Sprachgeschichte:qatil, Wz. →חרב I (mas. חָרֵב; she. årəb, f. å̄rēbå für →חרבה I), "trocken": vereinz. bhe. u. mhe.1; mhe.2Formen:f.sg.abs.: חרבה 11QTa 20,10; + ב: בחרבה CD 2,20 (od. zu →חרבה I)cs.: ]חרבת 4Q381 frg. 75,1 (i.u.K., od. zu →חרב II/→חרבה I, weniger wahrsch. →חרבה II) Semantik:Alles zeigenA) trockenA.I) i.Bz.a. Opfer: [וכול מנחה א]שר קרב עליה לבונה או חרבה "und jedes Speiseopfer, über das man Weihrauch darbringt, oder Trockenes" 11QTa 20,10 (erg. mit par. 11Q20 4,20)A.II) i.Bz.a. LandA.II.1) mögl. präd.: 4Q386 frg. 1 iii,5 חרבה[ א]רצו[ "trocken ist sein Land" (L. א]רצו[ unsich., weniger wahrsch. mit DJD XXX ו]רעו[; od. zu →חרבה II od. zu →חרב II)A.II.2) nominalisiert i.S.v. "trockenes Land" (od. zu →חרבה I): על כן נ[מחו] כל אש[ר ב]חרבה "deshalb wurde alles ausgetilgt, was auf dem Trockenen war" 4Q370 frg. 1 i,6 (vgl. Gen 7,22); כל בשר אשר היה בחרבה כי גוע "alles Fleisch, das auf dem Trockenen war, fürwahr, es war verendet" CD 2,20A.II.3) i.u.K. 4Q381 frg. 75,1 ]חרבת "Trockenes von ..." (alternativ s. Formen)