Sprachgeschichte:f. zu →גמול I (mas. גְּמֻּלָה), "(Wohl-)Tat", "Vergeltung": bhe., piyyut. u. vereinz. sp. Midrasch (meist pl.)Formen:pl.abs.: גמולות Sir 32,13 (Ms.B 6r,r.Rd. 2)Semantik:A) positive Vergeltung, Entlohnung: Randnotiz Sir 32,13 (Ms.B 6r,r.Rd. 1–r.Rd. 2) מלוה ייי נותן לאביון ומי בעל גמולות כי אם הוא "Jhwh leiht, wer dem Armen gibt, und wer leistet Entlohnung, wenn nicht er"