
| 20 | [עירי וג]לתיא ישלח לוא במחיר ולוא בשוחוד אמר יהוה צבאות | |
| ||
| 21 | כ֯[וה אמר ]יהוה יגיע מצרים וסחר כוש סבאים אנשי מדות עליך יעבורו ולך יהיו | |
| ||
| 22 | א֯[חריך ]ילכו בזקים יעבורו ואליכי ישתחווה ואליכי יתפללו אכ (אך) בכי אל ואין עוד | |
| ||
| 23 | א֯[פס אל]ו֯הים אכן אתה אל מסתתר אלוהי ישראל מושיע בושו וגמ נכלמו כולמה | |
| ||
| 24 | יחד֯[יו ]וילכו בכלמה חורשי צורים ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים | |
| ||
| 25 | לוא תבושו ולוא תכלמו עד עולמי עד | |
| ||
| 26 | כיא כוה אמר יהוה בורה השמים הואה האלוהים ויוצר הארץ ועשיה והואה | |
| ||
| 27 | כוננה לוא לתהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד לוא בסתר דברתי | |
| ||
| 28 | במקום ארץ חושך לוא אמרתי לזרע יעקוב תהו בקשוני אני יהוה דובר | |
| ||
| 29 | צדק מגיד מישרים הקבצו ובואו התנגשו ואתיו פליטי הגואים לוא | |
| ||
| 30 | ידעו הנושאים את עץ פסלםה ומתפללים אל אל לוא יושיע הגידו והגישו | |
| ||
| 39 | ||
|---|---|---|
| 1 | אפ יועצו יחדיו מיא השמיע זואת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד | |
| ||
| 2 | אלוהים מבלעדי אל צדיק ומושיע ואין זולתי פנו אלי והושיעו כול אפסי ארץ כיא | |
| ||
| 3 | אני אל ואין עוד ביא נשבעתי יצא מפיא צדקה דבר ולוא ישוב כיא ליא תכרע | |
| ||
| 4 | כול בורך ותשבע כול לשון אכ (אך) ביהוה ליא יאמר צדקות ועוז עדיו יבואו יבושו | |
| ||
| 5 | כול הנחרים בו ביהוה יצדקו ויתהללו כול זרע ישראל כרע בל קרס נבו | |
| ||
| 6 | היו עצביהמה לחיה לבהמה נשאותיכמה עמוסות משמועיהמה קרסו כרעו | |
| ||
| 7 | יחדיו ולוא יוכלו מלט משא ונפשמה בשבי הלכו | |
| ||
| 8 | שמע אלי בית יעקוב וכול שארית בית ישראל עומסים ממני בטן ונושאים | |
| ||
| 9 | רחם עד זקנה אני הואה ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואנוכי | |
| ||
| 10 | אסבול ואמלטה למי | |
| ||
| 11 | זהב בכיס וכסף בקנה ישקולו ישכורו צורף ויעשה אל ויסגודו אף ישתחו | |
| ||
| 12 | וישאוהי על כתף יסבלוהי ויניחוהי תחתיו ויעמוד ממקומו לוא ימוש אפ יזעק | |
| ||
| 13 | עליו ולוא יענה מצרתו לוא יושיענו זכורו זואת והתאוששו השיבו פושעים | |
| ||
| 14 | על לב זכורו רישונות מעולם כיא אני אל ואין עוד אלוהים ואפס כמוני מגיד | |
| ||
| 15 | מראישית אחרות ומקדם אשר לוא נעשו אמר עצתי תקום וכול חפצי יעשה | |
| ||
| 16 | קורה ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף דברתי אף אביאנה יצרתיה | |
| ||
| 17 | אף אעשנה | |
| ||
| 18 | שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה קרובה צדקתי ולוא תרחק ותשועתי | |
| ||
| 19 | ולוא תאחר נתתי בציון תשועה ולישראל תפארתי | |
| ||
| 20 | רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי על הארץ אין כסא בת כשדיים כיא | |
| ||
| 21 | לוא תוסיפי וקראו לך רכה וענוגה קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשופי | |
| ||
| 22 | שוליך גלי שוק עבורי נהרות תגלה ערותך גמ תראה חרפתך נקם אקח ולוא | |
| ||
| 23 | אפגע אדם גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל שבי דממה ובואי | |
| ||
| 24 | בחושך בת כשדיים כיא לוא תוסיפי וקראו לך גבורת ממלכות קצפתי על עמי | |
| ||
| 25 | וחללתי נחלתי ואתנם בידך לוא שמתי להמה רחמים על זקן הכבדתי עולך | |
| ||
| 26 | מואדה ותואמרי לעולם אהיה גבורת עוד לוא שמתי אלה על לבכי לוא זכרתי | |
| ||
| 27 | אחרונה ועתה שמעי זואת עודנה היושבת לבטח האומרה בלבבה אני ואפסי | |
| ||
| 28 | עוד לוא אשב | |
| ||
| 29 | שכול ואלמנה כתוממ באו עליך ברוב כשפיך בעצמת חובריך מואדה ותבטחי | |
| ||
| 30 | בדעתך אמרתי אין רואני חכמתך ודעתך היאה שובבתך ותואמרי בלבבך אני | |
| ||
| 31 | ואפסי עוד ובאה עליך רעה ולוא תדעי שחרה ותפול עליך הויה לוא תוכלי לכפרה | |
| ||
| 40 | ||
|---|---|---|
| 1 | ותבוא עליך פתאום שאה ולוא תדעי ועמודי נא בחובריך וברוב כשפיך באשר יגעתי | |
| ||
| 2 | מנעוריך ועד היום כרוב עצתך יעמודו נא ויושיעוך חוברי שמים והחוזים בכוכבים | |
| ||
| 3 | מודעים לחרשים מאשר יבוא עליהמה הנה היו כקש אש שרפתם לוא הצילו את נפשם | |
| ||
| 4 | מיד להבה אין גחלת לחוממ אור לשבת נגדו כן היו לך אשר יגעתי סוחריך מנעוריך | |
| ||
| 5 | איש לעברו תעו אין מושיעך | |
| ||
| 6 | שמעו זואת בית יעקוב הנקראים בשמ ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם | |
| ||
| 7 | יהוה ובאלוהי ישראל יזכירו לוא באמת ולוא בצדקה כיא מעיר הקודש נקראו ועל | |
| ||
| 8 | אלוהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו הרישונות מאז הגדתי ומפי יצאה | |
| ||
| 9 | ואשמיעם פתאום עשיתי ותבואינה מא | |
| ||
| 10 | ומצחכה נחושה ואגידה לכה מאז בטרם תבוא השמעתיכה פן תואמר עצבי עשם | |
| ||
| 11 | פסלי ונסכי צום שמעתה חזה כולה ואתמה הלוא תגידו השמעתיכה חדשות מעתה | |
| ||
| 12 | ונצורות לוא ידעתן עתה נבראו ולוא מאז ולפני יום לוא שמעתים פן תואמר הנה | |
| ||
| 13 | ידעתים וגמ לוא שמעתי גמ לוא ידעתה גמ מאז לוא פתחת אוזנכה כיא ידעתי כיא | |
| ||
| 14 | בגוד תבגוד ופושע מבטן יקראו לכה למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטום לכה לבלתי | |
| ||
| 15 | הכריתכה הנה צרפתיכה ולוא בכסף בחנתיכה בכור עני למעני למעני | |
| ||
| 16 | אעשה כיא איכה איחל וכבודי לאחר לוא אתן | |
| ||
| 17 | שמע אלה יעקוב וישראל מקראי אני הואה אני רישון אפ אני אחרון אפ ידי יסדו | |
| ||
| 18 | ארץ וימיני טפחה שמים קורה אני אליהמה ויעמודו יחדיו יקבצו כולם וישמעו | |
| ||
| 19 | מי בהם ויגיד את אלה יהוה אוהבי וישה חפצי בבבל זרועו כשדיים אני אני | |
| ||
| 20 | דברתי אפ קראתי והביאותיהו והצליחה דרכוהי קרובו אלי | |
| ||
| 21 | לוא מרוש בסתר דברתי בעת היותה שמה אני ועתה אדוני יהוה שלחני ורוחו | |
| ||
| 22 | כוה אמר יהוה גואלכה קדוש ישראל אני יהוה אלוהיכה מלמדכה להועיל | |
| ||
| 23 | הדריכה בדרך אשר תלך בה ולוא הקשבתה אל מצוותי והיה כנהר שלומכה וצדקתך | |
| ||
| 24 | כגלי הים ויהי כחול זרעכה וצאצאיכה כמעותיו לוא יכרת ולוא ישמד שמו מלפני | |
| ||
| 25 | צאו מבבל ברחו מכשדיים בקול רונה הגידו והשמיעו זואת עד קצוי הארץ | |
| ||
| 26 | אמרו גאל יהוה את עבדו יעקוב ולוא צמאו בחרבות הוליכו מים מצור הזיב למו | |
| ||
| 27 | ויבקע צור ויזובו מים ואין שלום אמר יהוה לרשעים | |
| ||
| 28 | שמעו איים אלי הקשיבו לאומים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי | |
| ||
| 29 | הזכיר שמי וישם פי | |
| ||
| 30 | באשפתיו הסתירני ויואמר לי עבדי אתה ישראל אשר בכה אתפאר | |
| ||
| 31 | אני אמרתי לריק יגעתי לתוה ולהבל כוחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופועלתי | |
| ||
| 41 | ||
|---|---|---|
| 1 | את אלוהי ועתה אמר יהוה יוצרך מבטן לעבד לו לשובב יעקוב אליו | |
| ||
| 2 | וישראל לו יאסף ואכבדה בעיני יהוה ואלוהי היה עזרי ויואמר נקל מהיותכה לי | |
| ||
| 3 | עבד להקים את שבטי ישראל ונצירי יעקוב להשיב ונתתיך לאור גואים להיות | |
| ||
| 4 | ישועתי עד קצוי הארץ | |
| ||
| 5 | כוה אמר אדוני יהוה גואלכה ישראל קדושו לבזוי נפש למתעבי גוי לעבד מושלים | |
| ||
| 6 | מלכים ראו וקמו ושרים יהשתחוו (י | |
| ||
| 7 | כוה אמר יהוה בעת רצון אענכה וביום ישועה אעזרכה ואצורכה ואתנכה לברית | |
| ||
| 8 | עמ להקים ארץ להנחיל נחלות שוממות לאמור לאסורים צאו ולאשר בחושך הגלו | |
| ||
| 9 | על כול הרים ירעו ובכול שפאים מרעיתם לוא ירעבו ולוא יצמאו ולוא יכם שוב | |
| ||
| 10 | ושמש כיא מרחמם ינהגמ ועל מבועי מים ינהלם ושמתי כול הרי לדרך ומס | |
| ||
| 11 | ומסלתי ירומון הנה אלה מרחוק יבואו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ | |
| ||
| 12 | סוניים רונו שמים וגילי ארץ פצחו הרים רונה כיא מנחם יהוה עמו | |
| ||
| 13 | ועניו ירחם | |
| ||
| 14 | ותואמר ציון עזבני יהוה ואדוני | |
| ||
| 15 | גמ אלה תשכחנה ואנוכי לוא אשכחכי הנה על כפים חוקותיך וחומותיך | |
| ||
| 16 | נגדי תמיד מהרו בוניך מהורסיך ומחריביך ממכ יצאו סאי סביב עיניך | |
| ||
| 17 | וראי כולם נקבצו באו לכי חי אני נואמ יהוה כיא כולם כעדי תלבשי | |
| ||
| 18 | ותקשרים ככלה כיא חרבותיך ושוממותיך וארץ הרוסתך כיא עתה תצרי | |
| ||
| 19 | מיושב ורחקו מבלעיך עוד יואמרו באוזניך בני שכוליך צר לי המקום גשה | |
| ||
| 20 | לי ואשבה ואמרת בלבבך מיא ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה וגולה | |
| ||
| 21 | וסרה אלה מיא גדל הנה אני נשארתי לבדי אלה איפו המה | |
| ||
| 22 | כיא כוה אמר יהוה הנה אשא אל גואים ידי ואל העמים ארים נסי והביאו | |
| ||
| 23 | בניך בחוצן ובנותיך על כתף תנשנה והוי מלכים אמניך ושרותיהמה מינקותיך | |
| ||
| 24 | אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעתי כיא אני יהוה אשר לוא יבושו | |
| ||
| 25 | קוי היקחו מגבור מלקוח אמ שבי עריץ ימלט כיא כוה אמר יהוה | |
| ||
| 26 | גמ מלקוח גבור ילקח ושובי עריץ ימלט ואת רוביך אנוכי אריב ואת | |
| ||
| 27 | בניך אנוכי אושיע ואוכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דממ ישכרו וידעו | |
| ||
| 28 | כול בשר כיא אני יהוה מושיעך וגואלכי אביר יעקוב | |
| ||
| 29 | כוה אמר יהוה אי זה (אי זה) ספר כריתות אמכמה אשר שלחתיה או מי מנושי אשר | |
| ||
| 42 | ||
|---|---|---|
| 1 | מכרתי אתכמה לו הנה בעוונותיכמה נמכרתמה ובפשעיכמה שולחה אמכםה מדוע | |
| ||
| 2 | באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות אמ אין בי כוח | |
| ||
| 3 | להציל הנה בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תיבש דגתם מאין מים | |
| ||
| 4 | ותמות בצמא אלבישה שמים קדרות ושק אשים כסותם | |
| ||
| 5 | אדוני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דב | |
| ||
| 6 | לי אוזן לשמוע כלמודים אדוני אלוהים פתח לי אוזן ואנוכי לוא מריתי אחור לוא | |
| ||
| 7 | נסגותי גוי נתתי למכים ולחיי למטלים פני לוא הסירותי מכלמות ורוק ואדוני | |
| ||
| 8 | יהוה יעזור לי על כן לוא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדעה כיא לוא אבוש קרוב | |
| ||
| 9 | מצדיקי מי יריב אתי נעמודה יחדיו מי בעל משפטי יגש אלי הנה אדוני יהוה | |
| ||
| 10 | יעזור ליא מי הואה ירשיעני הנה כולם כבגד יבלו עש יאכולם מי בכםה יראי יהוה | |
| ||
| 11 | שומע בקול עבדו אשר הלכו חשוכים ואין נוגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלוהיו | |
| ||
| 12 | הנה כולם קודחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכמה ובזיקות בערתמה מידי הייתה | |
| ||
| 13 | זואת לכמה למעצבה תשכבו | |
| ||
| 14 | שמעו אלי רודפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתמה ואל מקבת בור נקרתמה | |
| ||
| 15 | הביטו אל אברהם אביכמה ואל שרה תחוללכםה כיא אחד קרתיהו ואפרהו וארבהו | |
| ||
| 16 | כיא נחם יהוה ציון נחם כול חרבותיה וישמ מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון | |
| ||
| 17 | ושמחה ימצאו בה תודה וקול זמרה נס יגון ואנחה | |
| ||
| 18 | אקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כיא תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע | |
| ||
| 19 | קרוב צדקי יצא ישעי וזרועו עמים ישפוטו אליו איים יקוו ואל זרועו יוחילון שאו שמים | |
| ||
| 20 | עיניכמה והביטו אל הארץ מתחתה וראו מי ברא את אלה | |
| ||
| 21 | ויושביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לוא תחת | |
| ||
| 22 | שמעו אלי יודעי צדק עמ תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש וממגדפותם אל תחתו כיא כבגד | |
| ||
| 23 | יואכולם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים | |
| ||
| 24 | עורי עורי לבשי עוז זרוע יהוה עורי כימי קדם דורות עולמים הלוא אתי היאה המוחצת | |
| ||
| 25 | רחוב מחללת תנים הלוא אתי היאה המחרבת ים מי תהום רבא השמה במעמקי ים | |
| ||
| 26 | דרך לעבור גאולים | |
| ||
| 27 | ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה | |
| ||
| 28 | אנוכי אנוכי הואה מנחמכמה מי אתי ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר נתן ותשכחי | |
| ||
| 29 | את יהוה עשכה נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כול היום | |
| ||
| 43 | ||
|---|---|---|
| 0 | כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק | |
| ||
| 1 | מהר צרה להפתח ולוא ימות לשחת ולוא יחסר לחמו | |
| ||
| 2 | אנוכי יהוה אלוהיכה רוגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו אשים | |
| ||
| 3 | דברי בפיכה ובצל ידי כסיתיכה לנטוע שמים וליסד ארץ ולאמור לציון עמיא | |
| ||
| 4 | אתה | |
| ||
| 5 | התעוררי התעוררי קומי ירושלים אשר שתיתי מיד יהוה את כוס חמתו | |
| ||
| 6 | את קובעת כוס התרעלה שתיתי מצית אין מנחל לך מכול בנים ילדה | |
| ||
| 7 | ואין מחזיק בידה מכול בנים גדלה שתים המה קראתכי מי ינוד לכי | |
| ||
| 8 | השד והשבר והרעב והחרב מי ינחמך בניך עולפו שוכבו בראוש כול | |
| ||
| 9 | חוצות כתו מוכמר המלאים חמת יהוה גערת אלוהיך לכן שמעי נא | |
| ||
| 10 | זואת עניה שכורת ולוא מיין כוה אמר אדוניך יהוה אלוהיך יריב עמוא | |
| ||
| 11 | הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קובעת כוס חמתי לוא תוסיפי | |
| ||
| 12 | לשתותו עוד ושמתיהו ביד מוגיך ומעניך אשר אמרו לנפשכי שוחי | |
| ||
| 13 | ונעבורה ותשיםי כארץ גוך וכחוצ לעוברים עורי עורי לבשי | |
| ||
| 14 | עוז ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקודש כיא לוא יוסיף ויבוא | |
| ||
| 15 | בך ערל וטמא התנערי מעפר וקומי ושבי ירושלים התפתחו מוסרי | |
| ||
| 16 | צורך שביה בת ציון כיא כוה אמר יהוה חנם נמכרתםה ולוא | |
| ||
| 17 | בכסף תגאלו כיא כוה אמר יהוה מצרים ירד עמי ברישונה לגור | |
| ||
| 18 | שמה ואשור באפס עשקו ועתה מה לי פה נואם יהוה כי לוקח עמיא֯ | |
| ||
| 19 | חנם משלו והוללו נואם ותמיד כול היום שמי מנואץ לכן ידע עמיא | |
| ||
| 20 | שמי ביום ההואה כי אני הואה המדבר הנני | |
| ||
| 21 | מה נאוו על ההרים רגלי מבשר מבשר שלום משמיע טוב משמיע | |
| ||
| 22 | ישועה אומר לציון מלך אלוהיך קול צופיך נשאו קולם יחדיו ירננו | |
| ||
| 23 | כיא עין בעין יראו בשוב יהוה ציון ברחמים פצחו רונה יחדיו | |
| ||
| 24 | חרבות ירושלים כיא נחמ יהוה עמו וגאל את ירושלים חשף יהוה | |
| ||
| 25 | את זרוע קודשו לעיני כול הגואים וראו כול אפסי הארץ את ישועת | |
| ||
| 26 | אלוהינו סורו סורו צאו משםה בטמה אל תגעו צאו מתוכה | |
| ||
| 27 | הברו נושאי כלי יהוה כיא לוא בחפזון תצאו ובמנוסא לוא תלכון | |
| ||
| 28 | כיא הולך לפניכמה יהוה ומאספכמה אלוהי ישראל אלוהי כול | |
| ||
| 29 | הארץ יקרא | |
| 44 | ||
|---|---|---|
| 1 | הנה ישכיל עבדי וירום ונשא וגבה מואדה כאשר שממו | |
| ||
| 2 | עליכה רבים כן משחתי מאיש מראהו ותוארו מבני האדם | |
| ||
| 3 | כן יזה גואים רבים עליו וקפצו מלכים פיהמה כיא את אשר | |
| ||
| 4 | לוא סופר להמה ראו ואת אשר לוא שמעו התבוננו | |
| ||
| 5 | מי האמין לשמועתנו וזרוע יהוה אל מי נגלתה ויעל | |
| ||
| 6 | וכשורש מארץ ציאה לוא תאור לו ולוא הדר לו ונראנו ולוא מראה | |
| ||
| 7 | ונחמדנו נבזה וחדל אישים ואיש מכאובות ויודע חולי | |
| ||
| 8 | וכמסתיר פנים ממנו ונבוזהו ולוא חשבנוהו אכן חוליינו הואה | |
| ||
| 9 | נשא ומכאובינו סבלם ואנחנו חשבנוהי נגוע ומוכה אלוהים | |
| ||
| 10 | ומעונה והואה מחולל מפשעינו ומדוכא מעוונותינו ומוסר | |
| ||
| 11 | שלומנו עליו ובחבורתיו נרפא לנו כולנו כצואן תעינו איש לדרכו | |
| ||
| 12 | פנינו ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו נגש והואה נענה ולוא | |
| ||
| 13 | יפתח פיהו כשה לטבוח יובל כרחל לפני גוזזיה נאלמה ולוא פתח | |
| ||
| 14 | פיהו מעוצר וממשפט לוקח ואת דורו מיא ישוחח כיא נגזר מארץ | |
| ||
| 15 | חיים מפשע עמי נוגע למו | |
| ||
| 16 | ויתנו את רשעים קברו | |
| ||
| 17 | על לוא חמס עשה ולוא מרמה בפיהו ויהוה חפץ דכאו ויחללהו | |
| ||
| 18 | אמ תשים אשם נפשו יראה זרע ויארך ימים וחפץ יהוה | |
| ||
| 19 | בידו יצלח מעמל נפשוה יראה אור וישבע ובדעתו יצדיק | |
| ||
| 20 | צדיק עבדו לרבים ועוונותם הואה יסבול לכן אחלק לו ברבים | |
| ||
| 21 | ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פושעים | |
| ||
| 22 | נמנה והואה חטאי רבים נשא ולפשעיהמה יפגע | |
| ||
| 23 | רוני עקרה ולוא ילדה פצחי רונה וצהלי ולוא חלה כיא רבים | |
| ||
| 24 | בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה ארחיבי מקום אהלכי | |
| ||
| 25 | ויריעות משכנותיך יטי ואל תחשוכי הא | |
| ||
| 26 | חזקי כיא ימין ושמואל תפרוצי וזרעך גואים יירשו וערים | |
| ||
| 27 | נשמות יושיבו אל תיראי כיא לוא תבושי ואל תכלמי כיא לוא | |
| ||
| 28 | תחפורי כיא בושת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לוא תזכורי | |
| ||
| 45 | ||
|---|---|---|
| 1 | עוד כיא בעלכי עושיך יהוה צבאות שמו וגואלכי קדוש | |
| ||
| 2 | ישראל אלוהי כול הארץ יקרה כיא כאשה עזובה ועצובת | |
| ||
| 3 | רוח קראך יהוה ואשת נעורים כיא תמאס אמר יהוה אלוהיך | |
| ||
| 4 | ברוגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך בשצף קצף | |
| ||
| 5 | הסתרתי פני רוגע ממך ובחסדי עולם רחמתיך אמר גואלכי | |
| ||
| 6 | יהוה כימי֯ נוח זואת לי אשר נשבעתי מעבור מי נוח עוד על | |
| ||
| 7 | הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך עוד ומגעור בך כיא ההרים | |
| ||
| 8 | ימושו והגבעות תתמוטינה וחסדי מאתך לוא ימוש וברית | |
| ||
| 9 | שלומי לוא תמוט אמר מרחמכי יהוה | |
| ||
| 10 | ענייה סחורה לוא נחמה הנה אנוכי מרביץ בפוך אבניך ויסודותיך | |
| ||
| 11 | בספירים ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אוקדח וכול | |
| ||
| 12 | גבוליך לאבני חפץ וכול בניך למודי יהוה ורב שלום בוניכי | |
| ||
| 13 | בצדקה תתכונני רחקי מעושק כיא לוא תיראי וממחתה כיא | |
| ||
| 14 | לוא תקרב אליך הנה גור יגור אךס מאתי מי יגר אתך עליך | |
| ||
| 15 | יפולו הנה אנוכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי | |
| ||
| 16 | למעשוהי אנוכי בראתי משחית לחבל כול כלי יוצר עליך לוא | |
| ||
| 17 | יצלח | |
| ||
| 18 | זואת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נואמ יהוה הוי | |
| ||
| 19 | כול צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שבורו בלוא כסף | |
| ||
| 20 | ובלוא מחיר יין וחלב למה תשקולו כסף בלוא לחם ויגיעכם | |
| ||
| 21 | בלוא שבעה שמעו שמעוא אלי ואכולו טוב ותתענג בדשן נפשכם | |
| ||
| 22 | הטו אוזנכמה ולכו אלי ושמעו ותחי | |
| ||
| 23 | ברית עולם חסדי דויד הנאמנים הנה עד לאומים נתתיהו | |
| ||
| 24 | נגיד ומצוה לאומים הנה גוי לוא תדע תקרא וגוי לוא ידעכה | |
| ||
| 25 | אליכה ירוץ למען יהוה אלוהיך ולקדוש ישראל כיא פארך | |
| ||
| 26 | דרושו יהוה בהמצאו קראוהי בהיותו קרוב יעזב רשע דרכו | |
| ||
| 27 | ואיש און מחשבותיו וישוב אל יהוה וירחמהו ואל אלוהינו | |
| ||
| 28 | כיא ירבה לסלוח כיא לוא מחשבותי מחשבותיכם ולוא דרכיכמה | |
| ||
| 46 | ||
|---|---|---|
| 1 | דרכי נואמ יהוה כיא כגובה שמים מארץ כן גבהו דרכי | |
| ||
| 2 | מדרכיכמה ומחשבותי ממחשבותיכמה כיא כאשר ירד | |
| ||
| 3 | הגשם והשלג מן השמים ושמה לוא ישוב כיא אמ הרוה | |
| ||
| 4 | את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאכול | |
| ||
| 5 | כן יהיה דברי אשר יצא מפי לוא ישוב אלי ריקם כיא אמ עשה | |
| ||
| 6 | את אשר חפצתי והצליח את אשר שלחתיו כיא בשמחה | |
| ||
| 7 | תצאו ובשלום תלכו ההרים והגבעות יפצחו לפניכמה רונה | |
| ||
| 8 | וכול עצי השדה ימחוא כפ תחת הנעצוץ יעלה בראוש ותחת | |
| ||
| 9 | הסרפוד יעלה אדס והיו ליהוה לאות ולשמ עולם לוא יכרת | |
| ||
| 10 | כיא כוה אמר יהוה שמורו משפט ועשו צדקה כיא קרובה ישועתי | |
| ||
| 11 | לבוא וצדקתי להגלות אשרי אנוש יעשה זואת ובן אדם יחזיק | |
| ||
| 12 | בה שומר שבת מחללה ושומר ידיו מעשות כול רע | |
| ||
| 13 | אל יואמר בן הנכר הנלוא אל יהוה לאמור הבדל יבדילני יהוה מעל | |
| ||
| 14 | עמו ואל יואמר הסריס הנה אנוכי עץ יבש כיא כוה אמר יהוה | |
| ||
| 15 | לסריסים אשר ישמורו את שבתותי ויבחורו באשר חפצתי ומחזיקים | |
| ||
| 16 | בבריתי ונתתי להמה בביתי ובחומותי יד ושמ טוב מבנים ומן בנות | |
| ||
| 17 | שם עולם אתן להמה אשר לוא יכרת ובני הנכר הנלויים אל יהוה | |
| ||
| 18 | להיות לו לעבדים ולברך את שמ יהוה ושומרים את השבת מחללה | |
| ||
| 19 | ומחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית | |
| ||
| 20 | תפלתי עולותיהםה וזבחיהמה יעלו לרצון על מזבחי כיא ביתי בית | |
| ||
| 21 | תפלה יקרה לכול העמים נואמ אדוני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד | |
| ||
| 22 | אקבץ עליו לנקבציו כול חיות שדה אתיו לאכול וכול חיות ביער | |
| ||
| 23 | צופיו עורים כולם לוא ידעו כולם כלבים אלמים לוא יוכלו לנבוח המה | |
| ||
| 24 | חוזים שוכבים אוהבים לנואם והכלבים עזי נפש לוא ידעו שבעה | |
| ||
| 25 | והמה הרועים לוא ידעו הבין כולם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו | |
| ||
| 26 | אתיו ונקח יין ונסבה שכר ויהי כזה היום ומחר גדול יתר מואד | |
| ||
| 27 | והצדיק אובד ואין איש שמ על לב֯ ואנשי החסד נאספים באין מבין | |
| ||
| 28 | כיא מפני הרעה נאסף הצדיק ויבוא שלום וינוחו על משכבותיו | |
| ||
| 47 | ||
|---|---|---|
| 1 | הלוך נוכחה | |
| ||
| 2 | ואתמה קרובו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנו על מיא תתענגו ועל מיא תרחיבו | |
| ||
| 3 | פה תאריכו לשון הלוא אתמה ילודי פשע זרע שקר הנחמים באלים תחת כול | |
| ||
| 4 | עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת שעפי הסלעים בחלקי נחל חלקכה שמה | |
| ||
| 5 | המה גורלכה גמ להמה שפכתה נסך העליתה מנחה העל אלה אנחם על הר | |
| ||
| 6 | גבה ונשא שמת משכבכה גמ שמ עלית לזבוח זבח ואחר הדלת והמזוזה | |
| ||
| 7 | שמתה זכרונכה כיא מאתי גליתה ותעלו הרחבת משכבך ותכרותו לכה מהמה | |
| ||
| 8 | אהבת משכבםה יד חזית ותשרי למלך בשמן ותרבי רוקחיך ותשלחי ציריך | |
| ||
| 9 | עד מרחק ותשפולי עד שאול ברוב דרכיך יגעת | |
| ||
| 10 | על כן לוא חלית ואת מי דאגת ותיראיני כיא תכזבי ואותי לוא זכרתי ולוא שמתי | |
| ||
| 11 | אלה על לבכה הלוא אני מחשה ומעולם ואותי לוא תיראי אני אגיד צדקתך | |
| ||
| 12 | ואת מעשיך ולוא יועילוך קובציך בזעקך יצילוך קובציך ואת כולם ישא רוח | |
| ||
| 13 | ויקח הבל וחוסה ביא ינחל ארץ וירש הר קודשי | |
| ||
| 14 | ויואמר סולו סולו המסלה פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמיא כיא כוה | |
| ||
| 15 | אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו במרום ובקודש ישכון ואת דכא ושפל רוח | |
| ||
| 16 | לחיות רוח שפלים ולחיות לב נדכאים כיא לוא לעולם אריב ולוא לנצח אקצוף כיא | |
| ||
| 17 | רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי בעוון בצעו קצפתי ואכהו ואהסתר ואקצופה | |
| ||
| 18 | וילך שובב בדרך לבי דרכיו ראיתי וארפאהו ואשלם לוא תנחומים לוא ולאבליו | |
| ||
| 19 | בבורה ניב שפתים שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפתיהו והרשעים כים | |
| ||
| 20 | נגרשו כיא לאשקוט לוא יוכל ויתגרשו מימיו רפש וטיט ואין שלום אמר | |
| ||
| 21 | אלוהי לרשעים | |
| ||
| 22 | קרא בגרון אל תחשוך כשופר הרם קולכה והגד לעמיא פשעיהםה ולבית יעקוב | |
| ||
| 23 | חטאותםה אותי יום ויום ידרושו ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה | |
| ||
| 24 | ומשפט אלוהו לוא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלוהים יחפצו למה צמנו | |
| ||
| 25 | ולוא ראיתה ענינו נפשותינו ולוא תדע הן ביום צומכמה תמצאו חפץ וכול עצביכמ | |
| ||
| 26 | תנגשו הנה לריב ולמצא תצומו ולהכות בגורף רשע לוא תצומו כיום לשמיע במרום | |
| ||
| 27 | קולכמה הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכוף כאוגמן רואשו | |
| ||
| 28 | שק ואפר יציע הלזה תקראו צום יום רצון ליהוה הלוא זה הצום אשר | |
| ||
| 29 | אבחרהו פתח חרצבות רשע והתר אגודות מטה ושלח רצוצים חו֯פשיים וכול | |
| ||
| 48 | ||
|---|---|---|
| 1 | מוטה תנתקו הלוא פרוס לרעב לחמכה וענויים מרודים תביא בית כיא תראה ערום | |
| ||
| 2 | וכסיתו בגד ומבשרכה לוא תתעל אז יבקע כשחר אורכה וארוכתכה מהרה תצמח | |
| ||
| 3 | והלך לפניכה צדקכה וכבוד יהוה יאספכה אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויואמר | |
| ||
| 4 | הנני אמ תסיר מתוככה מוטה ושלוח אצבע ודבר און ותפק לרעב נפשכה ונפש | |
| ||
| 5 | נענה תשביע וזרח בחושך אורכה ואפלתכה כצהורים ונחכה יהוה תמיד והשביע | |
| ||
| 6 | בצצחות נפשכה ועצמותיךה יחליצו והייתה כגן רוה וכמוצא מים אשר לוא יכזבו | |
| ||
| 7 | מימיו ובנו ממכה חרבות עולם מוסדי דור ודור תקוםם וקראו לך גודר פרץ משובב | |
| ||
| 8 | נתיבות לשבת | |
| ||
| 9 | אמ תשיב משבת רגלכה מעשות חפציכה ביום קודשי וקראתה לשבת עונג ולקדוש | |
| ||
| 10 | יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיכה וממצוא חפצכה ודבר דבר אז תתענג על יהוה | |
| ||
| 11 | והרכיבכה על בומתי ארץ והאכילכה נחלת יעקוב אביכה כיא פי יהוה דבר | |
| ||
| 12 | הנה לוא קצרא יד יהוה מהושיע ולוא כבדו אוזניו משמוע כיא אמ עוונותיכמה היו | |
| ||
| 13 | מבדילים בינכמה לבין אלוהיכמה וחטאותיכםה הסתירו פנים מכמה משמוע כיא | |
| ||
| 14 | כפיכםה נגאלו בדם ואצבעותיכמה בעוון לשונכמה עולה תהגה אין קורה בצדק | |
| ||
| 15 | ואין נשפט באמונה בטחו על תהו ודבר שו הרוה עמל והולידו און בצי צפעונים | |
| ||
| 16 | יבקעו וקורי עכביש יירגו האוכל מבציהמה ימות והאזורה תבקע אפע קוריהם | |
| ||
| 17 | לוא יהיו לבגד ולוא יכסו במעשיהםה מעשיהםה מעשי און ופועול חמס בכפיהם | |
| ||
| 18 | רגליהמה לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם נקיא מחשבותיהמה מחשבות און שד | |
| ||
| 19 | ושבר וחמס במסלותיהמה דרך שלום לוא ידעו ואין משפט במעגלותיהמה נתיבותי | |
| ||
| 20 | המהעקשו להמה כול הדורך בה לוא ידע שלום על כן רחק משפט ממנו ולוא תשיגנו | |
| ||
| 21 | צדקה נקוה לאור והנה חושך לנגהות באפלה נהלך נגשש כעורים קיר וכאין | |
| ||
| 22 | עינים נגששה כשלנו בצהורים כנשף באשמונים כמיתים נהמה כדבים כולנו | |
| ||
| 23 | כיונים הגוא נהגה נקוה למשפט ואין ולישועה רחקה ממנו כיא רבו פשעינו | |
| ||
| 24 | נגדכה וחטאותינו ענוא בנו כיא פשעינו אתנו ועוונותינו ידענום פשועו וכחש | |
| ||
| 25 | ביהוה ונסוג מאחר אלוהינו ודברו עושק וסרה והגוא מלב דברי שקר ואסיג | |
| ||
| 26 | אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד כיא כשלה ברחוב אמת ונכוחה לוא תוכל לבוא | |
| ||
| 27 | ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל | |
| ||
| 28 | וירא יהוה וירע בעיניו כיא אין משפט וירא כיא אין איש וישתוממ כיא אין מפגיע | |
| ||
| 29 | ותושע לוא זרועו וצדקתיו היא סמכת | |
| ||
| 49 | ||
|---|---|---|
| 1 | וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאא כעל גמולות כעל ישלם חמה לצריו גמ֯ו֯ל לאויביו | |
| ||
| 2 | לאיים גמול ישלם וייראו ממערב את שמ יהוה וממזרח שמש את כבודיו כיא יבוא כנהר צור | |
| ||
| 3 | רוח יהוה נוססה בוה ובא אל ציון גואל ולשבי פשע ביעקוב נואמ יהוה ואני זואת בריתי | |
| ||
| 4 | אתם אמר יהוה ורוחי אשר עליכה ודברי אשר שמתי בפיכה לוא ימושו מפיכה ומפי זרעכה | |
| ||
| 5 | ומפי זרע זרעכה מעתה ועד עולם | |
| ||
| 6 | קומי אורי כיא בא אורך כבוד יהוה עליכ | |
| ||
| 7 | יזרח יהוה וכבודו עליך יראה והלכו גואים לאורך ומלכים לנגד זרחך שאי סביב עיניך וראי | |
| ||
| 8 | כולמה נקבצו באו לך בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה אז תראי ונהר ורחב לבבך כיא | |
| ||
| 9 | יהפך אליך המון ים ח⟦ | |
| ||
| 10 | יבואו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו כול צואן קדר יקבצו לך אילי נבאות ישרתונך ויעלו | |
| ||
| 11 | לרצון על מזבחי ובית תפארתי אפאר מיא אלה כעב תעופפנה וכיונים אל ארבותיהמה כיא ליא | |
| ||
| 12 | איים יקוו ואניות תרשיש ברישונה להביא בני מרחוק כספם וזהבם אתם לשמ יהוה אלוהיך | |
| ||
| 13 | ולקדוש ישראל כיא פארך ובנו בני נכר חומותיך ומלכיהמה ישרתונך כיא בקצפי הכיתיך | |
| ||
| 14 | וברצוני רחמתיך ופתחו שעריך תמיד יוממ ולילה ולוא יסגרו להביא אליך חיל גואים ומלכיהמה | |
| ||
| 15 | נהוגים כיא הגוי והממלכה אשר לוא יעבודוכי יאבדו והגואים חרוב יחרבו כבוד הלבנון נתן לך | |
| ||
| 16 | ואליך יבוא ברוש ותהרהר ותאשור יחדיו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד ואהלכו | |
| ||
| 17 | אליך שחוח כול בני | |
| ||
| 18 | ציון קדוש ישראל תחת הייותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור | |
| ||
| 19 | וינקתי חלב גואים ושד מלכים תינקי וידעתי כיא אני יהוה מושיעך וגואלך אביר יעקוב | |
| ||
| 20 | תחת הנחושת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחושת ותחת האבנים ברזל | |
| ||
| 21 | ושמתי פקודתך שלום ונוגשיך צדקה ולוא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראתה | |
| ||
| 22 | הישועה חומותיך ושעריך תהלה לוא יהיה לך עוד השמש לאור יוממ ולנוגה הירח בלילה | |
| ||
| 23 | לוא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלוהיך לתפארתך לוא יבוא שמשך וירחך לוא יאסף | |
| ||
| 24 | כיא יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר | |
| ||
| 25 | מטעי יהוה מעשי ידיו להתפאר הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה | |
| ||
| 26 | אחישנה רוח יהוה עלי יען משח יהוה אותי לבשר ענוים שלחני ולחבוש לנשברי לב לקרוא לשבויים | |
| ||
| 27 | דרור ולאסורים פקחקוח לקרוא שנת רצון ליהוה יום נקם לאלוהינו לנחם כול אבילים לשום | |
| ||
| 28 | לאבילי ציון לתת להמה פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקראו | |
| ||
| 29 | להמה אילי הצדק מטע יהוה להתפאר ובנו חרבות עולם שוממות ריאשונים יקוממו וחדשו | |
| ||
| 50 | ||
|---|---|---|
| 1 | ערי חורב שוממות דור ודור יקוממו ועמדו זרים ורעו צואנכמה ובני נכר | |
| ||
| 2 | אכריכמה וכורמיכמה ואתמה כוהני יהוה תקרוא ומשרתי אלוהינו יאמר לכמה | |
| ||
| 3 | חיל גואים תואכלו ובכבודם תתיאמרו תחת בושתכמה משנה וכלמה ירונו | |
| ||
| 4 | חלקכמה לכן משנה בארצם תירשו שמחת עולם תהיה לכמה כיא אני יהוה | |
| ||
| 5 | אוהב משפט ושונה גזול בעולה ונתתי פעולתכם באמת וברית עולם אכרות לכמה | |
| ||
| 6 | ונודע בגואים זרעכמה וצאצאיכמה בתוכ העמים כול רואיהםה יכירום | |
| ||
| 7 | כיא המה זרע ברכ יהוה | |
| ||
| 8 | שיש אשיש ביהוה תגל נפשי באלוהי כיא הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה | |
| ||
| 9 | יעטני כחתן ככוהן פאר וככלה תעדה כליהא כיא כארצ תוציא צמחה וכגנה | |
| ||
| 10 | זרועיה תצמיח כן יהוה אלוהימ יצמיח צדקה ותהלה נגד כול הגואים למען | |
| ||
| 11 | ציון ולוא אחריש ולמען ירושלים לוא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה וישועתה | |
| ||
| 12 | כלפיד תבער וראו גואים צדקכי וכול מלכים כבודך וקראו לכ שמ חדש אשר | |
| ||
| 13 | פי יהוה יקובנו והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנופ מלוכה בכפ אלוהיךי | |
| ||
| 14 | ולוא יאמר לכי עוד עזובה ולארצכ לוא יאמר עוד שוממה כיא לכי יקראו חפצי | |
| ||
| 15 | בהא ולארצך בעולה כיא חפצ יהוה בכי וארצכ תבעל כיא כבעול בחור | |
| ||
| 16 | בתולה יבעלוכי בניכ ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלוהיך על חומותיך | |
| ||
| 17 | ירושלים הפקדתי שומרים כול היום וכול הלילה לוא יחשו המזכירים את | |
| ||
| 18 | יהוה אל דמי לכמה ואל תתנו דמי לו עד יכין ועד יכונן ועד ישים את | |
| ||
| 19 | ירושלימ תהלה בארצ נשבע יהוה בימינו ובזרוע עוזו אמ אתן עוד דגנכ מאכל | |
| ||
| 20 | לאוביך אמ ישתו בני נכר תירושכ אשר יגעתי בוה כיא אמ מאספוהי | |
| ||
| 21 | יאכולוהי ויהללו את שמ יהוה ומקבצו ישתוהי בחצרות קודשי אמר | |
| ||
| 22 | אלוהיך | |
| 23 | עבורו בשערים פנו דרך העם סולו סולו המסלה סקולו מאבן הנגפ אמורו | |
| ||
| 24 | בעמים הנה יהוה השמיעו אל קצוי הארצ אמורו לבת ציון הנה ישעך בא | |
| ||
| 25 | הנה שכרו אתו ופעלתיו לפניו וקראו להמה עמ הקודש גאולי יהוה ולכי | |
| ||
| 26 | יקראו דרושה עיר לוא נעזבה | |
| ||
| 27 | מיא זה בא מאדום חמוצ בגדים מבוצרה זה הדר בלבושו צועה ברוב כוחוה | |
| ||
| 28 | אני מדבר בעדקה רב להושיע מדוע אדום ללבושכה ובגדיך כדורך בגד | |
| ||
| 29 | פורה דרכתי לבדי ומעמי אין איש אתי וכול מלבושי גאלתי כיא יומ נקם בלבי | |
| ||
| 51 | ||
|---|---|---|
| 1 | ושנת גאולי באה ואביט ואין עוזר ואשתוממ ואין תומך ותושע ליא זרועי וחמתיא | |
| ||
| 2 | היא סמכתני ואבוסה עמים באפיא ואשכירםה בחמתי ואורידה לארצ נצחם | |
| ||
| 3 | חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כול אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל | |
| ||
| 4 | אשר גמאלם כרחמיו וכרוב חסדיו ויואמר אכ עמי המה בנים לוא ישקרו ויהי להמה | |
| ||
| 5 | למושיע בכול צרתמה לוא צר ומלאכ פניו הושיעמה באהבתיו ובחומלתיו הואה | |
| ||
| 6 | גאלמה וינשאם וינטלמ כול ימי עולם והמה מרו ועצבו את רוח קודשיו ויהפך | |
| ||
| 7 | להמה לאויב והואה נלחם במ ויזכור ימי עולם מושה עמוא איה המעלה מים את רועי | |
| ||
| 8 | צוא | |
| ||
| 9 | מפניהמה לעשות שמ עולם מוליכם בתומות כסוס במדיבר לוא יכשלו כבהמה בבקעה | |
| ||
| 10 | תרד רוח יהוה תניחנו כיא נהגתה עמכה לעשות לכה שמ תפארת הבט מן השמים | |
| ||
| 11 | וראה מזבול קודשכה ותפאר֯תכה איה קנאתכה וגבורתכה המון מעיך ורחמיכ אלי | |
| ||
| 12 | התאפקו כיא אתה אבינו ואברהם לוא ידענו וישראל לוא הכירנו אתה הואה | |
| ||
| 13 | יהוה אבינו גואלנו מעולם שמכה למה יהוה תתענו מדרכיכה תקשיח לבנו מיראתך | |
| ||
| 14 | שוב למען עבדיך שבט נחלתך למצער ירש עמ קודשך צרינו בססו מקדשכה הוינו | |
| ||
| 15 | מעולם לוא משלתה בם לוא נקרא שמכה עליהמה לוא קרעתה שמים וירדתה מפניכה | |
| ||
| 16 | הרים נזלו כקדוח אש עמסים מים תבעה אש לצריכה להודיע שמכה לצריכה מ | |
| ||
| 17 | גואים ירגזו בעשותכה נוראות נקוה ירדתה מפניכה הרים נזלו מעולם לוא שמעו | |
| ||
| 18 | ולוא האזינו ועין לוא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו פגעתה את שש ועושה | |
| ||
| 19 | צדק בדרכיכה יזכורוכה הנה אתה קצפתה ונחטא בהמה עולם ונושע ונהיה כטמא | |
| ||
| 20 | כולנו כבגד עדים כול צדקותינו ונבולה כעלה כולנו ועוונותינו כרוח ישאונו ואין קורה | |
| ||
| 21 | בשמכה מתעורר לאחזיק בכה כיא הסתרתה פניכה ממנו ותמגדנו ביד עווננו ואתה | |
| ||
| 22 | יהוה אבינו אתה ואנחנו חמר ואתה יוצרנו ומעשה ידיכה כולנו אל תקצופ יהוה | |
| ||
| 23 | עד מואדה ואל לעת תזכור עוון הנה הבט נה עמכה כולנו ערי קודשכה היו מדבר | |
| ||
| 24 | ציון כמדבר הייתה ירושלימ שוממה בית קודשנו ותפארתנו אשר הללוכה אבותינו | |
| ||
| 25 | היו לשרפת אש וכול מחמודינו היו לחורבה העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו | |
| ||
| 26 | עד מואדה | |
| ||
| 27 | נדרשתי ללוא שאלוני נמציתי ללוא בקשוני אמרתי הנני הנני אל גוי לוא קרא בשמיא | |
| ||
| 28 | פרשתי ידי כול היום אל עמ סורה ההולכים הדרכ לוא טוב אחר מחשבותיהמה העם | |
| ||
| 29 | המכעיסים אותי על פני תמיד המה זובחים בגנות וינקו ידים על האבנים היושבים | |
| ||
| 52 | ||
|---|---|---|
| 1 | בקברים ובנצירים ילינו האוכלים בשר החוזיר ומרק | |
| ||
| 2 | פגולים בכליהמה האומרים קרב אליכה אל תגע ביא | |
| ||
| 3 | קדשתיכה אלה עשן באפי אש יוקדת כול היום הנה | |
| ||
| 4 | כתובה לפני לוא אחשה כיא אמ שלמתי ושלמתי אל חיקם | |
| ||
| 5 | עוונותיכמה ועונות אבותיכמה יחדו אמר יהוה אשר קטור[ו] | |
| ||
| 6 | על הרים ועל הגבעות חרפוני ומדותי פועלתםה רישונה | |
| ||
| 7 | אל חיקםה | |
| ||
| 8 | כוה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ויואמר | |
| ||
| 9 | אל תשחיתוהי כיא ברכה בוא כן אעשה למען עבדי לבלתי | |
| ||
| 10 | השחית הכול והוציתי מיעקוב זרע ומיהודה ירש הרי | |
| ||
| 11 | וירשוהי בחירי ועבדי ישכונו שמה והיאה השרון | |
| ||
| 12 | לנוי צואן ועמק עכו֯ר למרבצ בקר לעמי אשר דרשוני | |
| ||
| 13 | ואתמה עוזב[י ]יהוה השכחים את הר קודשי | |
| ||
| 14 | העורכים לגד שולחן וממלאים למני מסכה ומניתי | |
| ||
| 15 | אתכמה לחרב וכולכמה לטבחה תכרעו יען קראתי | |
| ||
| 16 | ולוא עניתמה דברתי ולוא שמעתמה ותעשו הרע | |
| ||
| 17 | בעיני ובאשר לוא חפצתי בחרתמה | |
| ||
| 18 | לכן כוה אמר אדוני יהוה הנה עבדי יואכלו ואתמה תרעבו | |
| ||
| 19 | הנה עבדי ישתו ואתמה תצמאו הנה עבדי ישמחו | |
| ||
| 20 | ואתמה תבושו הנה עבדי ירננו בטוב לב ואתמה | |
| ||
| 21 | תזעקו מכאוב לב ומשברון רוח תילילו והנחתמה | |
| ||
| 22 | שמכמה לשבועה לבחירי והמיתכה אדוני יהוה | |
| ||
| 23 | תמיד והיה הנשבע | |
| 24 | באלוהי אמן והנשבע בארצ ישבע באלוהי אמן כיא | |
| ||
| 25 | נשכחו הצרות הרישונות וכיא נסתרו מעיני | |
| ||
| 26 | כיא הנני בורא שמים חדשים וארצ חדשה ולוא | |
| ||
| 27 | תזכרנה הרישונות ולוא תעלינא על לב כיא אם שיש | |
| ||
| 28 | וגיל עדי עד אשר אני בורא | |
| ||
| 29 | כיא הנני בורא את ירושלים גילה ועמה משוש | |
| ||
| 53 | ||
|---|---|---|
| 1 | וגלתי בירושלים וששתי בעמיא ולוא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה | |
| ||
| 2 | ולוא יהיה משמה עוד עויל ימים וזקן אשר לוא ימלה את ימיו כיא | |
| ||
| 3 | הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל ובנו בתים וישבו | |
| ||
| 4 | ונטעו כרמים ואכלו את פריאם לוא יבנו ואחר ישב לוא יטעו ואחר | |
| ||
| 5 | יואכל כיא כימי עצ ימי עמיא ומעשה ידיהמה יבלו בחירי לוא יגעו | |
| ||
| 6 | לריק ולוא ילדו לבהלה כיא זרע ברך יהוה המה וצאצאיהמה אתם | |
| ||
| 7 | והיה טרם יקראו ואני אענה עוד המה מדברים ואני אשמע זב | |
| ||
| 8 | וטלה ירעו כאחד וארי כבקר יואכל תבן ונחש עפר לחמו לוא ירעו ולוא | |
| ||
| 9 | ישחיתו בכול הר קודשי אמר יהוה | |
| ||
| 10 | כוה אמר יהוה השמים כסאי והארצ הדום רגלי איזה בית אשר תבנו ליא | |
| ||
| 11 | ואיזה מקום מנוחתי ואת כול אלה ידי עשתה והיו כול אלה נואם יהוה ואל | |
| ||
| 12 | זה אביט אל ענוא ונכאי רוח והחורד לדברי שוחט השור כמכה איש | |
| ||
| 13 | זובח השא עורפ כלב מעלה מנחה דמ חוזיר מזכיר לבונה מברכ און גמ | |
| ||
| 14 | המה בחרו בדרכיהמה ובשקוציהמה נפשמה חפצה גמ אני אבחר | |
| ||
| 15 | בתעלוליהמה ובמגורותיהםה אביא להמה יען קראתי ו֯אין עונה דברתי | |
| ||
| 16 | ולוא שמעו ויעשו את הרע בעיני ובאשר לוא חפצתי בחרו | |
| ||
| 17 | שמעו דבר יהוה החרדים אל דבריו אמרו אחיכמה שונאיכמה מנדיכם | |
| ||
| 18 | למען שמי יכבד יהוה יראה בשמחתכמה והמה יבושו | |
| ||
| 19 | קול שאון בעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאויביו בטרם תחיל | |
| ||
| 20 | ילדה בטרם יבוא חבל לה המליטה זכר מיא שמע כזואת ומיא יראה | |
| ||
| 21 | כאלה התחיל ארצ ביום אחד אמ יולד גוי פעם אחת כיא חלה גמ ילדה | |
| ||
| 22 | ציון את בניהא האני אשביר ולוא אוליד יואמר יהוה אמ אניא המוליד | |
| ||
| 23 | ואעצורה אמר אלוהיך | |
| ||
| 24 | שמחו את ירושלים וגילו בהא כול אוהביהא שישו אתה משוש כול המתאבלים | |
| ||
| 25 | עליהא למען תינקו ושבעתמה משד תנחומיהא למען תמוצו והתענגתמה | |
| ||
| 26 | ממזוז כבודה | |
| ||
| 27 | ››[כי]א֯‹‹ כוה אמר יהוה הנ֯ני נוטה אליהא כנהר שלום וכנחל שוטפ כבוד גואים | |
| ||
| 28 | [ויונק]ו֯תיהמה על צד תנשינה ועל בורכים תשתעשעו כאיש אשר אמו | |
| ||
| 29 | [תנחמ]נ֯ו כן אנוכי אנחמכמה ובירו֯שלים תתנחמו וראיתמה ושש לבכמה | |
| ||
| 54 | ||
|---|---|---|
| 1 | ועצמותיכמה כדשא תפרחנה ונודע יד יהוה את עבדי֯ו וזעם את איביו | |
| ||
| 2 | כיא הנה יהוה באש יבוא ובסופה מרכבותיו֯ להשיב בחמה אפו | |
| ||
| 3 | אפו וגערתיו בלהבי אש כיא באש יהוה יביא לשפוט ובחרבו את | |
| ||
| 4 | כול הבשר ורבו חלליו המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחת | |
| ||
| 5 | בתוך אוכלי בשר החוזיר והשקוצ והעכבר יחדיו אמר יה֯ו֯ה ואנוכי | |
| ||
| 6 | מעשיהמה ומחשבותיהמה באו לקבצ את כול הגואים והלשונות ובאו | |
| ||
| 7 | וראו את כבודי ושמתי בהמה אותות ושלחתי מהמה פליטים אל הגואים | |
| ||
| 8 | תרשיש פול ולוד משוך[ ]קשת תובל ויואן האים הרחוקים אשר לוא שמ֯ע֯ו | |
| ||
| 9 | את שמעי ולוא ראוו א[ת] כבודי והגידו את כבודי בגואים והביאו את כול | |
| ||
| 10 | כול אחיכמה מכל הגואים מנחה ליהוה בסוסים וברכבם ובצובי֯ם ובפ֯ר֯ד֯י֯ם֯ | |
| ||
| 11 | ובפרדים ובכורכובות אל הר֯ קדשי ירושלים אמר יהוה | |
| ||
| 12 | כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה וגמ מהמה | |
| ||
| 13 | אקח ליא לכוהנים ללויים אמר יהוה | |
| ||
| 14 | כיא כאשר השמים חדשים והארצ החדשה אשר אני עושה עומד֯ים | |
| ||
| 15 | לפני נואמ יהוה כן יעמוד זרעכמה ושמכמה והיה מדי חודש בחודש֯[ ] | |
| ||
| 16 | ומדי שבת בשבתה יבוא כול הבשר להשתחות לפני֯ אמר יהוה ו֯יצא֯ו | |
| ||
| 17 | וראו בפגרי האנשים הפושעים ביא כיא תולעתם לוא תמות ו֯א[ש]ה֯מ֯ה | |
| ||
| 18 | לוא תכבה והיו דראון לכול הבשר | |
| ||