Sprachgeschichte:qa/itl, Wz. →בכה (mas. בְּכִי, she. bēki; BL, 72h'), "Weinen, Klagen": bhe., mhe.2, piyyut.Formen:sg.abs.: ⊢בכי⊣ Sir 38,17 (Ms.B 8v,6); + ב: בבכי 4Q266 frg. 11,5; + ו: ובכי 4Q391 frg. 25,3; + ל: לבכי 4Q387 frg. A,3Semantik:A) Weinen: von der Umkehr zu Gott בבכי ובצום "mit Weinen und mit Fasten" 4Q266 frg. 11,5 (vgl. Joel 2,12); vom Aufruf Gottes לבכי ולמספד "zum Weinen und zur Klage" 4Q387 frg. A,3 (vgl. Jes 22,12); קינות ובכי "Wehklagen und Weinen" 4Q391 frg. 25,3; im Pescher [ב]בכי יעלה "mit Weinen steigt man hinauf" 4Q165 frg. 4,2 (wahrsch. Zit. Jes 15,5); i.u.K. mögl. mit →אבל III i. א]בל ובכי "Trauer und Weinen" 6Q14 frg. 2,3; המר ⊢בכי וההם מספד "mach bitterlich das Weinen und errege große Klage" Sir 38,17 (Ms.B 8v,6; בכי וההם⊣ Var. a.Rd. für בני והתם); mögl. neben →יגון 4Q509 frg. 12 i-13,6 יגון ובכי "Kummer und Weinen" (L.u.; i.u.K.)