Sprachgeschichte:
ʾalmān-, Etym. unsicher, mögl. PrN (mas. אַלְמָנָה, she. ilmēna), "Witwe": he.; vgl. →ארמל, →ארמלותFormen:
sg.abs.
: אלמנה 4Q269 frg. 9,5; + ו: ואלמנה 4Q30 frg. 32 i+33,10 (in einem Nachtrag für וְהָאַלְמָנָה Dtn 16,11); Sir 32,17 (Ms.B 6r,7)pl.abs.
: אלמנ]ות 4Q266 frg. 3 ii,22 par. אלמ[נו]ת CD 6,16; + ו: ואלמנות 5Q6 frg. 1 iv,7 (für כְּאַלְמָנוֹת Klgl 5,3); + ל: לאלמנות Sir 4,10 (Ms.A 1r,29)cs. + sf. 3.m.sg.
: אל]מנותו 4Q163 frg. 4-7 i,8 (= אַלְמְנֹתָיו Jes 9,16, אלמנותיו 1QIsaa 9,6)Semantik:
Alles zeigenA) Witwe
A.I) Witwe/Witwen allg.
: neg. im Kontext von Gemeinderegeln אלמנה אשר נשכבה מאשר התארמלה "eine Witwe, mit der jemand geschlafen hat, nachdem sie Witwe geworden war" 4Q271 frg. 3,12 (par. 4Q269 frg. 9,5; 4Q270 frg. 5,19); weisheitlich ermahnend היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות "sei wie ein Vater für Waisen und ein Ersatz des Ehemanns für Witwen" Sir 4,10 (Ms.A 1r,28–29); qb. אמותינו לא בנות ואלמנות "unsere Mütter sind töchterlos und Witwen" 5Q6 frg. 1 iv,7 (für אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת Klgl 5,3)A.II) Witwe in Aufzählung mit anderen soz. niedrig stehenden Personen(gruppen), die des bes. Schutzes bedürfen
: mit →יתום "Waise" in Sir 4,10 (Ms.A 1r,28–29); 32,17 (Ms.B 6r,7); in CD 6,16–17 (i.A.v. Jes 10,2) mit עניי עמו ("Arme seines Volkes") u. mit יתומים ("Waisen")A.III) mit →נדר II "Gelübde"
: 11QTa 54,4 וכול נדר אלמנה "und jedes Gelübde einer Witwe" (vgl. Num 30,10)A.IV) in unsicherem Kontext
: 4Q286 frg. 15,1 ]אלמנה מע[ und PAM 43.675 frg. 1,4 ]אלמנה[; 4Q163 frg. 4-7 i,8 אל]מנותו לוא ירחם "seine Witwen, nicht wird er sich erbarmen" (L.u.; i.u.K.)