Semantik:

1. 
   

   A) Ruhe

   1. 
      

      A.I) meist zeitl.

      1. 
         

         A.I.1) i.Bz.a. die Nachtruhe

         : i. milit. K. ואחר יאספו המחנה בלילה [ההוא למנוח עד הבוקר] "und danach soll sich das Kriegslager in jener Nacht zur Ruhe bis zum Morgen versammeln" 4Q492 frg. 1,8 (erg. nach par. 1QM 19,9)
      2. 
         

         A.I.2) i.Bz.a. die Sabbat- u. Festtagsruhe

         1. 
            

            A.I.2.a) allgemein

            : 4Q503 frg. 37-38,14–15 --] קודש ומנוח לנ[ו "Heiligkeit und Ruhe für uns (L.u.)" (i.u.K.; vgl. 1QM 2,9 לישראל, s. 2.b; od. zu B.I)
         2. 
            

            A.I.2.b) mit →שבת‎ II

            : im st.reg. 4Q476 frg. 1,5 מנוח שבת[ "Sabbatruhe" (i.u.K.); im st.rect. 1QM 2,8–9 ובשני השמטים לוא יחלוצו לצאת לצבא כיא שבת מנוח היאה לישראל "aber in den Erlassjahren sollen sie sich nicht rüsten, um zum Kriegsdienst auszuziehen, denn ein Sabbat der Ruhe ist dies für Israel"
         3. 
            

            A.I.2.c) mit →מועד

            : 4Q503 frg. 24-25,5 למו[עד ]מנוח ותענוג[ "zum Fest(termin) der Ruhe und des Genusses (L.u.)" (i.u.K.)
         4. 
            

            A.I.2.d) mit →קדש‎ II

            : 4Q503 frg. 40 ii-41,5 ]מנוח קודש " Ruhe, Heiligkeit" od. "heilige Ruhe" (i.u.K.; od. zu B.I)
   2. 
      

      A.II) i.Bz.a. die (fehlende) Ruhe eines Menschen (→נפש)

      1. 
         

         A.II.1) i. einer Klage i. Gebet

         : 1QH^a 16,30–31 (Suk. 8,29–30) ]תתעטף נפשי יומם ולילה לאין מנוח "meine Seele verzagte tagsüber und nachts ohne Ruhe"
      2. 
         

         A.II.2) i. weisheitl. Mahnung, nicht zu ruhen, i. MLM

         1. 
            

            A.II.2.a) in der Phrase אל מנוח לנפש

            : 4Q417 frg. 2 i,21–22 אם הון אנש[י]ם תלוה למחסורכה אל [תנו]ם יומם ולילה ואל מנוח לנפשכה [עד ]השיבכה לנוש[יכ]ה "wenn du Besitz von Leuten für deinen Bedarf leihst, dann schlummere weder Tag noch Nacht und (gönn) dir selbst keine Ruhe, bis du deinen/m Gläubiger(n) zurückgezahlt hast" (par. 4Q418 frg. 7b,5–6; zur Erg. [תנו]ם vgl. Study Edition, zu לנוש[יכ]ה vgl. Qimron 2013, wobei nur diese Kombination eine stimmige Platzierung d. Fragmente ergibt)
         2. 
            

            A.II.2.b) in der Phrase אל מנוח בנפש (L. →ב‎ II unsich.)

            : 4Q418 frg. 8,9–10 אם עבודתו יפקוד לכ]ה אל מנוח ב[נפשכה ואל תנומה לעיניכה] [עד עשותכה מצותיו "wenn dir ein Dienst für ihn anvertraut ist, so (gönn) dir selbst keine Ruhe und deinen Augen keinen Schlummer, bis du das von ihm Gebotene getan hast" (erg. nach par. 4Q417 frg. 2 ii+23,12–13 u. 4Q416 frg. 2 ii,9–10)
   3. 
      

      A.III) i.Bz.a. die (fehlende) Ruhe für die Augen

      : i. d. Klage des Beters 1QH^a 17,5 (Suk. 9,5) כלו למנוח עיני "(es) verzehren sich nach Ruhe meine Augen"
   4. 
      

      A.IV) mit →בית‎ I "Ort der Ruhe" (vgl. B)

      : Sir 36,4 (Ms.^F 1v,17) הכין אומר ואחר תעשה ובית מנוח ואחר תגיה "mache eine Sache fest und danach handle und (schaffe) einen Ort der Ruhe und danach verweile" (par. Ms.^E 1r,12)
   5. 
      

      A.V) unsicher, mit →רשע‎ II "Ruhe des Frevlers"

      : mögl. Sir 12,3 (Ms.^A 5r,2) אין טובה למנוח רשע "es gibt nichts Gutes in Bezug auf die Ruhe eines Frevlers" (od. cj. eher למני^!ח u. zu →נוח‎ II hif.; Rey/Reymond 2024, 44, l. למניח als "perfectly possible")
2. 
   

   B) Ruheplatz

   1. 
      

      B.I) sg.

      : Zit. i. P. 4Q252 1,14–15 וישלח את היונה לראות הקלו המים ולוא מצאה מנוח "und er (scil. Noach) sandte die Taube, um zu sehen, ob das Wasser weniger geworden war, aber sie fand keinen Ruheplatz" (Zit. Gen 8,9, 𝔐 וְלֹא־ מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ); 4Q503 frg. 37-38,15 קודש ומנוח לנ[ו "Heiligtum und ein Ruheplatz für uns (L.u.)" (i.u.K.; od. zu A.I.2.a) u. frg. 40 ii-41,5 ]מנוח קודש "Ruheplatz, Heiligtum" (od. zu A.I.2.d)
   2. 
      

      B.II) pl.

      : weniger wahrsch. 4Q418 frg. 237,1 ]מנוחי○[ "Ruheplätze" (L.u., i.u.K.; mit PAM 41.905 u. PreCon III, 1313 l. wahrsch. eher ]מנוחות[, von →מנוחה, mit ות L.u.)