Sprachgeschichte:
WDY, hif. Grundbed. wohl "auf etwas/jmd. bes. hinweisen", "erwähnen", "bestätigen" › i.S.v. "loben", "preisen", mhe. häufig a. "bestätigen", "zustimmen", vereinz. a. "bekennen", wofür dann a. hitp. woraus vereinz. mhe.1 u. piyyut. a. pi.: he.Formen:
hitp. pf. 3.m.sg. + ו
:: והתודה CD 15,4pf.cons. 3.m.sg.
: והתודה 11QTa 26,11impf.cons. 3.m.pl.
: ויתודו CD 20,28hif. pf. 1.comm.sg.
: הודיתי Sir 51,12 (Ms.B 20v,11)impf. 3.m.sg.
: יודה 11Q5 19,2+ sf. 2.m.sg.
: יודך PAM 43.685 frg. 21,2; יודכה 11Q6 frg. 4-5,43.f.sg.
: תודה 11Q5 19,1+ sf. 2.m.sg.
: תודך 4Q381 frg. 50,51.comm.sg.
: אודה 4Q442 frg. 1,1+ sf. 3.m.sg.
: אהודנו Sir 51,22 (Ms.B 21v,2)+ sf. 2.m.sg.
: אודכה 1QHa 10,22 (Suk. 2,20); + ו: ואודך 4Q85 frg. 15 iii+17,31 (für אוֹדְךָ Ps 52,11), ואודכה 11Q5 frg. E i,4 (= וְאוֹדֶךָּ Ps 118,28)3.m.pl.
: יודו 4Q403 frg. 1 i,38+ sf. 2.m.sg.
: יודוכה[ 4Q83 frg. 14 ii,33 (= יוֹדוּךָ Ps 67,4); + ו: וידוכה 4Q83 frg. 14 ii,34 (für יוֹדוּךָ Ps 67,6)1.comm.pl.
: נודה 1Q34bis frg. 3 i,6imp. m.sg. + ו
: ו]הודא 4Q409 frg. 1 i,11 (L.u.)f.sg.
: הודי Sir 51,12a (Ms.B 20v,12; wahrsch. Schreibf. für pl. [vgl. den folgenden Text], wobei der Schreiber aber als Subj. →נפש im Sinn gehabt haben kann)pl.
: הודו 4Q403 frg. 1 i,38; Sir 51,12b (Ms.B 20v,13), אודו 1QIsaa 11,9 (= הוֹדוּ Jes 12,4)ptz. m.sg.abs.
: מודה 4Q502 frg. 2,2, מודא P. Yadin 45 1,6pl.abs.
: מודים 1QS 1,24, מודי 4Q403 frg. 1 i,20 (Schreibf.)inf.cs. (s.a. →הודות) + ל
: להודות 1QS 11,15, mögl. להד[ו]ת XHev/Se 6 frg. 2,8 (L.u.; s.u.); + ל + ו: ולהודות 4Q175 1,21Semantik:
Alles zeigenA) hitp. bekennen i.Bz.a. Schuld, Vergehen
A.I) absolut i.S.v. "ein Geständnis ablegen"
: neben →שוב hif. אם עבר אשם הוא והתודה והשיב ולא ישא חטא וימות "wenn er übertreten hat, ist er schuldig; und hat er ein Geständnis abgelegt und (den Schaden) vergolten, dann soll er keine Schuld tragen und nicht sterben" CD 15,4–5A.II) in Einleitung eines Schuldbekenntnisses
: CD 20,28–29 ויתודו לפני אל חטאנו רשענו אגם אנחנו גם אבותינו "und sie bekannten vor Gott: 'wir haben gesündigt, wir haben uns schuldig gemacht, sowohl wir als auch unsere Väter'" (vgl. 1QS 1,24 hif. ptz., s.u. B.III.1)A.III) mit Obj. u. →על I + →ראש I "etwas bekennen auf/über dem Kopf (des Ziegenbocks)" im Kontext der Schuldübertragung am Versöhnungstag
: 11QTa 26,11–12 והתודה על רואשו את כול עוונות בני ישראל עם כול אשמתמה לכול חטאתמה "und er (scil. der Hohepriester) soll auf seinem (scil. des Ziegenbocks) Kopf bekennen alle Vergehen der Israeliten samt all ihrer Schuld entsprechend all ihrer Sünde" (vgl. Lev 16,21)
B) hif.
B.I) bestätigen, mit →ל II u. →ש II "jmd. bestätigen, dass ..." in juridischem Sinn, in Pachtverträgen
: P. Yadin 45 1,6–7 מודא אני לך היום שהחכתי לך תגנה "ich bestätige dir heute, dass ich dir unseren Garten verpachtet habe"; P. Yadin 46 1,3 מודא אני לכם היום שחכרתי מכם תמקום שנקרה הסלם "ich bestätige euch heute, dass ich von euch das Landstück, das 'die Stiege' genannt wird, gepachtet habe"B.II) preisen, rühmen
B.II.1) absolut, neben →הלל I
: 4Q175 1,21 בעת אשר כלה ישוע להלל ולהודות בתהלותיהו "in der Zeit, in der Josua aufgehört hat, mit seinen Lobgesängen zu rühmen und zu preisen"; || zu →ברך II Sir 51,12 (Ms.B 20v,11) על כן הודיתי ואהללה ואברכה את שם ייי "deshalb lobe ich und ich will rühmen, und ich will den Namen Jhwhs preisen" Sir 51,12 (Ms.B 20v,11)B.II.2) mit direktem Obj.
B.II.2.a) Gott
: in Gebetsanrede אודכה אדוני "ich preise dich, Adonai" 1QHa 10,22 (Suk. 2,20).33 (Suk. 2,31); 11,20 (Suk. 3,19).38 (Suk. 3,37); 12,6 (Suk. 4,5); 13,7 (Suk. 5,5); 15,9 (Suk. 7,6); אודכה אלי "ich preise dich, mein Gott" 1QHa 19,6 (Suk. 11,3).18 (Suk. 11,15); תודך "und sie preist dich" 4Q381 frg. 50,5 (i.u.K.); יודך בשי[ר "er wird/soll dich preisen mit Lied(ern?)" PAM 43.685 frg. 21,2; ובלשוני אהודנו "und mit meiner Zunge preise ich ihn" Sir 51,22 (Ms.B 21v,2); neben →הלל I Sir 51,1 (Ms.B 20r,10) אהללך אלהי ישעי א[ו]דיך אלהי אבי "ich will dich rühmen, mein Gott, mein Heil, ich will dich preisen, mein Gott, mein Vater" (L.u.)B.II.2.b) Gottes Treueerweise
: neben →הלל I u. →נגד I 11Q5 19,8–9 להלל את שמכה להודות ברנה חסדיכה להגיד אמונתכה "um zu rühmen deinen Namen, zu preisen mit Jubel deine Treueerweise, zu verkünden deine Treue"
B.II.3) mit →ל II (zur semantischen Gleichwertigkeit mit II.2 vgl. die irrtümliche Doppelung יודכה לכה 11Q6 frg. 4-5,4 für par. יודה לכה 11Q5 19,2)
B.II.3.a) Gott
: 4Q200 frg. 6,7 הודו לו בני ישר[אל "preist ihn, Söhne Israels"; וב]ר[ך ]לכול מודי לו "und er wird segnen alle, die ihn preisen" 4Q403 frg. 1 i,20 (Schreibf.); ולהודות לו[ "und um ihn zu preisen" 4Q503 frg. 1-6 iii,8 (L.u., i.u.K.); כי לוא רמה תודה לכה ולוא תספר חסדכה תולעה חי חי הוא יודה לכה יודו לכה כול מוטטי רגל "denn keine Made preist dich und ein Wurm verkündet nicht deine Gnade, ein Lebender als Lebender preist dich, es preisen dich alle, deren Fuß strauchelt" 11Q5 19,1–2 (par. 11Q6 frg. 4-5,3, dort יודכה לכה statt יודה לכה, s.o.); 4Q403 frg. 1 i,4 יודה לאל הנכבד "er wird preisen Gott, der geehrt wird" (L.u.; par. Mas1k 2,13, dort יודו לאל הכבוד "sie werden preisen den Gott der Herrlichkeit"); 4Q403 frg. 1 i,38 הודו כל אלי הוד למ[ל]ך ההוד "preist, alle Göttlichen von Pracht, den König der Pracht" (par. 4Q404 frg. 4,6 i.u.K.); [ו]להודות לאל על כו[ל "und Gott zu preisen wegen aller (?) ..." 4Q425 frg. 4 ii,4 (i.u.K.); מודה לאל ומשתבח "Gott preisend und sich rühmend" 4Q502 frg. 6-10,10 (vgl. Ps 106,47 = 1 Chron 16,35); מודה לאל[ "Gott preisend" 4Q502 frg. 2,2 (i.u.K.); vielfach in Sir 51 (Ms.B), z.B. הודו לאל התשבחות "preist den Gott der Lobgesänge" Sir 51,12b (Ms.B 20v,13), הודו לשומר ישראל "preist den Bewahrer Israels" Sir 51,12c (Ms.B 20v,14), הודו ליוצר הכל "preist den Schöpfer des Alls" Sir 51,12d (Ms.B 20v,15), הודו לבונה עירו ומקדשו "preist den Erbauer seiner Stadt und seines Heiligtums" Sir 51,12g (Ms.B 20v,18), הודו למצמיח קרן לבית דוד "preist den, der ein Horn für das Haus Davids sprießen lässt" Sir 51,12h (Ms.B 21r,1), הודו לבוחר בבני צדוק לכהן "preist den, der erwählt hat die Söhne Zadoks zu Priestern" Sir 51,12i (Ms.B 21r,2), הודו למגן אברהם "preist den Schild Abrahams" Sir 51,12j (Ms.B 21r,3), הודו לצור יצחק "preist den Fels Isaaks" Sir 51,12k (Ms.B 21r,4), הודו לאביר יעקב "preist den Mächtigen Jakobs" Sir 51,12l (Ms.B 21r,5), הודו לבוחר בציון "preist den, der Zion erwählt hat" Sir 51,12m (Ms.B 21r,6) u. הודו למלך מלכי מלכים "preist den König der Könige der Könige" Sir 51,12n (Ms.B 21r,7)B.II.3.b) den Namen Gottes
: 1Q34bis frg. 3 i,6 ואנו נודה לשמך לעולם "aber wir werden deinen Namen in Ewigkeit preisen" (par. 4Q508 frg. 1,2); neben →עבד I mögl. a. 4Q504 frg. 1-2R vi,15 לעובדכה ולהודות ל[שם קודשכה "dir zu dienen und zu preisen den Namen deiner Heiligkeit (?)" (L. des letzten ל unsich.)B.II.3.c) die Herrlichkeit Gottes, || + →ב II
: 4Q403 frg. 1 i,38 כיא לכבודו יודו כול אילי דעת וכול רוחות צדק יודו באמתו "ja, seine Herrlichkeit sollen alle Göttlichen der Erkenntnis preisen und alle Geister der Gerechtigkeit sollen seine Wahrheit preisen"
B.II.4) mit →ל II zur Angabe der Person u. direktem Obj. zur Angabe d. Sache, für die die Person gepriesen bzw. die an der Person gepriesen wird ("etwas im Hinblick auf jmd. preisen" i.S.v. "jmd. für/wegen etwas preisen")
: 1QS 11,15 להודות לאל צדקו ולעליון תפארתו "um Gott zu preisen wegen seiner Gerechtigkeit und den Höchsten wegen seiner Herrlichkeit" (par. 4Q264 frg. 1,2)B.II.5) mit →ב II s. 3.c
B.II.6) in unsicherem Kontext
: neben →ברך II u. →הלל I (Z. 10 u. frg. 1 ii,2) 4Q409 frg. 1 i,11 ו]הודא בענפי עצ "und preise(,) mit Baumzweigen" 4Q409 frg. 1 i,11 (L. ה unsich.; die durchgängige singularische Formulierung des Textes spricht aber gegen die Zuordnung von והודו i. Z. 10 zu →ידה I, so dass dort von →הוד auszugehen ist)
B.III) bekennen, kollektive Schuld
B.III.1) in Einleitung eines Schuldbekenntnisses (mit folg. לאמור)
: 1QS 1,24–25 [וכו]ל העוברים בברית מודים אחריהם לאמור נעוינו [פ]שענו [חט]אנו הרשענו אנו [וא]בותינו מלפנינו "und alle, die in den Bund eintreten, bekennen nach ihnen: 'wir haben uns vergangen, sind abtrünnig geworden, haben gesündigt, uns schuldig gemacht, wir und unsere Väter vor uns'" (vgl. CD 20,28–29, s.o. A.II)B.III.2) mit →על I "bekennen in Bezug auf etwas"
: 1QHa 4,30 (Suk. 17,18) ולהודות על פשעי ראשונים "und um zu bekennen in Bezug auf frühere Übertretungen" (L.u.)
B.IV) in unsicherem Kontext (meist aber wohl zu B.II)
: אודה "ich will preisen" 4Q442 frg. 1,1; אודה[ "ich will preisen" 4Q441 frg. 1,3; ביום השבת הודו[ "am Tag des Sabbats(,) preist" 4Q504 frg. 1-2R vii,4 (L. des letzten ו unsich.); ]מודה לשונ[י "preisend (ist) meine (?) Zunge" 4Q512 frg. 28,2; ]מודה "preisend" 4Q510 frg. 12,1; mögl. XHev/Se 6 frg. 2,8 להד[ו]ת באהרן בחרת[ "zu preisen, Aaron hast du erwählt" (L.u.; zu erwarten wäre an sich להודות); mögl. a. zu →הוד 4Q410 frg. 4,1 הודו u. ]הודו[ 4Q502 frg. 13,2 (od. erg. z.B. ת]הודו[)B.V) statt der trad. L. מודה in 4Q374 frg. 14,2 lies mit Dimant 2010c, 232, מורה (zu →מורה)