Sprachgeschichte:
qattal-at, Wz. →להב I (mas. לֶהָבָה; she. lå̄ʾēba; vok.p a. nach qi/atl lehbâ u. låbat), "Flamme": bhe.; piyyut.; Hekh.; selten sp. MidraschimFormen:
sg.abs.
: להבה 4Q185 frg. 1-2 i,9; Sir 16,6 (Ms.B 2v,17); + כ: כלהבה Sir 43,21 (Ms.B 13r,6)cs.
: להבת 4Q403 frg. 1 ii,9; + ב: ]בלהבת 4Q226 frg. 1,2Semantik:
Alles zeigenA) Flamme, Lohe
A.I) allgemein
: Sir 16,6 (Ms.B 2v,17) בעדת רשעים רשפה להבה ובגוי חנף נצתה [--] "in der Versammlung der Frevler lodert eine Flamme, und in einem gottlosen Volk flammt auf ..." (dgg. Ms.A 6v,9 בע⟦ר⟧«דֿ»ת רשעים יוקדת אש ובגוי חנף נצתה חמה "in der Versammlung der Frevler lodert ein Feuer, und in einem gottlosen Volk flammt Glut auf"; יוקדת אש = Ms.B 2v,17 a.Rd.)A.II) || →חרב III
: Sir 43,21 (Ms.B 13r,6) יבול הרים כחרב ישיק ונוה צמחים כלהבה "den Ertrag der Berge versengt er wie eine Glut und die sprossende Weide wie eine Flamme"A.III) meist mit →אש I
A.III.1) →להבה i. st.reg. "Feuerflamme"
: von feuerartigen Gestalten i. den ShirShabb 4Q403 frg. 1 ii,9 ורוחות אלוהים בדני להבת אש סביבה "und göttliche Geister, Gestalten von Feuerflamme ringsum"; ]בלהבת אש "in Feuerflamme" 4Q226 frg. 1,2 (i.u.K.); mögl. a. להבת א[ש 4Q433a frg. 3,6 (i.u.K.; L. von א unsich.; zur vorausgeh. Z. s. A.III.2; s.a. A.IV)A.III.2) i. st.rect. "loderndes Feuer"
: 4Q185 frg. 1-2 i,8–9 ]ומי יכלכל לעמוד לפני מלאכיו כי באש להבה ישפט[ו "und wer kann es ertragen, vor seinen Engeln zu stehen, denn mit loderndem Feuer richten sie" (i.u.K.; od. l. ישפט[ "richtet er"); ותבער[ ○○○○]ו באש להבה[ "und es/sie wird brennen ... in einem lodernden Feuer" 4Q433a frg. 3,5 (zur folg. Z. s. A.III.1; s.a. A.IV)
A.IV) in unsicherer Zuordnung
: von himml. Lichtgestalten ומאזרי להב[ת "und solche, die (sich?) mit Flammen (von Feuer?) umgürten" 4Q433a frg. 3,8 (Form unklar; erg. mögl. zu להבת אש, vgl. A.III.1)