Semantik:

1. 
   

   A) Verachtung, Spott

   1. 
      

      A.I) zum Spott werden, machen, der Verachtung verfallen o.ä.

      1. 
         

         A.I.1) mit →היה‎ I

         : 4Q424 frg. 3,3 גם הוא יהיה לבוז "auch er verfällt der Verachtung" (vgl. Prov 12,8); ohne →ל‎ II Sir 41,7 (Ms.^Mas 3,8) היו בוז "sie sind Spott geworden" (i.u.K.)
      2. 
         

         A.I.2) →שים

         : || →חרפה (vgl. Prov 18,3) 1QH^a 10,35–36 (Suk. 2,33–34) וישימוני לבוז וחרפה "und sie machten mich zu Verachtung und Schande" (par. 4Q428 frg. 3,2)
      3. 
         

         A.I.3) →שוב hif.

         : 1QM 14,11–12 ולנכבדיהם תשיב לבוז "und ihren Angesehenen zahlst du heim zur Verachtung"
      4. 
         

         A.I.4) →חשב‎ I

         : mögl. 4Q491 frg. 11 i,15 [מ]יא לבוז נחשב "wer wird als Spott erachtet" (i.u.K.; od. zu →בוז‎ I)
   2. 
      

      A.II) "Verachtung für, Spott über"

      1. 
         

         A.II.1) mit →ל‎ II

         : || →לעג‎ II u. →קלס‎ III 1QM 12,7–8 בוז למלכים לעג וקלס לגבורים "Verachtung für Könige, Spott und Hohn für Gewaltige" (i.u.K.)
      2. 
         

         A.II.2) mit →על‎ I

         : 1Q25 frg. 1,7 בוז על נדיבים "Spott über Edle" (i.u.K.; Ps 107,40; Hi 12,21)
   3. 
      

      A.III) בוז צר "Verachtung durch den Feind"

      : 1QH^a 17,25 (Suk. 9,25) ובוז צרי לי לכליל כבוד "und die Verachtung meines Feindes wurde mir zur Krone der Ehre"
   4. 
      

      A.IV) in unsicherer Zuordnung

      : ]לבוז א[ 4Q487 frg. 10,4 (i.u.K.; vgl. →בוז‎ I qal IV)