Sprachgeschichte:qutl, Wz. →חרה (mas. חֳרִי; she. å̄ri), "Glut", "Zorn": bhe.; piyyut.Formen:sg., st. unkl. + ב: בחרי 4Q171 frg. 1-2 i,14 (L.u., die verbreitete L. בחרו ist aber paläogr. weniger wahrsch.)abs. + ב: בחר[י] Sir 34,29 (Ms.F 1r,8; L.u.)cs. + ב: בחורי 1QIsaa 6,18 (= בָּחֳרִי־ Jes 7,4)Semantik:Alles zeigenA) Glut: i.u.K. הוללים בחרי "Leuchtende (→הלל III) in der Glut" 4Q171 frg. 1-2 i,14 (weniger wahrsch. zu B; s.a. Formen)B) Wut, Zorn: כאב ראש לענה ורוש יין נשתה בחר[י] "Kopfschmerz, Bitterkeit und Gift: Wein, der in Wut getrunken wird" Sir 34,29 (Ms.F 1r,8; L.u.); weniger wahrsch. 4Q171 frg. 1-2 i,14 הוללים בחרי "Rasende (→הלל II) in Wut" (i.u.K.; eher zu A; s.a. Formen)