Sprachgeschichte:mögl. äg. LW (BL, § 61d; WÄG I, 47) [ʾī] (mas. אִי, she. ayyi [pl.cs.]), "Insel, Küste": nur bhe. u. piyyut./sp. Midraschim; mhe. nur in BerR 44,7 in Auslegung zu Jes 41,5Formen:sg.cs. איי 2Q13 frg. 7-8,11 (איי כפתור = אִי כַפְתּוֹר Jer 47,4; pl. nicht ausgeschlossen)det.: האיי 1QIsaa 16,11 (= הָאִי Jes 20,6; 4Q60 frg. 16,3 [L.u.])pl.abs.: איים 4Q286 frg. 5,4 (L.u., i.u.K., od. zu →אי II); Sir 43,23 (Ms.B 13r,8)cs.: איי 4Q481c frg. 1,2 (i.u.K., od. zu →אי II od. l. eher אוי [→אוי]); + מן: מאיי 1QpHab 3,11det.: האים 1QIsaa 54,8 (= הָאִיִּים Jes 66,19)Semantik:Alles zeigenA) Insel, KüsteA.I) Insel: הים איי "Inseln des Meeres" i.Bz.a. die "Kittäer" (= Römer) וממרחק יבואו מאיי הים "und aus der Ferne kommen sie, von den Inseln des Meeres" 1QpHab 3,10–11 (P. zu Hab 1,8); ויט בתהום איים "und breitete in der Urflut Inseln aus" Sir 43,23 (Ms.B 13r,8 par. Ms.Mas 6,18, L.u.) A.II) in unsicherem Kontext od. mögl. zu →אי II: 4Q286 frg. 5,4 איים (L.u.); 4Q481c frg. 1,2 איי od. l. wahrsch. איי (→אוי, vgl. DJD XXII)