גדוף Lästerung, Hohnwort

Autoren Herausgeber ©Zitieren

Sprachgeschichte:

qattūl (od. quttūl, vgl. לגודפים 1QIsa^a 37,7) › qittūl, Wz. →גדף (mas. גִדּוּף), "Lästerung", "Hohnwort": bhe.; mhe.₂ (meist mhe._2p)

Formen:

m.pl.abs.

: גדופים 1QS 4,11; CD 5,12; + ל: לגודפים 1QIsa^a 37,7 (= לְגִדּוּפִים Jes 43,28)

cs. + sf. 3.m.pl.

: גדופיהמ‹‹ם››ה 4Q501 frg. 1,6

Semantik:

Alles zeigen

A) Lästerung, qhe. nur pl. belegt
1. A.I) mit →לשון i.S.v. "Lästerzunge"
  : als Wesensmerkmal des Geistes des Frevels 1QS 4,11; וזלעופות אחזונו מלפני לשון גדופיהמ‹‹ם››ה "und Erregungen ergriffen uns wegen ihrer Lästerzunge" 4Q501 frg. 1,6; ובלשון גדופים פתחו פה על חוקי ברית אל "und mit Lästerzunge öffneten sie den Mund gegen die Satzungen des Bundes Gottes" CD 5,11–12
2. A.II) in unsicherem Kontext
  : גדופים[ "Lästerungen" 4Q433a frg. 4,3; ]גדופיה[ם "ihre Lästerungen" 4Q511 frg. 24,3 (L.u.)