אבל‎ IV trauernd

Autoren Herausgeber ©Zitieren

Sprachgeschichte:

qatil, Wz. →אבל‎ I (mas. אָבֵל, she. ēbəl), "trauernd": he.

Formen:

m.sg.abs.

: אבל 1QH^a 3,17 (Suk. frg. 21,3)

pl.abs.

: אבלים Sir 7,34 (Ms.^A 3r,5; Ms.^D 0r,15), אבילים 1QIsa^a 49,27 (= אֲבֵלִים Jes 61,2); + ו: ואבלים 1QH^a 23,16 (Suk. 18 i,15)

cs.

: אבלי Sir 48,24 (Ms.^B 18v,1); + ו: ואבל^י 4Q418 frg. 176,2 (od. l. ואבל^ו/יאבל^ו [→אבל‎ I]); + ל: לאבילי 1QIsa^a 49,28 (= לַאֲבֵלֵי Jes 61,3)

+ sf. 3.m.pl. + ו + ל

: ולאבליהמה 4Q417 frg. 2 i,12 (od. →אבל‎ III)

f.pl.abs. + כ

: כאבלות 4Q179 frg. 2,8

Semantik:

Alles zeigen

A) trauernd
1. A.I) allgemein
  1. A.I.1) mit →נחם "trösten"
    : i.A.v. Jes 61,2 וינחם אבלי ציון "und er tröstete die Trauernden Zions" Sir 48,24 (Ms.^B 18v,1); אתה מנחם אבל "du bist ein Tröster des Trauenden" 1QH^a 3,17 (Suk. frg. 21,3)
  2. A.I.2) i.Ggs.z. →שמחה "Freude"
    : ואבלים לשמחת עולם "und Trauernde zu ewiger Freude" 1QH^a 23,16 (Suk. 18 i,15), vgl. 4Q417 frg. 2 i,12 (i.u.K.; od. →אבל‎ III)
  3. A.I.3) unsicher
    : ואבל^י צדק[ 4Q418 frg. 176,2 "und die, die um Gerechtigkeit trauern" (vgl. DJD XXXIV, 400) od. l. יאבל^ו od. ואבל^ו (→אבל‎ I)
2. A.II) i.K. d. Trauer um einen Toten
  1. A.II.1) וכל בנותיה כאבלות על {על} בע[לן "und all ihre Töchter sind wie solche, die über ihren Ehemann trauern" 4Q179 frg. 2,8 als Bild d. Trauer um Jerusalem
  2. A.II.2) neben →בכה in weisheitl. Mahnung
    : אל תתאחר מבוכים ועם אבלים התאבל "entziehe dich nicht den Weinenden, sondern trauere mit den Trauernden" Sir 7,34 (Ms.^A 3r,5–6; Ms.^D 0r,15), vgl. V. 33