Sprachgeschichte:qatl, Wz. →הגה I, "Laut": vereinz. piyyut. (וירננו בהגים Yahalom/Katsumata 2014, 346,24) u. mahe. (ישאו קולם בהגים Bernstein 1904, 47) als Jubellaut, s.u. A.IIFormen:m.sg.abs. od. cs. + ב: בהגיא 4Q491 frg. 11 i,21, הגי< >ר!נה 4Q427 frg. 7 i,17 (cj. aus הגידנה)pl. (od. weniger wahrsch. sg.) cs.: הגי 1QHa 19,24 (Suk. 11,21); + ב: בהגי 1QHa 19,5 (Suk. 11,2; L.u.)Semantik:Alles zeigenA) als emotionale LautäußerungA.I) als KlagelautA.I.1) neben →יגון: 1QHa 19,24–25 (Suk. 11,21–22a) ולהגות הגי יגון ואנחה "und um zu wimmern einen Laut des Kummers und des Seufzens" (i.u.K.; par. 4Q427 frg. 1,4) od. "... des Kummers; und ich seufzte ..."A.I.2) i.S.v. "Seufzer": בהגי לבי "bei den Seufzern meines Herzens" (od. weniger wahrsch. sg. "beim Seufzer") 1QHa 19,5 (Suk. 11,2; ב L.u.; i.u.K.) A.II) als Jubellaut neben →רנה: 4Q491 frg. 11 i,21 ה]שמיעו בהגיא רנה u. 4Q427 frg. 7 i,17 השמיעו הגי< >ר!נה (s. Formen) "lasst hören mit Laut des Jubels" › "Jubellaut" od. "lasst mit Jauchzen Jubel hören" (i.u.K.)